צילום שיניים פנורמי: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

טיפול שיניים: בינה טכנולוגית

רפואת השיניים מתקדמת בקצב מטאורי - וזה משפיע על הטיפול שלכם: הדמייה ממוחשבת, צילומים דיגיטליים ו-CT פנורמי. הכל על חדשנות דנטלית ההתפתחות בעולם הטכנולוגיה תרמה רבות לתחומי רפואה שונים ומגוונים; לעתים נראה כי בתחום רפואת השיניים, נרשמו ההתפתחויות המרשימות והמשמעותיות ביותר. טיפולים חדשניים, מכשור מתקדם וחומרי גלם איכותיים - שיפרו משמעותית את תהליכי האבחון והטיפול, בכל הנוגע לרפואת שיניים אסתטית ולרפואת שיניים משקמת (שיקום הפה). כך, הודות לציוד חדשני ומתקדם, השתפרו באופן משמעותי תהליכי העבודה בענף רפואת השיניים שמתפתח ללא הרף וזוכה לשגשוג מבורך. עוד לפני שהמטופלים מתרגלים לשינוי משמעותי אחד, כבר מגיע הישג חדש ומשמעותי, התורם ליעילות ואיכות הטיפול. בשורה התחתונה, ה"רנסנס" בענף רפואת השיניים תורם בעיקר למטופלים. כדי ליהנות מכל הטוב הזה, חשוב שנכיר את כל ההישגים פורצי הדרך בתחום.מהם החידושים האחרונים בתחום? כיצד...
ללמוד עוד על צילום שיניים פנורמי
טיפול שיניים: בינה טכנולוגית-תמונה

רפואת השיניים מתקדמת בקצב מטאורי - וזה משפיע על הטיפול...

מאת: ד"ר אנה...
19/03/2018
שיני בינה כלואות: עקירה חכמה-תמונה

שיני בינה כלואות עלולות לגרום לכאב כרוני בחלל הפה - ובמקרים...

מאת: ד"ר שלמה...
13/01/2015
שיני בינה כלואות: כיצד מטפלים?-תמונה

מדוע שיני הבינה בוקעות בגיל מאוחר? מה גורם לכאב ולנפיחות?...

מאת: מערכת zap...
29/05/2014
רפואת שיניים בגיל השלישי-תמונה

כיום, פה חסר שיניים אינו קביל בשום גיל. טכנולוגיות דנטליות...

מאת: ד"ר אברהם...
29/10/2009
אולי יענין אותך לדעת...
צילום שיניים - תמונה
צילום שיניים
בדיקות רפואיות: מה ההבדלים בין סוגי צילומי...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לצילום שיניים פנורמי?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

צילום שיניים פנורמי: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום וברכה! אני לא יודעת אם זה קשור לפורום הזה. אני פשוט לא יודעת כבר לאן לפנות.אני פונה לרופאים ואף אחד לא אומר לי מה הבעיה אצלי. אני בחורה בת 22, לרוב בריאה, סבלתי בעבר הרבה מדקלות חניכיים, אלרגיות עור בגיל מאוד קטן ומחלות רגילות כמו שפעת, מעבר לזה לא סבלתי משום דבר משמעותי. לפני כחודש וחצי, חודשיים, פחות או יותר, פניתי לרופא אף אוזן גרון, כי מתחת לאוזן ימין הייתה לי גולה כלשהי שהסתבר שזאת בלוטת לימפה זעירה שקצת גדלה, והייתה לי אותה במשך 8 שנים והיא לא הפריעה לי אף פעם.אני שאלתי את הרופא אם כדאי להסיר אותה והוא לא המליץ לי להסיר אותה, כי הוא אמר שזה מקום מאוד מסובך. ואז הוא ביצע בדיקה גופנית רגילה ובדק לי גם את הלסת ואמר לי שיש לי נקע במפרקי לסתות.סבלתי מעייפות בבוקר, היה לי קשה להתעורר, אבל בהמלך היום הרגשתי בסדר, ולא סבלתי מתסמינים כמו חום, אובדן משקל והזעיות לילה)מה שכן, אני סובלת ממיגרנות מגיל מאוד קטן,בעיקר בשינוי מזג אוויר, ועונות, אובחנתי גם אצל נוירולוג. הרופא(אף אוזן גרון) הפנה אותי למומחה בבית חולים. כאשר הגעתי לבדיקה אצל המומחה, לאחר כחודש מקבלת ההפניה, הרופאה שבדקה אותי (עשיתי גם צילום פנורמי) אמרה שהיא לא רואה בעיה עם הלסת ולא רואה שיש נקע. היא עשתה לי בדיקת פה ולחצה לי על כל מיני אוזרים בלסת,הראש והצוואר. מאחורי הצאוור,באזור העורף הקרוב ממש לאוזניים, הרגשתי כאבים עזים כשהיא לחצה שם ואני מרגישה שהצאוור שלי מאוד תפוס. כמו כן, אני מרגישה כאבים באזור של הכתפיים כשלוחצים לי עליהם. שאלתי אותה בקשר לבלוטת לימפה שגדלה, היא אמרה שאין סכנה ושהעייפות שלי בגלל הפרעות שינה, ויש לי לא מעט סיוטים(אני סטודנטית בתקופת לחץ מבחנים)הרופאה הפנתה אותי לפיזיוטרפיסט באותו בית חולים, והפגישה עוד חמישה ימים. אבל הבעיה שלי היא אחרת, אחרי שביקרתי אצל הרופא המומחה. שבוע לאחר מכן, הייתי חולה, החום שלי עמד על 37.1-37.3 ולא עלה יותר מזה. מה שכן, סבלתי מכאבי גרון וצינון ממש כבד, שחלף רק לאחר שבוע. באותו זמן(כשחליתי), חשתי קצת דקירות וכאבים חלשים של כמה שניות מתחת ללסת התחתונה, אז נגעתי שם והרגשתי שתי גולות קטנות מימין ומשמאל, וחשבתי שאולי גם שם הבלוטות לימפה התנפחו לי וזה ממש הלחיץ אותי. אחרי שהרגשתי קצת יותר טוב, התחלתי להרגיש כאבים באוזן ימין, איפה שהבלוטת לימפה, ואז התחלתי להרגיש גם כאבים קלים ודקירות באוזן השנייה וגם הרגשתי שבלוטת לימפה קצת התנפחה לי שם, אבל לא הרגשתי אותה כגוש. הייתי בטוחה שאולי זה בגלל הצינון. מאז שחליתי (אולי זה צירוף מקרים, לא יודעת, הרופא משפחה אמר שזה שום דבר) אבל, אני עדיין מרגישה דקירות וכאבים שחולפים אחרי כמה שניות, והם חוזרים במהלך היום, כשאני שוכבת על הצד, מתחת לאוזניים.כמו כן, יש כאבים ודקירות באוזניים עצמן, מסביב להן, מאחרוי הראש קרוב לאוזן ימין בעיקר, ומתחת לסנטר והצוואר. בנסוף, השבוע התעוררתי קצת עם אי נעימות בגרון, ללא חום וצינון(הייתה לי הרגשה כאילו יש לי חול כזה בגרון) הסתכלתי וראיתי את הגרון קצת אדום, לא קריטי במיוחד, והייתה לי גם ליחה, נורמלית, לא שמתי לב לשינוי בצבע וצרידות קלה בגרון, אז לקחתי קלגרון ושתיתי תה חם עם דבש ואחרי יומיים הכל עבר. אבל הדקירות והכאבים שתיארתי קודם לא חולפים, למרות שאני לא חשה שהבלוטות לימפה גדלו לי. באוזן ימין אין רגישות כשאני נוגעת(אולי תחושה מוזרה שמשהו תפוס אבל לא כאבים), בצד שמאל יש קצת כאבים כשאני לוחצת, לא בפנים,קצת כזה בצוואר, איפה שהחור מתחת לאוזן,אני מריגשה שמשהו נפוח קצת אבל לא גולה כמו בצד ימין בפנים מתחת אוזן. מתחת ללסת התחתונה, כן כואב לי קצת כשאני לוחצת והמקום די רגיש ואני אכן מרגישה את הבלוטות.בצוואר לא חשתי שום דבר נפוח ובגם לא בבית השחי ובמשפעה. כמו כן, אני עדיין קצת סובלת מעייפות בבוקר ומקושי לקום(לפעמים אני גם לא שומעת את שעון המעורר), אבל גם בגלל שכרגע אני בתקופת מבחנים ואני הוכלת לישון מאוחר יחסית. אין לי אובדן משקל,הזעיות לילה, אובדן תיאבון או חום, מעט העייפות של הבוקר, הדקירות הלא נעימות והכאבים באוזר האוזניים, הצוואר(שמתלווה בתחושה של תפיסה והכתפיים) והלסת התחתונה. אני מרגישה שהמומחה לא בדקה אותי מספיק,ושלא עברתי איבחון מלא. אני שוקלת ללכת לרופא משפחה, כי אני מרגישה שאני לא מקבלת טיפול רפואי רואי ואני חייבת לשמוע חוות דעת נוספת. אני מכניסה לי רעיונות לראש, שאולי זה יכול להיות לימפומה או סוג של מחלה ממאירה אחרת ואני נורא לחוצה(עברתי כלפני חצי שנה בדיקת איידס שחזרה שלילית ואני תמיד זהירה בקשר למחלות). אני צריכה יעוץ, לאן עוד אפשר לפנות ואיזה בדיקות כדאי לבצע, כי אני מרגישה שאני לא מקבלת תשובות מהרופאים שאומרים לי שהכל בסדר. אני לא יודעת לאיזה רופא עוד לפנות, ממי לבקש עצה ועזרה, לכן אני שוקלת לפנות לרופא משפחה שיכוון אותי אבל מעבר לזה אני מאוד רוצה לשמוע חוות דעת נוספת לגבי הבעיה, ממה זה יכול לנבוע? האם יש לי ממה לחשוש? ואיזה בדיקות רצוי לבצע כדי לשלול את הסכנות שמהן אני פוחדת? אני ממש לחוצה(וידוע לי שהלחץ גם משפיע עליי יותר ומחמיר את מצבי) אבל זה רק בגלל שאני לא מקבלת תשובות ברורות מהרופאים וזה מאוד משפיע עליי ביום יום כי אני מאוד רגישה לבריאות שלי. אשמח לקבל דעה. תודה מראש. עדן. אשמח לקבל דעה מה לעשות בנוגע לזה. תודה על ההקשבה והעזרה מראש. עדן

גשי לרופא בשר ודם עם כל המכתב הארוך שכתבת כאן ושהוא יחליט.

שלום מרפאה הציע לי יישור שיניים ע"י ציפוי, בטיפול אחד (צריך רק צילום פנורמי לפני זה) השיניים לא מאוד עקומות, אז באופן עקרוני זה נראה אפשרי. השאלה היא אם זה סביר שזה נעשה בטיפול אחד ובאמת יתן תוצאות טובות? אם איזה סוג ציפוי זה אפשרי בטיפול אחד<

שלום רב, ציפויי חרסינה לסוגיהם השונים אינם מיוצרים ומודבקים בטיפול אחד , בטיפול המינימליסטי בתור ראשון לוקחים מידות ומשחיזים את השיניים ובטיפול נוסף מדביקים את הציפויים, הדרך הנכונה לטיפולמצריכה שני תורים נוספים , בתור הראשון לוקחים מידות לגילוף אבחנתי שהינו הדמיה המיוצרת במעבדה ומאפשרת לראות כיצד תראה התוצאה טרום ביצוע הטיפול, בתור השני מסתכלים על ההדמיה וניתן ליצור הדמיה זהה בפה על מנת להמחיש את התוצאה כפי שמתקבלת בפה, רק לאחר שראית טואישרת את התוצאה ממשיכים לעבר הטיפול עצמו, קיצורי דרך עלולים לגרום לעגמת נפש!! ציפויים המבוצעים בפגישה אחת אינם ציפויי חרסינה אלא קרוב לוודאי ציפוחי מחומר מרוכב (חומרים לסתימות) המודבקים על השיניים, חומרים אלו משנים עם הזמן את תכונותיהם, המרקם משתנה וגם הצבע ויש צורך לרב להחליפם בתדירות די גבוהה ומעבר לכך שינוי יהשיניים שניתן לבצע בעזרתם - מאד מוגבלים גם מבחינת שינויי צורה וגם מבחינת שינויי צבע

שבועיים וחצי הלסת שלי תפוסה.אין כאבים.פתיחת הפה מוגבלת ל25 ס"מ בלבד. כירורג פה ולסת המליץ על אדוויל 3 פעמים ליום משך שבוע .ואז לעשות צילום פנורמי אם לא ישתפר..ובנוסף לא לחשוש לפתוח את הפה ..אבל אני ממש מתקשה לעשות את זה אני שוקלת חוות דעת שניה לפני שאני לוקחת תרופה עם תופעות לוואי מסוכנות וכמו אדוויל במינון גבוה כאשר בכלל אין כאבים. האם יתכן הגבלה בפתיחת פה ללא כאבים בכלל אני מפחדת אולי זה גידול?בנוסף יש לי תופעה שמידי פעם עין קופצת האם זה קשור ללסת? אני ממש חוששת

ייתכן ומדובר בהתקשה של הדיסק המפרקי למקומו . כדאי לפנות למומחה/ית פה ולסת העוסקים במפרק הלסת . ייתכן ופזיותרפיה תעזור. כפי שציינת הגבלה חמורה בפתיחה עשויה להיות גם במצב של גידול. בברכה, ד"ר הילה קליין מומחית בכירורגית פה ולסת

תודה על התשובה צילום פנורמי תקין . רופא Xאומר התקת הדיסק מהמקום ללא אפשרות חזרה רופא Y אומר בעיה ממקור שרירי פתיחת פה אקטיבית היא 25 מ"מ..במתיחה ניתן להגיע לפתיחה רחבה יותר מלווה בכאבים עזים יש כאב שריר לעיסה ראש אחורי ורקה ניתן לסגור חופשי את הפה בפתיחה יש הגבלה כי הלסת נעולה אני אובדת עצות משני אבחנות שונות של 2 רופאים. קיבלתי המלצה לפיזיותרפיה שאני לא רוצה להתחיל לפני שברור לי מה באמת האבחנה הנכונה. אודה לעצתך

שלום ד"ר גרינבאום הייתי מאוד רוצה לדעת מה ההבדל בין הצילומים הנ"ל? מה כל צילום מראה? למה משמש כל צילום? פעם בכמה זמן עושים כל צילום? תודה

גיל שאלתך מצויינת וחשובה לכל ציבור המטופלים . צילום נשך הינו הצילום הרוטיני הנפוץ ביותר שמבוצע כמעט בכל בדיקהראשונית או ביקורת תקופתית. רואים בו רק את כותרות הטוחנות והמלתעות ולכן כדי להשלים את התמונה נהוג לבצע במקביל צילום פריאפיקלי אחד או כמה בהתאם לצורך בהשלמת התמונה של אמצעי העזר האבחנתיים . א) צילום פנורמי: הינו צילום אחד גדול ו"מרוח" של מחצית הגולגולת הכוללת את הלסתות והשיניים .בעת הצילום מסתובבות המצלמה והפילם כל אחת בנפרד סביב ראש המצולם . מטרתו :הערכת מקום אורטודונטית ,איתור שיניים כלואות ציסטות ומורסות נרחבות , גידולים ובעיות בפרק הטמפורומנדיבולרי ולצורך הערכת מקום לשתלים (לעיתים כהכנה לצילום CT מדוייק יותר) . הצילום מועדף ע"י כירורגים של הפה והלסתות .הצילום משמש גם לסריקת אוכלוסיות בסקרים . צילום זה איננו חד דיו כדי לאבחן מוקדי עששת (חורים בשיניים) , אפילו שחזורים לקויים לא תמיד נראים בו ,גם דלקות עמוקות בחניכיים ומורסות כרוניות וחריפות ממקור שיניים לא תמיד נראות בצילום זה.חסרונותיו :העדר חדות,השלכת חוליות הצוואר על השיניים הקדמיות בצילום דבר המטשטש את התמונה . יתרונותיו:אין צורך לפתוח את הפה ולכן הוא יכול להתאים למי שסובלים מרפלקס הקאה מוגזם או מקשיים בפתיחת הפה (בשל דלקת או חרדה ופחד).אין פרק זמן מחייב לביצועו אך מקובל שצילום כזה תקף עד לשינויים שחלים בפה או מוכנסים בפה ע"י הרופא. ב) צילום סטטוס פריאפיקלי : הוא סדרת 14 צילומים בקטעים של קבוצות השינים בפה . הצילומים חדים ואבחנתיים לצורך איבחון :דלקות חניכיים ,בסב-חוד השיניים , מוקדי עששת ושחזורים לקויים . העובדה שכמעט כל שן מצולמת בסטטוס במספר זוויות נותנת לרופאי השיניים פחות סיכויים לטעות באיבחון .זהו הצילום האבחנתי המועדף ע"י רוב רופאי השיניים הכלליים,הפריודונטים,האנדודונטים ,הפדודונטים ואפילו הכירורגים (כשהם מבקשים לראות בחדות את הבעיה הממוקדת) . יתרונותיו:החדות והראיה של כל שן ממספר זויות המאפשרות איבחון חד משמעי . חסרונותיו:קשה לקבל תמונה כוללנית מקטעים מצולמים .לא קל לצלם אנשים עם קשיים בפתיחת הפה ,נטיה להקיא או ילדים המסרבים לפתוח את הפה . בקיצור יש מקום לשני הצילומים הללו אך על רופא השיניים מוטלת החובה לבחור את הצילום המתאים ביותר למקרה שיתן לו את מירב הנתונים לאיבחון ותכנון הטיפול .הם אינם באים זה במקום זה. לעיתים מתבצע אף שילוב בין שני הצילומים (במקרים מיוחדים). מקובל לבצעו אחת לפרק זמן של 3 שנים אם לא הוכנסו שינוים ולא חלו שינויים עששתיים ואו דלקתיים בפה משך התקופה הנ"ל.ההחלטה איזה צילום לבצע היא בידי הרופא הבודק ומטפל לפי צרכי האיבחון ואופי הטיפולים . ג)לעיתים נעזרים גם בצילום ממוחשב בחתכים הקרוי CT כדי למקם את השתלים שמתכנן רופא השינים הרחק מנקודות פגיעות אנטומיות כגון עצב הלסת התחתונה והעורקים והוורידים שסמוכים לו או מערות הפנים (הסינוסים) כמובן שביצוע צילומים אלה הינם פרהרוגטיבה של הרופא המטפל ואינה חובה . צילום CT משמש גם לאיבחון פתולוגיות והיקפן בלסתות ובפרקי הלסת .

לנכדי בני 5 ו -7 יש הרבה סתימות בשיני חלב (הרופא עשה צלום נשך). הוא רוצה לעשות להם גם צלום פנורמי. רציתי לשאול על כמות הקרינה בצלום פנורמי (ודאי מאד גדולה - לילדים כ"כ קטנים)? .מה מועיל צילום פנורמי אחרי שנעשה צלום נשך? אם רוצים ללכת ל"דעה נוספת", האם הרופא חייב - צריך לתת לנו את צילום הנשך (כדי שהרופא השני יראה מה הבעיה ולא יצטרך לצלם שוב). - כמובן תמורת תשלום (באם לא נחזור אליו).