פורום פסיכולוגיה קלינית

אחרי שנים של שינה לא בריאה, ללא חלומות. חלמתי. בחלום, רואה את עצמי הולך אחרי רב מתעלל בסימטא שמזכירה את מאה שערים.. לא יודע לאן, הרגשתי פחד. תוך כדי הליכה שמתי לב שהבן הקטן שלי נמצא בחנות בסמטה חשוכה מתחנן למוכרת /גננת (?!) למשהו.. הייתי חייב להמשיך ללכת בפקודה של הרב. אחרי כמה שניות התעשתתי וחזרתי בריצה לבן הקטן שלי, החנות כבר היתה סגורה והוא עומד בחוץ ומתחנן בפחד לגננת שתיקח אותו, תוך כדי היא ממהרת ונעלמת והוא רץ אחריה לשוא. אני רץ אליו, מחבק אותו ומאמץ אלי. התעוררתי מזיע מבוהל מפוחד ועצוב. ככה נגמר הלילה....

הי קוהלת, הייתי רוצה להאמין שכן הייתה לך שנת רע"מ, רק שאינך זוכר. אולי זו הגנה. לא'דעת. זכירת חלום היא אולי שלב קדימה. ומעבר לבהלה - להריץ אסוציאציות, שאולי יסייעו. סוריקטה

חלום בלהות כמעט הייתי מושיטה יד כדי להעיר אותך נשמע שהציף אותך לגמרי מאוד ק ש ה מפחיד גם בחלום אתה ממשיך להגן עליך.....על הבן שלך מצטערת שאין לי עוד אתה אמיץ חטולית

וקוהלת, עכשיו יכולתי לקרוא יותר - נראה שבחרת לחבור לחמלה כלפי הילד הקטן שבך ובאומץ 'בגדת' ברב המתעלל. מה דעתך? סוריקטה

הלואי שהיה לי את האומץ לבגוד במתעללים כשהיה צריך.. מסתבר שאני סופסוף מתחיל להתחבר יותר לילד.. חומל מרחם תומך ומחזק. תודה לכם על התמיכה. חיבוקקק שבת שלום

היי אודי וחברות.ים אני מאתמול במצב רוח מדוכדך. התחלתי לעקוב על המחזור החודשי.ביוץ וכל זה ואני מתחילה להבין שאני סובלת מהתסמונת הזאת. זה אומר מצבי רוח ודכדוך, עצבנית, תאבון מוגבר, כאבים באזורים רגישים ועוד. עד עכשיו הייתי בטוחה שזה בא והולך בגלל הפוסט טראומה.... אני כבר יומיים נטולת אנרגיות בלי כח לעשות משהו... אני אצטרך בהמשך להיפגש עם הפסיכאטרית. כרגע בעיקר מתוסכלת וחסרת אונים. הילה

הי הילה, מכירה בחורות עם התסמונת, שסייעה להם משמעותית רפלקסולוגיה. ואני, נו, מיתרונות גיל המעבר :-) סוריקטה

הילוש.... רק להגיד לך שקראתי וזה באמת באסה ... שולחת חיבוק וכוח

אולי כדאי לפני שאת מסיקה מסקנה לבדוק , ואם זה נכון מה אפשר לעשות. אני לא יודעת מה להציע לך אני מכירה את התופעה הזו כן מפוסט טראומה בכל זאת שווה לבדוק חיבוק חטולית

אוף, אודי, הייתה פגישה נוראית. ממש גרועה. המטפלת אמרה שאני לכאורה באה לפגישה אבל היא מרגישה שיש בינינו ניתוק. אני גם לא יושבת במקום הרגיל שלי כי בכלל לא נוח לי בכיסא הרגיל של המטופלים אצלה. המממ, מעניין באמת כמה מטופלים יש אצלה? שהיא ככה מוותרת עליי ובכיף שלה שיש בינינו "ניתוק" וזה סבבה מבחינתה. כי היא ממש אדישה לגבי זה אודי. ורק משפילה מבט ברצפה. השפלת מבט זה הקטע שלי ולא שלה. שלא תיקח לי פה את התנועות!!! רציתי שהיא תתקרב אליי עם הכיסא, שהיא תגיד שהיא חושבת שיש בינינו חיבור, שהיא רואה את המאמץ שלי לבוא למרות שהיא מטפלת אדישה ומשעממת שמשנה שעות ולא עונה להודעות (זה קרה לה בטעות, אני סולחת). אני רוצה שהיא תילחם עליי! שהיא תגיד, מיקה את אתגר ועלייך אני לא מוותרת!!! כי בסוף את תהיי סופר אישה וסופר אימא. המטפלת הזאת היא סופר אישה אגב. היא באמת מתלבשת ממש ממש יפה. הממ, אני מקנאה בה , אודי, ומרגישה נחותה ולא רצויה. באמת לא ראוי שאני אחתום את שמי הוירטואלי עכשיו :(

הי מיקה, הנה - אני רושמת את שמך הוירטואלי ומגדירה אותך. גם כשאת כועסת, זה עדיין חלק ממך. מיקה. כן, מיקה זועמת, זועפת, חמה אש. גם כשאת דורשת. גם כשיש לך משאלות. אבל מיקה - כמו שאני מאגדת את כל אלה למיקה כך רצוי גם בטיפול. כרגיל - ההמלצה להחזיר לשם. הדפס ואמור. סוריקטה

היי מיקה עצוב לקרא על כל מה שמרגיש לך בטיפול לא מבינה את המטפלת שלך אני מאמינה שאת כן אמא נהדרת ושכן תהי בסופו של טיפול כל מה שאת רוצה להיות נכון שלפעמים רוצים גם לקבל חיזוקים ממשהו מקצועי, אל תזלזלי בעצמך ואייך זה ק ש ור לחתימה שלך כאן ? את אישיות חיה וקיימת בזכות עצמך לא חושבת שמשהו צריך למנוע ממך את החתימה שלך כאלו שאת לא קיימת חיבוק גדול חטולית

אודי אני יודעת שאתה מאפשר ואתה בעד שיח גלוי וישיר אחת מול השנייה ... אבל שתדע זה מחלחל ....וזה משאיר תחושת חוסר ביטחון ובהרגשה שקיפות .... אודי אני לא רוצה שתתערב ובכל זאת דווקא עכשיו שאתה עמוס והכנסים שבדרך...והחגים שהיו.. אני לפחות צריכה להרגיש כאן בטוח ...וכרגע מרגישה הרבה פחות מוגנת ובטוחה כאן ...מה שמתמזג נפלא באיך שאני מרגישה בכללי ...

כואב לי שאת מרגישה ככה מבינה אותך. מאוד הלוואי ויכולתי לעשות משהו כדי להקל איתך חטולית

אודי ממש קשה מנסה למצוא דרך אבל לא ממש מוצאת כתבת לי תנוחי ...איך אודי ... בשעה שאני נחה הם חוגגים אין מי שישמור שזה לא יצא מפרופורציה ... ובכלל רציתי לכתוב לך משהו אחר ...על עירבוב ...מנסה להבין את המצב הזה של הנפש . .יש לו מונח מקצועי, שאוכל למצוא מאמרים ...זה כל כך מתסכל המצב הזה זה לא אני ולא הם זה ...בן כלאיים .. אני עייפה באמת אודי שאני עייפה ...פשוט מותשת ...

הי אביב, כנראה שאיכשהו יש כאן ניחוחות של ערבוב, וזה מה שקוראת הרגישה ורשמה במילותיה. קוראת, משהו ממחשבותיי בכיוון? מונחים - אני הייתי מדברת על הגדרה עצמית, זהות וכדומה. שכבות וחלקים באישיות. לערבוב בשיאו - אולי פרגמנטציה. ספריה אולי לא תסייע במיוחד. הכי הכי זה לימוד ארוך ועמוק דרך החווייה, כנראה. סוריקטה

עצוב לי באמת עכשיו.... מצטערת שזאת אני ועירבוב זה מונח שגם מטפלים משתמשים בו ... ותעזבי אותי מצדדים ועוד ... זאת מי שאני זה מה שאני מרגישה ...יש שעות שמרוב שאני כמה אני לא מוצאת את עצמי .. ואת יודעת מתחילה להצטער שנחשפתי כאן ...במי שאני . אבל !!!!!!! בכל העירבוב המטורף שאני חיה אני עדין יודעת מה אני עושה . ומעולם ,גם אם אני יודעת שלא לשם לקחת ...מעולם לא כתבתי בשני כינויים במקום אחד .. כן בפורומים שונים ברחבי הרשת יש לי כינויים שונים . ולגבי הספרייה לי מאוד עוזר לצוף ולא לשקוע כשאני מבינה דברים בהגיון ...כשאני מבינה את התהליך אני מצליחה לשהות בו תוך תמיכה בכל החלקים והצדדים .. תוך כדי תפקוד סופר מלא. לכן ביקשתי כאן את עזרתו של אודי .... כרגע מאוד מאוד עצובה.....

הי יקירתי, כשאנחנו נמצאים במצב עדין עדין עדין, הכל צורב כל כך ומערער. זה באמת מאד מאד עצוב. אעיד, שגם אני בתחילת הדרך חיפשתי הרבה חומר לקריאה. קראתי ולא באמת הבנתי, וקראתי ולא באמת הבנתי, ויכולתי להבין יותר אמיתי ולעומק רק אחרי שנים של טיפול. ובכל זאת, אדבוק בגישת החווייה. וגם מימה, אם את עדיין מעיינת כאן - הדברים גם עבורך. יש לך השכלה בקריאת חומרים רבים, את נבונה עם מנת משכל גבוהה, ועדיין, כנראה שהקריאה בלבד זה לא באמת זה. עדיין זו את עם עצמך. איכשהו, נראה לי, שחייבים מראה. זולת. ומקצוענים. מן הסתם, כנראה שמתנגדים והודפים את האפשרות הזו, וזה מובן. מקצוען יפעל בהדרגה, ועם זאת, יהיו כשלים, ותהיינה בעיטות. ככה זה, כנראה. והאומץ, אביב, האומץ הוא גם לא לברוח (לא אומר זאת באופן גורף, אך לעתים מזומנות זו הדרך המומלצת והנכונה). אז בואו גם ננסה לא להדוף אומץ. אנחנו חזקות. ודבריי נאמרים באהבה וחיבה. באמת. 💗 סוריקטה

יקרה אני לא בתחילת טיפול אני עמוק עמוק בתוכו אחרי 8 וחצי שנים אני יודעת מה הדרך שנכונה לי גם המטפלות שלי שתהן הסכימו איתי . אני לא קוראת כל דבר את רואה שאני גם לא משתמשת במונחים אלו ואחרים זאת לא הייתה הנקודה . הכוונה שלי הייתה להבין את התהליך ולא יותר . בעיני הדרך לא פחות חשובה מהתוצאה. חוויות ברור שאני חווה את מה שקורה לי אבל לא רואה סיבה גם לא להבין . ואומץ לא חושבת שלרגע עזבתי אותו . נראה לך שאפשר לעשות תהליכים עמוקים כמו שאני עושה ללא אומץ . אבל הכל בסדר וקיבלתי את הכיוון והמה שחיפשתי מהמטפלת .פשוט ניסיתי להבין מאודי . אבל הכל בסדר . ואני יודעת שאת בעדי זה בסדר לרגע לא חשבתי אחרת . מותר גם לא להסכים בדיעותיינו הכל לטובה 😊

בן כלאיים כתבת זה נורא קשה להרגיש אותם כל הזמן ללא הפסקה באמת מרגיש לי שאין לך מנוחה וכל הזמן נמצאת רק במלחמה איתם מאמינה לך שמאוד קשה לך יעזור לך אם רק אשב כאן לידך בלי לדבר ובלי להציק לך רק סתם להיות חיבוק עוטף ברכות חטולית

תודה יקרה פשוט תודה שאת

וגם לא ממש כאן..(גם בשביל אביב שלא תדאגי).אשתף שאמא בסדר יחסי.. שתפתי בחיובי בטיפול ובסןפו עלה הכאב...של קשר שלי עם אימי משהו שמנסה לברר כבר תקופה ומתלבטת עד כמה....כשיצאתי ממנה בכיתי בשירותים פתאום נפגשנו ביציאה מהשרותים שבאותה קומה..שאלה אם אני בסדר..לא רציתי ככה לדבר אז אמרתי אמנם שלא אבל לא משנה יהיה בסדר..והיא אחלה שארגיש טוב וזהו...לא יוצרת איתה קשר בין כבר תקופה והיא ברור שלא תברר עכשיו מה קורה רק בפגישה בשבוע הבא.....אז לבד מתמודדת וגם לא ממש חשבתי לשתף פה אבל אביב הזכירה אותי אז....תודה אביב...ובלילה חלמתי חלום שהעיר אותי בבהלה..שהיא הופיעה בו והגיעה לבית הוריי וספרה דברים וכו ובסופו טרקתי לה את הדלת בפנים.לא יןדעת מה זה אומר...בכיתי על מיטת הוריי אחרי הטריקה בחלום...לא יודעת..אודי?? משהו עובר עליי אבל גם מתקשה בשיתוף איתה ואולי גם פה....סליחה.

הי מיכלי ...שמחה שניכנסת וזה בסדר גם שלא ...מה שנכון לך וכמה שנכון לך ... לפעמים לא צריך לשתף רק להגיד קשה מורכב ....ולתת לשני להיות אתך .... מחבקת

חשוב עד כמה שאפשר לא להשאר לבד, גם ככה קשה.... והלבד רק מעצים את התחושות ואת החרדות איתך מתוקה חטולית

שלום כמו כל אדם נולד עם תכונות תורשתיות כמו אינטליגנציה נטייה לחרדה לדיכאון עצב שימחה כישורים מוזיקלים ועוד האם יש גם אנשים שנולדים עם צורך נמוך בקשר זוגי?

שלום לך.. אני חושבת שקיים צורך זוגי.. צורך אבולוציוני.. אך האופן של הקשר הזוגי לדעתי שונה מאדם לאדם ומושפע לא מעט מאופן ההתקשרות של האדם עם הדמויות המשמעותיות בילדות המוקדמת בחייו. במבי.

מאמינה שבכל אחד/ת יש את הצורך מי יותר ומי פחות לא בטוחה אם נולדים עם זה אומרים שאצל בנות זה מפותח יותר והן כבר מגיל מאוד צעיר משחקות בלהיות כלה..... האם בסופו .....היא תהיה.... רק ימים יגידו חטולית

מגיעים לטיפול ואני לא מצליחה להרפות ולאפשר לחלקים מקום. ואז כאשר מגיעים הביתה( ועוד לפניכן- כאשר אני יוצאת מהדלת של הקליניקה) המצוקה גוברת בפנים. אני מתאמצת לאפשר אבל לא מצליחה. כל הזמן יש מנטרה בראש שאומרת, " את שקרנית, זה לא אמיתית, את תענישי..." . אני כל כך מתוסכלת... ומרגישה ייאווש גדול.

יקרה ...כל כך עצוב לקרוא אותך ויחד עם זאת הכי מבינה וזוכרת .. התנגדויות ודחיקה הצידה גם עכשיו קשה לי עם מה שהם מביאים ..... זה יבוא בסוף עוד קצת ועוד קצת בקצב שלך ,זה בסדר ... שולחת חיבוק לכולך ...אוהבת אותכם מאוד מאוד

אביב יקרה המילים שלך כל כך מרגיעות - כמו חיבוק לנפש... תודה רבה

קשה לשאר כאן כאשר מרגישים שהכל מתפרק... כאשר את מתפוררת ומתחלקת וכמעט לא נשאר כלום מעצמך..

ינשופית מתוקה מבינה שמאוד קשה לך מה יכול להקל על התחושות הקשות שאת מרגישה ? חיבוקים. לכולכם איתכם טוב שאת נכנסת אפילו רק לכמה מילים חטולית

חתולית יקרה שאלה טובה חושבת שהכי היה עוזר התייחסות לחלקים.. לפחות כאן אני כן מצליחה להביע וקצת לתת להם מקום.. תודה שאת כאן ותומכת חתולית יקרה

ינשוף יקרה ייאוש זה כל כך כואב. אפשר לשבת לידך? הילה

הילה אפשר.. תודה כל כך מפחדים

תודה רבה אודי - במילים שלך נעימים לי..

הי כולם, התנצלותי על פתיחת הודעה נוספת - אני קצת עייפה, ועל כן, נראה שפספסתי קריאת כמה הודעות, ומניחה שאף הבנתי כמה מהן בעיוות מסוים. עמכם הסליחה, ככה ימים של דאגות (מהסוג ה'רגיל') אבל עניין של עייפות בכל זאת. קשת יום כזה. סוריקטה

הי סוריקטה אחותי האהובה.. מתגעגעת אלייך.. מנצלת את הדקות שהאצבעות שלי מקלידות.. משונה.. אני קוראת את כל ההודעות אך איכשהו לא מצליחה לענות .. חיבוק ענקי לך במבי.

הי אישה טובה שאת אוהבת שאת פותחת הודעות ולוקחת מקום. ... את לא צריכה להתנצל זה בסדר חיבוק

ממתי. את צריכה להתנצל על פתיחה..... אוווף רציתי לכתוב משהו וכבר ברח לי מהראש סוריקטה את אשה מקסימה נורא מצטערת על מה שקרה ותמיד תמיד רק אאחל לך בריאות טובה ואיתנה אוהבת את הנוכחות של כאן ולא זוכרת איפה כתבת לי על הנכדים שלי אז כן.....יש לי 4 נכדים מקסימים ואני חולה על הצורה שלהם והבנתי שגם הילדים שאת מטפלת בהם מרגישים....... לא חשוב מה ברור להם....אם את סבתא או ..... חשוב שהם מרגישים אותך מספיק קרובה.כדי להיות חלק מהמשפחה שלהם ואת זה את השגת בכוחות עצמך עם כל ההשקעה נאינטנסיבית האוהבת שלך מותר לך להנות מפירות האהבה שלך חטולית

עכשיו ...אני מבינה את פשר ההודעה הזו .... עצי המשך ...קצת בעייתי מהפלאפון . מה שלומך אהובה...את עובדת מאוד קשה וכמעט לא רואים אותך ...את חסרה... וסאחד המקומות למטה מזמן שאלתי אותך לשלום החתולה אז שואלת שוב... חיבוק ...לסופ"ש טוב ומבריא

רק להיום אנסה לעשות כמיטב יכולתי רק להיום אשמור על כולי רק להיום אקבל כל שיבוא רק להיום אנסה להיות שמחה ואזכור שכפי שהביט על העולם העולם יראה לי....

רק להיום הייתי כל כך עסוקה ששכחתי (גם) שיש כאן פורום. אבל נזכרתי. המקום שמחבר לכאב. סוריקטה

אמשיך להתפלל עבור כלתי שתוצאות הבדיקות שלה יהיו טובות רק להיות רוצה. להרגיש שלא.פגעתי באף אחד רק להיום רוצה שהכאבים יעזבו אותי רק להיום אני בגישה חיובית רק להיום השמש זורחת רק להיום לא מתחשק לי רק להיום חטולית

היום אני רעבה. מוזר. אחרי חודשים של אובדן תיאבון. אפילו אכלתי לחם עם ריבה. סוריקטה

רק להיום אני כאן גם שמרגיש פחות בטוח רק להיום אני אזכור את הקולות הנכונים ולא את הקולות המרעילים והמפחידים ... רק להיום ....

הי אביב, ההזדהות עם הקולות שנשמעים בעיננו יהירים, גאוותנים ומתנשאים - יוצרת חרדות. לעתים בלהות, כאשר לא פשוט להפריד. אולי כדאי לזכור מה המשקל האמיתי שלהם מעבר לרוח ולנפח העצום שהם יכולים לתפוס בתוכנו אנו. איך למדתי לומר ולהבין - להישען על החלקים החזקים ולא על החלשים. כי אז נהיה דומינו ראלי. אני אפילו מסבירה זאת לתינוקות הפיצים שאני מטפלת בהם. חוכמה לחיים. המלצה קונקרטית שיכולה לעזור (אולי) - מקלחת טובה. צחצוח שיניים. החלפת מצעים במיטה, היגיינת שינה וכד'. נשימות עמוקות. החזקת אוויר ונשיפות הדרגתיות. כדי שהבפנים לא יהפוך כולו לביוב, הגם שיש ביוב. בכל אחד. שיזרום לו בצינורות שלו. סוריקטה

תודה שקמתי תודה שישנתי מה שישנתי תודה שאני מבינה הרבה דברים תודה שהקושי מדובר תודה שהסערה קצת שכחה תודה שמתאפשר לי לתת להם קצת מקום תודה על ציוץ הציפורים תודה על יכולת הקשבה תודה על היותכם בחיי

תודה שאני שומרת על תזונה בריאה כבר לפחות חמש שנים. תודה שאני בכושר, גם כן כמה שנים טובות. סוריקטה

תודה על כל מה שנתת תודה על שפיות תודה על עייפות כרונית תודה על ......רוצה לישון אבל למה ביום במקום בלילה ? תודה על האנשים הנפלאים כאן תודה על המקום תודה על אודי תודה על.....לא יודעת, לפעמים לא יודעת הכל תודה שהרחוב כבר לא מסריח ממדורה וגם לא בבית חטולית

תודה שאתם כאן תודה

תודה לכל מי שעודדה אותי ...ראיתי .... ואני כאן לא מוותרת ...אז תודה שאני בן ידידים תודה לכם אנשים טובים על שאתם בחיי... תודה אודי על הכל חיבוק לסופש רך במיוחד

תודה שאני מוגדרת עצמית סוריקטה

אין מקרה בעולם כלל ניסיתי להבין קוראת מה את רואה שאני לא רואה .. והלכתי אחורה ....אז תודה בזכותך מצאתי את המילים הנפלאות האלה שלך אודי ... "החלקים הילדיים בנו מכילים גם פגיעות אבל גם ספונטניות, יצירתיות, משחקיות ושמחה. גם מאבק וחוצפה לפעמים... וזה חלק מהעצמי השלם שאנחנו" תודה אודי הכי בזמן ,במידה מסויימת אני מבקשת שיעלמו ...פתאום הבנתי שאם אני יעלים אותם אולי הכאב ילך אבל ילכו איתם עוד תכונות וצדדים שאני ממש לא רוצה שיעלמו .... תודה .

קוראת קבועה כתבתי לך למטה חטולית

הי שירי, קראתי את ההודעה שלך ילדה קטנה שכתבת על המטפל באופן מוזר (או שלא) את קצת מזכירה לי את עצמי עם כל התהפוכות הללו, ולכן מרגישה צורך לכתוב לך. כמה שזה הזוי לשמוע זאת ממני, אבל ממליצה לך כן ללכת לפגישה . לא בשבילו, אלא בשבילך. אם תחליטי בסוף שלא ללכת, אז זה בסדר גם. אבל תדברי על ההחלטה שלך פגישה אחר כך. את יודעת, שירי, נראה לי שאף אחד לא נחמד (או נחווה כנחמד ) כל הזמן. את תמיד תמיד נחמדה כלפיו? אני מקווה מאוד שלא. כי אז זה לא אמיתי ומזוייף. אם תרגישי שהמטפל תמיד נחמד אלייך, ולא מרגיז אותך אף פעם אף פעם. אז תצאי יפה מהקליניקה ואל תחזרי אליו לעולם. אחרת, תשובי , לא חייב מהר ולא חייב בנחמדות - אבל תחזרי. מיקה

היי מיקה היקרה, באופן מוזר גם את קצת מזכירה לי את עצמי :-) לשאלתך, לא, אני לא תמיד נחמדה אליו, אבל אני משתדלת להיות נחמדה אליו. לא קל לי איתו, מאוד לא פשוט לי שם והוא ממש לא עושה לי חיים קלים. אולי הבעיה היא שאני משווה אותו למטפל שהיה לי בעבר, לפני הרבה שנים, שאותו מאוד חיבבתי ושהוא היה מאוד שונה מהנוכחי. הקודם היה עם סבלנות אין קץ, מכיל, אמפתי, הוא מעולם לא לחץ עליי והוא רק חיפש איך להקל עליי, בעוד שהמטפל הנוכחי נוקט בגישה הפוכה וזה מאוד לא פשוט לי. לצערי, המטפל הקודם גר כשעתיים נסיעה ממקום מגוריי הנוכחי, כך שזה בלתי אפשרי שאחזור אליו. אני יודעת ומבינה שהם אנשים שונים ושכל אחד מהם נוקט בגישה טיפולית שונה. נראה לי שאולי יש לי ציפיות לא ריאליות ממנו ושאני פשוט צריכה לקבל ולהבין שזו הגישה שלו. מה שכן, יאמר לזכותו שהוא מאוד משתדל להיות סבלני יותר והוא מנסה ללחוץ עליי פחות, אני בהחלט מעריכה את זה אבל עדיין מאוד קשה לי אצלו והוא מעצבן אותי לא מעט. בקיצור, אני צריכה קצת שקט. המפגשים איתו גורמים לי להמון רעש פנימי. אני כבר אפגוש אותו בשבוע הבא. תודה מיקה...

מאוד מזדהה, גם אני עזבתי את המטפלת הקודמת כי עברה קליניקה והמטפלת הנוכחית מרחק 10 דק הליכה ממקום העבודה שלי. מיקה

הי אודי, בסוף היא לא חזרה אליי , אז אני סימסתי לה וכתבתי לה שזה לא יפה להתנהג ככה. ללא שום איחולי שריפה ועשן (וואי וכמה איחלתי לה בלב). לא יודעת, אולי היא לא ראתה. ופתאום לא רציתי לבוא ולהשתדל , אבל בסוף קבענו למחר. אני לא מחסירה אף פגישה אודי, שתדע את זה. אפילו בחול המועד אני הגעתי. ויש בי פחד כזה שפתאום היא תתרגל שמיקה באה תמיד ואז היא לא תתאמץ עליי , כי במילא אני באה כל הזמן. הלוואי ואני אקבל אומץ ואחסיר לה מתישהו. פשוט לא אקבע ואעלם לעיסוקיי. ואז היא תפסיד כסף אמן.... אתה יודע למה אני באה? כי אני מרגישה שמשהו בשיחות איתה עוזר לי. או שסתם אני הופכת להיות תלויה בה? למרות שתדע שהיא כמעט לא מדברת , וגם לא צוחקת, וגם יש לה חדר מכוער ובאופן כללי היא מעצבנת אותי מאוד מאוד. סתם, אני מחבבת אותה. או שלא? או שכן? או שזה משתנה ואין לי ממש מושג. הממ...אני רוצה להתחיל לחתום את הכינוי שלי כאן בסוף ההודעה, כמו כמעט כולכם. מה לדעתך זה אומר? הממ, מיקה :)

מיקה.. את ממש מתוקה :) איכשהו ,לא מעט הודעות שלך מצליחות ממש להצחיק אותי.. מתוקה.. במבי.

הי מיקה, אולי את מתבגרת? חח וכאמור, יש משהו יפיפה בחלקים ילדיים שבנפש. רק תלוי איך. סוריקטה

מיקה מתוקה את בעצמך כותבת ש....היא כן עוזרת לך נכון, מאוד מעצבן שהיא לא חזרה אלייך גמני הייתי מתעצבנת וכועסת וטוב שקבעת פגישה נוספת הרי את זקוקה לפגישות איתה היא טעתה ואולי שכחה אנושית אחרי הכל החיוך בחתימה שלך.....אהבתי חטולית

הי חברות יקרות, אני ממש לא כועסת. ממש לא. אבל אולי אתן כועסות עליי? על כך שהרגשתן שאין דיוק והתמזגות? על כך שאני יכולה גם להתבונן היום מבחוץ? ואנא זכרו - הייתי בפנים. ואגב, בעיניי, יכולת מופלאה של המטפלים היא להיכנס פנימה וגם לצאת. אחרת לא היו יכולים לעזור לנו ולהוציא אותנו מהבור. היציאה, כן, יכולה להחוות ככשל. ועוד איך חוויתי את הניתוק והריחוף הזה שנים שנים שנים, וגם קפצתי מדבר לדבר כמעט בהיעדר רצף. ומבינה למדוע אתן אומרות שזה נפלא. סוג של סם מבלי להשתמש בסמים קונקרטיים. אז אולי אנסח מדויק יותר. זה מרגיש נפלא, אך לכאורה. אבל בסוף, קורה איזה משהו שבכל זאת גורם לנתיחתה על הקרקע ואז היא כואבת באופן מיוחד. ואז עצוב. מקווה שהובנתי. אתכן, אנא אל תתקפו אותי, סוריקטה

הי אהובה למה שנכעס .. לדעתי אם אני מבינה נכון את מתכוונת למה שהגבתי לך ולחטולית למטה .... אז ...בואו גם אני גם את וגם חטולית וננשוםםםם ואז נבין ... אף אחד לא רוצה להעליב את השני ... הניתוק הוא לא נפלא ולא בטיח והוא גובה מחירים מטורפים . את לא מביטה מבחוץ ..כי זה נוגע לך בתוך הנשמה ולמה שתביטי מבחוץ ... ועכשיו....קומדייה של טעויות כמו שאני רואה אותה ...קחו כסא ושבו י'מצחיקות .... ינשופי כתבה על הניתוק שחוותה.. חטולית הגיבה מהמקום שלה זה שתודה לאל לא מכיר ניתוק כמו שלנו כי אם ניתוק אחר הרבה יותר קטן ...וכמו שכתבה המטפלת עטפה אותה בניתוקים ....... את סוריקטה אהובה קראת אותה והסברת לה שזה לא נעים ....ואכן הניתוק לא נעים .. חטולית חוותה אותך כועסת וכמי שעוברת טלטלות רבות ולא מסונכרנת נפגעה וכתבה שהיא מעדיפה להיות בשקט ... אני גילגלתי למטה ראיתי את כל התיכתובת ....והבנתי למה לפעמים המטפלים שלנו מגיבים כמו שהם מגיבים ...כי זה מה שהם מכירים ..... ואז את סוריקטה בגלל המצב שלך כרגע שהוא עייף וחבול וכואב חשבת שאנחנו כועסים עלייך ..... נו להביא לכן פופקורן .... אתם מתוקות ואהובות שתיכן ומזכירה כולנו כאן ברגישות יתר ומביאים את הפגיעות לכאן ומערבבים ....אז חיבוק משולש .. מה אתן אומרות

אני כאן מחבקת מכל הלב אין כעסים ואין רגשות שליליים האי הבנה הובהרה בדיוק כמו שתארת גם הוספתי הסברים משלי למצבי.... מקווה שהתקבלו בהבנה תודה אביבוש אוהבת אותך יפה שלי חטולית

הי בנות, נראה שעשיתי קצת סמטוכה, וקלטתי את זה. אני באמת עובדת מאד קשה וממלאת את יומי בעיסוקים מתוך ניסיון להכרה במגבלותיי. על כל פנים. עכשיו כשאני משחררת יותר (וזה ממש הישג עבורי) - תוכלו לעזור לי - אם תרצו שאתייחס לדברים מסוימים, רשמו יותר למעלה וכוונו את תשומת לבי להודעה (כותרת, תאריך או שעה). אם יהיו לי דברים לומר - ארשום. טנקס ונשיקות לכם, סוריקטה

כבר הגיע יום שלישי..... ועוד שבוע עומד להסתיים הולכת לשמור על הנכדים שלי מתחילות חגיגות לג לעומר והסירחון של המדורות מחניק ברמות קשות יומטוב לכולם חטולית

הי חטולית, אסרו על הדלקת מדורות היום בגלל מזג האוויר. חג ארור, בעיניי. פגני ומתאים לפירומנים. סוריקטה

סוריקטה הצחקת אותי....%=))) ח.ח.ח בצורה חיובית לא חשבתי אף פעם על הרעיון הזה פירומנים אני הלכתי ביום שלישי עדיין לפני שכל ההנחיות יצאו ולא היו כמעט מדורות אבל הסירחון לא איחר להגיע מה לעשות שזו מסורת של אלפי שנים וכולם מחכים רק ליום הזה שאפשר.יהיה לשרוףףףף אני מאז הילדות שלי לא אהבתי..... לא בגלל משהו שקרה בגלל הריח והסירחון חטולית

אודי ? אתה מקשיב לחדשות ?? נראה לך שהלילה תשמע אזעקה עולה ויורדת ברחבי המדינה ??? אירן תתקוף אותנו ???? שמעת את הנאום של ביבי בחדשות ??? מה מתכננים פה במדינה אודי ??? שמעת ??? ליברמן חוזר מארה"ב.. אישרו מקודם בכנסת שביבי וליברמן יכולים לפתוח במלחמה מבלי ליידע את הייתר... מה קורה אודי ??? יכול להיות שנמות הלילה ואפילו לא נדע שמתנו מטילים ארוכי טווח עם ראש נפץ ??? יש לאירנים כבר ראשי נפץ ??? לא הצלחתי להבין... אודי ??? אתה לא מפחד ??? אודי.. אני מתה מפחד.. גם אמא שלי לבד כי אבא שלי כבר לא פה... אודי ??? יכול להיות שאני כבר לא אראה את אמא צביה ???? שטויות !!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא ירקה כלום !!!!!!!! נכון אודי שלא יקרה כלום ????? אודי ????? שתדע שאני מתה מפחד... וראית איך רוני דניאל ניסה להרגיע בחדשות ??? זה עוד יותר הלחיץ.. מי יודע מה יקרה פה הלילה... אודי ???

לא היחידה שפוחדת גמני פוחדת מעוד מלחמה בנתיים זה נשמע כמו המון דיבורים שולחת חיבוק איתך חטולית

תודה לכם אודי וחטוליתוש .. טיפונת כבר נרגעתי.. לפחות עד עכשיו לא מתנו מטילים של אירן... וחתוליתוש.. ראשית,ברוכה הבאה, שנית, אם מתחשק לך ..אני סקרנית לגבי השם..? את אוהבת חתולים ? והסיומת כזה תוספת חיבה לחתולים? מסתקרנת.. במבי.

חחחח לגבי השם חטולית תענה לך .... אבל לגבי התוספת אני אשמה .. חטולית לא הצליחה להכנס עם השם שלה וגם אני לא הצלחתי לעזור לה ....המערכת קולטת את השם ולא מאפשרת כניסה . אז בלית ברירה פתחתי לה מייל חדש דנדש והוספתי את הסיומת כחיבה לחטולית ....שכאמור מלווה אותי כמה שנים ממקום אחר .. .(ובמבי כתבתי את זה בעבר למטה ,😊)

אביב כבר כתבה וסיפרה לך אייך עזרה לי להכנס לפורום ולא.....אין לי שום אהבה לחתולים אין לי גם שום דבר נגדם רק.....שיש להם 9 נשמות מה שלי לא היה ועברתי המון המון ...... כשנכסתי בפעם הראשונה לפורום אחר הרגשתי כמו...... חתולת אשפתות כך הרגישו לי החיים וה...ט בחטולית קיבלתי מחברה מאותו הפורום שפשוט טעתה בכתיב אהבתי את הטעות כי ה..ט נראתה כמו טלפים של חתולים והיא מאוד אהבה חתולים גידלה אותם בהמון אהבה לזכר החברות שלנו..... משם החטולית חטולית

https://youtu.be/cUb8jO8KdTw על סף התהום בתוך אש הגהנום לחדול .... או לשרוף הכל .... כי אם כבר שיגעון .....אז ...להרוס הכל לא אבדנית ...

אודי, ריגשת בבחירת המילים המדויקות. אלוף התמצות. ואני אוסיף - לך אביב - גם אומץ נדרש מאיתנו. שלכם, סוריקטה

סוריקטה בלי אומץ כבר מזמן הייתי במקום אחר עמוק בתוך השיגעון נותנת לכל מה שבא להיות

לא מבינה..... אבל איתך לידך את לא לבד חטולית

היי, אז הוא היה נחמד 4 מפגשים. בהחלט שיא מבחינתו. 4 מיפגשי נחמדות לעומת הרבה הרבה מפגשי אי נחמדות, לא כל כך קשה לעשות את המשוואה הזו. אז כן..., הגעתי למסקנה הכנראה מאוד מתבקשת, שהוא כנראה לא אדם כל כך נחמד. ושהוא מאוד מאוד התאמץ בארבעת המפגשים הללו על מנת להיות נחמד. אז כנראה שזה מה יש. אז במפגש האחרון, הוא כבר לא היה נחמד!!! כנראה שזה היה קשה להמשיך להיות נחמד, כשזה מנוגד לטבעך. הוא לא היה מגעיל, הוא לא כעס, הוא פשוט לא היה נחמד. הוא לא היה נעים. והוא מאוד מאוד מאוד עצבן אותי!!!! הוא אמר מספר דברים, שלדעתי הם ממש לא נכונים, ולמרות שהבעתי את התנגדותי לדבריו ולמרות שהתעמתתי איתו, הוא לא קיבל את דבריי. וזה מאוד הכעיס אותי. כי בסופו של דבר, אני מכירה את עצמי הרבה יותר טוב ממה שהוא מכיר אותי. ואין לי ספק שהוא שגה בדבריו. ושוב נפגעתי, ושוב הוא לחץ עליי..... בקיצור, אני חשה שאני מצויה בתוך תסריט ידוע מראש, שחוזר על עצמו כל פעם מחדש. אז כעסתי.... מאוד כעסתי וכשהגעתי הבייתה ביטלתי את הפגישה הבאה. כי רציתי חופש... רציתי חופש ממנו... השעה שהפגישה נקבעה אליה, מראש הייתה בעייתית. אבל אם הוא היה יותר נחמד ופחות מכעיס, הייתי עושה מאמץ ומגיעה אליה. למרות הקושי. אבל חשתי שאין לי כוח לעשות את המאמץ הזה בשבוע הבא ולכן ביטלתי. כך שאפגוש את מר נחמדות בעוד שבועיים. בינתיים אשתדל לקחת נשימה עמוקה ... למען האמת יום למחרת הפגישה כבר הפסקתי לכעוס עליו. אני בוחרת לסלוח לו , כרגיל...

היי אודי, כן... אני יודעת שהתנהגתי כמו ילדה קטנה. אני לא גאה בכך. אני מנסה לגדול, זה לא פשוט. יום למחרת הפגישה כבר הבנתי שהתנהגתי בילדותיות והתחרטתי על ביטול הפגישה... תודה...

שמחה שבחרת כן ללכת לפגישה ודברי איתו על מה שאת מרגישה גם אם הוא לא מסכים איתך על הכל חטולית

הי אודי, שתי שאלות לי, ולמען הנוחות ארכז את שתיהן בהודעה אחת. 1. האם היפנוזה עשויה להיות יעילה בתהליך של דיאטה, או, ליתר דיוק, ניסיון גמילה ממאכלים מסוימים? קראתי את ספרך (אמנם לפני זמן רב), אבל מלבד גמילה מסגריות לא זכורה לי התייחסות לנושא דומה. 2. אמנם אינני משתתפת פעילה מאד, אבל אני עוקבת בעקביות אחר התנהלות העניינים כאן. אני תוהה לשם מה היה כל המאמץ שהושקע ברישום לפורום ובניסיון לאכוף כניסה בזהות יחידה, אם לאחרונה צצים פה כל מיני חתולים וחתולות בעלי שתיים, שלש או יותר נשמות, והם מתקבלים באהדה ובברכה. אני בוודאי לא היחידה שמבחינה בדמיון, ואולי אני טועה, ובכל זאת אני תוהה.

אמנם לא אודי ובכל זאת .... את קוראת ולא מגיבה את לא מנסה אפילו להיות חלק מאיתנו אבל את ביקורתית ודוקרת .... את יודעת כאבו לי הערות שלך גם בפעמים הקודמות וחיכיתי לראות מתי תהייה הפעם הבאה יודעת שמכוונת אש אלי ובכל זאת ... בואי תהיי חלק ולא כזה שחושד בכולם ...בטח לא שמכנה אחרים בשמות . ואת יודעת לכתוב כאן זה לא כזה פשוט וכולנו מי שכאן פגוע בדרכו שלו .. לא נראה לי שמישהו כותב כאן רק כדי להפריע לאחר ...לפחות אני לא נתקלתי בכאלה ...רוצה להעיר את עיני .. ואת תמיד מוזמנת להיות חלק אמיתי ולא רק קוראת את האחרים... .

הי קוראת קבועה, מניחה שלא אליי התכוונת, אך כמה מילים לי - אני יכולה להעיד על עצמי שיש לי כאן רק זהות אחת, סוריקטה, את מוזמנת לבחור אם להאמין לי. הכתיבה שלי משתדלת להיות ייחודית ואפיינית. על כל פנים, כדבקה באמת, איני מנסה לזייף איזו דמות בדויה, יעני, לקחת את הסימנים המובהקים שלי (סדר, דיוק, הגהה, הפרדה בין פסקאות, פתיחה אמצע וסוף, חשיבה עמוקה, שימוש במילים אפייניות ועוד) ולשבש אותם. זה מאד נגד כיוון השיער שלי ועל זה הייתי מכניסה את עצמי לעונש כבד ומייסר, ואולי אפילו בורחת מכאן. גם בעבר, כשרשמתי בכינויים משתנים, הקפדתי לשמור על אופי דומה בהודעותיי, אופי של נתינה והבנה או התבוננות, ולפחות כוונה לעשות טוב, מתוך תקווה שיזהו. הכי יזהו. זו הייתה טעות, ולא הכי הצליח. חשבתי שאולי תנסי לחשוב האם עלה במוחך שלך להתנהג כמו טרול אי פעם כאן? סוריקטה

קוראת קבועה .... אתמול הגבתי לך מהבטן ידעתי שזאת טעות כי אני לא מסונכרנת בכתיבה ..אבל מכירה אותי ומאוד יכול להיות שמה שכתבתי יפגע בך ...(אני לא ממש זוכרת מה כתבתי רק זוכרת שדי יריתי ) אז באמת מתנצלת מאוד וזאת לא הכוונה , וכבר בעבר אמרתי לך שלדעתי יש לך הרבה מה לתרום לפורום והייתי שמחה אם לא היית רק קוראת כי אם גם משתתפת פעילה. על פניו זה בכלל לא קשור אלי ... ובכל זאת כואב לי , וזה אפילו מאוד מכעיס אותי . שאת בוחרת לקרוא ובעצם לא לשתף על עצמך ולפגוע באנשים שכן כותבים מדם נפשם. להיכנס לפורום כזה לא נכנס מישהו שהוא לא פגוע בנפשו בדרך זו או אחרת , מניחה שגם לך לא היו חיים דבש. אבל איך אמרת בעבר ככה נוח לי לא לכתוב רק לקרוא ולהתחזק , מכבדת שזו דרכך ... אבל , לבוא להאשים אנשים שכן ניכנסים שכן כותבים על עצמם נראה לי ממש לא הוגן .. בעבר שקהלת ניכנס לכאן וכתבת עקצת בחרתי לשתוק שוב כי זה לא שלי אבל זה כאב לי , כאב לי מאוד כי לא יכולה לעמוד מנגד כשפוגעים בחלש..ויתכן שאת רואה משהו אחר מימה שאנחנו רואים אז אל תירמזי אל תעקצי תבואי ישר ותאמרי את ואתה אתם אותו אדם. עכשיו בנוגע לחטולית שגם לה הערת בהערה עוקצנית בעבר....וגם עלייה רמזת . משאירה לה להגיב לך ומקווה שהיא תעשה זאת ...ובכל זאת כתבתי אני ,(או שאולי את רומזת שאני הם כולם ) שיש בעייה באיך להכנס ושאני הכנסתי אותה בסוף ...הכי ישיר הכי גלוי לא הסתרתי את החברות בניינו ממקום אחר . ואפילו ביקשתי עזרה ברעיון איך להצליח להכניס אותה כרשומה בלי שהמערכת תכתוב הודעות שגיאה. אז לבוא ולכתוב משפט כל כך פוגע "לאחרונה צצים פה כל מיני חתולים וחתולות בעלי שתיים, שלש או יותר נשמות, והם מתקבלים באהדה ובברכה. " תחשבי שאני הייתי כותבת לאחרונה צצים כאן כל מיני קוראים וקוראות ...שמתקבלים באהדה ובברכה .." איך היית מרגישה מעולם לא פגענו בך למרות שאת בוחרת - לקרוא מבלי להגיב . וצצה מידי פעם - תמיד קיבלנו אותך באהדה ובברכה ... מצטרפת לבקשה של אודי דברי ישירות אל מי שנראה לך שבעייניך הוא כמה ...שבעינייך זה פוגע בך ...את חלק מכאן , גם אם את בוחרת רק לקרוא ... ושוב מבקשת את סליחתך , על מה שכתבתי בלילה ...לפעמים אני שוכחת לנשום לפני אבל זה לא מצדיק פגיעה באחר...

קוראת הי... רוצה לומר לך שהודעתך הבהילה,הכניסה אותי לתחושת חוסר אונים ואח"כ הכעיסה אותי.. כשמדברים בעלמא ללא דיבור ישיר למישהו ספציפי זה גורם לאיזה עירפול..משהו עמום ואותי זה מפחיד.. לי מרגיש מאוד בטוח פה בפורום.. אני גם מזהה פחות או יותר את האנשים לפי סגנון ואופי כתיבתם .. ההודעה שלך הפחידה אותי מכיוון שאני לא מזהה פה טרולים. אני מזהה פה אנשים שמדברים את עצמם מדם ליבם.. אמרתי לעצמי אולי את עיוורת במבי.. ברגע הראשון מצאתי את עצמי מתרחקת מס' צעדים מהפורום.. נזהרת.. לאחר כמה דקות הרגשתי עלייך כעס.. הרגשתי שאת מנסה לחרב לי פה בפורום.. אם את חושבת שיש כאן טרולית,דברי ישיר !!! במבי.

אביב, זה בסדר. אינך צריכה להתנצל. שיערתי שהודעתי תסחב אש. סוריקטה, התשובה לשאלתך היא לא. אין לי כל עניין בכך, ומעולם לא חלפה מחשבה כזו בדעתי. הבעתי את ספקותי לשם הבעת דעה, גם אם אינה פופולרית כל כך. למען האמת, חיכיתי שמישהו יעשה זאת לפני. במבי, כפי שכבר כתבתי בהודעה הראשונה, יתכן שאני טועה, ויתכן שלא, וכל אחד יבחר לו במה להאמין ובמה לא, ועל מי לכעוס ועל מי לא. תודה על התיחסותכם.

ועדין את בוחרת להשאר בערפל כשכולנו כאן ביקשנו שתאירי את עיניינו... זה התנהגות של טרול לזרוע חוסר ביטחון וחשד באחר ומעניין שאת בוחרת לעשות את זה דווקא עכשיו שאודי נכנס הרבה פחות ולעיתים בקושי מצליח להכנס פעם אחת ביום . חבל קוראת ...ובעיקר עצוב חשבתי שאת יכולה יותר .. העלת טענה בואי דברי ישיר וגלוי מצטרפת לבמבי את פוגמת לנו בבטחון והשאלה היא למה ??,???

תודה קוראת, על התגובה. יפים הדברים שאת אומרת, וכמובן מותר לשתף במחשבות האלה. אני תוהה מה מתרחש כאן שמציף את ההרגשה הזאת שאת מתארת. יש לי מחשבות בעניין. ממש. תודה שכתבת, באמת. מקווה שתבחיני בהודעתי בתוך סבך העצים. את מוזמנת לפתוח הודעה חדשה, אם רק תרצי. מוכנה להמשיך לשוחח. סוריקטה

קוראת יקרה לא יודעת על מה הסתמכת בעקיצות שלך....... אבל אומר לך זאת חטולה ישנה כאן רק אחת מאז שנכנסתי לא נתקלתי בשום .....נשמות בעלי.... לא הוגן מצידך אולי במקום לשאר השארות ולזרות תחושות מציקות למשתתפי הפורום תשקלי את מילותייך יותר בכובד ראש תחשבי אם את עומדת לפגוע באי...מי מהקוראים והכותבים כאן ברור שזה לא יהיה פופולרי ואם יש לך ספקות בנוגע אלי פתחי כותרת חדשה ובה כתבי לי כלללל מה שאת רוצה רק שימי לב...... ל א. ל פ ג ו ע שוב באנשים היקרים לי כאן יש לך מטען חורג עלי , קדימה ...... חטולית

היום התבטלה פגישה. טעות בזמנים שגם ככה לא מסודרים. מאוד מאכזב ומעצבן. מזל שיש אותכם. מזל. אני הגבר היחיד פה כנראה, אז אם מותר ואפשר... חיבוק מנחם. ותודה לכם.

שולחת לך חיבוק אוהב קוהלת היקר מזל שיש לנו אותך💗

הי קוהלת, טוב שיש כאן גברים. גם אודי גבר, אגב. ויש לי מה לומר לך, חשבתי רבות, והמחשבות עוברות תהליך עיבוד ולא יצאו עדיין מגובשות החוצה. אבל אולי זה עוד יקרה. לא התעלמתי וקראתיך, את הפרטים. לבי איתך, סוריקטה

היי קוהלת מצטערת בשבילך ואני בהחלט מסכימה איתך טוב שהמקום הזה קיים וחיבוק....תמיד במקום חיבוק גדול איש יקר חטולית

היי במבי כתבת לי... בעץ למטה... חוששת שניבלע שם... מזמינה את המשך השיח לכאן. מה שלומך? הילה

...... ...הילה... .... ...לא יודעת בדיוק מה לומר... במבי.

היי במבי זה בסדר גם לי אין ממש מילים.... הילה

חושבת , מה הטעם לחבר , להלחם , להיות לקוות להבין את כולם , זה פשוט נורא ...מצבים פשוטים שמטרגרים אותם . ולי הם ניראים מאוד ברורים לחוות אותם , לראות אותם מגיבים ולא להצליח להגיב אחרת . לנסות להיות שם עבורם (עבורי) ...כל פעם מחדש ....לנסות להסביר לאנשים , שלא יודעים עלי ואני לא רוצה לחשוף למה אני מגיבה כמו שמגיבה .... בא לי לצעוק באמא שלכם דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי די עייפתי .... קוראת ספר ושם זה כל כך כתוב מדוייק ... having all those voices in your head , it would drive you crazy imagin being able to see what other people are doing when ......? they're in charge of your body it must seem like having a gun to your head and being forced to do things against .your will the different personalities come and go from the body like hotel guests through a revolving door . There are no signals , no signs , no warnings……………………. (all of me ,kim noble )

הי אודי, "נחים, אוספים כוחות וממשיכים" רשמת. כמה חשוב. גם את זה צריך ללמוד. אישיו רציני. "עוד אפשר לעצור" - לקחתי מתגובה נוספת שלך. חיוך, סוריקטה

מעייף מאוד אפשר לצעוק ביחד??? דיייייייייייייייייייייי דייייייייייייייייייייייייייייבאמאמשלכם דייייייייייייייייייייייייייייייייייייי דייייייייייייייייייייייייייייייייייייי מבינה שמאוד קשה לך איתך תמיד חטולית

תודה יקרה כל כך חשוב לי היחד הזה להרגיש לרגע שאני לא לבד בטרוף הזה .... תודה על המילים שעוטפות

כנראה שאכנס רק לקרא בשקט עדיף מאשר לעורר כעסים וחוסר הבנה שבוע מבורך ונפלא לכולם חטולית

הי אהובה , מה קורה .... דווקא נשמח שתשתפי ... ואת????? למה שתעוררי כעס , הכי הרבה חוסר הבנה לא דברים שלא ניתן לתקן כולנו בלמידה מאיפה התחושה הזו ...אולי ממשהו שלא קשור לכאן ...רוצה לשתף?

קודם כל רוצה להודות לכולן על התגובות החמות וכואבת...... לא חסרות סיבות לכאב חוץ מהפיברו יש כאב של ביקור חוזר בבית הרוחות....... כן נאלצתי שוב להגיע בגלל אחות מבטוח לאומי עשיתי כל מאמץ להתעלם מהזכרונות שתמיד עולים וצפים...... וכן, כנראה שעברתי סערה בכוס מים אבל את זה גליתי רק הבוקר נפגעתי מתגובה שנכתבה כאן בפורום חשבתי שהכעסתי...... והעדפתי להתרחק......כי התגובה היתה ...... רק הבוקר כמו שכתבתי הבנתי שטעיתי הכאב הולך ונרגע לכל אחד יש גבול עד איפה הוא/י יכולים לשאת דברים ואני יכולה אולי רק להצדיק את חוסר היכולת שלי כיום לשאת דברים רק בזה שאומר לפני שלוש שנים עברתי ארוע מוחי נשארו לי עדיין פגיעות גופניות בינהם גם פגיעות במוח...... זכרון לקוי רגישות יתר ועוד...... לכן אמרתי שכנראה ......עשיתי סערה בכוס מים, אני נפגעת מאוד מהר ואין זמן לחשוב...זה קורה בבוםםםם אז אם יש לכם סבלנות אלי סבבה כי אני עדיין מנסה להשתקם ואולי לפעמים אני בטעות פוגעת אז מראש מתנצלת כואב לי כל כך על המון דברים שאני לא יכולה לעשות .......כי הפכתי לנכה ואני מפספסת המון דברים רק בגלל והייתי בטיפולים יותר משנה בבית חולים מפורסם עד שהגעתי עד הלום ואין בידם עוד להושיע,,,,,, כואב על כל מה שאני רוצה.....ולא יכולה אז מצאתי נחמה קטנה את הפורום הזה בעזרתה של אביבוש וכאן אני לומדת ( עד כמה שהזכרון מאפשר ) להכיר ולזכור אנשים חדשים לא.פשוט בכלל אבל לשם שינוי אני עושה משהו טוב בשבילי, כן בשבילי...... בלי שאף אחד יתערב לי אז כן המון כאב והכאב הזה גם מוציא אותי הרבה פעמים מהפוקוס עד שאני כבר מתבלבלת ואז מעדיפה להיות לבד רק לא לפגוע לא להיות לא מודעת......... זהו , עייפתי, המון תודה.לכולם על התמיכה חיזקתם אותי חטולית

מצטערת שאת לא מרגישה בטוב נשמע גם עצוב להיות לבד עם הכל אוהבת, ינשוף(ים)

היי חטוליתוש היקרה, שבוע טוב ומבורך גם לך :-) מקווה שתרגישי טוב יותר במהרה.

חטולית יקרה, תרגישי טוב ! איתך :)

הי חטולית, על אלו כעסים וחוסר הבנה את מדברת? הנה לא הבנתי... בכל אופן, תוכלי לקרוא גם את הודעתי זו בשקט. ושיהיה המשך שבוע טוב, סוריקטה

הי חטולית, כתבת, אאל"ט שיש לך נכדים. איזה כיף נכדים. אני קצת מרגישה שהזאטוטים שאני מטפלת בהם הם קצת כמו נכדים. עדיין טועים לחשוב לפעמים שאני אמא שלהם, אבא מבררים בדרך כלל אם אני אמא או סבתא, מאחלים לי מזל טוב, חח, ואני בכלל מטפלת. סוריקטה

הי אודי, בגלל ל"ג בעומר וכל המדורות מסביב עם הגנים ובתי הספר, אני צריכה להזיז מועד פגישה. הפעם זה לא מכוון ולא נובע מכעס כלפי המטפלת, אלא באמת מאילוץ אמיתי. ביקשתי לשנות והמטפלת לא ענתה לי להודעה, וכבר עבר די הרבה זמן (מאוד לא אופייני לה) יש לי חששות שהיא חושבת שאני מתחמקת מלקבוע או עושה לה בכוונה. ומתחיל לחלחל בי כעס עמוק עלייה על כך שלא מחזירה לי תשובה. יש לי אינספור דמיונות שמקשרים בין הקליניקה שלה לל"ג בעומר באלף וריאציות שונות שבכולן המטפלת נותרת בסופו של חג ללא קליניקה ראויה לטפל בה. והיא כולה משתנקת מעשן. אודי, אני ממש ממש ממש כועסת! כועסת שהיא לא עונה לי להודעה, אפילו יותר מאשר על שינוי השעה. ופתאום מתחשק לי כבר לכתוב לה שאני מבטלת ושתישרף לה הקליניקה אמן ואמן ולא יהיה לה איפה לטפל.

מיקה שלום. מיקה יקרה... אני כותבת לך.... לצערי הרב אני מזדהה איתך עם הכעס הזה שהוא כמו הר געש כשהוא עולה יכול לשרוף ולכלות את הכל. יחד עם זאת ממקום של מישהי ששאלה ו'נשרפה' מבקשת ממך, חדלי. תני לכעס מקום, דברי אותו, כתבי אותו, צעקי אותו- אבל בבקשה אל תשרפי את כל מה שבנית בדרכך. שלך, הילה

היי מיקה היקרה, הכעס שלך מובן, אבל יכול להיות שהיא פשוט לא ראתה עדיין את ההודעה, או שהיא פיספסה אותה בטעות, או שהיא הייתה מאוד עסוקה ולכן לא ענתה לך.

מבינה שאת כועסת נסי לחשוב חיובי אולי אפילו כבר התקשרה בנתיים מקווה שאת יותר בטוב עכשיו חטולית

רק להיום אהייה שמחה רק להיום אבוא ממקום של נדיבות הלב ונדיבות הרוח אל עצמי ואל אחרים רק להיום אקבל כל שיבוא רק להיום אשמור על עצמי על גופי ועל נפשי . מעצמי ומאחרים רק להיום אדבר בנימוס אתנהג בשלווה . רק להיום אנשום ואספור עד עשר או יותר ואזכור שזה רק גל של..... רק להיום אזכור את ארעיות החיים ואהנה מכל מה שיבוא ...

רק להיום ארגיש בריאה. סוריקטה

רק להיום אשמור על גופי רק להיום אשתדל להיות יותר סבלנית רק להיום אשמר מאוכל משמין רק להיום בלי נקיפות מצפון רק להיום אקח כדורים בצורה מסודרת חשוב לא לשכוח רק להיום ....... וגם למחרשתיים. (מחרתיים) רק להיום מודה שההודעות עלו כבר ולא צריכה לחכות..... חטולית יום מוצלח לכווולם

הי ...מחר זה מחר תיכתבי שוב זה הרעיון ... להתחייב באמת באמת לאותו היום ....

ח ח ח רק להיום.....אין לי אנרגיות שליליות רק להיום.......אתגבר על העייפות בכוח רק להיום אשתדל להיות מפוקסת רק להיות אשתדל להיות רגועה חטולית

רק להיום אשתדל לא להיפגע רק להיום אשתדל לא להילחץ רק להיום אנסה להיות שלווה רק להיום אנסה לא לחשוב יותר מידי רק להיום אנסה להתעלם ולחשוב על דברים חיוביים.

רק להיום אהייה שמחה יותר רק להיום אבחר בשלווה רק להיום אעשה דברים מבריאים ולא ההרוס בסוף רק להיום אקח את כל הויטמינים הנחוצים רק להיום אשמח עם מה שיבוא רק להיום אדבר פחות ואקשיב יותר רק להיום לא אפחד להביט על העולם ולהיות חלק ממנו

רק היום אני דואגת לחתולה החולה שלי, אבל לא באופן היסטרי. אני יודעת שהיא בידיים טובות והפרוגנוזה טובה למדי. ואני שמחה שיש לי כסף לטפל בה (ובי). סוריקטה

הי אביב יקרה, כן, רואים בעיניים, די רואים, אני לפחות חושבת כך, ואני מזהה אנשים פגועים. זיהיתי זאת אצל מישהי מהילדות שפגשתי אחרי שנים ארוכות, והיא גם שיתפה אותי באימה שעברה בחייה. רואים את האימה בעיניים. לפחות מי שהיה שם מצליח לזהות לדעתי. לאו דווקא מרחיק, כי אם יכול ליצור קירבה. סוריקטה

הי לא יודעת למה לחבר אפשר לראות אנשים פגועים אין ספק... אבל יכולה להגיד לך עלי שלא רואים רק אם אפשרתי זאת קודם

עכשיו ממחשב ראיתי לאן זה שייך ... מאוד לא אני כרגע ובכל זאת דווקא מעדיפה שלא יראו ...כי אז אני הופכת למטרה קלה מידי ...במיוחד ברגעים כמו עכשיו שאני לא ממש אני ולא ממש בשליטה .... עצוב אבל ככה העולם עובד

תודה על יום חדש שהפציע תודה על ציוץ הציפורים תודה על בעלי החיים תודה על מי שאני תודה על צרכים גשמיים שמתמלאים תודה על מה שבא תודה על קבלה ונתינה, נתינה וקבלה תודה על אנשים טובים טובים שזכיתי להכיר תודה על שמחה בלב תודה על עצב וכאב ,תודה על היכולת להרגיש אותם תודה על המקום הזה ועל כולכם תודה אודי על טוב ליבך תודה שאתה מאפשר כל כך ,עוד ניסיון ועוד למידה .... שבוע נפלא לכולם

תודה למטפל שלי שהציל את חיי. תודה לכאן שאפשר לי לכתוב את זה. תודה שגם אמרתי לו פנים מול פנים. סוריקטה

תודה על שבוע חדש שמתחיל תודה שיש על מה לברך תודה על ארוחת בוקר טעימה שאכלתי תודה על יום שי ש י....שעבר ממש בכייף עם כל החברה תודה על הפיברו תודה על המקום תודה על אודי שמאפשר להיות תודה על אנשים נפלאים שהכרתי כאן תודה שאני זוכה להודות תודה לך אביב נהדרת שמזכירה לנו כל הזמן שתמיד יש על מה להודות תודה שאת לא מתוותרת תודה שזה תמיד באהבה תודה שבזכות העץ הזה אני מתאמצת לא לשכוח גם את כל מה שאת כותבת תודה שהיום אני לא במייטבי תודה שאני יכולה היום להתעצל ולנוח תודה שזה לא ברור ולא מובן מאיליו שתמיד צריך לזכור ולהודות שבוע נפלא עם בריאות איתנה לכולם חטולית

תודה שישנתי מה שישנתי תודה על מחשבות תודה על עשייה תודה שהגוף מזכיר את קיומו זה סימן שהוא עוד חי תודה על יום עמוס תודה על יכולת לתת ויכולת לקבל תודה על מי שאני תודה על שמחת חיים תודה שראיתי אתמול אצל מישהי את המקום הזה שלא מאמין באחר וידעתי שאני כבר לא שם תודה אודי על היותך ,תודה שגם ממך למדתי לבטוח באחר תודה על חלקיות וההבנה שאין מושלם תודה שאני עושה כמיטב יכולתי תודה לעולם על טובו ונדיבותו תודה לכם על היותכם כולכם

תודה על הכוח להכנס ולכתוב תודה על הנכדים המהממים שלי תודה שיש לי אותם......4 יהלומים תודה שכלתי מחלימה מסרטן תודה שיש לי כל יום כוח להפלל עבור בריאותה תודה שקמתי גם היום עקומה ועייפה תודה שיכולתי לעשות מעט עבודות בבית עם כל. הכאבים שיש לי תודה שזכרתי להכנס לכאן תודה שהזכרון לא בגד בי היום תודה על הכאבים שקצת עוזבים....... תודה על המקום חטולית

תודה שנראה שתסמיני הגמילה חולפים. אוי כמה חודשים אומללים. הדופק מסתדר, כל הדמוי שפעת הזה שוכך, דליפת שתן פסקה, כאבי ראש התמתנו. מערכת העיכול בסדר. השינה תמיד הייתה לא משהו, אבל הניתור אצלי לא נורא גרוע, בעיניי. מרגישה מעט חשופה, צלולה, קצת כאב קיומי, אבל עדיין סביר. תודה שאני בכושר. אני באמת בכושר טוב מאד. וזה יפה לגילי. במעקב, כמובן.

תודה שאני בסדר היום. אני בסדר. סוריקטה

את בסדר וזה נפלא ונפלא לראות את הבגרות שלך אבל מזכירה שיש גם מקום לכאב לתסכול .....לעצב ...חושבת עלייך ועל החתולים שלך

שבוע טוב. אביב ואודי, תודה על ההתעניינות בי. זה מחזק. הסיפור שלי מתחיל מגיל מאוד קטן. הייתי בערך בן 4 או 5... במסגרת לימודית דתית. (בבקשה לא לקשר בין הדת להתנהגות של הדמויות בסיפור הזה.) בגן חובה התחילו התעללויות חוזרות ונשנות מצד המלמדים. דברים כמו עונשים על מעשים שאחרים עשו ונענשתי עליהם בעצמי. ידעתי בבירור שאענש.. הרי להעניש ילד שאבא שלו יכול לפרק אותך במכות זה לא אפשרי. אז נעשה מקוהלת דוגמא, בטוח שאפשר. העונשים היו אכזריים. מכות חזקות ויבשות, בכל הדרכים האפשריות. כאלו שמשאירים סימנים כחולים ותמיד אפשר לטעון שנפלתי בחצר.. עמידה כל יום הלימודים משעה 8 בבוקר ועד 2 בצהריים בפינת הכיתה עם ידיים מורמות. כמובן שאסור להוריד ולו למנוחה קצרה שתזכה אותי בסשן של מכות והחזרה לפינה, הפעם בתוספת כאב.. אני זוכר מקרה שבו אחד מהתלמידים "החרדיים" גנב מהמכולת הסמוכה לגן. כמובן שחטפתי. המורה נעץ את הציפורניים שלו אל תוך האפרכסת של האוזניים שלי, חייך ברישעות ואמר בצחוק מזלזל "עכשיו אתה יכול לשים עגיל" הוא עשה לי חור! חור באוזניים!! בשניהם. המקרים האלו ועוד רבים.. גרמו איכשהו להורים שלי לפקפק בי ולסמוך בעניים עצומות במורים. היו עוד.. אנסה לקצר.. נהייתי סמרטוט. ילד קטן בלי טיפת ביטחון עצמי שלא יודע להגן על עצמו. במהלך השנים הבאות נהניתי מהמעמד המפוקפק של הילד הלא יוצלח של המשפחה. חתול שחור. כזה שלא מתנהג כמו אח שלו הגדול. השוואה קשה בלי סוף, קשה מאוד. במיוחד שמדובר בהפרש של 6 שנים בנינו. שובררר תמיד הערות מעליבות, דרישות מוגזמות ועוד.. בבית הספר לא למדתי באמת. הייתי שורד. מנסה להגיע בזמן (הסעה עלתה המווון כסף כנראה. אז הלכתי ברגל) על כל איחור, חוסר התחשבות ועונש. תלוי במצב הרוח של המורה המתעלל התורן. פעם זה 2000 פעם משפט ארוך שבטוח לא תסיים אותו עד מחר ואז עוד עונש על זה... לפעמים מכות, העלבות, וגם נידוי חברתי. כזה על כל המשתמע מכך. כזה שבהפסקה הבאה אין לך עם מי לשחק כי המורה החליט שמי שישחק איתי ייענש.. פשוט. נמשך ככה חודשים.. זכור לי באחד הפעמים בכיתה ג' היית ילד בגיל 8 בערך. המורה פשוט החליט שאין לי סיבה ללמוד. אז אם כבר אני מגיע, כדאי שאחכה לו ליד הכיתה ההיא בסוף המסדרון, זו הנטושה. כשהוא יגיע לפני תחילת הלימודים אני אכנס לכיתה הזאת והוא ינעל אותי שם.. בלי מים, שירותים, אור, אפילו את החלון לא יכולתי לפתוח. חושך. נמשך חודשיים בערך. כלא. זכור לי פעם שכל הכיתה פשוט פחדו פחד מוות מהמורה. בשניה אחת, ללא כל התראה מוקדמת ראינו את הזבל הזה רץ אל אחד התלמידים בכיתה שלא הקשיב. (מעניין למה. אולי ניסית להיות מעניין?) דפק לו את הראש בשולחן. האף נשבר והרצפה אדומה. פחד, משטרה, עובדת סוציאלית.. המורה למחרת בכיתה. באחד הפעמים כיתה ד', כולם שיחקו בחצר ואני ישבתי לתומי. פתאום קיבלתי בעיטה חזיתית לאצבעות בשני הרגליים. המורה עמד מולי וצעק עלי שאני מפריע לו לשחק בכדור עם שאר התלמידים, "כואב לך? תבכה!! מגיע לך!! כנס לכיתה ואל תתלונן למנהל! אחרת תיענש בחומרה!" כאילו לא מספיק חמורה המכה שהענקת לי. הנעליים רטובות מדם. 17 שנה סחבתי איתי ציפורן חודרנית מכאיבה מאוד עם כל נגיעה, כזאת שגבתה ממני 4 ניתוחים כואבים בהחלט ברגליים. וכל נגיעה כואבת מזכירה לי את המנוול. ביטחון עצמי מתחת לאפס. דיכאון. פנימיות ובדידות עצומה. המון לבד. חוסר תשומת לב למה שעובר עלי ודרישות גבוהות מילד מרוסק. 3 שנים האחרונות בלימודים היו אתנחתא קלה שבה "זכיתי" לטיפול של עו"ס מסורה בהחלט ששיקמה את הביטון שלי בעצמי, החייתה אותי. על הדרך ניסיונות התאבדות ועוד... אבל חזרתי לחיים. ואז זה נגמר. נגמרו הלימודים. יצאתי לעולם הקר והמנוכר, לא מכיר כלום. לא יודע מי נגד מי. בודד בלי תמיכה שכלכך הייתה חסרה לי. בלי משפחה שתתמוך בי. נשברתי שוב. תוך כדי אבי ז"ל נפטר מהמחלה.. מרוסק. 13 שנים מחוץ למסגרת מסויימת, כמובן שלא צבא לצערי. מנסה להשתקם בעצמי בלי להאמין במערכת ששברה ונטשה אותי. נזרק מכל עבודה שקיבלה אותי בידיים פתוחות בלי לדעת על העבר שלי. קר ומנוכר. בין לבין מנסה לחזק את עצמי. להאמין בי. בילד המרוסק שנטשתי מאחור, ללא הצלחה. מסתבר שההתמודדות ריסקה אותי. עכשיו מנסה לחזור לעצמי ע"י טיפול תרופתי, פסיכולוגי וכל מה שאפשר. הסיפור שבשיר מתקשר לי בדיוק. הפצוע בשיר זה הילד הקטן שסבל בשקט כדי לא להעיר את כולם עליו. החובש זה אני שמנסה להבין ולהשתקם אבל נגמר מזה על הדרך. מצטער שזה ארוך. פרקתי. תודה שהקשבתם. מקבל את החיבוק באהבה. תודה. )-:

היי קוהלת, מאוד עצוב ומכעיס לקרוא את שכתבת. בתור אמא ממש הצטמררתי לקרוא את דבריך. לצערי, כפי שכולנו יודעים את הגלגל לא ניתן להשיב אחורה, ואת הדברים הקשים שנעשו לך, לא ניתן לבטל או לשנות. עצוב מאוד שכך היו הדברים בעברך... מה שכן ניתן לעשות, הוא לאסוף את השברים, חרף הכאב וחרף הזכרונות הקשים והצורבים ולהמשיך הלאה, קדימה. מתוך אמונה ותקווה שתוכל עם הזמן, באמצעות הסיוע הטיפולי אותו הזכרת, לחבק את הילד הפגוע והנטוש שבך שסבל ועודנו סובל.

קוהלת יקר נורא ואיום מה שקרה לך ומה שעשו לך!! אפילו המילים האלה לא מספיקות לתאר מה שעברת!! אני כל כך מצטערת.. טוב לשמוע שעכשיו אתה מקבל את הטיפול שמגיע לך... וכן הנזק הוא עצום אבל הייתי רוצה להאמין שאפשר להחלים ולחהרגיש אחרת. טוב ששתפת כאן ואולי קצת מהכאב השתחרר.. אולי?... שולחת לך כוחות ונוכחות אכפטית ואוהבת- אתה איש יקר..ינשוף(ים)

קוהלת ...... עצוב מאוד וקשה מאוד לשמוע שגם אתה התחלת את מסכת הייסורים שלך מגיל כל כך צעיר בין אם זה במסגרת כזו או אחרת התעללות תמיד משאירה את חותמה לכל החיים עד...... ונאלצת להתמודד לבד כל כך מוכר וכואב לא רק במסגרת דתית מתעלמים גם בבתים רגילים...... אין למי לפנות ואין מי שיבין אותי עוד האשימו שזה קרה בגללי שאני אשמה...... ואתה החובש אתה אציל נפש כואבת איתך, מבינה אותך ואם מותר שולחת חיבוק וירטואלי חטולית

קהלת יקר שאתה עצוב כל כך עצוב שניגמרו לי המילים מעניין שעל כאב של האחר אני יכולה גם לדמוע וזה מה שקורה לי עכשיו מחבקת את הילד ההוא ואת החובש של היום (אהבתי את הפרוש שלך לשיר) ומזכירה לך שאתה לא לבד במסע ואנחנו כאן עבורך תמיד 😊

תודה לכם על התמיכה ברגעים הקשים. תודה על חיבוק חם ומעודד. מזל שיש אותכם. תודה.

היי. כמובן שמכות בסרגל, או מקל ארוך.. אפילו לשבת לי על היד עם אצבעות מקופלות ולנסות לשבור לי את האצבעות.. פעם אחת הצליח. בטוח שלא הייתי התלמיד הכי חד בכיתה. החיים לא איפשרו לי את האופציה הזאת, אבל ניסיתי. בגלל שלא יכולתי הייתי הילד החלש, הפחות מוצלח במשפחה. האכזבה. מידי פעם שמעתי, "חבל שנולד".

גם בחדשות הקשות, גם בסיפורי חתוליי - אחת חולה מאד ושנייה נדרסה למוות :-( הי, נשארת קצת עם העצב ההגיוני והעדין הזה. מאידך, כבר מזמן לא היה לי סופ"ש בו אני יחסית בריאה. כולי תקווה ששיא התופעות מאחוריי. שלכם, סוריקטה

היי סוריקטה היקרה, בהחלט סופשבוע לא פשוט. לצערי, לפעמים עדיף לא לקרוא חדשות. לא פשוט לעכל את הדברים שקורים. מצטערת לשמוע על החתולים :-( שמחה לשמוע שחל שיפור בבריאותך ובתסמינים עליהם כתבת. אני מקווה ומאמינה שהרע מאחורייך. שיהיו רק בשורות טובות...

היי סוריקטה נכון סוף שבוע עצוב גם לשמוע על חתולייך.....:((( בדידות אם כל ..... אבל לפחות בריאותך משתפרת את נשמעת טוב כמה טוב.... מקווה שהעצב יעזוב מהר ושאת רק תמשיכי לעלות ולפרוח מכל הבחינות חטולית

סוריקטה יקרה שאת חיבוק לעצב ולכאב חיבוק להתפתחות והצמיחה חיים ... אי אפשר לדייק את זה יותר . מזה ומזה בסוג של הרמונייה ללא השתלטות של האחד על חשבון השני

סורוקיטה יקרה כל כך עצוב .. גם מה שקרה לחתולה וגם השניה שחולה וגם מה שקרה בסופייש... הכל כל כך כואב ועצוב.. לא יודעת מה עוד לכתוב יקרה רק שאני מבינה ואכפט לי ממך, ינשוף(ים)

שלום ד"ר בונשטיין, יש לי שאלה קצת ארוכה. אני נמצאת בטיפול מזה כ-8 חודשים. ב-8 החודשים האחרונים עבדתי במקביל על פרויקט שדרש ממני המון כוחות והפגיש אותי עם אנשים חשובים. הפסיכולוג מאוד התעניין בפרויקט ושאל אותי בכל תחילת פגישה מה קורה עם זה. הפגישה האחרונה לפני יומיים הייתה כמה שעות לאחר סיום הפרוייקט, באתי אליו והוא כהרגלו שאל אותי על זה. לאחר 20 דקות הנושא מוצה. אמרתי לפסיכולוג שאני קצת לא מרוכזת היום והוא אמר שהוא מציע שנפסיק להיום את הפגישה (הוא לא באמת הציע או שאל את דעתי, אלא הודיע במילים יפות). קבענו תור לפגישה הבאה ואז הוא שאל אותי שאלה שכנראה עניתי עליה קצת באריכות לטעמו, כי לאחר כמה משפטים הוא אמר לי "אל תתחילי לפרט עכשיו, אני יודע מה את רוצה לומר ואין צורך לפרט". הוא קם מהמקום ויצא לדלת של הקליניקה שלו כשהוא לא משאיר לי ברירה אלא ללכת אחריו (בדרך כלל הוא מלווה אותי לדלת של חדר הטיפולים ואני מתארגנת דקה שתיים בחדר ההמתנה, הפעם הוא לא אפשר לי לעשות את זה אלא ממש הוציא אותי החוצה) כשהייתי בחוץ הוא אמר לי מזל טוב על סיום הפרויקט וסגר את הדלת של הקליניקה. הרגשתי מאוד לא נעים אח"כ, הדרך שבה הוא "העיף" אותי החוצה הזכירה לי קצת את בן זוגי לשעבר שהיה אלים כלפיי (בגלל האלימות הזאת הגעתי מלכתחילה לטיפול). הייתי מאוד מושפלת ומאז אני חושבת הרבה על זה. יש לציין שבעבר הערתי לפסיכולוג על משהו שהפריע לי בטיפול והוא שינה את זה, אבל מעולם לא הרגשתי מושפלת ככה על ידו.תמיד הרגשתי שהוא כן מכבד אותי עד הפגישה האחרונה. אני מרגישה מאוד לא נעים עם מה שקרה ואני די מפחדת ללכת לפגישה הבאה ולא יודעת אם לבטל או שכדאי ללכת בכל זאת. אולי זה יישמע טפשי, אבל קצת מפחיד אותי להיות איתו לבד בחדר למרות שאני יודעת שהוא לא יפגע בי פיזית. האם יש טעם להמשיך בטיפול? אולי בכלל אני מגזימה בחשיבות של זה? יכול להיות שהסילוק הזה היה איזשהי טכניקה של הטיפול? אשמח מאוד לעצתך! אלני

הי אלני, הצעתי, כמטופלת שנים שעברה פסיכואנליזה - לחזור לשוחח ולתאר בטיפול את חוויית הגירוש, ההעפה והסילוק, כמו-כן, את החרדה לחזור ולדבר על זה, ולצד זה לקשור את הדימיון ברכיבים לקשר הקודם שהיה בחייך. נראה לי חשוב. סוריקטה

נשמע מוזר, והייתי מעלה בפגישה ומדברת איתו על כך שמעתי שיש מטפלים שפועלים בשיטות מסוימות ואז מסיימים לפני הזמן . בעייני נשמע פחות מקובל. עדיף לדבר איתו על זה.

שלום אני בת 38 רווקה וחמודה בכל פעם כשאני הולכת למקום חדש ולא משנה איפה אם זה מרפאה בית חולים מקום עבודה מרכז קניות טיול לחול ופוגשת אנשים חדשים תמיד נוצר רושם ראשוני עליי עם מישהו מן קליק כזה שבא ממנו לא ממני ואני תמיד משתדלת להיתעלם מזה זה נמשך אצלי הרבה שנים לפעמים אני מרגישה כמו בר רפאלי מרוב שמסתכלים עליי פעם הייתי בחול עם קבוצה של בנות כבר מהיום הראשון המדריך נדלק עליי לאורך כל הטיול הייתי מרכז העניינים בשבילו למרות שלא דיברתי איתו בכלל והתעלמתי ממנו כשחזרתי הביתה התקשר אליי מספר פעמים ואני לא עניתי כי לא רציתי להיסתבך אחרי כמה חודשים שמעתי שהוא התחתן אז אמרתי לעצמי אם הוא שכח ממני כל כך מהר סימן שזה היה קליק שחלף עם הרוח עכשיו מה זה אומר לגביי שהצורך שלי בקשר זוגי הוא נמוך בשל כך איני מאפשרת לגברים להיתקרב אליי וכי אני בנויה כך? ואם אמשיך ככה יש סיכוי שלא אמצא זוגיות טובה בעתיד? בבקשה הסבר

הי אודי, מצטטת אותך וממסגרת. מצוין, בעיניי, ליישום עבור כולנו. "היכולת למנן במדוייק את הפעילות כאן שומרת עלי משחיקה" אליפות! ואנחנו שותפות, נכון? סוריקטה

זה בדיוק מה שנותן להרגיש כאן בטוח הידיעה שאודי נותן מטוב ליבו אבל גם שומר על עצמו זאת הלמידה וזה מה שאני מתכוונת כשאני אומרת למיכל ולחטולית בקשר לנתינה לאמא ....או לכל אחד אחר....שימרו עליכם . אפשר לתת רצוי לתת מכל הלב ממקום נקי ואוהב ולא ממקום חייב או צריך ....אבל חייבים לשמור על עצמיינו תודה אודי על הלמידה תודה סוריקטה שכתבת ,מדוייק בעיני

שבת שלום אודי גם לכל באי הפורום

אצטרף כאן לשאלה של אודי אם מתאים לך לשתף יותר. את השיר ,שצירפת ..רובינו לדעתי גדלנו עליו... ועדין מה שהוא עושה לך או מזכיר /מעורר אצלך זה לכ בהכרח מה שקורה לי ... ואני ,אני אשמח להבין ולהיות אתך במקום הכואב שלך ...

יקרה. ראיתי עכשיו את הודעתך. הזמן והמקום לא מאפשרים לי להכנס לזה עכשיו. אני רוצה לשתף, מאוד. מקווה שעד שאודי יעלה את ההודעות אספיק, ואם לא אז בראשון. בכל מקרה שבת שלום, שבת של מנוחה.

הי קהלת .... אתה יקר ...מקווה שתיראה את זה ... כי זה חשוב ... תעשה תמיד ולפחות כאן יש אפשרות לתרגל ....רק מה שנכון לך בקצב שלך ...ורק שלך איש יקר זה ששאלתי לא אומר שחייבים ....אבל שמחה שכן איפשרת לעצמך לפרוק קצת ... אתך באמת

אם אפשר ...... אחרי הכל לכל אחד מאיתנו זה נוגע במקום כואב אשמח להיות איתך בכאבך שבת מבורכת חטולית

שלום רב, לבני בן ה-4 התחלנו הליך גמילה מחיתולים לפני שנה, הוא גמול לחלוטין בעניין הפיפי כולל הלילה אך כבר שנה שעושה את הקקי בתחתונים ולא בשירותים (או בסיר), מעולם לא עשה בשירותים אפילו פעם אחת. הייתי בעבר אצל מומחית בעניין, ניסינו איזו שיטה שלא עבדה, לאחר מכן פניתי לפסיכולוגית קלינית למספר פגישות אשר נתנה שיטה הכוללת מספר שלבים מאד איטיים, עברנו דירה ועל כן הפסקנו את הפגישות עמה, כמו כן לא ראינו תוצאות. אפשר לומר שניסיתי הכל גם פרסים, עונשים, שיחות, פשוט כלום לא עוזר. אני ממש מיואשת ומודאגת כיוון שנראה לי שהתרגל למצב של עשיה בתחתונים ואין לו שום רצון שהמצב ישתנה, המצב מעכיר את האווירה באופן כללי, אני עצבנית וכעוסה וכך גם הוא. מה אפשר לעשות??

היום יום חמישי איזה יום היום? היום יום חמישי" הי כולם, סופשבוע. יורדת בתרופות והמצברוח תקין. שיא התופעות, מקווה שחלף. מקווה שבסוף השבוע כן אהיה חזקה באיזה אופן. הברד של אתמול, כאילו שם את החורף מאחור. הידד אביב! 💗 סוריקטה

אני אוהבת אותך סוריקיטה סוף שבוע שקט ורגוע יקרה

היי סוריקטה. כן היום יום חמישי... יש שיר כזה, מכירה? "היום יום חמישי...." מאחלת סוף שבוע שקט. הילה

הידד לסוריקטה למצב רוחה הטוב למצבה המשתפר והידד לפורום הזה חטולית

הידד אני😊😀😁😂😃😄 טוב לרגע קצת מחוייכת אחרי יום שלם של פחדים וחרדות .. עכשיו לרגע או שניים או יותר מרגיש בטוח ....😊 היום יום חמישי....מאחלת לך סופ"ש מדהים

סופשבוע מקסים. מנוחה ובריאות והקלה. סוריקטה

מאוד משמח לשמוע סוריקטה היקרה. שיהיו רק בשורות טובות. סוף שבוע מקסים

מניחה שיש סיבה הגיונית ... מנסה להכניס הגיון אבל המערכת בטרוף שאולי קרה משהו שאולי אתה כועס עליינו כי אנחנו רוצים כל כך הרבה ממך ונמאס לך מאיתנו ... ואולי ... אודי אני משתגעת סליחה שכותבת את זה ... מקווה שדרך הכתיבה אצליח לאסוף ... זה ממש לא שפוי .. אני יודעת שהכל בסדר .. בטוח יש סיבה הגיונית לזה שלא ניכנסת עד עכשיו ... הכל בסדר...אני יודעת ...

תודה אודי על היותך כל כך.......☺

אביב, הנה ההודעות עלו. ואני חושבת לי, איזה מזל שאני לא מחכה להן בלילה ורק רואה בבוקר. עבורי, כנראה טוב לא להיות כאן בזמן אמת של המענה המאוחר (או, לחלופין, הפרסום). מרטיט מידי, מכניס לעולם חרדתי מידי. יש בוקר, אחרי שינה ועיבוד. ויש קדימה ועוד הזדמנויות. ודברים לא בורחים ונאמרים, גם אם בהפרש של כמה ימים. ואדרבא, יש גם חשיבה עמוקה באמצע. אני באמת זורמת עם מה שיש. סוריקטה

אודי אתה יודע מה הבנתי הרי הפחד לא מהיום הבנתי למה זה משתחזר לי כל פעם מולך .... יש כאן עקביות וציפייה .. זמנים וימים ..כשהשליטה על ההודעות בידיים שלך . ולנו יש רק את העיקביות והציפייה וכל שינוי זה שינוי לא טוב זה שינוי שיש בו אלימות וכעס ....שבתחושה אנחנו אשמים.... תבניות ודפוסים ....עצוב כל כך עצוב ... כולי תקווה שאצליח למתן את התבנית הזאת בפעם הבאה ...

מבחינתי, כעת, הקצב שכאן מתאים לי ואפילו יש נטייה לאינטנסיביות מידי עבורי. מעדיפה את התדירות הנמוכה יותר והתעסקות בחיים, אבל מאד מאד מבינה את הצורך והמחשבות, כפי שאני מבינה שבאות כאן (קולות שונים, ולאו דווקא את, אביב, וגם כאלה שמוכרים לי בי עצמי) . סוריקטה

אתך בעניין.... צודקת גם בהקשר ללילה רק שהחרדות החלו מוקדם יותר ורק התעצמו ככל שעברו השעות .. והקצב הכי נכון בעיני ... זוכרת שהתחלתי כאן אודי היה מגיב כל ערב 4 פעמים בשבוע. זה היה לי אישית לא נכון ... הרבה פחות מציאותי. יותר מידי מהיר ומיידי .... האמת שאני עדין מקווה שאפשר יהיה כן להגיע למצב של מקום פתוח וזורם שייתן את היחד שאנו כל כך זקוקים לו . ואז גם אודי יוכל לנוח יותר (להעלות כל כך הרבה תגובות והודעות לפעמים זה מרגיש כל כך לא נוח ...למרות שאני יודעת אודי שאתה בעד השיח בנינו ) ויקרה תודה שאת ......

אני מסכימה עם אביב התכנים זקוקים ליותר תגובות. מהירת למרות שרוב הזמן אני קוראת ועונה זה ענין של התיחסות..... חטולית

היו כאן הרבה קשיים וטרולים וכאוס לפני שהגענו הנה... אודי עשה סדר תמך החזיק אסף קיבץ ....גם שאני הגעתי לפני 3 שנים עוד היו גלי קושי. לקח זמן להפוך לקבוצה שמגיבה זה לזה ... חלק מזה שיש יותר תגובות ויחד זה כי אודי בחכמה רבה כיוון לשם לאט לאט ...בזהירות ומה שאני וסוריקטה אומרות שטוב לנו ככה שאודי נכנס פחות ולא כמו בעבר כל היום וכל יום .. יש משהו בסדר הזה שנותן יציבות .. כמו פגישה שיודעים מתי היא מתקיימת כמו קבוצה עם ימם קבועים.. גם ככה אנחנו נשאבות לכאן המון ...וגם את כזאת ...זה די מנתק מהעולם האמיתי וזה לא נכון זאת סריחה מקשר אמיתי . יכולה להגיד לך עלי שכמעט ואין לי קשרים מחוץ למדייה חוץ מהמשפחה שבניתי .. וגם הקשרים שיש לי הם נוצרו מהמדיה .. בעקרון המכלול שלי לא אוהב אנשים .. הם מפחידים אותנו ... ככה שלא בריא להיות רק כאן זה לא החלמה ... זה כן יחד אבל חצי אמיתי ..😊😀😁

לדברים היפיפיים שרשמת לחטולית. סוריקטה

טוב בכל מקרה זה יהיה כמו...... ולי אין בעיה כרגע גם אם תהיה מי שיקבע זו אני פשוט כייף לי להכנס שבת שלום שקטה ושלווה חטולית

אביב יקירה מבינה אותך ואת הצורך... גם אני ציפיתי אתמול וחשבתי מה קרה? את על לי מאוד. הילה

תודה איש יקר פשוט תודה שראית שדייקת והלוואי (למרות שיודעת שיקח לזה עוד מלא פעמים ) שלפחות בפעם הבאה אני אצליח להזכיר לכולי את המילים האלה ...שזה בסדר ....

היי אודי ולחברים הקבועים פה כואב לי ברמה שזה שורף בנישמתי. אני משאירה אחריי אדמות חרוכות. גם כאן עשיתי את זה שנעלמתי. אני רוצה לקחת אחריות על זה ולהתנצל על כך שנעלמתי מפה יום אחד. אני מתנצלת בפני מי שנפגעה ממני בעקבות זה. אי אפשר כל החיים להיות קורבן למשהו. מגיע שלב שבו צריך לקחת אחריות ואני מנסה לעשות את זה קודם כל כאן. בענייני עבודה- אני הולכת לראיונות ומבקשים המלצות ממדריכות והם לא מעוניינות ובצדק. לא הייתי נעימה, הגבתי הרבה פעמים בתוקפנות ועכשיו אני אוכלת אותה. תכלס מגיע לי. וזה עצוב מאוד מאוד

עצוב מאוד עצוב מאמינה בלקיחת אחריות מעבר להגיד טעיתי זה לעשות שינוי . תנסי לדבר עם המדריכות ולהראות שינוי .. אולי מישהי מהן תסכים לתת לך המלצה מאמינה בטוב מאמינה שדברים מסתדרים בסוף אבל גם יודעת שיש דברים שאי אפשר לתקן ...אפשר לנסות להוסיף זהב כמו היפנים וליצור דבר חדש ,אחר בהצלחה ...מאמינה בך ואתך

אני מסכימה איתך. חלק מלקיחת אחריות זה לעשות שינוי. ואני עכשיו מאוד ערנית לעניין הזה. לגביי להתנצל- אני חושבת שאני אקבע פגישה עם אחת מהן ואנסה לדבר איתה. יש לי היום טיפול אני אדבר על זה עם המטפל. תודה שאת פה ומקבלת אותי בחזרה. סוריקטה תודה גם לך. הילה

הי הילה, לאט לאט. גם החזרה לכאן. עם כל המשקעים. מה שהיה פעם, היה. התגובות של פעם חלפו. וכן, עשו את הנזק שלהן. אפשר להתחיל מחדש, מאמינה שיהיה מקום. וכך ליצור קבוצת ממליצים לבאות. את עדיין צעירה. סוריקטה

תודה סוריקטה. יש גם היום מקום עבודה שכן מוכן להמליץ עליי, אבל הם רוצים לשוחח עם המדריכות. כתבת "לאט לאט" את מרגישה שנכנסתי לכאן מהר מידיי? מה היית מציעה לי לשנות?

הי הילה, נראה לי שכמו שזה קורה זה בסדר. ולאט לאט נכתב בהקשר לתחושת ההסתגלות וגם למציאת מקום העבודה וההמלצות. שדברים ייקחו את הזמן שלהם. סוריקטה

הילה..... במבי

במבי.... ? הילה

מסכימה איתך אבל ותיקות ממני ויקרות..... כבר אמרו את כל מה שיכולתי בעצמי לומר אז כדי לא לחפור לך ולא לחזור על מה שכבר נאמר הבנתי....שהבנת..... צאי לדרכך עם ברכה להצלחה שבוודאי תגיע כי תצליחי......יש לך את הרצון והנכונות לשנות ולתקן אין דבר העומד בפני..... וגם אני מחזיקה לך אצבעות שבת שלום חטולית

תודה רבה חתוליט יקרה! 😊

"אנחנו נמצאים במקום גבוה למעלה בשמיים- מקום הכי שקט והכי נעים.. כאילו את נמצאת ולא נמצאת..ויש רעש כזה לבן.. ואף אחד לא יכול לפגוע בנו. וכל אחד מאיתנו מחוברים עם קור דק דק דק לאחת מאיתנו שנמצא למעטה ו(שמחזיק את הגוף) עם קצה השני של הקור. אתם מבינים?? הרגשתי כל כך עצוב שספרו..

הי שופי שופי ינשופונים, בטח שמוכרת ההרגשה הזו של ריחוף מלמעלה כאילו לא קיימים. מת חי. כמעין הגנה מפני העולם. נדמה לי שהיה איזה אלמנט דומה, לפחות בעיניי, בסיפור של Huckleberry Finn. מצוין ששיתפת בזה. מבינים, יקירתי. חיבוק, סוריקטה

יקרה .... לא הגיע הזמן שהקור יהפוך לחבל עבה ... כזה שנראה ומובן שכולם זאת את ..... מאמינה שאז יהיה לך פחות עצוב

סריקיטה ואביב יקרות תודה שאתם מבינים יותר בטוח לנו שכל אחד עם הקור שלו..יותר בטוח...

עוד משהו שמרגישים כרגע... המאמץ המתמדת להחזיק אותם בפנים מתיש מאוד.. לפעמים בא לי פשוט לתת להם חופש להיות אותם גם בחוץ - דווקא בחוץ .. מרגישים לכודים בפנים.. וכן- יש קיצוניות בהתמודדות שלנו... לפעמים אני מבטלת אותם ומסרבת להכיר בהם וגם להאמין להם ולפעמים בא לי שיהיו בכל מקום אפשרי.. התעייפתי כל כך

לא עברתי שום דבר מהסוג הזה אף פעם בטיפולים אז לא יודעת.אייך זה מרגיש אבל אם אני מנסה לגמיין את מה שאת כותבת זה מרגיש ממש פנטסטי מקווה שבאמת הרגשת כך מתוקה שאת חטולית

הי חטוליתוש, זה לא פנטסטי, הניתוק והריחוף, זה מרגיש אבוד, וגם בסופו של דבר מכת מציאות מגיעה, טראח נפילה על הקרקע, ולא מוכנים לה והתגובה קיצונית ומפרקת. אני אפילו לא יכולה לומר שהרגשתי שיש איזה קור שמחבר. ואפילו לא מקום במרחב. אמר המטפל פעם - ורשמתי כבר כאן - שאפשר לכתוב עליי את מילון ההפרעות הדיסוציאטיביות... אני לא שם היום. סוריקטה

חוויות הניתוקים שאני חוויתי הרגישו לי אחרת ולא הייתי לבד כשחוויתי אותם המטפלת היתה שם ותמכה עזרה ועודדה לא השאירה אותי לבד..... מבחינתי....במצב כשאני הייתי הרגשתי טוב כי לא התרסקתי כנראה שלא הבנתי נכון את המצב אם משהי נפגעה מהתגובה שלי אני מצטערת חטולית

סוריקטה מבינה את מקום הצעקה הכואבת גם כשאת כבר לא שם ...אכן לחיות שם זה גיהנום ...וטוב שאת כבר לא שם. יכולה להבין חטולית את ההבנה מימה שנכתב למה זה מרגיש נפלא .... "מקום הכי שקט והכי נעים.. כאילו את נמצאת ולא נמצאת..ויש רעש כזה לבן.. ואף אחד לא יכול לפגוע בנו." את יודעת אהובה שקראתי אותך חייכתי לי כי כמו סוריקטה וינשוף הניתוק הזה למי שבאמת חווה אותו הוא נוראי .... אבל .. עכשיו שקראתי את סוריקטה ושוב אותך חוייכתי לי ... אהבתי את המבט של מי שלא שם ואף אמרת שלא חווית מעולם את הדברים ... חושבת לי כמה פעמים המטפלות שלנו חושבות על דברים שאנחנו מתארות בדרכן וזה כל כך פוגע ..ועכשיו בזכותך חטולית זה הרבה הרבה יותר מובן לי ....והכל בסדר , אם לזה התכוונת מההודעה למעלה אז הסירי דאגה את בסדר .....

אודי- זה מקל שאתה נותן תוקף לחוויות שמספרים.. תודה רבה

אתם יודעים, אני חברה בקבוצה מסוימת בפייס, שיש בה שאלות למומחים. ואחד הכללים שם הוא שאסור להגיב לשאלות למומחה ומי שיעשה כן יורחק מהקבוצה. לא ידעתי, חשבתי שאני חברה (מכירה אישית את המנהלים,לא הבנתי מה הולך), כתבתי, הבנתי שהפרתי כלל. ונעצבתי. אז אין לכם מושג מה יש לנו פה. איזה דבר אדיר. כמה צניעות וחכמה יש באודי. סוריקטה

ברור שיודעים !!!!!!!!!!!!!! כל כך מאפשר כל כך צניעות וענווה . .....

היי, מה שלומך? אני מרגישה שתמיד אני מתחילה בשיחה פה בפורם כאילו מהאמצע ולא ממש פותחת בשלום..כלומר אתה תמיד מתחיל בהי ואני כאילו אולי לא בסדר כאילו יש לי דרישות...מוזר..וחותם בשמך..לא יודעת. מחשבות. בנוסף הפורום משתנה מאז שאני פה בכמה מובנים...כלומר אתה מעלה הודעות לעיתים רחוקות יותר ועונה רק למחרת בערב כשפעם ענית מוקדם יותר... אתה עונה אחרי שהכל עולה גם תשובות אחרים. פעם כשהייתי כותבת כמעט ברגע האחרון או יחד איתך היית מעלה ועונה..אולי בגלל התשובה שחכתה המון זמן..לא יודעת. אולי גם אתה עמוס וגם רוצה שנתבגר שהשתננו...שהפורם בשל...בכל מקרה עדיף ישירות ולהגיד נכון? כך למדתי בטיפול..לדבר על הכל....אז רוצה שתשאר בפורום ואם תלך תודיע לנו.טוב?? בטוחה שאתה עסוק ופה זה וירטואלי בכלל לא טיפול. אמא שוב חולה.. בבי"ח אולי גם זה משפיע...ואני עייפה מהכל..ואני רוצה לשמור על עצמי באוכל כדי שלא אגיע למצב שלה....עייפה נורא וסליחה אם יש לי דרישות ממך כאלה...אתה מתנדב ולא חייב לנו כלום....סליחה. עייפות החומר...עייפתי מהכל..ומצטערת נורא. אתה לא חייב לי או לנו דבר..מעריכה מאוד שעזרת לי ונעזרתי בך. ועדיין נעזרת...

הי מיכל, כתבת אמנם לאודי, אבל כדרכי אני קצת נדחפת ומצטרפת. גם אצלי הכתיבה מתחילה על פי רוב בפנייה לכותב, גוף ההודעה וחתימה. זה נראה לי מוגדר כזה. מחובר. ממשיך רצף. ואם, למשל, תהיינה טעויות בקליטת השם במערכת, לפחות בטקסט יהיה ברור למי פניתי ומי כתב. ומיכל, את מוזמנת לקרוא מה שכתבתי לחטוליתוש על אמא. ובכולנו יש צדדים דורשניים, ואנחנו, כנראה, צריכים לבחון ולבדוק אותם אל מה שקורה בשטח. בשיפוט נכון. סוריקטה

ואת יקרה שימרי עלייך אל תישכחי שאת חשובה אתך

הטיפול שלך באמא דורש ממך המון מסכימה איתך מאוד גמני הייתי בסרט הזה ועדיין נמצאת בו עדיין לא סיימתי ...... מבינה אותך כל כך טוב סוחט רגשית ברמות קשות ולמרות כל מה שיגידו לנו אנחנו עדיין שם עדיין נותנות ועדיין....... כי אנחנו לא מכירות דרך אחרת אם היתה דרך יותר קלה כבר היינו שם רוצות לחיות רוצות להיות תקופה קשה מתוקה גם זה יעבור חטולית

מלא אור בוקע מחדרה ,אני לא נרדמת עם אור בואי נישן ביחד בחדר השינה כי אין מקום אחר איפה לישון מה נסגר איתך???? בחדר שלו במיטה שלוו עם השמיכה והכריות שלו....... :((( המוח חופר וקודח ואין מנוס. ,,,,,אין לאן לברוח ולא נרדמת מאוד קשה הפיברו כיווץ לי את הצורה ואין לי עוד לאן להתכווץ תסתמי את הפה אווווווף על מי אני מנסה לעבוד הרי הכל צועק לי מסביב כאן הוע היה כאן הוא נגע ולא רק בי ניסה עוד ועוד....... צחק את הצחוק החולני שלו עם חיוך זדוני מרושעעע לתוך הקירות מחול האלה שונאת......שונאת.....שונאת ולא היתה ברירה אחרת הייתי חייבת להשאר זה הבית שלה בית רוחות הרפאים שלה והיא ידעה ושתקה הוא ניסה גם עם אחיניות שלי אבל לא הצליח כי הזהרתי אותן מראש אני שילמתי על בשרי הצעיר את מחיר השקט שלה את מחיר השלום בית שלה את. ה..כ..ל על הבשר הצעיר שלי בנפשי בנשמתי בנשמת אפי בחיי ובמות הנשיות המתפחת שלי הייתי בלוויה שלי ואין מציל !!! עברתי שבוע מהגהינום הסבלנות והסובלנות שלי עמדו למבחן ה חיים נכון שרדתי את הימים האלה אבל נשארתי באפיסת כוחות נפשית ורוחנית......אין לי אוויר ..... הערב כבר חוזרת הביתה סוף סוףףףף חיבים לחזור לשגרה......חדשה אבל שיגרה חטוליתוש

עצוב וכואב לקרוא אותך גם לי בא לצעוק, " שונאת אותך וגם אותך!" בשבילך... אין לי הרבה מילים רק רציתי להגיד לך שאכפט לי ממך ינשוף

יקרה ... מקווה שהלילה ישנת שינה טובה שינה מלאה בכוחות מרפאים מחבקת

חטוליתוש שלנו, בואי, היאספי בזרועותינו. ממש מצב שנשמע בלתי אפשרי ואיום. את פוחדת לאבד אותה, ואני חושבת האם קיימת גם משאלה כן לאבד אותה. שיהיה סוף. והקלה. וזה לא יהיה בגללך. אבל לכי תרגישי את זה. חיבוק, סוריקטה

ינשופית מתוקה אביב מתוקה וסוריקטה מתוקה תודה בנות יקרות לקרא את התגובות שלכן מרגיש לי שגרמתי לכן המון כאב מצטערת לא התכוונתי ולא אין לי מחשבות על מותה לא עכשיו ולא בכלל ברור שיום אחד זה יקרה בסופו של דבר פני. כולנו אל..... ועדיין לא מאחלת לה..... מי עוד תהיה לי אחרי..... עדיין לא רוצה או מסוגלת להפרד ממנה למרות הכל כשהם עדיין איתנו עם כל הכאב מ ר גישים אחרת כשהם כבר אינם בוכים על לכתם אז נכון שרע בזמנים מסוימים אך לעולם אין להם תחליף ואני לא ממהרת לשום מקום תודה נהדרות שלי חטולית

חטוליתוש סליחה שמאוחר רק עכשיו ראיתי ומצטרפת... ואוו איך אפשר לבוא לשם לחזור לרגעי הטראומה איך אפשר... אני לא מבינה איך אפשר... רוצה להיות איתך איפה שאת עכשיו הילה

כשאין ברירה אחרת....... ואין מי שימלא את מקומי אפילו לא ליום אחד זו גזרת גורל ואני מקבלת אותה כמו שהיא מקווה לימים יותר טובים ויותר קלים המציאות העגומה מכתיבה.לי את תנאיה וכן אודי החיים לא נעצרים עם שום סוג של כאב אז חייבת למען השפיות שלי למען בעלי למען הנכדים שלי חייבת לחזור לשיגרה פשוט הבית הזה וגם הבית הקודם שבו גרנו הכל היה אותו הדבר אפילו אז...... היה הרבה יותר גרוע אבל לא אכתוב על זה לא רוצה להבריח את המשתתפים בפורום שתהיה שבת מבורכת לכולם ותודה על התיחסות חטולית

במוצש האחרון( ,אחרי שחרור אמי מהשיקום.......ואחרי טיפול אצלי בבית כשבועיים)החזרתי אותה לביתה לא הצלחתי להרדם כל השבוע ולישון לילה אחד רגיל, נורמלי ....... שונאת את הבית הזה את האווירה שלו את כל מה שספגו הקירות מחול האלה בית הסיוטים אלו יכלו הקירות לצעוק את מה שספגו היו מתמוטטים על היושבים בו כאבים עצומים אוחזים בכל הגוף בכל פינה.....ואין מנוס הייתי חייבת להשאר כי לא היה עוד מישהו שיוכל להיות או להחליף הייתי חייבת להתחיל איתה שיגרה חדשה לוודא שלוקחת את התרופות החדשות והישנות בצורה נכונה, שלא תתבלבל זה עלול להיות קריטי כבר טעתה לא מעט המעברים היו לה קשים , הפגינה פחדים כל הזמן גם דאגתי למטפלת חדשה עבורה רק שתהי. רגועה אני אעשה כל דבר שאוכל רק להקל עליה לא שוכחת שרק לפני כ-חודשים פחדתי לאבד אותה מפסיקה כי אני מוצפת המשך עוד מעט

יקרה זה פשוט לא אנושי מה שאת עושה לעצמך . לא אנושי .... את יודעת הבודיסטים דואגים לכולם לכל בעלי החיים .. אבל ,לא שוכחים שגם הם בעלי חי ...ואת יקרה שוכחת ... תשמרי עלייך ..בייחוד מסחיטה רגשית

חטוליתוש יקרה, יחסי שנאה אהבה אני שומעת. בית רפאים. בית רפאים. מבית הרפאים של אמא יצרתי מרחק גדול, אך הוא מופיע לי המון בחלומות ומתערבב. כשביקרתי בו - די בסמיכות לבריחה מאלקטרז, אני קוראת לזה, נפלתי להקאות ולחוסר תפקוד. כשעברתי שם שוב, בפרספקטיבה, הוא נראה לי ישן ומזנח וצפוף, ולא האמנתי כמה צמודה הייתי אליו. גם מעבר ברחוב ההוא ובעוד כמה רחובות - נוראיים עבורי, ואני מנסה להימנע. העברתי את התפקיד הטיפולי, שהקדשתי לו כמעט ארבעים שנה בהקרבת חיי, ממני והלאה. ואני לא אשמה. מן הסתם היא ויתרה עליי סופית. לך, כנראה, אין אפשרות כזאת. וכנראה גם מערכת היחסים אחרת. מורכבת. יש עוד אחים או דמויות ששותפות לטיפול בה? מדוע זה רק עליך? מצטרפת לצעקה התהומית והבלתי אפשרית. וכולי תקווה כן לאוויר חדש ורענן, ומקלחת שתפקידה גם להפריד. שלך, סוריקטה

אביב וסוריקטה נכון שאני צריכה כיום יותר מתמיד להזהר מסחיטות רגשיות ממקדת את עצמי להיות פחות רגשית ולענין עוד אנשים שיעזרו בטיפול אז לא אין עוד יש לי רק עוד אח אחד שגר בחול והתמיכה היחידה שקיבלתי ממנו בשיחת הטלפון היתה: שבסך הכל " אני עושה את מה שמצופה ממני " נפגעתי ממנו מאוד %=((( זה עדין לא אומר שאפסיק לדאוג לה או לטפל בה...... חטולית

אודי הי, מה דעתך על מזג האויר שהחזאים מנבאים להיום ועד סוף השבוע ? אנחנו כמעט כבר במאי... אודי השינויים הללו מפחידים אותך ?? אני לא זוכרת שהחזאים מנבאים סופות בסוף אפריל... ?? חוץ מזה מה שלומי ?? ....לא יודעת .. הכל נראה כמו רגיל כזה, למרות שאמא צביה "תקפוץ" לארבע ימים לחול עוד מעט... ..... משונה כזה אודי... מרגיש לי זמזום כזה טורדני באוזניים ובגוף... לא ידוע לי שקרה משהו מיוחד... ובכל זאת מזמזם כזה..... .... אתה יודע אודי ? אני עובדת כרגיל... .. הכל נראה כזה כאילו כרגיל... .. אז למה אני כאילו כזה מגרדת את הקירות כמו ילד שמגרד את הסיד או את הגיר בכדי לאכול את זה..??? .. מה חסר לי אודי ??? .. אמרתי לאמא צביה בשני שנראה לי שאני לא ברת טיפול... ביוני זה יהיה 9 שנים . קולט אודי ? 9 שנים של אנליזה (להוציא את החצי שנה הראשונה שהיה טיפול "רגיל" של פעם ואחכ פעמיים בשבוע) אנליזה אצל אנליטיקאית מנחה מהמכון הפסיכואנליטי שידועה ויש לה שם של מטפלת מצויינת... אז למה אני עדיין ככה ? :(((( למה אני עדיין מגרדת את הקירות ומנסה לאכול את הסידן שחסר לי בגוף ??? אודי... אני כבר עייפה... מאוד... מאוד... נראה לי שאני ארפה ..אפסיק לחפש... לקוות... אכסה בחול ובאדמה את הכמיהות הללו שאין להם שם.. אכסה באדמה.. כן... והאדמה תתייבש ובקיעים יווצרו בה ומבקיעי האדמה יעלו טיפות בכי .. והבכי יגבר וישטוף הכל .. ושוב יבוא המבול על העולם ויחריב הכל... וזה סוף הסיפור אודי... :(( במבי.

הי במבי, מזג האוויר הסוער הסעיר, ואני מה זה מאושרת ומתלהבת בגללו. אבל לא הייתי ממש ממש בתוך הסופה. הייתי מוגנת. אז האדמה לא יבשה, אפילו רווייה ביתר, ואין בקיעים כרגע. ומהשמיים, מלמעלה. והעולם ממש לא נחרב. שעה של מבול. כן, נזקים מרשימים לעין, אך בני טיפול. ואנחנו כאן. לגמרי. סוריקטה

אני קוראת אותך ואין לי מילים ולא רוצה לכתוב לך מילים סתמיות ... אז רק לשבת אתך ..בכאב בעצב .... שמרגיש שהדפוסים הדפוקים שלנו לא הולכים לשום מקום .... ורק דבר אחד לומר לך ... זה רק מרגיש שהם לא הולכים זה כי עכשיו את כבר רואה אותם ויודעת אליהם . אני יודעת ורואה שיש שינוי וצמיחה אצלך .... אתך בלב

תודה לכן אהובות... :) במבי.

הי, אז נפגשנו היום בבוקר. ודיברנו, היה ממש מצוין. בהתחלה כמובן לא הסכמתי להתיישב על הכיסא אצלה, ומצאתי לי מקום אחר לשבת בחדר (שאגב נראה לי שאני אאמץ אותו כמקום החדש שלי) וגם אמרתי לה שאני לא מדברת היום. אבל בסוף דיברנו והיה בסדר וגם קבענו לשבוע הבא. אני מקווה שמחר אני לא אשנה את דעתי. תודה רבה לכם אודי , וסוריקטה, ואביב ומיכל וחטוליתוש. מעריכה אתכם מאוד!! וגם מאוד מעריכה את המטפלת שלי

וכמובן לשירי היקרה :)

הי מיקה שמחה לקרוא שימשיך כך

שמחתי מאוד לשמוע זו באמת בשורה טובה אפילו נשמעת שמחה מאחלת לך עוד הרבה ימים טובים עם המטפלת שיהיה יום נפלא חטולית

הרבה זמן... שנים המחשבה שכל מה שבראש זו המצאה מלווה אותי 24/7 אני מפחדת מאוד שהכל שקר ואין לי שקט בפנים מהמחשבות האלה אני חושבת שוב לבקש מהמטפלת להפסיק עם ההתייחסות לחלקים.. אני יודעת שיהיה קשה התרגלתי לתת להם מקום אבל אולי הכל בראש באמת שאני מוטרדת ולא רוצה שתגידו לי שאני כן יודעת את האמת כי אני לא!! ברור שמליון פעמים דברנו על זה בטיפול הבעיה היא עכשיו זה שהמטפלת משוכנעת שזה אמיתי ואני מרגישה לכודה כל הפעמים שנסינו לא להתייחס אלייהם זה לא עבד וגרם למצוקה גדולה אבל אני לא מאמינה... כל כך הרבה שנים עם כל השטויות הזאת בתוך הראש... כל החיים בנויות על שקר.. אתם יודעים שהורים שלי קראו לי על שם שחקנית בטלוייזיה... אולי זה באמת משקף את החיים שאני חיה אותו.. אני רוצה להגיד לכם שאני חשה מצוקה גדולה ואי שקט ..

יקרה... ואני ישאל אותך שאלה?,?? אצלי זה אמת ? האם אני עושה הצגה ? האם אני מדמיינת ? אז למה את -כן ואני לא ??????? ואת יודעת את התשובה להלחם בהם זה גזר דין מוות לעצמך לקבל אותם לקבל שהם שלך לאפשר למטפלת לטפל בהם מביא גלי כאב אבל מביא איתו שקט!!!!!! חבל על הזמן שאת משקיעה במלחמה ... זה כמו פצוע במלחמה שהרגל שלו התרסקה מרוב כאב הוא מנתק את ההרגשה אלייה. האם לא צריך לטפל בפגיעה שלה .. אם לא יטפלו זה עלול להחמיר ואפילו לגרום לנמק .. אותו הדבר אצלנו ... מחבקת את כולל ומקווה שתתני להם מקום ..

אביב יקרה כבר במקום של מאמין בנתיים בהחלט יותר קל תודה שאת מבינה ותומכת

ינשופית דבר חשוב מאוד למדתי בחיים תוך כדי הטיפולים שלי עם 3 המטפלות שעברתי שדברים כאלה אי אפשר להמציא ויותר קשה להפנים ולקבל את מה שכן קרה וברור שקרה אין כאן המצאות הכל נספג ונשאר בזכרון , בתת מודע מבינה שמאוד קשה לקבל את.....ואותם אבל הם שם והם שלך והם אינם משקרים גם הם רוצים שתהיה הקלה...... מחבקת אותכם בהמון אהבה חטוליתוש

חתולטוש תודה על המילים המנחמות תודה רבה

הי אודי קראתי וקראתי שוב ושוב ושוב מה שכתבת לי.. שמטרת הניתוק הוא להגיד שזה לא קורה. עדיין המילים נשארים חוץ ממני ולא ומחלחלות פנימה.. אבל הם שם ואני מבינה אותם..ואני גם מפחדת מהם..

הי כולם, המחשבות שעוברות בי ואני רושמת כאן (מעין דיבור לעצמי איתי) לעת בוקר, מסייעות לי כל כך לשחרור ופתיחת היום. בגוף, בנפש. כבר מנהג. וואו, תודה! יאללה, נצא לעמל יומי. ויש לנו גשם! סוריקטה

הי סוריקטה, מקווה שהיו מחשבות טובות ויום חיובי.... שמחה כל כך שאת מגדילה את השימוש בפורום .... צמיחה נפלאה בעיני והתודות לאודי שמאפשר

שנחתמם שלא נקפא שלא נשתגע"... החברים של נטאשה... (הממ, חברים, זה מעניין בהקשר מה שרשמתי בהמשך :-)) אודי יקר, וואו, איזה הברקה של לינק לשיר הוספת לעץ שפתחתי. אני לבד, פחות, אבל מאד לבד, כנראה ברמה שאין לי יותר מידי מעגלי תמיכה. ולכן אני באיזה אופן דואגת, בין השאר, לזקנה. היום אני בכושר, ויחסית בריאה, וגם בזמנים כמו עכשיו בהם אני קצת חולה, אני מתפקדת, מצליחה להרוויח כסף, וסוחבת וסוג של עצמאית. וכן למדתי להשתמש בזולת ולאפשר תלות מסוימת. לצאת קצת מהעולם האומניפוטנטי המטורף. שנים שאני שומרת על הכושר הזה ועל הלב והבריאות, כמה שאני יכולה. אין לדעת מה יקרה. ובכסף כסף, אני דלה. המחשבות הללו עולות בי במיוחד משום שאני ממשיכה לטפל באותו מבוגר קרוב, שקפץ מהחלון ושב (שוב ושוב אחרי ניתוחים רבים) לחיים. אדם שההרס העצמי לא נפרד ממנו, שמשחק על הגבול הין החיים והמוות, לא בטוח שמודע למגבלותיו, דל ומוזנח כזה, (וכן, מכירה את כל אלה מעולמי שלי), הלכתי אליו לבית החולים, סיפרתי אותו גזזתי ציפורניים, גילחתי. מעין פעולות טיפוח שקצת יחזירו לעצמו אותו ואת הכבוד, יסייעו לסביבה להתקרב אליו, ואולי יותר לאהוב. בדרך מוזרה שכזו נהיה לו אותי. ואני, בעצם לבד, בשלב זה. אודי, ממש תודה, באמת, סוריקטה

מאמינה שכלום לא במקרה והוא קיבל אותך לא במקרה וגם את אם תתדעי לקבל את היחד והקרבה .... אז תקבלי אני מאמינה בכף יד מושטת קדימה ישרה ....כזו שאפשר לתת וככה שאפשר לקבל .. חיבוק עם המון הרהורי בוקר

סוריקטה מתוקה קוראת אותך ומבינה כמה את בודדה זה לא רק הזקן..... הוא רק אמטלה...... ובאופן די ברור שמתוך הבדידות שלך גם את מצאת ......משפחה כל כך מטפחת את הזקן ודואגת לרווחתו בני משפחתו לא עושים למענו (יש לו בכלל ) הוא לא נמצא באחריותך אבל את הפכת אותו ...... ואת נהדרת ומקסימה שדואגת למי עושים דברים כאלה אם לא ליקירינו בני משפחתנו כל הכבוד לך יקירתי חטוליתוש

רק להיום אשמח עם מה שיבוא אקבל הכל באהבה ובהבנה רק להיום אשמור על עצמי על כולי כמו שאני רק להיום אתרחק מדברים ממכרים ולא בריאים לי רק להיום אזכור שהכל חולף וארעי ... רק להיום ..... https://youtu.be/E-mS7wYBHlY אוהבת את כולכם .....תעשו לכם ימים טובים בריאים ואיכותיים....

רק להיום אזרום עם מה שיש באמת שבסדר לי סוריקטה

רק בימים האחרונים כן אכלתי עוגות, כי ירדתי, כנראה, מידי במשקל. לפחות הרגשתי כך. ומהיום נחזור לרגיל והבריא. סוריקטה

רק להיום אקשיב לעצמי ולאחרים אנשום ואקשיב ואקשיב ואנשום ואז רק אז אפעל לטובתי מבלי לפגוע אחר...

רק להיום אמנע מסוכרים רק להיום אמנע מגוגל מזיק רק להיום אמנע מתגובות אימפולסיביות רק להיום ארסן את עצמי רק להיום אמנע מלשפוט אחרים רק להיום אדון לכף זכות רק להיום אהיה מתונה בתגובותיי

תודה שקמתי תודה שישנתי את מה שישנתי תודה על ציוץ ציפורים תודה שהיום כבר חוזרת לאיזו שיגרה תודה על קפה של בוקר תודה על שמחה וכאב תודה על מטפלת וטיפול תודה שיש לי רצפה תודה על מי שאני על כל חלקיי תודה שאני מנסה עוד ועוד תודה על מקלחת של בוקר שמסדרת לי את הגוף תודה על היותכם תודה אודי שאתה כאן חיבוק להמשך השבוע ..

תודה שקמתי זה המון, לא? תודה שאני הולכת לישון ולא מחכה לראות מה יקרה בפורום, אלא רק בבוקר, כשאני חזקה יותר, מפוקסת, פחות חרדתית. ותודה שעברתי קצת להתקלח דווקא בערב מהג'יפה של היום. לפחות עבורי, מצריך כוחות. תודה למזג האוויר, שלמרות שהרגיש קצת כמו מלחמה, ממש הלהיב אותי. כמו רבים וטובים צילמתי את ההתרחשות. ותודה למי שהתקשר אליי וסיפר לי שגוש ענק מגיע וכך לא תפס אותי בדרך והגעתי ל'מקלט', בית, כן, ממש לפני הכל. ותודה שיש לי חשמל. סוריקטה

תודה אודי על היותך ...פשוט תודה .. תודה על המקום הזה תודה עליכם כולכם תודה שקמתי תודה שאני נושמת עצמאי תודה שאני זוכרת לנשום עמוק תודה שישנתי מה שישנתי תודה שיש לי פרנסה תודה על מקלחת של בוקר תודה על קפה של בוקר תודה על ציוץ הציפורים על בעלי החיים על הטבע ועל בכלל..... תודה שאני חיה תודה על החיים האלה תודה על מי שאני בא לי לצעוק הללוייה...

תודות תודה על בית חדש שאני אוהבת תודה על חדר יפה תודה על מקלחת וארון במקלחת עם מוצרי טיפוח תודה על מטבח מסודר תודה על מגורים באזור מטופח על עצים בבוקר תודה על חברי אמת תודה על כח לקום בבוקר תודה על בריאות תודה על ילדים אהובים תודה אביב על העץ