קצין משוחרר בפוסט טראומה

שלום לאם, פוסט-טראומה אינה מחלה, אלא פגיעה קשה. זו פגיעה בתחושת הביטחון והאמון, ולכן היא יוצרת נתק בין הלום-הקרב לבין הסובבים אותו. לא קשה לי להבין את המצב שבו הוא נמצא, ואת הרגישות לרעש. אני בן שישים-ותשע, למדתי להתמודד עם הטראומה, ולמרות זאת בכל סערת רעמים וברקים יש לי התקף חרדה קצר. לצערי, לא ניתן לכפות טיפול או עזרה על מי שמסרב לקבל עזרה. עם זאת, למרות שאין טיפול ש'מרפא' את הטראומה, ניתן לחיות עם הטראומה. הלומי-רב זקוקים מאוד לתמיכה של הסביבה הקרובה, והנכונות שלך לתמוך ולעזור לבנך חשובה מאוד. אמנם אינך יכולה לכפות זאת עליו, אבל חשוב שידע שאת תמיד עומדת לצידו (כדאי שגם שאר בני-המשפחה והחברים יצטרפו אליך), ובבוא הזמן זה יקל עליו להשתלב או לבקש עזרה. הלם-קרב אינו מחלה, אבל זו פגיעה חברתית שמשפיעה גם על המשפחה, ולכן כדאי לך מאוד לקבל יעוץ ועזרה מאיש מקצוע. לכל הלום-קרב, ובני-משפחתו הקרובים, יש זכות לקבל טיפול נפשי עוד לפני שהוכר. את יכולה לפנות לאגף השיקום ולבקש עזרה. לצערי, לעתים זה תהליך מתסכן ומכעיס, וחשוב להתעקש כדי לקבל את העזרה. בהצלחה, ד"ר דרור גרין