פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
שלום. אני כותב בשמו של עובד שלי אשר התגרש וקיבל את בנו לחזקתו לאחר מאבק משפטי. חצי שנה עברה ובמאבק משפטי נוסף קיבל גם את בתו למשמרת וכאן התחילו הבעיות. מזה כחודשיים שני האחים אינם מסתדרים והאבא פוחד כי הבן לא ירצה להשאר איתם. ברור לי כי קינאה היא מקור הבעיה אך אשמח לייעוץ מקצועי יותר עבור הבחור אשר מרגע זה יענה לכל עיצה (מיד אחרי שאשתף אותו במודעה). תודה
אני י א מגדל 2 ילדים מקסימים שיש בניהם מתח גדול רבים תמיד על האהבה שלי אני מזביר להם שיש לי לב רחב לשנהם אוהב אותם מאוד המריבות בניהם בדרך כלל על מי שסבל יותר אצל אמא ואז מגיע מהילדה אני סבלתי יותר לך אתה לגור איתה עכשו כי אתה מחונך ואבא צריך לחנך אותי עכשו או מי שמנסה לחבק אותי אז הילד השני קופץ ומחבק אותי לפניו מריבות על סתם דברים
אני בת 31 יש לי 2 ילדים בן ארבע וחצי ובת שנה ו10 חודשים.לפני 5 חודשים בעלי עזב את הבית וכרגע הוא מגיע בערך פעמיים בשבוע לבערך 3 שעות כל פעם לראות את הילדים. הילדים לא יודעים שאביהם עזב את הבית כיוון שתמיד עבד במשמרות זה מסתדר להם שהוא לא נמצא בסביבה. לפחות כך נדמה לי . כששואלים את הגדול "איפה אבא" הוא תמיד עונה" בעבודה". אני לא יודעת מה יהיה בהמשך לא ברור לי אם בעלי יחזור הביתה או נתגרש הוא עדיין לא החליט ולכן אני מתלבטת האם יש צורך לספר לילדים על מה שאולי עתיד לקרות או להמשיך ב"שקרים" לא סיפרתי עד עכשיו כי אני רציתי לחסוך מהם את עוגמת הנפש.ברצוני לציין שאף אחד לא יודע חוץ מהמשפחה הקרובה כך שאין סיכוי שהילדים ישמעו זאת מבסביבה.בקיצור האם לשתף את הילדים ואם כן איך? ברצוני לציין שבעלי לא מסוגל לומר לילדים שהוא עזב את הבית.
שלום לך, נראה לי שלבעלך המצב נוח ואולם המצב לא טוב לך ולילדים. נראה לי שכדאי להגיד להם את המצב גם אם האבא לא רוצה בכך. גם חשוב שאת תבדקי עם עצמך האם את רוצה להמשיך איתו כאשר הוא במצב הזה . מה דעתך? אהוד גלבוע
שלום , אני אמא לתאומים בני 4 ( בן ובת ) ותינוקת בת שנה + , לאחרונה נוצרה בעיה עם ביתי בת ה- 4 ואני מרגישה שאין לי את הכלים והידע לעזור לה אשמח לכמה עיצות: לאחרונה , כאשר אני מגיעה לקחת את ילדי מהצהרון, קבלת הפנים הראשונית היא שמחה ולבבית , אך לאחר מספר דקות , ביתי , מוצאת לה סיבה לבכי , שמוביל לכך שהיא מסרבת לשתף פעולה ולבוא איתי. שום הסבר או שכנוע לא עוזר, היא נשכבת ובוכה , ללא סיבה מוצדקת. עליי לציין שכיף לה בצהרון ושאני מגיעה עם אחותה הקטנה, כך שאין באפשרותי להרים אותה, לחבק ולהרגיעה ( למרות שגם זה לא יועיל ). הדרך היחידה שנשארת לי , היא להתחיל ללכת וכך גם היא עושה, אך מיותר לציין שרמת הבכי והצעקות גוברת. אני מודעת לכך שהיא עייפה ואולי קצת רעבה, אך זה מוציא אותי מדעתי ומאוד מתסכל אותי ללכת לקחת אותה מהצהרון. האם אני נוהגת נכון? , מה עליי לעשות בסיטואציה כזו? אשמח לכמה עצות. תודה
שלום לך, נראה לי שהיא זקוקה לך ובמיוחד בזמן שאתם נפגשות. חשוב שתנסי כן להיות איתה ולא רק עם התינוקת . אולי מישהו יכול לעזור לך להחזיק את התינוקת כאשר את חוברת לבתך? אהוד גלבוע
היי ,יש לי בן שש ולפני כחודש וחצי בערך ניגשה אליי הגננת וסיפרה לי שבני הוריד מכנסיים לילדה מהגן בכוח... אז כמובן שהסברתי לילדי שהמעשה שעשה הוא לא נעים ואינו מוסרי וזה גופה הפרטי וכו'אבל לפני כמה ימים פנתה אליי שוב הגננת וסיפרה על מקרה נוסף כזה אבל הרבה יותר חמור וכשדיברתי עם ילדיעל אותו מקרה הוא ענה לי אבלאמא היא הסכימה לי !! מה עליי לעשות? ואיך עליי להגיב?אני ממש מוטרדת ודואגת תודה .
סיפרתי לבעלי הוא אמר להייתעץ עםגורם מוסמך במגביל התענינתי לגבי הדרכת הורים יש לציין שהילד אובחן ונמצא עם בעיית קשב וריכוז .
שלום, בעלי בן 37 ויש לנו ילד בן שנתיים ועשרה חודשים. לפני מס' חודשים ראיתי שבעלי מכה את בננו בקצה ידו לאחר שבננו הכה את בעלי בעת התפרצות זעם והודעתי לו באופן חד משמעי שזו הפעם האחרונה שזה קורה, תוך שאני מסבירה לו על ההשלכות הקשות ואי החוקיות של מעשיו (לאחר שהסביר לי שלדעתו מדובר באקט "חינוכי" ובמכה חלשה) והוא הביע חרטה והבטיח שלא לעשות זאת שוב. בימים אלו, במהלך התפרעות של בני שמעתי שוב את בעלי מכה את בני בקצה ידו (תוך שהדבר נעשה בחדר אחר) ולאחר שתחקרתי אותו הוא הודה בכך ושוב הוא התנצל ואמר שזה לא יקרה יותר ואמרתי לו שאיבדתי את האמון בו. לדעתי, הדבר נובע מחוסר שליטה של בעלי בשעת כעס (ואכן בננו יכול להכעיס, מבלי להצדיק את תגובתו של בעלי). כיצד אוכל לחזור ולתת אמון בבעלי ולוודא שלא יכה את בני? אציין, כי אין לי ספק באהבתו של בעלי לבננו וכי בעלי הוא אדם משכיל וחכם אשר מסוגל להבין את השלכות מעשיו. אני מתנצלת על אורך המייל ומודה לך מראש על תשובתך.
ערב טוב לך, אני מציע שתלכו לפסיכולוג שיוכל להדריך אותכם איך להשפיע על הבן שלכם בלי להכות אותו . בלי כלים לפעול, הכעסים רבים. עם כלים, ניתן להשאיר את המכות ה"חינוכיות" בצד. מה דעתך? אהוד גלבוע
שלום בני בן ה-5 מגלה לעיתים אימפולסיביות וסימני אלימות בגןולעיתים גם בבית . לעיתים פליקים בגן. השבוע סטר לילדה שישבה לידו. איננו יודעים מאין זה מגיע. לציין שיש לנו ילדה בת 3 , איתה הוא רב לעיתים קרובות. אנחנו אבודי עצות ץ לא יודעים איך להתייחס לזה. האם זו סתם שובבות או שצריך לטפל. אותי כאב זה מאד מאד מדאיג ומלחיץ, אולי קצת בקיצוניות כמו שטוענת אשתי.אני מעניש וכועס ומסביר אך לאחר תקופת מה זה שוב חוזר. אנא עצתך המקצועית איך לנהוג . אב מודאג
שלום לך אודי, אני מניח שהבן גם מגיע למצב שבו הוא מכה את אחותו הקטנה כאשר הוא רב איתה. אם זה לא נכון, אשמח לשמוע. אם זה נכון, למעשה נראה לי שהוא מכליל את המצב שיש במשפחה גם לגן. כך , או כך, אנחנו אמורים לפעול עם הבן במה שקורה בבית. אני ממליץ להורים לא לכעוס על הילדים ולא להעניש. גם הכעס וגם העונש נותן לילד את המסר שהוא ילד רע, והוא ממשיך לעשות דברים רעים כי הוא מקבל על עצמו את הדימוי שהוא ילד רע. כמובן שאמורה להיות תגובה להתנהגות של פגיעה ותקיפה. היא אמורה להיות במילים, בלי לפגוע בו פיזית, תוך שאתה מבהיר בצורה ברורה ובלי כעס שאתה מבקש שהוא לא יעשה את הדברים הללו. מצד שני חשוב לתת לו את ההרגשה שאתה אוהב אותו , אם זה בחיבוק ובנשיקה ובמילה טובה או משחק משותף. יש סיכוי רב שהוא לא יגיב גם לשתי האפשרויות הללו ואז צריכים להפעיל אמצעים יותר רציניים , בלי פגיעה פיזית בו ובלי סגירה בחדר או כרל דבר אחר. אבל אני לא יכול לתאר כאן את האמצעים. במיוחד משום שצריך להתאים אותם אליכם ואל הילד ואת המצב שלכם. לכן אם זה לא יצליח, נראה לי שכדאי שתפנו להדרכת הורים. מה דעתך? אהוד גלבוע.
שלום רב, בתי בת 6 בכיתה א, ילדה טובה טובה טובה תמיד אומרים עליה שהיא מקסימה חכמה וטובת לב ובאמת אין בה טיפת רוע היא כל כך טובה שלעיתים זה גובל בפראאייריות בתי ילדה מאוד אהודה וילדים אוהבים להיות בסביבתה. באמת שאי אפשר לומר עליה משהו רע ולא כי היא ביתי היא נדיבה, עוזרת,מדברת יפה, בקיצור ממש לא בת טיפוסית..... בנוסף היא רגישה מידי ויכולה לבכות כי מישהו אמר לה משהו לא נעים או כי מורה צעקה עליה. יש לי הרגשה שהיא עושה דברים כדי לרצות את החברות שלה ולא מעמידה במקום מי שמדבר או מתנהג אליה לא יפה ולעיתים היא משתרכת אחרי חברות. היא מוותרת המון.... מה עלי לעשות כדי להעלות את ביטחונה העצמי ולגרום לדברים לעבור לידה ולא דרכה אנא עזרתך.....
שלום לך ליאורה, רציתי לשאול איך את נוהגת עם הסובבים אותך ואיך אבא של הילדה נוהג? אהוד גלבוע
אהוד שלום רב אז ככה: האינטיליגנציה הרגשית שלי גבוהה מאוד, אני דואגת שלכולם יהיה טוב ושכולם יהיו שמחים,ובאמת דואגת לרצות את הקרובים אלי והחשובים לי העיקר שיהיה להם טוב אך עם זאת אני דומיננטית מאוד ויש לי ביטחון עצמי. בעלי הוא אדם טוב מאוד רגוע ונינוח, לא נכנס לעימותים מיותרים, קצת סגור אבל מאוד פתוח בסביבה הקרובה שלו. אני מקווה שעניתי לך על השאלה אם אתה צריך מידע נוסף אשמח לענות....
שמעת על "תבונה" ברמת גן? היכנסי לאתר שלהם ותראי, יש להם קורסים מדהימים, אחד מהם תקשורת המטפל בדיוק בבעיות של "רגישות יתר" וכיוצא בזאת. קישור לאתר: http://www.tvuna-online.co.il/ קישור לקורס תקשורת: http://www.tvuna-online.co.il/93162/%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99
שלום לך ליאורה, השאלה מה לעשות היא שאלה גדולה. אם הדברים יחמירו, יתכן שהיא תוכל להיעזר בטיפול באומנות או במוזיקה ,או בתנועה. אני חושב שהיא רואה את שניכם ההורים שאתם עושים הרבה למען אחרים והיא מגבירה את הכיוון הזה שמאפיין אותכם. יתכן שאתם תעזרו לה בקבלת ההחלטות שבהן אתם תבהירו לה כמה חשוב לעשות קודם למען עצמה ורק לאחר מכן למען אחרים. מה דעתך? אהוד גלבוע
שלום רב יש לי חברה נשואה עם ילדה עם ילדה בת שנתיים. הם נשואים בערך 3 שנים. בשנה האחרונה היחסים שלהם התחילו להתדרדר. הוא לא מקשיב לבקשות שלה כשהיא מבקשת ממנו משהו בצורה יפה ומתעלם ממנה. היא מתחילה לצעוק עליו לפני הילדה וכשזה לא עוזר היא מתחילה להרים עליו ידיים, לפעמים הוא הודף אותה ממנו בכוח והכל לעיני הילדה. דיברתי איתה על זה הרבה פעמים אבל היא אומרת שרק ככה הוא מבין וכשהיא מנסה לדבר איתו בצורה רצינית ולהגיד לו מה מפריע לה הוא צוחק לה בפנים. כך היחסים שלהם ניראים. לדוגמא הוא מעיר את הילדה משינה כשחוזר מאוחר בלילה מעבודה כי הוא התגעגע. היא נוזפת בו שיתן לה למשיך לישון כי היא בוכה ולאחר מכן יש לה בעיה להירדם שוב. הוא מתעלם מבקשתה היא מתחילה להרים את הקול ולאחר מכן לצעוק. אני לא יודעת מי כאן אשם הוא שגורר אותה למצב הזה או היא שהיא לא מתאפקת ומתפרצת. הם מתנהגים כך גם לפני אנשים ובמקומות ציבוריים. הבעיה היא שהוא לא מוכן ללכת לשום סוג של טיפול זוגיות כי הוא לא חושב שקיימת בעיה. היא מאידך מתחילה להרים ידיים כי אומרת שאין לה פרטנר ואין מי שיקשיב לה בבית. בבקשה תייעצו מה עושים במקרה כזה? לדעתי הוא עדיין אוהב אותה והיא כבר לא יודעת מה היא מרגישה. תודה מראש
רינה שלום, אני מציע שהיא תלך לטיפול פסיכולוגי בעצמה, גם אם הוא לא מוכן להגיע לטיפול זוגי. מה דעתך? אהוד גלבוע
שלום. בגן של ביתי בת השנתיים יש ילד בגילה שבכל בוקר מרביץ לה- עוד שאני שם! פניתי לגננת ולמנהלת המעון, הן הבטיחו שיטפלו בנידון ואף הוסבר לנו שזה בגלל שלילדים אין עדין שפה. כחודש לאחר מכן הילד עדין ממשיך להכות את ביתי בחוזקה, ואני ממש אובדת עצות.מה עליי לעשות? התלוננתי שוב ואף ביקשתי שפסיכולוג/ מפקחת יגיעו לגן אך התגובה היתה שאני אמא היסטרית ושהן לא יכולות להבטיל לי שהוא לא ימשיך להרביץ. האם יש נוהל אחיד בנידון? אולי משהו שאני צריכה לעשות?
אושרית שלום, אם הגננת לא מסוגלת לדאוג שהילד לא יכה , הייתי ממליץ לך לעבור איתו לגן אחר. אהוד גלבוע
האם גן פרטי או מעון ששייך לרשת? אני הייתי פונה לגוף המפקח על המעון ועושה סקנדל שלם ולא מוותרת. אין סיבה לשלוח ילד לגן שהוא יחטוף מכות כל הזמן.
שלום בני הבכור בן 7 תמיד היה מאוד מחובר אלי אך המצב נרגע כשעלה לכיתה א' התחיל ללכת לבד לחברים וכדומה, בשבועיים האחרונים חזרו כל אותם תופעות קושי בלהיפרד ממני במיוחד בבוקר לביה"ס, ובכלל קושי בפרידה ממני במיוחד, בתירוצים שונים כולל "אבל אני מתגעגע אליך" . בשבוע האחרון הוא גם חזר להרטיב בלילה מה שלא היה קורה יום יום אלה פעם בהרבה מאוד זמן היה מפספס ועכשיו זה קורה בכל לילה, ההתנהגות שלו שונה יותר מחפש אותי ולא מרפה, אני לא רואה כל שינוי בבית או נטישה למשך זמן שלי (אני אם לא עובדת) בכל זאת המצב הזה מאוד מעיק לי וגם אני מאמינה שלילד לא נעים, הוא ממש חרד ולא אומר ממה, בבירור שעשיתי עם צוות ביה"ס נאמר לי כי ההתנהגות רגילה לחלוטין גם בשיעור וגם בהפסקות, אני ממש מודאגת ולא יודעת למי ואם צריך לפנות לעזרה, אודה על תשובתך דל
שלום, בני בן 3 ב"ה ובגיל שנה וחצי עשינו לו תהליך הקניית שינה עצמאית אצל יועצת שינה. בכל ערב יש לנו שיגרה, ארוחת ערב, אמבטיה, ניגוב, פיג'מה ושיר. מאז שנכנסתי לשמירת הריון בחודש שישי להריון (כיום התינוק בן תשעה חודשים ב"ה) בעלי החל להרדים אותו בערב, והוא עשה זאת מעט שונה ממני, אני הייתי דואגת לאווירה רגועה בעת השגרה בערב, בלי קרקסים ובלאגנים. מאז שבעלי החל לעשות לו אז כשיוצאים מהאמבטיה הם "עושים קצת צחוקים", מתחבאים, קופצים וכשהוא שר לו שיר לפני השינה הבן שלי כבר עירני מאוד במקום להיות "מוכן לשינה", בזמן שבעלי שר לו הוא מדבר ומדבר, ובעלי משום מה שר לו פעמיים או שלוש את השיר פעם אחר פעם. כל הקירקס לפני השינה גורם לו להתעורר,וכשבעלי יוצא מהחדר שלו הוא קורא לו לפחות 20 פעם ויותר, פעם חם לו, פעם קר לו, פעם הוא צמא, פעם הוא רוצה עוד פעם שיר, לא רוצה חושך, ככה לפחות חצי שעה, אפילו יותר. אשמח לתגובתך ולדרכי פעולה לשינוי בקשר לעניינים המתנהלים. בנוסף יש לי עוד שאלה: בכל ערב בין ארוחת הערב לאמבטיה הוא כורע על הרצפה ועושה קקי (בחיתול), בימים האחרונים הוא אומר בזמן הרגיל (לפני האמבטיה) שאין לו קקי ואחרי שמסיימים לשיר לו במיטה ויוצאים מהחדר אז יחד עם כל ה"חם לי, קר לי, אני צמא וכו' הוא אומר שיש לו קקי, יורד מהמיטה, כורע על הרצפה ועושה קקי וקורא לנו להחליף לו ואנחנו מחליפים לו חיתול ויוצאים מהחדר (לפעמים בעלי שר לו שוב את השיר), אני קלטתי שזה נהיה "עניין" ושהוא עושה את זה בכוונה, הרי לא יכול להיות שזה קורה במקרה יום אחרי יום, אבל בעלי לא קולט את זה. אתמול בערב ביקשתי ממנו כרגיל לעשות קקי לפני האמבטיה, הוא אמר שאין לו, בעלי אמר שלא אכריח אותו אם אין לו. אמרתי לילד שלא יעשה אחר כך כשיישכב לישון כי אני לא אחליף לו והוא יישן עם הקקי. בסופו של דבר כשהרדמתי את התינוק ובעלי שר לגדול שיר במיטה, נכנסתי לחדר וראיתי שהוא כורע על הרצפה ועושה קקי, התעצבנתי ואמרתי שהודעתי לו שהוא יישן עם הקקי, בעלי אמר שהוא אמר לו שזו פעם אחרונה שהוא עושה בערב. (בעלי מאוד רך איתו "ולא יכול עליו") כשיצאנו מהחדר של הילד אמרתי לבעלי שמחר הוא יישן עם הקקי. בעלי אמר שאין סיכוי שהוא ייתן לילד לישון עם קקי, ואני אמרתי שזה רק יחמיר אם לא נפעל עכשיו. האם יש לך איזשהוא פתרון לזה? תודה על תשובתך הדחופה.
שלום לך אמא, האם את יכולה לקבל את הדרך של בעלך בהתיחסותו לבנכם? כי חשוב שתהיה דרך אחת לשניכם. אהוד גלבוע
שלום, זה ברור לי שאין לנו דרך חינוך מאוחדת. כל אחד מושך לכיוונו. לדעתי בעלי רך מדיי, מתיר, סלחן, וותרן לגבי הילד ואילו אני בלית ברירה קיבלתי את תפקיד ?הרעה? זו שאומרת לא ושהרבה פעמים כועסת.
שלום , בני בן שנה ועשרה חודשים- בשבועיים האחרונים הסתבר לי כי ככל הנראה בבית הוא ילד אחר ובגן ילד שני. הגננת טוענת כי הוא ילד טוב ,בישן,מופנם קצת ,לא ממש משחק עם אחרים ואינו דורש יחס מיוחד (לא מורגש). בבית הוא מרכז העולם ,ילד יחיד אשר כל היום שר רוקד וצוחק. בשבוע האחרון שמתי לב כי הוא מרביץ לילדים, בהרגשה הראשונה שלי כאמא זה היה נראה כאילו הוא בוחן אותי וממש מרוצה מהעניין שאני כועסת וצועקת עליו ש"אסור" , "אני לא מרשה "וכו'. היום הגענו לגן וב5 ד' שהייתי שם הוא היכה 5 ילדים . השארתי אותו בגן כשכל הילדים בוכים וזה היה נראה מהצד שהוא מחכה שיחזירו לו ואז הוא יקבל יחס. בבקשה תעזור לי להבין איך אני אמורה להתמודד עם זה. אני פוחדת להגיע למצב (קצת קיצונית) שהילד יהפוך להיות ההוא שאף אחד לא רוצה לשחק איתו כי הוא אלים. ה-צ-י-ל-ו , רוני.
רוני שלום, לא ברורה לי התגובה של הגננת.האם היא מסתירה ממך שהוא מכה ילדים? בכל מקרה, אם הוא מכה ניתן לסמן לו שאת לא מסכימה שזה יקרה בכך שתמנעי ממנו דבר שהוא רוצה, וזה יכול להיות אוכל, או טלויזיה או משחק כל שהוא.כאשר יבקש אותו , תגידי שהוא יקבל אותו כאשר את תראי שהוא הפסיק להכות. מה דעתך? אהוד גלבוע
שלום שמי רון ויש לי ילדה בת שנה וחודש. בתי בזמן האחרון החלה בדפום התנהגות שמאוד מדאיג אותי ואת אשתי, בכך שהיא חובטת קלות את ראשה בכל מיני אובייקטים כגון:שולחן הסלון, זכוכית הויטרינה,בקיר וכו". אני נוטה להאמין שזה קורה משום שאינה מדברת עדיין. אם תואיל בטובך לייעץ לנו בעניין.תודה.
רון שלום, אני לא רואה בכך הלקאה עצמית. זו תגובה שאתם אמורים למנוע את הביצוע שלה . תסיתו אותה לדברים אחרים מענינים , כמו משחקים או כל דבר אחר. אהוד גלבוע
ביתי בת 8 וארבעה חודשים, מתעוררת באופן קבוע כל לילה בסביבות 2 בלילה. היא קוראת לי , אומרת שקשה לה להרדם שוב, רוצה שנישן לילדה. מה עושים ? כיצד עלינו להגיב לקריאה זו שלה .
זהבה שלום, אני לא מציע לישון לידה. היא אמורה להמשיך לישון במיטה שלה . אם היא זקוקה למים בלילה, ניתן להשאיר לה ליד המיטה בקבוק מים. אני לא מציע לבא אליה לחדר כאשר היא קוראת לך. מה דעתך? אהוד גלבוע
לפני כחודשים הבת שלי לקחה מהקופה של סבתא שלה קרוב ל-400 ש"ח, אחרי שגילנו את זה היא אמרה שביזיבזה את הכסף על מתנות לחברות שלה ועל אוכל. כעסנו הסברנו לה שזו גניבה , ושלא חסר לה כלום וכל משהיא צריכה רק לבקש מאתנו. היא בכתה ואמרה שהיא מצטערת שהכוונות שלה היו טובות.. השבוע גילנו שהיא עוד הפעם לקחה כסף 370 ש"ח, אני לא יודעת איך להתמודד עם זה? אני אם חד הורית אבא הוא לא חלק פעיל מהחיים שלהם .. האם אני צריכה לפנות ליועץ מקצועי?
יחסים בין הורים לילדים זה אכן נושא מרכזי בחיי משפחה וזוגיות. לכן יש לכוון אנשים לפתיחות וסליחה ולא לבידול והתרחקות.... חומר למחשבה
ערב טוב! ילדתי בת 12 ויש לי מריבות בלתי פוסקות עימה. היא חושבת שהיא יודעת הכל ואני לא מבינה כלום. כאשר היא לא מסכימה איתי בנושא מסויים היא מיד מתחילה לתקוף ולדבר לא יפה. בבוקר יש "מלחמות" איתה, היא לא מסדרת את החדר שלה וחושבת שהכל מגיע לה לא זאת בלבד שאני עושה הכל היא גם מתחצפת ועונה לא יפה. אני ממש מיואשת ואינני יודעת כיצד לנהוג איתה כי מצד אחד אני יודעת שהיא בגיל ההתבגרות, ואני באמת מנסה להבין אותה ולהתעלם,אבל לפעמים אני ממש לא מסוגלת. מה עושים עם המרדנות והחוצפה? תודה מראש.
סימה שלום, האם ההתנהגות הזו התחילה רק עתה,בתחילת גיל ההתבגרות או שהיא הייתה קודם? אהוד גלבוע
התנהגות זו החלה רק השנה, היא הייתה ילדה מדהימה ממש כל אמא הייתה מקנאה בי איזו ילדה יש לי. היא כל הזמן אמנם אומרת לי"אמא אני אוהבת אותך" ואני עונה לה: "אם היית אוהבת אותי לא היית מתנהגת כך", אבל למרות זאת היא מדברת בחוצפה כאשר דעתי נוגדת לדעתה. תודה רבה על תגובתך המהירה ושבת שלום.
שלום רב, אני חד הורית. גידלתי לבד את בני. היום הוא בן 20 וחייל. מאוד מוכשר ומאוד מוצלח. יש לו חברה קבועה מגיל 15, יש לו חברים טובים ולכאורה ניראה הכל תקין. אבל הוא בקושי מתקשר איתי. חוץ מדיבורים מעטים על פרטים טכניים כמו מה לאכול, אם הוא יכול לקחת את האוטו,שהוא צריך כסף למשהו וכו..ועוד פה ושם דיבורים מעטים ביותר. הוא חוזר מהצבא כל יום הביתה, מוריד את המדים, יושב ליד המחשב, מדבר בטלפון עם חברתו וחבריו, יוצא למפגשי חברים וכמעט ולא מחליף איתי מילה. ואם כןאז הוא בעיקר מתלונן: למה הטלויזיה בקול רם? למה לא זרקתי דברים מקולקלים מהמקרר ועוד. בסופ"ש כל הזמן הוא עם חברתו או בביתינו, או בביתה, או יוצאים לבלות. הם מחליפים איתי מעט מאוד אפילו כשאני מכינה ארוחות ערב ביום שישי ויושבים יחד לאכול יש מתח באויר ואין אוירה טובה ונעימה גם מצידו וגם מצד חברתו. ההרגשה מאוד לא נעימה. ניסיתי כמה פעמים לדבר איתו ולא הצלחתי לפתח את העניין כי הוא ביטל זאת ואמר שאינו מבין על מה אני מדברת. יש לציין שעם חברתו ועם חבריו הוא בהחלט מדבר הרבה ובקשר טוב איתם. לאחרונה המצב מחמיר, כי גם אני כבר מתייאשת מלהתאמץ ולנהל איזשהו שיח סביר במצב רוח טוב ולכן השתיקות מעמיקות.יש לציין כי אני די לבד. אחרי יום עבודה וכל העיסוקים כבר אין לי חשק וכוח לאנשים נוספים ולכן אני די הרבה לבד. מה דעתכם על מצב זה?אני מרגישה שאני לא יכולה לצאת ממנו..... תודה. דליה
דליה שלום, את אמורה להתחיל לבנות את החיים שלך, לא דרך הבן. אני מציע לך להתחיל חוגים, או ליצור זוגיות, או ללכת לטיפול קבוצתי או כל רעיון אחר שעולה בדעתך. מה את חושבת על כך? אהוד גלבוע
שלום, בתנו בת שנתיים (עוד שבוע). התחלנו לגמול אותה מטיטולים את עניין הפיפי היא קלטה יפה מאוד והיא עושה בשירותים וכמעט ולא מפספסת. הבעיה אצלה היא עם הקקי, היא עושה אותו בתחתונים ומייד אומרת אבל אחרי שהיא עשתה הכל (ככה שאין טעם שתשב בשירותים), אבל במעון המטפלת אומרת שהיא עושה קקי בתחתונים ואפילו לא מודיעה שהיא עשתה. היא לא מראה סימנים שזה לא נעים לה או מבייש אותה זה נראה שהיא בכלל לא מבינה שקקי צריך לעשות בשירותים. אין לה שעות קבועות שאנחנו יודעים שבהם היא עושה קקי, זה משתנה כל יום. המטפלת הודיעה לנו שהיא לא מוכנה להמשיך עם הגמילה כי הילדה (לטענתה) פשוט לא בשלה, אני מרגישה שהיא עברה תהליך והיא מצליחה לשלוט על הפיפי שלה ולהחזיר לה עכשיו את הטיטול זה ממש עוגמת נפש בשילה ובשבילנו. סיכמתי עם המטפלת שבמעון היא תהיה עם "תחתוני גמילה" והיא תמשיך ללכת לשירותים לעשות פיפי ואז אם יברח לה קקי זה לא יהיה כ"כ נורא למטפלת. מה דעתך? האם זה פתרון טוב? או שזה יגרום לילדה בלבול? חשוב לציין שאנחנו בגמילה שבוע וחצי... תודה רבה, רננה.
שלום רננה, ניתן לנסות את הדרך שלך. בנוסף לכך אני מציע ששלוש פעמים ביום היא תשב על סיר או שירותים במשך 15 -20 דקות עם תחתונים מופשלים מתוך תקווה שהיא תעשה משהו. תוך כדי כך מקריאים לה ספרים או שרים שירים. זה לא עונש. אהוד גלבוע.
בעקבות מריבות רבות וכמעט גירושין ביני ובעלי הופיעו אצל ביתי סימנים של חרדת נטישה: לעיתים לא מוכנה להיסתוב עם חברות ברחוב, מתקשרת אלי לעבודה הרבה פעמים, מפחדת לעזוב אותי בשעות אחה"צ וחוששת להשאר לבד בבית. מה עלי לעשות כדי להקל על החרדה אצלה?
היי אהוד, הבת שלי בגן חובה,התחילה לשלול חברות בגלל שהן שחומות. אני מסבירה לה שגם אמא שחומה ומסתכלים על ילד אם הוא חכם או מצחיק או עם לב טוב.מסתכלים על אישיותו. איך מוציאים אותה מזה?
היי, הבת שלי בגן חובה ובשנה האחרונה היא לא רוצה ללכת לחברות כי היא מתביישת לעשות את צרכיה שם. היא מפחדת שיציצו לה. בגלל סיבה זו היא מעדיפה שיבואו אליה. חשוב לי שהיא גם תבקר אצל אחרים.איך אני מעודדת אותה כן ללכת? אגב היא גם מסרבת ללכת לחוגים. האם להפעיל שיכנועים או לעזוב את זה? תודה מראש
רוני שלום, אפשר שאת תהי איתה בהתחלה , ותתני לה ביטחון גם בחוגים וגם בביתים של חברות. אהוד גלבוע
היי, הבת שלי בת 5 ואני חושבת שיש לה אובססיה ל"חברה" שלה. היא איתה בגן מגיל שנתיים והן נפגשות בגלל שאני ואמא שלה חברות. לאחרונה הפסקתי להפגש איתן כי אני מבינה שהיחסים ביניהן לא בריאים. הבת שלי רואה אותה כחברה הכי טובה שלה ולא מנסה ליצור קשרים חדשים בגלל שהיא לא רגילה לאחרים (לצערי הם נכנסו ביחד לגן חובה).חברה חדשה הזמינה אותה לביתה והיא לא רוצה ללכת בגלל שהיא לא רגילה (רגילה רק לבית של "חברה שלה").אני לא אוהבת את החברות ביניהן כי היא מנצלת את חולשתה של הבת שלי ולעיתים מעליבה אותה. כל הזמן הבת שלי שואלת אותה:"את חברה שלי"? איך משכנעים את הבת שלי לעזוב בשקט את חברתה וליצור קשרים חדשים, גם אם לא רגילה? סליחה על האורך תודה
ליהי שלום, אני מציע לך לתאם עם אמהות אחרות ולהפגיש את הילדות האחרות עם הבת שלך גם בביתכם. מה דעתך? אהוד גלבוע
שלום. יש לנו שלושה ילדים. בת 4, בן 2.5 ובן שנה. הכל התחיל אצל בתי הבכורה, כשבעלי התלונן שאני לא צריכה לתת לה יד כשהיא נרדמת כשהייתה בת שנה וחצי. מצדי אמרתי לו שזה יעבור. היו לנו הרבה מריבות על כך. זה עבר. כיום, בני רוצה יד (הם ישנים באותו חדר( ואי נותנת. בעלי אומר שהם צריכים ללכת לישון לבד. להגיד "לילה טוב" לתת נשיקה ולמיטה. אני מסכימה-אם זה עובד בטוב. בתי לא מוכנה להשאר לבד להרדם , אלא שאשב לידם. בעלי טוען שאני הורסת לה את העצמאות ובגללי היא תגדל חסרת ביטחון. המצב יוצר הרבה מתחים ומריבות - מיותר לטעמי כי לדעתי אלו מצבים שחולפים. ניסיתי לעשות מה שבעלי ביקש ממני ובתי החזיקה אאת עצמה ערה עד חצות, בוכה, יוצאת מהחדר ובמין סוג של חרדה.ניסיתי את זה שני לילות. גיליתי שכשמכינים אותה לכך שאצא מהחדר לאחר הסיפור היא מחזיקה עצמה ערה וכשלא מדברים איתה על זה, אני יכולה לומר לה שאני יוצאת לשתות מים ובינתיים היא נרדמת. מה לעשות? אני לא רוצה לריב עם בעלי על דברים שחולפים. אני יודעת שהוא צודק, ומביא לי דוגמאות של ילדים אחרים. אך כל אחד עם החבילה שלו, לא? יש פתרון? אשמח לשמוע! תודה מה לעשות?
כמובן שלהגיד לילה טוב וללכת למיטה לאחר סיפור. ועוד עליי לציין שבעלי חושב שיש לפעול כך כדי לחזק את הבטחוןהעצמי שלה שכן היא נמצאת על גבול החרדה כשאבא צריך לקרוא סיפור, או כשאני לא יכולה להיות איתם בחדר. או כשאני יורדת מהאוטו לרגע להביא משהו.זה מגיע בגלים. משתפר וחוזר חלילה. לדעת בעלי אלה יחסי תלות קשים. ועוד אציין שבגן יש לה בטחון עצמי גבוה. היא עצמאית. מביעה את דעתה, עומדת על דעתה. היא חכמה לגילה.מאוד חברותית ונמצאת בקבוצת גיל גבוהה ממנה בשנה בגן. מחכה לעצה.
שלום לך שפרה, לעיתים לנו ההורים יש חרדות פרידה בעצמינו. קשה לנו לשאת את זה שהילדים כבר לא זקוקים לנו . או שהם זקוקים לנו פחות. את הרגשות הללו אנחנו מעבירים לילדים וכך הם מראים לנו שהם זקוקים לנו. כדי שילד יהיה רגוע לפני השינה, חשוב ששני ההורים יהיו רגועים ויבנו דרך משותפת להליכה לישון. מאבק ביניכם והאשמות לא פותרות את הקושי. אני חושב שבעלך אמור למצוא פתרון לכך שהילדים חוששים. הוא אמור לתת להם ביטחון שהם יכולים להירדם ואתם ההורים שומרים עליהם. מה דעתך? אהוד גלבוע
אנחנו ביחד שלוש שנים. יש בין הילדים ובינינו יחסים טובים. הילדים שלו אוהבים אותי ואני אותם וגם בני אוהב את בעלי.בתקופה האחרונה..שנה.. יש בעיות עם ביתו של בעלי בינה לבין בני בן החמש וחצי.היא צועקת.. מקללת ומרביצה.מתחצפת ותמיד מרגישה מקופחת..משווה תמיד לבני.מה הוא עושה, ותמיד זה לא הוגן. עד לרמה של מילימטר בכוס שוקו..למה לו יש יותר,כשזה לא ככה בכלל.מנצלת את חולשת בני לטובותיה האישיות ,כמו לקחת לו תורים במשחק מחשב, להעליב אותו כשהוא עוזר לה כשזה כבר לא מתאים לה. יש לה גם בעיות בבית הספר עם חברים ובעיית השמנה.גם שם היא מרגישה מקופחת ומשווה לשאר הילדים. לא משנה כמה אהבה ותשומת לב ניתן לה.. זה אף פעם לא מספיק ולא עוזר.היא מקסימה ופתאום מתהפכת והופכת רעה ואלימה.זה בא בפתאומיות. הבעיה זה עם בעלי.המצבהפך להיות רגיש כשאנו מדברים על זה,הוא במתקפה ומגננה על ביתו,וכל הזמן משווה לבני, וטוען שהוא גם בעייתי.כשאין מה להשוות בכלל, אבל זה לא עוזר.כל מה שאני אומרת לגביה, יוצר מריבה, אפילו שאני מציעה פתרונות לעזרה, הוא אומר שאני מגזימה ושעשיתי אותה ילדה חריגה.כל הסביבה רואה את הבעיתיות אצלה, רק הוא ממעיט בבעיה.האמא לא עושה כלום בנוגע להשמנה ולהתנהגות ואנחנו סובלים, אפילו שזה רק בסופי שבוע.. זה הפך להיות סיוט. זה גורם למתח בבית בין הילדים, ובמיוחד ביני ובין בעלי.אני רוב הזמן איתם, הם פונים אליי בבקשות, והוא ממעיט לבלות עם ילדיו אחד על אחד. קשה לי שהבן שלי סובל ממנה, אני לא יכולה לעשות כלום כי חוששת לריב עם בעלי, אך בעצמי סובלת מהמצב וחסרת אונים. ממעטת לדבר על זה מהחשש למריבה וויכוח חסר תכלית וגם זה יוצר ריחוק. היחסים האלו יקרים לי ואני מאוד אוהב את בעלי וילדיו. קשה לי עם התנהגות כזאת במיוחד שבני הופך להיות הקורבן. אני רוצה לעזור אך לא יודעת כבר איך? בבקשה תעזור לי.. תודה
שלום, יש לי שתי בנות: 3.5 ו-1.5 ההתייעצות שלי הינה בקשר לבת הגדולה. 1. היא התחילה גן חדש בתחילת השנה בו יש 29 ילדים לעומת גן פרטי בשנים הקודמות עם כמות הרבה יותר קטנה של ילדים (לא יודעת אם זה קשור). קצת אחרי תחילת השנה החלה אצלה מין חרדת נטישה. עד אז ההתנהגות שלה היתה עצמאית, לא היתה לה בעיה להישאר עם אחרים, לשחק לבד או ללכת לישון לבד וכד'. לאחרונה היא החלה לפחד ולומר לי כל הזמן אל תלכי, אל תעזבי אותי וממש לא לאפשר לי להתרחק ממנה לשנייה. הדבר מתבטא גם בהירדמות שלה. היא היתה נרדמת לבד ולאחרונה היא לא רוצה שאעזוב אותה עד שהיא נרדמת. 2. ההתנהגות שלה מול אחותה הקטנה (שיש לציין גם דבוקה אליי)- היא כל הזמן מציקה לה, מוחצת לה את היד, מחבקת חזק, צובטת (לפעמים גם נושכת), לפעמים אני מרגישה שהאינטרקציה שלי מולה היא רק בנושא הנ"ל. אשמח לעצות. תודה.
רויטל שלום, נראה שהיא יותר מקנאה עתה באחותה הקטנה. תנסי להעדיף אותה , במיוחד עתה כאשר היא נמצאת בגן שבו יש הרבה ילדים ופחות יחס אישי. מה דעתך? אהוד גלבוע
שלום רב, ביתי בת השלוש, בזמן האחרון רוצה להיות רק איתי. היא לא רוצה ללכת עם הסבתא כשהיא באה לקחת אותה מהגן, ולא לאבא שלה. וגם בכמה ימים האחרונים כשאני שמה אותה בגן אז היא מתחילה לבכות. אבקש לקבל ייעוץ מה לעשות??
מורן שלום, האם קרה משהו במשפחה או בגן בזמן האחרון? האם היא כך מתחילת שנת הלימודים בגן , או שזה המצב כבר חודשים? אהוד גלבוע
היא התחילה גן חדש בתחילת השנה. היא עברה מגן פרטי לגן נעמת שבו יש 35 ילדים. וגם יום אחד היא ישנה אצל אחותי וקצת זמן אחרי שזה קרה היא התחילה להגיד לי שהיא לא רוצה ללכת לאחותי כי היא לא רוצה לישון שמה וככה היא אומרת לגבי אמא שלי. אני מרגישה שהיא מפחדת שאני ילך ולא יחזור וכיום אני לא יודעת איך להתמודד עם התחושות שלה. מאוד חשוב לי שהיא תבין שאני פה כי היא מאוד מפוחדת מכך שאני ילך.
שלום, האם אפשר לגרום לנער מפונק להפסיק להיות כזה ? המצב כבר נורא , עבודות נעשות בשבילו, הוא לא יוזם שיחות עם אנשים כי רגיל שהוא "מלך העולם" ושכולם יוזמים איתו[כולם = הכוונה לאמא המפנקת ולאבא המפנק] ..ועוד שלל מצבים עצובים וכואבים .
ליהיא שלום, לדעתי ניתן לעזור לו, אבל רב העזרה אמורה להיות עם ההורים שצרכים לשנות את מנהגם לפנק. אהוד גלבוע
ההורים אלו הוריי. דברתי עם אימי על זה ,שלחתי לה כתבות הנוגע לפינוק . ואין עם מי לדבר . הרי היא רצתה להעניק לנו מה שהיא לא קיבלה. ברור שלא קיבלת , הרי לא היה אייפון 4 כשגדלת . כמובן שפה אני צינית ומבינה שהיא מדברת על נושאים אחרים שהם עזרה בשיעורים וכו'. מה אוכל לעשות ?
שלום אהוד בני בן 3.10 ולו אחות בת 7.10 נמצא בן פרטי כבר שנה שנייה עם אותם אנשי צוות. בשנה זו לצערי ללא ידיעה מראש נמצא במסגרת הגן עם ילדים צעירים ממנו ( הוא הכי גדול בגן) טווח הגילאים 2-3 והרוב הם בטווח 2-2.5. בשנה שעברה היה עם ילדים בוגרים ( היו כאלה שבסוף הנה מלאו להם 4) מדובר בילד חייכן חכם ,רגיש,בעל זיכרון בלתי רגיל וידע , מדבר שוטף בשפה גבוהה ובצורה בוגרת. הבעיה מתחילה שמאז תחילת השנה הילד סיגל לעצמו דיבור ילדותי מתפנק עם שיבושי מילים וזה קורה שאנחנו ליד אנשים,כאשר אני אוספת אותו מהגן ובכל סיטואציה שאנחנו בחברה. זה ממש מרגיז שכן אנחנו מודעים לזה שמדובר כאן בילד בוגר ולא בתינוק ומי של מכיר אותו חושב שהוא לא יודע לתבטא אחרת והוא קטן. בנוסף לכך הגננת שוחחה איתה ויידעה אותי שהוא לא מעוניין להתחבר עם ילדים אחרים מהגן והוא רוצה לשחק לבדו כל ניסיון שלי לשוחח על המצב נתקל בתשובה שלו ?אני רוצה לשחק לבד?. אני לא יודעת האם המצב של הדיבור התינוקי וחוסר הרצון לחברת ילדים נובע מעצם היותו בגן עם צעירים ממנו או שלדעתך הדבר נובע מבעיה אחרת שצריך לטפל בה? אשמח לתובנות ממך
שירה שלום נראה לי שהבעייה שאין לו ילדים בני גילו. נראה לי שצריך להחליף לו גן. מה דעתך? אהוד גלבוע
שלום רב, יש לנו ילד בן 10 וחצי שמשקר הרבה למשל אתמול יצא לחוג חזר אחרי כמה דקות בטיענה שאין חוג היום לאחר מכן אמא שלי הייתה שם וכן היה חוג הוא פשוט לא הגיע לשם לבסוף התברר שהוא לא רוצה ללכת לשם יותר אבל לא רצה להגיד. זה מתבטא גם בשיעורי בית הוא אומר שעשה ולא עשה או אומר שאין ומסתבר שיש . אומר שהוא הוציא את הכלבה ולא הוציא כל מנה דברים מסוג הזה. אנחנו מיואשים ולא יודעים איך לטפל בזה. אשמח לעזרה תודה
אנו הורים בשנות ה 40 במאוחרות ויש לנו 2 ילדים: בן 15 וחייל בן 19.5 שמשרת קרוב לבית. מזה מספר שנים בננו החייל יוצא בערבים וחוזר בשעות מאוחרות של הלילה ואפילו בבוקר. לאחרונה התרבו היציאות הללו ונערכים כמעט יום יום. הוא כמעט לא נמצא בבית, כל רגע פנוי הוא יוצא עם חברים,חברות וכו' הבעיה שלנו כהורים היא כפולה: כאשר הוא חי את חיי הלילה הוא מפר את שלוותנו, מעיר אותנו משנתנו ואנו מרגישים שהבית כמו ספינה מטלטלת בלב ים. יוצא מכך שהבית סובב סביבו ואנו לא מצליחים לישון לילות שלמים דבר שמשפיע מאוד עלינו.כמובן דבר זה יוצר מתחים קשים לנו כהורים . אנו כמובן גם מודאגים מאופי הבילויים שלו-מסיבות מועדונים בחורות וכו'(הוא טוען שהכל בסדר אבל אנו לא כל כך מאמינים לו ופוחדים שיעשה "שטויות"). האם ואיך ניתן להגביל יציאות אלו. איזה סמכות יש לנו כהורים האחראים על ניווט הבית יש לנו כדי למזער את התופעה. טענתו שלו היא שהוא גדול ויעשה מה שהוא רוצה.. בברכה
אני אם ל3 הגדולה בת 5.5 האמצעי 2.5 והקטן בן שנה. כשהגדולה נולדה היה לי כנראה דיכאון אחרי לידה - הבנתי את זה רק מאוחר יותר. היום יש לי יחסים בעיתים איתה. היא ילדה מאוד פיקחית ודעתנית, אני מרגישה שהיא מקנאה באהבה שלי לאחיה הקטנים והיא "נלחמת" על מקומה ואני לא מצליחה לגלות סבלנות למצב ומיד מתפתחת מריבה ביננו. המריבות הם כבר יומיומיות וגורמות לי להרגיש אליה דחיה רבה ואף חוסר אהבה אליה. אני מטפלת בה "באוטומט" אבל לא נהנת ואנני מרגישה רצון לבלות איתה... אני יודעת שזה נשמע נורא - זה אכן נורא! האם יכול להיות שהדיכאון שחוויתי אחרי לידה עדין משפיע על הרגשתי כלפיה? אלוהים ישמור - מה עושים?
שלום לך ניקול, אכן , את היית אמורה להעדיף את האהבה שלך לבת הגדולה על פני האהבה שלך לבן הקטן. אני חושב שהבת שלך לא מוכנה לוותר על הצורך שלה לקבל את האהבה שלך. אני ממליץ לך לקרוא את הספר שכתבתי, זוגיות והורות, בפרק על הלידה של הילד השני והילד השלישי. הספר הוא בהוצאות ידיעות אחרונות. אהוד גלבוע
האם בכי רב וקושי אחרי נישואי בת שכיח או הדבר דורש שיחות ובירור יש לציין כי עבר חודש
יאנה שלום, אכן קשה לתת בת לגבר זר ולהאמין שטוב לה יותר מאשר עם אמא ואבא. אני מקווה שבעוד זמן את תראי שהזוגיות שלהם עושה לה טוב והיא עולה ופורחת. וזה יעביר לך את העצב על הפרידה. אהוד גלבוע
ערב טוב אהוד, בהמשך לפנייתי תחת הכותרת גירושים טריים, אני מתלבטת האם אפשר לרכוש כבוד מילדתי ,ואני אסביר: אני מאמינה שאם אני מתייחסת אליה בכבוד היא אמורה להשיב באותה המידה. אצלנו זה לא קורה.אני כל הזמן חייה בתחושה שאני צריכה לרכוש את הכבוד שלה כלפיי. היא מתחצפת אליי מקללת אותי בשעות כעס. לא מקבלת את הלא שלי . באופן כללי לא חסר לה חופש ביטוי בבית כמו כן כשאנחנו נתקלות בבעייה אנחנו משוחחות ומעלות רעיונות לפתרון ואז מחליטות מה הכי טוב לעשות. האם זה מה שמבלבל אותה כשאני אומרת לא על דבר מסויים? שמירה על סדר יום: כשאני אומרת לה לצחצח שיניים היא מגיבה מיד ב לא רוצה ,להתקלח ,לעלות למיטה וכן הלאה. כל דבר שקשור בסדר היום שלנו נפגע (תזכורת: התגרשתי לפני 3 חודשים ועברנו לעיר 4 שעות מרחק מהאבא.) חשה שאיבדתי סמכות הורית שהיתה לי ,אני יודעת שהיא בודקת גבולות.כשהיא מסרבת ואני מסבירה היא שוב מסרבת ומתחילה לבכות אבא אבא ואחכ "מיללת "זה יכול להימשך שעה שעתיים ,ונגמר כשהיא מותשת -בזמן הזה מאוד כואב לי עלייה שלא מצליחה להרגע ושלא מבינה שיש דברים שאין עליהם ויכוח. איך אפשר לצאת מהמעגל הזה? תודה וערב טוב.אמא מודאגת.
שלום לך סיגל, את אמורה למצוא את הדברים שמשפיעים על בתך. איתם את אמורה להשפיע עליה לא לבכות . זה יכול להיות משחק, ממתק, טלויזיה , מחשב או כל דבר. את הדברים הללו את מעניקה כאשר היא נוהגת לפי מה שהחלטת. ההתלבטויות שלכן ביחד , מה טוב , גורמות לה לראות אותך כדמות חלשה. מי שאמורה להחליט בבית זו את בלבד. כמובן שחשוב שתשמעי מה דעתה , אבל זה לא אומר שתלכי לפי זה. אהוד גלבוע
אני חד הורית בת 30 יש לי בן בן 3,את בן הזוג שלי הכרתי לפני שנה,גרוש פלוס 2. בעוד חודש אנחנו אמורים להתחתן,היחסים בנינו מאוד לחוצים לאחרונה ואני תוהה אם זה קשור ללחץ של לפני חתונה או למורכבות שיש לנו בבית עם הילדים. בין הילדים שלו ושלי קיימת קנאה,מריבות בלי סוף ומצבים מורטי עצבים שאנחנו לא יודעים איך להגיב להם. הילדים שלו חיים אצל האמא ובאים פעמיים בשבוע אלינו מבית הספר ועד למחרת בבוקר. אודה ואומר שאני לפעמים סופרת את הדקות שיגיע הבוקר ויסתיים הסיפור המעייף הזה. לפני כשבוע החליט בן זוגי להפתיע אותי ולהודיע לי שלאחר שיחה עם גרשתו החליטו להעביר את משמורת שני הילדים אליו !! אני לא יודעת איך להגיב לזה,זה אולי ישמע מכוער אבל אני לא חושבת שהייתי נכנסת למערכת יחסים שיש בה 2 ילדים בבית,זה שונה מאוד מיומיים בשבוע וכל שבת שניה. אנחנו חודש לפני חתונה ואין לי מושג מה לעשות,בבקשה תעזרו לי
גילי שלום, בן הזוג שלך אמור לעזור לך לגדל את הילדים שלו ואת הבן שלך. את לא אמורה לעשות את זה לבד. הוא אמור לכוון אותך ולהציע לך דרכים להתמודד איתם. אנימקווה שתהיה לכם משפחה גדולה , מעניינת ומלאה באקשן של ילדים ואהבה. אהוד גלבוע
תשובות לשאלות שלך על הילד שלי בן השלוש שמעביר את האצבע שלו על השפתיים שלו הוא בגו הנוכחי מתחילת השנה הלימודית העברתי אותו לגן הזה בגלל שאני עבדתי בעיר ולקחתי אותו איתי עכשיו אני גרה בכפר ואין ביכולתי לקחת אותו לגן הקודם שנמצא בעיר הוא היה בגן הקודם מגיל שנה והחליף שתי גננות הקשר בינהם היה מצוייןבמיוחד הגננת שהיה איתה בגיל שנתיים עד עכשיו הוא נזכר בה במשחקים ובשירים וגם לחברים שלו לכיתה הגן החדש הוא נמצא רק חודש וחצי אין לי תלנות על הגננת והעוזרת וגם לבן של אינו מסרב ללכת לגן מספר ליכל החוויות בכיתה שר את השירים "עד עכשיו נראה בסדר" בחופשת לידה עמו נשרנו אני והוא בבית עד גיל שנה וזה מה שאני מתככנת לחופשה הנוכחית
שלום ננסי, אני מציע להתעלם מהתנועה הזו של העברת האצבע על השפתיים , אם זה ימשיך להיות בעוד כמה חודשים , אז כדאי לחשוב מה לעשות. אהוד גלבוע
שלום אהוד, גרושה 3 חודשים עם ילדה בת 5,לאחר מעבר מגורים מרוחק מהעיר בו גרנו כמשפחה .המעבר מראה על החלטה טובה . אולם בביקורי הבת אצל אביה היא שואלת את האב "מתי אני וזרת ?" והאב משיב לה ואז היא אומרת שלא רוצה לחזור הביתה לאמא,והאב מתקשר וצועק עלי שכנראה לא טוב לה והוא לא יודע מה לעשות ואני שואלת כאן מה עלי לעשות ?
שלום סיגל, אכן תקופה קשה את ובתך עוברות. היא עדיין מתקשה לעכל את הפרידה שארעה בעקבות הגירושין. בעקבות כך היא מעוררת את הכעס של אביה כלפיך. אני חושב שאת לא אמורה להיות בקשר טלפוני עם האבא. התגרשתם כדי שלא תצטרכי, בין השאר , להיות איתו בקשר. לכן לא נראה לי נכון שתקשיבי לצעקות שלו. הוא אמור לגדל את הילדה לפי דרכו, ואת אמורה לגדל את הילדה לפי דרכך. אם הוא או את חושבים שאחד מכם פוגע נפשית בילדה, יש לכל אחד מכם את הזכות לפנות לרשויות. מכיוון שאני חושב שהדברים הם כפי הנראה לא כך, אני רואה בטלפונים שלו, הזדמנות להמשיך ולפגוע בך. אני ממליץ לא להיות איתו בקשר טלפוני. מה דעתך, והאם זה אפשרי לדעתך? אהוד גלבוע
ייעצת לא להיות בקשר טלפוני-אחת ליום הוא או אני מתקשרים על מנת שהילדה תשוחח עימו.בשיחות הללו היא מתלוננת אצלו עליי והוא דורש לדבר איתי.ניסינו תקופה לא לדבר בכלל רק הם .אך לשווא. כיצד להעביר מידע לגבייה ? ודבר נוסף,אתמול היא חזרה מארבעה ימים ,סרבה לצאת מהרכב הרביצה לי וצרחה ,ואביה איים שיוציא אותה ממני צעק עליי וקילל אותי על ידה .במשך חצי שעה היא מסרבת לחזור אליי והאב צועק עליי ומאיים ועוד אומר לידה שזה בגלל שאני מרביצה לה ומתעללת בה . מה שלא נכון בכלל. לבסוף לקחתי אותה בכוח ממנו נכנסנו הביתה ואחרי 2 דקות נרגעה חיבקה אותי וסיפרה לי על כל החופשה. שאלתי אותה למה אבא אומר שאני מרביצה לך והיא ענתה שהוא סיפר לה שכשהיתה קטנה אני הייתי עושה זאת. 1.האם אפשרי שגורם שלישי יקח ממני אותה אליו כשאנחנו מגיעות לאיזורו? ולהפך? גרים מרחק של 4 שעות , על מנת שלא יהיה ביננו שום אינטרקצייה 2.מה עליי לעשות בעיניין ההסתה והפצת השקרים ? משטרה /רווחה איך להגיב באותו הרגע ?
שלום רב, אני אמא ל-2 בנות בגילאים 3 ו-5 ועשרה חודשים (נמצאת עדיין בגן חובה). אני מתייחסת לבנות באופן חופשי בכל מה שקשור לאיברים אנטימיים ז"א שהן רואות אותי ערומה לפני שאני מתלבשת או שנכנסות אליי למקלחת..הקטנה בת ה-3 לעיתים מתקלחת איתי. הן יודעות שאלו איברים אינטימיים ושאסור לאף אחד לראות אותן ערומות מלבד אמא ואבא. אתמול בעלי נסער מאוד ששמע כי הבנות ראו את אמא שלי (סבתא שלהן ערומה) ושנגעו לה באיברים (חיצונית כמובן) הוא בא אליי בטענות קשות ושזה אסור ושהן יהפכו להיות סוטות.עכשיו בעלי מעביר לאימי מסרים דרך הבנות שהיא הראתה להן את הפות שלה ושאסשזה אסור ואימי מאוד פגועה מכך, אימי נמצאת איתן כל יום 3 שעות אחרי הגן עד שאני חוזרת מהעבודה. שאלתי היא מה באמת הגבולות בעניין הזה מבחינת פתיחות מינית כלפיי הבנות? והאם באמת אסור להן לראות אותה ערומה או להתקלח איתן או לגעת בה חיצונית ? אשמח לתגובה מעמיקה בנושא בברכת חג שמח ותודה מקרב לב :)
שלום לך מיטל, השאלה שלך האם זה אסור היא לא שאלה נכונה לדעתי. השאלה שצריכה להישאל האם זה מקדם את ההתפתחות הנפשית של הבנות שלך או מקשה עליהן. אני בדיעה שלא כדאי שילדים - גם בנים וגם בנות - יראו את העירום של ההורים שלהם - אבא או אמא. לגבי עירום של אנשים מחוץ למשפחה המצומצמת , גם שם לדעתי לא כדאי שילדים יראו . העירום הוא תמיד נושא אינטימי. אני בדיעה שגם לא כדאי שהבנות יתקלחו ביחד. ואם בכל זאת את מקלחת אותן ביחד , חשוב שתהי בסביבה כדי שהדברים לא יגלשו לנושאים מיניים. הנושא המיני מסיט את המחשבות של ילדים לתחום מעניין ומסקרן זה וכך הם לא מקדישים את כל הסקרנות שלהם להתפתחות נפשית, חברתית אינטלקטואלית של עצמם. מה דעתך? אהוד גלבוע
אהוד היקר שלום רב, תודה על התייחסותך המורחבת לעניין שהצגתי בפניך. דעתי קצת שונה ואשמח לשתף אותך בכך, ובכן אני גדלתי לאותה אמא ואני חושבת שמבחינת התפתחותי לא ניזוקתי מהעניין שראיתי את אימי ערומה..למרות שאני לא זוכרת שכך היה. אני דווקא חושבת שאם עניין המיניות /העירום יותר מוצנע ולא מדברים על כך או שהילדה תראה היא תהיה יותר סקרנית ובהזדמנות הראשונה שמישהו יגש אליה בעניין הזה היא תהיה יותר סקרנית ותימשך למקום הזה. אם ניקח לדוגמא את הדתיים שאצלהם יש צינעה ברורה לגבי אזורים אינטימיים ושיחות שכלל לא מתקיימות בנושא. ולדעתי אצל הדתיים יש הרבה יותר מקרים של כל מיני מקרים פחות טובים בעניין הזה. כך שאני כן חושבת שפתיחות מורידה סקרנות יתר. אבל אשמח לשמוע מה אתה חושב על דבריי.. תודה מיטל
שלום רב , יש לי אח בן 36 שכל חייו סבל מיחס משפיל ומעליב מאבי , למרות שאבי ואמי דאגו לגדל אותנו ללא מחסור כספי , אך עם מחסורים רגשיים הוא מעולם לא החמיא ועודד אותנו על כלום , אחי כיום בן 36 ולאחר שחרורו מהצבא חלה בנפשו וכיום מוגדר כחולה סכיזופרניה מילדותית ,אבי אינו מראה לו סימני חיבה ומצבו מדרדר וכל הזמן מציין שאבי "הרס לו את החיים " מה אפשר לעשות על מנת לשנות את דרכי הפעולה של אבא שלי , מצד אחד כואב לו על אחי ומצד שני אינו יודע לתת אהבה , האם יש לזה פתרון והמצב יכול להשתפר ?
שירן שלום, סכיזופרניה היא מחלה נפשית . מקובל היום שהמחלה נגרמת בגלל גורמים מוחיים שאנחנו לא מבינים אותם לגמרי, ולא נגרמת בגלל יחס כזה או אחר של הורים לילדיהם. אני מקווה שאחיך נמצא בטיפול של פסיכיאטר והוא מנסה לאזן את מצבו הנפשי ואולי אף מנסה לשקם אותו חברתית ותעסוקתית. אהוד גלבוע.
לדעתי האבחנה היא בכלל לא נכונה מלכתחילה ולכן גם הטיפול התרופתי שמקבל הוא לא מאוזן ובכל פעם נדרשים להחליף לו את הכדורים , הוא מטופל ע"י פסיכיאטר בביה"ח אברבנאל ע"י תרופות ושיחה של אחד לחודש , (לדעתי זה לא נחשב לטיפול ), אבל אני חייבת לציין שאחי שירת בצבא שירות בהתנדבות שהיה מגיע פעם בחודש הביתה היה עובד ובעל רישיון נהיגה ולאחר הצבא הדרדר מצבו ופנה לטיפול רפואי ולכן אני לא חושבת שזה סכיזופרניה כמו שהרופאים אומרים.
שלום רב. יש לי תינוק בן חודש ושבוע ואינני מניקה אלא מאכילה מבקבוק כל 4 -3.5 שעות בהתאם להנחיות . אך כעבור 4 שעות בין ארוחה לארוחה תינוק בדרך כלל יושן . וכאשר הוא מתעורר ככל הנראה מרעב ועד שהוא מקבל אוכל הוא צורך במשך 10 -15 דקות משום שהכנת הבקבוק לוקחת זמן . השאלה שלי האם סיטואציה כזו היענות לא מיידית לצרכים יכולה לפגוע בקשר או ליצור בעיות תקשורת אחרות . ולכן כדי להתחיל לאכיל אותו לפני הזמן כלומר לפני שזה מגיע לבכי עז? תודה
שלום לך איילה. אני מציע לך להכין את האוכל רבע שעה לפני הזמן שהוא זקוק לאכול. מדוע את לא מניקה אותו מהשד? אהוד גלבוע
שלום בתי בת השנה הולכת כבר חודשיים. אמרו לנו לצריך לחכות בערך חודש עד שמנסים לנעול נעלי צעד ראשון. כשסוף סוף ניסינו לנעול לה נעלי צעד ראשון איכותיים היא לא מוכנה לזוז בהם ואפילו לקום ונכנסת להיסטריה של בכי. אפילו כשמציעים לה במבה שהיא כל כך אוהבת היא לא מוכנה לקום ולקחת. ניסינו נעליים מהרבה סוגים כולל נעלי בית רכות עם סוליית גומי וגם בהם היא לא מוכנה לעמוד. כרגע היא הולכת עם גרביים בחוץ אבל כבר נהיה קר ואני דואגת שהיא לא תוכל לרוץ בחוץ על קרקע קרה או רטובה מגשם בלי נעליים. אנחנו בבעיה בבקשה תעזרו.
קטיה שלום, נראה לי שהבת שלך עדיין מרגישה חוסר ביטחון בהליכה. כאשר היא תקבל ביטחון בעוד זמן מה , נראה לי שהיא תוכל גם לבנות את הביטחון לצעוד עם נעליים. מה דעתך? אהוד גלבוע
שלום רב, וחג שמח. אני אמא ל2 בנות אחת בת 30 רווקה מתגוררת יחד איתי והשניה נשואה עם ילד קטן בת 29 גרה רחוק. אני אלמנה כבר 6 שנים נחשבת לאמא דאגנית ומפנקת לא חוסכת בכלום כדי שיהיה טוב לבנות לנכד ולחתן. אבל בתקופה האחרונה היחסים לא תקינים כל פעם אני מקבלת ביקורת ויש כעס מ2 הבנות כלפי עד עכשיו אני לא מצליחה להבין מדוע? בקיצור, הם לא נותנות לי חופש ביטוי גם כשבאים אורחים הם אחר כך מעבירים ביקורת עלי ותוקפים אותי. למה אמרת ככה ולמה התנהגת ככה וכל זה נובע מיזה שאני מאוד אמיתית ומה שיש לי לומר אני אומרת. אני אשת שיחה ומוכנה לדבר על הכל אבל הם מסננות אותי הם מחליטות מה אני צריכה לומר בחברה ומה לו. זה נורא כואב לי ומכעיס אותי. עד שזה הגיע לפיצוץ בערב החג אמרתי להן כזו אני ואם לא ניראה לכן אתן יכולות לא להגיע הביתה אליי. אני ממש לא יודעת מה לעשות אני מיואשת לגמריי. תודה על העזרה!!!
היי, אני חושבת שאתן צריכות מישהו מתווך באמצע. רצוי מטפל זוגי. חוץ מזה, ילדה בת 30 כבר לא ילדה ולא אמורה לגור עם אימא אלא לצאת לחיים עצמאיים. אני בת 39 רווקה. עדי
שלום. אני חד הורית לבן שנתיים וחצי. עד לפני כחודשיים שלושה התקלחנו תמיד בנפרד. מאז מדי פעם (אחת לשבוע בממוצע) יוצא שאנחנו מתקלחים יחד. או שהוא צופה בי ואז מתקלח אחרי. לפני המקלחות יצא שהוא רואה אותי פה ושם ערומה או מתלבשת. בתחילה עסק בהשוואות (לאמא יש ציצי גדול - שלי קטן או לאמא טוסיק גדול) אבל לא מתעסק בזה הרבה מדי. בעיקר לומד לחקות את תנועות המקלחת... שאלתי היא בטווח הארוך - האם תקין ? כיצד עלול/עשוי להשפיע עליו ?
שלום לך יעל, אני נגד מקלחות משותפות עם מבוגרים. לעיתים אם יש ילדים שצמודים בגיל אחד לשני אפשר להמשיך במקלחות עד גיל שנתיים אבל לא הרבה יותר. זה לא אומר שצריך להסתיר את הגוף של ילד אחד מהשני. לגבי ההורים, אני בדיעה שהילדים לא אמורים לראות את הגוף העירום של ההורים משום שזהו גוף בוגר ומיני. את המין הילדים אמורים להכיר בגיל ההתבגרות וגם אז בצורה זהירה. עבור הבן שלך , הגוף שלך הוא גוף של אישה ולכן את לא יודעת מתי ההסתכלות שלו על הגוף שלך היא בעלת אופי של גירוי מיני ומתי זה לא כך. לכן , אני מציע שלא תתקלחו ביחד, אני מציע שלא תתפשטי בפניו וגם אני מציע לא ללכת בלבוש תחתון לפניו כי גם זה מגרה את הגברים הצעירים והבוגרים. מה דעתך? אהוד גלבוע.
תודה :-)
שלום יש לי בן בגיל 3 וחצי ולפני שלושה חודשים נולד לנו בן גיל שנה הוא נמצא בגן בגלל חופשת הלידה שלי העברתי אותו לגן אחר בגלל מיקום גיאגרפי הבעיה היא מזה יותר מחודש הבן שלי אימץ הרגל בכךך שהוא מעביר את האצבע שלו על הפתיים שלו הלוך וחזור כאילו שהוא מגרדאת השפתיים במשלך הזמן התנועה השתדרה והיא עברה משפה עליונה לחתחונה הוא רוב הזמן בוהה ועושה את התנוע הזו אני באה לאסוף אותו מהגן והוא יושב ועושה את התנועה ,באמצע משחקהוא מפסיק ועושה את התנועה הוא בוהה ואם אני קוראת לו צריכה מספר פעמים עד שהוא עונה לי ומפסיק עד שהוא עונה לי וחוזר חלילה תנועה זו הפריעה לי מאוד מאוד והוציאה אותי משליטה ובהתחלה הערתי לו או הורדתי את היד שלו אבל המצב החמיר והוא התחיל להשתמש בזה על מנת לעצבן אותי בשבועיים האחרונות אני התעלמתי מהתנועות האלה ומתי שאני רואה אותו אי מנסה להסיח את דעתו למשל בשיחה על הגן או לדרבן אותו לשחק המשחק שהוא אוהב או לראות טליויזיה אבל לצעי זה שבועיים רצופים אני משתמשת בשיטה הזו וזה עדיין לא עזר שאליתי כמה זמן אני צריכה להתעלם עד שאני אתחיל לרות תוצאות והאם זה נכון לנסות ולהסיח את דעתו האם זה ביטוי למצוקה כלשהיא ומצריך התייחסות יותר רציניתלמשל לפנות לטיפול אישי או שזה עוד הרגל ושצריך לתת לו את הזמן וזה יחלוף עצמו הערה בעלי גם כן מתעלם לחלוטין מההרגל הזה
ננסי שלום, רציתי לשאול כמה זמן הוא נמצא בגן החדש, ואיך היה לו בגן הישן? מה היה הקשר שלו עם הגננת הקודמת ומה הקשר שלו עם הגננת החדשה. כמה שעות הוא נמצא בגן וכמה שעות היה קודם? לא הבנתי מדוע היית צריכה להעביר אותו גן בעקבות היציאה לחופשת לידה. כמה זמן את מתכננת להיות בחופשת לידה? כמה זמן היית עם הבן הגדול בחופשת לידה? אהוד גלבוע
אנו זוג נשוי, עם 3 בנות. הבכורה בת 6 וחצי השניה שנה ועשרה ח' והשלישית חצי שנה. עוד בטרם פרוץ האחיות לחייה של הבכורה, הקשר עם אביה היה מלווה בכעסים, פרצי זעם, והתחצפויות. כיום היא נוהגת לכנות אותו "ימעצבן..מעצבן אחד.." וכו'. כמו כן היא נוהגת להכות אותו בכל הזדמנות שבה הוא מורה לה לעשות משהו. כשהיא היתה בת 4 לערך היא היתה שואלת אותי "למה בחרת אותו?" וזה היה די מצחיק אך כיום כאמור כבר לא כל כך מצחיק... יש נושא של קנאה, אתמול היא שאלה אותו "מדוע אתה משחק רק עם ...(הבת השניה)?". לציין כי הוא מאוד אוהב את השניה..עם הבכורה הוא פחות "מחובר". זה מוזר אבל יש אצלו העדפה מובקהת לשניה. הוא אף מציין בפני כל מיני דברים חיוביים ביותר לגביה ודברים שליליים ביותר לגבי הבכורה. כאם, כואב לי לשמוע אותו (כמובן שלא בפניה של הילדה) מדבר עליה בצורה של דחייה כלפי הילדה). מדובר בילדה יפה, חכמה, אינטלגנטית רגשית מעל ומעבר לגילה. אך יש לה עקשנות, בכיינות ורגישות (לריחות למשל, או למרקמים, נגעלת מהר וכו'). אתמול ממש נאלצתי למשוך אותה כשהכתה אותו. על מנת להפריד ביניהם. זה משליך על הזוגיות לצערי אם כי יש לי גם כלפיו ביקורת. הוא לא עושה די למשל על מנת להתגבש עם הילדה כמו פעילויות ואפילו פשוטות כגון ללכת עמה לגן שעשועים...הוא לא סובל את זה...בשבילו זה עונש.. וזה די עצוב לי... תודה על כל עצה וחג שמח.
שלום רב. רציתי לדעת האם אוכל לקבל המצלה/הכוונה למידע כיצד להתמודד עם התבגרות ההורים והקשיים שבכך? אני בן 50 והוריי בני 80+, קשה לי מאוד לראות אותם מאבדים את היכולת שלהם לטפל בעצמם ולהפוך לסיעודיים. איפה ניתן לקרוא או איך ניתן להתמודד עם מצבים אלו ואחרים שקשורים בסיטואציות כאלו ואחרות על התבגרותם? המון תודה, שחר.
שחר שלום, לדעתי, יש משהו בהורים מבוגרים שהם דומים לילדים. השליטה שלהם בחייהם פחותה. הם זקוקים לזה שיהיה מישהו בוגר ואחראי. חשוב שזה יהיה מישהו שאיכפת לו מהם. מבחינת ספרות , נראה לי שכל הספרות הפסיכולוגית של טפול בילדים רלוונטית כאן. מחוץ לזה אולי כדאי להתעניין בפסיכוגריאטריה מה דעתך? אהוד גלבוע
יכול להיותשלא ניסחתי את עצמי כמו שצריך, השאלה הייתה כיצד בין השאר,אוכל לקבל הכוונה לספרות או למאגרי מידע על ההתמודדות שלי עם ההזקנות שלהם. קשה לי עם ההתמודדות הזו. שוב תודה, שחר.
שלום, הילדה שלי בת שנה וחמישה חודשים יש לי איתה בעיה שאני לא יודעת איך להתמודד איתה ומה שאני עושה לא עוזר. יש לילדה קטע שכל דבר היא לוקחת מכניסה לפה, לדוגמא בגינה היא אוספת בדלי סיגריות וכו... ומכניסה לפה ולפני שהיא מכניסה היא מסתכלת שרואים אותה ואז ישר דוחפת לפה או שלוקחת משהו שהיא יודעת שאסור ואיך שמתקרבים אליה כדי לקחת לה היא זורקת אותו חזק על הרצפה. אני יושבת איתה ומסבירה לה שאסור , כועסת עליה , שמה אותה בלול .. שום דבר לא עוזר... איזה דרך יכולה לעזור לי? תודה! הנושא
שלום שקד, לדעתי צריך למצוא משהו שישפיע עליה בלי לכעוס. אם לא מצליחים כדאי ללכת להדרכת הורים. אהוד גלבוע
שלום רב, כפי שכתבתי בכותרת הייתי מעוניינת לדעת האם יחס טוב בין ההורה לילדו\ יחס פחות טוב בין ההורה לילדו עלול להשפיע על מידת ההצלחה\ההשקעה של המתבגר בלימודים. תודה והמשך יום נעים.
שלום, לדעתי כן, זה משפיע. כאשר הילד יכול לח קבל את סמכות הוריו בדרכך כלל הוא גם מצליח בלימודים. אהוד גלבוע
שלום אהוד, אני אמא לתאומים בן ובת כמעט בני חמש ולפני שבועיים ילדתי בת. הבעייה שבתי מקנאה בתנוקת. היום היא זרקה לי הערה כמו: את אוהבת אותה יותר ממני. מה לעשות. אני אומרת לה שאני אוהבת אותה. יש לציין שהיא עוזרת עם התינוקת והכנו אותה לגבי בואה של התינוקת החדשה. בעייה שניה היא שבתי משקרת ואני לא יודעת מה לעשות למשל: שאלתי אותה מי קשקש על הקיר והיא אמרה לא אני ואני יודעת בברור שזו היא מה לעשות? בתודה מראש, מרים
שלום וחג שמח מרים, אני מציע לך להמשיך ולהתמקד בתינוקת עד לגיל 3 חודשים. כדאי שאחרים יעסיקו ויתנו התיחסות לבתך בת ה 5. היא חשה שאת פחות מתיחסת אליה , כי את מטפלת בתינוקת הרבה יותר זמן. לכך היא אמורה להתרגל במשך 3 החודשים. לאחר מכן , תוכלי לחזור ולאהוב אותה הכי הרבה. היא רוצה לשמוע שאת אוהבת אותה הכי הרבה. אני חושב שזה נכון להגיד לה את זה וכן לאחיה התאום. הבת הקטנה תגדל ולא תיפגע מזה שאת תאמרי לאחיה ולאחותה שאת אוהבת אותם הכי , אלא שחשוב שזה יאמר רק בגיל 3 חודשים של התינוקת. האבא אמור לנסות להתחבר לביתך או לבנך במצה בזה. מה דעתך? אהוד גלבוע.
שלום רב, יש לי שני בנים. הבכור בן 5.5 ואחיו הצעיר בן 3.3 חודשים.הוא עבר ניתוח להוצאת פוליפים, כפתורים ושקדים כשהיה בן 3. בתחילת ספטמבר הוא עבר לגן עירייה (לפני כן, מגיל 5 חודשים היה במשפחתון). אני רואה שינוי התנהגותי בכך שנושך, מתנהג כמו כלבלב:זוחל על 4, נובח או מילל, מתנשף כמו כלב, מלקק אותנו. השינוי הוא גם בשעות השינה. עד שעלה לגן עירייה היה ישן צהרים ועכשיו האמנם הוא חוזר הביתה בשעה 14:00 אך הוא כבר לא ישן ו"סוחב" על הערב. ברור לי שההתנהגות הזו נובעת משינוי בגן, בשעות השינה והאכילה ובכלל זה מעבר וכך הוא מוציא את הקושי. הבעיה שלי היא ההתמודדות!! אני מתרגזת מאד מההתנגות הזו, אחיו כל הזמן אומר "הוא מציק לי" ונוצר מעין מעגל קסמים של הוא מציק לי-תפסיק להציק-נזיפות-כעס או לחילופין אני מנסה להבליג אך זה לא הוגן כלפי אחיו הגדול. אשמח לתובנות כיצד להתמודד ולעזור לו לעבור את התקופה הזו. תודה רבה וחג שמח
שלום לך יעלה, אכן, את צודקת שכפי הנראה , קשה לו עם השינוי. הוא כועס כפי הנראה על השינוי שנכפה עליו והוא גורם לך ולבן הגדול לכעוס עליו . אני חושב שהמטרה היא לעזור לו לעבור את השינוי הזה ולהסתגל אליו למרות שהוא כועס על זה שהמצב הקודם לא ממשיך. הוא כועס שהוא עבר למצב חדש שפחות נעים מבחינתו. המטרה שלך כאם היא להקל עליו את השנוי ולנסות לא לכעוס עליו. השאלה האם הדברים שכתבתי כאן מספיקים לך, אם לא , תודיעי לי ואז נחשוב על עוד מה לעשות. אהוד גלבוע
