פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

3677 הודעות
3190 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

27/12/2001 | 21:04 | מאת: סיון

שלום רב, רציתי לשאול מספר שאלות המציקות לי ועמך הסליחה על אורך הדברים: האם נכון הוא שישנן קלינאיות תקשורות העובדות עם ילדים קטנים עד גיל חמש לערך, אך אינן עובדות עם ילדים גדולים יותר, להם צרכים אחרים בטיפול. האם יש באמת הבדל בין טיפול לילד עד גיל חמש וטיפול לאחריו? האם קלינאית שאינה מתמצאת בכל הקשור במודעות פונולוגית וכו' אינה מתאימה לעבוד עם ילד בגיל חמש פלוס? האם מחובתה המקצועית של הקלינאית לדווח על כך ולשתף את ההורים? האם בכלל בלימודי המקצוע נעשית הפרדה בין גילאים שונים בילדים?

אין הפרדה במיומנויות הנדרשות לטיפול בכל גיל, ההבדל נובע מכמה סיבות: 1. מסגרת הטיפולית, מרכז לגיל הרך, גן הילדים או בית ספר- הסיבות אדמיניסטרטיביות בעקר! 2. לקלינאית יכול להיות עניין או נסיון בטיפול בגיל מסויים ולכן מעדיפה להתרכז בטיפול בגיל זה 3. לפעמים ולאחר תקופת טיפול של שנה, שנתיים הקלינאי מרגיש שמיצא את עצמו הטיפול והמשך הטיפול בידי קלינאי אחר יכול לפתוח אפיקי טיפול נוספים ורעננים. 4. העניין של מודעות פונולוגית הינו עניין התפתחותי ואנו מטפחים אותו בכל גיל, החל משלב הקדם מילי ועד לסיום רכישת הקריאה! 5. מחוייבות הקלינאי לטובת הילד כוללת שותפות עם ההורים, על כל המשתמע מזה, זו חובת המקצועית והמוסרית, גם יחד- על אף שיכולים להיות הבדלים בסיגנון התקשורת של הקלינאי 6. במהלך הלימודים נעשת הפרדה אקדמית בין רכישת שפה בילדים ושיקום השפה במבוגרים!

28/12/2001 | 15:03 | מאת: סיון

פרידה תודה רבה על תשובתך המהירה והמלאה

27/12/2001 | 16:20 | מאת: עומר

לסבתי יש סכרת (אם אני לא טועה...),פגיעה ברגל וגימגומים בדיבור. איך אפתור בעיה זו?

לקריאה נוספת והעמקה

אם היא במסגרת טיפולית-שיקומית-רפואית פנה לגורמים המטפלים. אני לא חושבת שתוכל "לפתור את הבעיה" רק אולי להקל על הקשיים בתקשורת ולשפר את מצבה בחברה, וזה הרבה! תוכל להמשיך לאהוב אותה ולדאוג לה.

29/12/2001 | 16:46 | מאת: עומר

לא הבנתי מילה ממכתבך (בעצם תגובתך....) על שאלתי בפורום. תודה מראש, עומר

27/12/2001 | 13:00 | מאת: גילי

אני אמא לילד בן שלוש וארבע חודשים יש משפטים שהוא מדבר ברור ויש שבכלל לא מבינים אותו. גם לגבי מילים בודדות לא אומר את המילה בשלמותה במקום אות מ אומר אות אחרת וגם לגבי האות ק רציתי לדעת אם צריך ללכת לאבחון של קלינאית תקשורת ואם בגיל הזה יש סיבה לדאגה?

אם ההפרעות הינם עקביות ופוגעות במובנות הכללית, בגיל זה, ניתן בהחלט לפנות לקלינאי תקשורת לאבחון והיא כבר תחליט אם יש מקום להתערבות ישירה על ידי טיפול או מתן הדרכה ומעקב, בשלב זה. בעקרון עדיין מוקדם לדאגה, אך אם אין התקדמות בטחחו של חודשיים, שלושה יש מקום לפניה לקלינאי ולקבלת הדרכה

25/12/2001 | 09:04 | מאת: רוית

שלום בני בן שנתיים והוא התחיל לדבר בגיל מאוחר יחסית. לפני חודשיים הוא התחיל לחבר מילים למשפטים קצרים. הבעיה היא שהוא נוטה להחליף אותיות במילים , למשל בודי במקום דובי, או לעימ במקום מעיל, ויש עוד המון דוגמאות. לרוב אני מבינה אותו אבל לפעמים אני לא מבינה מה הוא אומר לי. או שהוא בולע את האותיות או שהוא מחליף את ההגיה שלהם, למשל פוטי במקום ביצה. אני רואה איך ילדים בגילו מדברים וזה קצת מטריד אותי שהוא מדבר לא ברור ביחס אליהם. האם אני מטורדת בצדק? יש לציין שהוא ילד מאוד אינלטגנטי ומבין כל שמדברים איתו. יש לו יכולת ריכוז גבוהה יחסית לגיל שלו. מה עלי לעשות? תודה רוית

אם בנך בן שנתיים ומחבר מילים למשפט, הוא איננו מאחר בכלום, הוא מתפתח בקצב בתחום הנורמה, וכן, ישנם ילדים הנוהגים להחליף את סדר ההברות ואם אינך מבינה הכל, אז הוא ישתדל לסדר אותם בסדר המקובל, תביני אותו כמה שאתיכולה ותאפשרי לו לגלות את התקלות ותיקונם בהדרגה. אם בהסתכלות של מספר שבועות או חודשים יש שיפור בדיבורו, אז אין בד"כ מקום לדאגה. אם אין שינוי מעכשין ועד פסח (בערך) אז תוכלי תמיד לפנות לקלינאי תקשורת אשר יאבחן את בנך, יתן לך הדרכה, תיקוב אחר התפתחותו ורק במידת הצורך יחליט להתערב באופן פעיל. המשיכי לעודד אותו לדבר ואל תחזרי על ההחלפות שהוא מבצע, אלה חיזרי על המילה השלמה ונכונה כדי לאפשר לו לשמוע את המילה הנכונה.

26/12/2001 | 08:05 | מאת: רוית

תודה רבה. נרגעתי קצת.

24/12/2001 | 20:21 | מאת: ריקי

בתי בת ה-11 סיפרה לי שלפעמים היא מרגישה שהיא מגמגמת מעט ועוד ילד בכתתה שאל אותה על כך ואמר לה שגם לו זה קורה לפעמים. האם התופעה אופיינית לגיל הנ"ל, האם היא חולפת, והאם עלי לבדוק את הנושא ביתר יסודיות. תודה על תשובתכם.

לקריאה נוספת והעמקה

בגיל זה מתחילה מודעות גדולה לעצמם, וחלק יכול להיות ה"ידעה" שסובלים ממשהו פחות טוב מאחרים, מתאים לגיל ההתבגרות............ יחד עם זאת העובדה שיש חוסר שטף בדיבור היא לא משמעותית, מה שחשוב זה היחס של ביתך לתופעה, על המשתמע ממנה, כלומר, אם זו אכן תופעה שמתרידה אותה, אז, יש מקום לבירור נוסף והחלטה האם יש מקום לקבלת עצה של מומחה (דבר שיכול להוריד את החרדה) וגם ללמד את ביטח לבטוח בך במשמתריד אותה ( כי תיזכה ליחס שקול ולסיוע לפי הצורך) יכול גם להיות שהתןפעה קיימת ולא מתרידה אותה, רק ציינה את קיומה, דבר נורמלךי בהחלט, לכל אחד שמדבר מותר לסבול לפעמים מחוסר שטף בדיבורו, וזה מקובל. כדאי אולי לברר את הנקודה עם ביתך, להקשיב לה ולהחליט ביחד אם זה מפריעה לה ומה היחס שלה לעניין זה. בהצלחה!

23/12/2001 | 09:47 | מאת: פ

בני בן 3.8 ולאחרונה החל לגמגם - אומנם לא באופן רציף וקבוע אבל מאוד בולט בשעת התרגשות. הוא ילד שני מאוד נבון ולמרות שאנחנו מתעלמים מהגמגום ונותנים לו "לגמור להתבטא", כשמישהו כן מעיר או עוזר לו, הוא כנראה נהנה מתשומת הלב ומקצין את הגמגום. יש לציין כי אני נמצאת בהריון מתקדם. האם יש לגשת לטיפול בבעיה כזו או פשוט להתעלם (נראה לי שהגמגום הופיע על רקע בעיה נפשית - אח חדש?....) "עד יעבור זעם"? תודה על תשובתכם.

לקריאה נוספת והעמקה

ילדים בגיל זה, אח בדרך או לא אח בדרך, מציגים תמונה של חוסר שטף בדיבור. זו תופעה התפתחותית נורמלית לחלוטין, במיוחד בילד שרגש אוצר מילים יותר רחב ועכשיו צריך להתלבט בבחירה של מילים, חוסר השטף נותן לו זמן להתארגן ולארגן את דיבורו והתבטאותויותו, ובאותא זמן להשמעה כמו מבוגר מבחינת השטף........... על כן, אל תכניסי לראש שמדובר על גימגום אלה על תופעה נורמלית שמופיע ונאלמת בכל שלב, עד הכניסה לבית הספר. להרבה ילדים נולדים אחים ולא נוהגים לשנות משהו בהרגלי הדיבור וכו'. במידה ובנך מיועד להיות "מגמגם" תוכלי לדעת רק כעבור שנה של חוסר שטף ההולך ומחמיר, דבר אשר איננו תואם את תאורך, על כן, תלדי ותהני מילדיך......... תוכלי לקבל עוד מידע באתר האינטרנט אגודת קלינאי התקשורת בישראל www.ishla.org.il

22/12/2001 | 00:03 | מאת: אורנה

פרידה שלום, קראתי בעיתון (ידיעות אחרונות אם אינני טועה) כתבה שעסקה בשיקום הדיבור אצל אשה שעברה ארוע מוחי. אחי עבר אורע דומה ויש לו בעית דיבור קשה. האם הלומדה יכולה לעזור? איפה אפשר לראות אותה? ואיפה קונים אותה? תודה אורנה.

עניתי בהמשך לשאלה הקודמת, השאלה הופיעה פעמיים.

20/12/2001 | 20:23 | מאת: נעמה

ילדי בן 4 ומבקר בגן רגיל של ילדים בטווח הגילאים שנתיים עד 4, לא גן עיריה. יש לו בעיה בתקשורת עם הסביבה , והחלטנו לעשות משהו בנידון. איך מתבצע אבחון וטיפול, בהנחה שיהיה צורך בטיפול רב מקצועי? בשלב ראשון קיבלנו הפניה מרופא הילדים לאבחון פסיכולוגי במכון להתפתחות הילד. האם הפסיכולוג הוא הגורם הקובע מה בדיוק צריך הילד? וכן רציתי לדעת, אם יש איזשהו ארגון או עמותה בארץ של ילדים עם קשיי תקשורת (לא אוטיסטים) שניתן להיעזר בהם בעניין הדרכה, מידע וכדומה.

לקריאה נוספת והעמקה

במכון להתפתחות הילד יש צוות רב מקצועי שעובד ביחד, מה שאורמ שהפסיכולוג במכון יאתר את הקשיים ויפנה לאיבחונים נוספים, לפי הצורך. אם יהיה צורך בטיפול, יהיה המכון המקום אשר ידאג לכל תוכנית טיפולית, לפי הצורך. אין אירגון יחודי לילדים עם הפרעות בתקשורת, יש אירגונים לילדים הסובלים מהפרעות כלליות הכוללות הפרעות בתקשורת, כמו קשיי למידה ("ניצו"), ילדים עם פיגור שכלי ("אקים"), ילדים עם נכויות פיזיות ("אילן") וכמובן ילדים עם קשיי שמיעה ("מיחא"). תוכלי לקבל מושג יותר רחב בעיון באתר קלינאי התקשורת: www.ishla.org.il בהצלחה!

19/12/2001 | 13:35 | מאת: עירית

אני מעוניינת ללמוד קלינאות תקשורת החל משנה הבאה. קראתי כתבה העוסקת באישה בגיל המעבר שעברה שבץ, ולאחר טיפול של כ-3 שנים, כעת היא יכולה לתקשר עם הסביבה, למרות שהרופאים אשר טיפלו בה , לא העריכו שניתן לשפר את מצבה. כתבה זו מצד אחד ריגשה אותי וגרמה לי להבין את היופי שבמקצוע, אך מצד שני העלתה לי חששות , האם אני באמת מתאימה למקצוע? האם אני סבלנית מספיק? הייתי מעוניינת להתנסות בתחום לפני תחילת לימודיי (בעוד כשנה), האם את יכולה להמליץ על מקומות שבהם ניתן להתנדב / לעבוד? מצפה לתשובתך, תודה מראש, עירית

כנסי לאתר www.ishla.org.il זה אתר קלינאי התשקורת בישראל, ותוכלי ללמוד על המקצוע. במקביל פני למקומות טיפול בסביבת איזור המגורים שלך, ובקשי מהם להשתלב בהתנדבות או תצפית על עבודתם של הקלינאים בהצלחה!

22/12/2001 | 00:02 | מאת: אורנה

פרידה שלום, קראתי בעיתון (ידיעות אחרונות אם אינני טועה) כתבה שעסקה בשיקום הדיבור אצל אשה שעברה ארוע מוחי. אחי עבר אורע דומה ויש לו בעית דיבור קשה. האם הלומדה יכולה לעזור? איפה אפשר לראות אותה? ואיפה קונים אותה? תודה אורנה.

18/12/2001 | 21:36 | מאת: ליאת

אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים, אבל אני סטודנטית שנאלצת לערוך פרזנטציות מול קהל רחב, ובכל פעם אני נתקלת באותה בעיית חרדה שמלווה בחוסר ריכוז וגמגום מביך האמת אני נתקלת בבעיה לא רק בסיטואציות האלה, דבר שגורם לי פשוט להעדיף לא לדבר. רציתי לדעת כיצד אוכל לטפל בבעיה תודה

לקריאה נוספת והעמקה
19/12/2001 | 10:00 | מאת: מילי

היי, נשמע דוגמא לחרדה חברתית. נראה לי שניתן לברר את הנושא בפורום פסיכיאטריה ופסיכולוגיה. וגם לרשום "חרדה חברתית" במנוע חיפוש שלמעלה משמאל. מילי

19/12/2001 | 16:02 | מאת: ליאת

תודה

פחד בפני קהל הינה תופעה ידוע ומוכרת, והיא לעתים עוזרת לנו להיות יותר מבוקרים ושקולים בדוברים מול קהל. ישנם טכניקות שונות להתגבר על המבוכה במצב זה, בין היתר להודיע לקהל שאת מתרגשת ולא לנסות להסתיר את ההרגשה! תוכלי לפנות לקלינאי תקשורת כדי לברר עוד צורות להתמודד עם התרגשות זו, שהינה טבעית ושכיכה מאד. בהצלחה!

18/12/2001 | 20:53 | מאת: ענת

אני מכירה ילד שהוא בן שלוש וקצת והוא עדיין לא מדבר. הוא לא מצביע על שום דבר שהוא רוצה, הוא לא אומר אבא או אמא הוא לא אומר "את זה", אני חושבת אבל לא בטוחה שהוא גם לא ממלמל האם זה נורמלי?האם יש לו בעיה כלשהי?

עייני באתר קלינאי התקשורת כדי שתקבלי מושג רחב יותר על מה שיכול להיות בעייתי: www.ishla.org.il אולי הילד כבר בטיפול?

17/12/2001 | 14:49 | מאת: שי

פרידה שלום אני בו 24 אשר סובל מגמגום מולד , עד לפני שנתיים הגמגום היה מוגדר כקל אך בשנתיים חלה החמרה במצבי ואין מצב אשר בו אני לא מגמגם פעם יכולתי להיות יום שלם עם משהו אשר לא יבחין שאני מגמגם וכיום אין מצב כזה פניתי לכל הגורמים האפשריים אך ללא הועיל ומצבי רק הולך ומחמיר וככל שאני חושב על זה אני מגיע למסקנה שמטיפול לטיפול מצבי רק החמיר ואני כיום מת לחזור למצבי לפני שנתיים ואני יגיד תודה לאלוקים כי אני פשוט מיואש והאם יש לך סיבה ממה נובעת ההחמרה? אני רק אציין שוב שהייתי בכל הטיפולים כולל אלטרנטיבית אך הכל שטויות רק לשלם ולשלם בכל טיפול ללא שום תועלת כיום אני נמצא בטיפול קיניסולוגי שזהו הקרש האחרון שלי האם ידוע לך מקרים שטיפול כזה הועיל? תודה מראש

אין הוכחות שטיפול קינסיולוגי עוזר לגימגום, אולי באופן כללי תחושותיך ישתפו ובדרך זו אולי תרגיש יותר טוב. פנה לאירגון "אמבי" לעזרה עצמית של אנשים הסובלים מגימגום וקבל מהם תמיכה וכוח לקבל את עצמך, ולחיות עם הגימגום.......... יתכן וכשתפסיק להלחם באו, יוקל לך ויהיה לך יותר טוב. באשר לשינוי בדיבור וקשר לסבות לכך, רק אתה יודע מה קרה בחיים שלך, מה מלחיץ או מחמיר את דיבורך? לאמב יש גם אתר באינטרנט!

18/12/2001 | 23:59 | מאת: א.מ.

www.ambi.org.il

16/12/2001 | 23:43 | מאת: גל

בני בן ה-3 אובחן בימים אלו ע"י נוירולוגית התפתחותית כבעל הפרעה ראשונית בהתפתחות השפה כאשר ההפרעה העיקרית היא בתחום הסמנטי. בין היתר, המליצה הנוירולוגית על העברת הילד לגן שפתי. רציתי לדעת יותר על אופי הטיפול בגנים אלו והיכן נמצאים גנים כאלה באיזור המרכז. בתודה מראש,

גן שפתי הינה מסגרת חינוכית מיועדת לילדים עם קשים ברכישת השפה, וההכללה והפניה למסגרת זו הינה באחריות משרד החינוך, לאחר הפניה לועדת השמה של מערכת החינוך. זכאותו להכנס לגן זה מותנה מכוח בחוק לחינוך מיוחד. בגן שפתי יש עבודה אינטנסיבית ומערכתית לקידום מיומנויות השפה, הנעשה על ידי טיפול של קלינאי תקשורת (אינטנסיבי יותר מאשר בשרותי הקופה) ושיתוף עם כל גורמי הטיפול והחינוך בגן (גננת, עוזרת וכו') בנוסף וזה יש מספר ילדים קטן (בין 8-12 ילדים בד"כ ואז הילד זוכה ליחס אישי יותר. כניסה לגן שפתי מגדילה את האפשרותת כי הילד יסגור את הפערים לעומת בני גילו ומגדילה את הסיכוי שיכנס לכיתה א' רגילה. כל החלטה נעשת במשותף בין ההורים למערכת. זכותך לבקש לבקר בגן המיועד וגם להתחיל בטיפול של קלינאי תקשורת ולקב ממנה איבחון והמלצות ייחודיות לתחום השפב, בנוסף לאיבחון של הרופא ואחרים......

13/12/2001 | 12:42 | מאת: נטלי

תי בת שנתיים וארבעה חודשים. היא החלה לדבר בגיל מאוד צעיר ומדברת שוטף (משפטים שלמים, אוצר מילים מדהים) מזה זמן רב (לפחות חצי שנה). לפני מספר ימים לפתע החל אצלה גמגום, שהתגבר בהדרגה עד שהתייצב על רמה כלשהיא. ככל הידוע לי לא עברה עליה כל טראומה או דבר חדש בימים שקדמו לגמגום (כמובן שאיני יכולה להיות בטוחה במאה אחוז, כי איני נמצאת איתה כל היום). אנו לא מדברים על הגמגום לידה, לא מתקנים אותה וממתינים בסבלנות שתסיים להגיד את המילים (לא משלימים אותה כדי לחסוך זמן). יש לציין, כי חמותי מספרת שגם לבעלי היתה תופעה של גמגום בגיל זהה, שהומלץ לא לטפל בו בזמנו, ועבר מעצמו, אך רק לאחר כשנה! כמו כן, אני נמצאת בחודש הרביעי להריוני השני, ובתי מאוד עסוקה בנושא ההריון והתינוק, אך מזה זמן רב לפני שהחל הגמגום. האם יש המלצה לטפל בצורה כלשהיא בגמגום, או פשוט לחכות שיעבור מעצמו? האם יש לך המלצות נוספות עבורנו? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

ההמלצה הכי בריאה זה לקבל את התופעה כחלק מהתפתחות הנורמלית וטוב שזה עכשיו כדי שלא תקשרי בינה לבין לידה, פחד או כל דבר אחר הקורה בסמוך מבחינת הזמן ומחליטים על קשר של סיבה ותוצאה, אשר לא ניתן להוכחה......... כנסי לאתר של קלינאי התקשורת וקיראי הכל על שתף דיבור והתפתחות נורמלית של בדיבור, www.ishla.org.il התופעה יכלה לחלוף ולהופיע מעצמא ואין דבר שתוכלי לעשות, פרט לדאגת יתר אשר בהכרח תעבור לביתך. בהצלחה ובמידה ותרגישי צורך פני לקבלת יעוץ אישי לקלינאי תקשורת, מבלי להביא את הילדה בשלב ראשון.

14/04/2002 | 22:40 | מאת: סיל

בני בן ה-3 מגמגם בתחילת כל משפט ובנוסף הוא גם מחליף אותיות, יש לציין כי הוא התחיל לדבר בגיל שנה וחצי ואז התופעה זו הייתה נעלמה וחזרה שוב לאחרונה אבל בתדירות הרבה יותר גבוה. בני לומר גם אנגלית כשפה שניה מאוקטובר. רציתי לדעת האם יש קשר בין שפה שניה לגמגום ואם לא אז מה צריך לעשות? אנחנו ההורים מניחים לו עד שיסיים את המשפט אבל הסביבה לא תמיד מאפשרת ואני רואה שזה מפריע קצת לבני.

13/12/2001 | 11:13 | מאת: דורית

בני ה ינו פג שהונשם 3 חודשים מיום לידתו (כיום בן 3.5). כתוצאה מכך נגרם שיתוק של אחד ממיתרי הקול שלו. קולו היום צרוד וחלש. הוא בטיפול קלינאית תקשורת ואכן יש שיפור בהפקת הקול. שאלתי היא האם תיתכן בעתיד הפקת קול רגילה למרות שיתוק אחד ממיתרי הקול.

במידה ובנך סובל משיתוק במיתר אחד ובמידה ואיננו סובל ממחלות נוספות יהיה על קלינאי התקשורת לאמנו בהפעלת כוח כך והמיתר הבריא יחצה את קו העמצא ויגרום לסגירה שלמה של מיתרי הקול ובעקבות זאת, לקול צלול ולא צרוד. במידה ויש נזק מרכזי או הקפי המשפיעה על כלל הפעילות שלו יהיה אפשר בשלב יותר מאוחר לשקול ביצוע של ניתוח ל"הזזת" המיתר המשותק לקו העמצא, פעולה זו יכולה להגביל את נפח הנשימה ולדעתי לא מבוצע בילדים צעירים. יש לברר את בריאותם של המיתרים מלבד מהשיתוק אשר רק מציין את חוסר התנועה כלפי קו העמצא. אשמח להמשיך ולשמוע על התקדמותו של בנך. במידה וקולו חלש ניתן לתת לו מגבר קול נייד אשר יסייע לו במצבים של רעש בסביבה, כמו בגן הילדים. בהצלחה בטיפול, וזכרי שיש הרבה מה לעשות ולא להתייאש.

13/12/2001 | 20:16 | מאת: דורית

תודה על תשובתך. במספר בדיקות אנדוסקופיה שערכו לו מצאו כי אין כל מגבלה במיתרי הקול פרט לשיתוק אחד המיתרים. האם מתן מגבר קול נייד לא יהווה בשבילו תמריץ שלילי שלא להתאמץ ולהפיק קול למרות המגבלות. כשהוא צריך לצעוק כדי שישמעו אותו הקול שלו חזק הרבה יותר וע"פ קלינאית התקשורת עלינו להתעקש שידבר חזק. אני סבורה שאם יקבל מגבר הוא יפסיק להתאמץ. מה דעתך?

11/12/2001 | 19:51 | מאת: נעמה

בני עבר אבחון אצל קלינאית תקשורת שקבעה שיימת אצלו בשיה בשמיעה פונולוגית. מכיוון שבני בשנה הבאה (מבחינת הגיל) יתאים לכיתה א' ורק התחלנו לטפל בבעיה קיים אצלי חשש שהוא לא כל כך יתאים מכיוון שהדיבור שלו לא בסדר הנכון ז"א הוא עונה לא בדיוק לעניין ולא ברור ממש. האם שמיעה פונולוגית היא סיבה מספקת עבורי לא להעלות אותו לכתה א' או שהאם טיפול שיעבור במהלך השנה הנוכחית (בינתיים עבר 4 טיפולים) יגרמו לו להתאים לבה"ס אשמח לתשובתך נעמה

עדיין מוקדם לקבוע, חכי עד לאחר חופשת פסח ותתיעצי עם הקלינאי. הכוונה לתפקוד שמיעתי, ונקרא אבחנה פונולוגית, ולא שמיעה פונולוגית. זהו תפקוד בסיסי לרכישת הקריאה ועכשיו, בגן חובה זה גיל מצויין לטיפול וקידום. בקשי מהקלינאי לתת לך עבודה לבית ושוחחי גם עם הגננת, בהצלחה!

09/12/2001 | 14:16 | מאת: נחמה

היי אני עולה חדשה ודוברת עברית מצויין הבעיה שלי היא המבטא הכבד שלי שאשמח לבטל אותו. היכן אפשר ללמוד תיקון מבטא

פני לקלינאי תקשורת אשר מטפל בעניין זה או לחלופים למדריך למשחק (כמו עם שחקנים) למה המבטא מפריעה לך? זהו סימן של המקורות שלך ודי קשה לשינוי, צריך לנתח את דיבורך ולבחור כל פריט בנפרד. ידרש ממך כישורים רמו שמיע ואבחנה שמיעתית טובים, יכולת חיקוי ושינוי בהרגלי דיבור. בהצלחה!

08/12/2001 | 23:45 | מאת: מי מה ידע

בני בן 10 סובל מELECTIVE MUTISM כבר 5 שנים. בדקנו אם זה נגרם עקב טראומה, אך לא הצלחנו לאתר את הסיבות. הוא מתקשר היטב עם הסביבה אך ללא מלל. הוא משוחח רק עם בני המשפחה ועם סבא סבתא ובן-הדוד.דיבורו קולח, מהיר ואין כל הפרעה. הוא ילד עליז, אוהב חיים ובעלי-חיים. טיפלנו אצל פסיכולוגים- אך הטיפולים לא נשאו פרי. מה דעתכם? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

בספרות של פסיכיאטריה של הילד מדברים על שילוב של טיפול התנהגותי וטיפול תרופתי, רואים את הבעיה על רקע של "ביישנות" פתולודית, או דיכאון. כותבים על תרופות אנטידיכאוניות שמפחיתות את החרדה בפני אנשים זרים או תקשורת עם אנשים מבחוץ. האם הוא באמת עליז? באמת מתפקד בחברה ובבית הספר ברמה מספיק יעילה כדאי לממש את יכולתו האמיתית? זה חומר למחשבה, קלינאי תקשורת יכולים להואיל רק במידה ומדובר על טיפול משולב עם גורמים נוספים, כמו פסיכיאטורץ טיפול תרופתי, התנהגותי, משפחתי וכו'.

11/12/2001 | 03:29 | מאת: אורלי

שלום לך,! להערכתי (עקב קירבתי המקצועית לעניין,) מומלץ לפנות לטיפול לא מילולי,קיימת שיטת טיפול מעולה בשם SANDPLAY THERAPY אתה יכול לקרוא על זה באתר של SANDPLAY THERAPISTS OF AMERICA, ושם יש גם כתובות של אנשים בארץ שעובדים בשיטה זו. מומלץ בחום!

06/12/2001 | 12:50 | מאת: נחמה

בתי בת ה- 2.5 הוגה אותיות שונות לא נכון ולכן הדיבור שלה אינו ברור. לדוגמא: "קניקל וקקופ" הם שניצל וקטשופ, . האם צריך ללכת לקלינאי תקשורת כבר בגיל זה?

לקריאה נוספת והעמקה

במידהה ויש שיפור, איטי כמה שיהיה, אין צורך כרגע לפנות לטיפול. האם הילדה אוכלת אוכל מוצק, לועסת ומדברת בלי מוצץ בפה? אם רצונכם בכך, תוכלו לפנות להכרות לקלינאי תקשורת אשר תעקוב אחר התפתחותו ובאותו זמן ידריך אותכם, באופן ספציפי. בגיל זה המטלות בהתפתחות השפה הינם סביב רכישת אוצר מילים ושפה מורכבת עם המון מושגים חדשים, ההיגוי מתפתח במביל ואין צורך או מקום לטיפול ספציפי בתחום זה, בגיל זה. הכלל : הדיבור צריך היות ברור לאנשים מחוץ למשפחה בגיל 3 וחצי, בערך.

09/12/2001 | 14:18 | מאת: נחמה

בגיל זה אין שום בעיית דיבור תני לה שנה ולא תוכלי להפסיק את השטף סבלנות צריך עם ילדים

14/04/2002 | 22:24 | מאת: סילביה

05/12/2001 | 23:46 | מאת: רותי

בני בן ה-6 סובל מגמגום קל - מילה נתקעת בתחילת משפט בד"כ .הגמגום נמשך לסירוגין מגיל 3-4 , ובאופן רציף בשנתיים האחרונות . טיפולים אצל קלינאית תקשורת לא הועילו . נאמר לנו ע"י הקלינאית כי הילד כנראה יגמגם תמיד , אולם לדעתנו הייאוש מוקדם מדי . האם בגיל 6 אין כבר אפשרות לטיפול ועלינו להשלים עם המצב , או שמא ישנו טיפול שבעזרתו ניתן להיפטר מן הגמגום .

לקריאה נוספת והעמקה

א. חוסר שטף בתחילת המשפט איננו נחשב לגימגום, אלה לתופעת התארגנון נורמלית לגבי הדיבור. ב. יש סיכוי שתופעה זו תחלוף בעצמ בשנים הראשונות שך הלימודים בבית הספר. ג. אם מדובר ב"גימגום" אז התופעה דומא לאלרגיה אשר בתנאים ובמצבים מסויימים מופיעה, בדרגות חומרה שונות. ד. "יאוש" ודאי אין מקום ליאוש, מקסימום עם השלמה של סיגנון דיבור אשר תחת לחץ וביקורת יכול להחמיר, ודאי זו איננה כוונתכם. קבלו את בנכם כמו שהוא, החוסר שטף מהווה חלק קטן מאוד ממשהוא, ולכן חשוב לחזק את הביטחון העצמי ולא לתת לו תחושה של יאוש. ה. קיראו את הפרק על חוסר שטף בדיבור באתר קלינאי התקשורת: www.ishla.org.il

בכתבת עיתון הארץ מהיום, המיליניום השלישי, בארצנו הנאורה והמתתפתחת. ועדת סל הבריאות הפסיקה לתמלל את ישיבותיה מריח לא טוב.

באמת חבל!

03/12/2001 | 12:44 | מאת: חגית

שלום יש לי בן בן 6 שיהי לו עיכוב שפתי משמעותי ומטופל עד היום אצל קלינאית תקשורת.יש לי בת בת 11 חודשים ואני חרדה שגם אצלה יהיו בעיות עם רכישה ספונטנית של השפה. מהו קצב ההתפתחות ומהם סימני האזהרה שלי למשל היא עדיין לא משמיעה קולות של חיות ואף לא מחקה אותי עושה אותם האם זה נורמלי? תודה , חגית

לקריאה נוספת והעמקה

עיכוב ברגישת השפה יכול "לרוץ" במפשחות, אבל לא חייב. כנסי לאתר של קלינאי התקשןרת וקראי שם את הפרק על התפתחות השפה www.ishla,org,il בנוסף תתיעצי עם הקלינאי של בנך וקבלי ממנה מעט הנחיות לגבי בתך והדרך לעודד תקשורת מילולית. במידה והיא ערנית לשפה, מבצעת הורואת פשוטות כמו תני לי, קחי וממלמלת מספר קולות בכוונה, אז יכול להיות שהיא לא מציגה איחור התפתחותי, שכן, בגיל זה ההבדלים בין ילדים שונים גדולים!!!! בגיל שנתים ושלושה חודשים עושים לכל הילדים מבחן תקשורת, בטיפת חלב. מבחן זה רגיש במיוחד באיתור ילדים הזקוקים לאיבחון, הדרכה והתערבות, אל תוותרי אליו! אם הילדה בריאה ושמיעת לא מהווה מכשול (במידה וסובלת מדלקות וכו') אין סיבה לדאגה בשלב זה. תהני ממנה, תעודדי אותה ופשוט תעקבי אחר שינוייםהתקדמות!

04/12/2001 | 14:00 | מאת: חגית

תודה על תשובתך. פניתי לאתר ולא מצאתי שם תשובות מדויקות רק אינפורמציה כללית (מעננינת שקשורה יותר לבני הבכור) בתי אומרת אבא ואמא (בעיקר כשהיא מיבבת) אך במקביל לכל חתול ברחוב היא אומרת אבא היא משחקת ב"תני לי /קחי" ומלמלת הברות כמו גגג .. היא עושה שלום בד"כ כשמבקשים ממנה אך לא עושה את תנועות השיר אצבעות ... נראה לך שזוהי התפתחות התואמת את גילה ?

אם הילדה בריאה ואין לה ירידה בשמיעה נראה לי שאת מתארת ילדה עם התפתחות תקינה, תהני ממנה וזהו!!!

29/11/2001 | 23:05 | מאת: סמדר

בני בן הארבע (עוד מעט) אינו מבטא את האות צ' ובמקומה הוא מבטא ס'. האם זה נורמלי עדיין בגיל זה, ומתי כדאי לבדוק נושא זה אם בכלל?

כןת בגיל זה עדיין נורמלי - פני לבדיקה לקראת גיל חמש וכדאי לטפל בזה לפני כניסתו של בנך לכתה א', וזאת במידה ועדיין לא הסתדר לבד.

29/11/2001 | 17:30 | מאת: אבי

כתבתי לך בתאריך11-6 וב11-14 לא ענית לי מדוע????

לקריאה נוספת והעמקה

לא יודעת, תשאל שוב או עיין באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il

28/11/2001 | 13:20 | מאת: ורדינון

שלום לך, אודה לך אם תוכלי להסביר את תהליכי שיקום הדיבור לאחר CVA: האם קיים זמן המתנה לראות מה קצב/מהלך ההתאוששות הטבעי של האדם? האם יש הבדל בשיקום לאחר CVA ראשון או לאחר רביעי? מה הקשר בין יכולת הבליעה ליכולת המילולית (אם קיים אכן קשר כזה)? ולבסוף, מהם אחוזי השיקום לאחר אירוע באוכלוסית נשים לאחר גיל 65 (לרמה של מספר מילים במהלך שיחה) תודה רבה על עזרתך.

לקריאה נוספת והעמקה

לעתים ובעקבות CVA יש פגיעה במרכז השפה או במערכת העצבים ההקפית האחראית לפעילות הפה, אשר כוללת את הדיבור והבליעה (שני התפקודים מתקיימים על ידי פעילות אותם האברים). עלכן, פגיעה באברים תפגעה בשני התפקודים. יש תקופה של החלמה ספונטנית (התאוששות מהירה) עם סיום הארוע ועד להתייצבות קצב השיקום, נמשך בין שבועיים למס' חודשים. לאחר מכן יש התקדמות איטית יותר ואם עבודה ושת"פ ניתן לקדם את האדם. אין הבדל בשיקומם של נשים וגברים, אישה בת 64 היא לגבינו צעירה ובעלת סיכוי טוב לשיקום. עם יש CVA חוזרים יש נזקים שהם מצטברים ואז השיקום פחות טוב, באופן כללי, יש הבדלים אישיים רבים ורק מי שמטפל בחולה יכול להביעה דעה מבוססת יותר. ניתן לקבל עוד מידע באתר קלינאי התקשורת בישראל www.ishla.org.il

26/11/2001 | 20:27 | מאת: מתנדבת שירות לאומי

אני משרתת במוסד לילדים ובוגרים פגועי מוח. יש אצלנו בת שלוש מקסימה, חרשת ב-95% , שאחת ההנאות שלה בחיים זה להוציא את מכשירי השמיעה מיד עם הלבשתם ולהכניסם לפייה. האם יש מכשירי שמיעה שקשה להוציא אותם מהאוזן יותר מהמכשיר הממוצע? (אבל שלא יהיו יקרים מידי). כמו כן רציתי לשאול מה מחירו של שתל שבלול? תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

תפני לעזרה בטיפול במכשיר של הילדה לאירגון מיח"א 6994778-03. הם יתנו לך עצה מה לעשות באשר לשימוש במכשירים. באשר לשתל, לילדים עד גיל 18 השתל כלול בסל השרותים והקופ"ח משלמת על הכל, ההחלטה וכו' בידי ההורים, ןהמלצת הצוות המקצועי המטפל בילדה.

26/11/2001 | 14:08 | מאת: מאיה

שלום לכולם! אני סטודנטית שנה רביעית לחנוך מיוחד בסמינר הקיבוצים במסגרת קורס סמינריון "פסיכופתולוגיה ופסיכותראפיה אצל ילדים" בחרתי לחקור את נושא הגמגום באופן התפתחותי לאורך השנים מילדות לבגרות אשמח אם תוכלו להפנות אותי במקורות ידע נוספים, מחקרים, מאמרים, עבודות דוקטורט וכדומה, על מנת שאוכל להעמיק ולחקור בנושא. נושא זה מעניין אותי מאוד מאחר ואני מורה שעובדת עם מספר ילדים בעלי בעיה כזו. תודה מראש מאיה

לקריאה נוספת והעמקה

פני לסיפריה בבית הספר להפרעות בתקשורת ותעזרי שם בספרנית ובעבודות הסמינריוניות של סטודנטים. תוכלי גם להכנס למספר אתרים דרך האתר של האגודה הישדאלית של קלינאי התקשורת www.ishla.org.il ניתן גם לפנות לאירגון "אמבי", יש להם אתר, זו קבוצה לעזרה עצמית של אנשים הסובלים מגימגום. בהצלחה

24/11/2001 | 23:41 | מאת: שירית

ביתי בת ה 7 סובלת מבעיה נפשית. יש לה שפה אך היא אינה משתמשת בה . נראה כי השפה אינה צורך בשבילה לתקשורת.\ קלינאית תקשורת עובדת איתה בגן פעמיים בשבוע. \בבית אנחנו מכריחים אותה לומר מה שהיא רוצה ואם זה מאד חשוב לה היא אומרת משפט. איך אפשר ל"הסביר" לה שאנחנו בני האדם מתקשרים בשפה. תודה.

כנראה שמאפייני השימוש בשפה קשורים ברצון או צורך לתקשר, וזהו חלק בלתי נפרד מהתפתחות השפה. ילד שאינו מתקשר זקוק לטיפול רב מקצועי ועם היא סובלת מבעיה רגשית או נפשית החוסר רצון לתקשר מהווה סימפטום בכל המצב שלה. תתיעצי עם הפסיכולוג והקלינאי שמכירים אותה, בהצלחה!

24/11/2001 | 22:52 | מאת: עודית

אני עו,ד במקצועי. לעתים קרובות קורה שכשאני טוענת בבית המשפט אני מדברת מהר מדי ובהתלהבות רבה. הקלדנית לא מספיקה לרשום את מה שאני אומרת ויוצא שטעון נהדר ומצויין שלי הופך בפרוטוקול הדיון למשהו לא ברור וחסר. כיצד אפשר לטפל בכך האם אפשר להפנות אותי למשיהו ספציפי שמטפל בבעיות של דיקציה. האם זו אכן בעיה של דיקציה. באופן כללי אני לא מדברת מהר מדי ואין לי בעיה . הדבר קורה בעקר בעיתות התלהבות או התרגשות. אודה לתשובתכם

פני לקלינאי תקשורת, באיזור מגוריך או עבודתך, דרך קופ"ח או דרך האתר של הקלינאים: www.ishla.org.il

24/11/2001 | 16:37 | מאת: מיכל

למה המעבר לאכילה בכפית של אוכל טחון חשוב להתפתחות הדיבור. מה זה קשור? עד איזה גיל "מותר" לבני לאכול מבקבוק? למי ומתי עלי לפנות לטיפול אם הוא לא מסכים לאכול מוצקים? תודה.

לא יודעת בן כמה בנך ומה דגם ההתפתחות שלו. כמו בכל תפקוד אחר יש גיל קריטי ובו הילד צריך להתנסות בפעילות כדי לרכוש את המיומנות הנדרשת, ללא ההזדמנות להתנסות הוא לא ילמד ומאוחר יותר כבר לא יצליח לרכוש ולפתח את המיומנות שבו הוא לא התנסה. לגבי אכילה, מדובר על אותם האברים של הדיבור ולכן התנסות באכילת מוצקים ולעיסה מלווים את הרכישה של פעילות מוטורית עדינה ומגוונת, המהווה בסיס לדיבור. לקראת גיל שנה מרבית הילדים יכולים להסתדר עם אוכל רגיל, מבושל או פירות כמו בננה, אפרסק ובמידה ויש מספיק שיניים גם תפוח. שתיה מכוס מאפשרת לפתח תאום בין הפה, הלשון והנשימה וגם לו ערך התפתחותי. לפנות לטיפול על פי הגיל? קשה לקבוע מתי, מבלי לדעת יותר פרטים, תתיעצי עם אחות טיפת חלב!

22/11/2001 | 15:42 | מאת: שרון

שלום, בעקבות אבחון בני קיבל הקלה במבחנים באנגלית בביה"ס ויש לו אפשרות להאזין בווקמן לטקסטים. הווקמן צריך להיות עם מונה ובלי אפשרות החזרה לאחור ( רה ווינד ) - היכן אפשר לרכוש ווקמן כזה???? תודה

תשאלי בחנות לדברי חשמל

22/11/2001 | 15:34 | מאת: אמא מודאגת

לבני בן ה7- הפרעה קלה בדיבור. במקום ש' הוא מבטא ס' עם הלשון. ביקרנו אצל קלינאית בתחילת השנה עפ"י בקשתו, משום שצחקו עליו ילדים אחרים(חברים, אפילו בני דודים). אחרי כל פגישה היינו אמורים להתאמן בבית, אולם ילדי שהוא תלמיד מצטיין, עמד מס' פעמים מול המראה כעצת הקלינאית, התאמן מעט מאד וסרב שנתקן אותו. הקלינאית הסבירה בהתחלה שאין צורך בהרבה פגישות ואכן הוא החל להשתעמם אחרי מספר פגישות, הפסיק להתאמן והמציא תירוצים שונים על מנת לדחות ולהפסיק את הטיפול... וחבל!!! ברצוני לשאול האם התנהגותו נובעת מחוסר בשלות או שמא יש כאן איזושהי השלמה עם המצב או חוסר כוח רצון? הקלינאית שהרגישה זאת המליצה שלא נפסיק ונמשיך את הטיפול. אולם אני לא רציתי להכביד על הילד וכיבדתי את רצונו. האם כדאי להמתין מעט עד שיאסוף שוב כוחות נפש או לחדש מיד את הטיפול?

לקריאה נוספת והעמקה

כן, כדאי להמתין. יכול להיות שהקלינאי יכולה להפנות אותך או שיש לה קבוצה ילדים אשר בטיפול קבוצתי יכולים לסיע ולברד אחד את השני. כשבנך יחלית שמוכן לנסות טיפול תתיעצי עם הקלינאית הנוכחית, אולי משהי אחרת, עם אישיות ומשחקים אחרים תצליח יותר ולא אותה הקלינאית אשר אולי מצתה את עצמה? לשיקולך. האם השיניים שקדמיות התחלפו? בדקי את דיבורו לפני לתחליתי על צורך ביישור שיניים, מכוון שלעתים יש תנועות לשון לא תקינות שפוגעות במבנה של הפה והמנשך. לקריאה נוספת: www.ishla.org.il

22/11/2001 | 10:30 | מאת: אסנת קליין

שלום רב, אני לא יודעת אם לקרוא לזה גמגום או משהו אחר אבל כשילדי בן ה-6 מתחיל לדבר רק בתחילת המשפט הוא קצת משתהה כשהוא כאילו מחפש את המילה שרצה להגיד ועד שזאת יוצאת הוא קצת משתהה כאילו מחפש את המילה הנכונה. יש לציין שבהמשך המשפט אין שום בעיה וכן שאוצר המילים שלו גדול יותר מהממוצע. כמו כן, יש לציין שלא תמיד זה קורה. האמת היא שהמורה שלו הפנתה זאת לתשומת ליבי מאחר ואני לא חשבתי שיש איזושהיא בעיה בהתבטאויות הללו כיוון שזה קורה אך לא לעיתים קרובות. המורה נתנה דוגמא שלמשל הילדים חזרו מחופשת סוכות וכל אחד סיפר מה עשה בחג. כשהיא פנתה אליו הוא עמד לומר משהו אך השתהה קצת בתחילה ובתגובה הילדים בכיתה האיצו בו : נו נו.........דבר כבר. מה לעשות בנידון? האם לדעתך יש לטפל בענין? כמו כן אני רוצה לציין כי בני זקוק לריפוי בעיסוק. האם יש קשר בין הדברים? בתודה אסנת

לקריאה נוספת והעמקה

1. הקשר היחידי הוא ביכולת התארגנות, ילדים זקוקים לפעמים לכמה שניות כדי לארגן את המחשבות למילים ומשפטים, דברי על כך אם המרפא בעיסוק 2. מה שקרה אחרי החופשה מהווה דוגמה טובה ליכולת להתארגן, כל הילדים רצו לספר והוא היה צריך לבחור רק דבר אחד או שתיים לספר על חופשה בת שבוע-שבועיים - קשה לבחור בדיוק מה לבחור 3. תפני את המורה לאתר של קלינאי התקשורת, שם יש מידע על תופעת חוסר שתף בדיבור, שזו תופעה לחלוטין נורמלית וחלק של התפתחות הדיבור, היא צריכה לתת לו זמן לענות לא לפנות אליו עם שאלות גדולות אלה מעט ממוקדות, כדי לסייע לו להתארגן: לא מה עשיתה בחופש אלה לאן לנסעת, היכן ביקרת והוא. אתר האגודה www.ishla.org.il

21/11/2001 | 22:55 | מאת: אורית

שלום אני עורכת סמינריון בנושא אילמות מבחירה. אשמח לקבל הפניה לכל חומר שנכתב בעברית לאחרונה (כמובן אשמח לקבל גם חומר באנגלית). תודה מראש. אורית

לקריאה נוספת והעמקה

ישחומר רב בספרות של פסיכיאטריה. אין לדעתי חומר שפורסם בעברית, לא בספרות שלנו (ק"ת). לפני כמה שנים הצגתי מקרה כזה ובהמשך הייתה הרצאה של פסיכיאטרית, מומחה בילדים, הבעיה היא רב רבדים ולא קשורה לתחום אחד ספציפי, חפשי בםפרות של ילדים עם הפרעות רגשיות, זה המקום להתחיל! בעבר שמה של התופעה הייתה elective mutism, השם שונה מכוון שברור שמדובר על ילדים ש"בוחרים" איפה ומתי ידברו ובטיפול נגד חרדה (טיפול תרופתי) יש הטבה משמעותית, כשמלווה בטיפול התנהגותי (בדיבור, במשחק או אחר) יש הטבה.

23/11/2001 | 19:01 | מאת: אורית

אשמח מאוד אם תפני אותי למאמרים עדכניים באנגלית בנושא. תודה.

21/11/2001 | 19:10 | מאת: חיילת

שלום, יש לי בעיה רצינית של גמגום שהתחילה בגיל 3 הסתיימה בגיל 6 והתחילה שוב בכיתה ד'. במשך כל אותם שנים, ועד לפני 3 שנים, הייתי אצל קלינאיות תקשורת בבי"ח "איכילוב", אצל פסיכולוגים שונים, ואפילו אצל רבנים. למרות כל הנ"ל שום דבר לא עזר. אפילו את החלק של הבגרות באנגלית בע"פ לא עשיתי.הציונים שלי מעולים, ולא היתה לי בעיה. כיום אני בת 19.5 - חיילת, קוויתי ללכת לקצונה, אך "פרשתי" מהרעיון מהר מאוד עקב מצבי העגום. מבחינה חברתית אין לי בעיה, אף אחד לא צוחק עלי על זה, יש לי חבר 4 שנים שמאוד אוהב אותי . אך עדיין יש לי בעיה עם זה. יש לפעמים משפטים "שיוצאים" לי חלק, אך ברוב המשפטי אני נתקעת. מה לעשות????? אני צריכה עצה דחופה במהרה!!!! נמאס לי לחית כך. שאלה נוספת: האם זה יכול להיות תורשתי, כי אבא שלי, לעיתים רחוקות כשהוא עצבני לפעמים יוצא לו גמגום קל מאוד, (אגב, גם אחיו לפעמים "מזייפים" בדיבור, במצבי לחץ)

לקריאה נוספת והעמקה

ידוע שגימגום עובר במשפחות אבל עדיין לא ברור כיצד (אם בתורשה או בלמידה או עקב הרגלי שיחה מסויימים במשפחה) צרי קשר עם הקבוצה לעזרה עצמית של מגמגמים, "אמבי" יש להם אתר וקבוצות תמיכה. קבלי את עצמך ונסי לאהוב את עצמך כמו שאת, אף אחד לא מושלם! יש שיטות טיפול שונות, המבוססות על כל מיני עקרונות, לדעתי בשבילך אמבי יכול לתת לך ראיונות וכוונים של אנשים במצבך, בדרגות שונות של גימגום.

23/11/2001 | 16:43 | מאת: חיילת

כיצד יוצרים קשר עם "אמבי"

04/12/2001 | 21:05 | מאת: נורית

אם יש לך רצון רב, ולא היית עדין, תפני לברברה דם.

02/01/2002 | 19:43 | מאת: קרן

ברברה דם היא אמא שלי. למכון שלה קוראים CTI והוא נמצא בבני ברק. טל' 6185759. יש לה אתר באינטרנט www.stuttering.co.il

21/11/2001 | 11:12 | מאת: מאירה

היי רציתי לישאול האים דיבור יתר. קשור לנושא? או כאן זה צרות של עשירים? יש לי בת בת6 וחצי והיא מדברת המון גם בכיתה היא בכיתה א . המורה מתלוננת ואנחנו מתפוצצים. היא מספרת הכול לא מסננת פשוט הכול, בלי הפסקה מהרגע שמתעוררת. אין לה בעיה בלימודים חוץ מהעינין שהיא עוברת מנושא לנושא ולא מסימת דבר. אבל כשיושבים איתה גומרת הכול. היא מפוזרת מאוד. שוכחת איפה היא שמה דברים . ומה היא צריכה לעשות באמצא השעורים היא קמה לדבר איתי ושוכחת להמשיך בשעורים. מה עושים האם זו בעיה או שאני סתם היסטרית. פשוט ראיתי את שם הפורום והחלטתי לכתוב עדיין לא פניתי לשום רופא. האם כדאי לי ליפנות לרופא? ואיזה? אני לא מאמינה בפסיכולוגים. בתודה מראש מאירה

לקריאה נוספת והעמקה

את מתארת תופעה שיכולה לגרום לקשיי הסתגלות וקשורה לשימוש בשפה, בשפה המקצועית שלנו מדובר על "פרגמטיקה" שזה הידע שנירכש משימוש בשפה והופך אותנו למתקשרים רלוונטים, השומרים על הנושא, עונים לעניין ובכמות מספקת של מידע. פני לקלינאי תקשורת אשר מכיר את נושא הפרגמטיקה ואל תוותרי אל קבלת הדרכה, הכוונה וטיפול לפי הצורך.

21/11/2001 | 22:59 | מאת: מאירה

תודה

22/11/2001 | 08:35 | מאת: רונית

גם הבת שלי מדברת ללא הפסק , כולם מעידים שביתי מבריקה לכן תתנחמי , בנוגע לכך שילד עובר מנושא לנושא, תחשבי האם גם את כזאת? רופאה נתנה לי טיפ חשוב בנושא זה, כשהילד עסוק במשהו אף פעם אל תסיחי את דעתו באמצע .

20/11/2001 | 22:33 | מאת: אמא דואגת

שלום רב בני בן שנה ו 10 חודשים.מלאי המילים שלו הוא כ 20 מילים, נערכה בדיקת שמיעה בגיל שנה ו 7 חודשים והתוצאה תקינה, נאמר שיש צורך במעקב אחר מספר המילים שמצטברות, כרגע מדובר על כ 20 מילים, פה ושם הוא התחיל לחבר מילים למשפט כמו "כלב אוכל" , "בלון גבוה" אבל אין עלייה משמעותית או קפיצה גדולה במספר המילים כפי שקראתי בספרות האם עלי לבצע בדיקות נוספות? ועד איזה שלב או גיל עלי לחכות? זהו ילד שני, כאשר הבכור בגיל שנה וחצי דיבר יפה.

לקריאה נוספת והעמקה

כל ילד וקצב ההתפתחות האישית שלו. בצחוק ניתן להגיד שבנך לא קראה את אותם הספרים בקשר להתפתחות השפה. את מתארת ילד אם התפתחות בגדר הנורמה ולפי התוכן אין כרגע מקום לדאגה. בגיל 2 ושלושה חודשים מתבצעות בדיקות סינון בטיפת חלב, קחי את בנך לבדיקה בגיל זה ובינתיים תני לו להשיג את השגיו בקצב האישי שלו (דבר נכון לכל ימי חייו ובכל תחום שהוא)

20/11/2001 | 19:44 | מאת: דנה

פרידה שלום רב! אני אם לילד בן שלש וחצי עם בעיות קשב וריכוז וגם דיבור משובש והיגוי לא תקין. שאלתי היא מה אנחנו כהורים יכולים לעשות איתו בבית מלבד עזרה מקצועית כלומר האם להשקיע יותר בקריאת ספרים לדוגמה או משחקים חינוכיים או פשוט להשאיר הכל לטיפול מקצועי אודה לך על תשובתך.

לקריאה נוספת והעמקה
20/11/2001 | 21:43 | מאת: יוחאי

יש לי ילד בן 14 .ויש לו בעיה בדיבור וקשה לו להתחיל משפט,וקשה לו להתרכז. איפה אני יכול לפנות למקום טוב שיטפלו בו. ומה עלי לעשות בכדי לעזור לו?

תפנה לאגודת קלינאי התקשורת ותחפש מישו שמטפל בילדים בגיל זה. במידה ובינך לא נמצא זכאי לטיפול במסגרת ביה"ס אז יהיה אליך לפנות לטיפול פרטי מכוון שבגיל זה אין טיפול בדיבור במסגרת סל השרותים של הקופה. קלינאי התקשורת: www.ishla.org.il או בטל, 9217815-03 בהצלחה

בהחלט להשקיע בילד, העבודה המקצועית לא מחליפה את מקום ההורים בהתפתחות בשפה והקשב. פני לאגודת קלינאי התקשורת ובקשי לרכוש את חוברת "הנן" (HANEN) (ספר הדרכה להורים עם ילדים לקויי שפה, בקשי מאנשי המקצוע להדריך אותך ולבנות יחד איתך תוכנית טפוח להפעלה בבית ובאופן טבעי בכל הפעילויות היומ-יומיות בבית בהצלחה!

08/12/2001 | 12:10 | מאת: יוחאי

בוקר טוב! היכן נמצאת האגודה שאני יכול לקבל את ספר ההדרכה? באיזור חולון . בתודה האב........

19/11/2001 | 07:37 | מאת: משה

אשמח אם תוכלי לפרט את סוגי הקולות שיש (בס,טנור וכד'). האם לגברים ולנשים יש מבחינה זאת אותו קול. האם עקרונית אדם יכול לשנות את קולו מבס לטנור או להיפך או שזה דבר מולד ? אשמח אם תפני אותי למקום בו ניתן לקבל מידע בנושא.ניסיתי באנצקלפודיות על נושא כמו קול,מיתרי קול ולא מזכרים על הנושא כלום. בתודה מראש.

קןל האדם נוצר בעקבות ויברציה בין מיתרי הקול, אשר מתרחשת במהלך מפגש בין המיתרים. (המיתרים אינם מיתרים כמן כינור אלה בליתות בתוך חלק העליון של קנה הנשימה, אשר ניקרא גרון, המיתרים נסגרים כמו דלתות של מעלית והויברציה מתרחשת בדופן המשותף בין 2 המיתרים. איחות הקול תלוי במסה ובאורך של המיתרים, בגבר בעל מיתרים ארוכים ובמסה כבדה נוצר קול בצתדירויות נמוכות ובאישה בעלת מסה קלה יותר ואורך קצר יותר הקול בתדירויות גבוהות יותר. שינוי בהפקת הקול ניתן לעשות על ידי שינוי באורך המיתרים. לכל אדם יש אפשרות לשנות את טווח המנעד שלו, בגבולות מסויימים ושינויים דרסטיים וגדולים נעשים בעקר על ידי אנשים אשר אימנו את עצמם לכך. (כמו זמרים ושחקנים אש הינם מקצוענים של הקול) הגדרות הקול (כמו בם, סופר וכו' קשורים לתכונות הקול, במושגים של תדירויות כמו במוזיקה)

20/11/2001 | 07:20 | מאת: משה

תודה על תשובתך ,אבל אני אנסח זאת אחרת ? איזה תכונות קול קיימים ? בס,סופרן ואיזה עוד ? והאם יש לנשים ולגברים מבחינה זאת אותה תכונת קול ?

18/11/2001 | 11:34 | מאת: א.

אחייניתי בת שלוש. עד כה דיברה מצויין, במהירות, בשטף וללא הפסקה ומעולם לא היתה לה בעייה בדיבור. לפני כשלושה ימים החלה לגמגם באופן פתאומי ובצורה חריפה ביותר. וכעת היא חוששת לדבר (דבר מאוד לא אופייני לה. שכן עד כה לא הפסיקה לדבר לרגע), משום שהיא יודעת שהיא תגמגם. האם יש דרך לטפל בכך ? האם לגשת לטיפול? האם יש קשר בין הגמגום להולדת אחותה הקטנה לפני כחודש ?

לקריאה נוספת והעמקה

חוסר שטף בדיבור הינה תופעה נורמלית בהתפתחות הדיבור ואין מה לעשות מזה עניין, זו תופעה שלרוב חולפת וקשורה ויכולת ההתארגנות במשפטים, וכן מופיעה רק לאחר שהילד מדבר במשפטים. חפשי בתשובות קודמות באותו נושא כדי לראות שהיו בעבר פניות כשלך, נותן גם לעיין באתר חדש, אתד של אגודת קלינאי התקשורת בישראל, בכתןבת: www.ishla.org.il בפרק של שאלות ותשובות. תמשיכו לתמוך וךעודד אןתה ואםם היא תציין שדיבורה אינו שוטף הגידו " נכון, כך ילדים קטנים לומדים לדבר"

17/11/2001 | 10:19 | מאת: אמא של נעה

בתי בת השבע משבשת את האות צ- מבטאה ס' במקום. למעשה מאז שהתחילה לדבר. האם ניתן לטפל בבית ללא קלינאי תקשורת, שמעתי שישנה טכניקה פשוטה לטפל בכך. תודה.

הטכניקה פשוטה למי שיודע, כדאי להתיעץ עם קלינאי תקשורת, קופ"ח מממן את הטיפול עד גיל 10, לכן אינני מבינה למה לא לנצל את הידע של בעל מקצוע. בהתיעצות ניתן לקבל מהקלינאי הסבר ותוכנית לעבודה בבית ובכך לעשות את התהליך לקל ולנסות להבטיח הצלחה. ישנם קלינאי תקשורת גם במערכת החינוך, בבתי הספר או במרכזים עירוניים אשר נותנים טיפול במסגרתם. אל תוותרי על יעוץ מקצועי ואל תקשי על ביתך בנסיונות ביתיים אשר אינם מובנים ומדורגים.

15/11/2001 | 22:42 | מאת: ענת

האם צריך לתקן ילדה שכמעט בת 4 ואומרת מילים בהיגוי לא נכון? - הילדה מדברת הרבה בקמץ-פתח - האם עלינו לתקן אותה ולהגיד לה איך לומר את המילה? היא הופנתה לבדיקת שמיעה - אבל אני עדיין רוצה לדעת אם צריך לתקן אותה או להיתעלם מהשגיאה? - ואם לתקן אותה אז באיזה דרך?

רצוי לפנות לאיבחון וקבלת הדרכה ספציפית בעניין זה, אצל קלינאי תקשורת.

15/11/2001 | 10:06 | מאת: קארין

בני בן שנתים וחצי והחל לדבר מאוחר יחסית (בגיל שנתיים).לאחרונה החל להרכיב משפטים אך נראה שהוא חוזר מתוך זכרון על דברים ששמע וחוזר עליהם, מבלי ל"עבד" בעצמו את המשפט.למשל:הוא מדבר על עצמו בגוף שלישי כששואלים אותו של מי הנעליים האלה (ואלה הם נעליו) הוא עונה "שלך" (במקום" שלי") או במקרה והוא מקבל מכה הוא אומר "הוא קיבל מכה" במקום "קיבלתי מכה" לעומת זאת הוא אומר"אני רוצה.. או לא רוצה... וכד'. האם זו בעיה המחייבת טיפול מקצועי או שמא זה חלק מרכישת שפה והתפתחות תקינה? תודה מראש

זהו שלב בהתפתחות הנורמלית. עקבי אחר ההתקדמות ורק במידה ובמהלך של תקופה של חודשיים שלושה לא תראי התקדמות, רק אז, יש מקום לקבלת איבחון והדרכה ספציפית. תפני את שאליו בגוף שני, מצאתי הרבה הורים שנוהגים לפנות לילד שלהם בגוף שלישי (דודו רוצא לאכול, במקום אתה רוצה לאכול?) ולעצמך בגוף ראשון (לא אמא אוהבת אותך אלה אני אוהבת אוחך). בהצלחה!

20/11/2001 | 22:08 | מאת: אמא

רציתי להוסיף מנסיוני האישי- הבן שלי שמתקרב לגיל 4 דיבר בצורה דומה (הפוך- על עצמו בגוף שני) המון זמן, ומה ששיפר את דיבורו היה שכאשר הוא אמר משפט משובש, למשל "אוי נפלת, קיבלת מכה" על עצמו, הצבעתי עליו ואמרתי "א-נ-י קיבלתי מכה", וכאשר דיברתי על עצמי הייתי מצביעה על עצמי ומדברת כרגיל בגוף ראשון, כך הוא למד שכל אחד יכול להיות"אני". צריך הרבה סבלנות, בסוף זה נקלט. בהצלחה.

15/11/2001 | 00:29 | מאת: הדס

שלום בני בן החודשיים הוזמן לבדיקת ברה (ABR) בתל-השומר - לא עבר בדיקת שמיעה ראשונית באוזן אחת (לא הצליחו להעביר לו את הבדיקה עקב צינון ומשום שאיננו ישן בשעות של הבדיקה...). הבדיקה תיערך בגיל 3 חודשים וינתן לו "סירופ" מרדים כדי שהוא ישן בזמן הבדיקה. רציתי לדעת מספר דברים: - מהי בדיקת ברה? - מהו הסירופ המרדים שנותנים לתינוק? - באם מתגלה כי הוא אכן לא שומע באוזן אחת, מה בכלל ניתן לעשות בשלב זה (או בכל שלב)? - האם זה קריטי לגלות בעית שמיעה באוזן אחת בגיל 3 חודשים או שבעצם ניתן לחכות לבדיקת השמיעה של טיפת חלב של גיל 7 חודשים? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

בדיקת ABR הינה בדיקה אוביקטיבית להערכת מסילות בשמיעה באוזן ומהאוזן למוח. היא חלק מבדיקות השמיעה המתקיימים בביה"ח זה מזה מספר שנים. ירידה באוזן אחת יכולה להשפיע מעט על התפתחות השפה והדיבור ועל ההתמצאות במרחב, ואם היא קיימת חשוב לדעת כדי להתיחס במשנה זהירות לבריאות של האוזן השניה. הסירופ ניתן בבקרה רפואית ורצוי שתתיעצי אם הרופא ילדים או אאג על תכונות הטיפול התרופתי המתוכנן. ניתן להמתין עם הבדיקה לטיפת חלב, וכמובן לעקוב אחר תגובות הילד ולהיות מודעים לתפקוד השמיעה. תתיעצי עם קלינאי התקושרת בביה"ח כדי לברר האם ביתצוע הבדיקה הינו חיוני כעת, ותשאלי את כל השאלות העולות בדעתך. בהצלחה!

15/11/2001 | 00:12 | מאת: שולה

קרובת משפחה שלי מהמגזר החרדי עומדת להינשא לבן ישיבה בן 24 שמגמגם. לדברי הוריו התחיל לדבר בגיל 4 ןמיד גמגם. בחוג המשפחה התופעה פחות בולטת אבל בציבור יותר. מה הם האפשרויות לאבחון התופעה, סיבות אפשריות והאם אפשר בגיל זה לשפר הדיבור ?

לקריאה נוספת והעמקה

צרו קשר עם איגון אמבי, לעזרה עצמית של מגמגמים, יש להם אתר אינטרנט! הם ממוקמים בת"א, בבית ליגת נשים ברח, קינג גורג'

14/11/2001 | 15:20 | מאת: רבקה

שלום. אני אם לילד בן שלוש וחצי. לילד יש יכולת ורבלית מפותחת ומעולם לא נתקל בקשיי דיבור. בחודשיים האחרונים נוכחתי לדעת כי פתאום הוא נוטה לחזור מספר פעמים על אותה המילה, או "להיתקע" באמצע משפט בלי יכולת להמשיך... לא ברור לי במה מדובר. זה לא כל הזמן, אבל זה בכל זאת דבר שלא נתקלתי בו קודם. האם להיכנס ללחץ? ממה הדבר נובע, ואיך מתמודדים??

לקריאה נוספת והעמקה

אין מה להכנס ללחץ, זו חלק של תהליך הטבעי ברכישת השפה, בחיקוי של דגם הדיבור של המבודר וברור ששייך לתפקודי התארגנות בשפב, שהרי הילד צריך לבחור ולארגן את המילים מתוך אוצר מילים המתפתח במהירות. בדרך כלל אין מקום לדאגה והדגשה של התופעה, היו סבלנים ותנו לו תמיכה להמשיך ולהתםתח בכל התחומים, בלי לחץ . בהצלחה!

14/11/2001 | 21:57 | מאת: רבקה אהרוני

תודה על תשובתך. ברצוני לשאול דבר נוסף בנידון. האם יכול להיות שהמדובר בתגובה להולדת אח במשפחה?? האם יכול להיות שכמו שיש רגרסיה אצל הרבה ילדים עם הולדת אח חדש במשפחה, גם הילד שלי מגיב בגמגום לעניין?? במילים אחרות האם הגמגום מהווה ביטוי למצוקה נפשית שלו ולקנאה שלו על הולדת אחיו??

14/11/2001 | 08:50 | מאת: עדי

פרידה שלום, בתי בת 11 ומאז היותה בת 10 מטופלת עקב לקויות שונות (קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, ריפוי באומנות). לאחרונה ערכנו לה אבחון עקב בקשת המורה שלה במרכז הלמידה בו היא מבקרת. לפני האבחון היינו אצל נוירולוג לבדיקה והוא לא מצא כל מימצא. האבחון מצא את בתי כדיסקלקולית והמאבחנת המליצה על בדיקת TOVA. א) מה זה TOVA ומה זה בודק? ב) מי מבצע בדיקה כזו? ג) מה הצעד הבא כדי לקבל את האישור הרישמי של דיסקלקוליה (אותו אישור שהוא קביל למשרד החינוך). ד) מה את ממליצה כהמשך טיפול לילדים עם דיסקלקוליה? אני מודה על תשומת לבך, עדי

לקריאה נוספת והעמקה

דיסקלקוליה הינו קושי בלמידת החשבון והיחסים של המספרים (כמו חשבון, וכו'ׂ). זו הפרעת למידה והינו הבט מסויים במכלול של ליקויי הלמידה אשר מטופלים על ידי מורים ללקויי למידה וחינוך מיוחד. לא יודעת מה TOVA אמור להיות, כדאי לשאול את האדם אשר הציעה אותו. באשר לטיפול תקבל תשובות מידי אנשי חינוך מיוחד אשר עובדים עם ביתך.\ מקבלים אישור ביחד עם האישור של הגדרה של לקוי למידה, מכוון שדיסקלקוליה הינה מילה מקצועית להגדיר קשיי בלמידת החשבון ובשימושה. אם הילדה מוגדרת כלקויית למידה אין צורך בהגדרה נוספת. מאבחנים את התופעת פסיכולוגים חינוכיים.

20/11/2001 | 20:29 | מאת: שרון

עדי שלום מבחן TOVA הוא מבחן בעזרת מחשב אשר מאפשר לדעת האים ישנה בעית קשב וריכוז וכן האים ניתן להעזר ברטלין על מנת לעזור לילד. הילד יושב ליד מחשב ומופיעות צורות שונות. לפי זמן התגובה שלו והדיוק יודעים לאבחן בעיות קשב וריכוז. אם רואים בעיה כזו ממליצים לקחת כדור רטלין ולחזור על הבדיקה אחרי שעה. באזור המרכז נעשה האבחון בקופ"ח אורלנסקי פ"ת ואולי במקומות נוספים. המלצה שלי חמה בכל מקרה אבחונים וטיפולים שווה לעשות במקום מוכר ולשלם במיטב הכסף כי רק טיפול ואבחון נכון יכול לקדם את הילדה. שרון

14/11/2001 | 01:04 | מאת: דפנה

עברתי לפני מספר שנים ניתוח ראש להוצאת גידול על עצב השמיעה (acoustic neuroma). בעקבות הניתוח הפכתי לחרשת באוזן שמאל, אך בגליון סיכום מחלה בבית חולים מצויין כי עדיין קיימים אצלי שרידי שמיעה. השאלה שלי האם מכשיר שמיעה יכול להיות יעיל עבורי? האם קיימים כל מיני מכשירי שמיעה לכל מיני סוגי חרשות?

לקריאה נוספת והעמקה

כן, קיימים כל מיני מכשירי שמיעה, כדדי לדעת אם מכשיר מועיל, באיזה מידה ואיזה מכשיר אליך לפנות למכון אודיולוגי 0אולי באותו בית חולים בו נותחת ולעבור בדיקת שמיעה והתאמת מכשיר שמיעה, כולל התנסות בשימוש במכשיר. בהצלחה!

13/11/2001 | 09:23 | מאת: רונית

שלום רב, בני בן שנתיים וחודש מזה כחודש הוא החל לפתח גמגום קל ? האם זה הגיל ? איך להתייחס ? אני זוכרת אותה תופעה עם בתי הגדולה שחלפה כמו שבאה אך לא זוכרת באיזה גיל זה קרה. חוץ מזה בני מדבר לא ברור (כמעט רק אני מסוגלת להבין את המשפטים שהוא אומר ) מה לעשות ? בברכה , רונית

לקריאה נוספת והעמקה

כן, זה חלק מהתפתחות נורמלית בשפה ובד"כ אין מקום לדאגה. במידה והדיבור של בנך משתפר ונמצא בכוון של דיבור ברור יותר, אין מה לדאוג. במידה ותרגשי שלאחר תקופה מסויימת אין שיפור והדיבור לא נעשה יותר ברור (בתווך של חודשיים, שלושה) אז, פני לאבחון של קלינאי תקשורת. האם בנך אוכל אוכל מוצק ולועס מני מזון ומרקמים? האם עדיין מקבל מוצץ ומדבר אם המוצץ בפה? אלו סוג של שאלות שתדרשי להשיב אליכן כדי לדעת אם יש לבנך מספיק הזדמנויות להתפתחות של המוטוריקה העדינה בפה. בהצלחה!

11/11/2001 | 21:45 | מאת: לורן

עורכת לשונית ,תואר שני ,שפת אם אנגלית ,מעונינת לערוך :עבודות מאמרים ומחקרים בשפה האנגלית . לפרטים:[email protected]

תודה!