פסוריאזיס 2025: כל מה שצריך לדעת ביום הפסוריאזיס הבינלאומי

פסוריאזיס היא הרבה יותר מ"קשקשים אדומים על העור". מדובר במחלה שיכולה להשפיע על איכות החיים באופן משמעותי מבחינה גופנית, נפשית וחברתית. כ-125 מיליון אנשים בעולם חיים עם פסוריאזיס, רבים מהם מתמודדים גם עם תופעות נוספות כמו דלקת במפרקים, סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, סוכרת והפרעות מצב רוח.

יום הפסוריאזיס הבינלאומי, שמצוין מדי שנה ב-29 באוקטובר, נועד להעלות את המודעות למחלה, לעודד אבחון מוקדם ולהפחית את הסטיגמה החברתית. והחדשות הטובות? בשנים האחרונות הצטרפו טיפולים חדשים ויעילים במיוחד, החל מקרמים מתקדמים שאינם סטרואידים, דרך תרופות ביולוגיות מדור חדש ועד לטיפולים שניתנים בכדור (במקום זריקות) ומאפשרים לחלק מהמטופלים לנהל את המחלה בצורה נוחה יותר. המשותף לכולם: יעילות גבוהה יותר, פחות תופעות לוואי והאפשרות לשמור על עור נקי לאורך זמן.

מהי פסוריאזיס ומי נמצא בסיכון?

פסוריאזיס היא מחלה דלקתית כרונית שבה המערכת החיסונית תוקפת בטעות תאי עור בריאים וגורמת להם להתחדש מהר מדי. התוצאה: שכבות עור עבות, אדומות ומקושקשות שיכולות לגרום לגרד, כאב ואי נוחות. המחלה נוטה להופיע בגלים, עם תקופות של החמרה ותקופות של רגיעה, ויכולה להתחיל בכל גיל, אם כי היא שכיחה יותר בגילאי ה-20 וה-30 המוקדמים.

למחלה רכיב גנטי חזק - אם יש בני משפחה עם פסוריאזיס, הסיכון גבוה יותר. בנוסף, זיהומים מסוימים (כמו דלקת גרון סטרפטוקוקלית), עישון, השמנת יתר ולחץ נפשי עלולים לשמש טריגר להתפרצות או להחמרה של המחלה. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי וארגונים בינלאומיים לפסוריאזיס, כ-3%-2% מאוכלוסיית העולם מתמודדים עם המחלה והיא מוכרת כבעיה בריאותית משמעותית עם השלכות רחבות. בישראל, לפי הערכות, כ-250 אלף אנשים חיים עם פסוריאזיס.

איך זה נראה? התסמינים והסוגים השונים של פסוריאזיס

הצורה השכיחה ביותר נקראת "פסוריאזיס פלקית" והיא מתבטאת בכתמים אדומים מוגבהים עם קשקשים כסופים־לבנים בעיקר על הקרקפת, המרפקים והברכיים. הכתמים האלה יכולים להיות גדולים או קטנים, בודדים או מרובים. לעתים הם מלווים בגרד עז או בתחושת צריבה.

מעבר לזה, יש צורות נוספות של המחלה: פסוריאזיס הפוכה, שמופיעה בקפלי העור (מפשעות, מתחת לשדיים); פסוריאזיס טיפתית, שמופיעה לרוב אחרי זיהום ונראית כמו נקודות אדומות קטנות; פסוריאזיס אריתרודרמית, שהיא נדירה אך חמורה ומכסה שטחים גדולים מאוד של הגוף; ופסוריאזיס פוסטולרית, שמאופיינת בשלפוחיות מלאות מוגלה. לעתים יש גם פגיעה בציפורניים שעלולות להיות מנוקבות, מעובות או להתפורר. מעבר לפגיעה האסתטית והמבוכה החברתית, הגרד, הכאב ושיבושי השינה פוגעים באיכות החיים ודורשים טיפול רב־מימדי.

המחלות הנלוות שחשוב לדעת עליהן

פסוריאזיס היא לא רק מחלת עור, היא יכולה להשפיע על מערכות נוספות בגוף. כ-30% מהאנשים עם פסוריאזיס יפתחו במהלך השנים דלקת מפרקים. כמו כן, מחקרים מראים שאנשים עם פסוריאזיס נמצאים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, הפרעות בשומנים בדם, סוכרת, מחלת כבד שומני, מחלות מעיים דלקתיות ועוד. לכן, ההמלצות המקצועיות היום הן לבצע בדיקות קבועות למחלות נלוות ולעבוד בשיתוף פעולה עם רופא עור, רופא ראומטולוג ורופא משפחה כדי לטפל בתמונה השלמה.

חשוב לציין כי אנשים עם פסוריאזיס מדווחים לעתים קרובות על דיכאון, חרדה, בושה חברתית ותחושת בידוד. המחקרים מראים קשר ברור בין פסוריאזיס לבין הפרעות נפשיות, ולכן מומלץ לשלב בטיפול גם סקר למצב הנפשי, עידוד שינה סדירה, פעילות גופנית והתערבות פסיכולוגית־חינוכית בעת הצורך.

קבוצות תמיכה וארגוני חולים בינלאומיים, חלקם פועלים במיוחד סביב יום הפסוריאזיס הבינלאומי, מדגישים את החשיבות של הטיפול הרגשי והחברתי לצד הטיפול הרפואי. זה לא "רק בראש" – זה חלק בלתי נפרד מהתמודדות עם מחלה כרונית.

טיפולים מקומיים – מה יש בשוק ומה חדש?

הטיפול המקומי הוא קו ראשון במקרים קלים עד בינוניים. במשך שנים הסתמכו בעיקר על משחות סטרואידיות (קורטיזון) ועל תכשירים המכילים ויטמין D, שעוזרים להאט את התחדשות תאי העור.

בשנים האחרונות הצטרפו שתי תרופות מקומיות חדשניות שאינן סטרואידליות ומציעות אלטרנטיבה מעניינת. הראשונה היא טפינרוף (VTAMA) – קרם שמאושר לטיפול בפסוריאזיס פלקית במבוגרים. בדצמבר 2024 אושר הקרם גם לדרמטיטיס אטופית (אקזמה) במבוגרים וילדים מגיל שנתיים, מה שעשוי להיות רלוונטי לאנשים עם "עור רגיש" או כאלה שמתמודדים עם שני המצבים.

התרופה השנייה היא רופלומילאסט (ZORYVE) – הקרם 0.3% מאושר לשימוש מגיל שש ומעלה לפסוריאזיס, כולל באזורים רגישים כמו קפלים ומפשעות. במאי 2025 אישר ה-FDA גם קצף 0.3% לפסוריאזיס של הקרקפת והגוף מגיל 12 ומעלה. מחקרים עדכניים הראו שיפור מהיר בנגעים של הקרקפת והפנים. כמו בכל טיפול מקומי, המפתח להצלחה הוא התאמה נכונה של התכשיר למיקום ולסוג הנגע ועקביות בשימוש היומיומי.

פוטותרפיה, כדורים וטיפולים נוספים

כשהמחלה לא נשלטת בטיפול מקומי, או כשהיא מכסה שטחים גדולים של הגוף, האפשרות הבאה היא לעתים פוטותרפיה – קרינת אולטרה סגול בספקטרום צר (UVB), שניתנת במרפאה בדרך כלל פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע. הטיפול יעיל, בטוח יחסית ומתאים גם לילדים ולנשים בהריון במקרים מסוימים.

במקרים של מחלה בינונית עד קשה שלא מגיבה מספיק, מציעים טיפול שפועל על כל הגוף. כלומר, תרופות שנלקחות דרך הפה או בזריקה. הטיפולים הקלאסיים האלה כוללים תרופות שמדכאות את התהליך הדלקתי או מאטות את התחדשות תאי העור המואצת, כאשר כל אחת מהן דורשת מעקב קפדני של בדיקות דם ותיאום הדוק עם הרופא. ההנחיות הבינלאומיות רואות בטיפולים אלה שלב ביניים, לפני או לצד הטיפולים הביולוגיים המתקדמים יותר, בהתאם למאפיינים האישיים של המטופל.

בנוסף, בעולם מתפתחים טיפולים חדשים שניתנים בכדורים, פועלים בצורה ממוקדת על מערכת החיסון ומציעים נוחות רבה יותר למטופלים שמעדיפים להימנע מזריקות. חלק מהטיפולים האלה כבר נמצא בשימוש במדינות מערביות וצפוי שבעתיד יגיעו גם לישראל.

התרופות הביולוגיות – המהפכה של העשור האחרון

התרופות הביולוגיות הן חלבונים שמיוצרים בהנדסה גנטית ומכוונים במדויק למולקולות מסוימות במערכת החיסון שאחראיות לדלקת. בעשור האחרון הצטרפו תרופות חדשות שמציעות יעילות מרשימה עם פרופיל בטיחות טוב והן ניתנות בזריקה תת־עורית אחת למספר שבועות. התרופות החדשות יותר מכוונות נגד חלבונים דלקתיים ספציפיים ויכולות להוביל לעור כמעט נקי לאורך זמן.

החידוש הגדול בשנים 2023–2024 הוא בימקיזומאב (BIMZELX) – נוגדן ייחודי שחוסם שני מסלולים דלקתיים במקביל. התרופה אושרה בארה"ב לפסוריאזיס בשנת 2023, ובשנת 2024 הורחבו ההתוויות גם לדלקת מפרקים פסוריאטית ולמחלות ראומטיות נוספות. בישראל זמינות גם תרופות ותיקות יותר.

בבחירה בין התרופות, הרופא מביא בחשבון גורמים אישיים כמו היסטוריה של זיהומים חוזרים, מחלות מעיים דלקתיות או פגיעה במפרקים.

הטיפולים בישראל – זמינות וזכאות

בישראל, רוב הטיפולים לפסוריאזיס זמינים דרך קופות החולים. טיפולים ביולוגיים נמצאים בסל הבריאות מאז 2006, אך הזכאות לקבלם מוגבלת. הטיפולים הביולוגיים ניתנים למחלה מפושטת עם מעורבות של יותר מ-50% משטח הגוף או לחלופין עם המחלה פוגעת קשות בתפקוד היומיומי בשל מיקומה הרגיש (פנים, קפלים, כפות ידיים, כפות רגליים או אזור המפשעה) וגם אם שטח הגוף המעורב קטן למדי. בכל המקרים, יש צורך בהוכחת כישלון של טיפול קלאסי ובאישור מיוחד של הקופה. הקריטריונים לטיפול ביולוגי בארץ מחמירים מאוד ביחס למקובל באירופה ובארה"ב, שם שוקלים טיפול ביולוגי כבר כשיש מעורבות של 10% משטח הגוף או פגיעה באזורים רגישים.

טיפול בפסוריאזיס בים המלח

בישראל מוכר טיפול אקלימי בים המלח בפסוריאזיס וקופות החולים אף משתתפות במימון הכניסה למתקנים סולריים, שהייה בבית מלון או בדירה והוצאות נסיעה לים המלח. השירות ניתן בסל הבריאות. היעילות העיקרית של הטיפול נובעת מהשפעתה של קרינת השמש - סוג של פוטותרפיה.

טיפול בים המלח. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מחקרים הראו שלרחצה בים המלח יש השפעה משמעותית על תסמיני הפסוריאזיס. תכולת המלח והמינרלים, יחד עם תנאי השמש והאטמוספירה הייחודיים, תורמים למרפא. למינרלים של ים המלח תפקיד מכריע בהשפעה המיטיבה: מגנזיום, שמסייע בהפחתת דלקות ובשיפור לחות העור, וברומידים עם ההשפעה המרגיעה על העור. מינרלים נוספים מסייעים בחידוש ותיקון העור.

איך בוחרים טיפול?

אין טיפול "אחד שמתאים לכולם" בפסוריאזיס. הבחירה תלויה בהמון גורמים: כמה שטח גוף מעורב, איפה נמצאים הנגעים (קרקפת, קפלים, ציפורניים), עוצמת הגרד והכאב, קיום מחלות נלוות, האם יש הריון או הנקה והעדפות אישיות (האם להעדיף משחה יומיומית, זריקה אחת לחודש או כדור?). בנוסף, ההנחיות המקצועיות ממליצות בחום לשלב גם שינויי אורח חיים: הפסקת עישון, ירידה במשקל (אם יש עודף), איזון לחץ דם ורמות שומנים, ניהול מתח ושינה תקינה.

פסוריאזיס בילדים, נשים בהריון ומניקות

גם ילדים יכולים לפתח פסוריאזיס וגם להם קיימות אפשרויות טיפול. בגיל הילדות מתחילים לרוב עם תכשירים מקומיים כמו ויטמין D וסטרואידים קלים, ובהמשך, אם צריך, ניתן לשקול פוטותרפיה ואף תרופות ביולוגיות מסוימות שאושרו לשימוש בילדים (בהתאם לגיל ולמשקל).

בנשים בהריון ומניקות יש להעדיף טיפולים בטוחים – בדרך כלל תכשירים מקומיים מסוימים ופוטותרפיה, ולהימנע מתרופות שעלולות להזיק לעובר או שמדכאות את מערכת החיסון בצורה חזקה.

שאלות ותשובות נפוצות

האם פסוריאזיס היא מחלה מידבקת? לא, מדובר במחלה אוטואימונית שבה המערכת החיסונית תוקפת את תאי העור של האדם עצמו.

האם יש תרופה שמרפאה את המחלה לצמיתות? רגע אין תרופה שמרפאה את פסוריאזיס לצמיתות, אבל יש טיפולים מצוינים שיכולים לשלוט במחלה ולהוביל לעור נקי או כמעט נקי לאורך זמן.

כמה זמן לוקח עד שרואים שיפור עם טיפול חדש? זה תלוי בסוג הטיפול. טיפולים מקומיים יכולים להראות שיפור תוך מספר שבועות. תרופות ביולוגיות לרוב מתחילות לעבוד תוך 12–16 שבועות, אבל חלק מהמטופלים רואים שיפור מוקדם יותר. חשוב להיות סבלניים ולתת לטיפול זמן לעבוד.

האם הטיפולים הביולוגיים בטוחים? כן, הטיפולים הביולוגיים נחשבים בטוחים ברוב המטופלים. הם עברו ניסויים קליניים נרחבים ונמצאים בשימוש במשך שנים רבות. כמובן, כמו בכל תרופה, יש צורך במעקב רפואי ובבדיקות תקופתיות, במיוחד לגבי זיהומים.

האם שינויים באורח החיים באמת יכולים לעזור? בהחלט. הפסקת עישון, ירידה במשקל (אם יש עודף), הפחתת לחץ ושינה טובה יכולים לשפר משמעותית את התגובה לטיפול ולהפחית התלקחויות. זה לא מחליף טיפול תרופתי, אבל זה משלים אותו בצורה מצוינת.

האם ניתן לקבל את הטיפולים החדשים דרך קופות החולים? כמה מהטיפולים החדשים כבר נמצאים בסל הבריאות ואחרים דורשים אישור מיוחד. הזכאות לטיפולים ביולוגיים בישראל כוללת מחלה מפושטת או מעורבות משמעותית באזורים רגישים כמו פנים, כפות ידיים או מפשעות, וכישלון של טיפולים אחרים. כדאי להתייעץ עם רופא העור לגבי האפשרויות והזכאות.

מה עושים אם הטיפול הנוכחי מפסיק לעבוד? זה קורה לפעמים, ואז הרופא יכול להחליף לטיפול אחר או לשלב מספר טיפולים. יש היום מגוון רחב של אפשרויות ולרוב ניתן למצוא חלופה יעילה. חשוב לדווח לרופא על כל החמרה או ירידה ביעילות הטיפול.

 *המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילומים: שאטרסטוק)