פורום פסיכיאטריה

אימא שלי (71) נמצאת בדיכאון מזה שנה וחצי בעקבות לחץ נפשי שחוותה, ותודה לאל ככל שהזמן חלף חלק גדול מהתסמינים חלפו. כל התסמינים של הדיכאון הופיעו באותו היום. מאחר ובתחילת הדיכאון אימא שלי סבלה מתנועתיות יתר, היא הופנתה לבית חולים, הרופאים שם אבחנו חשד לדמנציה עם גופפי לוי, בעקבות ממצאים פתולוגיים, ובעקבות כך ששאלו אותה שאלות בחשבון, כשגם כשהיתה בריאה, התקשתה לענות עליהן. לאימא שלי, ברוך השם, יש שיקול דעת הגיוני וזיכרון טוב לטווח קצר וארוך, ללא בעיות קוגנטיביות, אך סובלת מפחדים על עצמה, ומטופלת בכדור סירקואל 25 mg. לפי מה שקראתי, הדברים הנ"ל אינם מאפיינים דמנציה, אלא לכל היותר פסאודו-דמנציה, האם לדעתך אני צודק, או שיכולה להיות דמציה ללא התסמינים המוכרים שלה של זיכרון והתנהגות, והאם טיפול פסיכותרפי יכול לעזור לה?

יש לגשת לפסיכיאטר ולבדוק את העניין. בבית החולים לא בטוח שנתנו אבחנה נכונה, ומאידך, בפורום לא ניתן לשלול זאת, אלא רק בביקור פרונטלי אצל פסיכיאטר. בפרט בפסיכיאטריה, חשובה מאוד פגישה פרונטלית בעיקר כשמדובר באבחון ראשוני. הרבה מאוד דברים בסיכום הביקור נקבעים באמצעות דברים שניתן להגיע אליהם רק בפרונטלי. בכל מקרה, דרך הפורום בוודאי שלא ניתן להשיג המידע המדובר בוודאות. בהצלחה ורפואה שלימה לאימך.

מתמודדת מגיל 6 עם אוסידי, מגיל 13 בערך עם פחד מאובדן שפיות וסכיזופרניה.. כבר כמעט שנה שאני עוברת משבר בבית סביב מצבו הבריאותי של בן משפחה...אני מרגישה ברגע אחד שההפרעה חזרה והתעצמה למימדים גדולים ממה שהתמודדתי בעבר. תמיד בעת משבר ההפרעה היתה עולה על גדותיה, הייתי חושבת שראיתי משהו או שמעתי משהו הייתי משוכנעת שאני הוזה (זה לא היה נכון) , מגיעה לפסיכיאטר, מאשר שאני שפויה וזה היה פוסק (היפוכונדריה לחלוטין וגם ההגעה לפסיכיאטר הוא למעשה הטקס של ההפרעה להקלה) הייתי קוראת תסמינים בצורה אובססיבית, חרדה ומדמיינת דברים בנפשי.. מאז הבעיה בבית, אני אבודה. יש לי םסיכיאטר קבוע שכל הזמן עסוק, יש לי פסיכיאטר זמני שראה אותי וקבע ocd . גם הקבוע שלי קובע שוב ושוב ocd . התחלתי לנתח את הנפש שלי על יצר המידה, מכמה אני חולמת בהקיץ ועד ממתי אני למעשה עושה זאת. לפי הפסיכיאטר זה מנגנון של בעלי ההפרעה להתמודדות עם המנעות ממחשבות טורדניות.. הבעיה היא שברגע שיש לי הקלה, זה מתחיל מחדש עם משהו אחר 💔 כבר כמה ימים מאז שהייתי בבית והרחתי לשניה ריח של משהו שרוף (היתה סופה, נפל החשמל במקרה הספציפי הזה) , כבר כמה ימים שמידי פעם נדמה לי שעולה באפי לשניות ריח שרוף, אני מחפשת אותו ולא מוצאת (5 פעמים בערך, פעם אחת ברכב..) אני מותשת, אני זוכרת מעברי שזה סממן להפרעה םסיכיאטרית כמו סכיזופרניה או התקף םסיכוזה ולמרות שיש לי פסיכולוגית פרטית בליווי שבועי שמבטיחה שאני בסדר גמור זה לא עוצר בחרדה הזאת,בחיפוש התסמינים, בשאלה בכלל האם הרחתי משהו או משהו שהיה נדמה לי כשרוף! הפסיכולוגית שלי טוענת שאני מסיטה כלפי עצמי ספקות כי רשה לי עם מצבו של בן המשפחה אבל אני משותקת..בעבר הייתי שומעת משהו ברקע ומשוכנעת שאני מדמיינת קולות , רואה צל על הריצפה ומשוכנעת שהינה איבדתי זאת ואני הוזה..מגיעה לפסיכיאטר,מקבלת תשובה שאני בסדר ואז זה עובר לתקופה עד שצץ משהו חדש איך להתמודד? קיבלתי מרשם לציפרלקס וללוסטרל, מה לקחת?

לפי הידוע לי, עדיף להתחיל בציפרלקס בדרך כלל.

בן 40 מטופל באטנט כבר שנתיים ועוזר יפה. לוקח יום כן יום לא ולפעמיים גם יום כן יומיים לא שאין לי צורך. לוקח 30 מג בוקר ו30 מג צהריים ומרגיש שההשפעה לא מספיקה לי לקראת הערב הריכוז יורד לגמריי ויש דאון. ניסיתי גם אטנט ארוך טווח ולא אהבתי בכלל. ניסיתי כמה ימים לקחת עוד חצי כדור זאת אומרת עוד 15 ואז הרגשתי מרוכז וחד כל היום עד השינה. האם מותר לקחת מינון כזה של 75 ביום? או של 70 נניח 30 ואז פעמיים 20? תודה רבה

מותר מעל 60 אך באישור הרופא המטפל בלבד.

היי אני בן 34 אני מאובחן בocd עם טיקים ודיכאון. כנראה עקב שימוש במריחואנה שגרם לי להכנס ללופ ולחפש בעיה רפואית שלא ידעתי ממה היא נובעת (היו לי כאבים בלתי פוסקים באיבר מין (במשך שנתיים) והלכתי רק לאורולוגים (בכפייתיות), וזו היתה בכלל פיסורה שהקרינה לאיבר המין. אני לוקח סרנדה 200 וריספונד 100 כבר מעל 4 שנים. לפני שנתיים בערך, הפסיכיאטר הפרטי הפנה אותי לסל שיקום במרפאת בארי בבני ברק ואמר לי להגיש תביעה לביטוח לאומי כדי לקבל 40 אחוזי נכות. זה היה לפני שנתיים בערך ולא עשיתי את שתי הפעולות האלה כי זה מלחיץ אותי ללכת לשיקום כי קשה לי לתקשר עם מצבים כאלה. שאלות: 1. האם הבקשה לקבלת אחוזי נכות מחייבת אותי ללכת לסל שיקום? 2. הפסיכיאטר הפנה אותי במכתב לסל שיקום בבארי. האם את המכתב הזה אני צריך לשלוח לביטוח לאומי או שהוא צריך לתת לי מכתב אחר שמיועד לתביעה לביטוח לאומי? 3.כדי לקבל קצבה ואחוזי נכות, האם אני אצטרך לשבת בוועידה שישבו כמה אנשים וישאלו אותי שאלות על המצב שלי? זה מאוד מלחיץ אותי. אפילו ללכת לפסיכיאטר מלחיץ אותי. 4. אני עובד בעסק של ההורים ובגלל שאני "מנהל משמרת" אז יחסית קל לי. הייתי מת לעבוד במקום אחר אבל לא הייתי שורד במקום אחר. אם יש לי עבודה, עדיין אוכל לקבל קצבה? אני מאוד מצטער על ההודעה הארוכה (חלק מהocd). אשמח מאוד שתעזרי לי תודה רבה

תשובות לפי הסדר: 1. תביעת קצבת נכות שייך לביטוח לאומי, ואינו קשור לסל שיקום שהוא תחת משרד הבריאות אשר הוא משרד ממשלתי אחר. רקע כללי: ביטוח לאומי זה משהו כללי לשלל ליקויים ונכויות רפואיות, אשר נפשי זה רק אחד מהסיבות לקבל קצבה. סל שיקום זה רק למתמודדי נפש, ופחות שם דגש על ההתמודדות הכלכלית של החולה, ויותר הדגש על שיקום מצבו הרפואי של החולה. ביטוח לאומי כשמו כן הוא- כמו כל ביטוח, אשר דואג שגם כשחלילה נוצרים מחלות הביטוח יממן כספית את הטיפולים וכו׳. שונה משרד הבריאות, אשר קשור לא לבעיה הכספית של המחלה אלא להפרעה הרפואית עצמה, קרי- דגש על הטיפול באדם עצמו, (משרד ה)בריאות. ונחזור לעניינינו: סל שיקום הוא רק למתמודדי נפש, מאחר ודווקא מתמודדי נפש צריכים סיוע חיצוני של מטפלים בשיקומם. וכעת תשובה לשאלתך: תביעה לקצבת נכות אינה מחייבת ללכת לסל שיקום, אבל סל שיקום ניתן רק למי שקיבל לפחות 40% אחוזי נכות רפואית בוועדת ביטוח לאומי (או בוועדה עוקפת ביטו״ל, לא רלוונטי לגביך). אחוזי נכות בביטוח לאומי זה הבסיס, וסל שיקום ניתן כתוספת אליו (אף שכנ״ל מה שנוגע זה האחוזי נכות שיוכיחו שאתה צריך שיקום, כי תביעה לקצבה לא קשורה לשיקום הרי…). 2. אכן שולחים לביטוח לאומי את סיכום הביקור אצל הפסיכיאטר הפרטי, כולל מה שכתוב שם הפנייה לסל שיקום. 3. כדאי שתדבר עם מישהו שאתה לא נלחץ כל כך בקרבתו, למשל אחד ההורים שלך וכדומה מהמשפחה, ושידבר עם הפסיכיאטר מה עושים שאתה נלחץ מכאלו דברים. הפסיכיאטר יראה מה לעשות עם זה. להתמודד עם הלחץ בכוחות עצמך נראה לי לא רעיון טוב (ואם אני טועה הדוקטור של הפורום יתקן אותי). 4. בשביל זה צריך שהכנסתך מהעבודה תהיה פחות מ6331 שח בחודש ושיקבע לך לפחות 40 % נכות על שני ההפרעות שאתה עובר, כלומר- ששניהם ביחד, האוסידי והדיכאון, יתנו 40% אחוז נכות. כמו כן, תצטרך לקבל לפחות 60% אחוזי אי כושר לעבוד, כלומר- שיכולתך לעבודה פחתה ב60% (תאורטית מספיק 50 אבל אין דבר כזה אי כושר 50, רק 60.) תשובות עניתי לך. אוסיף נקודה שלא שאלת עליה אבל עולה מתוך הדברים: ההודעה שרשמת כלל לא הייתה ארוכה, כי כל מה שפירטת היה לעניין. הוספת בסוגריים, שזה שההודעה ארוכה, זה חלק מהאוסידי. והנה כעת אני אומר לך שההודעה לא נחשבת ארוכה, וממילא האוסידי אצלך לא פעל פטפטת יתר, ובכל זאת יש לך סטיגמה על עצמך שאתה אחד שסובל מפטפטת יתר כתוצאה מהאוסידי. אז עצה ידידותית: בעזרת ה׳ כשתתחיל להיות מטופל בסל שיקום ותהיה עם ליווי של מדריך עובדת סוציאלית ועוד- אל תשכח לשוחח איתו על הסטיגמה שיש לך על עצמך. מדובר בסטיגמה שטבעית שתהיה (אני גם סובל מהפרעה נפשית וגם לי על עצמי היה בעבר הרבה סטיגמה והצלחתי להעלים אותה כמעט כליל (כי להעלים כליל כנראה שלעולם לא אצליח, כי צריך לעבוד גם על התת מודע שזה כמעט בלתי אפשרי לגמרי)), אבל ניתן להתמודד איתה. ומנסיון, החיים יהיו תותים בלעדיה, ולא איתה. חשוב מאוד לטפל בסטיגמה האמורה שסתם הורסת חלקים מהחיים וגורמת גם לעוגמת נפש בכל מיני סיטואציות. העלאת מורל המטופל זה כלי מאוד חשוב בטיפול ובשיקום המטופל. ממילא, הנושא מאוד חשוב להעלאה בין הנושאים שעליהם תעבדו אתה והמטפלים בסל שיקום. בהצלחה!

איך אפשר להפסיק קספליון ראיתי רופא שאמר בהדרגה השאלה אם אפשר בבת אחת (אחרי 3 זריקות)

תעשי כעצת הרופא המטפל שלך, כלומר- תתייעצי איתו כיצד להפסיק. לפעמים אופן ההפסקה משתנה ממטופל למטופל. בהצלחה!

מה יותר יעיל בטיפול בתסמינים שליליים של סכיזופרניה ריאגילה cariprazine או אינווגה invega ? תודה

ראגילה

שלום. אני מטופל חודשיים בתרופות נוגדות חרדה ודיכאון (לוסטרל 100 מ"ג + וולבוטרין 150 מ"ג). יש לי תחושה של שורף בחזה בצד השמאלי עם הקרנה ליד שמאל. לחץ דם עדכני: 90/132 בדיקת אק"ג: תקינה לחלוטין היות ויש לי גורמי סיכון: כולסטרול גבוה כללי סביב 240,שלחו אותי לבצע בדיקת מאמץ ובדיקת אקו לב. א. האם כולסטרול גבוה יכול להסביר את התופעה הזו של תחושת השריפה בחזה? ב. אם גם בדיקת מאמץ וגם בדיקת אקו-לב ייצאו תקינות, זה שולל שמדובר בבעיה גופנית ועליי לפנות לפסיכיאטר שלי היות ומדובר בסבירות גבוהה בתסמיני חרדה? ג. אולי חודשיים עם התרופות זה לא מספיק כדי שימוגרו כל תופעות החרדה ומכאן הבעיה? (למרות שמדובר בכל המקורות על השפעה ממוצעת של 4 עד 8 שבועות).

מה הדופק במנוחה? האם יש הפרעת דופק? א.ק.ג לטעמי בדיקה בסיסית מאוד. חשוב לעשות אקו לב. ובנוסף אם יש כאבים הייתי בוגק אפשרות של אשפוז ומעקב יחד עם צילום חזה וסיטי חזה. יש היום אפשרות לעשות "צינתור וירטואלי" בעצם לבדוק אם יש בעיה באאורטה. אם כל הבדיקות שליליות... יתכן והכאבים מוקרנים ממקום אחר כמו בעיות שלד כאבי גב או צלעות למשל וכן גם מועקה נפשית מחרדה היא אופציה סבירה בהחלט. שלול פיזי כדי להגיע למסקנה אם זה נפשי או לא.

שלום, בעבר התנסתי בהרבה תרופות ממשפחת ssri, snri. היעילות של התרופות הייתה מאוד נמוכה ותופעות הלוואי חזקות. לכן הפסקתי את הטיפול. לאחרונה נתקלתי בתוספי תזונה המתיימרים לטפל בחרדות כגון: חומצת אמינו גאבא, תמצית פסיפלורה, ולריאן. השאלה: האם תוספי תזונה כאלו ואחרים יכולים לעזור לחרדות? שאלה יותר חשובה האם ישנו סיכון בשימוש ארוך טווח בתוספי התזונה שנמכרים בחנויות טבע? תודה.

יש להתייעץ עם הרופא המטפל, היות ורק הוא יכול לקבוע האם מיצית כבר את הטיפול התרופתי וממילא יש לפנות לטיפול שאינו תרופתי. בכל מקרה, אם תרופות מרשם לא עזרו כמעט כלום לחרדות, קשה לי להאמין שולריאן כן יעזור, ועוד יותר קשה לי להאמין שהתוספים האחרים שציינת יעזרו. במידה והטיפול התרופתי מוצה לדברי הדוקטור שלך, אזי שיש גם טיפול בגרייה מוחית ואולי טיפולים נוספים שמתאימים, באמת שאיני מבין מספיק בטיפולים שאינם תרופתיים. כמובן שיכול מאוד לעזור להתרשם מדברי הדוקטור של הפורום כשיענה. המשך יום נעים והרבה בריאות, מני.

כלומר- התשובה לשאלה האם תרופות/תוספים אלו יכולות לעזור- היא חיובית, אלא אם כבר נוסו תרופות מרשם שאז חבל על המאמץ לנסות טיפולים אלו שהם יותר חלשים וככל הנראה התשובה תהיה שלילית (כלומר- שהם אינם יכולים לעזור..). הסיכונים בנטילת תוספים תמיד ישנם, אף שברובם ככולם של המקרים לא מדובר בנזק ארוך טווח, נדיר מאוד. תלוי כמובן באיזה תוספים מדובר, כי יש תוספים ממש מסוכנים לעיתים, וככל שהתוסף פחות מוכר כן כדאי יותר להיזהר ממנו (…) ולעשות תמיד, בכל תוסף, רק בהתייעצות עם רופא, עדיף הרופא המטפל בך. בהצלחה!

האם מותר שילוב 300ויפאקס 300פבוקסיל ו300וולבוטרין לדיכאון חמור עם תשישות כללית

שלום. אני אשמח לדעת 1. האם השילוב בין פאבוקסיל וולבוטרין נחשב שילוב טוב? 2. האם יכול להיות שוולבוטרין מפסיק להשפיע אחרי 5 שנים? זה הזמן שאני לוקחת אותו. תודה לכולם

שלום לבתי שהחלה לקחת אפקסור יש נדודי שינה שתמיד סבלה מהם אלא שבעקבות האפקסור היא לא ישנה כלל. האם במשך כל זמן נטילת האפקסור זה ימשיך כך או שעם הזמן תופעת לוואי זו תחלוף?

תלוי, אצל חלק זה יכול לחלוף ואצל חלק לא. באם היא נוטלת בלילה, יש להעביר את התרופה לבוקר. אם לא עוזר, יש להתייעץ עם הרופא המטפל האם להפסיק את השימוש ולהחליף את התרופה או שלהמשיך לנסות לחודש וחצי לפחות (או יותר). בהצלחה!

לפני כשלוש שנים לקחתי לוסטרל 200 מג ולאחר שחלה הטבה במצבי הפסקתי אותו. בזמנו סבלתי מתופעת לוואי של השתנה לילית. לאחר שהפסקתי לקחת את התרופה תופעת הלוואי הזאת נעלמה לאחרונה חלה הרעה במצבי והתחלתי ליטול שוב את התרופה. לאחר שלושה שבועות, שוב התחלתי ללכת בלילה לשירותים. אפשר לקבוע חד משמעית שהתופעת לוואי הזאת היא מהתרופה?

כן, זה בהחלט מסתבר שזה מהתרופה. זה אחד מתופעות הלוואי של התרופה, אף שזה מופיע ברשימת התופעות הלא שכיחות (1 מתוך 100 משתמשים). בהצלחה!

אם אפשר לקחת אריפליי עם גלולות נגד הריון ? שלום ביתי בת ה20 לוקחת גלולות Yaz plus. לאחרונה נשקל עבורה לקחת אריפליי (2.5 מ"ג) לייצוב מצב הרוח שהשפיע לטובה בעבר. האם אריפלי עלול להפחית מיעילות הגלולות? תודה רבה !

אני מטופל ב- 1.5 מ"ג קלונקס + לוסטרל 100 מ"ג כנגד חרדה ודיכאון. לפני חודש וחצי הוסיפו לי וולבוטרין 150 מ"ג. יש שיפור מסוים ביכולת התיפקודית. אני מרגיש המון מיחושים, כאבי שרירים, פעם בגב, פעם בעורף, פעם בכתף. עקב ריבוי התרופות שאני לוקח- כדאי לבצע בדיקות דם מקיפות?

יש לבקר אצל הרופא המטפל, ליידע אותו במיחושים, ולשאול באותו ביקור גם אם צריך בדיקות דם תקופתיות. בהצלחה!

האם ניתן לקחת ריטלין יחד עם שמן cbd שאין בו thc? לא מוצאת שום חומר בנושא תודה רבה

כפי שענה משה על השאלה הקודמת המופיעה בפורום, thc מצריך אישור מרופא מיוחד הנותן מרשמי קנביס רפואי, שזה כולל גם חומרים ללא thc המופקים מהקנביס, כמו cbd. ממילא, תשאלי את הרופא שנתן/יתן לך את המרשם האם ניתן במקביל לריטלין.

רציתי לדעת אם ניתן לשלב בין זיפרקסיה לשמן cbd 10%

בגדול מאחר ושמן cbd לא מכיל thc על פניו לא אמורה להיות התנגשות עם זיפרקסיה. בכל אופן למיטב ידיעתי השמן מאחר ומופק מקנביס נכלל בפקודת הסמים ולכן צריך בכל מקרה מרשם רופא, ומין הסתם הרופא שירשום לך אמור לקחת בחשבון שימוש בזיפרקסיה במקביל.

בנוסף לדבריו הנכונים של משה, אוסיף שהרופא של פורום זה אמר את דעתו בעבר שאינו ממליץ להשתמש לסכיזופרניה בשום דבר המופק מצמח הקנביס, גם אם מדובר בcbd שהוא ללא thc כלל. כנראה כל החומרים שמהקנביס אינם בריאים דיים לנפש… בהצלחה!

ניתן לקנות חופשי וללא מרשם שמן cbd במבחר חנויות כולל בתי מרקחת

יצא לי לקרוא הרבה מאמרים אודות cbd שבהם כתוב על יתרונותיו ושימושו כתחליף לתרופות אנטי פסיכוטיות. יחד עם זאת אני יודעת שהנושא עדיין פחות מוכר  ונתמך על ידי פסיכיאטרים. בעיקר רציתי לדעת אם יש התנגשות או בעיה לשלב עם התרופה. קראתי שיש תרופות מסוימות שאסור לשלב עם מיץ אשכוליות ואותן תרופות עשויות להיות בעייתיות גם מול cbd

בעייתי מאוד ולא הגיוני - לחשוב שהפסיכיאטרים מתנגדים רק מפני שאינם מכירים. אם הם אינם מכירים, הם לא היו מציעים הצעות, לא בעד ולא נגד. מזה שהם נגד, סימן שהם מכירים היטב, וכל המאמרים שקראת באינטרנט מוטלים בספק גדול, אם לא בביטול מוחלט תקיף ונחרץ. זה לא סוד כמוס שהאינטרנט מלא בשטויות ובפייק ניוז. האינטרנט הוא מקור כל השטויות, ויש לסמוך בו רק על מקורות מוסמכים שבו, ולא בכל אתר המציע למכור cbd. פורום זה, מאחר ומנוהל בידי רופא מוסמך, הוא מקום מהימן (וזה כולל גם מענות שלי ושל משה באם קיבלו את אישור הרופא, ועד לקבלת האישור גם המענות שלנו מוטלים לפעמים בספק). יש להבדיל בין בית מרקחת המוכר עם מרשם של קנביס רפואי, שאז המכר חוקי אך איננו חופשי, למקום המוכר חופשי שלא כחוק. גם זאת האינטרנט מנסה לסלף, כאילו יש דבר כזה מכר חופשי של cbd לכל דורש ועל פי חוק. אין דבר כזה: החוק הכתוב בספר החוקים של מדינת ישראל, אוסר (לבנתיים, כי הצעת החוק להתיר מכר חופשי עוד לא עברה, מתעכבת מסיבות שונות) על מכר של זה ללא מרשם מרופאים מיוחדים להענקת רשיון לקנביס רפואי. Cbd מצריך מרשם לקנביס רפואי בדיוק כמו שהקנביס עצמו (גראס רפואי למשל) מצריך זאת. אין להאמין לאתרי מכר של קנביס (שקראתי היטב באתרים אלו והם חסרי כל שחר, פסולים הדואגים לשיווק הפסול שלהם ולא מעניין אותם שום דבר מלבד להרוויח, כולל שלא מעניין אותם הנזקים שזה יגרום ללקוחות). גוגל גם פועל באותה שיטת שיווק: העיקר למכור פרסומות, ולא משנה אם מדובר בפרסומות שקריות ומזיקות או שלא. ממילא, כשאתה מחפש דברים בגוגל, תדע עם מי יש לך עסק. וגוגל הכוונה גם לחבריו: פייסבוק, אינסטגרם, והחבר הרחוק ווטספ, שאמנם הוא חינמי אבל דומה לחבריו בכך שהוא במה להפצת שטויות. בהצלחה. מני

שלום רב. האם מינון של 150 מג סרנדה הוא מינון יעיל ומספק עבור OCD? תודה רבה

באם אכן זה מתאים לocd (לי בכל אופן לא ידוע שזה מתאים גם לאוסידי), אזי שאף שיכול להועיל גם ב150, אך המומלץ ביותר הוא לקחת מינון מקסימלי של 200, אלא באם יש לכך התווית נגד שאז אפשר להסתפק ב150. כמובן שבכל מקרה צריך התייעצות אישית עם הרופא שמטפל בך, כי כל מקרה נידון לגופו עם שיקולים השונים ממקרים אחרים. אם זה נכתב לך על ידי הרופא לאוסידי, אז בינתיים תמשיכי ליטול כפי שנכתב לך, והייתי ממליץ לשמוע את התשובה של ד״ר חרמון בפורום זה אם זה מתאים לאוסידי. אני שוב אומר שלי לא ידוע שזה מתאים. בהצלחה!

שלום אני בחור בן 35 מאובחן טרי עם קשב וריכוז לוקח כדור אחד של רטלין 20 מג ליום בשחרור מהיר. האם שארצה להפסיק יהיו לי תסמיני גמילה? האם מותר להפסיק במכה אחת? האם צריך להפסיק בהדרגה? תודה רבה

בשעות האחרונות תחושות הלחץ, המת והדופק המורגש בחזה והגרון מתיש אותי, ונטלתי כעת, ולראשונה אי פעם כדור בשם "לשיאה" LASEA שנועד לטיפול בחרדות מבוגרים. (אמנם מיוצר מחומרים טבעיים אך מחייב מרשם רופא) האם ידוע לך משהו על התכשיר הזה? נ.ב. אני מאוד סקרן להיווכח באם הכדור הזה יסייע לי, ואדע זאת בעוד חצי שעה/שעה.

לוקח מספר חודשים עד שהכדור משפיע במלואו, אך לאחר מכן יכולה להיות הטבה שתחזיק מעמד להרבה זמן. לכן, תדע מראש שלא לוותר בגלל שלא משפיע מיד בתחילת תקופת הנטילה, ותדע שרק עם התמדה בטיפול הוא יכול להועיל. שמעתי על הרבה שלקחו אותו ועזר להם. בהצלחה!

תודה על המענה חמוד.

פחות טוב זה שכמוסת "לשיאה" מתחילה להקל על הסימפטומים לאחר יותר משעה וחצי. מה שטוב, שאם ובמקרה יהיה צורך דחוף בנטילת חצי כדור "ואבן" בסמיכות לנטילת ה"לשיאה", הרי זה אפשרי כי אין כל סכנה של "התנגשות" בין 2 התרופות. (בדקתי זאת עם רוקח וגם עם האחיינית שלי אשר החלה להתמחות השנה בפסיכיאטריה)

שלום. יש לי דכאון קליני והפרעת אישיות גבולית. לא סכיזופרני ולא ביפולארי. אני לוקח ציפרלקס 20 מג פעם ביום מזה 8 שנים. לאחרונה בשל החרפה בדיכאון הלכתי למיון ושם המליצו להוסיף לי סרקוואל 25 מ"ג שני כדורים ביום (סהכ 50 מג ביום). רופא המשפחה רשם לי את הגרסא הרגילה (לא המושהית) ואמר לקחת כדור אחד בבוקר ואחד בערב. בינתיים 6 שבועות אני לוקח סרקוואל אחד בבוקר ביחד עם הציפרלקס ועוד אחד בערב לפני השינה. נראה שאני רגוע יותר אבל אני עייף מאוד במהלך היום, אפילו כבר התהפך לי היום והלילה. והעייפות וחוסר המעש במהלך היום בגלל העייפות תורמים לרעה להמשך הדיכאון. השאלה שלי: א. האם לדיכאון רגיל אני אמור לקחת את הסרקוואל בבוקר או בערב? (שואל בגלל העייפות) ב. האם אני אמור לקחת את הגרסא הרגילה או המושהית? (קראתי איפשהו שלדיכאון רגיל אמורים לקחת את המושהית אז רציתי לוודא) ג. באופן כללי 50מג סרקוואל זה מינון מקובל לדיכאון רגיל? (בנוסף לציפרלקס) תודה מראש!

א. ניתן לנסות להעביר את כל המינון לערב ולראות כיצד תהיה התגובה. ב. איני יודע. ג. מקובל בהחלט. בהצלחה (איני הרופא של הפורום, עונה מידע ונסיון אישיים עד למענה הדוקטור של הפורום).

דוקטור שלום רב בן 30 מזה כמה שנים מטופל על ידי אנרפאניל כמות מקסימאלית ארבעה כדורים וסרקורל 25 מל הפרוקטלין בתוצאה הגיע לערך 481 יש לי בעיות זיקפה א. האם זריקות טוססטרון יכולות להועיל ומה הם ההשלכות על דברים אחרים? ב. האם הסרקאל הוא הבעיה ויש תחליף? תודה על פועלך

כשאפשר ״להאשים״ את האנפרניל אזי כשכמדומני עדיף לתלות בו את הסיפור, כי העלאת הפרולקטין מסרקוול לא אמורה ברוב המקרים להגיע לתוצאה החריגה הזאתי של פרולקטין כי בדרך כלל זה מתייצב אם רק היא בסיפור, וכל שכן שאתה במינון מאוד נמוך של סרקוול, מינון שרשמית אינו נחשב ל״טיפולי״ אך כמובן שלפעמים יכול אף הוא לעזור. בכל מקרה, לא מסתבר כל כך שהסרקוול לבדו גרם לזה, וגם אם הוא הוסיף- הרי שאת רוב העלאת הפרולקטין כנראה שעשה האנפרניל. כמובן שהכל יכול להיות, וגם בסרקוול זה יכול להיגרם, ואפילו במינון כזה נמוך, וכל שכן שאתה מטופל בשני תרופות המעלות פרולקטין. לכן, ההמלצה הכי חשובה בשבילך היא להיוועץ ברופא המטפל. הוא ורק הוא יכול לתת לך מענה אמיתי וטיפול הולם בסיפור, וכל הצעדים התרופתיים שלך מתחילים ומסתיימים בו. אני רק אומר שיותר מסתבר שזה מהאנפרניל. גם אם זה אכן מהאנפרניל, לא בטוח שאפשר להפסיק אותו, ואת זה יכול להחליט רק הרופא המטפל ולא בפורום. טיפול בטסטוסטרון, במידה ולא ניתן להחליף את האנפרניל, מקובל רק במקרים של היפוגונדיזם (=תת פעילות בלוטות המין, כלומר- הפרעה בייצור הורמוני מין או תאי זרע) או אוסטאופורוזיס (דלדול עצם) שנגרם מההיפרפרולקטינמיה (=יתר פרולקטין בדם). במקרה שלך, יתכן בהחלט שההפרעה בזקפה היא כתוצאה מהיפוגונדיזם הקשור עם ייצור מופחת של הורמוני מין וממילא הפרעה בגירוי המיני שלכן אין זיקפה. ממילא, הבדיקה המתאימה לזה היא לכאורה בדיקת רמת טסטוסטרון בדם, כי הוא ההורמון הגברי היחיד (כמדומני, לפחות העיקרי בכל אופן) האחראי על הדחף המיני. באם אתה בטוח שלא נגרמה לך שום הפרעה בדחף המיני, וההפרעה בזיקפה איננה כתוצאה מהפרעה בדחף המיני, לכאורה לא יהיה נחוץ כל כך לבדוק את רמת הטסטוסטרון כי הטיפול בטסטוסטרון לא יהיה יעיל לגבי זה ואפילו יזיק. בכל מקרה, אתה מוכרח לשאול את הרופא המטפל שלך בהקדם האפשרי, קודם: האם ניתן להחליף את האנפרניל, ובאם לא- האם יתאים לך טיפול בטסטוסטרון. בדרך כלל הבדיקה המובילה לזה אם איני טועה זה בדיקת רמת טסטוסטרון. חשוב לציין, שלא כל כך מהר בוחרים בטיפול זה, כי זה עלול לגרום לבעיות רפואיות שונות (גידול באשך, הפרשת יתר של lh. איני בקי די הצורך במצבים רפואיים אלו, אך בטוח שלא כדאי להגיע אליהם…). באם יש רמת טסטוסטרון נמוכה ניכרת, אזי שזה לכאורה טיפול עדיף. בהצלחה ורפואה שלימה, מני.

אני בן 24 , קראתי היום במקרה באינטרנט שיש הפרעת נפש פאראפאלית הנקראת גרונוטופיליה שהיא משיכה מינית לקשישים ( לפי ויקיפדיה - בני אדם בגיל 70 ומעלה ). אם למשל מישהו שוכב עם אישה בת 70 ונחשב בהמשך לגרונוטופיל , האם הוא צריך לעבור טיפול שיחתי - פסיכלוגי בעקבות כך ? האם הוא צריך לקחת כדורים פסיכיאטריים בעקבות כך ? האם אפילו מאשפזים בבית חולים פסיכיאטרי בגלל זה ? ואני לא הבנתי שני דברים : האם המשיכה המינית הנחשבת לגרונוטופילית היא גם כלפי בני אדם בגילאים 60-69 ? ומה הוא הגיל המקסימלי של אדם גרונוטופיל? לפי ויקיפדיה רשום שמדובר ב " אדם צעיר מאוד ", אבל לא מצויין שם הגבול המקסימלי, אז מה הוא הגיל המקסימלי ?

שאלתך: האם הוא צריך לעבור טיפול שיחתי - פסיכלוגי בעקבות כך ? תשובה: תלוי כמה זה מציק ומזיק לו או לאחרים. כל עוד זה לא מפריע באמת לאף אחד, אזי שגם אם ישנה סטייה (דבר שרק הרופא שתבוא אליו לבדיקה יכול לאבחן) לא מטפלים בזה. שאלה: האם הוא צריך לקחת כדורים פסיכיאטריים בעקבות כך ? תשובה: לא חושב…. שאלה: האם אפילו מאשפזים בבית חולים פסיכיאטרי בגלל זה ? תשובה: לא. כמדומני שהפראפיליה היחידה שמאשפזים בגללה, זה נקרופיליה, כי היא על גבול הפסיכוזה, אך איני בטוח שאפילו בה מאשפזים. לא שמעתי על כך בכל אופן. שאלה: ואני לא הבנתי שני דברים : האם המשיכה המינית הנחשבת לגרונוטופילית היא גם כלפי בני אדם בגילאים 60-69 ? תשובה: בשביל להיות מאובחן בסטייה אכן צריך את הגיל המדובר. שאלה: ומה הוא הגיל המקסימלי של אדם גרונוטופיל? תשובה: עד גיל 35 אולי? (אומר זאת מההגיון. בגילאים שמעל זה אתה בעצמך כבר מתחיל להתבגר כך שפחות נראה שזאת סטייה של ממש… ככלל בשביל להיות מאובחן ו/או מטופל בבעיות, צריך לפנות לרופא במפגש כלשהו (פרונטלית/שיחת טלפון/וידאו) ולא בפורום שבו לא תוכן לקבל אבחון, אף שזה אכן נראה שקיימת אצלך בעיה זו. בהצלחה!

שלום ביתי - בת 52 מטופלת כ 40 שנה בתרופות פסיכאטריות. כיום נוטלת: דפלפט, סירקוול, פריזמה ומירו. הומלצו לה השתלות שיניים. האם יש קשר בין השפעת התרופות לסיכויי הצלחת ההשתלות? תודה מראש וחג שמח סימונה

היי סימונה, אני לא משיב מטעם הפורום, אבל אני מתמצא היטב ברפואת שיניים ולכן מרשה לעצמי לומר לך שיש לברר באם התרופות שנוטלת בתך פוגעות בצפיפות העצם או שלא, ואם לא, אז אין כל מניעה מהשתלות. וכמובן שיש לברר באם התרופות נגד כאבים שבתך תיאלץ ליטול במשך מספר ימים לאחר ההשתלות אינן מתנגשות עם התרופות שבתך נוטלת. לדעתי, רופא השיניים אמור לדעת התשובות, או שכדי לשאול רוקח בעניין.

בן 64. סבלתי חודשים מסימפטומים של "דיזינס" או של פרכוסים בחזה לסירוגין. (לא טופלתי תרופתית באופן קבוע יום יומי אלא בכדור "ואבן" בעת הצורך בלבד.) לפני מספר ימים פסקו 2 התופעות האלו ומאז אני חווה סימפטומים קבועים של לחץ ומתח גבוה מאוד המורגש בחזה ובעורף וגם תחושה מוזרה של רעב, כאילו שיש "ואקום" בחזה. אבקש לדעת האם התופעות מוכרות בתחום התמחותך והאם סביר שהסימפטומים אכן "משנים צורה" באופן שכזה? נ.ב. ברור לי שמדובר בסימפטומים הנובעים מחרדה, (כנראה חרדה מפני זקנה), כי אין סיבה אחרת הידועה לי לכך. בברכה ותודה גדולה.

שאלה: אבקש לדעת האם התופעות מוכרות בתחום התמחותך תשובה: כתבת בעצמך את התשובה מיד לאחר מכן בנ.ב. שאלה: והאם סביר שהסימפטומים אכן "משנים צורה" באופן שכזה? תשובה: סביר בהחלט. יש מגוון רחב של תסמיני חרדה ולא מוכרח שכולם יבואו יחד או שאחד יופיע תמיד, ואפילו לא מוכרח כמובן שתמיד יהיו תסמינים. ואבן איננו מרפא, רק מקל מהסבל עד שמתמכרים אליו ומפתחים סבילות שאז הוא כבר לא עובד במינון הקודם. ממילא, ההמלצה היא להיות מטופל בהפרעה בכדור נוגד חרדה ולא בכדור הרגעה כמו ואבן. בהצלחה!

חרא על התרופות הפסיכיאטריות האלה אין כמו הוויד ניסיתי את כולם כבר עשורי שנים חרא של תרופות... ואלה שמשמינות גם לא עושות אפקט וואו לא עד כדי כך יעילות ... לא שווה את ההשמנה והאימפוטנציה

כדאי מאוד לשתף את הפסיכיאטר שמטפל בך בתחושות. רק הוא יכול לתת מענה אמיתי למצב. בהצלחה!

לאחר 4 ימים קשים של תחושת מתח וחרדה, (שהורגשה בעיקר בחזה, כולל פרכוסים קלים), קמתי הבוקר כשאני מרגיש הרבה יותר טוב וגם לאחר שישנתי היטב בלילה האחרון בלא כדור הרגעה. אז ברור לי שמדובר במנוחה זמנית ושהסימפטומים ישובו לפקוד אותי בקרוב, וחוזר חלילה. התייעצתי אתמול עם הפסיכיאטר שאצלו הייתי לצורך אבחון לפני 3 חודשים והוא עומד על דעתו שלא להתחיל בטיפול תרופתי קבוע ומתמשך אלא שרק להיעזר בכדור הרגעה בשעות ובימים הקשים, וכך עד שאכיל ואתרגל לתחושות האלו, עד שכבר לא יפריעו לי. מה אומר? מה דעתך האישית?

דר' חרמון. כמובן שאשמח מאוד על מענה ממך. חשבתי שאתה בחופשה :)

יש לשלוח את ההודעה מחדש על מנת שהדוקטור יענה היות והוא לא עונה להודעות שכבר ענה עליהם, פשוט כי הם מופיעים עם פלוס ירוק דהיינו שכבר ענה עליהם ו״כביכול״ נסגר הטיפול בהם.. להבא כדאי לכתוב שהשאלה מופנית גם לדוקטור חרמון כדי שבמידה ואינו בחופשה יענה אף הוא (ובעיקר הוא, כי המענה שלו הוא העיקרי ואני לא תחליף לכך כמובן אלא רק עזרה התחלתית עד למענה שלו). לגופו של עניין, יש לשמוע לעצת הפסיכיאטר, אך להשתדל שבשום מצב לא יהיה רצף של כמה ימי טיפול בכדורים אלו, כדי למנוע התמכרות מהירה והסתגלות (שאז כבר לא יועיל הכדור וצריך להגדיל את המינון כדי שישפיע וחוזר חלילה, דבר מפחיד מאוד, בפרט מאחר והתלות בכדור ותופעות הגמילה שבו יחמירו מאוד מאוד מכל הגדלת מינון). בהצלחה!

היי מני. מסתבר ש"המנוחה" שזכיתי לה אתמול בבוקר הייתה קצרה מאוד ושהסימפטומים חזרו להציק עד מאוד. קבעתי תור לרופא שלי בשבוע הבא, ובינתיים הוא מאשר לי ליטול "ואבן" אחד ביום, ובמקרה הצורך גם אחד בלילה. מדובר ב"ואבן" של 10mg. בינתיים אני נמנע מכך, אבל נראה מה יהיה בהמשך. תגיד, האם 2 "ואבן" ביממה ממכרים בזמן קצר יחסית, או שלא כל כך מהר?

אכן בזמן קצר מאוד יחסית (תוך כשלושה שבועות, ולכן לא מיועד לשימוש של יותר מזמן זה). אפילו אם אחד ביום רצוף גם גורם לזה.

תודה מני.

בשמחה!

גו לאחרונה התחלתי שימוש באטנט 10 מג ליום בעקבות בעיות קשב וריכוז כשיש דיכאון חריף ברקע והחלו מחשבות אובדניות. אם אחליך לאטנט xr יכול להיות שתופעת הלוואי שציינתי תתמתן? מה ההבדל בין השניים מלבד זמן ההשפעה? תודה לתשובתך

שלום, רציתי לדעת איך עדיף לקחת קלונקס (2 מ"ג), מתחת ללשון או בבליעה? תודה מראש

רק בבליעה!! אסור בשום אופן אחר.

חחחח תודה על הדאגה אבל אני על זה כבר 11 שנה נטו...

וזה לא דבר טוב להיות על זה 11 שנה. זה גורם לירידה קוגנטיבית בפרט כשמתבגרים, כך שגם אם לא התמכרת זה אכן מזיק. הירידה הקוגנטיבית היא מוכרחת, ויפה שעה אחת קודם.

בנתיים מי שיש לו ירידה קוגניטיבית זה לך מני, לא מסוגל לעשות כלום חוץ מלקשקש כאן בפורום, רק טיפש יקשיב לעצות לא רפואיות שדוס ללא רשיון נותן. היה אגב מקרה כזה שדוס ללא רשיון נתן טיפול לאנשים וזה נגמר ממש רע.

שלום רב. הבעיה: הפרעת חרדה מתמשכת עמידה שלא מגיבה למספר SSRI ולא לויאפקס/רמרון במינונים מקסימליים. מה עושים תרופתית כדי לטפל במצב ולסלק את החרדה?

תרופתית יש רק נוגדי חרדה (-ברובם גם דיכאון). פתרונות אחרים ישנם, וצריך התייעצות עם הרופא איזה פתרון ניתן להשיג. בהצלחה!

האם אפשר לקחת פראמין 10 מ"ג עם תרופות אנטיפסיכוטיות כמו סרוקוול xr ?

לא מומלץ לקחת את התרופה לצד תרופות לפסיכוזה. לתרופה טווח תופעות לוואי רחב עקב חסימת קולטי דופמין ולכן גם השפעה על מצב הרוח. אם ניתנה בהתוויה ומעקב ע"י רופא בכל מקרה השימוש בה הוא לטווח קצר.

התתיכן אקתיזיה מסרוקוול xr 800 מ"ג ? יש לציין שאני נוטל סרוקוול xr 600 עד 800 מ"ג מספר רב של שנים בהתחלה מ 2012 עד 2014 באופן רציף בתחילת השימוש בו לא הייתה אקתיזיה והכדור היה מרגיע אותי וגם עוזר לי להירדם , אחרי השנתיים האלה ההשפעה שלו פגה והפסיק להרגיע אותי וסבלתי מהתפרציות כעס אז עברתי לאביליפיי עד 30 מ"ג אולי למשך כמה חודשים שהופסק בגלל אקתיזיה ואז חזרתי לסרוקוול xr מחוסר ברירה במינון 600 עד 1200 מ"ג כאמור בשלב זה בסרוקוול לא היה מרגיע אותי ולא היה עוזר בטיפול בדיכאון עם עוד תרופה נוגדת דיכאון השתמשתי בו עד 2017 גם הרגשתי סוג של חוסר שקט פנימי אז עברתי לאינווגה מ6 עד 9 מ"ג והתחלתי להרגיש יותר טוב והיה שיפור במצבי ואחרי שנתיים או שנה וחצי אינווגה הופסק בגלל עלייה בפרולקטין ניסיתי סרדולקט אולי 8 מ"ג שהופסק בגלל אקתיזיה אחרי זמן קצר וחזרתי לסרוקוול מחוסר ברירה שכאמור כנראה הפסיק להשפיע עליי לטובה ועברתי לסוליאן 400 מ"ג והייתה הטבה למשך שנה אז הועלה הסוליאן ל800 מ"ג אבל גם תחת סוליאן לעיתים היו התפרציות כעס ובתקופת תחילת הקורונה סבלתי תחת סוליאן 800 מהתפרציות כעס "שגעוניות" התקפי אטרף במיוחד בתקופות ההסגרים הראשונים גם פרולקטין עלה וגם הפנים שלי התנפחו (תחת סוליאן 400 גם סבלתי מחרדות פסיכוטיות לכן הסוליאן הועלה ל800) חזרתי עוד פעם לאינווגה 6 עד 9 מ"ג שהיה יותר מרגיע מסוליאן עוד פעם הייתה נפילה להתפרציות כעס ואז הוחזרתי לסרוקוול xr 800 מ"ג עוד פעם (בימים אלו) ועוד פעם הסרוקוול לא מרגיע אותי ולא עוזר לי לישון וגם התחלתי להרגיש חוסר שקט אולי אקתיזיה יותר משמעותי שמתעצם עם המשך השימוש בסרוקוול כנראה וגם סובל ממחשבות יחס סטיגמטיות שאנשים מדברים עליי בשכונה וביישוב שיש לי מחלת נפש והפסקתי לצאת מהבית למעט סידורים (אני גם חושד שהפעת האינווגה נהייתה יותר חלשה באופן משמעותי אבל יותר טובה מהשפעת סרוקוול) , האם לחזור לאינווגה 6-9 מ"ג מחוסר ברירה , אולי אינווגה יותר טוב למחשבות יחס לאנשים בשכונה וביישוב או לקבל ריאגילה cariprazine וגם אולי ייקח לי לראות פסיכיאטר בסוף 11/21 ? מה לעשות ? אני אבוד עצות ? (לוקח עכשיו דרלין 160 מ"ג שלא עוזר )

הדבר היחיד שאוכל לענות בנושא הוא שהדוקטור כתב פעם בפורום שסרקוול טוב יותר למחשבות יחס מאינווגה (יותר נכון- הוא כתב שסרקוול יעיל מאוד למחשבות יחס והאינווגה ספק אם יועיל לכך כלל ועיקר), אך מאחר והפסיק להשפיע, אין כל טעם לחזור אליו. אגב, יותר מידי אנשים בפורום התלוננו שהשפעת סרוקוול לא החזיקה אצלם מעמד של יותר משנה עד שנים בודדות. כמובן שיתכן שכן יחזיק מעמד, אבל משום מה דווקא על כדור זה שמעתי רבות שנפוץ אצלו התופעה שהופסקה השפעתו לאחר זמן. שורה תחתונה- מה לעשות- איני יודע, אני רק יודע שלחזור לסרקוול לא כדאי וגם לא לאינווגה, חבל על הזמן שתמשיך לסבול ויפה שעה אחת קודם לצאת מהמצב הנפשי המסובך.

איך מני מה עליי לעשות ?

נתתי רק מענה חלקי של מה לא לעשות- לא לחזור לסרקוול ואינווגה. מה כן לבחור כטיפול- איני יודע, ותאלץ לחכות למענה הדוקטור או מי שמבין בזה. סליחה. בינתיים כמובן שתישאר עם הטיפול הנוכחי שלך- סרקוול. בהצלחה ושוב סליחה, מני.

חיים עוד לא הבנת שמני לא רופא? לך לרופא התרופה הפסיקה להשפיע, תשאל אותו לגבי מרשם לקלונקס או להחליף תרופה, אבל צריך רופא כי פה בפורום לא תקבל מרשמים.

מרשם לקלונקס זה לא פיתרון. יש להחליף תרופה אצל הרופא. א׳, ארור אתה וארור כל מי שקשור אליך.

אני רואה שמי שעונה לכל השאלות הוא מני. מי זה מני, מה הכשרתו? האם הוא פסיכאטר? תודה.

לא, אינני פסיכיאטר. את מוזמנת לחכות לתשובת הדוקטור.

בכל זאת רציתי לדעת מה ההכשרה שלך? אני מניחה שאתה לא סתם עונהלשאלות, אלא אם יש לך ניסיון ורקע כלשהו.

אכן יש לי רקע, מקריאה רבה בנושא בספרים, באינטרנט (וחייב לציין שמערכת סינון המידע באינטרנט עובד אצלי הייטב, וזה מוכח למשל מכך שאיני מאמין בשום קונספירציה או אמונה תפילה מכל סוג. אני מזכיר זאת, מאחר והאינטרנט מלא על גדותיו באינסוף מידע שקרי וכוזב והייתי צריך לברור הייטב מידע נכון מלא נכון, לכל לראש באמצעות קריאה באתרים מהימנים. רוב המידע שלי שמהאינטרנט הוא דווקא מעיתונים היוצאים על ידי רופאים מפורסמים או פורומי פסיכיאטריה לדורותיהם המנוהלים כמובן בידי פסיכיאטר, ורק מעט באמצעות אתרים אחרים (אני קורא כבר 3 שנים בנושא, מתוכם השתתפות פעילה של מעל שנה וחצי בפורום זה) וכאחד שעבר בעצמו הפרעה נפשית וניסה אין סוף נסיונות עם תרופות עד שהגעתי לטיפול (״קוקטייל״) הנכון (אני כותב ״עבר (בעצמו הפרעה נפשית)״, אף שההפרעות שלי הן רשמית כרוניות (סכיזואפקטיב ואוסידי), מאחר ולדעתי אי אפשר לקרוא לי במצבי הנוכחי ״סובל מהפרעה נפשית״, כי לכל לראש איני סובל ואני מרגיש טוב, ושנית- אני מתפקד כרגיל לכל אדם: עומד תחת לחץ, גם בעבודה במשרה מלאה וגם בלימודים שהתחלתי לאחרונה, ויש לי תחומי עניין רבים והנאה כרגיל, ומבחינתי התרפאתי, רק שזה יחזיק מעמד כל עוד אמשיך להתמיד בטיפול התרופתי. בכל מקרה,) מאחר וניסיתי בעצמי הרבה נסיונות ושמעתי מהרבה רופאים שטיפלו בי בנושא התרופות הפסיכיאטריות, כולל הנחיות פרטיות לכל כדור וכדור שניסיתי או שילוב (ובתור אחד שהיה שותף פעיל יחד עם הדוקטור בבחירת התרופה המתאימה, לא בכך שהתערבתי חלילה בהחלטות הרופא אלא בכך ששאלתי והתעניינתי רבות מדוע דווקא נסיון זה ולא נסיון אחר וקיבלתי מהרופא שלי תשובות מפורטות היות והיה מדובר ברופא טוב הקשוב לחולה). הסיבה שאני עונה בפורום-: זה התחיל מזה שהייתי עונה לשאלות קלות מאוד בנושאים שידעתי בעצמי שאני יכול לענות עליהם מידע שצברתי (וכדי לחסוך כמובן בזמן ההמתנה לרופא הפורום שלא זמין בתדירות גבוהה), ובעידוד הרופא המשכתי להיות יותר ויותר פעיל בפורום, בפרט כשראיתי שרוב רובם של תשובותיי הדוקטור מאשר שהם נכונות (ובכל מקרה תמיד הדוקטור יתקן לכשיענה בפורום מה שלא נכון/לא מדוייק מספיק/חסר, ואם כן לא יצא רע אם אתן מענה ראשוני לזקוק לכך בדחיפות, כי בכל מקרה ברור שכל גולשי הפורום מעוניינים בעיקר במענה הדוקטור ורק שרובם נהנים גם ממענות שלי שהם הרבה יותר מהירים כי איני עסוק כמו הדוקטור), ממילא זה דירהן אותי למצב המענות כיום. היה תקופה קצרה לאחרונה שעבתי את הפורום בגלל בן בליעל שהפריע את צעדיי, אבל בסוף לא נכנעתי לו והשבתי מלחמה כנגדו, וזה עזר: איני יודע מאיזה סיבה, אך הוא כבר לא מפטפט בפורום (אי אפשר לקרוא לדבריו יותר מפטפוט קולני בעלמא). גם אם יחזור (במידה ולא נחסם לצמיתות), אני תמיד כאן כדי לא להניח לו. סתם בדרך אגב.. בהצלחה! (המענה בקצרה: אני חסר הכשרה לטיפול פרטני, אך בר הכשרה, מרופא הפורום, לענות בפורום זה.. כמובן באם הוא יגיד לי באיזשהו שלב להפסיק, בוודאי שאפסיק.)

אגב, המענה שלי ושל משה (שלפי הבנתי גם הוא מטופל תרופתית בתרופה/ות פסיכיאטרית/ות) בפורום זה די דומה, אף שלא לגמרי, למושג ״צרכנים נותני שירות״ שבסל שיקום (באם את לא מכירה- מוזמנת לקרוא על כך באמצעות חיפוש בגוגל), שהרעיון שמאחורי זה- הוא שמי שעבר את הדבר בעצמו יודע לתת עזרה באותו הדבר, אם רק יעבור הכשרה מתאימה.

תודה על התשובה הכנה, אתה בהחלט עושה עבודת קודש, מאחלת לך המשך פעילות בפורום, והרבה בריאות.

תודה רבה! 👍

מני זה בן אדם חסר השכלה, דוס, שנותן עצות רפואיות מזיקות בפורום, נהוג אצל דוסים לפעמים שיש אנשים שנותנים עצות למרות שאין להם רשיון. הוא בעצמו לא בריא, הפעילות היחידה שלו היא לענות לאנשים בפורום ללא רשיון רפואה, הוא לא מסוגל לעבוד אפילו שעה ביום, חי מקצבה זעומה, וזו התוצאה של העצות שלו, בן אדם לא מתפקד.

אני בן 30+ הגובה שלי הוא 1.67 ואני שוקל 76.8 קילו ( כלומר אני בעודף משקל ) ואני לוקח ריספונד ורסיטל ( כדורים פסיכיאטריים ) ואין לי בעיות של לחץ דם. 1. אני לא מגיע לכל הארוחות ביום רעב, אבל אני מסוגל לאכול. הארוחה שאני הכי מגיע אליה עם רמות רעב נמוכות היא ארוחת הערב. אני אוכל לפעמים רק כי צריך, כדי לא להיות רעב אחר כך. הרי צריך לאכול, לא ? ואם אני לא יאכל בטח לא בארוחת ערב מספיק אוכל אז אני עלול לקום משינת הלילה ולרצות לאכול כמו שקורה לאנשים בעולם , לא ? לאחרונה החלטתי לעשות טריק שאת הקינוחים אני יאכל רק אחרי ארוחת הערב כדי לא להגיע מלא לארוחת הערב, ולא תמיד גם זה מצליח לפתוח לי את התיאבון. עם זאת, אני אוהב לאכול גם מאכלים מתוקים ולפעמים כשאני עצבני אני אוכל הרבה מתוקים וגם כשאני לא עצבני, לפעמים אני מתפתה באותה ארוחת קינוחים להוסיף עוד קינוחים וכו'... צמא אני מרגיש וגם אני מסוגל לשתות כשאני לא באמת צמא. בעיקרון אני מרגיש את החוסר תיאבון הזה מגיל 18 וחצי. האם אני בסכנה ? מה לעשות ? 2. אני הולך לישון רק כשאני עייף. אני רוב הזמן לאחרונה מוותר על הטקס של כניסה למיטה על מנת להירדם גם כשאני לא עייף, איבדתי את המוטיבציה והעניין לכך. כך יוצא שאני יכול להיות ער לילות שלמים, ולפעמים אם אני טועה גם מעבר ללילה, אפילו 38 שעות רצוף, שבהם אני יכול להסתפק בקושי בחצי שעה שינה. אני מסוגל גם לא לישון ולא להרגיש דחף לישון לאחר ימים קשים כמו טיולים למשל, לפני כחודשיים הייה לי נופש עם העבודה ליומיים בצפון הארץ. קמתי ביום הראשון ב 08:30 בבוקר, ביום הראשון של הנופש השתכשכתי בבריכה ובים תחת שמש יוקדת ובכל זאת לא ישנתי בלילה לקראת היום השני של הנופש ( ואתה מסכים איתי ששמש יוקדת עם מיים כחולים אמורים להשרות שינה, לא ? ) והלכתי לישון רק ב- 22:00 בערב ביום השני של הנופש. אני כמובן כבר פחות נכנס למיטה כשאני לא עייף ובטח לא מחכה יותר מ- 20 דקות ללא ערות להירדמות, כפי שמומלץ. לפעמים אחרי שאני לא ישן בלילה אני נופל לשינה ל5-6 שעות רצופות בשעות הבוקר עד שעות הערב המוקדמות, ואז בני ביתי מתרגזים עליי. בעיקרון הבעייה הזאת לא מפריעה לי ואני לא מרגיש וגם אמא שלי לא מרגישה דחף לטפל בה. אחרי לילה שלם ללא שינה אני מצליח להישמר מסכנות החיים : אני עובר בריכוז את הכביש באור ירוק בלבד ולא דורך בטעות על הכלב שלי. הפלא ופלא, אני גם מסוגל אחרי לילות לבנים לתפקד, לעבוד, לאכול ולשתות, לקנות בסופר, אפילו לטייל ברחבי הארץ, כאילו כלום לא עבר עליי באותו הלילה גם ללא כאבי ראש, סחרחורות ואדישות. בעבר היו לי לילות לבנים בעיקר לפני אירועים לא שגרתיים כמו מבחן חשוב בבית הספר, טיולים בארץ ובחו"ל ודייטים. מה שיותר מעניין בכל הסיפור הזה הוא שאני בכלל לא מרגיש עייף גם אחרי שעות ארוכות של ערות. בעבר דחף השינה שלי היה מופיע כמעט בכל לילה. אני גם שמעתי שלא מאשפזים בבית חולים פסיכיאטרי על חוסר שינה, ובטח לא באישפוז כפוי, זה נכון ?. אני גם יודע שיש אנשים שערים ופעילים בלילות כמו נהגי מוניות, מאבטחים, רופאים, אחיות וטייסים. אחת הסיבות האפשריות שאני חושב שיכולות להיות קשורות לכך היא חוסר ההצלחה שלי להשיג זוגיות וקשר פיזי, אבל אי אפשר להוכיח שגם אם יהיה לי קשר פיזי כל יום אני כן אצנח למיטה. לפעמים כשאני מנסה להירדם כשאני לא עייף אני מצליח ולפעמים לא. אם שינה הייתה רק הנאת החיים או/ו מותרות ולא דחף של הטבע אז היו קוראים לי " אנטיפת לשינה ". אני לא בעד לקחת תרופות לשינה וגם אמא שלי לא בעד, אנחנו גם לא רוצים שאתמכר להן. מה דעתך ? למה לא צונחת עליי רוח השינה כמו על רוב האנשים בעולם ? האם מישהו שלא יושן בלילה או/ ומספיק שעות בשעות הבוקר עד שעות הערב המוקדמות הוא אכן בסכנת חיים ?

האם גם חוסר התיאבון נובע מהמצב הרגשי שלי שאין לי זוגיות ומין ?

האם חוסר התיאבון נובע מהתרופות הפסיכיאטריות שאני לוקח ? חוסר התיאבון שלי הוא גם בעונות הקיץ וגם בחורף, ואני חי בבית גדול ויש לי כסף למחייה כרגע, אני לא עושה פעילות גופנית, לפעמים אני אוכל לבד ולפעמים עם אחרים, אני לא שותה יין ואלכוהול ( בין היתר בגלל התרופות ), אני לפעמים לחוץ במשך היום, אני לא אובדני, אין לי סוכרת או כאבים בגוף, סרטן או בעיות בבלוטת התריס או דלקת בכיס המרה, ואין לי מיגרנות או התקררות, ואין כאבי אוזניים , חום , כאבי בטן, שלשולים, עצירות , הקאות, כאבי גרון, בחילות, צרבת ושיעול, לא עברתי לאחרונה הקרנות וכימותרפיה, אולי כן פעמים אני כועס, לפעמים אני אוכל דברים גם בין ארוחת הצהריים לערב, לפעמים אני מוותר על ארוחת הבוקר, אני אוהב לנסות מאכלים חדשים ולגוון באוכל -כל פעם אוכל אחר, לפעמים אני כן אוכל מאכלים דיאטטיים ודלי שומן ( כמו עוף ובשר עוף, דני 0% שומן, חלבה ללא סוכר, שוקולד ללא תוספת סוכר, לחם עם מעט קלוריות, פיתות מקמח מלא ובקבוקי שתייה ללא תוספת סוכר ) , אני לא שותה משקאות מתוקים וגם לא מיצים עם סוכר , אני לפעמים אוכל טחינה, חומוס ( ביום שאני אוכל חומוס לפעמים אני אוכל לא מעט ממנו - גם בארוחת הצהריים ! ), ארטיקים, אני אוכל פיצה ובורקסים לעיתים רחוקות יחסית וקורנפלקס אני אוכל מינימום פעם בשבועיים, חלב ושוקו ( לאחרונה עברתי בעיקר לשוקו ללא תוספת סוכר ), אני לא אוכל וופלים, אני אוכל חלק מהשבוע גבינות יחסית רזות, אני אוכל כל יום בדרך כלל רק בצהריים בשר, אני אוכל קטניות , אני לא אוכל פודינג, אני לא שותה הדסה שייק על בסיס חלב או פרווה, אני לא שותה שייק על בסיס חלב סויה או הדסה ג'וס, אני לא אוכל אגוזים וגם לא חטיפי בריאות ודגנים ( חוץ מקורנפלקס פעם בשבועיים ) ויוגורט ואני לא שותה *שייקים על בסיס חלב/יוגורט כגון הדסה שייק בטעמים או חלבון מי גבינה בטעמים, אני אוכל לפעמים פסטה ברוטב עגבניות, פירה מתפוחי אדמה ומרקים ובטח מרקים עשירים ולא מרקים תעשייתיים נמסים בכוס לא אכלתי כבר הרבה זמן, אני לא אוכל לביבות גבינה, אני לא אוכל כמעט חטיפים מלוחים, הרבה זמן לא אכלתי בכלל פנקייקים, אני לא אוכל טופו. אני אוכל את העמילנים ( תפוחי אדמה / פסטה ביחד, משולב עם החלבונים - הבשרים ולא בנפרד זה מזה , אני שותה רק כוס שתייה אחת לארוחה כשאני בבית ( כשאני במסעדה וזה לא קורה הרבה אז אני יכול לגמור בקבוק קטן ), אולי אני צריך לשתות בשביל שייפתח לי התיאבון רק בין הארוחות ?

האם החוסר תיאבון נובע מדאגה שיש לי שתהייה לי זיקפה בסקס ולרצון שלי לסקס קבוע ? אני לוקח גם ויטמין D ואומגה 3 ואחרי תקופה ארוכה פרוביוטיקה אף פעם לא עישנתי אני ממעט לאכול ירקות ומאכלים שעשויים מצמחים אני אוכל פירות בחלק מימות השבוע: נקטרינות וענבים בלבד. ואני אוכל מאכלים שיש בהם סיבים תזונתיים דגנים : אני אוכל לחמניות בחלק מהשבוע וביום שישי בלבד חלה! ובחלק מהשבוע פיתות. אוכל מן החי : אני אוכל בשר עוף + בקר לאחרונה הפחתתי עם המתוקים, אבל כן שותה מים וקולה זירו כל יום , אבל לא שותה בירה, קפה ותה אני אוכל אוכל מטוגן, מבושל, מעובד ושומני, מתובל ומלוח ונוזלי לאחרונה הפחתתי עם המתוקים אולי אני כן משתין הרבה ! ויש לי כיב בחניכים העליונות מאז גיל 15 ! יש לי שיער ואני לפעמים אוכל שעתיים לפני השינה ! ולא עברתי ניתוח מאז גיל 4 ! ואני לא עשיתי בדיקת פוריות! ורוב הזמן אני מרוכז ושלו. ואף פעם לא לקחתי סמים ! אין לי מחשבות אובדניות ! אני לא מתעמל ! אין לי סיוטים ומעולם לא איבדתי את ההכרה או שנפסקה לי הנשימה, או שהיו לי שבץ או פרכוסים !

כבר הציעו לך להתייעץ עם הפסיכיאטר שלך, במקום להפיץ הודעות שכאלו בפורום. הפורום מיועד לשאלות, אבל ניכר שינוי גדול בין שאר השאלות בפורום לשאלותיך, בכך שההודעות שאתה כותב הם הצפה… כמו כן, כבר אמרו לך לכתוב תחת כינוי אחד.

אז איך אדע איזה שאלות יותר מתאימות לפורום הנ"ל ואיזה לא ?

ואם התוכן של השאלות שלי יהיה מתאים לפה, אתה רוצה שאשתדל לשלוח הכל בהודעה אחת ולא יחד עם תגובות של עצמי לאותה הודעה או שגם אם אני פותח דיון בעל הודעה אחת אתה רוצה שההודעה תהייה קצרה ? אני מקווה שאתה מבין אותי שגם אני פותח כל הזמן דיונים חדשים בהודעות חדשות ( כי אני רוצה שכל נושא יהיה בהודעה אחרת ) ושאתה מבין לליבי שאני שולח לפעמים תגובה ואפילו כמה תגובות לעצמי בהן אני משלים את המידע מההודעה הראשונה ? אני מקווה שאתה תבין אותי - בעיקר משום שלפעמים שוכחים לרשום הכל בהודעה אחת ונזכרים בפרטים נוספים רק לאחר השליחה.... לא ? לך בעצמך זה קורה , אתה לא שם לב שזה קרה גם לך ? תראה בעצמך שאתה שלחת לי גם כמה הודעות לפחות לדיון אחד שפתחתי, אתה יכול לדפדף אחורה בפורום ולראות שזה קרה גם לך ?

ולפעמים אפילו הודעה אחת שלי היא באורך של מגילה - בגלל שאני רוצה להביא את כל המידע כדי שתעלו לי על הפואנטה ושכך תוכלו לעזור לי יותר טוב !

כוונתי היא שצריך לכתוב יותר ברור מה אתה שואל ומתכוון. מרוב מלל קשה מאוד לתפוס מה אתה רוצה, ואני די בטוח שגם לדוקטור יקשה, לפחות קצת, לתפוס את כוונתך. אין בכוונתי לזלזל בשאלותיך אשר בוודאי הם חשובות, אבל כדי שנבין מה אתה רוצה יש לכתוב יותר ברור. לא חייב שזה יהיה קצר, גם אני כותב ארוך הרבה פעמים, אבל שיהיה יותר ברור. תנסה קודם לראות מה הנקודה שאתה רוצה להעביר בשאלה, ומשם תרחיב לפרטים, זאת במקום מה שעשית שישר ירדת לפרטי פרטים, ומאוד קשה להגיע לפרטים בכללות וכל שכן לנקודה. בהצלחה.

אני בסביבות גיל 30 , פעם מישהו סכיזופרן אמר לי כאשר הייתי בן 20 שאני צריך לעשות כל יום סקס, הוא צודק ? וככה אני חושב שבין גילאים 14-25 צריך לעשות סקס כל יום ( עם הסתייגות לגילאים 14-18 כי כמובן מדובר עדיין בתלמידי מערכת החינוך - כדי שזה לא יפריע להם בלימודים, אם כי סקס יכול לנקות להם את הראש גם להם ולהיטיב גם איתם ) , בסביבות גיל 30 עד 50 צריך לעשות סקס לפחות פעמיים בשבוע ואחרי גיל 55 מספיק גם לעשות סקס פעם בשבוע וחצי, זו השקפה טובה ? אני יודע שסקס זה לא הצורך האנושי הכי חשוב אלא בא במידת חיוניותו רק אחרי חמצן, שתייה, אוכל, שינה וקורת גג אבל אני חושב שאם לא עושים סקס אפשר באופן עקיף להגיע לדיכאונות ולמחשבות אובדניים, לא ?

התדירות המומלצת*

ההסתייגות שלי לגבי גילאים 14- 18 היא גם מפני שאני יודע שהדרישה של החברה מבני אדם בגילאים האלה הם להיות חברותיים עם בני גילם יותר מאשר לפתח זוגיות עם המין השני - יותר למלא אחר המצווה " לא טוב היות האדם לבדו " מאשר המצווה " ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך " !

איני מבין מה הצורך בכל העצות הללו. סכיזופרניים נוטים רבות לא לדבר לעניין, ואולי זה היה אפילו באמצע התקף.. תעשה לפי איך שאתה מרגיש שאתה צריך, אין בזה כללים. כל אחד צריך לעשות לפי הרגש שלו… חתימה טובה!

בקשר למה שכתבת שבלי סקס אפשר להגיע לדיכאונות- לא מחייב, אם כי הפסוק שהזכרת של ״לא טוב היות האדם לבדו״ כולל גם לבדו ללא סקס, אם כי זה פרט שולי והעיקר זה לא יחסי המין כי אם הקשר ומערכת היחסים והקירבה הנפשית. הסקס זה עוד דרך לביטוי הקירבה והחברות, ומכאן שסקס בסגנון ״סטוץ״, ללא יחסי קירבה, איננו ראוי. אותו דבר עם נושא חילופי הזוגות, שהוא גם דבר שאיננו ראוי, אם כי שם הסיבה העיקרית היא הצרות שזה גורם להרוס את היחסים המשפחתיים ולהביא לפרידה וגירושין. סקס זה דבר שבהחלט עוזר בחיים, אבל סקס בסגנון סטוץ לא עוזר בכלום, כי ניתן להגיע לפורקן מיני גם באמצעות אוננות מפעם לפעם (ואסור שיהיה התמכרות לדבר), אלא אם מדובר באדם שקשה לא להגיע לסיפוק מיני ללא פרטנר, אף שגם אז מומלץ שיהיה עם יחסי קרבה וחברות כי דווקא אז הסיפוק יבוא במילואו, מאחר שמיניות זה לא רק פעולה פיזית, אלא בעיקר עניין נפשי, וכשאין חברות- העיקר חסר מן הספר. זה כמו בשר ללא רוח חיים הייתי אומר… בהצלחה! חתימה טובה.

אני מציע להצמד לאותו כינוי בפורום. אין טעם בשינוי הכינוי כאשר כל בר דעת יכול להסיק מסגנון הניסוח שמדובר באותו אדם. לשאלות שלך לא יכול להינתן מענה בפורום משום שהשאלות שלך הן סימפטום לבעיה רחבה, שמצריכה ליווי וטיפול קוגניטיבי ע"י איש מקצוע.

מני, אני פשוט חושב שבגיל 19 והילך זה ברור לאנשים שהעולם בנוי מזוגות. אני לא מבין למה אתה לא ממליץ לי להיות סטוציונר. לדעתי מישהו שלא יכול להיכנס לזוגיות לא מגיע לו להתנזר מסקס ! סקס זו הנאת החיים וטעם החיים והחיים קצרים וחיים רק פעם אחת. אני לא רואה את עצמי בוגד או פותח זוגיות אבל גם אם אעשה זאת, אני לא חושב שאתה צריך להגיד לי להפסיק לעשות את זה וחוץ מזה יש גם מחקרים שהראו שפתיחת נישואין לפעמים גם חיזקו את הזוגיות. וגם לא יהיה לי מה לחשוש בעניין של פגיעה בילדים, כי הרי גם ככה גם אם ארצה לעשות ילדים לא ממליצים לי בגלל הנכות הרגשית שלי להביא ילדים לעולם. אז אתה מציע לי להפחית כמה שניתן עם האוננות ? לא לאונן לגמרי? באיזו תדירות לקיים את האוננות כדי לא לגמור מהר בסקס וכדי שתהייה לי זיקפה בסקס וכדי שהזיקפה בסקס לא תיעלם לי מהר ??? ומה דעתך על זה שלאור העובדה שאני קיימתי עד עכשיו רק 7 פעמים סקס בחיים שלי ורק אחד מהפעמים היה בלי קונדום ושאני איבדתי את בתוליי חודש לפני יום הולדת 29, אז מישהו אמר לי שכדי להשלים את הפער אני צריך לעשות אפילו 3 פעמים ביום סקס מעכשיו ? ומה דעתך על זה שאם אני אכנס לזוגיות אז אני מתכוון לזרוק לכל הרוחות את " בת הזוג " ( מבחינתי אני לא מוכן אפילו לקרוא לבחורה כזאת בת זוג ושהיא תקרא לי בן זוג אם היא לא נותנת לי סקס ) אם היא לא תיתן לי סקס שלוש שבועות אחרי ההיכרות? האם מבחינתך אני צריך להמשיך לשלם עליה הרבה כסף, לצאת איתה לבלות וככה להשקיע את הזמן שלי עליה אם היא לא תיתן לי סקס כמו שאני חושב שאנחנו צריכים לקבל בגיל שלנו ?

פתיחת נישואין = " נישואין פתוחים ", שבני הזוג בוגדים אחד בשני והם מודעים לכך....

פשוט אני חושב שבן אדם שבוגד הוא חסר ערכים ואין לו כבוד עצמי - בזה אתה צודק! אני עדיין חושב שדרישה לסקס מצד בחורה שאתה יוצא איתה היא דרישה הגיונית, ויש גברים שהם יותר גרועים - יש כאלה שדורשים מהאישה שלהם לעשות דברים שהיא לא אוהבת במיטה, לעשות רק סקס בלי קונדום או לנדנד לה שהם רוצים לראות אותם ואותה גומרים ביחד ! זה בכלל לא מעניין אותי אם אני יגמור בסקס !

והסיבה שאני לא רואה את עצמי רץ כל כך מהר להשתתף באורגיה היא שלדעתי אורגיה עם יותר מאישה אחת זה יותר טוב וכיף מסקס עם אישה אחת בלבד ואז אם אעשה את זה אני אפילו עלול להתמכר לזה

מצטרף לדברי משה אודות הצורך בליווי מקצועי.

אם אני אגור עם מישהי שאני מכיר רק דקה וחצי ואפילו אתחתן איתה, אז זו התנהגות לא טובה ? האם יש סיכון למשל שהיא תנצל אותי כספית - שלמשל שכאשר ארד לסופרמרקט לקנות חלב או שכאשר אתרחץ ולא אסתכל מה היא עושה אז היא תגנוב לי כספים למשל ? פשוט אני חושב שגם אישה שמכירים 20 שנה יכולה לגנוב דברים. ולראייה, הייתי לפני כמה חודשים בנופש עם העבודה וישנתי באותו חדר עם עובד אחר שאני לא מכיר והוא לא גנב לי כספים ורכוש, ואני חושב שגם אנשים שגרים עם שותפים לא מכירים אותם לעומק כבר מההתחלה ואנשים שגרים בדיור לאנשים עם מוגבלויות לא מכירים אחד את השני כבר מההתחלה, אפילו שנמצא איתם באותו בית מדריך מוסמך גם בלילות... מה דעתכם ?

* לא מכירים אחד את השני בדירת השותפים

ניכר מאוד בהודעתך הצורך בליווי של עו״ס ומומלץ אף של פסיכולוג. אלו יעמידו אותך על הרגליים שתוכל להתנהל בעצמאיות למול הדילמות שהצגת, היות ומדובר בדברים שאמורים בדרך כלל להיות מובנים מאליהם. אל תיפגע מהדברים, הרבה מאוד מבעלי הפרעות נפשיות צריכים ליווי בהתנהלות בחייהם. לא כולם כמובן ואולי אף לא רובם, אבל הרבה מאוד בהחלט, ומדובר בחלקים גדולים מהאוכלוסייה, הכוללת בעיקר בעלי הפרעות נפש. בהצלחה!

לדעתך זו תהייה התנהלות מופקרת? שמעידה על הפרעה נפשית ? ומה הסיבה לכך ?

היה נראה לי שאתה מתמודד. באם לא, אזי שאכן מדובר במהלך לא ראוי. בדרך כלל בן זוג אינו גונב, ומכר ומדקה וחצי כן גונב.. ועוד שלל בעיות מלבד גניבה וסחיטה… בהצלחה!

זוהי אינה הפקרות כי אם מהלך שבא לרעתך ולכן אינו טוב. היום אנשים מסוכנים כפי שאתה יודע.. לא כדאי להתפתות ישר לקשר, ויש לתהות על קנקנו של האדם לפני יצירת קשר רציני. ״אין אדם נושא אישה אלא אם כן רואה אותה״ כפי שכתבו חז״ל..

אבל אין לי כוח וסבלנות עכשיו לפסיכולוג, פסיכולוג חיצוני יכול לדרוש 360 ש"ח על פגישה של 50 דקות , וגם אם אהייה עשיר אני יחשוב פעמיים אם ללכת לפסיכולוג, למרות שאמרו לי שעל פסיכולוג מהקופת חולים מקבלים החזר כספי חלקי וש3 פגישות ראשונות איתו הן בחינם, אני חושב גם שאם אני יילך לפסיכולוג אז שאני לא אצטרך ליישם את כל המלצותיו - אני לא רוצה לתת לו לגמרי לנהל לי את החיים. מה דעתך על כך ?

אתה לא צריך לשתף דברים שלא נוח לך איתם את הפסיכולוג. אפשר לקבל פסיכולוג בחינם במרפאה בה אתה מטופל. לא חייב לקחת פרטי. ניכר שאתה צריך הדרכה אישית. ההדרכה לא תהיה לכל החיים, היא ממוקדת זמן ומטרה.

כמו כן, פסיכולוג הוא לא אחד שמנהל לך את החיים, אלא אחד שעוזר לך לשפר את איכות חייך באמצעות כלים שהוא מעניק לך להתמודדות עם מירוץ החיים.

היה איזה פסיכולוג שאמר לי שבדיקה טובה על מנת לוודא אם הזיקפה שלי היא טובה היא שאם הייתה חדירה לאיבר המין הנשי, הוא צודק לדעתך ? זה תמוה , כי הרי אפשר להחדיר לאיבר הנשי גם אצבע ! הסקס האחרון שלי היה עם נערת ליווי רוסייה שלא יודעת טוב עברית וכרגע אני לא רוצה לחזור לקבל ממנה מין וברור לך שאני לא יכול להתקשר אליה ( למרות שיש לי את מספר הפלאפון שלה ) לשאול אותה ברוסית אם איבר מיני גדול בעת זיקפה ואם כאבה לה החדירה אפילו אם אני אשלח לה תמונה של הפנים שלי בווצאפ, לא ? כי הסיכוי שהיא תזכור הוא נמוך... לא ? כי יכול להיות שאני לא הייתי הלקוח היחיד שלה באותה יום, לא ? ואצל הנערת ליווי הלפני אחרונה שהיא אמרה לי שיש לי גדול ( ויכול מאוד להיות שהיא נהנתה.. אבל גם אומרים שנערות ליווי מזייפות אורגזמה בסקס עם הלקוח ... ) הייתי אצלה לפני 3 חודשים וגם אם אני ישלח לה תמונה של הפנים שלי או שאבוא אליה שוב היא לא תזכור אם היא נהנתה איתי או לא , לא ? האם אתה מציע לי לצלם את איבר מיני בעת זיקפה ולשלוח אותו לאנשים שיוכלו לחוות את דעתם דרך התמונה אם יש לי איבר מין תקין בעת זיקפה ? פשוט אני רוצה להגיע בעתיד מוכן ושבמידה ותהיה לי בת זוג אז אני אדע שאני יכול לספק אותה ... ( כי ברור לך שלבת זוג לעומת נערת ליווי חשוב להינות בסקס ולגמור ) ואני לא יודע אם ב- 100 אחוז האיבר שלי יזדקף אם היא תעשה לי מין אוראלי.

הבדיקה שהציע הפסיכולוג היא טובה מאחר ושונה הבשר של איבר המין לבשר האצבע. האצבע היא קשה ובאיבר המין מדובר בבשר רך שלא בעת זיקפה שלא מצליח להיכנס היטב בלא זיקפה המקשה אותו. זהו איבר יוצא דופן והבדיקה בשבילו היא טובה. אם תעשה את הבדיקה הזאתי זה יחסוך לך את כל הטרטורים האחרים שהצעת (שיש לציין שאינם ליגיטימיים…). בהצלחה! וכפי שהצעתי באחד השרשורים הקודמים שכתבת בפורום לפני כמה ימים, הטיפול בחוסר זיקפה, באם הבדיקה שהציע הפסיכולוג תשובתה שלילית, היא על ידי אורולוג בעיקר, ואפשר להתייעץ ייעוץ ראשוני גם עם הפסיכיאטר ורופא המשפחה. עם הפסיכיאטר במקרה שלך לא כדאי, היות והוא טוען שזה לא מהכדורים, וזה לא נשמע סביר שהוא קובע כך בהחלטיות כפי שכתבתי בשרשור שם. ממילא, במקרה שלך תפנה לרופא משפחה לקבל הפנייה לאורולוג ורק עם האורולוג תתייעץ. לרופא משפחה תגיד בקיצור שאתה מעוניין להיפגש עם אורולוג עקב הפרעה בזיקפה. באם התשובה לבדיקה שהציע הפסיכולוג היא חיובית, אזי באם היא כמעט תמיד חיובית, אין צורך כמובן בייעוץ. רק אם היא חיובית לעיתים רחוקות וממש לא ברוב הפעמים, כלומר שברוב המקרים לא הייתה חדירה, אז צריך להתייעץ.

יש לי תסמונת אספרגר ( על הרצף האוטיסטי ) ובחיים שלי לא השגתי יחסי מין עם אישה בלי תמורה כספית. האם יש ברים עם לקות פיזית, נפשית או נורולוגית שהשיגו יחסי מין עם מישהי שלא לקחה מהם כסף ?

* האם יש גברים עם לקות שהשיגו ??? באמת שאני עושה את המקסימום כדי להשיג מישהי, אני נותן את הנשמה שלי עד כמה שאפשר, אני לא רוצה רק סקס, אני גם מוכן להיכנס לזוגיות, אני אפילו מוכן לגור עם בחורה שאני מכיר דקה וחצי ולהתחתן איתה בלי לבדוק מה היא ומי היא , גם זו התנהגות קצת מופקרת לדעתכם ?

והייתי לפני כ- 5 שנים אצל סקסולוגית והיא אמרה לי להמשיך ללכת לנערות ליווי, אולי פשוט גם בגלל שאז זה עוד היה חוקי בארץ. אבל היא אמרה לי גם שסרוגיייט לא מתאימה לי גם ! שזה סתם בזבוז כסף כי בעיקר יוצאים איתה לבתי קפה וכו' וגם לא בטוח שמקבלים ממנה אפילו סקס אחד. האם את מתכוונת לטיפול מיני שיעזור לי למצוא זוגיות ל- סרוגייט ?

והסקסולוגית ההיא אמרה לי שסרוגייט היא אישה בת 40-50 ואמא שלי גם אמרה לי שסרוגייט זה לא בשבילי כי היא מטפלת בעיקר בבעיות דימוי גוף ואני לא מתבייש.

ואני בן 34 כמעט !

אני לא מתבייש להתפשט !

כדאי להתייעץ על כך התייעצות ראשונית עם המטפל באספרגר, והוא ינחה על ההמשך. בהצלחה!

אבל אתה יודע האם מישהו עם מוגבלות פיסית, נפשית או נוריולוגית הצליח להשיג סקס בלי תמורה כספית מאישה ?

האם כמובן הוא לא משקר שהוא עשה סקס בלי תשלום...

סליחה שכחתי לענות על זה. התשובה היא כן, אבל באספרגר זה יותר קשה למצוא, כמעט ואין. יש לקבל ליווי של הרופא המטפל ובכך להצליח בכל דבר בחיים לצד התסמונת, ולא רק בעניין הזה אלא בכל דבר. בהצלחה!

1. האם סקס עם עובדת מין יכול לזהם את הדם ולגרום לפרונקלים או שהופיעו לי הפרונקלים לא בגלל עובדות המין ? 2. האם סקס עם נערת ליווי מוביל להידבקות בקורונה ? 3.. האם סקס עם אתיופית ( לא עובדת מין ) הוא סקס בסיכון גבוה להידבק באיידס ? 4. האם לאור הסיכונים בסקס ( אפילו עם בחורות בחינם ) הפתרון הכי עדיף הוא בכלל לא לקיים יחסי מין יותר ?! 5. כמה פעמים בשבוע לדעתך גבר בגילי ( בן 33 וחצי) צריך לקיים יחסי מין או בכלל מה התדירות המומלצת של סקס לאדם בגילי ?

בהוספה לסעיף 4, אני מזכיר פשוט שיש סכנות בסקס גם עם קונדום...

1. כן. 2. כן. 3. לא!! 4. לא. אפשר לקיים עם כל אחת עם אמצעי מיגון מתאימים. רק עם אחת שאתה מכיר היטב ולאחר הבדיקות הנדרשות אפשר בלי אמצעי מיגון. 5. אינדווידואלי ולפי הצורך הנפשי בכך. בהצלחה!

אני בן 34 ולפני כ- 5 שנים קיימתי יחסי מין מלאים עם נערת ליווי בלי קונדום ולמזלי לא נדבקתי במחלת מין כלשהי. זה כזה נורא מה שעשיתי ? פשוט לא השגתי עד אז יחסי מין בלי קונדום ובכלל זאת הייתה הפעם השנייה שלי וזה היה נראה לי לא הגיוני להעביר חיים שלמים בלי חדירה מקונדמת אחת אפילו. האם יכול להיות שהיא נכנסה ממני להריון והיא לא הודיעה לי ואפילו יש לי ילדים ממנה ? אני צריך לברר זאת ? גם אין לה את המספר פלאפון שלה כיום. אחר כך היינו אצל פסיכולוג והוא אמר לאמא שלי שהיא לא הייתה צריכה לבכות ממה שאני עשיתי כי זאת הייתה פעם יחידה בלי קונדום עם מישהי בתשלום. מה דעתך על זה ? גם מישהו אנונימי ייעץ לי לפני כמה שבועות לעשות מין נוסף בתשלום בלי קונדום ופשוט להיבדק מיד למחלות מין ואז שאם אני אקח מייד טיפול מונע לאיידס וכדומה אז עדיין אני אשאר בריא. מה דעתך על כל זה ? מישהי אנונימית גם אמרה לי פעם שאם אותה נערת ליווי הייתה בהריון ממני ואחר כך גם מביאה את הילדים לעולם אז היא הייתה מוצאת את הדרך להודיע לי, זה נכון לדעתך ? אני מתכוון שאותו סקס הוא הסקס היחיד שעשיתי עד אז בלי קונדום ובעצם גם עד היום דרך אגב... והיא אמרה לי אותה נערת ליווי שהיא לוקחת גלולות , אבל האמת גם גמרתי לה באותו סקס כמה פעמים בפנים

לא סביר שיש לך ילדים ממנה וגם אם כן לא צריך בכלל לברר. זה לא ילדים שאתה מעוניין בהם הרי, עד כמה שקשה להגיד את זה… היה לך מזל שלא נדבקת במחלת מין וכמובן שאל לך לעשות שום יחסי מין נוספים ללא קונדום! ברור ופשוט צריך להיות הדבר. זה מסוכן! אין דבר כזה להידבק באיידס או מחלת מין אחרת ואחרי זה למנוע זאת, זה שטויות מפוברקות של חבר שלך (או של מי שהוא שמעממנו את זה). בהצלחה!

עכשיו ערב יום כיפור ... זמן שאלוקים סולח לנו על כל העברות אבל .. איך אנחנו יכולים לסלוח לעצמנו על טעיות שאנחנו עשינו ? שרפתי המון זמן מהחיים שלי על התמכרותת אני מרגישה המון כאב על השנים האלו שהיו כל כך קשות כאילו חבל לי שככה אני מפספסת את החיים איך אני יכולה לשחרר ממני את הכל? והאם יש כזה דבר בכלל לסלוח ולאוהב את עצמנו? גמר חתימה טובה 🍯🍬 הדס

הסליחה הכי גדולה שתתני לעצמך זה שתהיי נקייה ככל האפשר מכאן ולהבא, ותדעי שבאיזשהו מקום העבר מחוק: יתכן עדיין שלא שרף שנים על התמכרות וימות מדום לב בטרם עת, ויתכן אדם שעבר באשמתו התמכרות קשה ומנצל שנים רבות מאוד לטוב לאחר הגמילה. נכון שגם מתמכר יכול למות מדום לב, אבל המטרה היא לעודד ולא להסתכל על הצד החשוך. את צריכה לפרגן לעצמך אלפי סליחות על כך שהצלחת להיגמל וכעת את יכולה לחיות יותר טוב, חיים אחרים לחלוטין יותר נכון. החיים תחת התמכרות אינם חיים, ואינם נספרים בשנותייך כך שלא שרפת כלום ותסתכלי על זה כאילו נולדת מחדש לאחר הגמילה. לא הרבה מתוך המכורים עושים את הצעד הנבון שעשית, ועל זה מגיע לך אלפי אלפי סליחות על העבר ותודות על העתיד המזהיר. הרבה הצלחה בחיים! תסתכלי על האור שבעתיד ולא על החושך שהיה. בכלל צריך בחיים לסגל הרגל טוב והוא להסתכל רק על הצדדים הטובים בחיים. רק כך צולחים את החיים.

יתכן אדם*

האם ללוסטראל יש תופעת לוואי של השמנה או שהוא בדרך-כלל לא גורם להשמנה? האם הוא לחילופין, מעודד ירידה במשקל? אם הוא גורם להשמנה, מדוע זה קורה? בגלל עלייה בתיאבון או בגלל שהוא פוגע במטאבוליזם?

על השאלה השנייה איני יודע לענות, אבל התשובה על הראשונה היא- שהוא גורם לכך אך במידה מועטה מכדורים אחרים במשפחת ssri וגם אחרים. הוא אינו מעודד הרזייה.

צודק מני. Ssri יכולים לגרום לנגברת התאבון ומכאן לעליה במשקל, ובמקרים אחרים לחסימת התאבון וירידה במשקל... השכיחות לעליה במשקל גבוהה יותר אך גם התופעה ההפוכה קיימת ( אצלי למשל ירידה ). לוסטראל ספציפית נחשב לפחות משפיע על התאבון מתרופות אחרות, אך יש לו תופעות לוואי אחרות בעיקר הפרעות עיכול, ומומלץ ליטול אותו על בטן מלאה ולא על בטן ריקה.

איך עוברים מציפרלקס 20 מג לסרוקסט 20 מג ? האם בהדרגה ? בהצלבה - חפיפה ? או בבת אחת ?

תלוי בהנחיית הרופא המטפל.

יכול להיות שיש החמרה מסוימת בocd לפני שסרטרלאין מתחיל לעבוד? לוקח כבר שבועיים וחצי

אכן צפוייה החמרה בזמן זה. יש לחכות עוד 3 וחצי שבועות. בהצלחה!!

אי פעם כשרק מלאו לי 20 .בגלל אנשים רעים שלא באתי להם טוב ודיווחו עליי שקרים למשטרה נכנסתי לאשפוז פסיכיאטרי בכפייה על טענת מסוכנות שכמובן שקרית ופיקטיבית ,לצערינו זה מאוד קל דווקא בניגוד למה שחושבים להכניס אדם למקומות האלה .לא אספר לכם חוויות מהמקום כי זה פשוט מעציב אותי ולא כי החוויות כל כך קשות לשמיעה ,הם קשות לי מבחינה סובייקטיבית ,בגדול כבר לא קושרים אנשים בעידן של היום וזה פחות נורא מפעם ,אבל הצלקת היא עצם החוויה שמכריחים מישהו להכניס לגופו סמים בניגוד להסכמתו .החוויה שלי היא של מישהי שעברה מלחמה ככה אני הרגשתי כשיצאתי משם .מאז האשפוז יש לי סיוטים בלילה ,אני עצובה המון ובדיכאון לא מסוגלת להתרכז בעבודה או לימודים כי כל דבר מזכיר לי את האשפוז ואני מרגישה צורך לבכות כל הזמן .לפני האשפוז הייתה לי בגרות מלאה במומצע מצויין ולצערי אחריי האשפוז כבר לא יכולתי לממש את כישורי .ממש גרמו לי לנכות נפשית אמיתית עקב האשפוז .ונזקים פיזיים מהתרופות שלא ניכנס אליהם.היום ראיתי את פרופסור יורם יובל בטלוויזיה וזה סוג של טריגר עבורי לראות אדם שעוסק בתחום כל כך לא מוסרי מרצה ומסביר דברים שאין לו באמת מושג בהם .הוא לא יודע את הסוד לחיים מאושרים .ולפי התרשמותי מהחוויות בשטח יש המון ״מחלות״ שהפסיכיאטרים המנוולים ממצאים .כן יש גרעין קטן וביסוס מאוד קל ולא מספיק מדעי לטענותיהם של הפסיכיאטרים בני העוולה .למשל הפרעות דיכאון,פוסט טראומה ,חרדה הן היחידות שאמיתיות בכל העסק .כל השאר זאת בדיחה .אין כמעט דבר כזה אדם שמסוכן בגלל מצבו הנפשי .הכל אינטרסים ורצון למכר אנשים ולסמם אותם וולדאוג שהם ישלמו כסף לסמים כל החיים .כשאני רואה בטלוויזיה הישראלית אדם כזה שפל ,אני מרגישה שהמדינה תומכת טרור .

תרשי לי להסביר לך כמה דברים: קודם כל הטראומה שלך (או יותר נכון- הפוסט טראומה שלך) מהמקום ובכלל מהנושא - הוא לגיטימי בהחלט. עברת חוייה מאוד מאוד קשה, מבין הקשות ביותר שקיימות אפילו (הן מצד לשכון עם משוגעים בחדר אחד ומסביבה קשוחה כל כך ובפרט מהתרופות שלקחת בעל כורחך ואף הזיקו לך כפי שציינת), כך שברור שהתייחסותך הסובייקטיבית לנושא תהיה כזאת. גם ברור שעוולה עשו המשטרה שהכניסו אותך לכלא, ושצריך לעשות תיקון מאוד גדול במשטרה לדברים האלו כדי שלא יקרו, כי זה מרסק נפשית טוטלית את האדם שחווה את זה בגלל התנהלות כושלת של המשטרה, שהיא פתח לניצול בני עוולה ששיקרו עלייך. גם צריך תיקון לעוול שבמוסדות הפסיכיאטריים שמי שרואים שהוא נורמלי וניכר שנכנס על לא עוול בכפו- חייב להוציא אותו משם לכל היותר לאחר יומיים של בחינת מצבו ללא תרופות. אגב, אני אושפזתי (בצדק, תיכף אסביר) בניו יורק ארה״ב, שם בוחנים היטב את מצב החולה במשך יומיים לפחות לפני שמתחילים לתת לו תרופות. כנראה שבארץ זה לא כך לפי דברייך. כעת, משנתברר שבוודאי שאת תחשבי כך על הנושא וכי אין אפשרות שתחשבי אחרת, צריך לברר באופן אובייקטיבי, כלומר- נטול נטיות (בשונה ממך שלך יש נטיות, אף שמוצדקות), האם כל טענותייך נכונות או שחלק (כלומר- הכל חוץ ממה שכבר ציינתי לעיל) אינם נכונות. אענה לך על כך: א. כתבת שהביסוס לפסיכיאטריה מאוד לא מדעי וקטן. זה לא נכון: את לא מכירה כנראה את היסטוריית הפסיכיאטריה. היא נכתבה על סמך נסיון (עם משוגעים או נוירוטיים) של המאות שנים האחרונות, בפרט במאתיים שנה האחרונות. הביסוס המדעי הוא נרחב מאוד, אולי אף יותר מכל תחום מדעי אחר, זאת מאחר ותחום השיגעון עניין את האדם משחר ההיסטוריה, ואכן נעשו מאמצים נרחבים בהיסטוריה להבין את השגעון ואת דרכי הטיפול בו. אמנם, כמו כל דבר אחר בעולם שלא תמיד מטופל כמו שצריך, לקח הרבה מאוד זמן עד שהגענו לפסיכיאטריה המדורנית של ימינו, שהתחילה אפשר לומר רק משנות ה60, ובפרט ככל שמתקרבים לשנתנו אנו- 2021. זה לא אומר שהגענו לפסגה: הפסיכיאטריה עוד רחוקה מלהיות מושלמת, ויש עוד הרבה עבודות פיתוח וגם תיקון עוולות כהנ״ל במוסדות הפסיכיאטריים ובכל הקשור לנושא. אבל לא עלינו המלאכה לגמור, ומה שנעשה עד כה בפסיכיאטריה הוא עולם ומלואו, מבוסס היטב בכל המחקרים המדעיים שנעשו, כבכל דבר מדעי, נטול נטיות, מחקרים כפולי סמיות או נסיון מדעי רב בשטח. ב. כתבת שרק דיכאון חרדה ופוסט טראומה קיימות. וכי איך שלא תכתבי כך, כשאת עברת ועוברת מאז המקרה את כל הרשימה המצומצמת שנתת? כשאדם עובר דבר קשה מאוד הוא נמצא עמוק בתוך המצב הקשה ובטוח שרק המצב שלו קשה ואין שום מצבים אחרים שקשים, ובכלל, אין הפרעות אחרות שקיימות. המציאות בשטח היא שכל ההפרעות שבdsm האמריקאי ובicd הבינלאומי הם הפרעות שהוכח קיומן, ואם את רוצה להיווכח בזה בעצמך, תכתבי בגוגל ״סכיזופרניה״ או ״סכיזואפקטיב״ או ״הפרעה דו קוטבית״ או ״הפרעות אישיות״ וכדומה ותקראי על כך בויקיפדיה ובעוד אתרים בהרחבה. פלא שאחת שהייתה כל כך הרבה זמן עם משוגעים באותו מקום אשפוז וראתה כל כך הרבה שיגעון, חושבת שרק בעיותיה קיימות. אך כמובן שאין להאשים אותך בכך, כי כנ״ל- כשנמצאים עמוק בחוויה קשה, שוכחים מהכל. ג. כתבת שפסיכיאטרים הם בני עוולה. אז ברצוני לחדש לך- שהמוסדות אשפוז הפסיכיאטריים הם חלק קטן בלבד מכל הפסיכיאטריה. רוב הפסיכיאטריה נעשית מחוץ לכתלי הבית חולים, כשהמטופל בתוך הקהילה, ושם הפסיכיאטר עוקב ומכוון ומנטר את הטיפול שיתאים היטב או ימשיך כסדרו למטופל, כך שפסיכיאטרים עוזרים ולא בני עוולה. לפחות רובם. גם רוב אלו שבבתי החולים באשפוזים הם כאלו שרוצים לעזור ודואגים לטובת המטופל. הרי זה נדיר מאוד אשפוז כמו אצלך שנעשה בשקר, וכמעט תמיד תמיד המאושפזים נמצאים שם בצדק, ומכריחים אותם בתרופות כדי שישתפר מצבם הרפואי. זה מה שנותן להם אפשרות להשתקם לאחר היציאה מהמחלקה. ברור שהיה צריך במקרה שלך לברר לפני נתינת התרופות, אך זה לא אומר שהפסיכיאטרים אינם עוזרים לאנשים בדרך כלל. יש גם אמנם הרבה פסיכיאטרים רעים שרוצים לגרום סבל לאנשים, אבל זה בלי קשר לפסיכיאטריה. רוע זה טבע של אדם, ויש אדם שהלך ללמוד פסיכיאטריה כדי שיוכל לאשפז אנשים או להזיק להם באמצעות התרופות, אבל רוב האנשים שלומדים פסיכיאטריה, גם אם אינם טובים כל כך כולם, אך אינם מוציאים כסף על לימוד פסיכיאטריה רק כדי שיוכלו להזיק.. נדיר מאוד שאדם לומד כדי להזיק. ברור שמטרתו העיקרית של הפסיכיאטר הוא להרוויח כסף, אבל זה שהוא בחר דווקא בתחום זה כי זה תחום של עזרה לחלשי החברה, נכי הנפש. ד. כתבת שאין כמעט אדם שמסוכן בגלל מצבו הנפשי. אז בפועל הרבה פעמים האדם אכן לא מסכן את עצמו או אחר כרגע גם אם הוא בפסיכוזה פעילה וכדומה, אך זה יכול תמיד לגלוש למסוכנות, כך שתיאורטית האדם במסוכנות, לעצמו או לאחרים. למשל, הרעיונות הפסיכוטיים לפעמים מובילים את האדם לרצוח או להתאבד. ממילא, כשמדובר באנשים שרוצים לעזור, המדינה שתומכת בהם אינה תומכת טרור. בהצלחה, תרגישי טוב!

היי, אני סובלת מסכיזופרניה ובודקת אפשרות של הבאת ילדים. רציתי לדעת מה הסיכוי שאעביר את המחלה לילדים? תודה רבה

את לבד כ20 אחוז. אם גם בעלך סובל מזה- 40 אחוז.

האם אפשר לקחת טגרטול cr 800 מ"ג בבת אחת כמנה בודדת או שצריך לחלק את זה ל 400 מ"ג בבוקר ו400 בערב ? תודה

אפשר כך ואפשר כך בהתאם להוראת הרופא. בהצלחה

כרטיס ביקור: בן 64, סובל מסימפטומים פיזיים המיוחסים לחרדה קבועה שלא נמצאה לה סיבה ברורה, ושהם"דיזינס" + "פרכוס/רעד" בחזה. בימים האחרונים תחושת הדיזינס והפרכוס/ רעד בחזה פחתו במעט, אך התגברה תחושת המועקה בחזה ולחץ בשרירי הצוואר והעורף, ובנוסף תחושת ...רעב, (למזון) קבועה. אבקש לשאול באם מוכרת התופעה שבה הסימפטומים משתנים ומורגשים באופן שונה מפעם לפעם וכפי שתיארתי הסימפטומים האחרונים. כמו כן אבקש לשאול מה הכדור המומלץ לצורך נטילה בימים או בשעות שבהם הסימפטומים מציקים לי מעבר לרגיל. בתודה וברכה.

התופעה מוכרת ומומלץ כדור נוגד חרדה ולא כדור הרגעה. בהצלחה

היי מני - תודה על תשובתך. על איזה כדורים תמליץ לצורך זה? האם למשל "ואבן" מתאים להגדרה של נוגד חרדה? או שכוונתך לכדורים מסוג אחר?

תודה מראש על תשובתך.

ואבן אינו מתאים. כדורי הרגעה נקראים בשם בנזודיאזפינים (או בקיצור: בנזו, bz), וכוללים את ואבן, קלונקס, קסאנקס, לוריבן, אסיבל ועוד. כדורים נוגדי חרדה זה: ציפרלקס (הנוגד גם דיכאון אך לא רק), לשיאה, רסיטל, סרוקסט ועוד. אני לצערי לא אוכל להמליץ על הכדור הנבחר כי אני לא מבין בזה מספיק (איני רופא) ואולי הדוקטור בפורום ימליץ, אך גם לא בטוח, כי צריך לבחור כדור באמצעות ביקור אצל פסיכיאטר. אך חובה שאציין שהכדור לא ילקח רק בזמני הלחץ אלא בקביעות עד חצי שנה לפחות לאחר היעלמות התסמינים לחלוטין. בהצלחה, רפואה שלימה. מני

אני בן 33 ואני לוקח את התרופות הפסיכיאטריות הבאות : ריספונד 1.5 מ"ל ורסיטל 20 מ"ל, ולדעתי אין לי זיקפה בסקס. בחלק המקרים שאני צופה בפורנו כן יש לי זיקפה, אבל גם אני חושב שהיא הזיקפה לא הכי חזקה שאני יכול לייצר. בסקס האחרון שלי לא הייתה לי זיקפה, ובסקס שלפניו אני גם בספק אם הייתה לי, למרות שהפרטנרית שלי אז הייתה מישהי מנוסה בסקס והיא אמרה לי שאיבר מיני גדול, אבל אולי היא שיקרה ? באותו סקס גמרתי מהר ( עם קונדום ) והזיקפה ירדה תוך 5-6 דקות. כמו כן כחודש וחצי לפני כן לקחתי ויאגרה אבל לא בשביל סקס אלא רק בשביל אוננות והיא לא עשתה לי זיקפה, והתרופה עשתה אותי קצת מזיע ( הזעה היא אכן תסמין של ויאגרה ), אז אמא שלי לא רוצה שאקח יותר ויאגרה. מה לעשות כדי שתהייה לי זיקפה בסקס ? האם יש לי בכלל חרדת ביצוע ( בגלל שלפעמים יש לי זיקפה מול הפורנו ) ? הפסיכיאטר שלי טוען שהפרעות הזיקפה הן לא בגלל הכדורים הפסיכיאטריים והוא לא רוצה להחליף לי לכדורים אחרים או בכלל לבטל על הכדורים. האם לדעתך הכדורים שאני לוקח אכן יוצרים הפרעות זיקפה או שבאמת מדובר בצירוף מקרים ?

שלום לך. הניסוח של הבעיה קצת מוזר. כתבת ש"לדעתך" אין לך זקפה בסקס. כדי לתת מענה לבעיה, האבחנה של הבעיה צריכה להיות ברורה, או שיש זקפה או שאין זה לא עניין של דעה :) לעניין התרופות, ssri כתופעת לואי יכול להוריד את רמת הריגוש/ החשק המיני. וגם הרספרידל כולל התכנות לבעיות זקפה. בדר"כ הדבר לא נובע מהשפעה ישירה אלא מאחר ורמת הריגוש יורדת, יש את הרושם שקשה יותר לשמר זקפה בהשוואה למצב טרם השימוש בתרופות. מהתאור של דבריך עושה רושם שאין לך בעיה תפקודית פיזית אלא רמת ריגוש נמוכה ואולי חרדת ביצוע. לא ציינת כמה זמן אתה לוקח את התרופות ולכן לא ניתן לדעת אם חלק מהתופעות זמניות וצפויות לחלוף. בדר"כ פסיכיאטרים יכולים לנסות לתת בופרופיון במקרה של פגיעה בחשק המיני או ניסיון בתרופה אחרת מקבוצת ה ssri. התאמת הטיפול התרופתי נחוצה במקרה זה ולכן יש צורך לערב את הרופא להמשך טיפול.

מה לא מובן בשימוש במילה " לדעתי "? אני התכוונתי שאני לא בטוח שיש לי זיקפה ראוייה, כלומר יכול להיות לדעתי שהזיקפה לא הכי חזקה, זה בכלל גם יכול להיות שזיקפה פתאום נחלשת ? איך אני יכול לדעת אם זו זיקפה תקינה מה שנקרא זיקפה חזקה ? ולמשל כבר כמה חודשים, מאז תחילת הקיץ , כשאני רואה ברחוב בחורות אני מתלהב כמעט מכל בחורה ומוכן לשכב עם כל בחורה, מכל העדות וגם בחורות רזות וגם בחורות פחות רזות. ובערך כבר 5 שנים שאני מוכן לשכב עם כלאחת, בחזקת " מוכן לשכב עם כל מה שזז ". גם היו כמה מקרים בשנים האחרונות שכאשר הייתי בספא או בים וראיתי בחורות בביקיני אז האיבר שלי נעמד אפילו מעצמו ! אז למה אתה טוען שרמת הריגוש שלי נמוכה ??? אני לוקח את כל התרופות האלה מאז גיל 15 וחצי, היו שינויים כל הזמן במינון של הכדורים ובין סוף שנת 2016 ל-סוף 2020 גם לקחתי רידזין !

* מוכן לשכב עם כל אחת

אני מתכוון שמאז תחילת הקיץ אני הולך ברחוב ומדמיין את עצמי עושה סקס עם כל בחורה שעוברת ברחוב, " מפשיט אותה בעיניים שלי "...

אכן התרופות שציינת יכולים לגרום להפרעת זיקפה גם מבלי לגרום לירידה בחשק המיני (ברסיטל אף נצפתה ירידה בזקפה מבלי ירידה בחשק, זאת בשונה מרספרידל שגורם לשניהם באותה מידה, כלומר- יכול להיות שרק אחד מהם יגרם ולשניהם סיכוי שווה שיגרם, נפוץ מאוד. כמובן שיתכן גם ששניהם יהיו, אבל זאת לא הבעיה אצלך למיטב הבנתי…), ולא מובנים טיעוני הפסיכיאטר שלך שזה בודאות לא מהכדורים. מבלי קשר לבעיות שאתה הצגת שיש לך, אני מוכרח לציין שמדבריך עולה שרמת המיניות אצלך חורגת מהנורמה, ויש לפנות לטיפול שיחתי לגמילה מהתמכרות למין. יש לפנות כמדומני לרופא משפחה כדי להתייעץ אודות תחילת טיפול בהתמכרות למין. בשביל שלא תיפגע מדבריי, אני מוכרח לציין שני דברים: א. אתה לא היחיד שכל בחורה שעוברת לידו ״מעלה לו את הפיוז״, יש הרבה אנשים כך (כעשירית מהאוכלוסיה במשוער), ואתה ממש לא אמור אם כן להיפגע מדבריי. ב. שנית, ״להפשיט כל בחורה בעיניים״ כפי שציינת- זו התנהגות שבודאות חורגת מנורמות חברתיות מקובלות (עד כמה שהפסיכיאטריה ומקבילותיה באסכולת הנפש מצליחות להכליל ולקבע את מושג הנורמה, שהרי נורמה זה בהחלט דבר תלוי תרבות. אבל הסיטואציה שהעלית בהחלט אין ספק שחורגת ממה שצריך להיות). ממילא, כדאי מאוד לטפל בזה. סתם בדרך אגב. אכן ניכר שויאגרה איננה טובה עבורך, ואולי ניתן למצוא תחליף אך אינני מבין בכדורים לזיקפה כך שלא יודע לענות לך בקשר לזה. כדאי לחכות לתשובת הדוקטור בפורום כדי שימליץ לך באיזו דרך לנקוט בפועל כדי לטפל בבעיית הזקפה, או לחילופין להתייעץ עם אורולוג (לאחר קבלת הפנייה מרופא המשפחה). בהצלחה.

סליחה שאנחנו מתפלספים על זה : אבל האם זה לא קשור לזה שעכשיו קיץ והרבה בחורות הולכות עם שמלות או גופיות מפתות ופעם בחודשיים יש בחורה שממש החליטה לרדת מהפסים ולהגיע לסופרמרקט בביקיני כי היא בדיוק בדרך לחוף הים ובמקרה אני צופה בכל זה בעל כורחי ? הסעיף הזה התחיל לי רק בקיץ האחרון ! אין סיכוי שבחורף השיגעון הזה שלי יחלוף מעצמו כשכל הבחורות יתעטפו להן בז'קטים, סוודרים ומעילים ? ורוב הסיכויים שאני מגזים, אני לא רואה את עצמי פתאום חושק להיכנס למיטה עם גברת בת 80, אבל למשל גם הייתה מישהי שהתחלתי איתה בפרטי בפייסבוק היא הייתה נראית כמו בת 45 עם קצת בטן והיא הייתה אמא ל- 2 מתבגרות ! זה כאילו שהפסקתי לברור כמעט לגמרי בחורות מאז נובמבר 2016 ! ואכן קיזזתי בחצי את המינון של הריספונד לפני כמה חודשים כי רציתי כבר שתחזור לי הזיקפה ואז החל השיגעון של הפשטת הבחורות כשעונת רק מסבכת אותו עוד יותר ! בין פברואר 2017 ל- מאי 2021 לא היה לי אפילו קמצוץ של זיקפה, אפילו לא בעת צפייה בפורנו !

כשעונת הקיץ רק מסבכת את השיגעון *

לא אמרתי לך לא להתפתות ממראה של נשים, אמרתי רק שהצורה בה אתה לוקח את הנושא קצת (או יותר מקצת) מוגזמת. עזוב, אל תתייחס לדבריי, תדבר על כך פשוט מאוד עם הפסיכיאטר שלך. אפילו לא בקשר לעוררות המינית, רק בקשר לזיקפה, אך תנסה להשחיל את כל הדברים שהצגת פה בשיחה עם הפסיכיאטר, ותראה מה הוא יגיד. איני רופא, אך אני די בטוח שהוא יגיד שאתה קצת מכור למין. לא מכור ממש, אבל קצת כן. אתה גם לא ממש חייב לטפל בזה אם אתה לא רוצה, וזוהי רק המלצה שלי. זה טוב מאוד אגב שאתה מדבר על כך בפתיחות, ועצתי היא שתלך עם הפתיחות הזאתי הלאה ותשפר את עצמך באמצעות שיחה על מיניות עם הפסיכיאטר שלך. הרי אחד שנוטל תרופות כשלך צריך להיות כל כמה זמן במעקב אצל פסיכיאטר (גם אני נוטל אנטי פסיכוטי ונוגדי דיכאון ואני במעקב) אז מה רע לדבר איתו גם על זה? הוא לא יכעס עליך בכלל שאתה מדבר איתו על זה. פסיכיאטריה וסקסולוגיה זה מקצועות הנושקים על פי רוב זה לזה (כלומר- רוב הפסיכיאטרים הם גם סקסולוגים, אף אם לא רשמי בכולם), הואיל וסקסולוגיה זה גם בתחום רפואת הנפש (אף שהתרופות לבעיות מיניות הם אחרות אבל הנושא הוא מאוד נפשי אפשר לומר). זוהי רק עצת ידיד. זכותך לא לשתף בנושא עם אחרים, כולל את הפסיכיאטר. כל עוד אינך סוטה מין (ואני בטוח במאה אחוז שאינך סוטה, בלי כל ספק, זה ניכר מדבריך בשקיפות מוחלטת) זה לא אמור כל כך להפריע לחיים להיות קצת עם עוררות מינית (אני מעדיף לא להשתמש בפורום בביטויי סלנג מכוערים…), אבל מאחר וזה לא תקין, כדאי לטפל. בכל מקרה, ברור הדבר שהרבה יותר חשוב לטפל בנושא הזיקפה מאשר בנושא עוררות היתר המינית, מאחר וזה יותר מפריע לאיכות החיים, וכשאיכות החיים נדפקת, האדם סובל ויתכן שהסבל אף יגרור דכאון, וגם אם לא- אתה בוודאי לא צריך לסבול. שיהיה הרבה בהצלחה. מני

האם מינון סרוקוול xr 400 מ"ג מספיק לטיפול במחלה סכיזואפיקטיבית כאשר לוקח גם טגרטול cr 800 מ"ג וציפרלקס 20 מ"ג ? האם זה מינון אנטיפסיכוטי של סרוקוול ?

מצ"ב מידע מהעלון של התרופה: "במחלת הסכיזופרניה המינון הממוצע המקובל הוא מינון מטרה של 400 ועד 600 מ"ג, באירועים של מאניה המינון המקובל הוא 800 מ"ג"

האם מותר לשתות משקאות אנרגיה כמו בלו xl רד בול עם תרופות פסיכיאטריות למיניהם שזה כולל אנטיפסיכוטים סרוקוול xr נוגדי דיכאון ציפרלקס מייצבי מצב רוח טגרטול cr מרגיענים כמו בנזודיאזפינים קלונקס ולוריוון ופנרגן ודרלין ? תודה

לפי הידוע לי זה תלוי בחוייה והתנסות אישיים. כלומר, אין בעיה עקרונית לצרוך אותם עם התרופות, אבל בקרב רבים מצרכני התרופות זה עלול לגרום לאנרגטיות יתר, הואיל וחלק מהתרופות ממריצים אף הם. כמדומני שהאינטרקציה, אם ניתן לקרוא לה ככה, תהיה בעיקר בנוגדי דיכאון, שתגרום לאנרגטיות יתר כנ״ל, או בבנזודיאזפינים- תגובה הפוכה ומנוגדת להירדמות שיוצרים הbz, אך לא ממש ברוב האנטיפסיכוטיים ומייצבי מצב הרוח. שורה תחתונה- לנסות ולראות כיצד משפיע, כי אין כללים נוקשים בזה כי זה אינדיווידואלי. בהצלחה!