פורום השתלות עצם, הרמת סינוס והשתלות שיניים

תודה על שאלתך, אין אפשרות להתייחס לשאלתך בלי לקבל יותר עובדות או לפחות לראות צילום. אנסה לענות בצורה כללית יותר להבהרת הנושא: שתי סיבות לשיניים לא אסתטיות : בראשונה הכתרים כבר עשו את שלהם, נשחקו שינו גוון רואים מתכת בשוליים וכו' . בשנייה הכתרים תקינים למרות גילם ונראים סביר אך בכל זאת החניכיים נסוגו ורואים שורש כהה מתחת ונפתחו רווחים בין השיניים והם נראים כמו מניפה. באם הבעיה היא רק ואני מדגיש רק אסתטית, הפתרון הוא חידוש והלפת הכתרים בכתרים אסתטיים חדשים דוגמת כתרי זירקונים אוקסיד (זירקוניה). באם הבעיה היא נסיגת חניכיים מהותית כתוצאה מאבדן עצם עקב מחלת חניכיים מתקדמת הפתרון הוא עקירות השתלות עצם ושתלים, בנוסף לחידוש הכתרים. שוב, לתשובה עניינית חובה קודם בדיקה קלינית מסודרת. בהצלחה, דר' ראובן שפירא www.implant.co.il השתלות עצם, הרמת סינוס ושתלים

תודה על שאלתך, קשה לענות בלי לראות אותך או לפחות צילום. אנסה לענות בצורה כללית יותר להבהרת הנושא: קיימות שתי שיטות לביצוע השתלות. בראשונה מכסים את השתל בחניכיים ומשאירים אותו מכוסה ל 4 חודשים ואז חושפים אותו ומשקמים במבנה וכתר. בשנייה השתל נשאר חשוף ובולט מעל החניכיים כבר מרגע ביצוע ההשתלה וזאת על ידי הברגת מעין כיפה מעליו הנקראת כיפת ריפוי שנועדה להוספת גובה לשתל בכדי שיבצבץ מעל החניכיים. לשאלתך, באם השתלים אכן יציבים ונקישה עליהם אינה מלווה בכאב, הסיבה כנראה דלקת חניכיים קלה סביב צווארי השתלים. הדלקת עלולה להיווצר באם כיפת הריפוי אינה גבוהה מספיק כל שחלק מרקמת החניכיים מכסה את ראש השתל ואז שאריות מזון וחיידקים נלכדים שם ויוצרים דלקת. אותו דבר יכול להתרחש גם בשתלים שאינם חשופים אלא מכוסים בחניכיים כמו בשיטה הראשונה אך בכל זאת נשאר פתח קטן ברקמה דרכו יכולים לחדור חיידקים ולגרום לדלקת. כדאי לבקש מהרופא לבדוק את האזור ואולי להחליף את הכיפות ריפוי ליותר גבוהות. בהצלחה, דר' ראובן שפירא www.implant.co.il השתלות עצם, הרמת סינוס ושתלים

שלום מיכל, תודה על שאלתך, ראשית, בכדי שאתייחס יותר במדויק לטיפול המתאים לך אבקשך להרחיב: מדוע שן 26 צריכה להיעקר? האם הסיבה היא מחלת חניכיים או שבר הכותרת או אחד השורשים? האם יש לך שיניים טוחנות בלסת תחתונה משמאל? האם חסרות לך עוד שיניים לא משוקמות בעיקר בצד ימין עליון? התשובה תהיה שונה בהתאם למצב השיניים האחרות. בצורה כללית אשיב כאן מה שנכון למקרה שלך ולמקרים דומים: גם אם צריך לבצע הרמת סינוס, אין זאת סיבה לדאגה. הפעולה כיום מבוצעת בצורה שגרתית בהצלחה רבה ועם הרבה שנות ניסיון. כל שעליך לעשות הוא לברר שהרופא מיומן ומנוסה ומבצע הרמות סינוס עם מספיק שנים של מעקב, כדאי גם לבקש ממנו מספרי טלפון של מטופלים שלו שעברו את הטיפול לפניך, והמסכימים לשוחח על הנושא, ולקבל מהם המלצות ולדבר איתם. עקרונית, לאחר עקירת שן טוחנת עילית ראשונה לא בהכרח קיים חסר עצם במימד האנכי המחייב הרמת סינוס. חסר עצם ניכר קיים דווקא לאחר עקירת השן הטוחנת השנייה. אפשר לעיתים להסתפק בהשתלת עצם בזמן העקירה לשימור מכתשית (המקום בו הייתה השן) כחלופה להרמת הסינוס. באם השן צריכה להיעקר עקב שבר הכותרת ( מה שנפוץ יותר בשיניים בהן בוצע טיפול שורש ולא שוקמו בעזרת כתר), בדרך כלל העצם נשארת שלמה וניתן לצבע שתל בלי צורך בהרמת סינוס. במקרים רבים ניתן לבצע בזמן העקירה גם התקנת השתל ובמידת הצורך גם השתלת עצם וגם הרמת סינוס. לגבי שתלים המונעים את הצורך בהרמת סינוס, גם זה לא לגמרי מדויק, אבל אסביר : העיקרון מתבסס על שימוש בשתלים קצרים האמורים להשתמש בעיגון רחב יותר כפיצוי על חסר גובה. קיימים שני יצרנים המייצרים שתלים כאלו האחד בצרפת והשני בבוסטון ארה"ב. לשניהם הצלחות וכישלונות. מניסיוני ב 22 שנים האחרונות, בתחום ההשתלות והשתלות העצם, אני מעדיף את הטיפול הנכון של התקנת שתלים ארוכים ככל הניתן באזור השיניים הטוחנות. אם צריך לבצע הרמת סינוס, מבצעים הרמת סינוס בלי לחפש קיצורי דרך, ואם צריך השתלת עצם תוך כדי התקנת השתל, עושים גם כן. ההיגיון פשוט, אם קיים בסיס יציב העבודה, כלומר הכתרים המשוקמים שורדים יותר, לשביעות רצון המטופל והמטפל, בלי צורך בתיקונים ושיפוצים במשך השנים לבוא... קשה לי להיזכר במקרה של כישלון שתלים לאחר 5 , 10 או 15 שנים לאחר התקנתם ואפילו אם הותקנו בעצם מושתלת או ברצפת הסינוס. בהצלחה, דר' ראובן שפירא www.implant.co.il השתלות עצם, הרמת סינוס ושתלים

שלום דני, עקרונית, לאחר עקירת שן טוחנת עילית ראשונה לא בהכרח קיים חסר עצם במימד האנכי המחייב הרמת סינוס. חסר עצם ניכר קיים דווקא לאחר עקירת השן הטוחנת השנייה. אפשר לעיתים להסתפק בהשתלת עצם בזמן העקירה לשימור מכתשית (המקום בו הייתה השן) כחלופה להרמת הסינוס. באם השן צריכה להיעקר עקב שבר הכותרת ( מה שנפוץ יותר בשיניים בהן בוצע טיפול שורש ולא שוקמו בעזרת כתר), בדרך כלל העצם נשארת שלמה וניתן לצבע שתל בלי צורך בהרמת סינוס. במקרים רבים ניתן לבצע בזמן העקירה גם התקנת השתל ובמידת הצורך גם השתלת עצם וגם הרמת סינוס. בהצלחה, דר' ראובן שפירא www.implant.co.il השתלות עצם, הרמת סינוס ושתלים

שלום מנחם, באם חסרה לך שן 16 וכעת שורשי שן 17 צריכים להעקר, תזדקק לשני שתלים במקום שתי השיניים שחסרות. באם בנוסף חסרה לך עצם לצורך התקנת השתלים, אכן יש צורך לעשות הרמת סינוס. כמו בכל פעולה כירורגית, גם בהרמת סינוס קיים סיכון. בהחלט ניתן וצריך למזער את הסיכון. הניתוח צריך להעשות על ידי רופא מנוסה עליו קיבלת המלצות. באם נערכים נכון לניתוח והרופא מיומן הסיכון הוא מאד נמוך והתוצאות בדרך כלל טובות. בהצלחה, דר' ראובן שפירא www.implant.co.il השתלות עצם, הרמת סינוס ושתלים

שלום חיפאית ותודה על תשובתך, אין הגיון חד משמעי לכל המקרים כל אחד הוא עולם בפני עצמו. חשוב שתבינו ששיטת ה All on 4 היא שיטה טובה וראויה ואין סיבה להיות נגדה. צריך רק להתאימה רק לאותם המקרים שלהם היא מתאימה וכמו שאמרתי רק לחלק קטן מהמקרים ולא בצורה גורפת לכולם. אין גםצורך להגזים לכוון השני ולאמר שצריך שתל אחד להשלמת כל שן חסרה. מלבד עצם מושתלת בסינוס ששם ההמלצה היא כן שתל לכל שן חסרה. שבת שלום ובהצלחה, דר' ראובן שפירא www.implant.co.il השתלות עצם, הרמת סינוס ושתלים

שבת שלום יאיר, תודה על שאלתך, שכן הנושא אקטואלי לאחרונה ואכן תופס כותרות נרחבות יחסית במדיה , במודעות פרסום ובעיתונות העממית היומית. שיטת ה All on 4 : הבסיס לשיטה הוא הרצון לבצע שיקום איכותי , מהיר ויחסית זול לאוכלוסיה מחוסרת שיניים בכל הלסת ובעלת תקציב מוגבל. היא פותחה על ידי דר' פאולו מאלו מפורטוגל על בסיס שיטה קודמת של חברה שבדית, שהתבססה על רק 3 שתלים בלסת תחתונה ונקראת NOVUM. הNovum שהיא שיטה מצוינת לשיקום , בה העבודה השיקומית מוכנה מראש עוד לפני התקנת השתלים. יש לקדוח את מיקומי התקנת השתלים בלסת בעזרת שבלונה מיוחדת המכתיבה את מיקום השתלים וחייבים לדייק בהתקנתם בדיוק של עשיריות המילימטר. באם מצליחים להתקין השתלים נכון ומדויק, מבריגים לתוכם את העבודה השיקומית הגמורה מראש ובזאת הסתיים הטיפול.הדיוק הרב הנדרש לביצוע התאמת הלסת של המטופל לעבודה השיקומית הגמורה וזאת על פי תכתיבי היצרן ( ולא להפך כפי שצריך להתבצע בדרך כלל- כלומר יצירת העבודה המשקמת על פי מידות לפי מיקום השתלים בפי המתרפא ) היות ובחלק הקידמי של שתי הלסתות קיים בדרך כלל יותר עצם אצל אנשים מחוסרי שיניים, החליט דר' מאלו לבצע רק 4 שתלים בחלק הקידמי כאשר את שני השתלים הקיצוניים מתוכם מיקם בצורה אלכסונית יחסית לשני המרכזיים המותקנים ישר. על ידי כך השיג שראש השתל מגיע לאזור אחורי יותר בלסת מאשר היה מגיע לו היה מותקן ישר באותו מקום. אל 4 שתלים אלו מוברגת העבודה השיקומית שיכולה להיות גשר של 10 או 12 כתרים, או, קורה שמהווה בסיס לאחיזת תותבת בצורה יציבה. העבודה חייבת להיות מוברגת אחרת היא תגרום ללחץ לא מאוזן על רק אחד מהשתלים יתרונות השיטה: • חוסכת התערבויות כירורגיות: אין בשיטה השתלות עצם או הרמת סינוס. מבוצע רק ניתוח אחד של התקנת השתלים. • מחיר אמור להיות רק של 4 שתלים ולא יותר. (אך בהיות העבודה השיקומית מוברגת, עלותה היחסית גבוהה יותר) . • ביצוע מהיר וכמעט מיידי של השיקום לפחות הזמני. חסרונות השיטה: • אסתטיקה : מיקום הכתרים מוכתב ממיקום השתלים. אין גמישות במיקום ולכן הסבירות להמצאות הכתרים במרחב בדיוק היכן שהם צריכים להיות כדי להראות טוב נמוכה וקשה להשגה על כל המשתמע מכך. • מבחינה מכאנית עלולה להיווצר בעיית עומס על השתלים שכן רק 4 שתלים נושאים על גבם 12 כתרים. הדבר יכול להיות דומה למשאית עמוסה הנוסעת על 4 גלגלי אופנוע. בנוסף צריך לזכור שהשתלים מועמסים מיד עם השתלתם , הם עדיין לא נקלטו אל תוך עצם הלסת. עלולה להיות דחייה מיידית שלהם ( יותר בלסת העליונה בגלל שוני בסוג העצם לעומת התחתונה). • חוסר אפשרויות תיקון או פיצוי מיידי, כלומר דחיית אחד השתלים גורמת לכישלון השיקום כולו לפחות לתקופה ארוכה יחסית. בדרך כלל ניתן להתקין שתל חוזר במקום הכושל אך התהליך אורך לפחות חצי שנה נוספת ובינתיים המתרפא מחוסר שיניים. • הטיפול הוא יותר קיצוני ורדיקלי מטיפולים אחרים אפשריים בשלושה מובנים: האחד- השיטה מתעלמת מהשתלות עצם ורגנרציית עצם, למרות שהוכיחו את עצמן קלינית. ולמרות שעל פי הספרות המקצועית העולמית מדווחות כיעילות ובעלות סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר לאורך זמן. בנוסף צריך "לגלח" את פני העצם בכדי ליישר אותה לקבלת מישור אחיד, ובכך פוגעים ומבזבזים משאב יקר ומצמצמים את אפשרויות הטיפול העתידי. השני- שיניים טובות , הניתנות לשימור והצלה, נעקרות בלהיטות ובלי היסוס כי זאת השיטה כיון שמיקומן "מפריע" לחבור בין השתלים. השלישי- דרושה עצם התחלתית באיכות ובכמות מסוימת, ולכן לא יכולה להתאים לכל המתרפאים. לסיכום: השיטה של ה All on 4 היא עם מעקב קצר טווח. מספקת פתרון קליני מהיר בלי צורך בהתערבות כירורגית נוספת. השיטה מתאימה לחלק קטן של המתרפאים, במיוחד לאלו שהשיטות הקונבנציונליות לא יכולות להתבצע. גורמת להקרבת רקמות עצם, חניכיים ושיניים. מעמידה את שיקול דעתו של הרופא למבחן מקצועי ומוסרי בחלק מהמקרים. הוספת 2-3 שתלים נוספים לא מאריכה את זמן הניתוח מהותית ותורמת רבות לשיפור אחוזי ההצלחה של העבודה השיקומית הכוללת , תוך השפעה שולית על מרכיב העלות... בתקווה שהבהרתי את השיטה ובכך הבנתה פשוטה יותר. בהצלחה, דר' ראובן שפירא www.implant.co.il השתלות עצם, הרמת סינוס ושתלים

שבת שלום מיטל, עניתי בדיוק על שאלתך לפונה הקודם מוטי. בבקשה לקרוא את תשובתי שם. באם צריך הרחבה נוספת שאלי בבקשה ואשמח להשיב. בהצלחה, דר' ראובן שפירא www.implant.co.il השתלות עצם, הרמת סינוס ושתלים

שבת שלום מוטי, צר לי לשמוע על סבלך בנושא השיניים. לא מובן מה הכוונה "סתימה ברירית" אם תפרט אנסה להתייחס. לגבי ההבדל בין הרמת סינוס פתוחה לסגורה עניתי קודם ליוסי, אני כותב כאן שוב על ההבדלים ביניהן: עקרונית קימות שתי שיטות של הרמת סינוס: פתוחה וסגורה הרמת סינוס פתוחה: מבוצעת על ידי יצירת מעין " חלון" שהוא פתח בדופן החיצונית של הסינוס. דרך פתח זה ממלאים עצם ומניחים אותה על רצפת הסינוס. באותו מועד או 4 עד 8 חודשים מאוחר יותר מותקנים השתלים. הסיבוכים הם נדירים וניתן למנוע את מרביתם באם נערכים נכון לפני הביצוע תוך הקפדה על כל הפרטים הקטנים. בכל זאת הסיבוכים השכיחים יותר הם נפיחות בלחי ולעיתים כתמים כחולים משטפי דם קטנים תת עוריים החולפים תוך מספר ימים. הנדירים הרבה יותר: אחד מהם הוא זיהום (סינוסיטיס), אך כפי שאמרתי די נדיר כיון שנוטלים אנטיביוטיקה למניעתו עוד טרם הניתוח. אחר הוא קרע של הרירית העוטפת את הדופן הפנימית של הסינוס, אך, באם הרופא מיומן, בדרך כלל אין בכך מניעה מהשלמת הרמת הסינוס. הרמת הסינוס מבוצעת שנים רבות, להערכתי בוצעו מאות אלפים ברחבי העולם. הרמת סינוס סגורה: מבוצעת דרך הקידוח בלסת המשמש להתקנת השתלים. דרך קידוח זה מחדירים לרצפת הסינוס את חומר המילוי שהוא בדרך כלל עצם. את העצם ברצפת הסינוס שוברים בנקישות.חסרון השיטה הוא בכך שאין רואים היכן בדיוק ממוקמת רצפת הסינוס ואם חודרים עמוק מידי קורעים את הרירית העוטפת את הסינוס מבפנים ואז חומר המילוי חודר לחלל הסינוס במקום להישאר בבסיסו. שיטת "הבלון" היא ואריאציה של ההרמה הסגורה, השתמשתי בה לראשונה לפני כ 10 שנים. אין לה יתרון על ההרמה הפתוחה מבחינת הכאב או הסיכון. רופא מיומן כיום מעדיף את הפתוחה כיון שהיא מאפשרת ראיה שלמה של המתרחש בסינוס בעת הביצוע בלי "לנחש" היכן הרצפה, כמו כן היא פחות טראומטית למתרפא, ומתיאורים של מרבית המטופלים אותם שאלתי לגבי הכאב, הוא בהחלט סביל. באם תרצה לקרוא על כך יותר אתה מוזמן לגלוש לאתר שלנו שם תמצא הסברים ותאור מקרים שביצענו: www.implant.co.il לשאלתך איפה לטפל: עקרונית במרפאה שתרגיש בה נוח, ותבין שאתה מקבל תשובות לשאלות הנכונות. הניסיון המיומנות והמלצות מטופלים שעברו זאת לפניך תומכים בקבלת החלטה נכונה. באם תפנה אלי דרך האתר שכתבתי קודם ומשם דרך " שאל את הרופא" , או תכתוב כאן את האי מייל שלך לתשובה, ותציין את אזור מגוריך אשמח לנסות לעזור. בהצלחה, דר' ראובן שפירא www.implant.co.il השתלות עצם, הרמת סינוס ושתלים

שלום עידית, בכדי שאוכל להתייחס, כתבי בבקשה מתי בוצעו השתלים והרמת הסינוס, וכן מה הבעיה המישור בקליני. הסי טי הוא כלי העוזר באבחנה אך לאבחנה צריך בנוסף גם בדיקה קלינית ולפחות את תאורך והרגשתך. בברכה, דר' ראובן שפירא

שלום לסובלת, ניתוחי הרמת סינוס הם ניתוחים המבוצעים בהצלחה שנים רבות, אך מדובר בפעולה רפואית וכשכזו יש לה, אמנם בסבירות נמוכה, גם סיכונים וגם להם צריך להתייחס טרם הטיפול, במהלכו ואחריו. אני משוכנע שהרופאים המטפלים בך יסייעו במתן פתרון הולם להמשך הטיפול בך. לגבי רשלנות רפואית, אין לי אפשרות להבין מתאורך. הפורום מספק רק תשובות רפאיות ברמה הקלינית. פני בבקשה לפורום רשלנות רפואית בברכה, דר' ראובן שפירא

שלום רחל, השתלות ביום אחד הכוונה היא שעוקרים את השיניים ובאותו יום מבצעים גם את ההשתלות ולעיתים גם באותו יום משקמים אותם עם כתרים זמניים, המתרפא יוצא מהטיפול עם שיניים יציבות בפה. all on 4 - היא שיטת שיקום שבא מתקינים רק 4 שתלים בלסת ועליהם מרכיבים 10 - 12 כתרים. העקירות יכולות להתבצע מספר שבועות לפני כן או באותו יום. השיקום יכול להתבצע באותו יום או מספר חודשים מאוחר יותר. הכל בהתאם לצורך של כל מטופל בהתאם למצב העצם שלו ונתונים נוספים. האופציה הטובה ביותר בדרך כלל היא זאת הבטוחה ביותר והשורדת ביותר על פי הספרות המקצועית. השיטה של עקירות, המתנה מספר שבועות, התקנת שתלים - בממוצע 8 לשיקום לסת שלמה מחוסרת שיניים, ושיקומם לאחר כ- 4 חודשים נוספים היא זאת המתועדת ביותר עם עשרות שנות מעקב ואחוזי ההצלחה המיטביים. חובה להדגיש שגם השיטות האחרות מצליחות אך בהיותן יותר חדשות אין עדיין תעוד לזמן ארוך כמו בראשונה. רופא מיומן עם נסיון בהחלט יכול להשיג תוצאות ראויות גם בשיטות אלו. בהצלחה, דר' ראובן שפירא

שלום מיכל, לא ברור משאלתך האם השיניים צריכות להעקר ואחר כך יבצעו השתלת עצם לצורך התקנת שתלים, או צריך לבצע השתלת עצם למניעת עקירת השיניים. שתי החלופות קיימות ואיני יודע איזו מתאימה למקרה שלך בלי לראות לפחות צילומי רנטגן ורצוי גם בדיקה קלינית. עקרונית השתלת עצם היא הוספת עצם או חומר בונה עצם במקום שם היא חסרה. העצם נלקחת ממקורות שונים הטוב שבהם הוא המטופל עצמו ולרוב מאזור סמוך לאתר ההשתלה. מקורות אחרים שכיחים הם מעגלים צעירים, או ממקור סינתטי לחלוטין. ההחלמה מהנתוח אורכת מספר ימים קצר. השיקום מבוצע לאחר מספר חודשים. באם מבוצע על ידי רופא מיומן, בדרך כלל התהליך לא קשה יותר מעקירת שן. באם תרצי לקרוא על כך יותר את מוזמנת לגלוש לאתר שלנו שם תמצאי הסברים ותאור מקרים שביצענו: www/implant.co.il בהצלחה, דר' ראובן שפירא

בקר טוב רבקה, צלום סטטוס מקביליות מקובל לצורך אבחון כמות אובדן תמיכת עצם סביב שורשי שיניים. באם לא קיים תהליך זיהומי סביב השורשים, ניתן מניסיוני לבצע עקירה והשתלת עצם ולעיתים גם את התקנת השתל באותו מועד, אך כל מקרה דורש את הטיפול המיוחד לו. האם גם שן 46 נעקרת גם או שמנסים לתקן ולהשלים את העצם החסרה סביבה? באם מצבה דומה לזה של 47 אולי עדיף לעקור גם אותה, או, לחילופין לבצע השתלת עצם סביב שתיהן בנסיון למנוע את עקירתן. תשובתי היא תאורטית כיון שחובה קודם בדיקה קלינית יחד עם צומים לדעה מסודרת. בהצלחה, דר'ראובן שפירא

בקר טוב סיון, מתאורך אני למד שמתיכת העצם לשינייך אבדה וקיים צורך לעוקרן. בכדי להתקין שתלים במקומן כנראה צריך להוסיף עצם ולבצע הרמת סינוס. לגבי הדחיפות אין אני יכול להתייחס כיון שצריך לראות אותך יחד עם הצילומים הרלוונטים בכדי שאוכל לחוות דעה. כמובן שהניתוח מבוצע בהרדמה. לגבי סוג ההרדמה,זה נתון לשיקולך, מרבית המטופלים בוחרים בהרדמה מקומית בלבד כמו בעת ביצוע סתימות, מיעוטם החוששים יותר מעדיפים סוג של הרדמה עמוקה יותר המבוצעת על ידי רופא מרדים מומחה בהרדמה. זמן הניתוח להרמת סינוס הוא כשעה. בהצלחה

שלום אילינ, באם קיימת מספיק עצם לאחר העקירה ניתן עקרונית לבצע השתלה באותו מועד.לעיתים גם כתר זמני. היתרון - פחות ניתוחים ופחות זמן המתנה. החסרון- סיכון יותר גבוה לדחיה, קושי במיקום מדויק של השתל, נדרשת בדרך כלל השתלת עצם בנוסף להתקנת השתל. בהצלחה

שלום יוסי, הרמת הסינוס מבוצעת על ידי יצירת מעין " חלון" שהוא פתח בדופן החיצונית של הסינוס. דרך פתח זה ממלאים עצם ומניחים אותה על רצפת הסינוס. באותו מועד או 4 עד 8 חודשים מאוחר יותר מותקנים השתלים. את הסיבוכים ניתן למנוע באם נערכים נכון לפני הביצוע תוך הקפדה על כל הפרטים הקטנים.הסיבוכים הם נדירים.השכיחים יותר הם נפיחות בלחי ולעיתים כתמים כחולים משטפי דם קטנים תת עוריים החולפים תוך מספר ימים. הנדירים הרבה יותר: אחד מהם הוא זיהום (סינוסיטיס), אך כפי שאמרתי די נדיר כיון שנוטלים אנטיביוטיקה למניעתו עוד טרם הניתוח. אחר הוא קרע של הרירית העוטפת את הדופן הפנימית של הסינוס, אך, באם הרופא מיומן, בדרך כלל אין בכך מניעה מהשלמת הרמת הסינוס. הרמת הסינוס מבוצעת שנים רבות, להערכתי בוצעו מאות אלפים ברחבי העולם. עקרונית קימות שתי שיטות של הרמת סינוס: פתוחה וסגורה. את הפתוחה תיארתי קודם. הסגורה מבוצעת דרך הקידוח בלסת המשמש להתקנת השתלים. דרך קידוח זה מחדירים לרצפת הסינוס את חומר המילוי שהוא בדרך כלל עצם. את העצם ברצפת הסינוס שוברים בנקישות.חסרון השיטה הוא בכך שאין רואים היכן בדיוק ממוקמת רצפת הסינוס ואם חודרים עמוק מידי קורעים את הרירית העוטפת את הסינוס מבפנים ואז חומר המילוי חודר לחלל הסינוס במקום להשאר בבסיסו.שיטת הבלון היא ואריאציה של ההרמה הסגורה, השתמשתי בה לראשונה לפני כ 10 שנים. אין לה יתרון על ההרמה הפתוחה מבחינת הכאב או הסיכון. רופא מיומן כיום מעדיף את הפתוחה כיון שהיא מאפשרת ראיה שלמה של המתרחש בסינוס בעת הביצוע בלי "לנחש" היכן הרצפה, כמו כן היא פחות טראומטית למתרפא, ומתיאורים של מרבית המטופלים אותם שאלתי לגבי הכאב, הוא בהחלט סביל. באם תרצה לקרוא על כך יותר אתה מוזמן לגלוש לאתר שלנו שם תמצא הסברים ותאור מקרים שביצענו: www/implant.co.il בהצלחה, דר' ראובן שפירא

ערב טוב מירה, אקדים ואומר שכשלון של הרמת סינוס הוא דבר נדיר יחסית באם מבוצע על ידי רופא שזאת מיומנותו. במקרה כזה יש להמתין מספר חודשים לריפוי ואיחוי רירית הסינוס ולבצע הרמת סינוס חוזרת והתקנת שתלים. לשאלתך: באם קיימת עצם בכמות מספקת מתחת לרצפת הסינוס אין צורך לבצע הרמת סינוס. כנראה לכך את מתכוונת בכותבך "השתלה פשוטה". לצורך ההבנה אפשט ואומר שדופן הסינוס מצופה בחלקו הפנימי בקרום/ רירית דקה הדומה במעט לעור המכסה את הגוף. קרום זה מתקן ומאחה את עצמו בצורה טובה לאחר טרואמה כמו קרע שנוצר עקב מעבר של חומר אל חלל הסינוס.גם העצם משקמת את עצמה בדרך כלל בצורה טובה. כמובן שאת צריכה בדיקה מסודרת יחד עם צילומי סי טי עדכניים לאבחון נכון. אני משוכנע שניתן למצוא לך טיפול איכותי ויעיל. בהצלחה, דר' ראובן שפירא

לילה טוב בן מנשה, תודה על שאלותיך. אתה נשמע מעט מבולבל מהמידע שקיבלת ואנסה להאיר את הדברים בצורה עובדתית. הרמות סינוס מבוצעות בהצלחה רבה ביותר כבר הרבה מאד שנים. כמות המחקר המתועד על הרמת סינוס בצורה מבוקרת הוא הרב ביותר בתחום ההשתלות.אחוז ההצלחה המדווח לאחר תקופה ארוכה של מעקב הוא מאד גבוה. שרידות השיקום של הכתרים על גבי השתלים גבוה אף הוא. בכדי להמנע מ"בעיות" בסינוסים חובה להערך נכון לניתוח ( לבצע צילום סי טי לפני וגם עוד פעולות הדרושות לאבחנה נכונה ומלאה) ולבצע את הניתוח אצל רופא המימן בכך.אני מכיר הרבה מאד שתלים שבוצעו באתרים של הרמת סינוס ומתפקדים מצויין כבר קרוב ל 20 שנה. לשאלותיך: 1 שתלים קצרים הם פתרון של פשרה. בכדי שתבין בפשטות הדבר דומה לבנית בנין. היסודות של הבנין הנמצאים בתוך האדמה דומים לשתלים. ככל שהם יהיו עמוקים יותר הבנין יהיה יציב יותר בפני ברעידות אדמה. ככל שהשתל ארוך יותר, הכח המופעל עליו בזמן תפקוד מתפזר בלסת טוב יותר והשתל שורד יותר זמן ומתפקד טוב יותר. העליה בקוטר השתל נועדה לתת פיצוי מסוים לירידה באורך. בעת קידוח במקדח רחב יותר הדרוש לצורך התקנת שתל רחב יותר,נוצר חום יותר גבוה שעלול לפגוע בעצם ולגרום לכשלון. שתלים באלכסון מבצעים שוב במטרה להמנע מהרמת הסינוס. גם הם פתרון של פשרה וחשוב לזכור שפשרות שורדות פחות. 2 לגבי הציסטה: חובה לראות צילום רנטגן ולבצע בדיקה קלינית לתשובה מסודרת. בצורה כללית אומר שיש להבדיל בין ציסטה המפרישה דרך צוואר השתל לכוון החניכיים - שבהוצאתה / כריתתה צריך לוותר על השתל כלאמר להוציאו כיון שכשל ואז להמתין כחודשיים לפני שניתן להחליפו בשתל חדש. ( אין מחזירים שתל כושל לפה), לבין ציסטה שאינה מפרישה אלא רק מאובחנת בצילום רנטגן - אותה לעיתים ניתן לכרות בלי לפגוע בשתל כך שהשתל יכול להמשיך ולהשאר. לאבחנה ולטיפול גם חשוב להבין כמה זמן לאחר התקנת השתל אובחנה הציסטה. 3 במקרים רבים אפשר לבצע עקירה והתקנת שתל באותו המועד. בחלקם אפילו לבצע מה שאנו קוראים העמסה מיידית, כלאמר גם לשקם את השתל עם כתר זמני באותו היום כך שהמתרפא הולך עם שיניים חדשות מתפקדות מיידית. אין אנו עוסקים במחירים בפורום צר לי. 4 אם תקליד את שמי בגוגל תגיע לאתר של המרפאה ובו תמצא עוד הסברים על שתלים והרמות סינוס מסוגים שונים וגם את מספרי הטלפון. בתקווה שעזרתי לך להבין יותר. בהצלחה בטיפול, דר' ראובן שפירא

שלום רפי תודה על שאלתך.באם אמך מחוסרת שיניים, בהחלט כדאי וראוי לשקול תוספת של שתלים שכן השתלים הדנטליים משפרים מאד את התפקוד ואת ההרגשה ואת הבטחון העצמי של כל אדם מחוסר שיניים. השתלים כיום עשויים מטיטניום אשר לו מוסיפים במנון נמוך מאד מתכות נוספות לחיזוק. נדירים ביותר מקרי האלרגיה הידועים לשתלים דנטלים. אפשר לבצע בדיקת אלרגיה לטיטניום לפני. שאלת הסיכוי / סיכון היא אישית המתרפא הוא זה שצריך לענות עליה. את הסיכון מצמצמים מאד בהערכות נכונה לפני התקנת השתלים.עקרונית מניסיוני כל מתרפא שהשתמש בתותבת כל שהיא ובעזרת התקנת שתלים ושיקומם עם כתרים קבועים נפרד מהתותבת מאושר מאד. בהצלחה דר' ראובן שפירא