רק רוצה לשתף...

היי בנות, מזה מס' ימים, מאז יום שני האחרון אני מסתובבת עם מועקה בבטן (וחושבת על זה כל הזמן, בין יתר מיליון המטלות שיש לי על הראש בימים אלה) ומכיוון שאני יודעת שרק כאן יבינו אותי הכי טוב, רציתי לשתף אתכן. כמה מלים עליי (מכיוון שלא כתבתי פה הרבה זמן) - אני בת 43 (בעוד שבוע), אמא יחידנית לילדה מתוקה בת 3 שמשתוקקת להביא לה אח/ות לעולם אך בינתיים זה לא מצליח לי...אני בטיפולים כבר שנה וקצת, עברתי עד כה 8 סבבי IVF.לפני כ-4 חודשים עברתי רופא למישהו תותח ומקסים ביותר כך שמהבחינה המקצועית אני יודעת שאני בידיים טובות...קיבלתי על כך אפילו את ברכת הדרך של הרופא הקודם שלי:-) (אני מאמינה בשקיפות משום שהעולם שלנו מאוד קטן...). האכזבה שלי מהכישלון של הטיפול האחרון היתה מאוד גדולה מכיוון שבאופן חריג, בטיפול הזה הרופא הצליח לשאוב 6 ביציות, כאשר מתוכן 5 הופרו, ו-4 חזרו לרחם שלי!! לכן, קיווויתי שרק עובר אחד ירצה להישאר...רק אחד, איכותי כמובן! (אני לא רוצה תאומים משום שזה לא ריאלי בשבילי כרגע לגדל תאומים + את בתי..מה גם שזה הריון מאוד מסוכן לאמא ולילדים). אבל אף אחד מהם לא רצה להישאר...:-( עצוב ומבאס לי עד מאוד...אני מוצאת שאין לי כוחות כבר לשתף אנשים בחיי (למרות שהם גם ככה מצומצמים מאוד..אלו שיודעים שאני בטיפולים) משום שהם פשוט לא יודעים איך להגיב ואיך לעודד וזה סתם מביך לכולם. אני מאוד בלחץ גם בגלל הגיל שלי וגם בגלל מס' המנות המאוד הקטן (של התורם שבעזרתו הריתי את בתי) שנשאר לי בשלב הזה. בבנק הזרע אמרו לי שינסו להשיג לי עוד מנות אבל אני לא רוצה לבנות על זה כרגע. אני יודעת שהסיבה היחידה שבגללה אני לא נקלטת היא רק איכות הביציות הירודה שלי שהיא פונקציה של הגיל שלי...למרות שבנובמבר האחרון כן נקלטתי אבל קצת לפני שבוע 9, הפסיק הדופק:-( יש לי נקודת אור קטנה והיא שרופא הנשים ה"רגיל" שלי שהוא במקרה חבר טוב מאוד של רופא הפריון המטפל בי כרגע, אמר לי שאם רופא הפריון לא היה חושב שיש סיכוי ולו הקטן להיקלט, הוא לא היה מסכים לטפל בי...הלוואי! אני מוצאת את עצמי משתבללת המון בגלל זה..מתקרבנת...(למה זה מגיע לי וכו'?...)...ומקנאה בלי סוף בנשים בהריון (במיוחד אלו שלא יודעות בכלל מה זה ביוץ, מה זה טיפולי פוריות וכו'...)..משום שיש לי כל כך הרבה אהבה לתת ויהיה לי מאוד קשה אם בסופו של דבר לא אצליח להגשים את החלום הזה, גם בשביל הבת שלי אבל גם עבורי, כאישה שבסופו של דבר לא תצליח להביא לעולם יותר מילד אחד. תודה על הקריאה:-) מאחלת לכולכן שהות קצרה כאן!

בלינקי יקירה, ממה שאני קוראת בין השורות, את עשויה מחומר חזק במיוחד שלא כל כך מהר יוותר על חלום הילד/ה השני/ה. נכון, הדרך לא קלה, וזכית ברופא שמאמין בך וביכולתך להרות, וכבר הוכחת שאת יכולה פעם וקצת. כן כן, גם להגיע לשבוע 9 זה לא רע בכלל! זה אומר שהילדון הנכון צריך להגיע לזרועות רחמך. והכל יהיה בסדר. הלחץ של הימים האחרונים בטח לא מוסיף לרוגע הנפשי, אבל נסי לשנס מתניים ולהמשיך להאמין שאת יכולה להביא אח/ות לילדה שלך! אנחנו פה תמיד בשבילך.

אם נכנסת להריון ממש לא מזמן זה בהחלט יותר מסמן טוב כי זה רק מראה שאת עכולה להכנס להריון ושאיכות הביציות שלך טובה. זה שהצלחת פלוס זרע שקיבלת מבנק הזרע זה מראה שיש לך יכולת גופנחת מצוינת להקלט וממש אי טפשר להתעלם מזה. תנסי לעוף עם הדימיון למחוזות הרצויים לך תדמייני את בתך האהובה משחקת כבר עם הילד/ה שיגיעו לנם בקרוב תכנסי ותפליגי על כנפי הדציון הזה תדמייני עצמך פוסעת אתפ יחדיו בגינה... ותמשיכי לדמיין. בהצלחה!!!

מצטערת על האיחור בתגובה. ימים לא פשוטים עוברים על כולנו.... אני רוצה להצטרף לדבריהן של קודמותיי ולומר שהתגובות האחרונות שלך לטיפולים נשמעות מצוינות לגילנו, ונותנות תקווה גדולה שעוד יש היריון תקין בעתידך. גם העובדה שהרופא מאמין ביכולתך מעודדת. בדרך כלל הרופאים די פסימיים לגבי נשים בגילנו, ולא מהססים לומר את זה. ובכל זאת, אני לא חושבת שכדאי להמשיך עד בלי די, וחושבת שצריך להיות ריאליים ולדעת גם מתי להרים ידיים - כן, גם בשביל הבת שלך. אחים זה דבר נפלא, אבל מגיעה לה גם אמא רגועה, פנויה רגשית ובריאה פיזית. ואני בטוחה שקשה לך להרגיש את זה, אבל מבחינה מסוימת אני חושבת שיש יתרון בכך שמספר מנות הזרע שלך מוגבלות (גם אם ישיגו לך, בע"ה, עוד) - זה תוחם איכשהו את מספר הניסיונות למשהו סביר. מקווה שאני לא מרפה את ידייך, ואני בהחלט חושבת שאת צריכה להמשיך עוד לאור התוצאות האחרונות. איכשהו אני מרגישה שההצלחה שלך עשויה להגיע מהר (הבן השני שלי הוא ממחזור שבו החזירו לי 4 עוברים בגיל 42...), אבל בינתיים אסור לשכוח שגם ילדה אחת זה עולם ומלואו, ולא כל כך מזמן אמהות יחידניות לא חלמו להביא יותר מילד אחד.