פורום דייטים וזוגיות

יש לי משיכה מינית מוזרה, של פנטזיות על השפלות כלפיי. אינני מזוכיסט ואני לא אוהב השפלות בפועל, רק נמשך מינית למצבים אלו. השאלה האם שייך לטפל ולחיות במערכת זוגית נורמטיבית סטרייטית, או שעלי לחפש מישהו שיספק לי את הצורך הזה. ואם שייך לטפל, מהו סוג הטיפול וסיכויי ההצלחה בו? תודה רבה

שלום לך, אני נשואה לבעלי 5 שנים ואוהבת אותו מאד מעולם לא הייתה לי משיכה מינית אליו, ואני מאד נגעלת מאיבר המין הגברי איזה תרגילים אפשר לעשות כדי להימשך מינית ולפחות לא להיגעל מאיבר המין? אשמח לעזרתך , תודה

מדוע אין תשובה לשאלתי, האם אין דרך לעזור לי?

בן 3 , רץ ולא איפשר לגרוש לנעול לו את הנעליים. הגרוש כעס, אמר: אני לא אבוא לראות אותך יותר. אחרי עוד ניסיון הפנה את הגב והלך. מה עושים? מפחדת מאלימות

שלום, אני גבר רווק רציתי לשאול איפה אפשר להכיר נשים? איך אפשר להכיר נשים פנויות?

שלום רב אני רווקה ללא ילדים, יוצאת כשנתיים וחצי עם גרוש + ילדים, אחד גר בבית בן 18. אני מתמודדת עם לא מעט קשיים שנוצרים מהעובדה שיש לו ילדים ובעיקר לאור תפיסתו החינוכית, בעיקר לגבי הילד שגר בבית. הן מבחינת מוגבלות של מפגשים בגלל שכממעט בכל שבוע מארחים את הילדים וצריך הרבה להתארגן סביב זה, וגם מכיון שהוא מתקשה להגיד לא.. הוא לוקח ומחזיר, למרות שמדובר לרוב באיזורים קרובים שניתן להגיע גם באוטובוס, כל דבר שהילד יבקש הוא יעשה גם אם אנחנו נמצאים בחוץ והילד צריך משהו הוא ילך לקנות ולא יגיד לילד לרדת לקנות לבד, הוא לוקח את כל האחריות עליו, להעיר בבוקר, לקחת להחזיר, לקנות לנקות לסדר גם דברים של הילד, זה מייצר הרבה מתח אצלי, אני מתחשבת מאוד ומבינה שיש ילדים ויש מחוייבויות אך מרגישה שזה חסר גבולות. דברתי על זה הרבה פעמים, אך הוא כל הזמן "נכנע" לבקשות של הילד וזה על חשבון הזמן שלנו. אני ממש לא יודעת כיצד להתמודד. הוא לא מוכן טיפול זוגי. הייתי לבד אך זה לא סייע והפסקתי. אני מדברת על הנושא איתו, וזה קשה לשנינו, ואני מרגישה ממש רע אחר כך וגם הוא. זה מייצר מתח בתוך הזוגיות ואני לא יודעת איך לפתור את זה. זה מייצר אצלי המון מתח ומצבי רוח של דאון כי אני יודעת שניפגש אבל צריך יהיה לעשות דברים ואז נצא ואז צריך יהיה לקנות לילד אז נחזור ואז ... ואז... אנחנו גרים בנפרד מכיוון שהוא עדיין לא מוכן למגורים משותפים .חלק מסויים מהבעיות היה נפתר אם היינו גרים יחד. המגורים הנפרדים מאוד קשים לי, מייצרים אצלי המון סטרס ואני מנסה להיות סבלנית ולתת לו עוד זמן . אודה לעצתך .

ירדן, תודה על תשובתך הכנה! לא הכעסת אותי. מרגישה צורך להגיב:) קראתי את ההודעה שלי והבנתי שזה נשמע שאני לא מקבלת אותו כהורה או שאני לא אמפתית כלפי הסיטואציה. הייתי בסערת רגשות. אני מבינה ומכבדת את היותו הורה ואת זה שילדים הם מקום ראשון (ולמרות ההבנה, כואב מאוד להיות מקום שני ..). אני משתפת פעולה במטלות ואפילו עוזרת בשמחה בכל מיני משימות עם הילדים וכו', לוקחת חלק בסיוע בהרבה דברים למרות ש"אינני חייבת" . סיטואציה מורכבת זוגיות פרק ב, בשבילי בעיקר. אני לא מנסה לשנות אותו וגם לא את תפיסת החינוך שלו. ולכן זה קשה יותר לפעמים.... הקשר שלנו טוב, לא מתכוונת לוותר עליו. אנו לומדים להתנהל עם הפערים, למרות הקשיים.אני נדרשת להרבה יותר מאמץ והתגמשות כי אני ללא ילדים. וזה גם לא פשוט כמובן.

שלום, אני לסבית, יוצאת עם בחורה כבר כמה חודשים. לאחרונה היא פתחה בפניי נושא שהיא ב"משבר זהות מינית" ? חושבת על גברים, באופן "טבעי" לא יודעת אם זה קשור אך היא מאובחנת עם דכאון וחרדה -דר דליה, זה אומר משהו כלפיי? זה אומר משהו עליה..?

טוב אז הסיפור הוא כזה: הכרתי מישהי באפליקציה ויצאנו ל3 דייטים הדייט הראשון היה מושלם, לא הפסקנו לדבר לרגע, אפילו הופתענו לגלות שכבר אחת בלילה, היתה שיחה טובה. לא נשיקתי אותה. בדייט השני נישקתי אותה בדייט השלישי התנשקנו די הרבה ואפילו הצטרפתנו קצת. כל הדייטים היו שיחות ממש טובות והיתה בעיה אחת- לצערי לא פלירטטתי ולא לקחתי את השיחה צעד קדימה, זאת אומרת לא דברנו על נושאים מיניים. כמה ימים אחרי הדייט השלישי הצעתי לה שנשב אצלי בבית למה שהיה אמור להיות דייט רביעי והיא אמרה: ''אממ האמת אני מעדיפה שלא בבית בשלב הזה'' בכל מקרה המשכנו לדבר כרגיל ולפני כמה ימים זה מה שהיא כתבתה לי: אתה בחור מקסים ואני ממש אוהבת את השיחות שלנו ואשמח שנשמור על קשר ונפגש אבל בקטע חברי ולא מעבר. רציתי לשאול אותך מה אוכל לעשות כדי לגרום לה כן לרצות אותי לכיוון זוגי? תודה

הי האם יש סיכוי לזכות בהזדמנות שנייה בפני בחורה שדחתה אותי בדייט ראשון, ואם כן איך כדאי לחתור לשם?

שלום רב בתי בת 26 יוצאת עם בחור 3 שנים , בשנה האחרונה עברה לגור איתו ביחד עזבה עבודה ,משפחה, חברים ובעיקר סביבת מגורים מרוחקת מכולם. הייתה אמורה ללמוד באונ' אבל כמו כולם בדיוק התחילה הקורונה וכל התוכניות השתבשו.היא למדה מהבית הוא המשיך לעבוד וחזר מאוחר הביתה כשעברה למקום מרוחק חשבה שתהיה עסוקה בלימודים תכיר חברים ולא כך היה ,אבל כמו כולם זה היה המבחן האמיתי לבחון את הזוגיות . החבר שלה בחור מקסים , מלומד, עובד קשה עם המון חוכמה אבל יש בעיה אחת שאני עליתי עליה מהתחלת הקשר אבל מה לעשות כשהם מאוהבים הם לא רואים את מה שאנחנו רואים. יש משפט חכם שאומר "כשהבנת שההורים שלך צדקו כבר היו לך ילדים שחושבים שאתה טועה." הבחור בנעוריו היה שמן מאוד ולפניי הגיוס עשה שינוי ירד במשקל התחיל אימונים אוכל מסודר סופר קלוריות .מה שהפריע שהוא כל הזמן מעיר לבת שלי אם עלתה במשקל הוא לא אוהב את זה הוא בודק מה היא אוכלת , כשהייתה גרה איתנו לידו הייתה מרעיבה את עצמה כשהיה הולך הייתה אוכל את כל הבית וכשהייתי מעירה הייתה חושבת שאני לא אוהבת אותו כמובן שזאת פרשנות שלה. כשעברה לגור אתו היא כבר לא יכלה להיות תחת הביקורת שלו ,הוא יכול להיות ברוגז בגלל שהתרחבה או שעלתה במשקל הם נפרדו והיא חזרה הביתה אבל הם מאוד אוהבים אחד את השנייה ליבי יוצא אליהם הצעתי לה שילכו לטיפול יחד הוא לא רוצה ,עכשיו הוא רוצה שהיא תחזור לגור אתו אבל היא לא מבינה שאם לא יטפלו בעיניין הזה אי אפשר לחזור מה יהיה כשתכנס להריון? כשתתבגר וישתנה מבנה הגוף שלה?אני רואה שעכשיו אין לה רצון לשמור להתאמן או לעשות דיאטה ואם היא לא עושה בשביל עצמה אלא בשבילו היא לא תצליח. אשמח שתעזרו לי לעזור לשניהם . תודה מראש אמא

שלום, מתנצלת מראש שזה ארוך אשמח אם תקראו עד הסוף. אני בת 20, בגיל 17 הכרתי את חבר שלי לשעבר, הוא זה שנורא רצה את זה בנינו ואני לעומתו יותר "זרמתי על זה" מאשר "רציתי את זה". הוא פיתח רגשות חזקים אלי אולי גם תלות רגשית מסוימת מכיוון שידוע לי שחווה חרם ביסודי וגם סובל מפוסט טראומה שריסקה אותו. לאחר שנה שאנחנו בתוך הקשר שמתי לב שבאמת המצב הנפשי שלו השתפר ושהוא מקשיב לעצות שלי ולדברים שהייתי אומרת לו( מכאן אני מסיקה שנוצרה תלות מסויימת). שנינו איבדנו את הבתולים אחד לשני, ובמשך זמן רב בתוך המערכת יחסית הרגשתי מעורערת אם אני אוהבת אותו או לא. בשלב מסוים אני גם פיתחתי אליו סןג של תלות חברתית- ביליתי איתו רוב הזמן ובקושי עם חברות. אני חושבת שרק לאחר שנה או שנה וכמה חודשים התחלתי באמת להרגיש אליו משהו ממשי , בעיקר כשהוא התגייס לצהל וחזר הביתה אחרי השבוע הראשון הרגשתי סיפוק אדיר לפגוש אותו בסופש ולחבק אותו . לאחר שנתיים ו4 חודשים שאנחנו ביחד החלטתי להיפרד מימנו. לא כי לא הייתי בטוחה אם אני אוהבת אותו, אלא כי הרגשתי שאני מאוכזבת מימנו מכל מיני סיבות שונות ואחרות , שהוא פשוט לא עומד בציפיות שלי ומה שאני מצפה מימנו כבן זוג( כמו תמיכה והכלה, התחשבות וגמישות, השקעה, כנות וכו). אחרי הפרידה הרגשתי מרוסקת כאילו חרב עולמי, לא הפסקתי לחשוב עליו הרגשתי כאילו נתלש מימני חצי. עכשיו לאחר שנה שאנחנו פרודים אנחני מנסים לחזור ליהיות ביחד . ניסיון שני. בניסיון הראשון לא צלח כי הרגשתי שהרגש שלי אליו לא חזק כמו פעם ושאין לי מספיק תשוקה אליו. לאחר תקופה שמעתי שהןא התחיל לדבר עם מישהי חדשה וישר התחלתי לבכות , זה נורא צבט לי בלב ולא הבנתי למה . חשבתי שאין לי יותר רגש אליו. עכשיו אני בקשר איתו ומנסים לחזור. אנחנו לוקחים את זה לאט ולא ממהרים לקחת את זה למקום זוגי ורומנטי. נורא חוששת לפגוע בו, אני מרגישה כאילו אני משחקת בו וגם הוא חושב כך. אני חוששת מזה שמה שאחליט תהיה טעות. מצד אחד אני חושבת שהוא השתנה לטובה בשנה האחרונה ושהפעם יהיה יותר טוב ושזו תהיה זוגיות טובה שמגיע לי אותה, אבל אין לי אליו כמיהה ואת התשוקה שאני מאוד מאמינה שצריך. מצד שני אני רוצה למצוא את ההוא שתהיה לי אליו כמיהה ותשוקה, אבל מה אם הוא יהיה בן זוג לא ראוי? יתייחס אלי באופן שהוא לא מקובל? אני נמצאת בדילמה הזאת זמן רב ולא מצליחה לקבל החלטה חד משמעית.

שלום, לפני כארבעה חודשים התחילה אצלי דלקת באיבר מין ולאחר בדיקות מרובות ובניהן בדיקות למחלות מין עוד לא התגלה מקןר הבעיה.( כל הבדיקות יצאו תקינות לחלוטין) פעם ראשונה שדבר כזה קןרה לי , זה התחיל אחרי שקיימתי יחסי מין עם בחור חדש והוא הבן אדם השני שאי פעם יצא לי לקיים איתו אקט שכזה. כל הסיפור הזה גרם לי לפחד נוראי ממחלות מין ובעיקר ממחלות כמו הרפס, פפילומה, ואיידס שאין להן טיפול שמעלים את המחלה. נורא נורא מפחדת להידבק בהרפס ולסבול מפצעים מכיוון שידוע לי שהרפס די נפוץ. כל בחור שיוצא לי לדבר איתו אני ישר מתחילה לחשוש אם יש לו חס וחלילה איזו מחלה. בנוסף על כך בחברה שלנו לא מקובל לשאול אנשים אם הם לוקים במחלת מין כלשהי או אם הם לוקים בהרפס מכיוון שזו נחשבת שאלה חודרנית ומביכה. ואני גם שוקלת ברצינות לחזור אל האקס שלי (שאני כרגע נמצאת איתו בקשר )שאיבד את הבתולים שלו אלי ושכב רק עם בחורה אחת מאז הפרידה לכן ידוע לי שהוא ללא מחלות כלל. לא יודעת כבר מה לעשות, מצד אחד רוצה לחיות את חיי ללא חששות, מצד שני מחלות מין זה איום ממשי שאני בקלות יכולה למנוע אותו . מה לעשות?

אני באתר הכרויות, וגם חברה שלי חברה שמקבלת הרבה הודעות מגברים נאים מזמינים אותה לדייטים ואותי לא, בקושי אני מקבלת הודעות ואם כן זה הודעה מבחור משועמם או אחד שנראה שהוא מורח אותי בשיחה כדי להתאמן עליי בלי לקדם את זה מעבר, או גברים שמבקשים את המספר שלי קובעים פגישה יום ותוכניות ובום מבריזים לי ונעלמים, אם הם לא מעוניינים בי למה מלכתחילה הם משחקים איתי, עובדים עליי אני מרגישה מושפלת ומטומטמת אני לוקחת את זה קשה .. אני לא לחוצה בכלל לזוגיות אבל כן בא לי יחס יפה ומכבד כמו שחברה שלי מקבלת בא לי שיחזרו אחריי כמו שמחזרים אחרייה ושיתחילו איתי וירצו להיפגש איתי ולא יעלמו לי וישחקו בי גברים כל הזמן כדי להרים לעצמם את הביטחון על חשבוני, למה עושים לי את זה וחייבים לפגוע? מה עשיתי להם? אני רואה שם בנים ששלחו לי הודעה ונעלמו מהשיחה ושלחו לה הודעה וענו לה והכילו אותה והיה להם סבלנות בשבילה אפילו שהיא עונה באדישות הם מובילים את השיחה ומשקיעים בהתכתבות ומחזרים ונחמדים רק אליי יבשים וקרים. אני לא מתמסכנת אני פשוט רואה דפוס קבוע שאותי מסננים ונעלמים ואיתה מנסים להתקדם מעבר. למה הם עושים את זה?

הי בן זוגי , גרוש + ילדים גדולים שגרים איתו . בן זוגי מסדר ומנקה אחרי הילדים, נראה שזה קצת מפריע לו, והוא היה רוצה שיהיו יותר מסודרים , הוא מבקש מהם לעיתים אך ..... עברתי לגור איתו ואני מתלבטת איך להגיב בסיטואציות של לכלוך שהם משאירים באוזרים משותפים כמו מטבח, מקלחת וכו'. אני מניחה שעדיף לשוחח עם בן זוגי ,אך קשה לו לדרוש מהם .... ולשוחח עם הילדים זו אפשרות אך זה הבית שלהם ... ואני נכנסתי לתוכו (יש לצין שיש קשר טוב ביני לבין הילדים). מה כדאי לעשות כך שלא יקלקל את היחסים הנעימים ביננו ?

אני גבר רווק ואני מיתקשה להכיר נשים ובחורות, לא הייתה לי חברה מעולם.. קשה לי להכיר.. יש לזה פיתרון? אני לא מאמין שאני היתחתן איי פעם.

אני לא יוצא לבלות , אין לי הרבה חברים.. אין לי מצבי היכרויות עם נשים ביום יום חוץ משלום שלום.. פירתתי קצת יותר..

היי יוצאת עם בחור גרוש + ילדים די גדולים (17 ומעלה). אני ללא ילדים. אנחנו אוהבים וטוב לנו ביחד, ואני מרגישה שאני חשובה לו, והוא משתדל, אבל ... אני מרגישה שבגלל שאני ללא ילדים אז אני נדרשת ליותר התחשבות וויתורים כל הזמן. פעם בשבוע הילד צריך שיקח אותו (משהו קבוע שאי אפשר לוותר עליו), פעם בשבוע בעיות בעבודה פעם בשבוע ילד אחר מגיע וצריך משהו , פעם אחרת סידורים שצריך לעשות וכו'. זה לא תרוצים, דברים שהורים עושים לרוב... יוצא שאנחנו נפגשים פעמיים בשבוע ולעיתים שלוש, לרוב, קשה לתכנן את זה מראש . אך גם יוצא שאני מגיעה אליו כי זה חוסך זמנים (אחד הילדים גר איתו וזה פחות נוח לי להיות שם ), ואני מרגישה מוותרת כי אין ברירה, יש סידורים שצריך לעשות, ואני לא יכולה לדרוש שלא יעזור לילדים, ואני לא חושבת שנכון להתערב בחינוך הילדים... אבל במקביל אני מרגישה שהוא רוצה להקל על הילדים ומוותר להם, ואני יותר גמישה לאור הסטטוס אז אני מתגמשת.... אני בתקופה קשה ואני זקוקה ליותר ביחד, אבל זה לא מתאפשר כפי שהייתי רוצה (כן מתאפשר לעיתים אך לא כפי שאני זקוקה). בעוד זמן מה יש אפשרות שכנראה יעבור לדירה גדולה יותר, וזה יוכל לאפשר מגורים משותפים כנראה, אך אני תוהה איך אוכל להסתדר לגור עם ילד בבית שמתנהל הפוך ממני (מבולגן, לא מנקה, קצת מפונק בעיקר כי מאפשרים לו לטעמי מכל מיני סיבות). אני לא רוצה להעיר לילד זה הבית שלו אם נגור ביחד מה אני אמורה לעשות כך שלא יפגע בילד וביחסים הנעימים שלי איתו? לבקש התחשבותו ? להגדיר מראש מה עושים כדי שלא נפריע אחד לשני ? אשמח לשמוע את דעתך ועצותיך להווה ולעתיד :) תודה

שלום רב וחג סוכות שמח, אני לא מצליח ליצור קשרים עם בחורות, יש לי דימוי עצמי נמוך והרגשה פנימית לא טובה עם עצמי,גם ביום יום אני לא פוגש הרבה בחורות ..ושאני פוגש אני לא יוזם כלום במחשבה שהבחורה לא ״תסתכל לכיוון ״שלי! הייתי בטיפולים פסיכולוגים לא עוזר לי...אני מרגיש שהפסיכולוגים לא מבינים את מצוקתי הנפשית/ריגשית..מה עושים?? מרקו מחדרה

היי. בת 37. הייתה לי זוגיות הסתיימה לפני כמה זמן. היו בנינו חילוקי דעות ואחת מהן הייתה בנוגע לפורנו הוא טען שהוא יכול לראות 4 פעמים ביום פורנו וזה בשבילי היה נוראי כי זו לדעתי התמכרות וגם ככה לא לומדים מזה משהו נכון. איך להסביר לגבר הבא שיגיע בקרוב (ככה אני חשה ובוחרת להאמין) בצורה שיבין מבלי לזלזל בי למה זה יפריע אם יסתכל בזה? אני רוצה להישמע לא כמו מתחסד או כמו מישהי ששולטת במה יצפה

תודה רבה!

שלום רב אני בחור דתל"ש חילוני, עומד לסיים את שנות ה-20 לחיי, ועד כה לא הייתי בזוגיות כלשהי ומעולם לא קיימתי יחסי מין ולו חלקיים ביותר. לצערי הרב עד מאד, אין לי משיכה מינית לנשים, אך יש לי משיכה מינית חזקה מאד לגברים, ואני משתדל בכל מאדי להסתיר זאת מכולם. החלום שלי הוא להכיר אישה ולהקים איתה משפחה. לא אשקר לבת הזוג האפשרית העתידית שלי. אגלה לה כבר בשלב הדייטים על הנטיות המיניות ההפוכות שלי. מה שאני מנסה להבין, זה האם תיתכן אפשרות אמיתית להקים משפחה לגדל ילדים ולקיים זוגיות ללא יחסי מין כלל. איזו חשיבות יש למיניות בחייהם של בני זוג? האם זוגיות תלויה לחלוטין במיניות? יש לי מוסר ערכים וסדרי עדיפויות בחיים, ואני מוכן להקריב את חיי המין שלי לטובת ילדיי לעתיד, כדי שאלו יזכו בחיים נורמאליים בריאים ותקינים ללא חסך רגשי. הדבר החשוב לי ביותר, שאולי יעשה אותי אדם מאושר סוף כל סוף, הוא להוליד ילדים בריאים וחמודים, ולגדל אותם ביחד עם האמא הביולוגית שלהם באותו הבית ממש. אני רואה בזה ערך עליון יותר מאשר מימוש המיניות המשובשת שלי. חשוב לי שהאמא הביולוגית של ילדיי תאהב אותם, ותביע אהבתה כלפיהם. ישמח אותי לראות אותה מחבקת אותם. אני מאמין שתינוקות ופעוטות חייבים להיות בקרבת אימם הביולוגית. אני מאמין בהנקה כדרך הטבע. אני מאמין שלילדה מתבגרת חשוב שתהיה דמות אמהית להתחקות אחריה ולהתייעץ עימה בנושאים אישיים. אני מאמין בחשיבות הקשר שבין הילד לשני הוריו הביולוגיים. אני מאמין שגם לדמות אם נוכחת בחיי היום-יום של הילד, יש השפעה משמעותית על ההתפתחות הנפשית והרגשית שלו. אינני מעוניין בנישואים ממוסדים, אבל אני כן חולם להקים משפחה מאושרת ויציבה המורכבת מאבא אמא וילדים. בחלום שלי, זוגתי ואני עובדים לפרנסת ילדינו, שנינו משתפים אחד את השניה בחוויות היומיות שלנו הטובות והרעות, שנינו מטיילים יחדיו, מבשלים יחדיו, משחקים יחדיו, צוחקים יחדיו, רוקדים יחדיו, מתחבקים יחדיו, אפילו ישנים יחדיו באותה המיטה כל לילה, אך לעולם לא שוכבים אחד עם השניה ולא מתנשקים נשיקה צרפתית. איזו אישה תסכים להקים איתי משפחה בידיעה מראש שהיא לא תקיים איתי יחסי מין כלל וכלל? האם ניתן לתחזק לאורך שנים זוגיות שאין בה משיכה פיזית וגופנית בין הגבר לאישה? האם נגזר על גבר כמוני לחפש נואשות אישה לסבית או סטרייטית, שתוותר על סיפוק מיני בחייה? ואם המשפחה תחזיק מעמד בהתחלה, מה יקרה כשכל הילדים יגדלו ויעזבו את הבית? הזוגיות בהכרח תתפרק ואני אחיה לבד? האפשרות לחיות עם גבר כל חיי, מפחידה אותי, ואיני בטוח למה. איני בטוח שאני מסוגל להתאהב בגבר כמו שאני מסוגל להמשך מינית לגבר. ספק רב אם שני גברים מסוגלים לשמור על זוגיות ונאמנות אחד לשני כל חייהם. גם אם אגדל את הילד העתידי שלי עם גבר נוסף, ובמסגרת של הורות משותפת עם אישה נוספת שתהיה אימו הביולוגית, ארגיש רע עם עצמי שהילד נע ונד במהלך השבוע בין הבית שלי לבית של אימו הביולוגית. תהיינה לי נקיפות מצפון על כך שגזלתי ממנו את היכולת ואת הזכות הבסיסית ליהנות משני הוריו הביולוגיים בכל יום ויום ככל ילד רגיל. חשבתי גם על אופציה נוספת, של הקמת תא משפחתי גדול ומרובע המורכב משני זוגות חד-מיניים: זוג גברים הומואים וזוג נשים לסביות, אשר מקיימים קשרי נאמנות ביניהם, ומגדלים ארבעתם יחדיו את כל הילדים שלהם במשק בית אחד משותף. אך מעולם לא שמעתי על אופציה כזו במציאות, ונדמה שיהיה קשה מאד עד בלתי אפשרי למצוא ולאחד בין 4 מבוגרים יחידי סגולה שמוכנים לבחור באורח חיים קיבוצי שכזה. מה גם שאינני בטוח אם זה טוב נפשית לילדים לגדול במסגרת משפחתית דו-זוגית. אני קרוע בין המיניות החולנית שלי, לבין הערכים שלי, לבין החלומות שלי. נפשי אובדת תקווה וליבי אכול צער. מה עלי לעשות במצבי העגום?

היי, אני גרושה ללא ילדים, יוצאת עם גרוש + ילדים גדולים יחסית. אנחנו בני 50 . אצלינו במשפחה יש מסורת של קניית מתנה ביום הולדת . אצל בן זוגי לא נהוג, בקרוב יש יום הולדת לאחי ולאחותי ("ילדים גדולים"), עדיין לא שוחחתי עם בן זוגי על הנושא, אך אני כמובן מניחה שהוא יבוא איתי ביום ההולדת שלהם. האם לדעתך עליו להביא גם מתנה או להשתתף איתי אכשהו ? אני מבינה שהוא לא בקטע של מתנות ומכבדת את זה, גם לי הוא לא מביא מתנות בשוטף (כשהכרנו היינו שנינו אחרי יום הולדת, עדיין לא חלפה שנה..:) אני מתלבטת כמה זה חשוב שיכבד במקרה זה את הנוהג במשפחה . אני מניחה שאם לא יביא מתנה אפילו קטנה זה יכעיס את המשפחה... אשמח לשמוע את דעתך. בעצם השאלה היא איך אפשר לאזן בין הנהוג במשפחתו לבין הנהוג במשפחתי בלי שזה יפגע באף צד.... אם זה אפשרי בכלל.... תודה רבה.

שלום רב בתי בת כמעט 28 יוצאת עם בחור שנה וחצי הוא בן 30 מהר מאוד הם עברו לגור יחד לעכשיו בתקופת הקורונה הסברתי לה שזו ההזדמנות לבחון את הזוגיות כשכל היום הם יחד בבית סגורים עושים חג לבד היא אומרת שזאת הזוגיות לה חיכתה היא נורא רוצה להתחתן כי כל החברות התחתנו כולם עם ילדים או בהריון הוא לא רוצה מחויבות הוא אפילו לא רוצה לשמוע את המילה חתונה הוא נכנס ללחץ בימים האחרונים חזרה הביתה ואמרה שלא רוצה לחיות עם מישהו שלא רוצה מחויבות וחבל שהיא תבזבז זמן השעון מתקתק אני אומרת שאי אפשר להתחתן בלחץ היא מסבירה שאחריו שיחה איתו הבינה החתונה לא באה בחשבון בכלל מה עושים? האם זו סיבה לפרידה?אם טוב להם יחד אז למה זה מפריע לה ? באמת הטבעת היא שמשנה?? אשמח לעזרה תודה מראש

שלום ירדן, אני גרושה ללא ילדים, ובן זוגי גרוש עם ילדים די גדולים. אנחנו בסביבות גיל 50 , ויוצאים כארבעה חודשים. הקשר בינינו ממש טוב ורציני. ויש לציין כי גם הקשר שלי מול הילדים בסדר. אין התנגדויות או כעסים או משהו כזה. אחד הילדים , בסביבות גיל 16 ישן עם בן זוגי רוב השבוע (נוח לו יותר מכל מיני סיבות). עקב אילוצים שונים, המורכבים כמובן גם מהעובדה שיש לבן זוגי ילדים, יוצא לנו לרוב, להיפגש באמצע שבוע בערב, ובסופש אך לסופש קצר יחסית (הילדים מגיעים אליו כל שבת) . מכיוון שמדובר בילד גדול יחסית שישן איתו, אני תוהה כמה זה בסדר, לשאול את הילד אם זה בסדר שישן אצל האמא ביום מסוים (אותו יום שאנחנו רוצים להיות יחד, לבד, ללא הילדים בבית). אני ממש לא רוצה לפגוע בילדים, וממש מבינה את הצורך של בן הזוג שהכל ימשיך אותו דבר והילדים ירגישו שזה ביתם ונוח להם, אך אני גם חושבת שיש מקום לקצת שינויים גם מצד הילדים לאור הזוגיות של אבא. אשמח לשמוע את דעתך, ולשמוע המלצותייך איך להתנהל מול הילדים ובעיקר מול בן הזקונים בן ה -16, כך שלא יפגע מהקשר הזוגי החדש . כל טיפ לקשר פרק ב' יתקבל בברכה. תודה רבה :)

אני בת 40 גרושה +1 והתחלתי לצאת עם בחור בן 45 גרוש+1. יוצאת כבר חצי שנה. בחור נראה טוב מאוד שמעוניין בקשר רציני כמוני, מאוד אינטלגנטי עבודה מאוד מכובדת ורצינית איש העולם הגדול מרבה נסיעות לחו"ל במסגרת העבודה ותמיד מצרף אותי על חשבונו. באמת גבר ובעל אידיאלי. הבעיה היחידה היא יחסי המין. הוא מאוד אובססיבי מבחינת דרישות יחסי המין והתדירות. הוא מעוניין כל יום וכמה פעמים ביום. יש לו יכולות מאוד גבוהות ולכן גם היחסים באים לידי גיוון בכל האפשרויות. מבחינתי זה מאוד מתיש ונראה לי בעייתי. הוא לא בחור בקטע של בגידות ודברים כאלה הוא נראה מאוד אמין וכנראה גם בגלל זה הוא מצרף אותי לכל מקום. הוא מאוד מתגאה בי ומציג אותי עם כל הקולגות והחברים ומאוד מפרגן. הבעיה שאני לא מסוגלת וגם לא מתחברת ליחסי מין בצורה הזו. אני מאוד התחברתי אליו ולסגנון החיים שלו חוץ מהקטע המיני שזה מאוד מפריע ומציק. דברנו על הנושא ובעצם זו הבעיה שהביאה אותו לגרושים. בתחילת הקשר חשבתי שלא תהיה בעיה כי הערכתי שזה לא כל כך נורא אבל שוב לאחר חצי שנה אני פשוט מאוד קשה לי עם זה. חייבת להיות מוגנת כל הזמן ולספק אותו לפי הדרישות. מה את מציע? כיצד עלי להתנהל איתו? יש איזו שהיא דרך לגרום לו פחות לרצות? כל שאר הדברים אין בינינו שום בעיה.

היי, ירדן. אני בן 33, רווק , וחווה התאוששות מפרידה קשה שהייתה לי לאחרונה. אני מנסה לחזור למעגל ההיכרויות, אבל אני מרגיש שאני לא מצליח למצוא מסגרת שמתאימה לי. אני אוהב לרקוד, אבל מרגיש שבמסגרת של ריקודים לטיניים אני לא ממש מצליח לפתח שיחה עם בחורה, אלא בעיקר רק לרקוד. אני מניח שהסיבה היא שאני הפסקתי להאמין שבחורה באמת תרצה להיות איתי, כי כל הזמן בנות מסרבות, מתנגדות, או שיש להן חבר, או שהן סתם מבוגרות ממני בכמה שנים, וכל פעם יש סיבה אחרת שלא מאפשרת לי לצאת לדייט. אני מאוד בררן, ולכן אני לא מצליח לצאת לדייט, או סתם לתקשר עם בחורה. אני בהתחלה גם נמשך לבחורה, אבל אז מהר מאוד אני נחסם ומתרחק ממנה כי אני מוצא בה משהו שלא מתאים לפנטזיה שלי. יש לי גם בעיה באתרי היכרויות, כי אני לא ממש מתחבר לקטע של משפטי פתיחה, וגם בנות כמעט ולא עונות שם מרוב המבחר שיש. אני אובד עצות.. לכן רציתי לשאול אותך היכן המקום הכי נוח לדעתך שבו אני יכול להתחיל להכיר מישהי? האם יש מסגרת כלשהי שהיית ממליצה לי, שאגיע לשם באופן קבוע מבלי שאתאכזב כל פעם מחדש? אודה לעזרתך.

היי, ירדן. תודה על ההתייחסות המפורטת. אני גם חושב שהבעיה שלי לא קשורה למסגרת, אלא יותר לבררנות. אני באמת מחפש את הבחורה שתתאים ממש לפנטזיה שלי, וברגע שזה לא קורה, אני מתרחק ממנה. אני כן הייתי בטיפול פרטני עם פסיכולוג, אבל לא הצלחתי באמת להסיר את הדפוסים המכשילים, ואת הסכמות שמקובעות אצלי במחשבה. הייתי רוצה לפחות להבין מדוע לא הצלחתי לפתור את הסכמות הללו, או לפחות להבין מדוע אני לא מצליח לקבל את הבעיה. לאחרונה הכרתי מישהי דרך האינטרנט, אמנם לא נפגשנו, אבל הרגשתי שנוצר בינינו קליק ממש חזק. ברגע שהיא סיפרה לי שיש לה לפעמים משיכה מינית גם לבחורה מסוימת שהיא מכירה, אז זה שוב הוריד לי ממנה, למרות שאני עדיין חושב שאני יכול לעבוד על הקטע הזה. לפעמים אני לא מבדיל האם הבעיה אצלי או שזה לגיטימי לא להתקדם בקשר עם מישהי שיש לה משיכה גם לבחורה מסוימת. בכללי, אני מרגיש שכל פעם יש משהו אחר שבולם אותי מלהמשיך להתקדם בקשר עם בחורה. בעיה נוספת שיש לי היא שאני נקשר מאוד מהר לבנות, זו יכולה להיות כל בחורה. לכן, אני נמנע מללכת לטיפול פרטני אצל פסיכולוגית, כי אני מפחד שאני איפתח איתה בטיפול, ואז אני עלול להיקשר אליה ואז להתאהב בה, ולכן לא אוכל להכיר באמת מישהי במקביל לטיפול. לכן עד כה הייתי הולך למטפל ממין זכר. מעניין אותי לדעת האם אני יכול להכיל את העובדה שבחורה נמשכת למישהי, והאם אני יכול ללכת לפסיכולוגית מבלי שזה יפריע לי להכיר בנות?

היי, ירדן. אכן יש עובדות רבות שלא מסתדרות עם הסכמות שלי, וזה לא רק קשור לבחורה שנמשכת למישהי. זה יכול להיות בכל דבר. אני מרגיש שמתחת לכל הסכמות שלי מסתתרים לא רק פחדים גדולים, אלא גם רגשות נוספים המערבים בין השאר שנאה עצמית, רגשי נחיתות ועוד. אני כן מרגיש שדווקא אני כן רוצה לנסות בשלב זה לערוך פגישת היכרות עם מטפלת, כי אולי זה חלק מהבעיה שלי, ואני צריך ללמוד להתמודד עם זה. אני גם בטוח שעכשיו אני בשל לקבל יותר מאשר בסיבוב הקודם עם המטפל שהיה לי. אני מבין שגם אם אפגש עם מטפלת זה יהיה לא קל, אבל לפחות אדע שניסיתי ולמדתי מזה משהו. רציתי לשאול האם אני יכול ליצור איתך קשר טלפוני, על מנת שננסה לקבוע פגישה טיפולית אחת לפחות? אני גר באזור תל אביב. הקליניקה שלך בסביבה?

שלום, אני בזוגיות של 3 שנים און אנד אוף עם גבר שאני מגדירה כאהבת חיי (והוא אותי). אנחנו מאוד מאוד מאוהבים זה בזו, גם אחרי כמעט 4 שנים יחד, נמשכים מאוד זה לזו, יש לנו תקשורת טובה מאוד, חברות עמוקה, הרבה כבוד הדדי. נשמע על פניו מושלם. מלבד דבר אחד שמעכיר הכל. יש נושא אחד שאנחנו רבים עליו - וזה הנושא היחיד. והוא כל כך עמוק שנפרדנו כמה פעמים בגללו. שנינו כבר בקצה גבול היכולת שלנו להכיל, כל אחד מהכיוון שלו כבר עייף מלריב על העניין הזה, וכל פעם שהוא עולה - הדבר מסתיים כמעט בפיצוץ. יש לי חבר מאוד מאוד טוב, שהוא כמו בן משפחה. אותו חבר הוא גם אקס מהעבר הרחוק, היום אין שומדבר רומנטי ביננו כמובן, משני הצדדים - לא אני רואה אותו כך ולא הוא אותי. נטו חברות. אותו חבר יקר מאוד לליבי, הוא אדם טוב וחבר טוב שהיה לצידי בהרבה רגעים קשים וטובים כאחד. בן הזוג שלי לא מקבל בשום פנים את הקשר הזה, הוא מאוד לא מחבב את החבר הזה, בלשון המעטה, ומספיק שהוא רק שומע את השם שלו או רואה ששלח לי הודעה לצורך העניין - ומתפתח ריב. מצידי לאורך השנים לא התנהלתי לגמרי נכון בגישור בין שניהם - למעשה אהיה כנה ואגיד שנקטתי יותר בגישת הפרדת כוחות, לא דיברתי עם בן הזוג על החבר, ולהיפך. לא הפגשתי בינהם ולא ניסיתי לחמם היחסים, כיוון שבן זוגי הוא טיפוס מאוד חד וחותך ואם הוא מתקבע על איזו עמדה בנוגע לאישיות מסוימת, ספק אם ישנה את גישתו, אז ניסיתי כמה שפחות לייצר אינטרקציה סביב הנושא, ובעיקר הלכתי מסביב. בן הזוג חש שאני שמה את אותו חבר בעדיפות על פניו, למרות שבמציאות לא העדפתי אף פעם לדבר עם החבר/לפגוש אותו או כל פעולה אחרת שתעיד שהוא בראש סדר העדיפויות שלי, פשוט סירבתי לנתק את הקשר הזה שחשוב לי. היום אני יותר מנסה להתחשב ברגשותיו, אבל כל פעם שהנושא עולה (תמיד בעקבות שיחת טלפון שהתקבלה מאותו חבר או הודעה) זה מציף אצלו המון כעסים ומשאיר אותי מאוד חסרת סבלנות להתמודד עם הדבר. מה אפשר לעשות? מה נכון לעשות? האם לוותר על החברות? איך אני יכולה לפתור את הקונפליקט הבלתי נגמר הזה? זה הורס לנו את מערכת היחסים שלולא הנושא הזה הייתה יכולה להיות נפלאה.

שלום, אני בת 30, ב-10 השנים האחרונות חוויתי 4 מערכות יחסים רציניות. כרגע נמצאת ברביעית כשנה וחצי. מערכת היחסים עם בן הזוג הנוכחי מאד בריאה, אנחנו קרובים, פתוחים ומשתפים בהכל. שמתי לב שבכל מערכות היחסים עד עכשיו, דעך החשק המיני לאחר כחודש-חודשיים בצורה כמעט טוטאלית. בנוסף יש דעיכה של החשק המיני שלי באופן כללי - פנטזיות ואוננות. רק בקשר האחרון באמת הבנתי שיש בעיה שחוזרת על עצמה במערכות היחסים, ומיד כשהקשר נגמר, החשק והפנטזיות חוזרות מהר מאוד, והכל נדלק מהתחלה. הלכתי עם בן הזוג הנוכחי למספר פגישות אצל סקסולוגית שנתנה לנו תרגולי מגע שלא עוזרים עד כה. בנוסף שוחחנו על הנושא אחד עם השניה, אך עדיין לא הצלחנו להתקדם בנושא. בכל 10 השנים האלו היו לי יזיזים וסקס מזדמן בתקופות שהייתי רווקה, אך במצבים האלו לא הרגשתי חוסר חשק מיני. לא מדובר בשחיקה ובחוסר חשק אחרי הרבה זמן בתוך מערכת יחסים, אלא במעבר חד שקורה כמעט בתחילת הקשר. מעניין אותי להבין למה זה קורה ואיך אפשר לשפר את זה, תודה.

שלום, אני בת 28, היו לי עד עכשיו בערך 3 מערכות יחסים משמעותיות אבל חוץ מהראשונה שהייתה בגיל 17 לא הרגשתי שאני מאוהבת או רגשות אהבה חזקים. גם שם בדיעבד אני לא בטוחה שהייתי מאוהב בו אלא יותר מאוהב בכל העולם שלי שהשתנה בעקבות הקשר הזה. כרגע אני במערכת יחסים שנמשכת שנה וחצי עם בחור שאני כן אוהבת וכן רואה עתיד אבל גם פה אני לא מרגישה אהבה חזקה כמו שאני חושבת שבמצב תקין הייתי צריכה להרגיש. אנחנו מדברים על זה והוא מרגיש אותו דבר אבל בגלל שזה חוזר אצלי כבר המון שנים ובכל מערכת יחסים שהיתה עד עכשיו הגעתי למסקנה שאולי יש אנשים שמתאהבים מהר ובקלות יותר ויש אנשים שלא. עם זאת, זה לא מסתדר לי באמת בראש ואני חוששת שאני מפספסת משהו. אשמח אם תוכלו לעזור לי להבהיר את העניינים. יכול להיות שיש לי איזה חסם? תודה רבה

שלום לפורום, אני גרושה, יוצאת לדייטים וברובם הגברים רוצים מגע מתחילת ההכרות. לי זה לא נח בכלל. אני זקוקה לקשר רגשי עמוק לפני שמגיע שלב המיניות. אני רוצה להכיר את הגבר לפתח תחושת אמון ובטחון בו ובקשר, ובקצב שלי. בפועל נוצר פער בקצב של שנינו ומתח שיוצר תחושה לא נעימה. אני מרגישה תסכול מצורת ההכרות של הדייטים שלא מאפשרת הכרות טבעית והדרגתית. אני חושבת להפסיק עם אתרי ההכרויות. אודה על עצתך לגבי מה שכתבתי. סיוון

שלום אני בן 38..ואני לא יודע איך מדברים עם בחורות פשוט אין לי גישה ..יכול שזה קצת ביישנות או חוסר ביטחון..ממש מדוכא מהמצב ..וזה לא משתפר עם השנים..הייתי בכול מיני סדנאות למודעות עצמית וnlp לא כול כך עוזר ..יש לך המלצה על דרך אחרת

שלום אני יוצאת עם גרוש + בן 45 כחודש ימים. , אני מרגישה שנעים ביחד בסך הכל ויחד עם זאת אני לא בטוחה שהקשר הזה טוב עבורו/מתאים לו. לא ברור לי אם זה נובע מתוך אישיותו וחוויותיו או קשור לקשר שלנו. האם זה נכון להעלות את הנושא כבר בשלב זה? האם לדעתך יש להעלות כל נושא שמפריע כבר לאחר כחודש או להמתין ? תודה.

הי ירדן הסקתי על סמך התנהגויות שלא היו מובנות לי. למשל, ציפיתי שיזום יותר מפגשים (בכל עת שהוא לא עסוק במשהו אחר), מצאתי את עצמי זו שכל הזמן יוזמת ושואלת על המפגש הבא או מה עושים בסופש הפנוי הבא.... שוחחתי איתו, והבנתי שהוא טיפוס זהיר ומתנהל באיטיות בתחילת הקשר... וזה מאוד מתאים ומסביר התנהגויות נוספות כמו חוסר היכולת שלו להביע רגש במילים, רגש פשוט כמו געגוע .... לי אין בעיה להביע רגש, ואני יחסית פתוחה ומודעת.. זה קצת קשה לי שאנחנו לא באותו שלב . אני מבינה שעלי להיות סבלנית לתהליך שבו הוא יבטח יותר ואז ירגיש בטוח יותר להביע . אשמח לשמוע המלצותייך :) תודה

הי אני בת 46, רווקה. התחלתי לצאת עם בחור בן 51 ג+2. מדובר בבחור טוב, שמעוניין בקשר רציני כמוני, הוא נראה טוב (תנועות גופו לעיתים מעט כבדות וקצת קשה לי עם זה) ומבחינת משיכה פיזית היא קיימת אצל שנינו. (שנינו לא מעוניניים בהבאת ילדים). בחור עם גישה מאוד חיובית לחיים, נחמד לי במחיצתו אך אני מרגישה שהקשר קצת משעמם אותי... הוא מופנם, מתקשה לדבר לעומק ולתאר רגשות וכו', מאידך לתפיסתו צריך וחשוב לדבר על הכל והוא פתוח לשמוע את מחשבותיי ודעותי. אני מבינה שמדובר בקשר של כשבועיים וחצי ויתכן שבהמשך דברים ישתנו, אך כרגע זה מרגיש משעמם.. אני לא מצליחה ל"קלף" שכבה כדי לקדם את הקשר . אני מנסה לשאול כל מיני דברים בעדינות, לשאול על קושי מסויים שאני מבינה בין ההשורות מחשבה, רגש, מה היית רוצה וכו' אבל התשובות כלליות. ולעיתים מתקשה להשיב. אני מספרת על עצמי דברים, מספרת על התלבטות או קושי , הוא אמפתי אך זה מרגיש שיח כללי כזה. מדובר בבחור אינטלגנטי ועם ידע עולם טוב. האם יש משהו שעלי לעשות מלבד להיות סבלנית ולהמשיך לבדוק את הקשר ?

מעיק לי שיש לי חרדה ממחוייבות מעיק לי שאני חש ורואה בנישואים עול ופגיעה בחופש ובמרחב האישי ובנוחות. ומאידך אני כן זקוק לביחד לחום לאהבה ( במינון שלי ) ומעדיף חיי מין טובים ומשתבחים עם פרטנרית קבועה( מה שכן קורה ) מאשר מין שטחי מזדמן

כאשר אני מבלה עם הגברת שלי (חדר רומנטי, אנו נשואים לאחרים) המון פעמים אני פשוט נרדם מחובק איתה. לא שזה מפריע, זה אפילו נחמד. אבל מוזר לי. זו לא עייפות, מאחר ואני ישן היטב בלילה זה לא אחרי ש"גמרתי" אלא לפעמים בלי שעשינו בכלל סקס זה כנראה משהו פסיכולוגי. אפשר הסבר למה זה קורה לי?

שלום ירדן אחדד את פנייתי גיל 38 אני נרתע ממחוייבות זה קורה לי עם כל בת זוג הצורך שלי בביחד במערכת יחסים הוא תמיד הרבה יותר נמוך מהצורך של הפרטנרית אני זקוק להרבה ספייס מרגיש לי שזה עול ומעמסה מגורים משותפים ונישואין ( אחרי תקופת מה הן תמיד לוחצות לזה ) אני אוהב לבוא כשמתאים לי לצאת לבילוי לעשות סקס ולהיות ביחד במינון שלי המחוייבות הזו של לגור יחד בברית נישואין וחיים יחד 24/7 עד יום מותינו מרגיש לי פגיעה בחופש וכלא מרצון אשמח לקרוא את דעתך / עצתך בתודה

אני בקשר עם בחורה כשנה ומאז תחילת הכירותינו יש לנו משיכה הדדית אדירה וסקס מדהים מעבר לכך היא מביעה רצון ונכונות לקדם את הקשר למגורים משותפים ולמיסוד . ואני נרתע מכך מפני שלגביי מעבר לסקס איתה איני מוצא בה כל עניין ומחוץ למיטה אין לי כלל רצון וחשק להיות בקרבתה

שלום רב נקלעתי למערכת קשר זוגי עם בחורה שסובלת מהפרעת אישיות ושינויי מצבי רוח תקופה ארוכה אני מנסה לסיים איתה את הקשר ופשוט לא מצליח והיא בכלל לוחצת על חתונה ובטוחה שנגור יחד ונתחתן ולי כבר מאוד קשה איתה מבחינה נפשית לא יודע איך להיפרד ממנה אני כל עולמה והיא מאוד תלויה בי רגשית אני במבוך נוראי

אשתדל לתמצת אני בן 27 סטודנט חוויתי משברים בבית בילדות שהובילו לסכמת תלות וכישלון לפי הפסיכולוגית שאני אצלה כעת..הקטע שזוגיות היה לי בגיל 20 בחורות נמשכו אלי בגילאי 19-22....בשנתיים האחרונות יצאתי ל25 דייטים כושלים וגם מצאתי את עצמי רודף אחר בחורות...אז ניגשתי לטיפול פסיכולוגי כי שמעתי הרבה הביטחון העצמישלך נמוך!!...בטיפול אני עובד על הבנת הערך של עצמי ...הבנה שכולם עושים טעויות וזה בסדר..כי לפני זה היה סוף העולם בשבילי..ועל זה שמישהי שתרצה אותי פשוט תרצה אותי כמו שאני הביטחון העצמי שלי אמור לנבוע משקט נפשי וקבלה שלמה של עצמי...הקטע אבל כאשר רוב הבחורות אמרו לי שהן מחפשות יותר כריזמה ויותר חיים(אני טיפוס די ביתי חשבון אינסטגרם קטן ולא מפוצץ אף פעם לא הייתי בדרום אמריקה)..עלי להודות שאין לי כריזמה בכמויות וגם אם אעבור 200 טיפולים לא חושב שזה יהיה ב״דם״ שלי כי אני מטבעי יותר סגור.....האם אוכל למצוא ככה מישהי האם כיוון הטיפול נכון לפי דעתך?אני מתחיל להתייאש שו כמות די גדולה של בחורות אני מאוד רוצה זוגיות

שלום אני בת 37 כמה שנים רוצה בזוגיות ועובדת על הנושא ללא הצלחה עדייןואחרי כמה שנים בטיפול, הכרתי בחור בן 47 גרוש עם שני ילדים בני 18 ,10 (עם האמא) היה לנו דייט אחד התרשמתי לטובה והייתי מעוניינת להמשיך והוא נשמע מאד מעוניין מצידו.אבל אני מסתובבת עם תחושה שאני הולכת להתפשר בגדול בגלל הרצון למצוא בחור בגילי כמעט ..רווק.. איך מקבלים החלטה נכונה !

תודה רבה לך !

שלום, לאחרונה התחלתי לצאת עם מישהי שעובדת כאחות בית חולים - מיון ילדים. ברצוני לדעת האם התנשקות איתה חושפת אותי לסיכונים הנובעים מהידבקות במחלות אליהן היא נחשפת במסגרת עבודתה. תודה

שלום ירדן אני נמצאת בטיפול הרבה שנים אצל פסיכולוגית קלינית. בשלוש השנים האחרונות התדירות היא פעם בחודש לאור קושי כלכלי. הטיפול היה טוב לאורך השנים, עזר לי לקדם את עצמי, להתפתח ולפתח מודעות. בשלוש השנים האחרונות עלה נושא הזוגיות בצורה יותר ממוקדת (לפני כן חוויתי משבר, נושא הזוגיות לכאורה לא הטריד אותי), ומאז אני מחפשת זוגיות ללא הצלחה. במהלך השלוש שנים אני מבינה יותר, למדתי על עצמי בהקשר זוגי מתוך קשרים קצרים שהיו אך אני לא מצליחה לייצר זוגיות מעל חודש וחצי-חודשיים (וגם זה היה רק פעם אחת). נפגשת עם בחורים (לרוב גרושים עם ילדים לאור גילי 44), או שאני לא מוצאת חן בעיניהם והם "נעלמים" או מודיעים שלא מתאים או שהם לא מתאימים לי לרוב בגלל שהם רוצים משהו מיני, או שאין שום חיבור בין ערכים וכו'. אני לא בררנית, לא פוסלת מהר, חשוב לי בעיקר מישהו נעים, עם ערכים טובים שיהיה לי נעים איתו . אני מתוסכלת מאוד, מרגישה שהטיפול לא מסייע בתחום הזה, המטפלת לא "מחדשת" לי כבר, אני מרגישה שאין לה מה להגיד והיא יותר מקשיבה ומנסה לחדד דברים אך בפועל מצבי לא משתנה ואני לא יודעת מה לעשות כדי לשנותו. זה משפיע עלי מאוד, אני מרגישה כאבים בגוף, מדוכדכת ומתקשה להנות משינוי שעשיתי לאחרונה שאפשר להגיד שהגשמתי חלום .... כל מה שאני רוצה זה בן זוג שרוצה קשר טוב, קשר של ביחד, ארוך טווח (להזדקן ביחד). אני שוקלת לעבור למטפלת אחרת לפגישות ממוקדות בניסיון להבין את הקושי (האם זה רק עניין של מזל ? ) אני מניחה שלעבור לפסיכולוגית קלינית אחרת זה לא יעיל כל כך... (למרות ששינוי זוית ראיה יכול להוסיף) ותוהה אם זה בכלל יכול לתרום משהו וכן לאיזה מטפלת עלי לפנות ? סקסולוגית? אני מנסה להבין אם אני עושה משהו לא נכון, בשיחות עם המטפלת אני לא מרגישה שזה קשור אלי בשלב הזה, כמה נושאים שהקשו טופלו ואני היום במקום אחר לגמרי. אז איך זה שאני ממשיכה להיות לבד? תודה רבה על הסיוע !

הי ירדן תודה על תשובתך, ובעיקר על שאלתך שגרמה לי לנסות להגדיר .. אני מחפשת קשר לטווח ארוך, בגילי אינני מעוניינת בילדים, פונה ומשיבה לגרושים + . חשוב לי בחור עם השכלה מסויימת. לא חייב תואר למרות שאני מודה שהייתי מעדיפה , חשוב לי מאוד ערכים טובים ומראה שיהיה לי נעים יחד עם זאת משתדלת לא לפסול על מראה מכיוון שאישיות כובשת הופכת את המראה לטוב... :) . אני פתוחה לתת הזדמנויות גם למראה קצת שונה ממה שאני מעדיפה וגם לסגנון שונה כל עוד הערכים טובים ומכבדים את הזולת. מאוד מוכנה להשקיע בבניית זוגיות, מבינה שזהו תהליך . בניסיון לענות לשאלתך החשובה, אני מנסה לחשוב מה הסיבות "שנפסלתי" או פסלתי. קצת קשה לציין מכיוון שיש דייטים ששנינו מרגישים שאין חיבור ואז מסיימים את הדייט ואין המשכיות. לעיתים אני מנסה לתת הזדמנות מתוך הבנה שדייט אחד או שניים לא מספיקים, בד"כ, דייט שלישי וזה מסתיים מצידו או מצד שנינו... היו מקרים שהרגשתי או שיערתי שהבחור מפרש את דברי מתוך חוויותיו ואכזבותיו בעבר, ומסיק מסקנות לא נכונות. במקרה אחד התעקשתי לברר מדוע לאחר שיחה טובה שהבחור ציין בסופה שהיה לו מאוד כיף ומעניין הוא לא מתקשר לקבוע דייט.. ולאחר שיחה ארוכה שיזמתי בניסיון לברר הבחור הודה שאולי טעה וביקש להיפגש, התלהב ושמח שנפגשנו, הקשר הסתיים לאחר3 פגישות ,מניחה שבעיקר בגלל הפסקה הבאה שלי.... בכל מקרה זה לא התאים כי חשוב היה לו משהו שאני ציינתי שבשלב זה אינני מוכנה ואולי בהמשך. אני מבינה בדיעבד שהיו דייטים שאני שדרתי מרחק מסויים מבחינת מגע (לא אפרט מכיוון שזה אישי מידי לפורום.. אך אוכל לציין שעברתי תהליך ושיחררתי את הנושא בטיפול). המטפלת כיום לא מעלה השערות לסיבות. ולכן אני מרגישה שהטיפול איתה אולי מוצה... מרגישה שפונים אלי בחורים שממש לא מתאימים לי, ומי שמרגיש לי כפוטנציאל מסויים לא מגיב לי... בחורים מתכתבים איתי דרך אפליקציה, מבקשים ומקבלים טלפון, אך נעלמים לפעמים... לפעמים מתחילים התכתבות ואז נעלמים . ההתכתבות היא כללית, תחומי עיסוק, פנאי וכו'. על פניו ללא סיבה לפסול.. אני לא מצליחה כיום להבין באמת מה החלק שלי, ולכן אני מתוסכלת מאוד ותוהה כמה "המזל" אשם ... לפעמים מרגישה שבחורים גרושים עם ילדים לא באמת מעוניינים בביחד, אלא מעדיפים קשר מיני מזדמן או משהו כזה. יצאתי עם בחור נחמד שלאחר כמה שבועות הבנתי שהוא לא באמת רוצה זוגיות.. ציין שקשה לו להיפגש כמה פעמים בשבוע, זה אינטנסיבי לו.. נפגשנו פעמיים שלוש בשבוע, הוא גר ממש קרוב אלי וזה היה בסדר גמור מבחינתי שיצא עם חברים לאורך השבוע (אין לו ילדים). לא היו לו שאיפות לזוגיות אמיתית לפי שיחות איתו. מנסה להבין אם אני מפספסת משהו. מערכת היחסים שלי עם כמה חברות קרובות היא פתוחה, אנו משקפות אחת לשנייה, וגם הן לא מציינות סיבה , ואני משתפת בפתיחות בקשרים שהיו... אני נראית בסדר, אסתטית נקייה מטופחת. משכילה יחסית, עם מודעות ואינטלגנציה רגשית, לא מפונקת (אך יודעת לפנק ולדאוג ולהכיל), עצמאית , אמפתית, ראש פתוח, משתדלת להיות גמישה ולא מקובעת... הרבה ממה שצריך לקשר טוב :) ? אשמח מאוד לשמוע את דעתך. תודה רבה.

"קראת" אותי נכון ירדן.... תודה רבה . זו הסיבה שאני לא יכולה להביא את עצמי לקשר מיני ולתת לזה הזדמנות. אני מתלבטת עם עצמי זמן רב עד כמה עלי להכריח את עצמי ולנסות קשר מיני תוך התעלמות מכל המחשבות והניתוחים על איך קשר זוגי צריך להיות/להתחיל. ממש ממש קשה לי. אני זקוקה לקשר אמיתי, זקוקה לביחד , לחבר אמיתי.. מתקשה "לשחרר" את הגוף אם אני לא מרגישה קשר חברי, אמיתי . האם את חושבת שעלי "להכריח" את עצמי לנסות קשר מיני ? האם זו הדרך להרפות אולי? תודה :)

אני בזוגיות חצי שנה אני גרה עם בן זוגי,בתחילת הקשר הוא גילה שהיה לי סטוץ חד פעמי עם חבר של אח שלו ועוד שניה נפרדנו,עכשיו גיליתי שיש לחברים טובים שלו דרך הפייסבוק בחברים המשותפים עוד שני בחורים שהיה לי איתם סטוץ בעבר ..הוא לא מכיר אותם אישית .. אני מפחדת שאותם בחורים יספרו שהם היו איתי או דרך החברים שלו או יפנו אליו אישית.. אני לא ישנה טוב בלילה יש לי חלומות על פרידה ואני כל היום עייפה ובלי מצב רוח מה אני יכולה לעשות? אני אוהבת אותו ולא רוצה שיפגע חשבתי לחסום אותם אצלו בפייסבוק כדי שלא יוכלו ליצור איתו קשר מה אתה אומר? אין לי פתרונות

שלום רב במקרה גיליתי שלבעלי קשר צאט בעל אופי רומנטי עם אשה בצרפת אותה טרם פגש.בעלי מספר לה על כל הקורה איתו בארץ ואף שולח לה תמונות שלו מבלי כך הבנתי שהוא ראה אותה בתמונה עד כה.אותה אשה עד עתה נמנעה מלשגר את תמונתה.הקשר מכיוון בעלי לדעתי תלותי ומילות האהבה המוחלפות בינו לבין אותה אשה רבות.לאחרונה גם ביקשה אותה אשה תמיכה כספית אבל לשמחתי בעלי נמנע בשלב זה להענות לבקשה .בכל זאת הקשר נמשך והוא מתקיים כל שעות היום ועד השעות הקטנות של הלילה. מה לדעתך עלי לעשות..להמשיך ולעקוב אחר ההתכתבות...האם לאמת את בעלי עם המידע בצורה כללית שיש לי ובכך אין לי שליטה על תגובתו ולאן זה עלול להגיע ..אין לי נסיון בענין ואודה על חוות דעתך תודה דנה

שלום אדון מומחה, אציין שגם אני מעט מומחה בכל הקשור לדייטים. אבל נתקלתי במשהו יוצא דופן שאני לא מצליח לאכול. אני רווק בן 34 והכרתי בחורה שמאוד מצאה חן בעיניי עד התרגשות, שזה קורה ממש מעט... אז ככה.. בטלפון היא מאוד אדישה ומאוד לא מזמינה הכוונה שאני לא מרגיש הכי רצוי, אבל שיצאנו לדייט היה פשוט פנטסטי. מעולה! אחד הדייטים הטובים שחוויתי. אחרי שאכלנו התנתקנו מעט כל אחד הלך לביתו. התקשרתי יום למחרת היא ענתה בהודעה שתחזור אלי מאוחר יותר, והיא חזרה אלי רק יומיים אחרי, התכתבנו מעט והצעתי שנצא דוב והיא ענתה בחיוב. הדייט השני היה טוב יותר מהראשון. לא הורדנו את הידיים אחד מהשניה ולא הפסקנו לחייך לרגע כל הערב. הבופו דל הדייט נגענו לפתח ביתה והיא הציע שאכנס אליה, עניתי בחיוב ישבנו קצת דיברנו ומפה לשם הגענו למיטה, התחלו קצת להשתעשע אחד עם השניה ואז בא הדבר הבא. היא ביקשה שאפסיק מכיוון שאם נשכב היא לא תדבר איתי למחרת. הסתכלתי עליה בשוק ואמרתי לה שתחזור על מה שאמרה כי אולי לא שמעתי טוב. והיא חזרה על על שוב, אם נשכב אני מחר לא יענה לך לטלפון. ציינתי בפניה שזאת תגובה של גברים, ונשים פוחדות מכך שהגבר לא ידבר איתי למחרת. והיא אמרה שככה היא וזה המצב. אז הייתי צריך לבחור. אני לא יודע איך הצלחתי לבחור להלביש אותה, זה היה מאוד קשה. היא כל על מצאה חן בעיניי שוויתרתי על הסקס והלבשתי אותה בידיעה שיש מצב שגם ככה מלר היא לא תדבר איתי. עברו יומיים התקשרתי פעם אחת. דיברנו קצת וזהו. אני לא מצליח לאכול אותה, חריגה מאוד, אבל מאוד מעניינת . חושב אולי שאני פחות מוערך בעינייה שלא שכבנו, או שלהפך. שהיא הבינה שאני מעוניין בה יותר ממה שהיא ציפתה . אשמח לתגובה

במה הבחורה מעוניינת?. האם זה היה תרגיל האם היא שחקנית. זה יוצא דופן ואני מנסה להבין

שלום בת 46, יוצאת עם בחור (גרוש+2) כשבוע וחצי. במשך השבוע נפגשנו כמעט מידי יום, למשך שעות רבות . השיחות נעימות בסך הכל, אני בעיקר יוזמת השיחות והנושאים, הוא מספר על לימודים, טיולים, חברים ומשפחה באופן כללי. אני לא יודעת אם מדובר בבחור מופנם יחסית וכיאה לגברים הם לרוב לא נוטים לדבר יותר מידי ובטח שלא לדבר רגש.. או שהוא לא מעוניין בקשר אמיתי ולכן לא מרבה לדבר ומעדיף יותר מגע ... הוא מתכתב איתי ומתקשר מידי יום. לא כל כך שואל אותי שאלות עלי. באחת השיחות שאלתי מה החלום שלו, מה היה רוצה, מה היעדים הבאים שלו, והוא התיחס בעיקר לשיפוץ דירה, וכו' ולא כלל בתשובה בכלל קשר רציני בשום הקשר. אני מתחילה להרגיש שהוא מעוניין בעיקר בקשר מיני ולא בקשר משמעותי . ברגעים אינטימיים מרגישה אותו "טכני", מרוכז בעיקר בסיפוק של עצמו. אני מבינה שמדובר בהיכרות של שבוע וחצי, לחלוטין מעט זמן. יתכן וזה קשור לאופי שלו. אני עדיין לא יודעת. אבל זה מאוד מטריד אותי. אני כמובן אשוחח איתו , ואנסה לברר את מהות הקשר שהוא מעוניין בו, ואציין מה אני מרגישה. אך אשמח לקבל קצת עצות וטיפים. התחושה שלי ממש קשה כעת. מכיוון שהבנתי שיתכן שתחושתי נכונה . אני רוצה קשר אמיתי. מרגישה מאוכזבת שלאחר סקס ראשון הלך. אומנם היה ממש עייף ונרדם, אמר שהיה לו יום קשה אך אני נוטה להאמין שזו לא הסיבה היחידה..... איך יודעים אם כוונתו רצינית , בקשר אחר הרגשתי שהבחור היה רציני, במקרה זה אני לא מרגישה כך. תודה

הי אשמח לשמוע את דעתכם המקצועית.. לתפיסתי, בתוך קשר זוגי (ואני מתמקדת בקשר טוב) שני בני הזוג עוברים שינויים. משנים תפיסות, משנים התנהגויות, מרגישים אחרת ... צומחים לומדים ומלמדים האחד את השני. אך נראה לי שיש גבול לשינוי.. כלומר, לא ניתן לשנות תפיסות שמקובעות לאורך שנים. אני מתכוונת לתפיסה קיצונית כמו דעה פוליטית קיצונית ודעות שנוצרו לאורך שנים בעקבות חוויות חיים וכו'. אני תוהה בעניין מכיוון שאני מתלבטת אם להמשיך קשר די טרי לאור תפיסה קיצונית שיוצרת התנהגות שבעיני קיצונית ומזלזלת בבני אדם. בן זוגי אדם אנושי ועם לב טוב , כלפי מתנהג באופן מכבד ומאופק אך הוא בעל דעות קיצוניות מסויימות שגורמות לו להתנהל בכעס וזלזול כלפי אנשים זרים שמכעיסים אותו בגלל דתם, או משהו שאמרו שלא מקובל עליו וכו'. בן זוגי טוען שלצידי , למרות הזמן הקצר,הוא התמתן , נמנע מלהגיב יותר קיצוני כשהוא לצידי, וכן שיקח לו זמן למתן גם את מה שמפריע לי בהתנהגויות שלו , לדבריו זה יכול גם לקחת כחצי שנה . אני לא חושבת שניתן לאורך זמן לשנות תפיסות בגלל שאוהבים מישהו ורוצים להיות לצידו. בשלב מסויים זה נמאס... מצד שני, אני שומעת אותו כועס כאשר אני מציינת שהתנהגותו היתה נוראית בעיני וגרמה לי להרגיש רע כאשר התנהג באופן לא מכבד (מילולי)כלפי אדם זר שהכעיס אותו (גם אם הסיבה לכעס מוצדקת, אני לא אצעק בקול ואתנהל באיפוק . זה בסדר מבחינתי להגיד מה שחושבים אך בטונים נעימים ומכבדים .... ואפשר גם לבחור לא להגיד ולשמור על איפוק במצבים מסוימים). אני לא שומעת ממנו שהוא חושב שהתנהגותו לא תקינה. הוא טוען שאם משהו מכעיס אותו , הוא יאמר את מה שהוא חושב כי זו דרכו לנסות להילחם במה שמפריע לו. (הטונים שלו גבוהים וכועסים, ולא משנה לו מי נמצא מסביב. הוא יגיד את מה שעל ליבו). ההתנהגות הזו מפריעה לי וגורמת לי באותם רגעים וגם לאחר מכן להרגיש נורא רע. אני תוהה האם זוגיות טובה תוכל לשרוד במצב הזה ? זה יוצר אצלי דריכות ומתח כאשר אנו מחוץ לבית. יש לו תכונות טובות בעיני, למרות שעדיין לא התאהבתי, הייתי ממשיכה את הקשר אם ההתנהגויות הקיצוניות שתארתי לא היו. תודה

שלום רב, אחי נשוי לבחורה כבר שנתיים והם יחד כ11 שנה(אין ילדים) , לפני כמעט שנה אישתו הציעה לפתוח את המערכת יחסים ,הוא הסכים והודה כי היה לו משבר מאוד גדול בהתחלה, ועכשיו הוא מציין כי הוא מאוד מבסוט מהמצב ואפילו זה חיזק את מערכת היחסים בניהם .מהכרותי עם אחי , הוא לא נראה מאושר ,נראה כי הוא מסביר לי כמה הוא שלם עם זה ובעצם מסביר לעצמו או יותר נכון נשמע שהוא מנסה לתרץ לעצמו למה זה בסדר . הוא די התנתק כבר בקושי שומעים ממנו והוא בקושי מגיב בהתכתבויות משפחתיות מה שלא היה קודם . אני מפחדת שהוא יכנס לדיכאון או יאבד את עצמו בדרך .... מה אני יכולה לעשות ? לדבר דיברתי איתו כבר דיברתי אבל התחושה שלי אומרת שהוא באמת לא במקום טוב (אני מכירה אותו לא מאתמול).תודה על התשובה

היי אני בת 17 ואני בקשר עם בחור כבר שמונה חודשים ואני יודעת שהקשר הזה לא טוב לי מהרבה בחינות ואני לא יודעת איך לסיים איתו מפחדת שזה יהיה לי מידי קשה הניתוק הזה. אשמח לקבל תשובה שתעזור לי

כן כבר ניסיתי כמה פעמים הוא אמר שהוא מבין ושהכל טוב ואיכשהו כל פעם חזרנו לדבר

שלום רב, אני בת 46, רווקה. יוצאת כשבועיים עם בחור גרוש +2 בטווח הגיל שלי. הוא מאוד מתלהב מהקשר איתי, הן מבחינה קוגניטיבית והן מבחינת משיכה פיזית. מדובר בבחור עם רמת מודעות ובגרות נמוכה, יחסית אלי (גם במראה החיצוני, בתנועות הגוף בסגנון הליכתו אני מרגישה אותו כמו נער מתבגר ). במהלך השבועיים התרשמתי בעיקר מסיפוריו והתנהגויותיו כי למרות גילו טרם השלים את מרד הנעורים... הוא נוטה להגיד בקול את מה שהוא חושב (אם ראה מישהי לבושה בצורה זולה למשל אמר זאת בקול רם, אם משהו לא מוצא חן בעיניו או מרגיז אותו יגיד את זה בקול, יהיה חסר סבלנות,וכפי שציין אומר באופן ישיר ובקול את מה שמפריע לו, כמו מלצרית דבילית וכו). טון הדיבור שלו מזלזל במצבים אלו, ויש לו נטייה לפסול מהר אנשים בלי להבין בדיוק מדוע. ידוע לי שהוא נפגע מאנשים. ומודה כי הוא חסר בטחון, מתקשה להחליט וכי יש לו סתירות פנימיות רבות. יחד עם זאת עבר תהליך של שינוי מסויים ומדגיש שהוא במקום טוב יותר מבעבר. יש לציין כי זה רק כלפי זרים, בהתנהלות מולי הוא לא כך בכלל, הוא עדין מאוד, משקיע מאוד,מפרגן, מתחשב , מדבר באופן מכבד ולא מזלזל, התקשורת איתו טובה, למרות שהוא קצת מופנם, ועבר תקופה קשה של גירושין לפני כשנה , השיחות נעימות, וככל שעבר הזמן אפילו משתפרות. הוא אף הפתיע אותי לטובה וריגש אותי מאוד בשיחה האחרונה לגבי הנושא .הוא מאוד חושש שהקשר שלנו יתנתק. שוחחתי איתו על ההתנהגות שלו שמאוד לא מקובלת עלי וגורמת לי להרגיש לא בטוחה בקשר. הוא ציין כי הוא רואה בי האדם שיוכל ללמוד ממנו רבות, מישהי שכבר מראה לו זויות שהוא לא הצליח לראות לבד בהתנהגויותיו ובכלל. הוא רואה בקשר כקשר מפרה ומוכן להשקיע כדי לשנות. מצד אחד אני מרגישה שהוא רוצה לשנות וצריך את הדחיפה, מצד שני אני תוהה אם זה נכון להתחיל קשר כשיש ביננו פערי תפיסה גדולים, כשההתנהגויות שלנו כל כך שונות כלפי הסביבה, אני תוהה מה יקרה כשיפגוש מכרים מהצד שלי, איך יתנהג, חוששת להרגיש לא בנוח. אשמח לשמוע את דעתכם, וכיווני חשיבה שיעזרו לי לקבל החלטה. אני מאוד רוצה זוגיות טובה, אך לא בטוחה שנכון להיכנס לקשר שיהפוך "טיפולי" מידי. למרות שאני מבינה שכל קשר מטפל בשני בני הזוג בעצם... תודה רבה

ירדן, ממש דייקת בתגובתך המקסימה. הבנתי כי הסיכוי והסיכון הולכים זה לצד זה בתהליך ההיכרות... ועלי להתמקד בסיכוי ולא להתעלם ממנו. וכן, גם אם זה אומר שעלי להשקיע ולהיפגע ולהתמודד... ואכן, החלטתי להניח קצת להיגיון שגובר עלי בדרך כלל ולאפשר לעצמי להרגיש ולהכיר ולהתעמק. רוצה להודות לך מאוד על תגובתך המדוייקת . שבוע מצויין.

שלום רב, נפגשתי 2 דייטים עם בחור גרוש עם 2 ילדים. אנחנו בטווח גילאים של 40+. אני רווקה. הבחור מאוד מתלהב וציין שהוא ישמח להמשיך קשר. מדובר בבחור שלפני הרבה שנים הוריד מעל 30 קג במשקל. עבר פרידה /גירושין מאשתו בשנה וחצי האחרונות, ולפי מה שאמר מדובר בטראומה שחווה ולאחרונה התאושש ממנה. (אני מרגישה שעדיין לא התאושש ). כיום הוא בקיצוניות השנייה. בקושי אוכל. רזה מאוד הוא טוען שהוא לא מרגיש רעב אבל אני מרגישה שהוא שולט ברעב . מדבר על עצמו במושגים של גמילה והתמכרות. ציין כי היה מכור לקניות (קנה באתרים בעשרות אלפים) טוען שנגמל מזה וכן מסיגריות באמצעות סדנה של קופת חולים. התרשמתי שהוא מאוד רוצה קשר זוגי אמיתי, כמוני, הוא מוכן להשקיע בו. אך אני תוהה אם נכון להיכנס לקשר זוגי עם בחור שעוד לא התאושש כנראה מטראומה, עם בחור שנראה שמחליף התמכרות בשליטה באוכל .בעיני זו הפרעת אכילה ואני חוששת שזה יגיע לאנורקסיה (ואולי זה כבר כך). קשה לי מאוד עם הרזון שלו, זה מרגיש לי חולני מאוד. הוא בחור נאה והרזון שלו וכל המורכבות הנפשית שאני מרגישה גורמים לי להירתע ולא להימשך אליו פיזית ומעבר לכך. מצד אחד אני לא רוצה למהר לפסול את הקשר, אך מצד שני חוששת מאוד להיכנס לקשר כזה (יתכן שקשר זוגי טוב יסייע לו להתאושש אך יתכן שלא ... ואני לא יודעת אם אני רוצה להיכנס לזה ). אני מרגישה פער גדול מבחינת מודעות . אני בחורה מודעת, חווה קשיים אך מתמודדת אחרת. והוא לא נמצא במקום הזה כרגע. היכן הגבול ? האם נכון להיכנס לקשר במצב כזה? אני לא מכירה אותו מספיק ,לא יודעת אם אני מפספסת משהו או לא. אשמח לשמוע את דעתכם ולקבל המלצות.. תודה רבה.

שלום,יש איזה בחור שהכרתי מאפליקציית היכרויות ועכשיו אנחנו מתכתבים בווטסאפ,הסברתי לו שאנחנו לא מתאימים לקשר רציני והוא הבין,הבעייה היא שהוא נדבק אליי ולא מבין רמזים שאין לי חשק אפילו לקשר של סתם ידידות.איך אפשר להתנתק ממנו בלי לפגוע בו?

היי . אני בן 27 ואני בתול מעולם לא הייתה לי חברה. הייתי כולה בדייט אחד. רק בגיל 25 התחלתי עם נשים. בגיל 22 הרסתי את זה כי בחורה התחילה איתי וסרבתי וכשבאתי להתנצל היא כבר לא הייתה באזור. אני לא יודע מה לעשות ?