עזרה דחופה בקשר לבעיית משקל

שלום רב! בוקר טוב! אני בת 24 ולפני 4 חודשים בערך עברתי דום לב עדיין ללא סיבה ידועה לא נשמתי 12 דקות ואני הייתי בקומה עמוקה הייתי במצב של מוות קליני תודה לאל אני יצאתי ללא נזק מלבד הדפריבלטור(קוצב לב) לפני המקרה אני שקלתי 69-71 ואני 1.70 די גבוהה הייתי במשקל היעד שלי כפי שאני מבינה לאחר המקרה אני לא חשבתי על איך אני נראת אני לא ידעתי מי אני מה אני איפה אני כמו שתינוק נולד אני הייתי ככה אכלתי שתיתי וישנתי כי זה טראומה ענקית והייתי נורא מטושטשת אני ידעתי מה שמי היכן אני גרה אבל לא הייתי אני רק לפני חודשיים "התעוררתי" לחיים והתאוששתי מהמקרה. מכייוון שהייתי במצב שכזה לא חשבתי על משקלי הייתי אוכלת לא הרבה אבל דברים משמינים כי בבית חולים במשך 10 ימים לא נגעתי בכלום חוץ משתייה ואז שהגעתי הבייתה האכילו אותי המון והשמנתי המון כי ברגע שאתה אוכל דברים עתירים בשומן ובצקים ואתה כל הזמן במצב שכיבה אז כמובן שמשמינים אני כרגע שוקלת 85 נרשמתי לחדר כשר לפני חודש אני מתאמנת 4 פעמים בשבוע לאחר המקרה יש לי מיגבלויות מבחינת ספורט אבל אני עושה 40 דקות ארובי בטן מכשירי כח רק ברגליים ובנתיים רזיתי 2 קילו שזה מעט מאוד ולא רואים עליי. אני נורא חלשה ואין לי כח מבחינת מערכת חיסונית לעשות דיאטות אחרת אני יכולה להתעלף. אתמול ניסיתי את דיאטת מיצים ואחרי 4 שעות הרגשתי סחרחורות והרגשתי רע לפני המקרה יכולתי להחזיק 4 ימים רצוף ולרזות כן אני יודעת שזה דיאטות בזק ולא מרזים איתם אבל אני ירדתי איתם משקל ולא העלתי בחזרה מה אוכל לעשות??? אני רוצה לרזות כמה שיותר מהר אני עוד 3 חודשים חוזרת ללמוד ואני לא רוצה להיות ככה אני נורא שונאת את עצמי את איך שאני נראת עד שהגעתי למשקל היעד שלי והתאמצתי נורא שוב פעם אני צריכה לסבול מצטערת על אריכות המכתב אשמח עם תעזרו לי בכל דרך אפשרית יום נעים ושבת שלום בברכה אירית

היי אירית. הסיפור שלך הדהים אותי. הבאת מקרה מאוד לא שגרתי ואני נרגשת למדי. וואוו. נרגשת מהנס שקרה לך, נרגשת מהמפגש עם חוויה שכזו. אז תודה שאת כאן ויופי שמצאת את דרכך אלינו. אירית יקרה, גופך עבר טראומה לא קלה, גם אם את מרגישה שחזרת לשגרה, הוא עדיין משתקם. לגוף של אשה הרה לוקח מספר חודשים לחזור לעצמו, וזהו תהליך טבעי. לא כל שכן כשמדובר בהפרעה רב מערכתית מעין זו. טעות תהיה להסתכל על מה שאת חווה כרגע מהיבט צר של מסת גוף. אני מבינה את הכמיהה לחזור לשגרה על כל מאפייניה, הייתי שם long time ago (תאונת דרכים). ואני רוצה לאמר לך, אל דאגה את תחזרי לשם, יש דרך חזרה. אך עלייך להזהר שלא ליצור נזק. הן לגופך והן לרווחה הרגשית - נפשית שלך. תחושת העייפות בדיוק כמו הלחץ בשלפוחית השתן או קרקורי קיבה היא דרכו של גופך לבקש את עזרתך הקטנה. ומה שהוא צריך זה יותר כנראה יותר מנוחה ממה שאת מוכנה לתת לו. תני לעצמך את הזמן והמרחב הנדרש לעשות את הדברים בחוכמה ובתבונה. לא מזמן חזרת לחיים, קיבלת מתנה נהדרת פעם שניה, אהבי וקבלי את עצמך ברכות וללא תנאי. המנעי מליצור הגבלות שאינן חיוניות ואינן אמיתיות (כמו הקצבת זמן) זה רק מגביר את תחושת הלחץ וההתמרמרות שיובילו בסופו של דבר לאדישות ולחוסר מוטיבציה. במקום לחשוב באיזה משקל תפגשי את חברייך ללימודים, הוקירי תודה והתמלאי שמחה על עצם קיום המפגש הזה בכלל. זה אינו ברור מאליו, ומי כמוך יודעת. יש לנו נטיה לקבל החלטות לא משהו כשאנו פועלים מתוך לחץ. הרגיעי את עצמך, את תחזרי לגוף הנוח שלך ואת תמצאי את הדרך הטובה והנכונה ביותר לעשות זאת כי היא קיימת, רק הרפי מעט. אינך "צריכה" את "רוצה" וזו זכותך המלאה לחיות בהנאה עם עצמך ועם גופך. אך איך תממשי זכות זו של עונג והנאה אם במקביל תייצרי נזקים? אי מוצאת בנסיונות ההרזייה שלך מספר טעויות תפישתיות בנוגע למה שמשמין אותנו ובנוגע לאופן בו אנו יכולים לרזות וכ"ו. אך לפני הכל, עלי להבין כמה דברים: האם הבנתי נכון והיתה עליה של 14 ק"ג ב- 3 חודשים? האם את נוטלת תרופות כלשהן, שיש בכוחן להשפיע על משק הנוזלים בגופך? האם שוחחת על כך עם הרופא המטפל? אירית יקרה, עלייך להתייחס לעצמך ולגופך בצורה קצת יותר מכבדת. להיות יותר קשובה לצרכיו ולאט לאט תראי שגם מימדי הגוף ישובו להיות כבעבר. המון בריאות, הנאה ואושר שלך לאה פינטו

שלום רב! ערב טוב! וואו תודה רבה על החיזוק זה נורא עוזר אני נורא צריכה את זה כי כבר התחילו להעיר על משקלי ומכניס אותי למצב רוח רע ואני נסגרת בבית ולא יוצאת לאירועים כמו ימי הולדת של קרובי משפחה היה לפני חודש וחצי ברית ולא הלכתי מפני שאני נורא לא אוהבת את איך שאני נראת ועד לפני חודש הייתי נורא נפוחה בגלל הטראומה שעברתי והייתי מסתכלת במראה ונבהלת כי הפנים שלי היו פי 3 ממה שהם היום. ולא יכולתי להסתכל על עצמי הייתי רק מסתכלת על הגוף אבל על הפנים לא כי לא ידעתי מי זו שבמראה. כיום אני כן מסתכלת במראה והפנים שלי חזרו למה שהם היו. אבל מה לעשות עם המצב הזה שבו אני לא שלמה אני נורא חלשה הגוף שלי חלש זה צפוי כן אני כל הזמן עם לחץ דם נמוך כל הזמן צריכה משהו מתוק וזה מעצבן אותי. יש לי בת דודה שילדה לפני חודש וחצי והיא עלתה 20 קילו בהריון ועוד ניתוח קיסרי ועכשיו היא נראת פצצה!!!!! ואני שואלת את עצמי איך היא עשתה את זה. הגוף שלי היה חזק בעבר אבל כיום הוא חלשלוש וזה מציק לי שאני חלשה כל כך שונאת להיות חלשה וחולה . לאחר המקרה אני כל הזמן סגורה בבית חוץ ממספר שעות בחדר כשר וישיבה בבית עוד יותר מעוררת תאבון אני פשוט סובלת אני מבינה שהגוף שלי עבר טראומה קשה אבל הסובבים(משפחה) שלי לא מבינים את זה הם מתחילים להציק לי וזה אוכל אותי! את יודעת בטח מה זו משפחה פשוט קרציות! וכעת לשאלותייך אני עליתי בערך 14 קילו בשלושה חודשים אין לי מושג למה את מתכוונת לגבי תרופות שמשפיעות על המשק הנוזלי בגוף אבל אני נוטלת אלטורקסין ופרדניזון-תרופות הורמונליות שמשפיעות על המשקל כידוע לי ולא לא שוחחתי עם הרופאת המשפחה שלי לגבי זה כי לא ממש אכפת לה סליחה שאני אומרת זאת אבל זאת האמת לדוגמא היום היה לי תור אליה ואני בטיפול אנדוקריני אז הבאתי לה מכתב מהרופא האנדוקריני שלי שטיפל בי מגיל קטן והוא פשוט פרש ומקבל באופן פרטי וזה לא הזיז לה לא צילמה לא העתיקה לא ביקשה ממני להגיד לבנות במשרד לצלם ולתייק את זה כולם אמרו לי שאני מגזימה אבל זה פשוט חוסר אכפתיות. סליחה שאני משגעת אותך ואורך המכתב תודה רבה רבה ויום מקסים אירית