לביאות מלידה: המיזם שמחבק את האמהות שנשארו מאחור
בעקבות מלחמת חרבות הברזל, כשאלפי אבות נקראו למילואים ואמהות נותרו לבדן עם תינוקות רכים, נולדה יוזמה חמה ומרגשת של שתי אחיות, במסגרתה ניתנת לאמהות תמיכה, ריטריטים, סדנאות, ארוחות ומעגלי חיבוק, והכל בהתנדבות מלאה ומתוך שליחות
בעקבות מלחמת חרבות הברזל נותרו מאות יולדות ואלפי אמהות ללא תמיכה מספקת כאשר בני זוגן נקראו לדגל והתגייסו לשירות מילואים או הוצבו בחזית במסגרת שירותם בקבע. מאבות רבים נבצרה הזכות לנכוח בלידה ולקחת חלק פעיל ומשמעותי בגידול התינוק ובסיוע לאם הטרייה בהתאוששות ובשבועות המאתגרים שלאחר הלידה. המערכה נמשכת ונשים רבות בהריון צפויות להצטרף לקבוצה זו בחודשים הקרובים, בעוד שאלפי נשים נוספות שבני זוגן גויסו למילואים או נעדרים מהבית בשל שירותם הסדיר נותרו לבד עם תינוקות רכים ללא עזרה ותמיכה.
מתוך מציאות כואבת זו צמח מיזם מרגש בשם "לביאות מלידה" - יוזמה שהקימו שתי אחיות, סיון וולפוביץ והדר וולפוביץ-כץ, במטרה לתת מענה ממשי לנשים אלו באמצעות רשת של אמהות המעוניינות לחזק את העורף ולתמוך מכל הלב. סיון, שיזמה את פרויקט "Restart" - קהילת תמיכה פורצת דרך לאמהות אחרי לידה, והדר, המתנדבת בענף חוסן בצה"ל וחוותה אובדן אישי של חברתה הקרובה במהלך חופשת לידה, הקימו יחד את הפרויקט הנודד שמביא עימו ריפוי לנשים שילדו לבדן - רגע של נשימה, חיבוק מקצועי וקהילה חמה עם תוכן מקצועי, חיזוק אישי, ארוחת בוקר מזינה ומתנות.
האחיות סיון וולפוביץ והדר וולפוביץ-כץ, יוזמות "לביאות מלידה". צילום: פרטי
ממשבר לצמיחה – כך הכל התחיל
סיון וולפוביץ מספרת איך צמח הפרויקט "לביאות מלידה": "בשנות הקורונה, 2021-2020 היה לי מותג של תכשיטים לאמהות, אבל פתאום אחרי הילד השלישי, כשהרגשתי שאני מתמוטטת, התחלתי להבין שקיים סטרס סביב חופשת לידה והוא גדל עם הקורונה כשכולם בבית. נזכרתי שעבדתי המון שנים בהפקות והרגשתי שהחוויה שאני צריכה לייצר בעולם היא חוויית חופשת לידה אמיתית. עם האג'נדה הזאת הקמתי מיזם לאמהות בשם 'ריסטארט', שמפיק ריטריטים לאמהות ולתינוקות עד גיל שנה".
בשמונה באוקטובר 2023 היה אמור להתקיים ריטריט מאוד גדול לאמהות, שכמובן לא קרה, אבל גרר אחריו התחייבויות רבות. "מצאתי את עצמי בבור כלכלי כי הצטרכתי להחזיר את כל הכסף למשתתפות וזו היתה תחושה מאוד מעיקה", מספרת סיון. "שאלתי את עצמי לאן דרכי עכשיו בכל הכאוס הזה וגם מצאתי את עצמי מחוסרת עבודה. בשלב הזה נתקלתי בפוסט בקבוצת אמהות, שמישהי שבעלה משרת במילואים רוצה להפיק לנשות הפלוגה פעילות והבנתי שזה הדבר שלי – 'לביאות מלידה', לייצר מפגשים כמו שעשינו ב'ריסטארט', אך הפעם מפגשים לנשות המילואים שנמצאות לבד בבית, לעטוף אותן. היו לי את כל הפסיליטיס שצריך, כל שיתופי הפעולה, והחלטתי להריץ את זה למקום חדש".
קרן שחרית, קרן אמריקאית בשם FNL, התורמת תקציבים ליוזמות שנוצרו בעקבות המלחמה, תמכה בפרויקט, "והם בעצם היו הקיקסטארט של 'לביאות'", מספרת סיון. "מאז יצאנו לסבבים ברחבי הארץ - היינו בהמון מקומות".
סדנאות לאמהות הטריות, נשות המילואימניקים. אילוסטרציה: שאטרסטוק
עכשיו הן בסבב השלישי והוא מתמקד בפריפריה, באזורים שנפגעו במלחמה - קריית שמונה, קריית גת, באר שבע, גדרה. "אנחנו מגיעים ליעדים בצפון ובדרום, ויש לנו פה פרטנרים מאוד חזקים שנותנים לנו תמיכה – 'ביג' שהזמין אותנו לעשות אצלם את הסדנאות ודואגים לנו גם לאירוח ולאוכל, ורשת סופר פארם שתרמה לפרויקט הזה גם במוצרים וגם בתשלום כדי שהדבר הזה יקרה. עשינו חיבורים עם היועצות המובילות היום בתחום ההורות, הייעוץ הזוגי, תינוקות, שמעבירות סדנאות לאמהות כל בוקר למשך תשעה ימים, וכל בוקר אנחנו מעמיסות רכב גדול בכל הציוד הנדרש לאמהות ולתינוקות ויוצאות ליעד שבו מתקיים המיזם".
מעבר לשיתופי פעולה, מי מממן את המיזם?
"תרומות. 'לביאות מלידה' הוא מיזם ללא רווח וכל התרומות שאנחנו מקבלות הן לטובת הפעילות. כשאנחנו מגיעות למתחם, אנחנו מקימות את האירוע מאפס, כולל הצללות, ציוד ומתנות שגייסנו – למשל חברת ג'ונסון וג'ונסון דאגו למתנות לתינוקות ו'שטראוס' דואגים לאוכל".
יש איזה סיפור אישי ספציפי ששמעת במפגשים, שריגש אותך ואת יכולה לספר עליו?
"כן. עד כה כשעשינו סבבים, שמענו אמהות שמדברות בעיקר על כמה זה קשה להיות לבד ולנהל את הבית לבד, במיוחד כשיש תינוק שדורש כל הזמן התייחסות, לפעמים עם עוד ילדים. אבל יש גם אמהות מקהילת הלוחמים הפצועים, שחוות קושי אחר, נוסף. דיברתי עם אישה כזאת והיא כמובן תגיע למפגש ואני מאמינה שנחווה תחושות הרבה יותר קשות וכבדות ונשמע סיפורים הרבה יותר קשים".
יש נשים שחוזרות למפגשים חוזרים?
"כן ואנחנו שומרים איתן על קשר. להופעה שארגנו בהשתתפות זמרות מפורסמות, שחברו יחד להופעות למען חיילים ונשות מילואים, הגיעו הרבה לביאות מלידה, ולא מעט נשים שלקחו חלק בפרויקט הזה השתתפו בהמשך בריטריט של 'ריסטארט'".
מהו המסר שחשוב לך להעביר?
"קודם כל קריאה לאחדות – אמיתית, לא פוליטית ולא ביקורתית. דווקא בתקופה הזו חשוב שנזכור את הכוח שלנו כנשים, כאמהות, כחברה וכקהילה. מה שהחזיק אותנו עד עכשיו זו הערבות ההדדית – החיבוק, התמיכה והאחריות החברתית שאנחנו לוקחות זו כלפי זו. אנחנו רואות את זה קורה בכל יום מחדש – נשים שהיו בעצמן חלק מהפרויקטים שלנו לליווי ותמיכה הופכות למובילות ומנחות פעילות בעצמן. אחת מהן, קלינאית תקשורת, אם לתינוק שבעלה שירת במילואים והשתתפה בליווי שקיימנו לפני כשנה, תעביר בקרוב סדנה לתינוקות בגדרה. זה בעיניי מימוש של שליחות והוכחה לכך שכשנותנים מהלב זה חוזר בצורה עמוקה ומשמעותית".
"אנחנו כאן עבור האמהות והילדים". צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
"מאוד חשוב לי לציין את השותפות של החברות הגדולות – ביג, קרן שחר וסופר פארם שעזרו במימון, שטראוס ולילית קוסמטיקה שתרמו ונרתמו בהתנדבות מלאה, בלי שום רצון לקבל משהו בחזרה, לא חשיפה ולא תיוג. זו הוכחה אמיתית לכך שאנחנו יכולים לפעול יחד למען מטרה אחת – חיזוק העורף. מדובר באמהות ובילדים, במשפחות שממשיכות להתמודד עם המציאות המורכבת כבר יותר מ-400 ימי מילואים, ואנחנו כאן בשבילן. הכתבה הזו מבחינתי היא לא רק דיווח, אלא הזמנה לבוא, להצטרף, לתרום, לקחת חלק. זה הזמן שלנו לבחור להיות באור ולהוכיח שמה שמאחד אותנו חזק יותר מכל מה שמפלג".
אחווה נשית ונוכחות אמפתית שאינה שיפוטית
ענבר פריג צאיג, פסיכולוגית קלינית, ראש "המרחב הנשי" - מרכז הכשרה למטפלות בנשים וצוות "לי-בי" - לטיפול בנשים סביב מעגל הפריון בבית החולים הלל יפה בחדרה, מברכת על היוזמה: "תקופת ההריון, הלידה והחודשים שלאחריה הם צומת רגישה ומורכבת בחייה של אישה, שבה הצורך בתמיכה, שייכות והכלה רגשית הוא חיוני. היעדר בן זוג בלידה ובשבועות שלאחר מכן עלול להגביר תחושות בדידות, חרדה ואף להעלות את הסיכון למצוקה רגשית ודיכאון לאחר לידה.
הפסיכולוגית הקלינית ענבר פריג צאיג. צילום: שרון לוין
"כשהן משוות את מצבן לגברים שבחזית או למשפחות ששילמו מחירים כבדים יותר, נשים רבות חשות שאין להן לגיטימציה לזכות בעיטוף שחיוני להן בתקופה זו. דווקא על רקע זה, יוזמות כמו 'לביאות מלידה' מהוות מרחב קהילתי מרפא שמבוסס על אחווה נשית ונוכחות אמפתית שאינה שיפוטית. זהו מקום שמאפשר לנשים להתחיל להבין מה עובר עליהן, לקבל תיקוף לחוויה הרגשית שלהן ולהתחבר מחדש לעצמן מתוך תחושת שייכות ונראות. "זהו מיזם שהוא לא רק צורך", מסכמת צאיג, "אלא קריאת כיוון לחברה שמבינה שיש לראות לא רק את הרך הנולד אלא גם את האישה שמולידה אותו".