מולה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

טראומה נפשית לאחר אירועים רפואיים

טראומה נפשית עלולה להתרחש לאחר התקף לב או מוח, המפגישים אותנו עם הפחד מפני המוות. איך נזהה תסמונת פוסט טראומתית וכיצד גרייה מוחית מגנטית יכולה לסייע? במהלך החיים, רובנו חווים מצבים אשר נהוג לקרוא להם "טראומה", אבל רק אירועים המפגישים אותנו באופן ישיר עם פחד מפני המוות, בהם קיים איום ממשי על חיינו, או על חיי יקירינו, נחשבים בעולם הרפואה כטראומתיים. כאשר אנחנו מדברים על טראומה, הכוונה היא לא רק להתרחשות האירוע עצמו, אלא גם להשלכותיו. למעשה, זוהי הפרעה "פוסט-טראומתית", מכיוון שהאירוע משאיר חותם לאורך זמן ומשפיע באופן מהותי על דפוסי החשיבה וההתנהגות של הפרט. מהם גורמי הסיכון ללקות בפוסט טראומה נפשית (PTSD)?ריבוי גורמי דחק, כמו מוגבלות פיזית וקשיים כלכליים, עלול להוות גורם סיכון להתפתחות ההפרעה. ישנה חשיבות רבה לתמיכה סביבתית. היעדר מערכת תמיכה עלולה להחמיר את המצב. אירועים טראומתיים בעבר, במיוחד...
ללמוד עוד על מולה
בדיקת בטא: זיהוי הריון ומעקב-תמונה

המחזור החודשי מתעכב? בדיקת בטא HCG המודדת את רמות הורמון...

מאת: ד"ר קריידן...
09/08/2017
לא לוותר על הרחם-תמונה

ניתוח כריתת רחם עשוי אמנם להציל חיים, אך לעתים מדובר בניתוח...

מאת: חבצלת שוורץ
03/11/2013
טראומה נפשית לאחר אירועים רפואיים-תמונה

טראומה נפשית עלולה להתרחש לאחר התקף לב או מוח, המפגישים...

מאת: ד"ר מיכאל...
07/01/2015
מגיפת הסוכרת: אפשר למגר אותה-תמונה

המאבק במגיפת הסוכרת הוא משימה לאומית רבת חשיבות. אין דרך...

מאת: מערכת zap...
15/02/2017
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל למולה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

מולה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

בתי חגגה יום הולדת 17 לפני שעות ספורות..יום הולדת ...העצוב ביותר בחיי ואסביר מדוע: בתי נמצאת בקשר עם בחור ממשפחה לא טובה בלשון המעטה. משפחה שהיא חמולה בפני עצמה..הרבה אחים וכולם כפופים לאמא שתלטנית ביקורתית. הבעיה שבתי מאוהבת בבחור ולא מוכנה לשמוע דבר. היא החליטה להזמין ליום ההולדת את משפחתו...אולי כדי שאכיר אותם. אנחנו משפחה מסורתית, וכך נוהגים. הבעיה הגדולה שהמשפחה הגיעה שוב בחמולה אחת. ישבו כולם במרפסת הדירה ופשוט התעלמו מכל ההשקעה של בתי באירוע. זה היה כאב בלתי נתפס לראות, עמלנו כל כך על האירוע... והם באו ופשוט החלו לשוחח בקול רם שיחות בניהם ושכחו לאן הגיעו..כולל בן זוגה שלגמרי התעלם ליד אימו. אפילו את הזמן לחתוך את העוגה לא היה לה היא לא הצליחה לקבל את תשומת לב הנדרשת. לבסוף חתכה לכולם..עצוב עצוב. ומפחיד אותי שהיא מתקשרת למשפחה כזו נוראית...חסרת רגישות. ומדוע הבת שלי כה מרצה?? איך יפה כמוה ומוצלחת חסרת ביטחון?? אחרי האירוע אמרה לי "אמא זה לא מזיז לי למה שזה יזיז לך???? לא מצליחה לעצום עין. יש לי קשר טוב עם הבת שלי, אך איני יודעת איך להציל אותה<?תרתי משמע. היא כל כך רוצה להתחבב עליהם והם כל כך זילזלו..בבקשה ממתינה לתשובתך כיצד אסביר לה לאיזה בור נפלה? ושמגיע לה יחס הולם?

הי ליאת, זה נשמע שניסיתי כבר כמה וכמה פעמים לומר לה את שאת רואה מנקודת מבטך. הבעיה היא שמה שזה גורר בדרך כלל, הוא התבצרות בעמדה ההפוכה. אם הקשר בינכן באמת בעל תשתית טובה, אני מציעה לך להסיר את המבט הביקורתי שמאלץ אותך לעמוד מולה, ולחזור להתייצב לצידה. אם היא תצליח להרגיש ולהאמין שאת באמת לצידה, לא משנה מה את חושבת בתוך תוכך, היא אולי תוכל להרגיש גם יותר בנוח לשתף אותך בכל מה שהיא חווה שם בתוך מערכת היחסים (להבדיל ממה שקורה כרגע- לך היא מספרת אך ורק מה שטוב לה ומתכחשת לכל מה שאולי מפריע לה). דבר נוסף שכדאי לך לבחון הוא האם יש אמת בדבריה..אולי את משליכה כאן השלכות מעולמך הפנימי, מעברך, או מציפיותייך העתידיות, ולא מצליחה לראות שלביתך ולחבר שלה באמת ובתמים טוב יחד למרות הכל..נקודה למחשבה. ליאת יקרה, ביתך כבר ילדה גדולה, ומלבד העובדה שמשפחתו אינה מאוד מנומסת נאמר כך, אין סיבה ממשית להתערבות מידית וישירה מידי. לכן כל שאת יכולה לעשות בעיני הוא לנהוג בעצתי ולקוות לטוב בשלב זה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

שלום רב אמא לשני ילדים בגיל ההתבגרות בתי בת 14 ילדה חכמה חברותית וטובת לב. בבית הספר היסודי היתה תמיד מוקפת בחברות וגם בבית ספר העל יסודי. כעת עולה לכיתה ט שמתי לב כי בשנתיים האחרונות מנסה מדי פעם למנוע מריבות עם החברות ושתמיד יהיה נחמד ונוח. לעיתים אני מתרגזת מאוד כי כשצריך להחזיר את הבנות הביתה הן לא יכולות למרות שיש להם יותר מרכב אחד בבית ואני כן צריכה להחזיר ואני מאוד כועסת וזה יוצר צעקות ומריבות בכל הבית למרות נסיונית להסביר לה שזה ניצול מצד הבנות ויש להם הורים שידאגו להם ושזה לא עניינה . אני כמובן בעד לעשות הסעות אך לא חד צדדי. איך ניתן בכל זאת להסביר לה שזה לא באחריותה ולעיתים זהו ניצול

הי חני, חישבי על זה, כמו שהיא מנסה לרצות את חברותיה, ועושה שמיניות באוויר לשם כך (או מפעילה אותך שתעשי אותם), כך את מנסה לרצות אותה, ופועלת לפי רצונה (לרוב אם אני מבינה נכון). אם את באמת רוצה ללמד אותה משהו חשוב על גבולות אישיים, פשוט העמידי אותם מולה בעצמך. תודיעי לה שמעתה ואילך, את תהיי זמינה להחזיר את חברותיה רק פעם אחת בשבוע ובתיאום מראש - וזה הכל. בלי ריבים, בלי צעקות ובלי לנסות לגרום לה לפעול בצורה כזו או אחרת מול חברותיה. היא אחראית על מעשיה, ואת על מעשייך. כאן זה צריך להסתיים, והאמיני לי, זה יהיה המסר הכי יעיל. מעבר לכך לפעמים צריך "להתאפק" ולאפשר לילדינו "ללמוד את החיים" בכוחות עצמם, גם אם בדרך הארוכה או הקשה לפעמים. דוגמא אישית ונכונות להיות שם עבורם, קשובים תומכים ולא שיפוטיים - רק זה יקצר את דרכם, בטח לא מריבות עולם... כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים אזור מרכז 0523873044

ליאת שלום, שמי דנה, בת 30 , נמצאת בטיפול אצל פסיכותרפיסטית מזה 3 שנים. לצירי לאחרונה אני קצת מרגישה שנגמרו הכלים שיש לה לתת לי והשיחות מרגישות יותר סתמיות למה שהיה בעבר , כלומר לא מרגיש לא שונה משיח רגיל עם חברה , יכול להיות שגם אני במקום אחר ופחות צריכה את האיפול ויכול להיות שבאמת אין לה עוד כלים בשבילי. קודם כל אני רוצה לרדת לפעם בשבועיים כי אני מרגישה שכל שבוע כרגע זה מיותר אבל אני לא ממש יודעת איך להגיד , זה מרגיש זה שבחיים זה לא משהו שיבוא ממנה ושהיא תגיד שאני מוכנה לזה. מעבר לכך לפני שבועיים היא ציינה בפני שהיא מעלה את המחירים ונקבה במחיר גבוה מאוד ממה שאני משלמת היום . אני קצת תקועה ולא יודעת ממש איך להתייחס לזה ומה להגיד , כרגע אני מרגישה מרוחקת ושממש לא בא לי להמשיך לבוא אליה, בקיצור כל עניין הכסף ובתחושה שלי מתנקזים למקום שאני לא ממש יודעת מה להעלות מולה ומה להגיד ובטח שקשה לי להמשיך ולהיפתח אליה.... אשמח לעצתך (:

היי דנה כמה מחשבות שעולות לי... - קודם כל לגיטימי להעלות את תחושותייך הן לגבי התשלום והן לגבי מעבר לפעם בשבועיים - מכיוון שאת חשה בחשש המחשבה שלי היא שמעניין להכנס יותר לעומקו של החשש הזה...מדוע את חשה אותו? האם זה משהו שקורה בעוד מקומות? ועוד... - אולי הריחוק שאת מרגישה מקורו גם באיזשהו כעס, אולי כעס שהיא לא רואה "בעצמה" את הריחוק והיית רוצה שתראה אותו? אולי. אולי כעס על דברים אחרים? בשורה התחתונה נראה לי שחשוב שתנסי לפתוח את הדברים איתה למרות הקושי :) ליאת

שלום רב, בתנו בת 17.5. סיימה השנה תיכון. נערה מוכשרת ויצירתית, תלמידה מעולה, בעלת משמעת ומודעות עצמית. עם סיום הלימודים גם סיימה קשר ראשון - אהבה ראשונה רצינית בת שנה וחצי. לאחרונה היא ביקשה ממני ללכת לפסיכולוג כי היא מרגישה שהיא בדיכאון. אנו קישרנו תחושה זו ליציאה מהמסגרת וסיום הקשר עם החבר. מאחר ורצינו לעזור לה היא החלה ללכת לפסיכולוגית. לי היתה פגישה ראשונה עם המטפלת בה נשאלתי לגבי בתי, הרכב המשפחה וכו'. בינתיים לבתי היו 3 פגישות ונראה שהמפגשים האלה מסייעים לה בעיקר ברמת השיח עם מישהו אובייקטיבי. אך איני רואה שיפור במצב רוחה הירוד. רציתי לברר אם מקובל שההורים יוצרים קשר עם המטפל ומבררים מה קורה בפגישות, איך הילדה... מה לעשות או שפשוט לחכות עד שהמטפלת תקרא לנו לשיחה. איך בעצם מתנהל התהליך הזה של טיפול במתבגרים. תודה

הי איילה, הכל תלוי במה סוכם מול המטפלת. בגילאים האלה מעורבות ההורים אינה ברורה מראש, כמו במקרה של טיפול בילד או במבוגר אלא בהתאם לסיכום שנעשה. ישנם טיפולים בהם ההורים לא נוטלים כל חלק וישנם טיפולים בהם ההורים לוקחים חלק קבוע בטיפול בצורה של פגישות חודשיות למשל. לכן זה תלוי במה סיכמתם עם המטפלת ועם ביתכם. בכל מקרה את תמיד יכולה להרים טלפון למטפלת ולברר ולהבהיר מולה את הדברים, אין בכך שום פסול. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים אזור מרכז 0523873044