תוצאות חיפוש עבור קבוצת-תמיכה

לרינת שלום רב, אני מצטער מאד שנקלעת למצוקה משולשת. פני להתיעצות אל: עמותת עמד"א - מצאי ברשת סניף או איש קשר הקרוב למקום מגורייך. יתכן שיש קבוצת תמיכה לבני משפחה של חולי דמנציה. העובדת הסוציאלית במסגרת קופת החולים. המשיכי לשוחח עם רופאייך על אפשרויות טיפוליות נוספות. בברכת בריאות, כרמל ערמון

נירית לא מוכרחות להיות תופעות לוואי להקרנות. זה תלוי בהרבה גורמים, בין היתר בגודל השד (האזור המוקרן). תופעות של אודם, אם מופיעות, מופיעות בדרך כלל במחצית השניה של הטיפול, אבל זה מאד אינדיבידואלי. לגבי העייפות - פחות או יותר כנ"ל. יש נשים שכלל לא חשות בה, ויש הסובלות ממנה. חשוב לא לחמם את האזור המוקרן ולא לשפשף אותו, אפילו אחרי מקלחת.. כדאי לא להחשף לחום (עד כמה שניתן) , זה מקל גם על העייפות. טיפול קל.

שלום לך ביגלית התייחסתי לשאלותיך באריכות ושלחתי ולא מובן לי למה אני לא רואה את תשובתי אם אכן לא קיבלת אותה, כתבי לי ואתייחס שוב.

שלום לכולם, אם מישהו מכם משתתף או מכיר קבוצות תמיכה לנשים, אתם מוזמנים לשתף כאן בפרטים כדי לסייע לאילה. יום טוב לכולם, ד"ר דרור גרין

אילנה יקרה, אני שומעת את הכאב בדברייך. שנה חיכית וציפית להריון ולתינוקת וכעת את חווה אובדן, טרי מאד, שמלווה ברגשות מורכבים. אני שומעת את האשמה שאת חשה, על ההחלטה שקיבלת, ורוצה לומר לך קודם כל שמה שאת מרגישה הוא טבעי ונורמלי לסיטואציה הקשה שאת חווה עכשיו. ייתכן שכבר חווית אובדן בעבר ואת מכירה את התחושה, חשוב להדגיש שמדובר בתהליך של אבל לכל דבר, שכעת בראשיתו, וחשוב לתת מקום לכל הרגשות שעולים בך כעת, לאפשר לעצמך את הזמן להתאבל. במידה ויש מי מסביבך שאת יכולה לשתף, זה יכול לסייע, לחלוק את הרגש. כמובן יש את הפורום הזה או קבוצות ברשתות החברתיות שבהן תוכלי למצוא נשים שעברו חוויות קרובות לשלך ושיוכלו להבין אותך מהמקום ש״זר לא יבין״. בהמשך, אם תרגישי צורך, יש קבוצות תמיכה בהנחייה מקצועית או מענים טיפוליים פרטניים שיוכלו גם לסייע לך בעיבוד האובדן. היי קשובה לעצמך ולצרכיך בתקופה הזו. אנחנו כאן עבורך גם בהמשך.

שלום לך חנה. אני מכירה את השיטה אבל - אני מטפלת בהפרעות אכילה וזו שיטת דיאטה ספציפית.אני לא מחווה דעתי בפורום על שיטות דיאטה מיסחריות.

שלום רב. הסבל שלך נוגע ללב ואני מאחל לך בריאות שלמה והתמודדות עם המחלה. בין השורות אני מבחין בחווית דיכאון. אני ממליץ לך על פניה לטיפול בריאות הנפש. טיפול בנוגדי דיכאון במקרה שלך יכול לעזור אך מורכב לאור אינטראקציות עם התרופות שאתה נוטל. ממלץ מאוד על טיפול פסיכותרפיה תמיכתי שיכול לעזור. כמו-כן ממליץ לך לחפש קבוצות תמיכה בתחום שיכולות לעודד. קיים תחום שלם של פסיכולוגיה שיקומית ורפואית שיכול מאוד לעזור לך. מקווה שתמצא את הכוחות להתמודדות. חזק ואמץ.

שלום אורנית השאלה הינה אם היתה אבחנה ברורה ממה את סובלת. אם המדובר ברוזציאה טפול בכדורי מינוציקלין יכול לעזור מאוד במצב זה. אם לעומת זאת, מדובר ב- DEMOCIDOSIS, תפרחת הנגרמת על ידי קרציוני דמודקס, כדאי לתת משחות מורידות דלקת (משחות עם קורטיזון) למשך זמן קצר, בנסוף כמובן לטפול שניתן נגד הקרצינוים. בנסוף לטפול כנגד הקרציון

שיר שלום מברכת את יוזמתך ואכן מקום רב לקב תמיכה שכזו. אשמח לסייע בכל מה שיכולה, נילי

שלום יצחק אני מתייחס למחלת המיאסטניה שלך : מעוניין לצרפך ל "קבוצת התמיכה MG באינטרנט" דרכה תקבל עדכונים על המחלה ותוזמן למפגשי תמיכה . לשם צירופך אני מבקש לדעת אם אתה מאובחן במחלה וקצת אינפורמציה עליך כגון: שם מלא, שנת לידה, מקום מגורים, טלפונים (קווי ונייד), קופ"ח וקצת פרטים על מהלך המחלה כגון: מתי, היכן וע"י מי אובחנת במחלה (האם תוצאת בדיקת הדם לנוגדנים כנגד קולטני אצטילכולין התקבלה חיובית), מה היו הסימפטומים הראשונים שגרמו לך לפנות לנוירולוג מה התרופות שקיבלת, מה מצבך כרגע ומה התרופות/טיפולים שאתה מקבל עכשיו (כולל מינונים). אם אתה מאובחן במחלה, אני מזמין אותך להצטרף ל "קבוצת תמיכה מיאסטנה גרביס MG" בפייסבוק שהוא פורם סגור/סודי שרק חולי מיאסטניה מאובחנים נמצאים בו לשיחות על המחלה וההתמודדות ביום יום. בכדי להכניסך לפורום אתה צריך להיכנס לדף הבית שלי בפייסבוק Moshe Pick ולבקש ממני חברות. כאשר אקבל את תשובותייך לפרטים שביקשתי בדוא"ל אשלח לך דפי אינפורמציה שכוללים את "רשימת התרופות האסורות למיאסטניה" אתה יכול בכל הזדמנות לפנות אלי בדוא"ל (הכתובת נמצאת באתר) או טלפונית 09-7727060 בבקשה להימנע בין השעות 14:00 עד 17:00 (מנוחת צהריים)

תרופות יכולות לגרום לתופעות לוואי אבל נכון שקוצר נשימה יכול להיגרם גם מחרדה וכדאי לחזור לרופא המטפל ולספר לו כדי לשקול שינוי בטיפול התרופתי. יש אתר של מתמודדים למען מתמודדים http://www.malam.org.il/ שבו אפשר למצוא הרבה מידע וגם פורום. יש אתרים של עוצמה של משפחות נפגעי נפש http://www.ozma.org.il/ ומיל"ם http://www.enosh.org.il/he/service/family/ בהם יש מידע על אפשרות של קרובי משפחה לקבל תמיכה.

שלום עידן אין זה מתפקידי ובסמכותי לחלק ציונים לנוירולוגים בארץ, אך . . . . אם אתה מעוניין שאמליץ לך על נוירולוג למיאסטניה עלי קודם להכיר אותך וסיפורך במחלה. אני מבקש לדעת אם אתה מאובחן במחלה וקצת אינפורמציה עליך כגון: שם מלא, שנת לידה, מקום מגורים, טלפונים (קווי ונייד), קופ"ח וקצת פרטים על מהלך המחלה כגון: מתי, היכן וע"י מי אובחנת במחלה (האם תוצאת בדיקת הדם לנוגדנים כנגד קולטני אצטילכולין התקבלה חיובית), מה היו הסימפטומים הראשונים שגרמו לך לפנות לנוירולוג מה התרופות שקיבלת, מה מצבך כרגע ומה התרופות/טיפולים שאתה מקבל עכשיו (כולל מינונים). אם אתה מאובחן במחלה, אני מזמין אותך להצטרף ל "קבוצת תמיכה מיאסטנה גרביס MG" בפייסבוק שהוא פורם סגור/סודי שרק חולי מיאסטניה מאובחנים נמצאים בו לשיחות על המחלה וההתמודדות ביום יום. בכדי להכניסך לפורום אתה צריך להיכנס לדף הבית שלי בפייסבוק Moshe Pick ולבקש ממני חברות. אתה יכול בכל הזדמנות לפנות אלי בדוא"ל (נמצא באתר) או טלפונית 09-7727060 בבקשה להימנע בין השעות 14:00 עד 17:00 (מנוחת צהריים)

שלום לך, מעניין למה בחרת לכתוב את שאלתך בפורום הזה, שכן לא מדובר באובססיה כלל וכלל. אני מציעה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי, שיכול לחזק את ההערכה העצמית שלך ולתת לך ביטחון בעצמך ובדרך שבחרת בה. בנוסף, לא יזיק לשוחח דרך האינטרנט עם אנשים שבאו מהעולם שלך ובחרו באותה הדרך. ייתכן שיש אפילו קבוצות תמיכה, צריך לברר. את בהחלט יכולה למצוא חברות חדשות בעולם החדש, וגם לבקש מבן זוגך שיכיר לך אנשים ויעזור לך להשתלב בו. בהצלחה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

היי גליה מבינה את הרגשתך עם כל מה שתיארת וגם את ההתעצמות לקראת יום ההולדת. קשה לתת עצות קונקרטיות במצבים כאלו מבלי להכירך נשמע לי שאת עושה כבר משהו מזה וזה להסתכל על מה שכ ן יש בחייך כמו המשפחה כפי שכתבת. כמו כן נשמע לי שחשוב שתמשיכי לנסות להרחיב את מעגלי התמיכה אולי כדאי להצטרף לאיזו קבוצת תמיכה ?ליאת

שרית שלום, הנושא שאת מעלה מאד חשוב כיוון שנשים לא מעטות סובלות מצניחה במהלך הריון ואינן יודעות לאן לפנות. בעבר מטופלת שהיתה במעקבי אפילו הציעה להקים קבוצת תמיכה לנושא - רעיון שחשבתי שהינו מצויין ומקווה שקבוצה כזאת תקום. כאשר קיימת החלשות של הרקמות התומכות ברצפת האגן הריון נוסף עלול לגרום להופעת התסמינים בחומרה רבה יותר עקב הלחץ המופעל על אזור רצפת האגן ע"י הרחם ההריוני. במידה שמדובר בצניחה מתקדמת אכן עולה הסיכון ללידה מוקדמת ובמצבים אלה בהחלט מומלץ מעקב קצת יותר אינטנסיבי ולעיתים גם טיפול (לדוגמא ע"י תומכן - פסרי) הן במטרה למנוע חשיפה של צוואר הרחם אל מחוץ לנרתיק והן על מנת להקל על התסמינים שאת מתארת. עם זאת, בהחלט יש סיכוי טוב שההריון וגם הלידה יעברו בשלום עם מעקב ותמיכה נכונים לאורך ההריון והלידה. בדף הפייסבוק המקצועי www.facebook.com/pelvicsurgery תוכלי למצוא קישורית למאמר שכתבתי בנושא צניחה בנשים צעירות בגילאי הפריון, רלוונטי מאד למצבך. את כמובן מוזמנת להערכה במרפאה על מנת לאבחן מה חומרת הצניחה כעת ומה מומלץ מבחינת המשך ההריון, אופן הלידה והטיפולים האפשריים שלאחר הלידה. בברכה, דר' בני פיינר www.pelvicsurgery.co.il

היילך שקרים תמיד מתגלים בסוף ולכן אני חושבת שמאד מאד כדאי לקבל טיפול. הפחד מלקבל טיפול נשמע לי קשור בדיוק לאותו המקום שבו את משקרת, הפחד להיות מי שאת, מה שאת, באמת מבלי לפחד כ"כ מה יחשבו או מה יגידו. ליאת

שלום רב יש הוכחה שאתה יכול לרדת במשקל בטיפול שמרני כי עשית את זה . אתה עדיין לא נמצא בקרטריונים של ניתוח בריאטרי . ה BMI צריך להיות מעל 35 עם מחלות נלוות . לדעתי אתה צריך להיות במעקב מסודר אצל דיאטנית וגם אני מציע לך שתהיה במרפאת השמנת יתר . בכבוד רב

צביקה יקר, אני, כמובן, מבין את הייאוש ממערכת ה'שיקום', ובכל זאת אני חושב שכאן חשוב לתמוך זה בזה, ובמיוחד בהלומי-הקרב החדשים. זו לא התנשאות, ואפשר לעודד גם על-ידי הצגת המציאות כפי שהיא, ותמיכה בכל יוזמה מעשית לשינוי. בהצלחה, דרור

שלום אתי ממליץ לך להתייעץ עם מטפל/ת ברפואה סינית מצרף מאמר של ד"ר ניר עמיר בנושא: הגדרה המונח פיברו מתייחס לרקמת חיבור. מיו מתייחס לשריר ומיאלגיה מתייחס לכאבים. כלומר מדובר בכאב מפושט בשרירים וברקמת חיבור הכוללת גידים, רצועות ומקומות נוספים. אבחון המחלה קשה יחסית כיוון שתסמיני המחלה דומים למחלות אחרות. היסטוריה בעבר נהגו לתאר את התסמונת במושג ´פיברוסיטיס´ אך נמצא כי הדלקת אינה משמעותית בתסמונת (למרות זאת המחלה נשארה כחלק מתחום הרפואה הנקרא ראומטולוגיה). פיברומיאלגיה מחקה מחלות ריאומטיות שונות אך אינה גורמת לדפורמציה בפרקים. לאור המחסור בעדות מעבדתית אובייקטיבית (היעדר סימנים אך ריבוי סימפטומים) סבלו החולים מתדמית שלילית (עד גבול הפסיכיאטריה) והיו נאלצים לנוע מרופא לרופא ללא פיתרון. בשנים האחרונות, הוגדרה התסמונת בצורה טובה יותר בעזרת מחקרים אשר פרסמו הנחיות לאבחונה. מחקרים אלו הראו שמספר תלונות, כמו כאב מפושט בשרירים ונקודות רגישות (Tender Points) קיימות אצל חולי פיברומיאלגיה ולא אצל אנשים בריאים או בעלי מחלות ריאומטיות אחרות. תכונות אלו מבדילות את הפיברומיאלגיה משאר מצבי הכאב הכרוני והכאבים בעצמות. נתונים אפידמיולוגים המחלה מופיעה אצל 2%-4% מהאוכלוסייה. היא כוללת ממגוון רחב ביותר של גילאים, עדות, מיקום גיאוגרפי, מעמד סוציו-אקונומי. כ - 90% מהסובלים ממנה הן נשים, רובן בגילאי 20-50, למרות ששכיחות מסוימת של המחלה קיימת בכל הגילאים ואף בילדים ובקשישים. (אם כי ייתכן שגברים רבים סובלים מן המחלה אך לא מתלוננים עליה ומשום כך האבחנה לגביהם מוחמצת). המחלה שכיחה יותר בנשים לבנות מאשר באפרו- אמריקאיות. (וגם כאן נשאלת השאלה האם קיימת החמצה באבחנה לאור העובדה שאנשים במעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר מודעים יותר ופונים יותר לרופאים). המחלה קיימת בשכיחות גבוהה יותר לאחר זיהום ויראלי, טראומה פיזית, טראומה נפשית או שינויים הורמונאליים. כמו כן, חולי פיברומיאלגיה עלולים להפוך ללא פעילים וחרדים לגבי בריאותם ובכך להחמיר את מצבם. במחקרים שנערכו בארץ נמצא כי כאשר ישנו חולה פיברומיאלגיה במשפחה, הסיכויים של ילדיו או אחיו ללקות בתסמונת הם גבוהים יחסית. כ- 28% מכלל הילדים של חולי פיברומיאלגיה לקו גם הם בתסמונת. הדבר עשוי לרמז על נטייה גנטית לחלות ב FMS , אולם יש לקחת בחשבון כי התסמונת עלולה להתפרץ גם עקב גורמים סביבתיים (לדוגמא- החיים עם הורה חולה). תיאוריות נוספות * הפרעה במעגל השינה: נמצא כי ל- 75% מהם אכן יש הפרעה בתרשימי השינה וניתן לראות בבירור בזמן שהחולה ישן, הפרעות במהלכם התקין של חלק מהגלים. * הפרעה בחילוף חומרים בשרירים ולכן החולה חש בכאבים. תרופות מסוג נוגדות דלקת לא סטרואידליות, החוסמות יצירת פרוסטגלנדינים, משככות כאבים ומשפרות מצב נוקשות. * הפרעות הורמונאליות: שאצל החולים נמצאה רמה נמוכה של קורטיזון ורמה נמוכה של מטבוליטים בשריר. * הפרעות בנוירוטרנזמיטורים: רמה נמוכה של הנוירוטרנסמיטור- סרוטונין הגורמת לדיכאון. * במחקר שפורסם בThe journal of the American College of Rheumatology -. נמצא כי: עוצמת הכאב בחולי פיברומיאלגיה בנקודות רגישות היא פי 2 מהעוצמה הנחוות על ידי אנשים בריאים (נמדד בעזרת סריקה מוחית של MRI) אבחנה אין ממצאי בדיקה פיזיקאלית, בדיקות מעבדה או הדמיה ברורים. יש לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות המפוזרות באופן סימטרי בגוף (וגם כאן הנושא לוקה בהסתייגות שכן חולים רבים מציגים נקודות נוספות שאינן ברישום ה 18 הללו). האבחנה ברובה קלינית ומבוססת על תיאור סימפטומים: * הכאב מתואר כשורף, מכרסם, רגיש, נוקשה, במקרים בהם המחלה מוגבלת לאזור אחד, הכאב יתואר כפתאומי וחד. * אצל גברים הסובלים מפיברומיאלגיה, קיימת סבירות גבוהה יותר לפיתוח כאב בשרירי הפנים בלבד או באזור הכתף. * במקרים רבים יש שינויים ברמת הכאב ובמיקומו לפי שעות היום, (לרוב, כאב ונוקשות בבוקר), מזג האוויר, מאמץ, עייפות וסטרס. * רוב החולים סובלים מעייפות ברמות שונות (תסמינים דומים ל CFS ). * 25% סובלים מדיכאון קליני אך רבים בדיספוריה או חרדה. לרבים גם קושי בקשב, ריכוז וזיכרון. * שכיחות יתר של עקצוצים בגפיים או בפנים, IBS , מיגרנות או סחרחורות, דחיפות ותכיפות במתן שתן, רגישות לאור, רעש, ריח או טמפרטורה ופוטנציאל גבוה יותר לפתח הפרעה בתפקוד המיני מהלך המחלה ופרוגנוזה לעתים האבחון נמשך שנים רבות, אך לפעמים המחלה מתפרצת בפתאומיות. אצל חולים מסוימים המחלה מתקדמת לאט ובאופן הדרגתי, לאורך שנים, עד ההחלמה המלאה. אצל רוב החולים תהיה התקדמות מסוימת עם עליות וירידות, ו – 70%-80% יצליחו לחזור לרמת התפקוד הקודם. חולים אחרים יישארו במצב סטטי של תפקוד לקוי בצורה משמעותית. ההתקדמות שלהם תהיה איטית ביותר והם אינם מסוגלים לבצע לבדם צרכים בסיסיים. אצל אחוז קטן של החולים המצב עלול להתדרדר והם יישארו מרותקים למיטה זמן רב. תוחלת החיים של חולי פיברומיאלגיה אינה קצרה יותר משל אחרים (לעומת חולים במחלות ריאומטיות שונות). תסמונת העייפות הכרונית התסמונת פוגעת ב 0.2% מהאוכלוסייה. מרבית החולים במחלה הן נשים לבנות בגילאי 20-40, אך שני המינים נפגעים. תשישות הנמשכת למעלה מששה חודשים, שלא ניתן להסבירה ע´י מחלה אחרת. התשישות ממושכת, חוזרת, אינה תוצר של מאמץ גופני יוצא דופן ואינה חולפת לאחר מנוחה. התשישות מלווה בבעיות נוירולוגיות ומגוון תסמינים הדומים לשפעת ומובילה לירידה ניכרת בתפקוד החולה בעבודתו, בתפקודו האישי והחברתי. לאבחון המחלה חייבים להימצא לפחות ארבעה מהממצאים הבאים, בנוסף לתשישות : ירידה בזיכרון לטווח קצר ו\או בריכוז, כאב גרון, הגדלת בלוטות הלימפה, כאב שרירים, כאב פרקים ללא עדות לדלקת, כאב ראש, שינה לא יעילה וחולשה לאחר כל מאמץ הנמשכת מעל 24 שעות. במרבית חולי CFS ניתן למצוא סימפטומים של חרדה או דיכאון. האבחנה של מחלת התשישות הכרונית היא בעיקר שלילת מחלות אחרות הגורמות לתשישות ממושכת. יש לשלול תת תפקוד של בלוטת התריס, מחלת ליים, טרשת נפוצה, הפרעה פסיכיאטרית כמו דיכאון, ועוד. המשותף והמבדיל בין CSF ל FM ההבדל בין שתי המחלות דק מאד ולעיתים אינו ניתן להבדלה – רופא אחד יאבחן את החולה כחולה CFS ולעומתו רופא אחר יאבחן את אותו חולה כחולה FMS. * חולי פיברומיאלגיה מתלוננים בעיקר על כאבים, אך רובם סובלים מתשישות דומה לזו של חולי CFS. * חולי CSF רבים סובלים אף הם מכאב מפושט * בערך 75% מחולי CFS עונים להגדרה של פיברומיאלגיה. * תמונת המחלה יכולה להשתנות מ CFS לפיברומיאלגיה ולהפך. * CFS מתחיל לעיתים קרובות לאחר זיהום נגיפי, פיברומיאלגיה יותר לאחר טראומה גופנית או רגשית. * חולי פיברומיאלגיה קלים מסוגלים לבצע פעילות גופנית שעלולה להחמיר את מצבם של חולי CFS. הגישה הטיפולית לפיברומיאלגיה בעיקרו סימפטומאטי. לא ידוע על טיפול שורש. א - פיתוח מודעות והבנת המחלה. איתור רופא המתמצא בתחום. ב - טיפול תרופתי: נוגדי דיכאון במינון נמוך (לכאבים), לפעמים נוגדי דלקת לא סטרואידלים. ג - טיפול מנואלי: פיזיותרפיה, שיאצו, טווינה ד - פעילות גופנית מתונה: מתיחות שרירים ושיפור סיבולת לב ריאה ה - הרפיה: מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך, ביופידבק, טאי צ´י וכו´ ו - טיפול פסיכולוגי התנהגותי ז - הרגלים: תנוחת שינה, כרית ומזרון מתאימים, הרגלי תעסוקה, שמירה על תזונה ומשקל, מניעת אלכוהול ח - קבוצות תמיכה, פיתוח תחביבים וזמן פנאי ט - טיפולים משלימים: דיקור, היפנוזה, תזונה, ים המלח וכו´ פיברומיאלגיה בראייה סינית לפי מאמר שפורסם ב Journal of Clinical Rheumatology עיסוי יעיל יותר מהרפיה בחולי פיברומיאלגיה ועיסוי לבדו נתן תוצאות חיוביות ארוכות טווח. העיסוי שפר שינה, הוריד רמות Substance P ולכן גם רמות כאב. המחקר השווה בין 24 מטופלים שטופלו בעיסוי לעומת מספר דומה שטופל בשיטות הרפיה למשך 30 דקות פעמיים בשבוע לאורך חמישה שבועות. בשתי הקבוצות הייתה הפחתה של חרדה ודיכאון, אך רק קבוצת העיסוי דווחה על שיפור בשינה וירידה בתנועות שינה והפחתה ברמת הכאב בנקודות רגישות. אך מעט מידע נמצא בספרות המחקרית. יחד עם זאת תופעת הפיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית תוארה בהרחבה מרובה בספרות הסינית המקורית והמתורגמת, בעבר, תחת השם נאורוסטניה. התפיסה הסינית רואה במחלה דיסהרמוניה בטחול המובילה לחסר דם. הסיבות לכך יכולות להיות מולדות או נרכשות על רקע תזונה, שימוש בתרופות, אורח חיים ורגשות לא מאוזנים. כל אילו פוגעים בצ´י של הטחול ומובילים לכשל בייצור דם. לעתים מעורבת כאן הפרעה של הכליות אשר פוגעת בייצור הדם אף היא. חסר דם כרוני עלול לפגוע גם בכבד ולהוביל להפרעה בתפקוד הגידים והרצועות. מובן שסטגנציה קיימת עלולה להחמיר את הבעיה. התופעה מתוארת במצב קיצוני של עייפות ומתח הפוגעים בלב ובטחול. הלב שולט על דם וכלי דם . ייצור הדם תלוי בתאום בין הטחול ללב. בפעילות מנטאלית לא תקינה צ´י הלב והטחול עוברים התשה וגורמים לפגיעה בטרנספורטציה. כך הטחול נכשל בהובלת צ´י, נוזלים ומזון ללב דבר המוביל לחסר דם בלב ומכאן לפגיעה בשן. כפועל יוצא מופיעה אינסומניה, פלפיטציות, חסר ריכוז ועייפות. מחלה ממושכת או דימום רב לאחר לידה יכולים להוביל להתשת הצ´י הדם אשר יובילו לעייפות כרונית. תופעה זו עלולה להוביל, אצל מטופלים מסוימים, לחסר יין בכבד ובכליות ולעליית אש של הלב והכבד, דבר שיתבטא באי שקט, נטייה לכעס ולשון אדומה עם דופק מהיר. אבחנה מבדלת * חסר צ´י ודם בטחול ובלב * חולשה של הטחול עם לחות במחמם האמצעי * כבד פולש לטחול ומפריע בייצור הדם * עליית יאנג הכבד * חסר דם המוביל לחסר יין בכבד ובכליות * חסר ג´ינג ויאנג בכליות המובילים לחסר דם

דרור שלום, מדובר בתרופות מרשם המוגדרות בחוק כסמים מסוכנים. הפנייה בפורום לעזרה להשיג אותן, היא בעיתיית. פורום זה אינו במה להשגת תרופות שלא דרך הצינורות המקובלים. מכיוון שחומרים אלה הם גם תרופות, הרופא שלך צריך להגיע למסקנה שזה הטיפול המתאים עבורך, ולרשום לך את אחת התרופות. תרופות ממשפחת האמפטמינים (דסוקסין ואדראל) אינן רשומות בארץ, ותהליך היבוא שלהן דורש אישור מיוחד ממשרד הבריאות. אני חושבת שאתה צריך בנוסף להיעזר בטיפול תומך, במסגרת קבוצת תמיכה או מכון גמילה. ליאת

לסיוון שלום כדי לדבר עם חולה שעבר ניתוח כריתת שלפוחית אליך לבדוק עם המסגרת (הרופא המנתח, המחלקה ) בה החולה עומד לעבור ניתוח והם ידריכו אותך איך ליצור קשר עם האדם המתאים . ד"ר קוור

הודיה שלום, את יכולה לפנות למחלקת הרווחה בעיר מגורייך, שאמורה לספק יעוץ, תמיכה וטיפול להורים לילד המאובחן כאוטיסט. השירות ניתן על ידי עובדים סוציאליים שהוכשרו לכך . בנוסף, אני ממליצה לך להיכנס לאתר של "בית לורן": http://www.beit-lauren.org.il שהינו מרכז מטעם אלו"ט בשיתוף עם משרד הרווחה שמפעיל ברחבי הארץ סדנאות הדרכה, הרצאות, קבוצות תמיכה להורים, שיחות אישיות עם עובדים סוציאליים ו"קו פתוח" (מוקד טלפוני). אני מניחה שילדך נמצא במסגרת בית ספרית הכוללת טיפולים פרא-רפואיים. האם הילד מקבל טיפול רגשי כלשהו? (לדוגמא, טיפול פסיכולוגי? טיפול באומנות?) אם כן, כדאי לפנות למטפל/ת ולבטא את הצורך הלגיטימי שלך לקבל, לפחות מפעם לפעם, הדרכה. בנוסף, למשרד הבריאות ישנם מרכזים בכל הארץ המעניקים טיפולים פסיכולוגיים בתשלום סמלי ביותר. יחד עם זאת, קחי בחשבון, שלעיתים, בשל עומס הפניות ישנם זמני המתנה ארוכים עד תחילת הטיפול. אם תרצי, צייני את אזור מגורייך ואוכל לכוון אותך למרכז הקרוב לאזורך. אפשרות נוספת היא לפנות לקופת החולים שלך, המסבסדת חלקית טיפולים פסיכולוגים, ולבחור מטפל מתוך רשימה. ניתן, כמובן, גם לפנות לפסיכולוג באופן פרטי. בברכה, ד"ר איריס שגב.

מצטער על השהייתתשובתי אך מסייבות אישיות לא יכולתי לטייל ב"רשת " לחפש אתרים בעברית. משחפשתי -לא מצאתי ולכן ניסיתי את כוחי בסיכום קצר של המידע על HME : Multiple Hereditary Exostoses ובקיצור MHE הנו הפרעה מולדת בצמיחת עצם. ההפרעה מתבטאית בכך שהלוקים במחלה מגדלים בעצמותיהם אקסאוסטוזות שזה גושי עצם. גודלם ומספרם ומיקום של הגושים משתנה מאדם לאדם . כל עצם יכול שתפגע אך שכיח ביותר לראות אקסאוטוזות בעצמות הארוכות, ( ידיים , רגליים אצבעות ) עצמות האגן והשכמה. בנים ובנות נפגעים במידה שווה. שמות נרדפים: Hereditary Multiple Osteochondromata . Multiple Carthaginous Exostoses. Heredity Multiple Exostoses תורשה: אוטוזומלית דומיננטית שזה אומר שאם אחד ההורים סובל מן המחלה יש סיכוי של 50% שגם כל אחד מן הילדים ילקה בה. קורה שילד לוקה במחלה בלי שאחד ההורים חולה . קוראים למצב - מוטציה ספונטנית. וזה אומר שנוצר שינוי גנטי מחדש מבלי לעבור בתורשה. בשנים האחרונות זוהו הכרומוזומי מספר 8,11,ו19 כאתרים הנושאים את האינפורמציה הגנטית האחרית לHME . יתכן ויש מספר סוגים HME עם קשר לגנים שונים. מהן האקסאוסטוזות? –(להלן א') – אלו הם גושי עצם או גידולי עצם העשויים מרקמת עצם נורמלית ומצופים בסחוס . אמרתי גידולים אך יש לזכור אלו הם גידולי עצם נורמלית ובריאה ואינם סרטן. הם פשוט נמצאים לא במקום הנכון ובדרך כלל זה ליד המקומות בהם העצם ממנה הם צומחים גדלה כלומר ליד לוחית הגדילה של העצמות. צורתם יכולה להיות כמו פטריה או מחודדת או בולבוסית והם גדלים כל עוד העצם עליה הם נמצאים גדלה. עם תום הגדילה גם הם חדלים לגדול. למרות שאין הם סרטניים יכולים הא' לגרום לבעיות כך למשל עצם העובדה שהם נמצאים וצומחים סמוך למרכז הצמיחה של העצם יכול להביא להפרעה או לעצירת הצמיחה של העצם והתוצאה יכולה להיות עצם עקומה או קצרה מן הרגיל. ואמנם מרבית הלוקים במחלה הנם נמוכים מן הרגיל או שיש להם רגליים או זרועות עקולות ( קשתיות ) . התפקוד בדרך כלל הוא תקין למרות ההפרעה הקוסמטית. בתקופת הגדילה שלהן הא' מכאיבות ורגישות מאד למכות, במיוחד בצד הפנימי של הברכיים שם יש נטיה לפגוע ברךבברך בעת ריצה. בעיה אחרת היא נוקשות של מפרקים בגלל הגושים הסמוכים . יש שהא' לוחצות על עצב או גיד ומפריעו תלתפקודם. הסיבוך המדאיג ביותר וגם הנדיר ביותר הנו הפיכת הא' השפירה לגידול ממאיר הנקרא כונדרוסרקומה. הסיכוי לכך הנו פחות מ1% . השינוי קורה בדרך כלל לאחר גיל 20 כלומר לאחר שהעצמות כבר הגיעו לגודל הסופי שלהם ולכן אם חולה במחלה בגיל 20-30 שם לב שגוש מסויים מתחיל שוב לגדול עליו לפנות לבדיקה. כנדרוסרקומה הנה נדירה מאד אך חשוב שידעו עליה. איך מטפלים? . לא תמיד מטפלים . מטפלים כאשר הא' מפריעות למשל עקב לחץ על עצב או גיד או מפריעות מבחינה קוסמטית או מגבילות תנועה. הטיפול כאן הוא כרית השל הא' מה שמהווה ניתוח פשוט למדי במרבית המקרים. עניין אחר הוא תיקון של עווגים ( שינוי צורה ) של עצמות או הארכה שלהם במידה שהן קצרות .

שלום רינה, באתר עמותת אחת מתשע הוקדש פרק לנושא זה. לנוחיותך הועתק הפרק לפורום. סרטן משני של הכבד מהו סרטן משני של הכבד ? סרטן משני של הכבד פורץ כאשר תאי סרטן מתפשטים מהשד אל הכבד דרך מערכת הדם . התאים המשתכנים בכבד הם תאי סרטן השד ואין זה דומה למקרה של סרטן המתחיל בכבד. את תשמעי בוודאי גם את המונחים גרורות - מטסטזות ( metastases ) או גידולים משניים בהתייחסות לסוג זה של סרטן. מה עושה הכבד ? הכבד הוא איבר חשוב ביותר בגוף האדם הממוקם בצד ימין מעל לחלל הבטן מתחת לצלעות. הוא מורכב מחלקים שונים הנקראים אונות (lobes ) ומוקף על ידי קופסית (קפסולה) . הכבד צמוד למעיים לסרעפת (שרירים המפרידים בין החזה והמעיים) ולכליה הימנית. הכבד מייצר מיצי מרה המסייעים בעיכול המזון וחלבונים חשובים לקרישת הדם . הוא אחראי גם להמרת המזון לחום ולאנרגיה ומאחסן בתוכו חומרים דוגמת גלוקוזה וויטמינים. הכבד גורם לפירוק חומרים מזיקים דוגמת אלכוהול וסמים. הכבד הוא איבר גדול המסוגל להמשיך לתפקד גם אם חלקים ממנו נפגעים מסרטן. לאילו סימפטומים עלי לצפות ? במקרים של אבחון סרטן משני של הכבד עלולים להתגלות סימפטומים מוכרים , ברמות חומרה שונות, תלוי במצב אצל כל חולה וחולה. זכרי שסימפטומים אלו יכולים גם להעיד על מחלות אחרות ועל כן כדאי תמיד להיוועץ בצוות המטפל כאשר את מבחינה בהם. כאב סרטן משני של הכבד עלול לגרום להגדלת הכבד המביאה בעקבותיה את מתיחת הקפסולה המקיפה אותו. אצל חלק מהנשים המתיחה הזו עלולה לגרום לאי נוחות בעוד אחרות יכולות לחוש בכאב מתחת לצלעות. לעתים חשים כאב בכתף הימנית, תופעה הנקראת "הפניית כאב" (referred pain ) והנגרמת על ידי לחץ של הכבד המוגדל על העצבים המובילים אל הכתף. משככי כאבים בדרך כלל עוזרים – גם כאלו בדרגת עוצמה בינונית מבוססי פרצטמול ( אקמול, אלדולור, דקסמול ) וגם תרופות בדרגת עוצמה גבוהה מבוססות מורפיום . לעתים מסייעות תרופות מסוימות מבוססות סטרואידים להקטנת הנפיחות סביב הכבד ובכך להפחת הכאב. במקרים מסוימים נעזרים בהקרנות (רדיותרפיה ) ובכימותרפיה להפחתת הכאב על ידי גרימת הצטמקות הכבד. בחילות בגלל הגדלת הכבד והגברת הלחץ על הקיבה , או בגלל הצטברות חומרים רעילים בגוף כתוצאה מהפגיעה בכבד, את עלולה לחוש בחילות, אך טיפול בתרופות מתאימות יכול להקל . עקב הבחילה את עלולה גם לאבד תיאבון וכתוצאה מכך לרדת במשקל. חשוב שתיעזרי בתוספי מזון אבל הקפידי לא להגיע למצב בו תוספים אלו מחליפים את הארוחות. יתכן והרופא המטפל ירשום לך תרופה להגברת התיאבון. שיהוקים הם תופעה מוכרת נוספת הנובעת מלחץ הכבד על הסרעפת . השתדלי לשבת זקופה ולשתות נוזלים בכמויות קטנות ולעתים קרובות. קיימות גם תרופות המסייעות לטיפול בתופעה. Ascites Ascites היא תופעת הצטברות נוזלים בחלל הבטן הנוצרת כאשר זרימת הדם או הלימפה דרך הכבד חסומים. כתוצאה מהצטברות הנוזלים גופך עלול להתנפח , וזה יגרום אי נוחות רבה ולעתים גם קוצר נשימה. יכולים לעבור לעתים שבועות או חדשים מספר עד שהתנפחות הגוף תרד. הטיפול בתופעה הוא על ידי מתן תרופות להוצאת נוזלים ( diuretics ) או על ידי החדרת צינורית ניקוז לחלל הבטן כדי לנקז את הנוזלים המיותרים ( paracentesis ). הטיפול מבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית ובמקרה הצורך ניתן לחזור עליו אם הנוזלים חוזרים ומצטברים. עייפות חשוב שתקפידי לנוח לעתים קרובות בגלל הנטייה לעייפות יתר בעקבות המחלה. שימוש בתרופות מבוססות סטרואידים עשוי להגביר את רמת האנרגיה שלך. אנמיה ספירת כדוריות הדם האדומות שלך עלולה לרדת מאד ולגרום לאנמיה מכיוון שהכבד מייצר פחות ויטמין 12 B ופחות ברזל ( חומצה פולית). נטילת כדורי ברזל או עירוי דם מסייעים במקרים כאלו. צהבת צהבת עלולה להופיע כאשר יש סתימה בדרכי הולכת מיצי המרה. סממני הצהבת הם הצהבה של העור ושל לובן העיניים. לפעמים גם השתן נהיה כהה והצואה נהיית בהירה. על מנת לפתור את הבעיה ייתכן ויתעורר צורך להחדיר צינור ניקוז למערכת מיצי המרה. הצהבת יכולה לגרום לגירוי אשר מחמיר בשעת לילה או כאשר הגוף חם. גם אלכוהול, סבון ומוצרי קוסמטיקה מבושמים עלולים לגרום להחמרת התופעה. טיפול בתרופות אנטי היסטמיניות יכול לעזור. אילו בדיקות עלי לבצע ? - בדיקה גופנית על ידי מומחה רופא מומחה יוכל לבדוק ולאבחן אם הכבד שלך אכן מוגדל. - בדיקות דם : כאשר תאי הכבד נפגעים משתחררים חומרים מסוימים אותם ניתן לגלות בדם. על פי תוצאות בדיקות הדם ניתן לאמוד את החומרים הללו וגם להעריך את מידת היעילות של הטיפול. - ביופסיה של הכבד: ביופסיה של הכבד מתבצעת כאשר קיים ספק לגבי מקורם של תאי הסרטן שהתגלו בכבד. במהלך הבדיקה נלקחת דגימת רקמה מהכבד, בהרדמה מקומית. - סריקת אולטרסאונד : בבדיקה זו נעזרים בגלי קול ליצירת תמונות של הכבד על מנת להבחין בתופעות חריגות. הבדיקה אינה מכאיבה ואורכת דקות ספורות. - סריקת CT : סריקה זו היא מעין צילום רנטגן היוצר תמונה תלת ממדית של הכבד. על מנת שניתן יהיה להבחין בתופעות חריגות ביתר בהירות מחדירים לעתים חומר צובע לתוך הוריד. הבדיקה עצמה אינה מכאיבה כלל אך תידרשי לשכב מבלי לנוע במשך כל הבדיקה האורכת לעתים עד שעה. - סריקת תהודה מגנטית MRI ( Magnetic Resonance Imaging ) בדיקת MRI מתבצעת כאשר תוצאות סריקת ה- CT אינן ברורות. הבדיקה מבוססת על שימוש בגלים מגנטיים במקום בקרני רנטגן. היא אינה מכאיבה אך במהלכה תידרשי לשכב ללא תנועה. - ERCP (endoscopic retrograde cholangiopancreatography) בדיקה זו מתבצעת כאשר רוצים לבדוק האם יש סתימה במערכת הולכת מיצי המרה. צינור צר וגמיש אשר בסופו מותקנת תאורה מועבר דרך הפה והבטן לתוך מערכת ההולכה. צבע מוחדר לצינור ונערכת סידרת צילומי רנטגן על פיהם ניתן לעקוב אחרי מעבר הצבע בדרכי ההולכה . כהכנה לבדיקה תתבקשי לא לשתות ולא לאכול במשך מספר שעות לפני ביצועה, ותקבלי גם תרופה לטשטוש. אילו טיפולים יוצעו לי ? ניתן לטפל בסרטן משני של הכבד אך לטווח הארוך הוא אינו ניתן לריפוי. מטרת הטיפולים היא להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים שלך על ידי האטת קצב ההתפתחות של הסרטן. שיטות הטיפול יכולות להיות כימותרפיה, טיפול הורמונלי, הקרנות או ניתוח, כל אחת בנפרד או כל צירוף שלהן. כימותרפיה אם קיבלת טיפול כימותרפי לטיפול בסרטן השד יתכן ותקבלי צירוף דומה של תרופות גם לטיפול בסרטן המשני של הכבד. טיפולים הורמונליים טיפולים אלו ניתנים במקרים שבהם הסרטן מגיב לקולטן אסטרוגן חיובי ( oestrogen receptor positive ). אם כבר קיבלת בעת גילוי הסרטן בכבד תרופה הורמונלית דוגמת הטמוקסיפן, תקבלי בשלב זה כנראה תרופה הורמונלית שונה. ניתוח במקרים נדירים וכאשר רק חלק קטן מהכבד נגוע בסרטן קיימת האופציה של ניתוח. ברוב המקרים הפגיעה היא במספר אזורים של הכבד וביצוע ניתוח הוא בלתי סביר. השתלת כבד אינה אפשרית בחולי סרטן משני של הכבד. טיפולים חדשניים כריתה טרמלית (Thermal ablation) טיפול זה נמצא עדיין בשלבים מוקדמים ומוגבלים של שימוש קליני. עקרון הטיפול הוא שימוש בחום להשמדת תאים סרטניים. במהלכו מנחה הסורק את המחטים המחוממות לטמפרטורה של כ- 80 מעלות צלזיוס אשר מוחדרות לתוך הגידול. בטמפרטורה זו נגרם לתאים נזק בלתי הפיך והם נהרסים. לחיות עם סרטן משני בכבד הידיעה שהסרטן שלך התפשט לכבד עלולה לעורר בך מחדש את סערת הרגשות שחשת כאשר אובחנת לראשונה כחולת סרטן שד , רק שהפעם בעוצמה רבה יותר. עלולים להיות רגעים בהם יציפו אותך רגשות כעס, פחד, דאגה, עצבות ודיכאון, ומצב הרוח שלך יסבול עליות ומורדות. יתכן ותצליחי להתמודד עם רגשות אלו בכוחות עצמך או בעזרת אותם אלה הקרובים אליך. אם את מרגישה צורך בעזרה נוספת כדאי שתשוחחי עם האחות או העובדת הסוציאלית המלווים אותך אשר יוכלו להבין טוב יותר את צרכיך המיוחדים ואת הקשיים בהם את נתקלת בהתמודדות עם מצבך. אם נדרשת עזרה לטווח ארוך חשבי גם על פניה ליועץ\ת או מטפל\ת פסיכולוגי\ת. גם שיחה עם נשים אחרות שעברו חוויות דומות יכולה לעזור. את יכולה לעשות את זה במסגרת קבוצת תמיכה או על ידי יצירת קשר אישי. בברכה, צוות אחת מתשע