חדשה פה גם...

אני יודעת שאני רק בהתחלה הזרעה שניה לפניי אבל קשה לי להיות אופטימית או שפשוט נמאס לי כבר ואני מכינה את עצמי לדרך ארוכה.כולם מסביבי בהריון כולם מסביבי נכנסו להריון בחודש הראשון אפילו בלי הבדיקות ביוץ אני קוראת לזה נכנסו להריון מאפצ' אני ובעלי ניסינו שנה נכנסנו להריון וחווינו הפלה וגרידה בחודש שלישי באמת שלרגע לא חשבתי שזה יקרה לא הייתה אופטימית וחיובית ממני, עוד כמה שעות אני הולכת לברית של אחיין חדש וראשון ואח שני שלי ילד עוד חודשיים, יחד עם שתי החברות הכי טובות שילדו גם בחודשיים הקרובים, זה פשוט בלתי נתפס החברה היחידה שמצאתי שעברה טיפולי פוריות בהריון מתקדם שני (שניהם בניסיון ראשון, אז גם היא לא בדיוק מבינה אותי היא לא חוותה את האכזבה של הכישלון) די בודדתי את עצמי מאנשים ואת כל העצבים אני מוציאה על בעלי שכמובן גם לא מבין אותי, ולא זה ממש לא עוזר להגיד לי שאני צריכה להירגע כי שום דבר לא יכול לשכנע אותי שזה ממש שיעור לחיים כל החוויה הזו זה פשוט מבאס, נהייתי בן אדם מגעיל שכל מה שמעניין אותו זה זה והעיניין הוא שאני רק בתחילת התהליך ואני ככה...

היי גלית, מתנצלת על העיכוב בתשובה. הפורום קצת רדום לאחרונה אבל רק מסיבות טובות: כל מנהלות הפורום כבר אמהות לשני ילדים ומאוד עסוקות -- וכולנו היינו בדיוק במקום שלך לפני לא כל כך הרבה זמן! אז כן, זה קשה ומתסכל ומורט עצבים, אבל בסוף זה מצליח והטיפולים הופכים אט-אט לזיכרון רחוק. אז כן, זה המקום לפרוק את כל החששות, הפחדים והתסכולים (עדיף בהרבה מאשר על הבעל) ולקבל אוזן קשבת וחיבוק חם. לפעמים עדיף לא לחפש יותר מדי הבנה שם "בחוץ", פשוט כי מי שלא עברה את זה אף פעם, או מכירה מקרוב מישהי שעברה את זה, לא באמת יודעת לעזור. לא בגלל שלא רוצים, אלא בגלל שלא מבינים. (זה בדרך כלל. לי היתה התמיכה הכי מדהימה בעולם מהחברה הכי טובה שלי, שילדה שני ילדים בקלילות עשור לפניי ולמדה רק ממני מושגים כמו זקיקים, ביוץ, זריקות וכו'. מאחלת לך שאולי-אולי גם תמצאי מישהי כזאת בסביבתך. אמא? אחות? לפעמים שווה לנסות, אבל רק את מכירה את הנפשות הפועלות בסביבתך). בכל מקרה, מאחלת לך שהייה קצרצרה איתנו, מהסיבה הטובה שתיכנסי להיריון במהרה. את אומרת שאת רק בתחילת התהליך, וזה אולי נכון, אבל ייתכן שהתהליך אצלך בכל זאת יהיה קצר. לא רוצה לטעת תקוות שווא, אבל גם חשוב לזכור שבדרך כלל בפורומים נתקלים בסיפורים הארוכים והקשים יותר, ולא כל סיפורי הטיפולים הם כאלה (אני נקלטתי להיריון בהפריה ראשונה חודש לפני יום הולדת 40, לדוגמה)

קרן! תודה רבה על התגובה, לא נעים אבל לאחר תקופה ארוכה של חוסר פרגון לאנשים שנכנסו להריון שמחתי מאוד ובאמת מבפנים לשמוע על ההצלחה של הבנות פה, הרבה זמן שהסתכלתי בפורומים אבל לא כתבתי כנראה שהגעתי למצב שהייתי צריכה לשחרר קצת כי הרגשתי שאני מתחילה להשתגע וזה מאוד עזר, וגם שהרגשתי שיש איזו שהיא שפיות בפורום הזה בניגוד לכמה שהיו ממש הזויים... בלי לפגוע, מתחילה היום עם הגונאל אף ומחליטה להיות אופטימית וחיובית (עד כמה שאפשר)...