חדשה פה גם...

אני יודעת שאני רק בהתחלה הזרעה שניה לפניי אבל קשה לי להיות אופטימית או שפשוט נמאס לי כבר ואני מכינה את עצמי לדרך ארוכה.כולם מסביבי בהריון כולם מסביבי נכנסו להריון בחודש הראשון אפילו בלי הבדיקות ביוץ אני קוראת לזה נכנסו להריון מאפצ' אני ובעלי ניסינו שנה נכנסנו להריון וחווינו הפלה וגרידה בחודש שלישי באמת שלרגע לא חשבתי שזה יקרה לא הייתה אופטימית וחיובית ממני, עוד כמה שעות אני הולכת לברית של אחיין חדש וראשון ואח שני שלי ילד עוד חודשיים, יחד עם שתי החברות הכי טובות שילדו גם בחודשיים הקרובים, זה פשוט בלתי נתפס החברה היחידה שמצאתי שעברה טיפולי פוריות בהריון מתקדם שני (שניהם בניסיון ראשון, אז גם היא לא בדיוק מבינה אותי היא לא חוותה את האכזבה של הכישלון) די בודדתי את עצמי מאנשים ואת כל העצבים אני מוציאה על בעלי שכמובן גם לא מבין אותי, ולא זה ממש לא עוזר להגיד לי שאני צריכה להירגע כי שום דבר לא יכול לשכנע אותי שזה ממש שיעור לחיים כל החוויה הזו זה פשוט מבאס, נהייתי בן אדם מגעיל שכל מה שמעניין אותו זה זה והעיניין הוא שאני רק בתחילת התהליך ואני ככה...