פורום הרזיה ללא דיאטה

הפורום פתוח לאנשים שרוצים לשפר את איכות האכילה שלהם, מתמודדים עם עודף משקל, חושבים על דיאטה ואוכלים אחרת, רוצים לשקם את הגוף מדיאטות, מחפשים את הדרך לצאת ממעגל הדיאטות האין סופי, שואפים לרדת במשקל ולשמור על משקל תקין לאורך זמן
5146 הודעות
4696 תשובות מומחה

מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה

שלום, אני בת 15.5 ואני שוקלת 54,והגובה שלי הוא 1.58.אני עושה כל שבוע 5 ימים בשבוע בערך כבר שנתיים וחצי ויש לי קצת שרירים בבטן אבל אני כל הזמן על אותו משלק ורצוני הוא להרזות (אבל לא יותר מדי להיות אנורקסית!)בערך עוד 2 קילו ולהיות גבוהה כי אני הכי נמוכה בשכבה שלי(י')ואני מרגישה שמנה בירכיים.. כל החיים שלי אני אמרתי למשפחתי שאני שמנה והם רק אמרו לי חיובי ושזה טיפשי ואני כל זמן הייתי מרגישה שמנה במשפחה במיוחד בירכיים וכל הזמן היה לי קשה לבחור מכנסיים מאשר חולצות!(כאילו רק ג'ינסים ומנכסיים אלגנטיים) לסיכום, אני אשמח אם מישהו יעזור לי איך ואיזה תרגילים יכולים לעזור לי להוריד במשקל קצת ובירכיים ולעלות קצת בגובה! בתודה,חן

10/06/2007 | 13:34 | מאת: בלה אגמון

חן שלום רב. צר לי לאכזב אותך אבל את במשקל תקין . עליך ללמוד לחיות בשלום עם הגוף שלך ולא לנסות לשנות אותו ברגלים, בירכים או במקומות אחרים זה בלתי אפשרי וכמה שיותר מהר תביני את זה יהיה יותר טוב. עליך לשוחח עם משהו בקשר לתחושות שלך.אל תעשי דיאטה זה רק ישמין אותך בטווח הרחוק.

10/06/2007 | 11:12 | מאת: rona

אני הולכת לחדר כושר 3 פעמים בשבוע. אך בכל זאת ממשיכה עם הרגלי האכילה הקודמים . ז"א 3 ארוחות מלאות, עם כל אבות המזון. האם אני יוכל להוריד במשקל מבלי לשנות את כמות הארוחות, או שאליי לאכול פחות? תודה.

11/06/2007 | 21:33 | מאת: לאה פינטו

ערב טוב רונה. תוכלי לרזות (שזה לא בהכרח לרדת במשקל), אם יתקיימו שני התנאים הבאים: 1. גופך אכן סוחב על עצמו עודפים מיותרים. 2. תנהלי אורח אכילה שמותאם לצורכי גופך. זוהי למעשה התנהלות האכילה המושלמת, כשאנו אוכלים בהתאם לצרכינו בכל רגע נתון. אינני יודעת מה זה "פחות" ומה זה "הרבה", אלה הן מילים יחסיות ואינני יודעת למה את מייחסת אותן. האם זה "הרבה" בהשוואה למה שאת חושבת שצריך להיות, האם זה "פחות" ממה שחברותייך אוכלות? מה שבטוח הוא שבאכילה מושלמת, אנו מייחסים זאת לתחושות המגיעות מהגוף. הגוף שלנו מסגנל לנו כל הזמן ומודיע לנו על מצבו, אם נגיב לזה כראוי, זה יהיה ...מושלם. וזה אומר לא יותר ולא פחות. ותרי על התבניות (3 ארוחות מלאות וכל שאר הבלה בלה) לטובת הקשבה לצרכייך האמיתיים שימי לב למה את מרגישה בבטן העליונה - ריק לה, בסדר לך, מלא לך. תני לגופך להוביל, לא לכמות בצלחת. בהצלחה רונה שלך לאה פינטו

10/06/2007 | 09:43 | מאת: הדס

שלום! גיליתי לאחרונה שאני רגישה לכל מיני סוגים של אוכל, כמו לקטוז (שבחלב), סוכר פירות, קטניות, כרוב כרובית וכדומה.. ועד כה הדיאטה שלי התבססה על הרבה מהמוצרים האלה ועל פחות פחמימות, ואני מפחדת שבגלל השינוי הזה אני אשמין! אודה לכם אם תאמרו לי מה האופציות החלופיות השקולות לאוכל שאיני יכולה לאכול, וכיצד אשמור על המשקל שלי (כשרוב האוכל שמותר לי לאכול הוא פחמימות..). תודה!

10/06/2007 | 13:30 | מאת: בלה אגמון

הדס זהו פורום של הרזיה ללא דיאטה. עליך לפנות לדיאטנית שתתאים לך תזונה מתאמה אישית למרות כל ההגבלות שיש לך.

09/06/2007 | 14:40 | מאת: מירב

בת 26.5 גובה 159 משקל 75 בעבר ירדתי כ-15 ק"ג ונעצרתי לתק' של 3 חודשים. אני אוכלת לא בריא ומודעת לכך אני ניזונה מארוחת צהריערב כלומר בבוקר שותה כוס מים או דיאט קולה עם עוגיה אחת ובשעה 17:00 אוחלת ארוחת אחת שהיא שייכת לצהריים ולערב ושוב עד למחרת בבוקר. פניתי לדיאטנית אך בכל התפריטים יש הרבה אוכל ואני נלחצת מלראות אוכל.... יודעת גם זו בעיה אצלי במח. קראתי על הכדור רדוקטיל באינטרנט שאנשים ירדיו בטווח של 3 חוד' 10 ק"ג' והייתי מעוניינת לדעת האם הוא ניתן גם למשקל גופי וכמו כן מהי המלצתכן עליו. בתודה מירב

10/06/2007 | 08:13 | מאת: בלה אגמון

שלום מירב. הצעתי הברורה והמידית היא לפנות לטיפול ששילב בין יעוץ תזונתי ליעוץ נפשי רגשי. על פי התרשמותי יש לך בעיה המוגדרת כהפרעה באכילה - זו לא הפרעת אכילה אבל אם לא תקבלי טיפול זה עלול להתפתח לכך.התזונה שלך מזיקה לך נפשית ופיזית ומדרדרת אותך בשני המישורים האלו. לקיחת כדור בלבד ללא טיפול מקצועי משולה להזמנת צבעי שיצבע לך את הקיר בגלל רטיבות ,כאשר כל הצנרת זקוקה להחלפה - כמה זמן לדעתך זה יחזיק וכמה זמן אפשר יהיה להתעלם מהצורך להחליף את הצנרת? טיפול נכון יעזור לך ללמוד לאכל בריא לרדת במשקל בצורה אחראית ומקצועית ולפתור את הבעיה פתרון עמוק ויסודי שיחזיק מעמד לאורך זמן. בברכה, בלה

09/06/2007 | 13:27 | מאת: ענבר (לא מי שהייתה פה פעם!! אחרת!! =]

שמי ענבר..! אני בת 13 וחצי.. הגובה שלי הוא 1.67 ומשקלי הוא 60.7. האם זה משקל נורמאלי?.. אני לא רזה, אבל גם לא שמנה.. אני מלאה קצת... ניסיתי לרזות ע"י כך שאוכל בריא ומזין ובמידה כל דבר, ושאעשה ספורט בכל יום. כשעשיתי זאת, בהתחלה ירדתי משהו כמו קילו וחצי, ואז נשארתי במשקל קבוע. עם הזמן הפסקתי עם הספורט פשוט בגלל הלחץ בלימודים, אבל המשכתי לאכול יחסית מעט ומאוזן, וירדתי פתאום חצי קילו, בלי שעשיתי בכלל ספורט!!! אז אני יודעת, המסה של השרירים וכ'/ו...... אבל אני לא יודעת מה לעשות!!! אני לא מרוצה רק מהבטן שלי... יש לי בטן מעט מלאה, ואני רוצה בטן שטוחה.. רגליים יפות וכ'ו יש לי!! רק הבטן!! ואני פשוט לא יודעת כבר באיזו דרך לפעול!! בבקשה, תנו לי עצה!! בתודה, ענבר..! =]

09/06/2007 | 17:03 | מאת: ליאת

תנסי לעשות כפיפות בטן. תעשי 3 סטים של 30 כפיפות בטן ביום, אחרי איזה חודש את כבר תראי שיפור.

09/06/2007 | 17:12 | מאת: ענבר

אני עושה כל ערב יותר מ-100 כפיפות בטן!!! (אחרי ה-80 בערך אני כבר מתבלבלת בספירה.. אבל אני יודעת שזה יוצא יותר מ-100.. =]) אז זה מה שכדאי לי לעשות??? אני אתמיד ומקווה שאראה תוצאות1!! תודה רבה!!!

10/06/2007 | 10:35 | מאת: חגית

ענבר שלום לך אנחנו בערך עם אותם נתונים רק הגיל שלי כפול משלך בערך. הצעתי לך היא לעשות ספורט ותרגילי חיזוק לאיזורים הבעייתיים כמו הבטן תאכלי מסודר ובלי כל מיני דיאטות שלא מחזיקים איתם מעמד הרבה זמן. בהצלחה והסוד הוא פשוט לחיות בריא וליהנות מזה ולהוציא מהלקסיקון שלנו את המילה דיאטה בהצלחה

11/06/2007 | 21:52 | מאת: לאה פינטו

08/06/2007 | 11:13 | מאת: חיים

משקלי 135, גובה 184 ס"מ, גיל 48, מבנה שלד רחב. אנא, המלצותיכם לרדת למשקל נורמלי, ומה לדעתכם המשקל האידיאלי. תודה,

09/06/2007 | 07:36 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב חיים הגעת לפורום הרזייה ללא דיאטה וזה אומר שלראייתנו, הדרך לרזות איננה עוברת דרך תפריטים, ספירת קלוריות, נקודות ודומיהם. הרזייה ללא דיאטה מציעה תהליך מדהים של הרזייה מהנה ומעצימה. תהליך בו תלמד לעזור לגופך לעשות מה שהוא כבר המון המון זמן רוצה - לרזות. מכאן אתה יכול להבין שבתהליך זה אנו לא נלחמים בגוף או בעצמנו, אלא עובדים בהרמוניה עם חוקי הטבע להשגת תוצאות מצוינות והכי חשוב, יציבות. כיוון שאנו עוסקים בשינוי לאורך זמן, לכל החיים, בתהליך זה איננו משתמשים בכח רצון ובמשמעת עצמית, אלה הם כלים מאוד לא אפקטיביים כשמדובר בתהליכים ארוכים. אנו יוצרים את השינוי מבפנים במספר רבדים, לומדים את גופנו מזוית ראיה קצת שונה, לומדים את עצמנו ממקום של משאבי עוצמה ולא מתקוטטים עם עצמנו על נקודות של חולשה. כדי ליצור שינוי מציאות כלשהו בחייך (בכל תחום), עליך להתחיל תמיד מהגישה אותה אתה מביא. וזה מה שאנו עושים, משנים גישה ורוכשים כלים חדשים לגמרי בהתנהלות האכילה שלנו. דיאטה נועדה לאנשים שמנים. ואם אתה רוצה להפסיק להיות במקום הזה, כדאי להתחיל עם להפסיק לאמץ התנהגויות דיאטטיות. המציאות המשתקפת לך כרגע מהמראה היא שיקוף של בחירותיך עד כה. כדי לשנות את המציאות הזו עליך לשנות את הבחירות שאתה עושה. ואין כוונתי שאתה צריך לבחור עכשיו סוכרזית במקום סוכר (אפילו ההיפך הוא הנכון) אלא יותר בכיוון של לבחור מחדש את מערך האמונות שלך וההתייחסות שלך לגופך ולעצמך. בתהליך הרזייה ללא דיאטה תלמד שהגוף שלך הוא הפרטנר הטוב ביותר לתהליך ההרזייה שלך, זוהי קודם כל מטרתו - הוא שואף למימדים אידיאליים (לגובהך ולרוחבך, הטווח הוא 75-86 ק"ג), זהו המקום הנכון לו, הקל והנוח לו, הבריא לו ביותר. הוא יודע זאת טוב ממך. כל מה שנדרש ממך, היא עזרה קטנה. בגופך קיימים כל המנגנונים לאפשר זאת, תתחיל לעבוד עם המנגנונים הללו ולא נגדם. אתה נגדם כשאתה נכנס למשטר דיאטטי ואתה נגדם כשאתה חווה אכילת יתר כרונית. ובדיוק כמו מטוטלת שנעה מקצה לקצה כך גם נראה המשקל. דבר חשוב, אל תתן לפער בין המשקל האידיאלי לבין המשקל הנוכחי להרפות ידיך. אתה תלמד שכשמתחילים לעבוד עם הגוף נכון, הוא מגיב די מהר. אתה תמצא שאתה לא חוסך מעצמך דבר בדרך. ההיפך הוא הנכון, אתה תלמד לחיות בתודעת שפע אמיתית. ומי שחי בשפע, אינו חש צורך לאגור. מקווה שהמלצתי ברורה ואם לא, אני מזמינה אותך להמשיך ולשאול, לחקור וללמוד את האפשרות הזו עבורך. תוכל לעשות זאת בפורום או באופן אישי דרך מיילים פרטיים וניידים. בהצלחה שלך לאה פינטו

10/06/2007 | 09:35 | מאת: חיים

אני חושב שאני מבין את הרעיון הכללי של דברייך, לאה. אולם עדיין לא ברור לי ה"איך". כיצד אני מזהה את הגישה שהביאה אותי למצב בו אני נמצא היום? אילו בחירות אני אמור לשנות? איך אני עובד עם הגוף שלי? איך אני מזהה את המנגנונים בגוף ועובד איתם, כדברייך? אנא ממך, פרטי יותר... תודה, חיים

07/06/2007 | 11:49 | מאת: משקל 38, גובה 1.58, גיל כמעט 14. נראה

אני עוד מעט בת 14 (עוד חודש) ואני שוקלת 48. אני אוכלת נורמלי, עוסקת בריקודים אבל אני הכי רזה ואני שוקלת קצת בשכבה (ח'). הגובה שלי בסר יחזית לשכבתי (ח') אני 1.58 מטר. בבקשה תגיבו ותכתבו לי האם זה טוב או לא המשקל שלי.

07/06/2007 | 12:34 | מאת: ספיר

לגובה שלך את על המספר הנמוך ביותר שצריך להיות (48) ואת במשקל תקין לחלוטין

06/06/2007 | 23:41 | מאת: מירי

ילדתי לפני 3 חודשים במהלך ההריון עליתי 20 ק"ג והורדתי 10 לאחר הלידה כיום אני שוקלת 80 ק"ג ומתנשאת לגובה של 1.73 אני מדוכאת מהמראה שלי ורוצה להשתמש בדיאטת רוקח האם מומלץ???

09/06/2007 | 07:10 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב מירי. רק לא עוד דיאטה, אם את רוצה להשיג תוצאות אמיתיות של הרזייה ולתת לעצמך את החופש להנות מגוף רזה יותר ונפש בריאה כמו גם להנות מחופש באכילה. אם ביקשת את המלצתי, הרי היא לפנייך. אינני ממליצה על עזרים חיצוניים כלשהם. כמוהם כקביים, המנציחות ומקבעות נכות, שאיננה אמיתית בעולמך אלא יצירה פרטית שלך. אם את רוצה גוף רזה יותר, התחילי את השינוי מבפנים והפכי להיות אדם רזה מבפנים. וכהתחלה, אמרי לי, האם אנשים רזים הם רזים בגלל כל מיני תוספים שהם לוקחים? אני חושבת שהתשובה ברורה ומקווה שגם המסר שאני רוצה להעביר. ואולי תגידי שהסיבה לכך היא שאנשים רזים לא "סובלים" מהבעיה שלך יש. את צודקת במאה אחוזים אלא שההבדל בינכם הוא שהם מעולם לא יצרו אותה מלכתחילה. מה שאני רוצה לאמר לך זה שאם את רוצה להשיג תוצאות רציניות ויציבות, התחילי לעבוד על הדבר האמיתי ולא על הסימפטומים. הקלה על סימפטומים לא פותרת את הבעיה המהותית. בתהליך הרזייה ללא דיאטה תלמדי שהעזרה הכי גדולה באה מכיוון בלתי צפוי לחלוטין - גופך. לא קפסולות, לא אבקות, לא מכוני כושר, לא תפריטים ולא חסה. ככל שאני מבינה, את אדם בריא. וככזו, את בעלת פיזיולוגיה מושלמת לויסות משקל ומימדי הגוף. בתהליך הרזייה ללא דיאטה תלמדי לעבוד עם הפיזיולוגיה הזו ולשנות את צורת ההתייחסות שלך לגופך, למזון ובודאי לעצמך. כשרוצים לשנות מציאות חיצונית מתחילים מבפנים, אחרת, את גוזרת דינך לחוות שוב ושוב את אותו המסלול. וחבל. חבל על עוגמת הנפש והתסכול, חבל על המאמצים. מקווה שהובנתי כהלכה, ואם לא, המשיכי לשאול, אשמח לענות. שוב מזל טוב והרבה נחת. שלך לאה פינטו

28/02/2009 | 15:47 | מאת: שיר

ממש ממש לא . רכשתי ואין לך מושג כמה זה עבודה בענינם אנשים גועל נפש רמאיים

06/06/2007 | 17:30 | מאת: מיכל

שלום אני כרגע נמצאת חודשיים וחצי לאחר לידת בתי השניה. כבר לפני חודש וחצי התחלתי דיאטה - ולא ירדתי עד כה בכלל. אמנם אני לא עושה ספורט, אבל דרגות הרעב אליהן אני מגיעה לא פעם (שלא במתכוון - עקב יום עמוס במיוחד) והעובדה שכמויות המזון שאני צורכת אינן גדולות מביאות אותי למצב דיכאוני שלא הצלחתי עד כה להוקיד ולו קילו אחד בודד. מה עושים?? תודה מיכל נ.ב. - 95% מהמוצרים בבית הם דיאטטים (לחם, גבינות, פסטרמה..)

06/06/2007 | 19:44 | מאת: בלה אגמון

אנחנו מאמינות שבגלל דיאטות משמינים. נראה שאת מנוהלת לגמרה על ידי תפיסת עולם דיאטתית שלדעתנו לא מביאה לאיזון פנימי המסתיים ברזון ושלווה אלא גורמת למאבק מלחמה ודיכאון. עצה שלי אליך היא לנסות דרך אחרת. תקראי קצת על הגישה שלנו אם היא נראית לך נשמח לפרט עוד. בברכה בלה

03/06/2007 | 21:34 | מאת: ריקי

היי לאה ובלה רוצה לעדכן אתכן שהעבודה שלי בכוון ההרזיה בשיטתכן ושהיא גם שלי עכשיו, עובדת. לאט לאט עם צעדות יומיות והמון דיבורים עם עצמי. ועם השלמה שזהו התהליך ואין אחר... ולשנות גישה זה סוג של התנסות שהיא לא תמיד קלה. לא מספיק רק להבין ולהסכים בראש צריך לפעול אחרת ממה שעשיתי עד היום. מנהגים חדשים עם האוכל. אוכלת עם מחשבה ועם המון סבלנות וסובלנות כלפי עצמי. זה לא קל אבל ירדתי ככה קילו וחצי ואני לא נשקלת כל יום. הרגשתי קצת שינוי ואז נשקלתי. ולא מציבה עכשיו שום יעד מישקלי אלא יעד התנהגותי שבו אני משתדלת לעמוד וזהו. ולראות את העשיה הזו כמשהו פשוט ובלי פחד מכשלון. לא לחשוב במושגים האלה יותר..ואני מרגישה שאני לא לבד. עוד המון אנשים מתמודדים יום יום עם הבעיות שלהם ואנשים עוזרים לאנשים. כמוכן כאן. ויש אנשים שעושים זאת ומצליחים וגם אני אצליח אופטימיות במקום פסימיות מאחלת המון כוח למי שנמצא כאן ושכל אחד ימצא את התשובה שלה הוא זקוק. תודה

04/06/2007 | 07:29 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב ריקי יקרה. את עובדת כ"כ נכון עם עצמך, שאין לי מה לאמר, רק להוריד את הכובע בפנייך. מצאתי כ"כ הרבה מרכיבי הצלחה בגישתך שאין ספק כלל וכלל שאת על המסלול הנכון. בחירה ברורה בדרך. אופטימיות נחישות להצליח מיקוד בשיח הפנימי מיקוד בהתנהלות שלך מול עצמך - קבלה וסבלנות גיבוש מטרה נכונה ומעצימה (יעד פנימי אל מול יעד חיצוני) פרואקטיביות ולקיחת אחריות על העשייה שלך בכל הרמות, וויתור על שיפוטיות והאשמה. ויתור על הפחד מכשלון לטובת העשייה וההצלחה אומץ לפגוש את עצמך זכרי תמיד שכל אלה הם שלך, גם אם בעבר לא ניצלת משאבים אלה ליצירת הצלחה בהרזייה. הכירי בהם היום והשתמשי בהם יותר ויותר. קבלי אותם כעובדה בלתי מעורערת. הצלחה היא דרך חיים ולא נקודה או הישג ספציפי. הצלחה היא בחירה, היא גישה. כשאנו מאמצים אותה, איננו רואים בכשלים נקודתיים איום אלא שיעורים להתקדמות. אין ספק שהפעם, בחרת בהצלחה, את הולכת בשביליה. כל שנותר לך הוא להמשיך לצעוד בה בהנאה, להרשות לך מדי פעם לנוח בצד הדרך ולהתמוגג מהמראות. תודה על השיתוף, נהניתי עד מאוד. שלך לאה פינטו

04/06/2007 | 10:01 | מאת: בלה אגמון

מצטרפת ללאה למחמאות

05/06/2007 | 22:10 | מאת: ריקי

ערב טוב לכן יקירותיי לאה , תודה לך על מילותיך . להיכנס בסופו של יום לפורום ולקבל היזון חוזר כל כך מחמיא, זו הסוכריה המתוקה שלי להיום. האמירה שלך שאני במסלול ההצלחה בתחום ההרזיה והבעת האמון המלא בהצלחתי פשוט מחממים את ליבי. קיבלתי מכן זריקת מוטיבציה להמשיך וביתר מרץ. וכך אעשה. סיכום הסיטואציה שלי לטובת שאר המקשיבים בפורום היא השגת היעד שלכן בניהול הפורום וכמו תמיד בהצלחה רבה. לכולנו יש אחריות בלעדית להשגת היעדים האישיים שלנו ואנחנו לרוב גם יודעים שאין מי שיעשה את העבודה במקומנו וזו באמת תחושה של " אם אין אני לי - מי לי?" אבל ,תמיד , גם לאחר שלקחנו אחריות ועשינו את זה ,לתמיכה ולליווי יש ערך שלא יסולא בפז. אין תחליף למילה טובה. כולנו ,כבר כילדים ועד תום ימינו כנראה , תמיד נשאב עוד כח ,מעצם העידוד והליטוף החם בזמן הנכון ובמקום הנכון. אין לזה תחליף. הישארו כאן והמשיכו. צריכים אתכן בדרך להצלחה וכשנתקלים במהמורות... על המהמורות שלי ,והדילמות , ויש כאלה, אספר בפעם הבאה שאגיע לכאן.. אני פשוט עייפה עכשיו. ערב נעים ושקט ושבע ואפשר להיות מאושרים.. גם בלי נשנושים.. ואולי רק פעם אחת .. אבל קצת!!!.

05/06/2007 | 19:45 | מאת: שיר

לא יענה לך כאן על זה. כאן מתנגדים לדיאטות .

06/06/2007 | 08:21 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב שיר תודה על תגובתך, כיף לפגוש אנשים שמבינים את הראש. שיר, אינני מתנגדת לדיאטה אני רק בעד הגוף, בעד ההצלחה, בעד העוצמה שבתוכנו, בעד השליטה האמיתית, בעד עבודה עצמית כנה, בעד תוצאות יציבות, בעד לגעת בדבר האמיתי, בעד האהבה והכבוד לעצמנו. כל ה"בעדים" שלי לא כ"כ מתיישבים עם גישת הדיאטה ולכן איש איש הישר בעיניו יעשה. לא אוהבת להיות "נגד" בוחרת ב"בעד" וזה ענין של גישה. כשאנו "בעד" זה ממקד אותנו במה שאנו רוצים. כשאנו "נגד" אנו ממוקדים לשווא במה שאנו מואסים. תודה שיר ויום נפלא שלך לאה פינטו

hey all... iam from isreal AND i want to ask you something.. my age is 12 AND soon 13 and my weight is really big AND when i do diet i cant stay on it and i want to take a really good diet because : my health my life and i feel like iam beauty AND if i got more nice body i'll be sexy

03/06/2007 | 17:37 | מאת: לבנה

אני משתמשת כבר תקופה בתה משלשל בשילוב עם תפריט דיאטה מבוקר + ספורט כשהתחלתי להשתמש בתה המשלשל זה הדבר היחיד שעזר לי לרדת במשקל עד אז קצב הירידה היה מאוד איטי , אך הבנתי שזה לא כ"כ בריא אני מעוניינת להפסיק עם התה אך חוששת שאני יעלה במשקל , מה לעשות?

03/06/2007 | 21:13 | מאת: מומחית

תפסיקי לשתות את התא בהדרגה ... עם שתית כמה כוסות ביום אז תורידי את הצריכה כל שלושה ימים בכוס אחת.. במקום תגדילי את כמות המים שאת שותה וירקות בעיקר ירוקים הם מלאים בסיבים וזה יעזן לך את היציאות.. מה שחשוב יותר לציין שאנשים שמחורים לתא משלשל או משלשלים בכלל כאשר מפסיקים את השימוש סובלים לא רק מהשמנה חוזרת אלה מעצירות... חשוב מאוד לצרוך הרבה נוזלים וסיבים... אולי מידי פעם גם יוגורט פירות יזרז את התהליך..

03/06/2007 | 08:25 | מאת: ספיר

אני לא יודעת כבר מה לעשות! ניסיתי בעבר כבר כמה דיאטות רזיתי יפה ונראיתי טוב אבל אחרי זה שוב העליתי במשקל. אני לפעמים מוצאת את עצמי אפילו כשאני ממש לא רעבה מחפשת תמיד משהו לאכול ולהכניס לפה ולנשנש אפילו אם זה בשעות מאוחרות בלילה. אני בחורה צעירה וזה מאוד מפריע לי. אני מאוד רוצה לרזות ויש לי הרבה כוח רצון אבל מצד שני קיימת אצלי סתירה בין הרצון שלי לבין המעשים שלי. אשמח אם מישהו יוכל ליעץ לי ולעזור לי בנושא. אני באמת כבר מיואשת. תודה...

04/06/2007 | 10:03 | מאת: בלה אגמון

ספיר עליך לטפל בעצמך טיפול שורש בבעיה הזו ולא בעוד דיאטה תורנית. בהצלחה

02/06/2007 | 19:01 | מאת: ענבר

אני בת 14 והתחלתי לפני כמה חודשים דיאטה, ירדתי בערך 6 קילו (אף פעם לא הייתי שמנה, אני פשוט לא מרוצה מהגוף שלי), ועכשיו אני במשקל האידיאלי ביחס לגובה שלי (גובה-1.62, משקל-56) אבל למרות זאת אני לא נראית טוב, אני רוצה בטן שטוחה, מתניים צרות יותר ורגליים רזות יותר. מה אני יכולה לעשות???

02/06/2007 | 20:54 | מאת: בלה אגמון

ענבר הדבר היחיד שאת יכולה לעשות זה ללמוד לחיות עם הגוף שלך בשלום. המשקל שלך תקין לגמרה. דיאטות שאת עושה רק יזיקו לך ויגרמו לך להשמין . עליך לשוחח עם משהו כדי לנסות להבין מה באמת מטריד אותך. גוף רזה וחטוב כמו של דוגמניות יש למעט מאד בנות ואם אין לך גוף כזה עליך ללמוד להשלים עם כך. אם למשל את גם לא מרוצה מהגובה שלך מה תעשי ? כלום כי ברור לך שאין אפשרות לשנות את הגובה . גם את מבנה הגוף אין אפשרות לשנות. את צריכה ללמוד לאהוב את הגוף שלך לאכל בריא ונכון, להתעמל ולשמור שגופך יהיה בריא. כי בריא זה יפה.

02/06/2007 | 21:00 | מאת: לאה פינטו

תני לי להבין אותך. לא משנה מה יהיה משקל גופך, לא תהיי מרוצה ממנו. אז למה להתאמץ? האם את מענישה את עצמך? וכי למה לך לעשות זאת? מה קורה פה, בעצם? יקירתי, תנסי להחליף את משקפיים הכהות דרכם את רואה את גופך, רק ליום אחד, רק לשעה. נסי משקפיים שדרכם אפשר לראות את יצירת המופת שהיא את. תני לעצמך צ'אנס להתלהב מעצמך רק ל- 10 דקות, להתאהב בעצמך רק ל- 5 דקות. ענבר מתוקה, אין בעיה עם השאיפה לרצות לשפר את מראה גופך. הבעיה היא לא מה את עושה אלא איך את עושה. עשי זאת מתוך אהבה והנאה, ותרי על הדחיה והמיאוס. שמעי מ"זקנה" שכמותי - אף אחד לא יכול לאהוב אותך יותר ממך. ואם זה היחס שאת נותנת לעצמך, למה את יכולה לצפות מסביבתך. יום אחד, את תהיי ממש גדולה ותביני שזוהי האהבה הראשונה והחשובה מכולן. בטן שטוחה, רגלים ומתניים חטובות - גשי לעבוד על שרירייך בהנאה, ובאהבה. ואם תעשי זאת בחוכמה ותדעי גם לתת מנוחה, אפילו גופך יהנה. את חייבת עזרה. והיא תבוא רק ממך. יש לך הרבה עוצמה בתוכך, נערתי. מצאי בתוכך את החמלה. שלך לאה פינטו

07/06/2007 | 16:13 | מאת: הילה

שלום לך, רציתי לשאול איך ירדת את ה 6, בתוך כמה זמן ירדת? והאם שילבת פעילות גופנית?

08/06/2007 | 12:38 | מאת: ענבר

אני אתן לך את התפריט שלי (1200-1500 ק'): בוקר- קורנפלקס עם חלב 1% - בערך 200 ק'. פרי. צהריים- חזה עוף ותפו"א/אורז/פסטה- בערך 400 ק' אפשרויות לביניים (לבחור רק כמה מהם לא לאכול את כולם)- פרי, חטיף בריאות, פרוסת לחם שיפון עם קוטג'/גבינה לבנה, סלט ירקות, יוגורט(60 ק'). ערב- ביצה (יכול להיות חביתה/ביצה קשה/ביצת עין/מקושקשת...) + פרוסת לחם שיפון עם קוטג'/גבינה לבנה + ירקות- כל הארוחה בערך 300 ק'. אני שותה 8-12 כוסות מים ליום,ומנסה להימנע ממתוקים וג'אנק פוד מכל סוג, אוכלת הרבה ירקות ו1-3 פירות ביום. ירדתי את ה-6 קילו ב4 חודשים בערך. לא שילבתי פעילות גופנית, אבל לא מזמן התחלתי ללכת לחדר כושר וזה עובד מצוין! מקווה שעזרתי

02/06/2007 | 17:13 | מאת: ירדן לוי

אני שוקלת 46 קילו והגובה שלי הוא 1.55 זה בסדר?

02/06/2007 | 20:46 | מאת: לאה פינטו

שלום ירדן אם אלה הם מימדייך ללא מניפולציות והתערבויות בוטות, זה בסדר גמור. זה יהיה מושלם אם תלמדי לאהוב את עצמך, לכבד את גופך ולהנות מהחיים. יש לי תחושה לא נוחה נוכח שאלתך, יקירתי. גם לי לא מרגיש נוח. ספרי לי יותר. שבוע נפלא שלך לאה פינטו

31/05/2007 | 16:10 | מאת: ליאת

שלום, אני בת 25 שוקלת 57 גובה 1.63 לפני כ- 5 שנים שקלתי 73 הורדתי את העודפים בשנה וקצת עם המון מאמצם אמיתיים ומאז במשך 3.5 שנים אני במשקל זהה ותקין ועם זאת בתהליך ארוך ומתמשך של הבנת הגורמים להשמנה. בחצי השנה האחרונה סיימתי את לימודי האקדמאים והתחלתי לעבוד בבנק ככלכלית העבודה מאוד טובענית, תחילה הייתי מפצה עצמי על כך באוכל אך מייד פירקתי את החיבור הנוראי הזה וחזרתי לשליטה. לאחרונה שמתי לב שיש לי בעייה בפירוק של חיבור והייתי מעוניינת בעזרתך. כשאני נמצאת סביב חברים וחברה (בעיקר בסופ"ש) אני מרגישה מצוין עם הדימוי גוף שלי ומרשה לעצמי לאכול דברים בכמיות לא סבירות זה גורם לי לאבד את האיזון ששמרתי עליו במהלך השבוע - אין לי אפשרות לשתף מישהו בזה כי בעיני הסביבה שלי זה יראה מאוד מוזר אם אני אתלונן על המשקל כי בעיניהם אני כבר "רזה טיבעי"-הם הספיקו לשכוח את הימים ההם -והגוף כמובן לא. אני שואלת את עצמי מה גורם לי דווקא בסביבה חברתית לאכול והתשובות הן כי אני מרגישה שם טוב ובטוח וכי והסביבה נותנת לי חיזוקים לכך שאני נראת טוב, אבל אני לא מצליחה להגיע לרמה בה אני מפרקת הת החיבור הזה אני זקוקה לדעתך המלומדת בעינין אשמח אם תעזור לי ו\או תפנה אותי למאמרים תודה ליאת

31/05/2007 | 20:47 | מאת: לאה פינטו

ערב טוב ליאת איזה יופי שבאת. אני אוהבת את האופן בו את עוצרת לחשוב, לברר, להבין ומקווה להיות לך לעזר. אני חושבת שנכון לבחון את התפקידים הרגשיים שנתת למזון בחייך, אל לפני כן אני מבקשת להבחין לך משהו שבולט לי מאוד בהודעתך. כתבת: "...בעיניהם אני כבר "רזה טיבעי"-הם הספיקו לשכוח את הימים ההם -והגוף כמובן לא." האם את בטוחה שזה הגוף שלא שכח, ולא ...את? יש לי תחושה חזקה שזו את שאינך רואה עצמך רזה. יש לי הרושם שאת תופשת את עצמך כשמנה שנאבקת, יודעת מדי פעם להנות ולהתענג על ההישג אך בגדול זה לא מה שאת מרגישה באמת. את אינך רואה עצמך רזה. העיסוק שלך בזה והמיקוד שלך בחריגות מלמדים אותי על רגישותך שמעידה על איזשהי מידה של חשש וחוסר בטחון בעצמך ובגופך. ולכן כתבתי בכותרת "סימפטום דיאטטי" כשהכוונה שלי היתה לתהליכים שאינם כוללים שינוי תפישה לגבי עצמנו. בתהליך הרזייה ללא דיאטה, אנו עובדים בעיקר על ה- being שלנו, על האופן בו אנו מתייחסים לעצמנו ורואים את עצמנו. התהליך מתמקד בביסוס מהות פנימית שתהלום את מה שאנו רוצים לבטא בעולמנו החיצוני. אדם רזה באמת, לא עושה ענין גדול מזה שהוא אוכל קצת יותר בחברה או בסופ"ש. ההרגשה שלי היא שאת שומרת על מהות שמנה בגוף רזה, מבלי להיות מודעת לכך, ומעבירה את האחריות (על אף העובדה שניכר כי את אדם שלוקח אחריות) ללא משים לגופך "הבעייתי". הפער הזה בין מה שאת חווה מבפנים לבין מה שאת רואה בחוץ, יוצר אי נוחות ומאבק. לא כ"כ הבנתי למה את מתכוונת כשאת כותבת "חזרתי לשליטה" ו"בכמיות לא סבירות" אינני יודעת באיזה אופן הפחתת ממשקלך ולמה מתייחסת האמירה "שמירה על איזון" אשמח להבהרה ולהמשך השרשור. אינני רוצה לצאת בהצעות ובהמלצות לפני שאני מצליחה להבין עד הסוף. אני כן חושבת שעשית כברת דרך ב- 5 השנים האחרונות והכיוון שלך הוא נכון, כל מה שנדרש זה עוד קצת לנקות את משקעי ההיסטוריה ולקבע מציאות חדשה. מקווה שתקבלי את הזמנתי שלך לאה פינטו

הם גם ערכו השוואת מחירים ומסתבר שיש הבדלים גדולים! לפני שקונים מוצר דיאטה, כדאי לבדוק מה אמרו עליו באתר. אשמח לשמוע דעתכן על מה שכתוב שם. www.teva-shop.co.il

31/05/2007 | 19:45 | מאת: לאה פינטו

שלום סיגלית לבקשתך נכנסתי לרגע לאתר המדובר. מעבר לכך שמדובר בחנות וירטואלית שמשווקת מגוון מוצרים, ביקשתי לדעת מי עומד מאחורי האתר באמצעות "אודותינו", וגם שם לא מצאתי פנים ושמות אלא אג'נדה שמיועדת לשרת את מטרת האתר שהיא ככל הנראה מכירה של מוצרים כאלה ואחרים. כיוון שביקשת את דעתנו, אני אביע עמדתי האישית. כל עוד נחפש מוצרי פלא מלאכותיים ולא נתעמת עם הסוגיות האמיתיות, נקבע את מציאות ההשמנה שלנו שוב ושוב. בני אדם לא אמורים לצרוך אבקות או קפסולות, עם כל הכבוד לטבעיות המוצרים, זה ממש ממש לא טבעי לנו. ומה שלא טבעי לנו, לא יחזיק מעמד לאורך זמן. מה את חושבת שיקרה ביום שבו תפסיקי לצרוך מוצר כזה או אחר? רבים ניסו לפנייך, מצאי איתם, בררי. גישת ההרזייה ללא דיאטה מחברת אותך לגוף שלך ולהוויה שלך על מנת ליצור שינויים מהותיים מבפנים החוצה. אין צורך בעזרים חיצוניים, כולל תפריטים אגב, יש לעשות עבודה עם עצמנו. רק בתהליך שמטפל בגורמי ההשמנה ניתן למגר אותה. כל עוד תטפלי בסימפטומים שהם משקל הגוף והאכילה עצמה, את מפספסת את הנקודה בגדול. מקווה שהובנתי כראוי, ואם לא את מוזמנת להמשיך ולשאול, אשמח לענות. בהצלחה שלך לאה פינטו

29/05/2007 | 19:11 | מאת: משה

כמה קלוריות צריך חייב לאכול בן 50 גובה 168 מישקל 95 ד ח ו ף

29/05/2007 | 22:29 | מאת: בלה אגמון

הפורום לא מתעסק בקלוריות או דיאטות.

30/05/2007 | 04:22 | מאת: משה

מה זה הרזיה לא דיאטא

29/05/2007 | 10:18 | מאת: מאיה

אני רגילה לאכול ארוחה אחת ביום. הגובה שלי הינו 1.55 ואני שוקלת 50 ק"ג. אני מעוניינת להוריד 2 ק"ג. כיצד אוכל לעשות זאת, כאשר גם ככה אני אוכלת ארוחה אחת ביום? ועוד שאלה- איך יותר נכון לאכול ארוחה אחת ביום או חמש ארוחות קטנות? תודה, מאיה

29/05/2007 | 22:28 | מאת: בלה אגמון

מאיה אני לא רוצה להשמע דרמטית אבל את נשמעת לי סובלת מהפרעת אכילה. משקלך תקין/נמוך ואת אכלת ארוחה אחת ביום - דבר שהוא ממש לא בריא ולא מאוזן ומה שאת שואלת זה איך להוריד עוד 2 קג. לי זה מריח כבעיה שדורשת התיחסות רצינית ומקצועית. פני לטיפול .

28/05/2007 | 21:52 | מאת: יערה

ללכת לסופר, כשאני רעבה, לקנות מה שהייתי צריכה. לחכות בקופה, להסתכל על כל החטיפים ובסוף לקחת אחד מהם, כי אני רעבה... ואז להחזיר אותו, כי בבית יש לי אוכל "אמיתי" וזה מה שבאמת בא לי עכשיו... אבל, אחרי האושר... ברגע שאני מגיעה הביתה, ואחרי שאכלתי את מה שהגוף שלי צריך, אני ממשיכה וממשיכה לחפש ולאכול "שטויות" וזה נמשך עד הערב. מה לעשות?

28/05/2007 | 23:27 | מאת: בלה אגמון

היי יערה. עליך להבין מה מסתתר מאחורי הצורך לחפש שטויות זה רמז למשהו תעצרי שם בלי לאכל ותתבונני בתחושות, רגשות, מחשבות. מה עולם שם? מה את באמת רוצה? איזה חלק בתוכך מבקש לאכל עוד ועוד.

28/05/2007 | 23:54 | מאת: יערה

הדבר שהכי קשה לי בדרך לבולמוס, זה לחשוב למה אני רוצה לאכול. אני אפילו לא מצליחה לחשוב מה אני באמת רוצה לאכול עכשיו (כבר עברתי את שלב הכמיהות לשוקולד ועוגיות בלי הפסקה, אבל בבולמוס זה תמיד חוזר לשם, לא יכולה לעצור...)

29/05/2007 | 11:48 | מאת: לאה פינטו

צהריים טובים, יערה. מה שאת מתארת היא תבנית של "חסך - אכילת יתר" תבנית המאפיינת מדיאטיים, תבנית התנהגות המאפיינת אנשים בעלי מהות ותפישה שמנה. את ממיינת את המזון ל"אמיתי" ול"שטויות" ולטעמי זה המקור המרכזי למאבקייך. מה לעשות? לשנות את צורת ההסתכלות והחשיבה שלך. חסך תמיד מוביל לאובססיה. כל עוד תצרי חסך, סביר שתחווי צריכת יתר (ולא רק במזון, אגב). כל עוד את מגבילה את חופש הבחירה שלך ע"פ הקיטלוג שלעיל או אחר, את כמו אסיר בכלא שכל כמיהתו היא לצאת לחופשי, וברגע שזה יתאפשר זה גם יתבצע. אלא שאת הכלא הזה את יוצרת, הוא לא אמיתי. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שכפיית תפריט כזה או אחר על עצמנו לא יכולה לעבוד באמת. והאמת היא שאין מה להלחם בזה, זו איננה הדרך. זו הסיבה שבפורום זה, אנו מדגישות את העבודה על דפוסי החשיבה והתפישה שלנו, על צורת ההתייחסות וההסתכלות שלנו. היא יוצרת את ההתנהגות המשמינה והיא זו שבכוחה ליצור מציאות רזה. לנצח את עצמנו פה ושם, זה לא רציני. לזהות ולהכיר בעוצמות שלנו, לעבוד נכון עם המשאבים שלנו - זה רציני, ממנף ומעצים. יערה, לא צריך לסבול כדי לרזות, האמיני לי אפשר לעשות זאת בהנאה רבה, אם רק לומדים לנקות את כל מה שמפריע. ובנוגע ל"אושר" - פתחת בשאלה ענקית שעליה יכולתי לכתוב רבות, נשאיר את זה להזדמנות אחרת. מקווה שתקחי לתשומת לב שלך בברכת יום מקסים לאה פינטו

אני 172 שוקלת 72 אני רוצה לרדת 7 קילו במיידי האם זה אפשרי ב5 שבועות????

29/05/2007 | 07:16 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב טלי. בכל מה שקשור לגוף ולתהליכי חיים, אינני מאמינה בפרויקטים ובתוצאות מהירות. מכאן שאין בשורות בפי. כדי ליצור תוצאה יציבה ולא כזו המתעללת בגופך ובך, רגשית, יש לעשות דרך שמתחילה בשינוי מבפנים. לרדת 7 ק"ג ב- 5 שבועות? ראיתי כאלה שעשו את זה, זו לא היתה התוצאה היחידה שהשיגו אלא רק תחנה בדרך חזרה למעלה. בהצלחה שלך לאה פינטו

28/05/2007 | 10:34 | מאת: רעות

מה המשקל האידיאלי לגובה 1.74?

28/05/2007 | 15:10 | מאת: לאה פינטו

הי רעות. זו אותה רעות מהשאלה למטה בנוגע לטבלאות? "אידיאלי" תמיד מתחבר לי עם פרספקטיבה מאוד אישית. הבעל האידיאלי, הבית האידיאלי, הג'וב האידיאלי......הגוף האידיאלי. כולם על אותו משקל - מה שמרגיש לך הכי נעים נוח, מספק ומגשים. מכאן שקשה לי מאוד לענות לך. אם את אותה רעות מהשאלה הקודמת, יתכן ואת מתייחסת לטבלאות גובה ומשקל ובעצם שואלת מהו טווח המשקלים בו מרוכזות רוב הנשים בגובה 1.74. ואז אני אשאל, על איזה מבנה גוף אנו מדברות? צר, רחב, בינוני. מנתוני הטבלאות, שאני ממש ממש לא אוהבת, עולים הטווחים הבאים: מבנה צר - 58-64 ק"ג מבנה בינוני - 62-69 ק"ג מבנה רחב - 67-76 ק"ג קחי בחשבון שמדובר בנתונים סטטיסטיים שלא תמיד רלוונטיים לאדם כזה או אחר. ומה עכשיו, קיבלת אישור ולגיטימציה להיות? רעות, יש לזכור שמשקל הגוף אינו מדד למסת השומן. זהו מדד כללי שנותן אינדיקציה על המסה הכללית, כאשר שומן הוא יחסית החלק היותק קל בה (לעומת הנוזלים, השרירים והעצמות). יום נפלא שלך לאה פינטו

28/05/2007 | 07:18 | מאת: טלי

שלום, אני עושה דיאטה של 1200 קלוריות ביום, והבנתי שמותר לי 2 מנות פרי ביום. רציתי לדעת במילון ואבטיח כמה זה מנת פרי, חצי מלון או פחות? בנוסף רציתי לדעת לגבי דגים..האם גד סול ללא ציפוי ודגים אחרים שנעשים במחבת ללא שמן הם רבי קלוריות או שאין בהם שומן?

28/05/2007 | 15:01 | מאת: לאה פינטו

טלי יקרה. פני בבקשה לפורום שעוסק בדיאטה. אנו, כאן, בפורום הרזייה ללא דיאטה, לא מאמינים בצורת חיים כזו שמהנדסת ומתחשבנת עם המזון. בהצלחה לאה

27/05/2007 | 13:14 | מאת: ספיר

בלה ולאה תודה,המילים שאמרתם לי בהודעה הקודמת נגעו לליבי ובאמת בכיתי.הלכתי ליועצת(מישהי שמבינה בתחום)וסיפרתי לה הכל וגילו אצלי את האנורקטיות(הפרעות אכילה)זה לא היה צפוי בכלל. עכשיו אני נאבקת במחלה הזו...ולמזלי כנראה שרק התחלתי אותה. עצה שלי,תאכלו טוב.רק היום הלכתי לעשות בדיקות דם כדי לראות עד כמה גדול הנזק שעשיתי לעצמי...וזה היה קצת קשה כי לא מצאו דם... נקווה לטוב. תודה על התמיכה והמילים החמות ספיר

28/05/2007 | 06:17 | מאת: לאה פינטו

ספיר המקסימה, אני גאה בך. על ההתעוררות והיוזמה, על האומץ להתמודד. על ההקשבה ועל לקיחת האחריות על עצמך ובריאותך יש לי הרגשה מאוד טובה בנוגע לסיכויי הצלחתך. תודה על השיתוף, יקירה. מחבקת ומעודדת מרחוק. שלך לאה פינטו

24/05/2007 | 20:49 | מאת: שי פלג

כמה קלוריות יש בפיתה עם שוורמה אם אני שם רק סלט ו את ה שוורמה בנוסף אותה שאלה לגבי פיתה עם שניצל ופיתה עם פרגית

02/06/2007 | 09:12 | מאת: לאה פינטו

שלום שי. אני מפנה אותך לתשובה שנתתי למשה, מספר הודעות מעליך. שבת שלום לאה

24/05/2007 | 11:50 | מאת: אודליה

אני בחורה בת 14 בגובהה1.72 ושוקלת 76 אני רוצה להרזות אבל אני לא מצליחה. אני אומרת לעצי ממחר דיאטה ןנישברת. תעזרו לי בבקשה. אולי דרך כדורים זולים או אולי איזה תה שמשלשל לא יודעת רק תעזרו לי.

25/05/2007 | 08:06 | מאת: איתן

את לא במקום הנכון. כאן אף אחד לא יתן לך שום דיאטה. הם נגד דיאטות אם לא הבנת

01/06/2007 | 09:24 | מאת: הרץ הקריית גתי

שלום, מושון. ההצלחה בדיאטה בנוייה מ-2 כיוונים. פעילות גופנית קבועה ואכילה נכונה קבועה. צריך לאכול פחות ולהתאמן יותר. כדי לרזות. אסור לך לרדת בשבוע יותר מקילו אחד. *אני מדבר מניסיון, שקלתי 128, ועכשיו(אחרי 7 חודש) 87. אני יודע שזה הרבה. בהצלחה!!.

23/05/2007 | 13:49 | מאת: איתן

שלום אני רוצה להתחיל לאכול מסודר בשביל להוריד קצת ק"ג ורציתי לשאול - אני מכור לסושי השאלה שלי כמה קלוריות יש לסושי והאם זה משמין ? בריא? תודה

23/05/2007 | 14:41 | מאת: שיר

לא יותר פשוט לפנות למדריך קלוריות באינטרנט?

22/05/2007 | 16:35 | מאת: איילת

האם ספר שנקרא "אני יכול לגרום לך לרזות" של פול מקקנה מדבר על משהו שקרוב לדרך שלכן להרזיה ? אני מחפשת ספרים בנושא. תודה

29/05/2007 | 19:44 | מאת: איילת

אין לכן מושג. אז תגידו שאין לכן מושג. תודה באמת.

21/05/2007 | 14:31 | מאת: ריקי

שלום לכן. היום חתכתי הביתה מוקדם. יפה מצידי.והנה בלה , אני עכשיו מחויכת. לא להאמין אבל הכנתי לי כוס תה ענקית ולקחתי אותה למרפסת לשיחה אישית עם עצמי. והנה התובנות: ריקי הרזה לא נעלמה - היא כאן אצלי. היא שמחה מאוד ששלפתי אותה וקראתי לה אלי לשיחה. היא מספרת לי שהיא היתה עצובה כי הזנחתי אותה. בגדתי בה. חייתי על פי תודעה אחרת. היא אומרת לי שאנחנו חיים בעולם חברתי שמגדיר לנו מה יפה , מה מוצלח , מה אסטתי , מה ה"משקל" ה"נכון" , מה המראה ה"נכון" , מהי ההתנהגות ה"נכונה" וכו'. היא "מאשימה" אותי בהליכה שולל אחר אשליות שווא. בציות עיוור לסטנדרטים אכזריים שגובה התחרות האנושית. היא אומרת לי "יופי , הצלחת כנראה להוכיח שאת כל יכולה אבל עלי דילגת והנה התוצאות. ניסיתי להרים מעת לעת קולי ולהדריך אותך מה לאכול , איך לאכול וכמה בדיוק כפי שנהגת פעם. אבל את לא היית שם. היתה ריקי האכזרית. ואני עונה לריקי הרזה והחביבה: נכון, חדלת להתקיים בתודעתי בשנים האחרונות ומי באמת אני היום? במידה רבה תוצר של הקונצנסוס שהוא אני. לדוגמא? אם אני רואה היום אשה שמנה אני חושבת לעצמי , מה קרה לה? אין לה משמעת עצמית? היא לא מסתכלת במראה? היא ממש....כמה מצחיק וכמה עצוב...הרי זו גם כמעט אני... אז מה הלאה? אני מפלסת את דרכי בעליה לאחר שנפלתי לתהומות. העליה היא קשה. אני צריכה לרכוש כושר נפשי כמו גם כושר גופני. אבל הפעם אני לא לבד. יש לי את בלה ואת לאה ואת ריקי. חבורה נכבדה. ולבקשתך בלה: לא תהיה מאושרת ממני להפיץ את תורתכן לחברותי ולאחרים משום שאני מאמינה בה. אבל על מנת ש"טובים והמוצלחים ההם" ישתכנעו הם צריכים לראות אצלי שינוי משמעותי.קלה יותר נניח בעוד שלושה חודשים.... אני צוחקת. במצב רוח מעולה בכל מקרה. התה היה טעים. אולי אאמץ לי אותו אחת ליום. חג שמח

21/05/2007 | 18:50 | מאת: בלה אגמון

הי ריקי. את תלמידה טובה ,הייתי רוצה לטפל בך ,זה נראה לי כייף אמיתי. השינוי יבוא אני מבטיחה לך. אם עובדים נכון , חוסכים כסף מתנהלים בתבונה ובבגרות המינוס יסגר ויתחיל להצטבר כסף - זו פיזיקה פשוטה. באותה מידה אם מקשיבים לגוף, מכבדים אותו ,מגלים את כל החלקים בתוכנו ולומדים להכיר ולהוקיר את כולם תיהיה אנטגרציה ,איזון שמחה, וקבלה. זה קורה פעם אחרי פעם אצל הלקוחות שלי, דווקא אחרי שהן מפסיקות להתרכז בדיאטה ,במשקל, ובתוצאות מספריות, הן מתחלות להרגיש שהן מרזות ולקצור מחמאות. והכייף הכי גדול שלהן כששואלים אותן איך עשיתן את זה זה להגיד אני אוכלת הכל לא עושה יותר דיאטה ומרזה. גם לך זה יקרה, עליך רק להאמין. נשמח לעדכונים. בלה

21/05/2007 | 19:16 | מאת: נועה

אני, שנלחמת שנים במשקל, בבולמוס ובהרעבה, וכל כך רוצה להגיע לאן שהגעת את ריקי, מבינה כל כך את מה שאתן אומרות אך לא מצליחה להפנים ולהשתנות. אני כל כך רוצה את הבטחון, את ההשלמה ואת הרוגע - ונכון לעכשיו זה לא נראה בכלל אפשרי. כל כבוד לך, וכמו שאומרים. הלוואי יום אחד, עליי.

21/05/2007 | 22:53 | מאת: ריקי

היי בלה תודה על הפירגון. זה מחמם את ליבי. הייתי בשמחה מאמצת אותך כמורה ואולי גם זה יקרה בעתיד. גם ללאה הייתי רוצה להקשיב עוד ועוד.בימים אלה אני מסדרת את הלו"ז כך שאוכל לדאוג קצת לעצמי ולהתאזן כמו שאמרת.ויחד עם זה ,עלי לדאוג גם ליתר העיסוקים הישנים והחדשים שלי חדשות לבקרים.אני צפונית ומניחה שאתן במרכז. מרחק גאוגרפי לא קטן.כשאין זמן להיטלטל בדרכים. אבל גם כאן בפורום אני פשוט מוצאת את עצמי בזכותכן !! הנה נתקלתי בתגובה של נועה הכל כך צפויה ומובנת לי , ובעצם מבלי עדיין להכירה , סיפרתי לה מה עשיתי היום . דרכנו היא משותפת בפורום החוויתי הזה. אעדכן בשמחה לילה טוב

21/05/2007 | 00:10 | מאת: ריקי

תודה בלה ולאה על שאפשרתן לי לתת לי את עצמי, ואתכן . וידוי קטן. ברשותכן ,אחזור לרגע שבו נכנסתי לפורום שמכונה הרזיה ללא דיאטה. התעכבתי כאן ולא סתם. יש לי מטרה לרדת במשקל ובתוך שלושה חודשים. תקראי לזה אקסיומה בלה , אבל יש מצבים בחיים שיש דד ליין. מה לעשות והכל בשמחות כמובן.לא היה לי מושג איך עושים את זה והיה לי ברור - רק לא דיאטה בבקשה!! נשאבתי מיידית אליכן והקשבתי , בפעם הראשונה, קשב רב למה שנאמר לי! בלי הסחות דעת , בלי להתווכח , בלי לחוש שעלי לרוץ לדרכי ולעסוק בדברים חשובים יותר...הפעם שמתי את עצמי בראש סדר העדיפויות. ההקשבה האמיתית שלכן והמילים הקולעות חדרו לתודעתי ואמנם להקשבה הזו מתחילות לצוץ תוצאות. ועוד פרט עלי. כל חיי הייתי רזה ולא נתקלתי בבעית דיאטה פשוט ראש רזה. אבל התחולל שינוי ושמנתי. לקח לי זמן להבחין במה שקורה ושבעצם אם לא אקשיב לגוף שלי אשמין עוד ועוד וכך גם לצערי קרה. ההערות מהסביבה לא איחרו לבוא ואני המשכתי בשלי. מה פתאום אני בכלל לא ממש שמנה. רק קצת. אולי. מין סלחנות ועייפות כזו..ועיזבו אותי בשקט. אבל לא עוד. עכשיו אני זו שלא חיה עם ההשמנה בשלום והגיעה העת לעשות מעשה. שיטתכן מלהיבה אותי משום שמדובר בדרך חיים ממש ואני איתכן בענין. זו השקפת עולמי וזו הדרך הטובה לחיות נכון ולהצליח. דיברנו על זה. אבל - זו דרך שאצלי כנראה תתארך . וגם את זה אני מקבלת.אני אלחם כדי לפנות לעצמי את הזמן ולטפל בצרכים האמיתיים שלי.אקשיב יותר לעצמי , לגופי , לכן כאן ולעוד הרבה תכנים ואנשים נפלאים שמקיפים אותי. לאה יקרה ,נתת דוגמא נפלאה. היית צעירה כשהתעקשת לשנות גישה למתמטיקה. לא הרמת ידיים פשוט התישבת , פינית את הזמן לתוך הלילה ולימדת את עצמך , בקצב שלך ,וכמובן שהצלחת. כל זה משום שהיה לך בטחון בנתונים השיכליים שלך ובצדק רב. אני עושה את זה היום עם נושא הההרזיה. אבל ככל שאפנה את הזמן -עדיין אין לי את כל הזמן שבעולם ואני מבקשת את נסיונכן ועצתכן לתקופה הקרובה( שסיפרתי עליה בתחילה.) מה לדעתכן עלי לבצע כמשימות מיידיות בימים הקרובים על מנת להכניס את עצמי למשהו מסודר ויעיל עם האוכל? . אעשה כעצתכן את הצעדים הראשונים. מבטיחה. אוהבת אתכן ומעריכה את העבודה המצוינת שלכן כצוות כאן. כייף לראות את החיבור הנכון שלכן . טובות השתיים מן האחת. לילה טוב

21/05/2007 | 08:17 | מאת: בלה אגמון

ריקי היקרה. ראשית תודה על הפירגון . שינית אתיחס לבקשתך. אני שומעת את האמירה שלך האומרת - הכל טוב ויפה אבל אני חייבת לרזות לקראת תאריך מסוים ועם כל הכבוד לגישה אני רוצה תוצאות. אני מציע לך להזמין את החלק הזה שבתוכך האומר את הדברים האלו לכוס תה. תשבי אתו , תדברו, תכירי אותו ותביני שמה שהוא אומר זו לא עובדת חיים זו רק השקפת עולם שלו - צודקת מבחינתו אבל רק השקפת עולם אחת. תכבדי אותו ותודי לו אבל אל תרוצי מיד למלא את בקשתו. אחרי שתגמרי לשתות אתו את כוס התה תזמני חלק אחר בתוכך שחושב מדבר ומתנהג אחרת תראי מה לו יש לומר. רק אחרי השיחה הזאת תחליטי מה נכון עבורך ומה אפשר וכדאי לעשות. שלושה חודשים זה לא הרבה זמן לתהליך נכון אבל הם עשויים להספיק ,בתנאי שלא תעשי את כל מה שאת עושה כתנאי לגוף שלך שימלא את חלקו בעסקה כלומר ירד במשקל. עליך לומר לגופך שאת אוהבת ומכבדת אותו כמו שהוא ובשמחה וגאווה רבה תלכי לאירוע בלי קשר למשקלו. עלך להמשיך להקשיב לו, להזין אותו על פי בקשתו ולהיות בטוחה שהוא יחזור לאיזון הטבעי שהיה לו בעבר לפני שהרזה הטבעית שבך הלכה לישון. תורידי את הלחץ מעצמך ומגופך. תתרכזי בשמחה של האירוע שמתקרב . אם תיהיי שלמה עם עצמך ,אוהבת וקורנת, תראי הרבה יותר יפה מאשר אם תרגישי רעבה, כועסת ומנותקת מהגוף אבל עם מספר קילוגרמים קצת יותר נמוך. אז אני מברכת אותך על החלטה שלך לחזור ולטפל בעצמך נכון וטוב, לפנות לעצמך זמן ואנרגיה למרות אורח חיים אנטנסיבי, להנות ממה שיש ולא להתרכז במה שאין. זה הצעדים שעליך לעשות והאיזון יחזור אליך. תוך כמה זמן? את זה רק גופך יוכל להחליט. אשמח מאד אם תפיצי את הבשורה של הרזיה ללא דיאטה ,זו גישה חשובה שקולה לא נשמע מספיק חזק. בהצלחה, בלה

20/05/2007 | 11:18 | מאת: טלי

אני מטופלת של בלה כבר 3 חודשים בערך ,תחילה פקפקתי בשיטה חזזרתי לשומרי משקל. וכשלא הצלחתי החלטתי שוב לנסות ולהאמין בהרזייה ללא דיאטה. תאמינו לי זה עובד היום אנ י במצב של חופש מדיאטה,אוכלת הכל כמובן לפי זיהוי רעב ושובע ,אלו חיים אחרים אני לא חושבת על הארוחה הבאה ,לא מפחדת מאוכל. והכי חשוב מתחילה להתידד עם גופי.אני עדין ממשיכה בתהליך ומגלה על עצמי כל הזמן דברים חדשים מסתכלת לאחור וצוחקת על הנסיונות הכושלים :דרך המלך,נקודות,חלבונים... תנסו!!! לא תתצטערו אני הרווחתי את האושר לחיים שלי בחזרה . אני יודעת היום איך מרגיש רזה טבעי.

21/05/2007 | 08:18 | מאת: בלה אגמון

טלי היקרה. תודה על המילים החמות. בלה

20/05/2007 | 09:48 | מאת: דגן

קראתי שמומלץ לפני פעילות ספורט לצרוך דגני בוקר,אבל לא גרנולה. מה ההבדל ומדוע לא לצרוך גרנולה לפני ספורט? בהמלצה גם כתוב ,קורנפלקס ללא חלב! מדוע? האם כוס חלב 1% יכולה להפריע לאימון? תודה

21/05/2007 | 08:23 | מאת: בלה אגמון

פני לפורום לתזונת ספורט.

21/05/2007 | 13:16 | מאת: דגן

תודה,אבל את מפנה אותי לפורום שלא קיים!!!

לאה להקשבה האמיתית שאת ,ובלה מדגימות כאן (וכמובן גם למענה המושכל) יש ערך שלא יסולא בפז .הנמצאים בפורום ,שמבחינים בכך ומצליחים לנכס הקשבה מסוג כזה לעצמם כבר עלו על דרך המלך . בשיחות שמתנהלות כאן כל מה שנאמר הוא רלוונטי..הוליסטי ממש. אני ,שהגעתי לכאן עייפה ומותשת,אשה מגובשת , שמנמונת ,שמסתערת על משימות ודי בטוחה בידע שרכשתי עד היום בתחומים שונים מוצאת את עצמי פתאום ממש בתהליך למידה ויישום.לומדת אצלכן, להרחיב את היעד אפילו מעבר להרזיה -ליתר תחומי החיים. והכל בניחותא ובאוירה של תמיכה אמיתית. ההקשבה והמענים הקולעים שקבלתי פשוט עצרו אותי .זה כל כך פשוט. אולי לא ידעתי להקשיב. לא היה לי זמן..ולא סבלנות ולא סובלנות.העבודה. הבית ,בעלי ,ילדיי ,חברותיי , כל האנרגיה שמתפזרת ובערבוביה. ופתאום באמצע החיים ובאמצע הלילה , באינטרנט דווקא ,מתחיל סדר ..סוג של מנוחה שלקחתי וזה עובד!! ירדתי בימים אלה קצת במשקל. לא נשקלתי. אני מרגישה. עכשיו בימים אלה מתחברים לי ביחד הלב הראש הנשמה הרגש והאינטואיציה. אני משתפת. ואם אנחל הצלחה בדרך הזו ואיתכן אז זה יהפוך כמה אנשים כאן לאופטימיים יותר שבת שלום

18/05/2007 | 23:28 | מאת: בלה אגמון

וואו ריקי. איזה כיף לשמוע את מה שאת מספרת ומתארת. אני פתחתי את הפורום הזה מתוך אמונה ברורה שחייבת להיות דרך אחרת להרזיה כזאת שתעצים תעזור תעודד פריצות דרך ואכן תשפיע הרבה מעבר להרזיה. כשפגשתי את לאה מאד התחברתי אליה ואל הדרך שבה היא מתנהלת. הצעתי לה להצטרף אלי ואני כל כך שמחה על כך. כי לאה, בדרכה השקטה והחכמה מאד הקפיצה את הפורום הזה בכמה מדרגות ממש ועל כך אני מודה לה מקרב לב. אני שמחה מאד ריקי על שהסכמת להקשיב לדרך אחרת, על שפרגנת לעצמך הקשבה קבלה ואהבה, ועל כך שאת משתפת את כולם בחווית שלך. לי ואני בטוחה שגם ללאה חשוב לשמוע שמה שאנחנו עושות אכן תורם , מקדם ומשפיע. אז באמת תודה רבה. ותמשיכי - להקשיב, לאהבו, לקבל לאזן ולפרגן. בברכה, בלה

19/05/2007 | 08:15 | מאת: לאה פינטו

ריקי יקרה. לתת זה כיף, לדעת שיש מי שלוקח זה עונג טהור. החוויות שאת חווה משמחות ומרגשות. אני רוצה להוסיף לך עוד פרט אחד להסב אליו לב, לסמנטיקה שלנו משמעות רבה. מהיום, אמרי נתתי לעצמי מתנה...את עצמי. ולא "קיבלתי מתנה" ההבדל הוא בין פסיביות לאקטיביות, ההבדל הוא בין מזל ללקיחת אחריות ופרואקטיביות, ההבדל הוא בין "זה בידיים שלי, זה פרי יצירתי" לבין תלות בגורם אחר, חיצוני לי. יש לי הרגשה שאת מודעת להבדל ומודעת למשאבים הפנימיים שלך, תני להם יותר לגיטימציה, הכירי ביכולותייך באופן מלא. לא כל אחד עושה שימוש בידע ובתובנות הללו, לא כל אחד עושה מטעמים מהמרכיבים שקיבל. את, כן. תמיד היתה לך היכולת להקשיב. רק לא הכרת בה ולא השתמשת בה. אך היא מצידה, תמיד היתה שם, מוכנה לפקודתך. ודאי, ישנן עוד מיומנויות רדומות, העירי כל אחת בזמנה מתוך אמונה שנולדת אדם בריא עם כל היכולויות שנועדו לשרת את חייו. השימוש בהן והפיתוח שלהן - הוא רק ענין של בחירה. הכירי בחופש שלך לבחור. לא יודעת איך, אבל את תמיד מעוררת בי זכרונות עתיקים מלימודי המתמטיקה שלי. וגם עתה, אני נזכרת בשנה הראשונה שלי באוניברסיטה, מתקשה מאוד בקומבינטוריקה. התסכול היה נוראי והאמונה היתה "אני לא טובה במתמטיקה" "זה גדול עלי". עד שיום אחד קראתי את עצמי לשיחה, זה היה לפני בחינה חשובה ואמרתי לעצמי את המשפט הבא: "את אדם בריא, נולדת עם מח שיש בו כל המרכיבים הנדרשים כדי לייצר הבנה, מעולם לא נמצא בו שום פגם רפואי. השתמשי בו, ארגני אותו מחדש" באותו רגע בחרתי לוותר על האמונה התוקעת של "אין לי יכולת" לטובת "אני מפתחת את היכולת". אני זוכרת את עצמי קונה ספר בתחום (מה שלא עשיתי עד אז כי הרי "ממילא אין לי את היכולת, זה גדול עלי"), מסתגרת ומתחילה מחדש, צעד צעד, אט אט, בפתיחות רבה מייצרת הבנה אל תוך הלילה. החוויה הזו תרמה רבות לעיצוב התפישה שלי וכנראה היתה אבן דרך שהובילה אותי לכאן. הכל מתחיל במה שאנו מאמינים לגבי המסוגלות שלנו ואת האמונה הזו אנו יכולים לבחור ללא קשר לנסיון העבר שלנו. ודבר נוסף....השמיים הם הגבול, רק תאמינו שאתם יכולים. תני לחוויות שאת חווה עומק, תני להם להיות לך שורשים חזקים ויציבים שיאפשרו לך להתמנף מעלה בכל תחום. תני להכרות החדשה הזו עם עצמך כח לקדם אותך. זה לא נפל עלייך, לא קיבלת כי מישהו אהב את העיניים היפות שלך - עשית, פעלת, בחרת, פיתחת, השגת. ואין כמוך. מודה לך מקרב לב על השיתוף, על הזכרונות שעוררת ועל שאת ועל שבאת. בלה יקירתי, לוקחת באהבה ללבי כל מילה. תודה על הכל. שלכן, לאה פינטו ישר כח, תמיד נעים ומרתק לקרוא אותך

18/05/2007 | 20:49 | מאת: קונפיוז

אני בת 20 וסובלת מהפרעת אכילה מגיל 14 (בהתחלה בולמיה ואח"כ סוג של אנורקסיה ובולמיה). לא קיבלתי שום טיפול עד לפני שנה שהחלטתי לאשפז את עצמי , אחרי שראיתי שלהורים שלי פשוט לא אכפת. כמה חודשים אחרי שהשתחררתי מהאישפוז המשקל שלי שוב הדרדר ורצו שוב לאשפז אותי אבל אז אני לא רציתי. בסוף דודים שלי הצליחו לשכנע את המטפלת שהייתה לי (עוד מהאישפוז הקודם) שהם ישגיחו עליי ושיתנו לי הזדמנות להוכיח את עצמי. באמת עשיתי מאמצים ואכלתי וגם די עליתי במשקל. בכל מקרה בית החולים כבר לא רצו לטפל בי בלי מסגרת של אישפוז במחלקהשל מבוגרים אז דודים שלי לקחו לי מטפלת פרטית שמאוד התחברתי אליה. כעבור כמה חודשים חזרתי הביתה והתשלום על המטפלת החדשה הוטל על ההורים שלי. ההורים שלי לא רצו לשלם ועכשיו נוצר מצבשאני לא בטיפןל. הקטע הוא שאני ממש מפחדת מטיפול לא פרטי כי אני יודעת שבמשקל שלי הקופת חוליםלא ירצו לטפל בי וישלחו אותי לאישפוז. איך אני יכולה לאכול נורמלי בלי לעלות למשקל שכל הרופאים טוענים שאני צריכה לעלות אליו? יש דבר כזה בכלל לאכול בלי לשים לב ואיך עושים את זה? תודה מראש, אני

18/05/2007 | 23:34 | מאת: בלה אגמון

שלום רב לך. כל הכבוד לך על האומץ הבגרות והחכמה שגילת עד עכשיו. אני רואה שאת נלחמת בעוז בהפרעת אכילה שלך. הבעיה היא שהפרעת אכילה היא מחלה הדורשת טיפול ארוך ויקר.[ אל תתיאישי עכשיו, תמשיכי במסע הבראה שלך. לא אתן לך טיפים ועצות דרך הפורום - זה לא אחראי ולא מקצועי. אשלח לך מפה הרבה תמיכה ואהבה. בלה

19/05/2007 | 12:12 | מאת: קונפיוז

אבל מה אני אמורה לעשות? אני פוחדת להתחיל טיפול חדש (כי מאוד נקשרתי למטפלת הקודמת שלי) ואיכשהו זה ברור לכולם, אבל לי לא ממש, שאני חייבת טיפול.

18/05/2007 | 18:28 | מאת: מ

שלום. אני בת 20, ויש לי בעיה שמאוד מאוד מטרידה אותי. עשיתי דיאטה לפני שהתגייסתי, הורדתי 12 וחצי קילו ושמרתי על זה. כשהתגייסתי העלתי כמעט את הכל. הצלחתי להוריד 7 קילו שוב, העלתי שוב, עכשיו אני בתהליכים להוריד אותם שוב ואני מרגישה כבר ממש מתוסכלת והרבה יותר קשה לי להרזות עכשיו, כי זה כאילו לא עובד יותר (אני אוכלת מה שהייתי אוכלת בדיאטות הקודמות), ואני לא מצליחה להרזות. בנוסף, זה ידוע שבצבא משמינים וזה עוד יותר מתסכל! ניסיתי לשלב ספורט אבל זה לא עזר בלהוריד משקל ונכון לעשות מבחינת תפקידי בצבא, אין לי זמן לביצוע ספורט. שמעתי שיש תרופות שמסייעות בהרזייה ואני ממש שוקלת לקחת אותם. אשמח אם תוכלי להמליץ לי על כדורים מסויימים, לספר לי בדיוק איך הם עובדים וגם לכתוב לי מה ההשלכות או התופעות לוואי שלהם אם יש. תודה רבה רבה רבה

18/05/2007 | 23:48 | מאת: בלה אגמון

שלום מ היקרה. בואי אשאל אותך משהו, יש בפנייך שתי דרכים האחת בה הולכים כולם ומגיעים לאותו מקום ,ושניה בה הולכים מעטים אבל מגיעים למקומות אחרים לגמרה. תתבונני על שתי האופציות ואז תחליטי מה את בוחרת לעצמך. האופציה הראשונה היא האופציה המוכרת - את לא מרוצה מהגוף שלך כמו שהוא הרבה פעמים בלי הצדקה. את כופה עליו משטר דיאטה בלי לשאול אותו האם זה מתאים לו. את מתעלמת מהצרכים שלו, נותנת לו מזון שהוא לא מבקש ומגבילה אותו כשהוא כן רוצה לאכל. הוא יורד במשקל - האם יש לו בררה? אבל כועס מאד ושומר את הכעס הזה לעתיד. את מפסיקה את הדיאטה כי את מרוצה כבר ועכשיו הגוף שלך כועס וממורמר על הכלא שנכפה עליו אמור לשמור על המשקל החדש שכפית עליו. הוא , מה לעשות לא בידיוק מוכן לשתף אתך פעולה ואז מעלה את כל מה שהורדת ולפעמים הרבה יותר. את שוב כועסת עליו ושוב מנסה דיאטה , הפעם הוא כבר מוכן לדיאטה הזו ומסרב לרדת בקלות כזו כמו בפעם הראשונה. אחרי מספר מעגלים כאלה התוצאה היא - את והגוף שלך אויבים מרים, הוא לא סומך עליך ואת שונאת אותו. מה נשאר לך לעשות ? עוד דיאטה? זה הרי לא עובד . להשאר כמו שאת גם זו אופציה לא נעמה במיוחד. זה המסלול הרגיל שכוווווווווווווווווולם בוחרים וכוווווווווווולם מגיעים לאותה תוצאה( 95 אחוז מאנשים על פי מחקרים ). את בחרת במסלול הזה ולמרות גילך הצעיר את כבר מראה סימנים של מלחמה עם גופך, תקיעות וחוסר אונים. כל כך חבל . יש גם דרך אחרת שאנחנו מאמינות בה. בדרך הזו את לא מחליטה לבד שאת רוצה לרזות ולא כופה על גופך שום דבר. את מנהלת אתו דיאלוג מכובד ומכבד. את אוהבת אותו ולומדת את השפה בה הוא מדבר אליך. את לומדת איך הוא מביע צורך ברעב, במנוחה, בפעילות ועוד צרכים רבים אחרים.את מעבירה לו מסרים של אהבה בצורה של משפטים ומחשבות חיוביות עליו. בדרך זו גם אם לוקח זמן מגיע גופך לאיזון משקלי - כזה שמתאים לו , לא בהכרח מתאים לטבלאות או אופנה. בדרך זו מעטים בוחרים עדיין כי היא עוד חדשה אבל יותר ויותר אנשים שטעמו ממנה לא מוכנים יותר לוותר עליה. אז מה את בוחרת - דיאטות, כדורים ,אם זו בחירתך פני לפורום של תזונה קלינית או פורום רפואי. אבל כמו שלאה כתבה פעם תבדקי מה התועלת ארוכת הטווח של הכדורים האלה והאם את רואה את עצמך לוקחת אותם כל החיים. בכל אשר תבחרי אאחל לך המון הצלחה.

17/05/2007 | 21:52 | מאת: נעמה

היי קוראים לי נעמה ואני בת 17 אני חייבת לרדת איזה 3-4 קילו גובהי הוא 1.56 ומשקלי 48 , במיוחד עכשיו כי הקיץ מתקרב אני מרגישה שאני צריכה לעשות צעד כדי לשנות קצת. הבעי היחידה היא שהחלמתי לאחרונה מסוג של אנורקסיה.. אני יודעת היום שהרעבה היא לא פתרון ורוצה לסגל לעצמי הרגלי אכילה נכונים ואורח חיים בריא, אני אמנם הולכת לדיאטנית אבל היא לא תורמת לי במיוחד. השיטה שלכן מעניינת אותי והייתי רוצה לשמוע קצת יותר עליה, מה פירוש הרזיה ללא דיאטה? המשפט הזה לא נראה לי בכלל הגיוני כי אני לא מכירה חיים בלי דיאטה או שמירה אובססיבית על משקל, כיצד מקשיבים לגוף? אני איבדתי כבר מזמן תחושות שובע ורעב, כיצד משיבים אותן? בבקשה תעזרו לי, אני אמנם מקבלת עזרה פסיכולוגית ותזונתית אך בכל זאת מרגישה שאין לי למי לפנות...

18/05/2007 | 08:22 | מאת: בלה אגמון

נעמה היקרה. אני רואה שקשה לך ואת בעקר מבולבת. בין המסרים הסותרים שאת חווה מבחוץ על ידי המדיה, החברות שלך, הוריך מטפלים שלך ,ומבפנים על ידי כל מיני חלקים פנימיים בתוכך - החלק הבריא הרוצה לנהל חיים נורמליים שלא ינוהלו על ידי פחד מאכל וממשקל, החלק האנורקטי שעדיין חזק וגדול שלא נותן לך מנוח ואומר כל הזמן תרדי עוד ועוד ועוד ובטח עוד רבים אחרים. בעקר אני מרגישה את הבדידות שלך את זה שאת חושבת שאין לך על מי לסמוך באמת . אני מתארת לעצמי שזה מאד קשה לחיות בתוך כל הבילבול הזה. תראי נעמה. את נשמעת לי בחורה חכמה ורגישה. הייתי מאד שמחה לעזור לך אבל כמומחית לטיפול בהפרעות אכילה אני יודעת שכדי להבריא חשובה מאד הברית בינך לבין המטפלים שלך. אם את מרגישה שהדיאטנית לא עוזרת לך דברי אתה על זה ,תבדקי מה בידיוק את צריכה ממנה ותבקשי, תביאי את הקושי גם לפסיכולוג/ית שלך. הפתיחות והבגרות שלך חשובה מאד. אל תחפשי עוד ועוד שיטות. השיטה שלנו מדברת גם היא על כבוד והקשבה לגוף שלך, על בגרות ואחריות ועל אהבה רבה אל עצמך. בכל מקרה אין אפשרות ממשית לטפל דרך הפורום. מאחלת לך הרבה הצלחה במסע ההבראה שלך. משקלך תקין לגמרה ואת לא צריכה לרדת. מה שאת כן צריכה זה להבין שמגיעים לך חיים מלאים מספקים ועשירים בלי קשר למשקל שלך. בברכה בלה

17/05/2007 | 15:17 | מאת: ספיר

שלום,כתבתי כאן הודעה בעבר... אני אוכלת 3 ארוחות ביום(עד השבוע שעבר הייתי אוכלת המקס' 2 ארוחות ביום). כעת מופעל עליי לחץ מצד ההורים..ואמא שלי החליטה לפנות לכמה גורמים בגלל זה.ואני מסרבת..ואפילו קבעה לי פגישה להיום,שאינני רוצה ללכת אליה.הם טוענים כי אני לא אוכלת טוב(300-400)קלוריות ליום מצד אחד אני לא רוצה לאכול הרבה..מצד שני יש עליי לחץ אבל אני לא אוהבת לאכול את מה שיש..אני צמחונית עם נטייה לטבעונית...

17/05/2007 | 20:05 | מאת: לאה פינטו

ספיר מתוקה יום אחד, כשתהיי אדם בוגר ואחראי לעצמו ולילדיו, תגשי להורייך ותתני להם חיבוק ענק על תשומת הלב, האיכפתיות, האהבה והטיפול בך. התברכת בהורים שדואגים לך ופועלים למענך. גם אם כרגע קשה לך לראות זאת מבעד למסך הסוגר את עולמך הפרטי. הם אכן צודקים, כנראה שיש מקום לדאגה, כשגופך מקבל כ"כ מעט אנרגיה. בתכולה אנרגטית כזו, סביר שיהיו גם חסכים תזונתיים אחרים ומשמעותיים. וככל הזכור לי את נערה מתבגרת, גופך זקוק לתמיכה רצינית יותר. זה ממש בסדר להיות צמחונית או טבעונית. אינני יודעת מאיזו סיבה בחרת באורח אכילה זה ובכל מקרה מבחינתי הוא עובדה בשלב זה של חייך. מי שבוחר להיות צמחוני או טבעוני צריך לעשות זאת בתבונה ובאחריות.כיוון שמראש קיים ויתור על קבוצות מזון שלמות אשר מספקות לגופנו רכיבי תזונה שאינם זמינים לנו באותה איכות וכמות ממזונות אחרים. מעבר לעובדה שהתכולה הקלורית של תזונתך צריכה לעלות, יש לבחון אלו תוספי תזונה עלייך ליטול כצמחונית / טבעונית. ספיר, תני להורים שלך את הקרדיט. הם הביאו אותך לעולם על מנת לטפח אותך לחיים בוגרים איכותיים. תני להם לעזור לך. אינני מכירה את מערכת היחסים בינכם, אולי יש מקום לשיחה מלב אל לב, או אפילו מעורבות של איש מקצוע בשיח בינכם ובשיח בינך לבין עצמך. מאחלת לך שתמצאי בתוכך את התבונה והחמלה כלפי עצמך וכלפי האוהבים אותך. שלך באיכפתיות רבה לאה פינטו אפשר להיות צמחוני וטבעוני ועדיין

17/05/2007 | 14:48 | מאת: ת

אני ממש התרגשתי לקרוא את תגובתך.את אישה מדהימה.אני באמת מאוד אוהבת את עצמי ועכשיו יותר מתמיד אהיה קשובה לו ואני מאמינה בלב שלם שהתוצאות לא יאחרו לבוא כי אני מאושרת בחלקי וטוב לי.ומי שטוב לו רואים את זה.אני אקח את זה לכל החיים שלי בכל תחום אפשרי.כנראה שבאמת מתרחש משהו מתחת לפני הקרקע כי ההרגשה נפלאה.אני מודה לך מאוד על ההקשבה ועל המילים שהשפיעו על דרך שבה אני חיה את חיי. תודה. ובאותה הנשימה אני אפנה את כל חברותיי לכאן שיראו וירכשו כלים להתמודד ולהכיר גם צדדים אחרים.

19/05/2007 | 06:54 | מאת: לאה פינטו

הי ת. שולחת לך חיבוק שיוקיר את תודתי על מילותייך החמות. שולחת לך חיבוק לאות הערכתי הרבה למי שהינך. את אדם מיוחד. גישה כמו שלך, מזמינה ותזמין לחייך הרבה טוב, בצורת אנשים, ידע, חוויות וארועים. היה לי לעונג להיות חלק מזה. באהבה ובהערכה רבה שלך לאה פינטו

17/05/2007 | 00:06 | מאת: ריקי

תודה לך. הדרך שלי להרזיה היא רק אם אצליח פשוט להירגע. לחשוב בשקט.. לנוח כשאין לי כח אין לי מוח.... כשאני מצליחה לכבות לפעמים קצת את טורבו החיים אז אני צועדת על החוף ( כמו אתמול והיום! ) , אוכלת מסודר יותר , ממש בכיף אני כאן בשקט בלילה ..מקשיבה לכן חן חן

17/05/2007 | 06:16 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב ריקי. המתכון לחיים הרמוניים, מעצימים ומקדמים הוא היכולת לטעון את מאגרי האנרגיה שלנו, כל פעם מחדש. כשאני מדברת על מאגרי אנרגיה, אני מדברת על ארבעה סוגים שקשורים זה לזה. 1. האנרגיה הפיזית - קשורה למימד הגופני שלנו. הגוף שלנו זקוק למזון, למים, למנוחה, לרמת פעילות פיזית סבירה על מנת לתפקד באופן מיטבי. 2. האנרגיה הרגשית - במהלך היום מתרחשים הרבה מאוד ארועים שיש להם את הכח לדלדל אותנו רגשית (התמודדיות עם הסובבים אותנו כמו ילדים, בני זוג, קולגות, שכנים וכ"ו). 3.האנרגיה המנטלית - קשורה ביכולת המיקוד שלנו במטרות שהצבנו לעצמנו בתחומים השונים בחיינו. 4. אנרגיה רוחנית - כאן הכוונה שלי היא חיבור להשראה, יכולת לראות חזון מלהיב ומעורר התרגשות. ארבעת המקורות הללו מדלדלים מהרגע שאנו מתעוררים בבוקר ונכנסים אל תוך היום והם תלויים זה בזה. כשאנו עייפים פיזית, קשה לנו לייצר רגשות חיוביים ומניעים ובכלל יכולה להיות נטייה לתחושה פסימית אפילו, קשה לנו לחשוב ולהתמקד ו..חזון? את זה אנו לא רואים ממטר. בדיוק כפי שכתבת "כשאין לי כח, אין לי מח". תפקידנו בדרך להשגת חיים מספקים הוא ללמוד לטעון את עצמנו אנרגטית בכל הרמות, החל מהראשונה ועד האחרונה. לדעת לעצור ולנוח, זו לא חייבת להיות שינה של ממש (אם כי, אין לוותר על שעות שינה כשזה מה שהגוף תובע), זו יכולה להיות הפוגה קלה מדי פעם במהלך היום לעשייה שאיינה דורשת ותובעת מאמץ מחשבתי ופיזי. לדעת לקחת פסק זמן להליכה נעימה שטוענת אותנו לא רק ברמת החיוניות אלא גם ברמת האופטימיות (רגשית). לדעת לעצור ולקחת זמן לעונג רגשי ולטעון את עצמנו ברגשות חיוביים - אם זו הצגה טובה, סרט קומי, בילוי עם חברים וכ"ו. לדעת לעצור מדי פעם ולהזכיר לעצמנו בשם מה אנו עושים מה שאנו עושים, להיות מחוברים למטרות שלנו ולחזון שלנו. כי אם לא, הם תמיד ישארו בגדר חלומות, שכן הנסיבות ישלטו בחיינו. היה לי כיף לקרוא את הודעתך. במילותייך העברת אלי תחושה של רוגע כ"כ נעים. תודה. שלך בהנאה רבה לאה פינטו

בכל כמה ימים אני נמצאת בפורום הזה , הוא מעודד ומחזק אותי מאוד אני למדתי המון בזכותכןאז קודם כל תודה רבה. אני בת 26 גובה 160שוקלת 60 אוהבת את עצמי ואת הגוף שלי אך לאחרונה הייתי מוטרדת ממשהו אישי ועליתי מעט במשקל.קצת מפריע לי שעליתי כי אני מרגישה את זה מעט בבגדים וזה לא נעים לי.התחלתי להקשיב לגוף שלי לראשונה בחיי ולהבין שאוכל זה לא פתרוןואני יודעת שאני אוכלת הרבה פחות ולא מרגישה רעב.(כבר שבועיים וקצת שאני מצליחה )אני אוכלת כשאני רעבה בלבד ולא מתוך לחץ חברתי(הבנות במשרד) או מכל סיבה אחרת וממש טוב לי ואני שמחה מאוד. ולשאלתי: איך אני אדע שאכן לגוף שלי טוב שאני בדרך הנכונה?איך אני ממשיכה בלי להשבר, מאחר ולא הצלחתי להשיל אפילו לא גרם בודד אחד?הרי אם דיאטה היתה הפתרון לא היו שמנים בעולם וזה מזכיר לי את חברתי הטובה שהיא שמנמונת קצת יותר ממני וכל פעם היא יוצאת בדיאטה חדשה שלעיתים מצליחה להשיל 3קילו ממשקלה. אתמול שאלתי אותה אם היא מוכנה לנצח לשמור על דיאטה והיא אמרה שאני צודקת ושהיא לא תצליח לשמור לנצח והיא בשלנית מעולה דרך אגב.בקיצור אני צריכה זריקת מוטיבציה אני רוצה לשמור על עצמי וללכת רק בדרך הזו. כי זו הדרך הנכונה.תודה מקרב לב.

17/05/2007 | 05:53 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב ת. כיף לדעת שאת איתנו ומקווה שתמשיכי להפיק את המיטב. הגוף שלנו מגיב ליחס שהוא מקבל אותנו. כשאנו מכבדים אותו ואת צרכיו ומשתפים עימו פעולה, שיתוף הפעולה הזה יניב תוצאות נפלאות. כל השמנה, אצל קטנים וגדולים כאחד, מתפתחת על רקע רגשי כלשהו (למעט מצבים פתולוגיים). בדיוק כפי שתארת. בחוכמתך הרבה לא פנית ליצירת מניפולציה על גופך ובחרת להתייחס אליו באופן מכבד. הסבת תשומת לב למסר שלו דרך תחושת אי הנוחות שסיגנל לך והבנת שהוא זקוק להתייחסותך. ככל שתסגלי דרך זו, שגורמת לך להרגיש נפלא, כדרך של חשיבה והתנהלות, התוצאות לא יאחרו לבוא. התמקדי במה שאת יכולה לעשות למענו ולא בתמורה שתקבלי. תני לו לעשות את שלו בקצב הנכון ביותר לו וסמכי עליו. התמקדי בתחושה הנהדרת של שליטה אמיתית (להבדיל משליטה מדומה כמו בדיאטות) והמשיכי לפתח את יכולת ההקשבה שלך ולחדד את הבנתך. הוא יגיב לך ואת תחושי זאת קודם כל בבגדים ורק אח"כ במשקל. ובכלל, ממליצה לך לפטר את מאזני השקילה ולשים לב לשינויים בהיקפים. מראה ומימדי הגוף שלנו, כמו גם רווחתו הבריאותית, משקפים לנו את בחירותנו. כשבחרת להתעלם מצרכיו והתמודדת עם צרכייך הרגשיים על חשבונו, זה השתקף לך מול המראה ובבגדים, וזה לקח פרק זמן מסוים. עתה, את בוחרת אחרת וגם כאן יש חיץ של זמן בו גם הבחירה הזו תבוא לידי ביטוי פיזי. היי שלווה ורגועה בדרכך, ראי את זה מגיע וסמכי שזה יגיע באופן הבריא והנכון ביותר. למעשה זה קורה כבר עכשיו, כמו זרע שזורעים באדמה, בהתחלה לא רואים דבר על פני השטח, אך עדיין ממשיכים להשקות כיוון שאנו בטוחים שמתחת לפני הקרקע משהו קורה. ככל שאנו משקים, מדשנים ומטפחים מגיע הרגע בו אנו גם רואים את הצמיחה שהתחילה בפנים ומתפרצת החוצה. גם הגוף צריך את הזמן לכל מיני התארגנויות פנימיות. סמכי שזה קורה והתמקדי במה שאת יכולה לעשות למען ההתקדמות הזו (ונראה לי שאת כבר עושה, אז רק תמשיכי ותחדדי). וכשאת בוחרת בדרך כזו, שאין בה הגבלה ואין בה חסך ויש בה הלימה והרמוניה בין הצרכים האמיתיים שלך למה שאת מספקת - מה יכול לשבור אותך? אנו נשברים כשאנו סובלים, לא כשאנו נהנים. התמקדי בתחושת ההנאה, השמחה והעוצמה שבהתנהלותך הנוכחית, הבהירי לעצמך מה נותן לך הרגשה כ"כ טובה והתמקדי בזה. כ"כ נפלא לשמוע אנשים שאוהבים את עצמם ואת גופם. נקודת הפתיחה שלך מצויינת, הגישה שלך בריאה ונכונה. בגילך הצעיר, הגעת לתובנות חשובות בחייה של אשה. יום נפלא והצלחה רבה. שלך בעונג רב לאה פינטו

15/05/2007 | 22:50 | מאת: יעלה

אני קוראת את הנאמר כאן בפורום ומאד מתרשמת ומתחברת. אני גם רואה שיש אנשים שמצליחים לעשות את זה לבד. אבל איך מפסיקים את הטירוף? אני לבד בבית עכשיו, ולא מצליחה להפסיק לזלול, אפילו שאני אומרת לעצמי שהכל מותר ואפשר גם מחר, אני ממשיכה. מה לעשות?

16/05/2007 | 08:23 | מאת: בלה אגמון

היי יעלה. למה שתעשי את זה לבד? למה שתתמודדי עם משהו כל כך קשה מורכב וכואב בלי עזרה אנושית ,תמיכה ואהבה, בלי מקצועיות ניסיון וידע? לא מגיע לך? האמת היא שאני לא מאמינה שאפשר לצאת מהפרעת אכילה בולמוסית לבד. אתן לך דוגמא נגיד שאת רוצה לעשות טיול מאד מיוחד בארץ שאת לא מכירה לא את השפה, לא את המנהגים, לא את האתרים שלה. יש לך שתי אפשרויות לקחת מדריך או לעשות את זה לבד. אני מניחה שאם תעשי לבד זה יהיה אכשהו בסדר אבל את עלולה ללכת לאיבוד , להיות מאד קרובה למקומות מדהימים ולא לראות אותם, להסתכן סיכונים מיותרים כי את לא מכירה את התרבות המקומית ובעיות רבות נוספות. אם תקחי מדריך הוא לא ילך במקומך אבל יתרום לך מהידע שלו, מהניסון שלו, יתאם לך את המסלולים שאת הכי רוצה וכך יהיה לך טיול מוצלח. נכון, הוא יעלה לך אולי יותר כסף אבל בסופו של דבר מה הייתה המטרה הראשונית שלך ? לחסוך כסף - אם זו המטרה בשביל מה לנסוע את יכולה לחסוך הרבה יותר אם תשארי בבית . אבל אם המטרה הייתה להנות ולהפיק את המקסימום מהזמן שהקדשת לטיול הרי שבלי מדריך את עלולה להפסיד בגדול. ולשאלתך - אפשר להעביר את כל הידע של השיטה שלנו בספרים, במאמרים וגם פה באתר - אנחנו לא מסתירות אותו. אבל כדי ליישם , כדי לשקף לך את מה שאת לא רואה ולא יכולה לראות, כדי לתמוך ולעודד - דבר שהוא קריטי בשינוי התנהגות - בשביל זה צריך טיפול אישי. אז אם את מתחברת תרימי טלפון. אני מבטיחה לך תמיכה והכוונה בלי מחויבת מצדך. השאלה היא האם את מאמינה שמגיע לך? בכל אשר תבחרי מאחלת לך הצלחה רבה. בלה

15/05/2007 | 19:15 | מאת: שרונה

הייי רציתי לדעת אם הליכה עוזרת לתהליך הדיאטה? תודה, חג שבועות שמח לכולם...

16/05/2007 | 15:06 | מאת: בלה אגמון

היי שרונה זה פורום של הרזיה ללא דיאטה. פני לפורום של דיאטה ותזונה קלינית.

14/05/2007 | 21:31 | מאת: מוניקה

לפני בערך חודש התחלתי דיאטה בשיטת שומרי משקל, כלומר שאני אוכלת בערך אותם הדברים שאכלתי רק פחות, ובעקרון יוצא לי לאכול יותר ירקות ופירות ופחות שטויות. הדיאטה הולכת בסדר, בערך 1/2 קילו בשבוע. הבעיה היא שמאז שהתחלתי את הדיאטה יש לי עצירות, למרות שאני מקפידה לאכול כמעט כל יום ירקות, ואני אוכלת גם ברנפלקס, ולחם רק מחיטה מלאה ואפילו לפעמים שזיפים מיובשים, וכן אני גם עושה פעילות גופנית 4 פעמים בשבוע (פעמיים ספינינג ופעמיים שיעור עיצוב). ועוד בעיה שיותר מציקה לי, שיש לי ממש הרבה גזים, כשלפני הדיאטה כמעט ולא היה לי בכלל. מה לעשות?

15/05/2007 | 05:44 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב מוניקה. עצירות על רקע תזונתי יכולה לנבוע מ: 1. מחסור בנוזלים - הרבה סיבים ללא תמיכה נוזלית מספקת. 2. צריכת מסת מזון נמוכה - לוקח לפסולת זמן ארוך יותר להצטבר למסה שתיצור גירוי ליציאה. גזים על רקע שינוי תזונתי הם בד"כ תוצר של צריכת סיבים מוגברת (ירקות, ברנפלקס, חיטה מלאה, שזיפים מיובשים). בהצלחה, בדרכך. שלך לאה פינטו

14/05/2007 | 10:02 | מאת: רונית

האם לפי גישת הרזיה ללא דיאטה יכותה להיות בעיה עם צירופי מזון? (כמו פרי אחרי ארוחה, פחמימות עם חלבונים וכו')

15/05/2007 | 05:57 | מאת: לאה פינטו

ושוב בוקר טוב לך. לא, אין שום התייחסות לצרופי מזון. גישת ההרזייה ללא דיאטה איננה עוד שיטה של "תזונה נכונה". גישת ההרזייה ללא דיאטה מכירה בשאיפת הגוף למימדים אידיאליים וביכולתו להשיגם ללא מניפולציה ואימוץ תבניות אכילה מלאכותיות. ע"פ גישת ההרזייה ללא דיאטה, אנו לומדים לזהות את הקריאה של הגוף שלנו לזון (תחושת רעב) ולומדים לשים לב לתשוקה שלנו באותה עת - מה אנו הכי רוצים לאכול. מה שיעלה בתודעתינו יהיה הדבר הכי נכון לנו באותו רגע, הכי מספק. אנו לא מחליטים מראש מה נאכל ומתי אלא נותנים לגופנו את שרביט ההובלה. יום נפלא שלך לאה פינטו

14/05/2007 | 09:36 | מאת: רונית

האם לעיסת מסטיק מגבירה את תחושת הרעב?

15/05/2007 | 05:47 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב רונית. התשובה הקצרה תהיה - לא. לעיסת מסטיק, מגבירה את רמת הריור (כמות הרוק) וזוהי תחושה שניתן לבלבל אותה עם צורך לאכול. תחושת רעב באה מהבטן, לא מהפה ולא מהגרון. שלך לאה פינטו

14/05/2007 | 02:19 | מאת: לירון

שלום, אני בת 22, שוקלת 80 קילו, 1.67. אני שוקלת כ20 קילו מעל המשקל הרצוי, למרות שכשאנשים רואים אותי- אני לא מוגדת "שמנה". אני רוצה להרזות, ומאוד קשה לי . אני יודעת שרק פעילות גופנית ותזונה נכונה יעזרו לי- ואני פשוט צריכה לקחת את עצמי בידיים, שמעתי שיש כדורים שעוזרים בהורדה במשקל, כדורים שנתנים ע"י רופא משפחה, וגם כדורי טבע. איך קוראים לכדורים האלה? מה עלי לבקש מרופא המשפחה שלי ?

15/05/2007 | 06:29 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב לירון. כדורים ועזרים חיצוניים על סוגיהם השונים אינם תחליף לעבודה עצמית שמתחילה בראש. מבחינתי, הם בגדר אשלייה, גם כשהם נלקחים עם מרשם רופא. ולכן, אינני יכולה לעזור בהקשר הספציפי שבו עלתה שאלתך. פני לרופא המשפחה, ספרי לו מה שסיפרת לנו. ודבר נוסף, נסי לאתר אנשים שעשו שימוש בכדורים ובררי לעצמך את חוויתם לא רק דרך השאלה "האם ירדת?" זו שאלה שהמענה עליה, בכל סוג של דיאטה יהיה בד"כ "כן". זו לא חוכמה. בררי כמה זמן זה החזיק, מה קורה כשמפסיקים עם הכדורים, אלו תופעות לוואי חוו וכ"ו. בהצלחה שלך לאה פינטו

13/05/2007 | 14:09 | מאת: אלי

אני בן 13 שוקל 65 ואניל א נצליח להרזות. מה הדרך הכי מהירה וטובה?.

18/05/2007 | 14:07 | מאת: הרץ הקריית גתי

שלום אלי. הדרך הטובה ביותר לרזות זה ספורט קבוע ואכילה נכונה קבועה(דלת שומן). השאלה היא: האם הדרך המהירה היא גם הטובה? התשובה- לא. הגוף יורד לאט לאט. לא יותר מקילו בשבוע. פנה לדאיטנית שתבנה לך תפריט אישי ותתחיל לעשות ספורט לפי תחושות הגוף. בהצלחה.

27/01/2009 | 18:53 | מאת: ניקול שבושיאן

שלום אני ניקול בת 12 ולי גם יש בעיות אבל אני מתגברת עליהם אפר לא לאכול בערב לעשות ספורט כמה שיותר כעת אני הורדתי3.5 ואני ממשיכה

18/02/2008 | 20:35 | מאת: חסוייי

אני שוקלת 42 ואני בת 11 וחצי אבל אני רוצה לשקול-35...וכל הזמן אני מתגרת ואוכלת דברים משמיניםם...ואני רוצה להיות יותר רזה לבת מצווה שליי בשנה הבאה...מה אני יכולה לעשות כדי לא להתגרותת??

10/07/2008 | 15:16 | מאת: ...

שלום אני בת 13 , יש לי בעיה ( אני לא שמנה) אבל אני צימחונית ובגלל זה אני אכלתי הרבה פחמימות והשמנתי קצת ואני מנסה להרזות שוב, אני עושה הליכות אוכלת ארוחות קטנות שותה הרבה מים אבל זה לא עוזר לי , יש לכם הצעות? אני אשמח לקבל עזרה

27/09/2008 | 14:03 | מאת: אולסיה

גובה שלי 1.52 ואיי בת 16 ואני שוקלת 63 איך אפשר להרזות כמה שיותר מהר ולהוריד כרס ושוקיים =[

16/07/2010 | 21:23 | מאת: לירון

תעשי ספורט

07/12/2009 | 20:22 | מאת: יוון

זה תלוי בגובה שלך

19/04/2011 | 12:28 | מאת: אני

כולכם שמנים דומם לחזיר יבלות ידבאות אני שוקל 29 יפרויקיםםם

13/05/2007 | 12:16 | מאת: רות

רציתי לדעת האם שתיית מים מסייעת בשרפת השומנים ובהרזיה,תודה.

15/05/2007 | 19:12 | מאת: הדס

המים עוזרים מאוד לתהליך הדיאטה , הם גורמים בנוסף לעור להראות יותר טוב,,,

18/05/2007 | 14:30 | מאת: הרץ הקריית גתי

המים עוזר בכך שממלא את הקיבה במים וכך לא רוצים לאכול זמן מה. וגם המים תורם לחידוש עור הגוף. -שתייה מוגזמת של מים יכול להשפיע לרעה על הכליות.

12/05/2007 | 11:55 | מאת: עמית

שלום פרסמתי כאן שאלה לפני מספר שבועות והתחלתי להקשיב לגוף שלי אני יורד לאט ומרגיש טוב עם זה. אני עדיין לא בטוח במה שאני עושה ומרגיש שאני מפספס משהו, מעבר ללהקשיב לגוף יש עוד משהו? איך מחדדים את ההקשבה? במידה ואני לא עושה הרבה פעילות גופנית יש סיכוי להמשיך לרזות? אשמח לקבל סקירה קצרה תודה עמית

12/05/2007 | 15:43 | מאת: לאה פינטו

היי עמית. מה אתה מרגיש שאתה מפספס? העלה כאן את כל שטף המחשבות, את כל הרעיונות שעולים בך, בלי לנסות להכניס בהם הגיון. מה שאני שומעת בין השורות (ותקן אותי אם אני טועה) - "זה קל" אתה רגיל להשקיע מאמץ מסוג אחר ובעוצמה אחרת, ומכאן עולה גם השאלה שלך בנוגע לפעילות גופנית. אך, עושה רושם שאתה עושה בדיוק מה שאתה צריך לעשות. במענה לשאלתך הנוגעת לפעילות גופנית. כשאתה קשוב לגופך, אתה בעצם קשוב לצרכיו האנרגטיים והתזונתיים. באקט זה, אתה משאיר לגוף שלך לחשב כמה אנרגיה הוא צריך בכל זמן נתון. לגוף אין צורך ואין רצון אישי לאגור שומנים (מאגר חרום של אנרגיה) מעבר למינימום הנדרש ובודאי לא בעיתות שפע (בהן אתה לא מגביל אותו ויותר חסך), אי לכך ובהתאם לגוף דרישתו תהיה מדוייקת לצרכיו. עכשיו, אם אתה פעיל, זה אומר שהדרישה האנרגטית של הגוף עולה, הוא יעשה את החשבון ויתכן שתחוש כי האכילה שלך מוגברת במידה כזו או אחרת אך לא תחווה שום השמנה. אותו דבר יקרה אם לא תהיה פעיל פיזית, הצרכים נמוכים, הגוף ידרוש פחות. אפשר לרזות בלי לבצע פעילות גופנית, או במילים אחרות, פעילות גופנית איננה תנאי להרזייה. לפעילות גופנית היבטים חיוביים רבים אחרים. היא משפיעה על רמת האנרגטיות שלך, על תחושת הבריאות, על עיצוב הגוף, על ה- well being שלך. כך שאם תבחר להכניס פעילות גופנית לחייך, בחר בה ממקום של הנאה וכיף, בחר בה ממקום של הרגשה נהדרת ולא ככלי להרזייה. הגוף שלנו מלא בשרירים ולא סתם. שרירים אלה משוועים לתנועה. כל אחד חווה את זה. לדוגמא, כשאתה יושב מול המחשב שלך שעות ארוכות, האם אינך חש פתאום צורך לקום, להתמתח, אולי לעשות כמה צעדים. לא מעטים עושים את צעדיהם למקרר. ובעצם כל מה שהגוף ביקש זו רק קצת תנועה. כשתבחר לשלב פעילות גופנית בחייך, תהיה אשר תהיה, דאג לא להכניס את עצמך לתוכנית קשיחה והבטח לעצמך להנות מזה. לאחר פרק זמן מסוים שבו תהיה פעיל, שים לב מה זה עושה לך. איך זה משפיע עליך בכל היבט. יכול להיות שתחוש אדם אופטימי יותר (בנוגע לכל דבר), אדם רגוע יותר, אדם עירני וממוקד יותר, אדם שמח יותר, ואלי תרגיש שהשינה שלך טובה יותר, שמערכת העיכול שלך נוחה יותר. נשים אף מדווחות על תחושה טובה יותר וקלה יותר בתסמונת קדם וסתית. אתה מבין, יש מיליון סיבות טובות לעשות פעילות גופנית, הרזייה היא לא אחת מהן. ברגע שאנו יוצרים חיבור בין השניים, אנו יוצאים קרחים מכאן ומכאן. נתק את הקשר כי הוא לא אמיתי. כל הכבוד לך על העשייה ועל ההתקדמות. וכן, זה לא צריך להיות קשה מדי. שבת נפלאה והמשך בהצלחתך. שלך לאה פינטו

12/05/2007 | 22:05 | מאת: עמית