Cognitive behavioral therapy) CBT) היא גישה טיפולית מבוססת...
החיים בעידן המודרני נוחים יותר ביחס לשנים עברו אך מלאים...
סובלים מהפרעות חרדה אחרי הקורונה? לפניכם האופציות לטיפול...
ד״ר גזמאוי ריהאם, מרצה בנושאי בריאות, מאמנת לאורח חיים...
ראיון עם הפסיכולוגית הקלינית ד"ר אלנה צ'רבקוף: איך להתמודד...
יש עדיין תרופות שעשויות לעזור.. גם שילובים כדאי לעשות..
כדאי לבדוק גם רמת B12 בדם . ותפקודי בלוטת התריס .אין לשלול שכל התופעות קשורות בתגובה למתח . לכן יש מקום לטיפול גם בכוון זה כגון טכניקות קוגניטיביות CBT.
שלום לך, הדבר הכי חשוב בהתמודדות עם חרדה ועם מחשבות מטרידות הוא לנסות לקבל אותן, ולא להתנגד להן. אין שום צורך לפחד מהתחושות של עצמך, הן לא יזיקו לך. לכל היותר, זוהי חוויה לא נעימה. החוויה הזו חולפת. היא חולפת מהר יותר ככל שאת מקבלת אותה בהבנה ולא דוחה את החוויה. אם תנסי להוציא מחשבה מסוימת מהראש, היא רק תהיה שם יותר, ולכן צריך להניח לה להיות שם ככל שתרצה, עד שתחלוף מעצמה. כך גם לגבי תחושות של חרדה וניתוק. הן אולי מוזרות ולא נעימות, אבל הן חולפות ואין שום סיבה להילחץ מהן. אני לא יודעת באיזה סוג של טיפול את נמצאת, אבל הטיפול שנותן לך את הכלים להתמודד עם חרדות עד שהבעיה חולפת לחלוטין הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). בהצלחה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975
Cognitive behavioral therapy) CBT) היא גישה טיפולית מבוססת תודעה שמטרתה לשנות מחשבות שליליות, חרדה ודיכאון. כיצד עובדת השיטה ואילו בעיות היא פותרת?
החיים בעידן המודרני נוחים יותר ביחס לשנים עברו אך מלאים בגירויים שגורמים לכך שאנו חווים לחץ, אוכלים מעבר ליכולתנו, נושמים אוויר מזוהם ומתמכרים לדברים שפוגעים בבריאות הפיזית והנפשית. ד"ר מוראד פאיז, רופא משפחה המטפל בגישת רפואת אורחות החיים, מרחיב על שיטת הטיפול לשינוי התנהגותי ולאימוץ הרגלים בריאים לחיים
סובלים מהפרעות חרדה אחרי הקורונה? לפניכם האופציות לטיפול נפשי וגם תשובה לשאלה: האם באמת טיפול בשיחה מועיל כמו טיפול תרופתי?
ד״ר גזמאוי ריהאם, מרצה בנושאי בריאות, מאמנת לאורח חיים בריא, מטפלת נפשית בילדים ונוער בשיטת ה-CBT ומדריכת הורים, מסבירה מה לעשות בימים קשוחים אלה כדי להרגיש טוב יותר ולהוות מודל התנהגותי חזק ויציב לילדים
ראיון עם הפסיכולוגית הקלינית ד"ר אלנה צ'רבקוף: איך להתמודד עם אתגרי האוטיזם - מההתבגרות הסוערת ועד לעצמאות מוצלחת. מדריך להורים ולמטפלים
הפסיכולוגית הקלינית לילה קוסקוב מסבירה בפודקאסט הבא כיצד להתמודד עם החרדה והלחץ הנפשי של תקופת המלחמה ומציגה את יתרונות הטיפול הפסיכולוגי האינטגרטיבי
כ-70% מהילדים ובני הנוער שסובלים מהפרעות קשב וריכוז יסבלו מהפרעה זו גם בגיל מבוגר, רק הביטוי שלה ישתנה. ד"ר אהוד רוזיצקי, פסיכיאטר, מומחה לטיפול בהפרעות ADHD, מסביר מה הם התסמינים של הפרעה קשב וריכוז בגיל מבוגר ומה הן אפשרויות הטיפול
תמי רוסו לייזרוביץ, פסיכותרפיסטית המלווה אנשים בצמתי חיים מרכזיים ובפרט במשברים של אמצע החיים, מסבירה אילו כלים ושיטות עומדים לרשות ההורים שמתמודדים עם חרדה ונאבקים יום יום כדי "להחזיק את הבית"
אין לזה תרופת פלא: דיכאון על כל צורותיו עוד לא מוכר מספיק למדע ולכן גם הטיפול בו הוא עניין מורכב שיש להתאים אישית לכל מטופל. מה הן האפשרויות?
קארין באומן הלכה לעולמה לאחר מאבק ארוך שנים במחלת האנורקסיה. שוחחנו עם הפסיכיאטר וחוקר המוח פרופ' יורם יובל במטרה להבין כיצד אפשר לזהות את המחלה הקטלנית בזמן
שינויים קיצוניים במצב הרוח מאפיינים את הסובלים מהפרעה דו קוטבית. מה עוד יודעים על תסמיני הפרעה דו קוטבית, כיצד מאבחנים אותה והאם יש לה תרופה?
"אף אחד לא צריך לסבול מנדודי שינה או משינה לא רציפה", אומר ד"ר אולג שומייקו, רופא פסיכיאטר ופסיכותרפיסט, המתמחה בטיפול בהפרעות שינה. איך מטפלים בבעיה השכיחה ומדוע חשוב לא לוותר על שינה בריאה? בכתבה הבאה
מה ניתן לעשות בזמן התקף חרדה כדי להוריד את מפלס האימה, למה זה קורה, האם יש טיפול תרופתי ואיך ניתן למנוע את ההתקף הבא? כל הפרטים בכתבה הבאה
המעבר לשעון חורף בסוף השבוע נראה כמו שינוי קטן, אבל הוא יכול להשפיע על השינה, על מצב הרוח ועל הבריאות הכללית. מה קורה בגוף כשמזיזים את השעון אחורה, מי נמצא בסיכון מוגבר ואיך אפשר להקל?
ד"ר מאיר קסטנבאום, סגן מנהל מחלקה נוירולוגית ומנהל מרפאת הפרעות תנועה בביה"ח מאיר, מסביר על אודות מחלת הפרקינסון, תסמיניה ודרכי ההתמודדות של החולים במצבי חרדה ולחץ ובעתות מלחמה
חרדה, דיכאון, פוסט טראומה – הישראלים מדווחים על פגיעה בבריאות הנפשית מאז תחילת המלחמה. יוזמה חדשה של קופת החולים הגדולה במדינה מבקשת לאתר את הזקוקים לטיפול נפשי ולהעניק להם תמיכה נפשית מיידית בהתאמה אישית
בעוד בתי החולים בישראל נערכים לקליטת החטופים מעזה לאחר 460 ימי שבי, מומחי בריאות הנפש מתריעים על האתגרים הצפויים בתהליך השיקום. הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' מסביר מה הם הצעדים הקריטיים בטיפול ובשיקום החטופים
הבידוד החברתי וטראומת המלחמה המתמשכת השפיעו על כלל האוכלוסיה, אך בעיקר על הקשישים שגם ככה מתמודדים עם דיכאון. ד"ר יבגני מירושניק, מומחה לגריאטריה, מסביר על דרכי האבחון והטיפול ומדוע התערבות מוקדמת היא הכרחית
בתקופת החגים, שעבור חלקנו מייצגת תקופה של ניתוק, שינוי שגרה, מתח או ניכור, יש עלייה באכילה רגשית. איך מתמודדים עם התופעה?
בישראל חוגגים את שובם של החטופים החיים, כאשר בבתי החולים נערכו לקליטתם ולשיקומם, לצד חשש כבד: האכלה בכפייה לאחר הרעבה ממושכת, עינויים, נזקי גוף ופגיעה נפשית חמורה שיכולים להיות רק חלק מאתגרי הצוותים הרפואיים
טילים ואזעקות בלילה, סטרס, חרדה ונדודי שינה - ד"ר עמית גרין, פסיכולוג ומומחה לשינה, מסביר על תופעות הלוואי של הפרעות שינה ומה ניתן לעשות כדי לשקוע חזרה לשינה שלווה אחרי אזעקה באישון לילה
קשיים בהבנת מצבים חברתיים לצד יכולות אינטלקטואליות גבוהות, בררנות באכילה והתמקדות אובססיבית בנושאים ספציפיים – על הסימנים המעידים על אוטיזם בתפקוד גבוה וכיצד מתמודדים עם האתגרים
גישה דינמית, גישה התנהגותית או טיפול באמצעות דמיון מודרך – כיום עומדים לרשות המטופלים מגוון סוגי טיפול רגשי המוצעים לטובת טיפול בבעיות שונות. המדריך הבא יעזור לכם להבין טוב יותר אודות כל אחת מהשיטות וגם להחליט איזה טיפול מתאים ביותר עבורכם
דכדכת חורף או דיכאון עונתי, נקראת גם SAD הפרעה רגשית, שלעיתים בא לידי ביטוי בשינוי של מצב הרוח הכללי. התופעה רווחת פי ארבע בקרב נשים, וכן מופיעה גם בגיל הנעורים והבגרות הצעירה. שכיחות התופעה יורדת עם השנים, כאשר מגיעים לבגרות המאוחרת. בדקו את עצמכם
יש עדיין תרופות שעשויות לעזור.. גם שילובים כדאי לעשות..
כדאי לבדוק גם רמת B12 בדם . ותפקודי בלוטת התריס .אין לשלול שכל התופעות קשורות בתגובה למתח . לכן יש מקום לטיפול גם בכוון זה כגון טכניקות קוגניטיביות CBT.
שלום לך, הדבר הכי חשוב בהתמודדות עם חרדה ועם מחשבות מטרידות הוא לנסות לקבל אותן, ולא להתנגד להן. אין שום צורך לפחד מהתחושות של עצמך, הן לא יזיקו לך. לכל היותר, זוהי חוויה לא נעימה. החוויה הזו חולפת. היא חולפת מהר יותר ככל שאת מקבלת אותה בהבנה ולא דוחה את החוויה. אם תנסי להוציא מחשבה מסוימת מהראש, היא רק תהיה שם יותר, ולכן צריך להניח לה להיות שם ככל שתרצה, עד שתחלוף מעצמה. כך גם לגבי תחושות של חרדה וניתוק. הן אולי מוזרות ולא נעימות, אבל הן חולפות ואין שום סיבה להילחץ מהן. אני לא יודעת באיזה סוג של טיפול את נמצאת, אבל הטיפול שנותן לך את הכלים להתמודד עם חרדות עד שהבעיה חולפת לחלוטין הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). בהצלחה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975
שלום אלירן, הטיפול הטוב ביותר ל- OCD הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הספר "להתגבר על מחשבות טורדניות", של פורדון וקלארק, כמו גם הספר "די לאובססיה" של פואה, הם מדריכים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי עצמי ורבים מצליחים להסתייע בספרים אלה ולטפל בעצמם ולהחלים (ואלה שלא- חשוב שתקראו עד הסוף). אמור לפסיכיאטר שטיפלת בעצמך בשיטה מס' 1 לטיפול ב- OCD. אם לא נותרו התנהגויות כפייתיות ואין לך קושי בלתי נסבל עם מחשבות טורדניות, אין לך צורך בטיפול. אם יחזרו מחשבות כאלה בעתיד, עדיין הייתי מנסה טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (הפעם עם מטפל פרטני), לפני שהולכים לטיפול תרופתי, כי נראה שטיפול קוגנטיבי התנהגותי עובד טוב אצלך. לאלה שלא מצליחים לטפל בעצמם ולהחלים בעזרת ספרים אלה או דומים להם, חשוב שתזכרו: זה לא מעיד על עוצמת הרצון שלך, חומרת ה- OCD שלך או על הסיכוי שלך להסתייע בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. זה רק מעיד ששיטת הטיפול העצמי באמצעות ספר לא מתאימה לך. יש לך סיכוי מצויין להסתייע בטיפול עם מטפל שמתמחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ל- OCD.
שרון,טיפול CBT (התנהגותי-חשיבתי), עשוי להיות רלבנטי, אלא שבכל מקרה מן הראוי שחברתך תברר זאת עם הפסיכולוגית אצלה היא בטיפול. יתכן בהחלט שעל פי התרשמותה והיכרותה המקצועית איתה, היא חושבת שראוי לעבוד יותר על התשתית ופחות על הסימפטומים. בינתיים ובמקביל, היא יכולה להעזר באחת מטכניקות ההרפיה באתרו של ד"ר אליצור המצ"ב. האתר : http://www.toornet.co.il/baruch-elitzur/
שלום דוד, GAD הם ראשי תיבות של Generalized Anxiety Disorder ובעברית הפרעת חרדה מוכללת. בניגוד לחרדה ספציפית הממוקדת בנושא מסוים - כמו למשל חרדה מטיסות (שבאופן עקרוני ניתן להימנע מהן ומהחרדה הכרוכה בהן), ב-GAD פולשת החרדה לתחומי חיים רבים או לחילופין עוברת מנושא אקטואלי אחד לאחר. בכל מקרה, היא מלווה דאגנות מתמדת, לעתים תופעות פסיכוסומטיות כמו דופק מהיר או נדודי שינה, קשיי ריכוז ואי-שקט כללי. ציפרלקס היא תרופה ממשפחת SSRI המעכבת ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח ובישראל היא תרופת הבחירה הראשונה הנמצאת בשימוש הנרחב ביותר לטיפול בהפרעות חרדה ודיכאון. מבין הפרעות החרדה השונות החפיפה בין הפרעת חרדה מוכללת לדיכאון היא הגבוהה ביותר ומגיעה ל-30%, כך שהתרופה שניתנה לך בהחלט מתאימה. בהחלט יש מקום להתחיל טיפול פסיכולוגי, כאשר טיפול הבחירה הראשון מבין הטיפולים בתחום זה היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). סקירה נרחבת על גורמי ההפרעה ודרכי הטיפול בה תוכל למצוא במאמר הבא: https://www.giditherapy.co.il/?p=2259 בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
אני עברתי טיפול כזה שנמשך מספר שעות בודדות והוא ממש הציל אותי ממצב של חוסר שינה קשה ביותר שנגרם בגלל כדורים לשיכוך כאבים לאחר ניתוח שעברתי. בחלק מקופות החולים אפשר לקבל הפניה לטיפול כזה. אני ממליץ לך להיכנס לדף שלי שמתייחס לשינוי ולשיפור היגיינת השינה בכתובת : http://tamirc88.wixsite.com/tamir-anti-snoring/blank בחלקו יש שם גם התייחסות לאספקטים בטיפול הכרתי (קוגניטיבי) התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, CBT).
יש בתלונות שלך בהחלט מרכיב של מעי רגיש. הקימה היא גורם ידוע המשפיע על יציאה תכופה ודחופה לשירותים. ענין הכאב בטן צריך להיות מטופל כי הוא משפיע על איכות חייך. נסי לחזור לביקורת רופא גסטרו אשר מטפל בך ובקשי ממנו כי ישקול טיפול בספזמומן 1-3 פעמים ביום. אפשר גם לנסות טיפול הרגעתי אחר אך רק לאחר שתיוועצי ברופא הגסטרו שלך.
שלום צחי. ראשית, קלונקס אינו מהווה תרופה לטווח ארוך אלא לשימוש קצר טווח לימים עד שבועות בודדים. בשימוש לטווח ארוך קלונקס מאבד מיעילותו וקיימת נטייה להתמכרות ותלות. ממליץ להישאר במינון לוסטרל 150 מ"ג ולשקול תוספת תרופות כגון טראזודיל, בונסרין או אנטי פסיכוטיים במינון נמוך כמו רספרדאל או סרוקוול. כמו-כן ממליץ על שילוב טיפול הרפיה הרגעתי וטיפול CBT. בהצלחה
היי שיר, נשמע שיש לך מחשבות טורדניות רבות סביב מערכת היחסים, ושניסית לטפל בהן בכל מיני דרכים. לא ברור לי למה הפסקת את הטיפול ב- CBT או למה הוא הפסיק לעזור לך (אם הבנתי נכון), אבל אני יכולה לומר שכשעובדים בגישה הזו בצורה נכונה ומשתמשים בטכניקות הנכונות, זה הכלי הכי יעיל שיש לנו היום לטיפול בבעיה. בנוסף לשימוש בטכניקות נכונות (משהו שלצערי מתפספס הרבה פעמים בטיפול ב-OCD) צריך חיבור טוב עם המטפל, וכמובן השקעה והתמדה בטיפול. טיפול דינמי זה נחמד בשביל תמיכה נפשית, אבל לא ממש מועיל ל-OCD. אני מציעה לא לוותר על טיפול CBT ולנסות שוב, וכדאי לחפש מישהו שמכיר את ההפרעה ואת הטיפול בה לפני ולפנים. כטיפ, אני יכולה לומר לך שכדאי להפסיק לשאול את השאלות הללו את בת הזוג שלך, מאחר שזה לא רק פוגע בקשר, אלא גם מחזק את הדפוסים השליליים של ה-OCD ותורם להפרעה. חג שמח, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975
גיל היקר, דבר אחד אני יכול להבטיח לך כמעט בוודאות והוא שהמצב לא יהיה יותר גרוע, כך שאת מרכיב הדאגה לעתיד אתה יכול להוריד מעצמך: https://www.giditherapy.co.il/?p=1316 סימבלטה היא תרופה מצוינת אך היא אינה תרופת הבחירה הראשונה ולא ניתן לדעת מה קיבלת קודם ולא עזר. יש תרופות יעילות מאוד ועם תופעות לוואי מעטות מאוד. לגבי הטיפול הפסיכולוגי - לפחות כל עוד אתה בדיכאון אקוטי, הטיפול המועדף הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). טיפול פסיכודינמי, שהוא עדיין הטיפול הנפוץ ביותר בקרב מטפלים בישראל, עלול להעמיק את החיטוט העצמי שלך בעצמך, בעוד בזמן דיכאון אקוטי וקשה צו השעה הוא "נעשה ונשמע" - ולא נעמיק (טיפול פסיכודינאמי בהחלט עשוי לעזור בחלוף הדיכאון האקוטי למניעה). מה שמדאיג אותי הוא הנטייה לאגורפוביה וכאן צו השעה הוא להיחשף בהדרגה, מהקל אל הכבד, למצבים שאתה מפחד מהם. הימנעות היא בת הברית הטובה ביותר של החרדה, ובמיוחד באגרופוביה מעגל ההימנעויות עלול להתפשט גם לתחומי חיים אחרים. אתה יכול להיעזר בהתחלה אפילו במלווה כשאתה יוצא לעבר המקום המפחיד, להאריך כל פעם את המסלול, לעשות את חלקו עם ואת חלקו בלי המלווה, אך זו התמודדות חיונית. אשמח לעזור. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
קלרה שלום, את מתארת בשאלתך תופעה מורכבת ועושה רושם שמדובר בשילוב של מרכיב רגשי ותזונתי כאחד. לצערי בכל הקשור למערכת העיכול אין תרופת קסם או הנחייה כללית שתקל על סבלך. בעבודתי עם מטופלי גסטרו אני מחברת פעמים רבות טיפול תזונתי עם טיפול ביופידבק משולב CBT. במידה וסיימת את הבירור הרפואי בפירוש יש מקום לפנות לדיאטנית גסטרו ו/או טיפול רגשי לקבלת הנחיות מותאמות אישית. בהצלחה! אורלי מנירב דיאטנית קלינית וגסטרו www.orlydiet.co.il
היי רוני, לא רק שאפשר לטפל בחיטוט כפייתי בעור על ידי טיפול פסיכולוגי (טיפול CBT) בלבד, אפילו מומלץ לעשות זאת. היעילות של התרופות בטיפול בהפרעות מסוג זה היא מוגבלת, בעוד לטיפול CBT יש תוצאות טובות מאוד. מדובר פה בהפסקה של התנהגות שהפכה להרגל רע, וכדי ללמוד הרגלים חדשים יש צורך באיש מקצוע שילמד אותך לעשות זאת. זה משהו שתרופות לא יכולות לעשות, גם אם הן מקלות קצת את הלחץ שיכול לגרום לעלייה בהתנהגויות האלה. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975
שלום רב האם בדיקות הדם כוללות תפקודי בלוטת התריס וויטמין B12 וחומצה פולית ? ולא יש לבצע ולטפל לפי הצורך. אם גם בדיקות אלה תקינות, יש מקום מעבר לטיפול התרופתי- ברור וטיפול פסיכיאטרי .טכניקות שונות כמו CBT עוזרות להתגבר על תגובות גופניות כתוצאה ממתח וחרדה תת הכרתיים . בברכה ד"ר בן דוד
שלום לך, ייתכן מאוד שאכן מדובר במחשבות טורדניות, אם הדחף לקלל לא "מתממש", כלומר את לא באמת מקללת אלא פוחדת מכך. אם את אכן מקללת, ייתכן שזו בעיה נוירולוגית, שכן רק הסובלים מבעיות נוירולוגיות אינם שולטים בדחף לקלל. את התשובה לשאלה "מדוע זה קורה" אפשר לתמצת לשתי תשובות פשוטות: פחד לאבד שליטה ורמת מוסריות גבוהה. כלומר, המחשבות הטורדניות (ואפשר לומר שכל החרדות) קיימות עקב רצון גבוה בשליטה. במקרה של מחשבות טורדניות, קיים פעמים רבות פחד לאבד שליטה על התנהגותנו או מחשבותינו. התוכן של המחשבה הטורדנית בדרך כלל נקבע בהתאם לנושאים שחשובים לנו, ובפרט דברים שלדעתנו "אסור" (מבחינה מוסרית) לעשות. כלומר, מאחר שככל הנראה קללות נתפסות בעינייך כדבר שאסור לעשותו, את פוחדת לאבד שליטה על התנהגותך ולעשות זאת. יש לציין, שאם אכן מדובר במחשבה טורדנית, לא קיים שום סיכוי שאכן תקללי. אפשר לומר, שהבעיה מתפתחת כתוצאה משילוב של גורם גנטי, ובנוסף גורמים חברתיים- תרבותיים ואישיותיים, כפי שציינתי. טיפול תרופתי עוזר לחלק מהאנשים, ובדרך כלל כל עוד נוטלים אותו. אם לא משלבים טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), קיים סיכוי גבוה שהסימפטומים יחזרו לאחר הפסקת התרופה, שהרי לא למדת להתמודד עם עצם קיומן של המחשבות. בנוסף, טיפול תרופתי אינו הכרחי. מאידך, אין מה לחשוש ממנו, הוא אינו משנה את התחושה באופן משמעותי ובוודאי שלא את האישיות. מבחינת תופעות הלוואי, חלק מהתרופות גורמות לעייפות ולתיאבון מוגבר. הוא יכול להפחית את החרדה בנטילה לטווח הארוך, אך כאמור, אינו פותר את הבעיה ואינו מלמד אותך כיצד להתמודד עם המחשבות ולא לפחד מהן. טיפול קוגניטיבי התנהגותי, לעומת זאת, מעניק לך כלים מעשיים להתמודדות עם המחשבות. על ידי קבלתן במקום דחייתן, והפסקת הניסיונות (הכולשים כמובן) לברוח מהן, ניתן לפתור את הבעיה לטווח הארוך, ואף לקבל כלים כדי למנוע את חזרתה. את יכולה לקרוא בהרחבה על מחשבות טורדניות וטיפול ב- OCD באתר שלי. שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול בחרדות, דיכאון, אובססיות, כעסים ועוד לאתר הבית: www.cbthaifa.com
שלום לך, אני, כמובן, לא יכולה לאבחן אדם שלא פגשתי על ידי תיאור של מישהו אחר דרך האינטרנט. מציעה גם לך להימנע מלנסות "לאבחן" אותו ואת מצבו, ולהתרכז בשיפור שלך בלי השוואות למישהו אחר. אכן, ככל ש"חופרים" בנושא כלשהו, כך מרגישים גרוע יותר לגביו - ראי זאת כעצה. בברכה,
ואולי גם CBT במקביל. בכל מקרה בלי לבדוק לא יכולה לעזור. קרא : www.tinnitus.co.il
היי אנונימית, הפעולות הללו שאת עושה הן למעשה "טקסים", שמתבצעים כדי להרגיע את עצמך. בפועל, את משיגה רק את ההיפך - זה גורם לך לעוד ועוד חרדות (מאחר שזה רק מזין את עצמו) ויכול לפגוע במערכת היחסים. לכן, כמובן שמומלץ להפסיק את כל הפעולות הללו לאלתר. אפשר ומומלץ לפנות לעזרה מקצועית כדי להצליח לעשות זאת - רצוי טיפול CBT. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794957
שלום ירון, יש כיוונים שאפשר לבדוק (שילובים של תרופות ו-CBT, נוירופידבק, אפשר לבדוק גם שילוב של טכניקות היפנוטיות ועוד) - אבל כדאי לעשות זאת עם אנשי המקצוע שמכירים אותך, ועם מי שמרכז את הטיפול בך, כי ההפרעה עיקשת ועמוקה, כנראה. אודי
היי ירון, אני לא מכירה טיפולים אחרים שיכולים להיות יעילים מספיק עבור הבעיה, ואני לא רוצה להמליץ לך על טיפולים שלא הוכחו כיעילים... הייתי קודם כל בודקת מה לא עבד ב-CBT, כי יכולות להיות סיבות רבות ושונות לכך שהטיפולים לא הצליחו. למשל: חוסר חיבור עם המטפל (חשוב ומהווה כ-40% מהצלחת הטיפול), חוסר התמדה, קושי לעמוד במשימות, שימוש לא נכון בטכניקות, וכו'. לגבי תרופות, יש אחוז מסוים של אנשים שתרופות לא עוזרות להם בכלל - אבל ניתן לקבוע זאת לגבי אדם מסוים רק אחרי שהוא מנסה סוגים שונים של תרופות, ומקבוצות שונות (יש "משפחות" של תרופות). בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794957
היי שחף, השאלה שלך מאוד כללית והתשובה מורכבת. מומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שייתן לך את הכלים להתמודד עם הבעיה ולפתור אותה מן השורש. בעיקרון, אכן אמורים לתת למחשבות לחלוף ולא להתעמק בהן. לכל סובל יש את המחשבה ש"אולי זה אמיתי ולא OCD", אך זהו טבעו של OCD. ככל שמקבלים ומכילים אותו יותר, כך הוא מפריע פחות. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com
היי אפרת, בהחלט כן, טיפול CBT יכול להכחיד את ההפרעה. כמובן שזה תלוי בגורמים נוספים - שיתוף הפעולה של המטופל, הכוחות/משאבים שיש לו, ועוד. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com
שלום מוטי. באופן כללי לא מומלץ ליטול תרופות הרגעה מסוג קלונקס לאורך תקופה ארוכה של שנים לאור ירידה ביעילות וסיכון התמכרות. ממליץ לשקול שילוב של טיפולים פסיכולוגיים כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי יחד עם קומבינציה תרופתית של נוגדי דיכאון, תרופות מרגיעות חרדה כגון טראזודיל, בונסרין או מירו ואנטי פסיכוטיים במנון נמוך. בהצלחה
שלום חני לדברייך, הגעת לטיפול CBT, לאחר התנסויות טיפוליות קודמות. להערכתי, טיפול בגישה זו אכן עשוי ואמור לעזור לך להתמודד ביעילות עם החרדה החברתית, ממנה את סובלת. באשר לשאלתך, הייתי מציע שתפני אותה למטפל/ת המטפל/ת בך. ככל שתפעלי בתיאום עם הטיפול, כך תוכלי להתקדם בצורה מיטבית בהתמודדות עם חרדתך. ד"ר מאיר נעמן > פסיכולוג קליני בכיר ומורשה להיפנוזה > 054-754-9898