פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
07/05/2007 | 15:06 | מאת: דניאלה

לד"ר הידש שלום הבן שלי סובל מהפרעה דו קוטבית מניה דפרסיה. מסרב בכל תוקף לקבל טיפול אושפז מספר פעמים עקב התקף פסיכוטי חריף יש לציין שבתקופות רמסיה הוא עובד ומתמיד {עד ל"נפילה הבאה"} יש לו חברה קבועה.לאחרונה הם מדברים על חתונה.כמובן שהחברה לא יודעת כלום על מצבו היא בחורה צעירה ומאז שהם חברים הוא בתקופה רמסיה. המשפחה שלה מאוד אוהבים אותו הוא בחור חיובי מאוד . אבל אני מבחינה מצפונית לא שקטה .ולא נראה לי בסדר שהוא מסתיר את מחלתו למרות שגם אים נספר לא יבינו עד שיחשפו לבעיה.כך קרה עים חברה קודמת שלו שנפרדה ממנו על רקע התקף כתוצאה מסרובו לקבל טיפול. שאלתי מה עושים האם אני אמורה לספר לחברה או למשפחה {נראה לי שיביא סוף לחברות}או שהוא צריך לספר מה שלא נראה לי שיעשה . אני יודעת שזאת שאלה קשה .אבל בכל זאת אשמח לקבל תשובה תודה מראש

07/05/2007 | 19:15 | מאת: מיכאל

שלום דניאלה השאלה שלך היא בכלל לא מתחום הפסיכיאטריה אלא מתחום של אתיקה. נראה לי שאין כל-כך ספק שהסתרה כזו ממישהי שהולכים להתחתן איתה היא לא הוגנת בעליל. מצד שני, התערבות בוטה ואכזרית מצידך בחיים של הבן שלך בצורה של לספר למשפחה שלה או לה ישירות, הוא גם בעייתי מאוד, וגם יכול לגרום לנתק קשה שלך מהבן במידה וזה יוודע לו, וזה יוודע במוקדם או במאוחר. נראה לי שאין לך ברירה אלא לשכנע אותו לספר, ואם לא תצליחי, אז אלו החיים שלו ואין לו חובה חוקית לספר לחברה שלו על ההפרעה, אלא רק מבחינת ההגינות הבסיסית.בסופו של דבר הוא יסבול מאוד מכך שהוא לא מספר, ולכן השכנוע שלך יכול לבוא מתוך האינטרס שלו ולא שלה. בברכה מיכאל

09/05/2007 | 00:18 | מאת:

לדניאלה תודה למיכאל ואני לא יכול לומר את הדברים טוב יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

07/05/2007 | 09:49 | מאת: מילם ירושלים

שלום רב, ברצוני להזמין אתכם לכנס משפחות תחת הכותרת "על גדולת הנפש ורוח האדם" נשמח לראותכם בכנס. מצ"ב לינק להזמנה. http://www.enosh.org.il/Index.asp?CategoryID=36&ArticleID=1543 הזמנה לכנס

09/05/2007 | 00:16 | מאת:

תודה הכנס ממש מעניין ושיהיה בהצלחה הידש

07/05/2007 | 08:32 | מאת: ענת

רציתי לשאול אותך לגבי פחד טיסה. בעבר טסתי ללא פחד, עפ השנים פיתחתי פחד טיסה. יש לציין שלא יוצא לי לטוס הרבה, רק אחת לשנה בחופשה המשפחתית. הבעייה היא שכאשר בעלי סוגר איזה דיל לחו"ל, מאותו רגע (בד"כ שבועיים עד חודש לפני הטיול) לא מפסיקות להטריד אותי מחשבות שליליות לגבי אותה טיסה לחו"ל, ואני מוצאת את עצמי כל היום חושבת על זה, ללא מצב רוח, וזה מקשה על התיפקוד היום-יומי עד הטיסה. עד שקרה כבר בעבר שבעלי ביטל חופשה לחו"ל כיוון שראה אותי במצב כזה שבמקום לשמוח שיוצאים לחופשה אז אני כל הזמן דואגת וחוששת. רציתי לשאול האם ישנה תרופה שאני יכולה לקחת כשבועיים או יותר לפני הטיסה, שתרחיק ממני את אותן מחשבות שליליות, ותעזור לי לתפקד רגיל ואולי אפילו להיות יותר אופטימית, ובעזרתה גם אוכל לעלות לטיסה בכיף, ללא חשש? אודה לתשובתך

09/05/2007 | 00:09 | מאת:

לענת כאשר מדובר על פחדים וחרדות אפשר ליטול תרופה נוגדת חרדה כמו וואבן או לוריוון, בחרדת טיסה אפשר לשקול טיפול גם עם דרלין. תתייעצי עם רופא המשפחה או פסיכיאטר לאבחון והתאמת הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 23:31 | מאת: איתמר

שלום, יש לי שאלה לגבי אוטיזם. אני חונך של בחור (בן 15) שמוגדר כאוטיסט ברמת תפקוד גבוהה,(מדבר,קורא עברית ואנגלית, לומד בבית ספר מיוחד) השאלה שלי לגבי מגבלות פיזיות שלו. הקואורדינציה שלו מאוד נמוכה, הכושר ממש נמוך והוא חלש. האם כל הסימנים האלה הם מצב רפואי שלו? או שזה פשוט תוצאה של חוסר אימון, ואם אני אעבוד איתו על התחום הפיזי זה ישתפר?

09/05/2007 | 00:10 | מאת:

לאיתמר לעתים באוטיזם יש חוסר בשלות של מערכת העצבים ולכן הילד מגושם וגם הכושר הגופני לקוי. חשוב מאוד לעבוד על הכושר הגופני ועל תרגילים הדורשים קואורדינציה, הדרך ארוכה אבל התחום הזה חשוב ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 23:03 | מאת: a

שלום הייתי כאן כבר פעם אז שוב שלום. אני כבת 30 לוקחת סרוקסט כחודש וחצי כשלפניו לקחתי פקסט במשך אולי שנה וחצי ואף יותר. עזבתי את הפקסט מכיוון שעשה לי נפיחות בבטן וכאבים בה-עד להבנתי שזה מהפקסט. היום עם הסרוקסט יש לי תחושת תשישות עייפות, מתח בגוף, חוסר יציבות בראש- מאין תחושת נידנוד לא יציב . (אני לא עובדת כרגע ולכן אני כל יום כמעט ישנה בצהריים דבר שלא היה) מרגישה את עצמי נלחמת בעייפות כדי לא להרדם אך אין בכוחי לעצור זאת, רק לעיתים. לפני כשלוש שנים בערך לקחתי סרוקסט שעזר לי והפסקתי. יכול להיות היום שהוא לא עוזר יותר? מה עוד אני יכולה לעשות עם הכדורים האלו? אני לא רוצה לחזור שוב לפקסט. יכול להיות שהתופעות האלו עוד יעלמו?איך עוברים לתרופה אחרת?אני פוחדת. יש לציין שאני לוקחת גם לוריוון 1 ליום. וסובלת מתופעות חרדה, כמו דפיקות לב מואצות ומורגשות מאוד, הזעה, חום קור. זקוקה לעזרה בבקשה תודה מראש

07/05/2007 | 15:21 | מאת: אריאל

יתכן שהסרוקסט מרדים אותך ואצל אחרים הוא דווקא עושה אגיטציה. השאלה היא מתי את לוקחת את הכדור? אולי כדאי לקחת אותו לפני השינה ? אפשר גם לבקש מרופאת המשפחה בדיקות דם לראות שהעייפות לא נובעת מאנמיה או חוסר ברזל כדי לשלול משהו אורגני תרגישי טוב אריאל

07/05/2007 | 17:04 | מאת: דו?רו?ן

סרוקסט ופקסט זה אותו כדור שאחד זה הכדור המקורי והשני הוא כדור גנרי כך שאת לוקחת את אותו כדור , במידה ולא עוזר פני לרופא המטפל לבדיקה מחודשת של הטיפול יתכן ויהיה צורך או להעלות מינון (יתכן בהפרעת חרדה מינון גבוהה יותר) או להחליף כדור לכדור אחר מצ"ב קישור על הכדור: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=202

09/05/2007 | 00:08 | מאת:

שלום, תודה למשיבים ואכן לא החלפת תרופה אלא מדובר על אותה התרופה משני בתי חרושת שונים. את כותבת שהסרוקסט=פקסט הם בהשפעה לא מלאה ואת זקוקה עדיין ללוריון, לכן אני חושב שצריך לשקול עם הרופא המכיר אותך את החלפת התרופה לתרופה שתתאים לך יותר ותפתור את כל הבעיות ללא תופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 22:47 | מאת: ירון

שלום, לאיזו תרופה יש פרופיל תופעות לוואי נוח יותר- לוסטראל או ציפראמיל? אני עובר תרופה מכיוון שפבוקסיל גרמה לי לעצירות, כאבי בטן ושלשולים וזה היה מאוד לא נעים בלשון המעטה... לכן, אני לא רוצה לחזור על הטעות..

07/05/2007 | 12:57 | מאת: דור

שלום רב לפבוקסיל יש כאמור הרבה תופעות לוואי שקשורות למערכת העיכול ודנו בכך בעמודים הקודמים. באופן כללי, לציפרמיל יש פחות תופעות לוואי, אבל באופן ספציפי למערכת העיכול דווקא לוסטרל עדיפה. לוסטרל לא נמצאת בסל הבריאות. למיטב ידיעתי, כיום קופ"ח מאוחדת היא היחידה שמסבסדת אותה אבל צריך לבדוק. אם אין לך אפשרות ללוסטרל אז אפשר לנסות פרוזק. בברכה

08/05/2007 | 01:37 | מאת: ירון

תודה על תשובותיכם. אם כך גם לציפרמיל יוכלו להיות תופעות לוואי במערכת העיכול?(עם פבוקסיל לצערי התופעות היו לא קלות ולא חלפו כל משך השימוש). דבר נוסף- בקשר לפבוקסיל יש קישורים שמראים שאכן יש לה יותר תופעות לוואי במערכת העיכול(לא מצאתי בינתיים..)? ושאלה אחרונה- תרופות הSNRI מתאימות גם לOCD או עקב ההשפעה על אדרנלין הן מגבירות חרדה ולכן פחות מתאימות? תודה

08/05/2007 | 01:43 | מאת: ירון

קראתי איפשהו שיש כזה דבר מינון אחזקה לOCD. שאלתי היא מתי ניתן לרדת למינון אחזקה? ומהי הכמות של מינון אחזקה(בהנחה שנגיד אני לוקח 200 מג לוסטראל).? 2. קראתי שתרופות SSRI מונעות לחוש רגשות מסויימים. למשל אי אפשר לבכות, לא כפת כל כך מדברים מסויימים, אדישות, ומונעות מלהתאהב עקב התכונות האנטי אובססיביות שלהן (בהנחה שהתאהבות היא פעולה אובססיבית במידה מסוימת) ועקב השפעתן העקיפה על הדופאמין שאחראי על רגשות אהבה. אז האם לא ניתן לקיים מערכת יחסים זוגית ולהתאההב באמת ולחוש אהבה תחת טיפול בתרופות אלה? האם חוויתם זאת?

07/05/2007 | 17:11 | מאת: דו?רו?ן

תופעות לואי הם דבר אישי ולא כל אחד מפתח את תופעות הלואי באותה מידה לכן הכי טוב זה לנסות מצ"ב קישורים עם תופעות לואי אפשריות לשני הכדורים: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=202 http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=306

08/05/2007 | 23:53 | מאת:

לירון תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם. אכן חשוב לזכור שכל התרופות הללו פועלות במנגנון דומה לכן גם תופעות הלוואי דומות, רק השכיחות שונה לפי המחקרים השונים שנעשו. אבל סטטיסטיקה אומרת מעט מאוד עליך אישית כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 20:41 | מאת: מר

בני הפסיק לקחת תרופות : דפלפט 500mg, וזיפרקסה. מה התגובות שיכולות להתפתח. האם גלי חום הם כתוצאה מכך?

08/05/2007 | 23:45 | מאת:

למר אין תופעות של הפסקת הטיפול אולם המחלה הבסיסית שבגללה הוא נוטל את התרופות עלולה להתפרץ. ההתפרצות תהיה אחרי זמן (חודשיים שלושה) לכן הסכנה הגדולה שבכך. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 20:09 | מאת: orma

ד"ר הידש שלום בכתבה המצורפת בלינק כתוב שתרופות נוגדות דיכאון יכולות לגרום למחשבות אובדניות בקרב צעירים. האם זה נכון? תודה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3395465,00.html

08/05/2007 | 23:44 | מאת:

לאורמה בעבר היתה התלבטות בנושא זה, וכיום ישנה אזהרה של ה-FDA כי מעדיפים ללכת על בטוח. בכל אופן כיוון שהתרופות מעוררות הרי בתחילת הטיפול לפני שמורגשת ההשפעה נוגדת הדיכאון עלולה להיות דווקא החמרה ומעשה אובדני. אולם מדובר על התחלת טיפול ולא מי שנוטל את התרופה מספר שבועות או יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 17:32 | מאת: א' מהצפון

מה זה הפרעת אישיות גבולית? כבר שנים אני סובלת מדיכאון וחרדות, אם עליות ומורדות. נמאס לי!!!!!!!!!!!! מה ניתן לעשות מעבר לשינוי תרופה!!!!!!!!!

06/05/2007 | 19:16 | מאת: איראל

הפרעת אישיות גבולית היא אחת מסוגי ההפרעות הכרוניות הפסיכאטריות . ברוב המקרים ההפרעה מתחילה בגיל צעיר ונמשכת לאורך השנים ומאופיינת באישיות לא יציבה, התקפי זעם ודיכאון נסיון לפגוע בעצמך ובסביבה נסיונות אובדניים פסיכוזות ועוד. זוהי נחשבת לאחת ההפרעות היותר קשות לטיפול. טיפול לרוב נעזר בתרופות ובפסיכוטרפיה תרגישי טוב אריאל

לא' לא כדאי לחפש אבחנות נוספות שרק עלולות להפחיד אותך, עדיף לחשוב על מה יכול לקדם, האם טיפול תרופתי אחר או פסיכותרפיה ולעתים יש צורך להתייעץ עם רופא שני. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 16:59 | מאת: ריקי פנחס

שלום לכם אתם בטח מכירים את הסיפור הארוך שלי עם החלפת התרופה. כעת אני על 300 מג' XR ולצערי לא עוזר לי, אני עדיין בדכאון אי שקט נפשי עם רגישות בכיבה שמאלץ אותי לקחת כל יום קלונקס. כבר אין לי כבר כח ורצון להמשיך ולחכות ועברה כבר חצי שנה. ולהמשיך לנסות כדורים אחרים זה סיוט, מה הכי מתאים לשלב עם תרופה זו? האם אדרונקס יכול לעבוד? או לנסות רק אדרונקס שהבנתי שהוא קצת דומה לפרימוניל. יש לי בעייה עם הרופא שלי או רופאים אחרים שכל פעם מנסים איתי משהו אחר. אני צריכה שמישהו יידע מה מתאים לי בלי להיות שפן נסיונות יש לי בנתיים תור לפסכיאטר ומתכוונת לומר לו על תוכנית טיפול אחרת. מה דעתכם אנא תשובה

06/05/2007 | 23:41 | מאת: דור

לריקי שלום, אדרונקס כתרופה יחידה לא יעזור לך. ככלל, אדרונקס איננה תרופה חזקה במיוחד ונותנים אותה בד"כ בשילוב עם תרופות אחרות ולא כתרופה יחידה. במקום להוסיף אדרונקס את יכולה לעלות עם הויפאקס XR ל-375 מ"ג ליום או להוסיף דפלפט. דפלפט מגבירה את ההשפעה של הויפאקס. קיימת גם אפשרות של טריציקלים כמו אלטרול שהוא מאד חזק נגד דיכאון. בברכה, דור.

07/05/2007 | 09:01 | מאת: riki

דור תודה על תשובתך, אציע את זה לרופא המטפל נראה מה הוא יציע רציתי לשאול אותך ואת דר' הידש מה זה טיפול התנהגותי קוגניטיבי האם טיפול כזה יכול לעזור לי בנוסף לכדורים? תודה ויום טוב ריקי

08/05/2007 | 08:26 | מאת: riki

דור תודה אני אקרא את הספר שהמלצת, אך שכחת לענות בקשר לשילוב של האלטרול ווויפקאס XR איך משלבים ביניהם כלומר כמה אלטרול לקחת? בוודאי שאשאל את הרופא אך לצערי צריך להמתין הרבה זמן לתור לכן בנתיים אני שואלת את דעתך לקיצור הליכים תודה

06/05/2007 | 16:54 | מאת: דנה

אני בת 32 יוצאת כשנה עם בחור בן 31 הנוטל כדורי סרוקסאט נגד חרדה מזה כשנתיים וחצי . בחצי השנה האחרונה – ירידה בחשק המיני, אפאטיות ,עייפות מתמדת . בהמלצת הפסיכיאטר קיבל כדורים אחרים בשם ויפאקס. כיום בתהליך של גמילה מסרוקסאט והעברה לויפאקס . אני אובדת עצות . האם המצב ישתנה ? למה עליי לצפות ? אני שוקלת פרידה כי קשה להתמודד

07/05/2007 | 13:05 | מאת: דור

שלום רב אינני יודע עד כמה תופעות הלוואי של התרופות שהוא לוקח משפיעות גם עליך. נכון שישנה פגיעה מסויימת בתפקוד המיני אבל עדיין הוא יכול לספק אותך באותה מידה ולכן זה לא תירוץ משכנע. אני לא אומר לך אם להשאר או להפרד אבל הגורם צריך להיות ההתנהגות שלו והרגשות כלפיו ולא תופעות לוואי של תרופות שהוא לוקח. בברכה

08/05/2007 | 23:34 | מאת:

לדנה אם מדובר על קשר משמעותי ויש ביניכם קשר ממושך עם מחשבות לגבי העתיד כדאי שתתמודדו יחדיו עם החרדות וגם עם הטיפול שהוא מקבל. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 15:27 | מאת: אבי

למה משמשת תרופה זו מה שמה המוכר יותר ועל איזה מערכות במוח היא עובדת. תודה רבה על העזרה

07/05/2007 | 12:40 | מאת: דור

שלום רב מדובר בתרופה נגד דיכאון. השם הגנרי הוא dibenzepine. לתרופה יש השפעה חזקה על הנוראדרנלין NE ועל ההיסטמין H1. המינון הטיפולי הוא 240-720 מ"ג ליום במחולק לפעמיים ביום. תופעות לוואי- בהתאם לתרופות טריציקליות אחרות. יש לבצע בדיקת EKG בתחילת הטיפול. בברכה

07/05/2007 | 12:40 | מאת: דור

שלום רב מדובר בתרופה נגד דיכאון. השם הגנרי הוא dibenzepine. לתרופה יש השפעה חזקה על הנוראדרנלין NE ועל ההיסטמין H1. המינון הטיפולי הוא 240-720 מ"ג ליום במחולק לפעמיים ביום. תופעות לוואי- בהתאם לתרופות טריציקליות אחרות. יש לבצע בדיקת EKG בתחילת הטיפול. בברכה

08/05/2007 | 23:32 | מאת:

לאבי תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 15:15 | מאת: אלי

מה ההבדל בין סכיזופרניה פשוטה ללא עבר או הווה של סימנים תיובים או פסיכוזה לבין דיכאון עמיד איך אפשר להבחן זאות הרי התסמינים דומים מאוד אני שואל זאות מפני שהבחנתי לא ברורה כל כך חלק מהרופאים טוענים שיש לי סכיזופרנה פשוטה לא טיפוסית וחלק חולקים על אבחנה זו וטוענים שזה דיכאון עמיד איך ניתן לאבחן בעיה זו.

06/05/2007 | 19:24 | מאת: תמימי

אלי למיטב ידיעתי סכיזופרניה פשוטה כבר לא קיימת בDSM. אולי אני טועה. בכל מקרה, הרבה יותר אופטימי זה להאמין שמדובר בדיכאון וניתן להתגבר עליו. תרגיש טוב תמי.

06/05/2007 | 21:32 | מאת: דור

שלום רב סכיזופרניה פשוטה עדיין קיימת ב-ICD שהוא המדריך האירופאי לאיבחון. ההבדל מול דיכאון הוא בכך שבסכיזופרניה קיימת הידרדרות מתמשכת בתפקודים של האישיות, ביכולת הקוגנטיבית, תפקוד של הרגשות וכיוצ"ב. סכיזופרניה היא מחלה פרוגרסיבית- ככל שהזמן עובר המצב נעשה חמור יותר. בדיכאון זה דווקא הפוך- ככל שהזמן עובר יש סיכוי שהדיכאון יעבור (גם בלי תרופות). הבדל נוסף שבסכיזופרניה (גם בלי פסיכוזה) ניתן להבחין במוזרויות והפרעות בחשיבה ובהתנהגות. כלומר לא מדובר רק על הפרעה במצב הרוח. כמו כן, יש לעשות אבחנה מבדלת מול הפרעת אישיות סכיזוטיפלית. בברכה

לאלי אכן יש דימיון רב בין שתי האבחנות ובמיוחד כאשר הן לא סותרות אחת את השניה. יתכן אדם עם סכיזופרניה פשוטה ועם דיכאון יחדיו. סכיזופרניה פשוטה הועברה ב DSM לקבוצה של הפרעות האישיות ונקראת סכיזוטיפלית. ההבדל כאמור הוא בין ההפרעות בחשיבה שלא קיימות בדיכאון ותתכן גם ירידה קוגניטיבית מתדרדרת למרות שהיא קיימת גם בדיכאון. ההבדל בהרגשה הוא שבדיכאון יש הרבה כוח, כעס וגם חוסר אונים, בסכיזופרניה פשוטה יש יותר ריקנות. עם זאת ההבדל המשמעותי ביותר הוא שדיכאון מתחיל בנקודה X בחיים. הפרעת אישיות או סכיזופרניה פשוטה קיימת מגיל ההתבגרות כל החיים ללא הפוגה. כי האישיות לא משתנה כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 15:00 | מאת: תותי

שלום שוב ד"ר הידש, כתבת שבוע שעבר שהנזק במאניה שהולכת ומתגברת זה לאו דווקא חוסר השינה כי אם המצב אליו אפשר להגיע בעצם. שאלתי היא - אם מייצבים את הסימפטום (למשל שינה) - האם המצב המאני משתפר גם כן? הכוונה - האם ניתן להימנע מלהגיע למצב פסיכוטי ממאניה? האם לא ניתן לדעת מתי זה עובר למצב שאין ממנו כל כך חזרה? הכוונה - אם ישנים קבוע 4-5 שעות בלילה, ומרגישים את ההיפר אך לא עושים דבר כמו בזבוז או התנהגות מינית בלתי מבוקרת, בטוח שאין פחדים יותר משיש בזמן דכאון - מה הסכנות? האם הסכנה היא להיכנס למצב פסיכוטי בעצם? האם ייתכן כניסה למצב פסיכוטי עקב לקיחת SSRI בעצם? אם כן, והנטייה הייתה ידועה כבר קודם - למה שהפסיכיאטר ייתן תרופה שכזו? ושאלה שניה - אילו כדורים ניתן לקחת לדכאון שהם לא SSRI והם נגד היכנסות למצב מאני? תודה רבה תותי

06/05/2007 | 19:23 | מאת: תמימי

תותי יקרה נתחיל בכדורים, שלא ממנהגי... הכדורים שמונעים מאניה ויעילים גם לדיכאון ביפולרי הם מתחום המייצבים, קרי- ליתיום, טגרטול ודומיו, ויחד איתם ניתן לשלב SSRI. יופי שאפשר לישון במצב מאני. הגלישה הפסיכוטית מאד קלה ממצבים כאלו, וקשה לדעת איפה עובר בדיוק הגבול שבין מצב שניתן לשלוט בו לבין מצב של איבוד ברקסים. יש סימנים שלדעתי הם אישיים לכל אדם, מהם הגבולות שחצייתם יכולה להיות מסוכנת. אני חושבת ששינה היא גבול ברור. וגם מהירות המחשבות, כעסים והתפרצויות, ופידבקים מהסביבה שמרגישה אותך מאבדת גובה, או אולי צוברת גובה... לדעתי חוץ מכדורים אפשר להתאזן גם בטיפולים אלטרנטיביים כדוגמת שיאצו או דיקור או מסאג'ים. זה גם נעים, גם בלי תופעות לוואי, וגם יש בקופה דרך רפואה משלימה. מאחלת לך כל טוב, בריאות ואיזון ואנרגיות טובות תמי.

07/05/2007 | 19:10 | מאת: מיכאל

תמי...כשהתחלתי לקרוא את ההודעה, הייתי משוכנע שזו הודעה של ד"ר הידש...(-; מ.

07/05/2007 | 23:01 | מאת: תמימי

לא להסחף מיכאל... קטונתי מלהיות הידש הגדול. רק רציתי להוכיח, גם לעצמי, שגם אני יודעת לענות תשובות תרופתיות, לעת מצוא... שאני לא רק אנטי, אלא גם וגם... לצורך האיזון... לילה טוב תמי.

06/05/2007 | 12:42 | מאת: ליאור

שלום עשיתי בדיקות דם כלליות והGPT או ALT נמצא גבוה מהרגיל בערך 55 אני לוקח גאודון דקינט ומירו פעמיים ביום 45 שאלתי את הפסיכאטר שלי והוא אמר שזה המירו ידוע שגורם לזה ושאני יתעלם מזה כי זה לא רציני... האם זה נכון?

07/05/2007 | 23:48 | מאת:

לליאור לא שמעתי על כך ויתכן שהפסיכיאטר יודע דברים שלא שמעתי עליהם. בכל אופן מה שחשוב הוא לחזור על הבדיקה של תפקודי הכבד בעוד כחודש ולראות האם ישנה החמרה במצב או לא. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 08:55 | מאת: אסתר

אני מטופלת כבר מספר שנים בתרופות הבאות : cymbalta - 90 mg solian - 200 mg miro - 1 mg lorivan - מדי יום 3-4 כדורים להרגעה לפני כחודש וחצי החלו אצלי תופעות של יובש בפה ובעיקר תנועות לא רצוניות של הלשון והלסת מה שמאד מאד מפריע לתפקד. הרופא טוען שהמצב ככל הנראה נובע מ"דיסקינזיה" והורה לי להפחית את ה solian ל 50mg שאלותיי : 1. האם אכן אלו תופעות שמאפיינות דיסקינזיה ? 2. האם מכל התרופות שציינתי - הסביר ביותר לגרום לתופעה זו הוא ה solian ? 3. האם כדאי להפחית את ה solian לגמרי ? 4. כמה זמן אמור לחלוף עד להקלה מאז שמפחיתים את התרופה ? תודה

06/05/2007 | 13:24 | מאת: דור

שלום רב אלה בהחלט סימנים של דיסקינזיה ואולי טרדיב דיסקינזיה. המילה "טרדיב" משמעותית כי אז זה לא הפיך בחלק גדול מהמקרים. יש מקרים גבוליים ולכן חשוב שתפסיקי לחלוטין עם הסוליאן ו/או עם כל תרופה אנטיפסיכוטית אחרת. מחקרים מראים שעם אנטיפסיכוטיים טיפיים הסיכון לטרדיב דיסקינזיה הוא 5% לשנה, כלומר אחרי 10 שנים של שימוש מדובר על סיכון של 50%. התרופות האטיפיות (החדשות) אמורות לגרום לכך פחות (בהתחלה חשבו שבכלל לא) אבל אין לכך הוכחה מחקרית. בברכה

07/05/2007 | 18:57 | מאת:

לאסתר תודה לדור ואכן ה"חשוד הראשון הוא הסוליאן", לעתים עדיף לא להפסיק את התרופה האנטי פסיכוטית לגמרי אלא להשאיר את התרופה על מינון נמוך ואז הדיסקינזיות פוחתות. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 08:46 | מאת: אלה

אני מתכננת הריון בחודשים הקרובים.אני לוקחת ריספרדל 1 מ"ג.האם יש בעיה עם זה?מה עושים?האם יש תחליף?במרכז הטרטולוגי אמרו לי שזה נחשב קטגוריה C , כלומר אין מספיק סטטיסטיקות על מקרים כאלה שיגידו אם יש נזק או לא.אז מה כן?והאם יש עוד משהו שעלי לבדוק קודם?

06/05/2007 | 13:38 | מאת: דור

שלום רב בד"כ לא נותנים נוגדי פסיכוזה מהדור החדש (ריספרדל, זיפרקסה) לנשים הרות אלא רק נוגדי פסיכוזה מהדור הישן, כמו הלידול ופרפנן, שבטיחותם לעובר הוכחה וגם זה רק אם יש צורך הכרחי שתטופלי בזמן ההריון. הריספרדל לא מומלץ אם את מתכננת להיכנס להריון וכדאי להחליף את התרופה כבר עכשיו. ניתן להחליף להלידול 1-2 מ"ג או פרפנן 4 מ"ג או לנסות להסתדר בלי תרופות. בברכה

07/05/2007 | 18:57 | מאת:

לאלה תודה לדור ואני מצרף לדבריו, יחד עם זאת יש די הרבה ניסיון עם רספרידל ואין עדויות שהוא גורם לנזק בהריון. כך שהרופא המכיר אותך יצטרך להחליט איתך על התרופה למשך ההריון. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 06:39 | מאת: !!!חסויה!!!

אני ממש מחפשת תשובה מתוך עצמי! אני מפחדת מהמון דברים..כשמישהו מגיב או מדבר איתי אני אוטומטית תוקפת אותו ..כלומר צורת הדיבור שלי המילים הם תקיפות..אני מנסה לשלוט בזה אני זוכרת מישהי שאמרה לי ``הפה שלך עוד יהרוג אותך יום אחד`` אני לא רכלנית או משהו כזה אני מאוד חברותית אנשים אוהבים אותי.. אבל הבעיה היא שאחרי שאני מתחברת למישהי או מישהו אני ישר מנסה להוציא אותו מחיי או רוצה לריב איתו..אפשר לומר אני רבה עם כל מה שזז..יש לי מלא חברות אני טובה בקשרים חברתיים אבל יש לי פחד מאנשים הפה שלהם יותר חזק משלי הכוונה היא איך שהם מדברים הם מדברים . ששואלים אותי שאלה אני לא יודעת איך לענות עליה אני לחוצה מכל דבר אין לי רגע שקט. אני חושבת מה יהיה מחר על איך שדיברתי איתה מה למה איך דיברתי למה דיברתי אם אני יפגוש אותה ברחוב לומר שלום לא לומר למה לומר ..מי רוצה בכלל לפגוש אותה..אני לא יודעת אם מישהו מבין אותי אני מקווה שהיה למישהו כוח לקרוא עד לכאן. כל שאלה אישית שתשאל אותי תיענה ! אני זקוקה לעזרה תודה!

שלום, יש הרבה שאלות אבל בודאי שלא אראיין אותך בפורום לאבחון מלא וזה בלתי אפשרי. אפילו לא כתבת את גילך...., בכל אופן הדברים מספיק קשים לך כדי לחשוב מה אפשר לעשות וכיצד אפשר לשפר את החיים. כפי שאת מתאתר את הדברים ואני מניח שמדובר בבחורה צעירה הייתי מציע לך לפנות לאבחון פסיכולוגי ומכאן לחשוב ולהתקדם. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 05:56 | מאת: תמימי

כתבת "הגיע זמן שגם לקוחות יגידו מה טוב בשבילם" ושאלת- למה בעילום שם? אז אני אגיד לך, שלא פשוט להעביר ביקורת על אנשי מקצוע. בהתקלות שלי בפורומים מקצועיים, ביקורת שלי על הדרך בה התמודדו עם הפסיכוזה שלי ברשת- נתקלה בהתעלמות, ביטול הרשאה מקצועית ללא דרך חזרה, ללא דיאלוג, וללא מתן תשובות. ברגע שאתה חשוף, עם שמך וכל מה שמתקשר בימינו לשם, אתה הרבה יותר פגיע. ואני שואלת את עצמי, באמת אני שואלת- וגם אותך, האם מספיק שלקוחות יגידו את שלהם, או צריך גם ספקי שירות שיקשיבו ויהיו מוכנים לקיים דיאלוג? כי לצערי יש יותר מדי עמדות רפואיות יודעות כל, וברגע שאתה כלקוח- לא מקצועי כמוני- אלא אדם מהשורה- מעביר ביקורת על מערכת שלמה- לא מקשיבים לך, ומתייחסים לביקורת שלך באופן השלכתי ולא ענייני, כלומר- אתה מעביר את הביקורת כחלק מהמחלה או ההפרעה שאתה סובל ממנה. לצערי, בקרב אנשי מקצוע יש הרבה דעות קדומות וסטריוטיפים על מחלות נפשיות. וזה עצוב לא פחות ממצבן של המחלקות הפסיכיאטריות בארץ. כי עם תנאים פיסיים אפשר להתפשר, אתה יכול להבין כחולה, שאין תקציב, וכד', אבל עם מנהל מחלקה שמשפיל אותך כחולה וכאדם בביקור הרופאים השבועי, ואיש אינו קם ומקים צעקה גדולה ומסלק את המנהל הזה מתפקידו, זו כבר בעייה הרבה יותר גדולה... לא על התנאים הפיסיים באשפוז אנשים כואבים, אלא על הגישה שמאחוריהם, הידש. למה לקשור, כשאפשר להקשיב? למה להכריח כשאפשר להציע? והאם באמת חולי נפש צריכים כל השנים לשלם את המחיר האנושי של הבורות והדחייה, הכרוך במצבם? ואתה, כרופא, איפה האחריות שלך, בהיותך חלק מהמערכת, לפעול לשינוי בה? כי אם היה קם אירגון של פסיכיאטרים ואנשי מקצוע למען שיפור תנאי האישפוז- הפיסיים והפסיכולוגיים של אנשים עם מחלות נפשיות, הרי הציבור היה מתייחס לכל המגזר הזה בהרבה יותר אמון... אבל אני אישית מצטערת להגיד לך שבתור "לקוחה" בבריאות הנפש, אני לא תמיד סומכת על הרופאים והמטפלים שמטפלים בי... כי נכוויתי בלא מעט אנשי מקצוע שהיו בעצמם לא נקיים מדעות קדומות, מתוקפנות ומניצול מעמדם לתיוג ולהרחקה של החולה מעצמו ומהתקווה לשינוי מצבו. אז האם באמת אנשי מקצוע מוכנים להקשיב ללקוחותיהם, להקשיב לדברים גם אם הם קשים ולא נעימים, נוקבים ואף תוקפניים? אני לא בטוחה, הידש. כי אם היו מוכנים להקשיב, לא היינו צריכים להקים פורומים נפרדים לנפגעי המערכת. אתם הייתם מקימים עבורינו פורומים משותפים לאנשי מקצוע וללקוחותיהם, כדי שנוכל ביחד לחשוב על שיפור המצב הקיים. אבל זה לא קורה ברשת, וזה לא קורה בחיים. הפורומים שאתם מנהלים הם פורומים של שאלות ותשובות, בהם אתם מציגים את עצמכם כאנשי מקצוע ונותנים לנו תשובות כמעט רק על דברים מקצועיים. והקומונות של נפגעי בריאות הנפש הן קומונות של נפגעים בלבד... למרות שמדובר בקומונות פתוחות אליהם כל דכפין ייתא וייגש- לא ראיתי כמעט אנשי מקצוע אמיצים, שבאים לא בעילום שם ועונים לחלק קטן אפילו מהטענות שמועלות שם נגדם, כמגזר... אז זו חוכמה גדולה הידש להעביר ביקורת על מטופלים שכותבים בעילום שם, או על מטפלים לעתיד שחוששים מטיפול. טיפול פסיכולוגי לעיתים כן פוגע, הידש. אל תשחק לנו אותה נאיבי. יש הרבה אנשים, כולל אנשים כאן בפורום, שנפגעו מטיפול פסיכולוגי כואב מתייג ופוגע, וכולנו מכירים את נועה בעלת אלף השמות כאחת הדוגמאות. אז איפה אתם, אנשי המקצוע, בתחום של לשפר באמת את המצב הקיים? ואיפה אתה, הידש, מסוגל לתת לי כאן תשובות אמיתיות ולא מתחמקות? יום טוב תמי.

06/05/2007 | 12:09 | מאת: נעמה

לד"ר הידש, לתמי ולחברי הפורום, קראתי בכאב את מה שתמי כתבה. לצערי יש הרבה אמת בדבריה. כל כך הרבה פעמים אנחנו נכווים בגלל דעות קדומות ויחס משפיל. וכן - גם הפסיכיאטרים לא תמיד עומדים שם להגנה על כבודנו וזכותנו להיות שותפים בתהליך הטיפול ולא רק "קליינטים". נכון שקשה מאד לשנות את המערכת המסורבלת והמסואבת (סליחה על הבוטות) ואז קורה שאנחנו מוצאים את האנשים הטובים מחוצה לה. הם מרגישים שפתרו לעצמם את הקושי מול המערכת שאינה לרוחם, אבל לא פועלים מעבר לזה. אם הפסיכיאטרים ורופאי המשפחה לא יעמדו לצידנו ויעזרו לנו במלחמה על זכותנו להיות כאחד האדם - איך נוכל להצליח בה? הרי מראש אנחנו "פסולים לעדות"... אני אשמח לשמוע מד"ר הידש שיש מי שפועל לעזרתנו ולא רק מסכים עם רוח הדברים. בברכה נעמה

07/05/2007 | 18:41 | מאת:

לתמי ונעמה אתן צודקות ואני מסכים עם כל מה שאמרתן, המערכת הפסיכיאטרית שבויה ב"אמיתות" שלה ולא ממש יודעת להקשיב ובטח לא להלחם על זכויות החולים. לצערי גם הפסיכיאטרים מתוסכלים כיוון שיש סטיגמה גם על מקצוע הפסיכיאטריה בין מקצועות הרפואה וההסתדרות הרפואית, אבל אין זו הצדקה לשום דבר. אני אישית איני איש של מערכות ואין לי את הכישורים המנהלתיים להרים נושאים ברמה המערכתית, לכן אני משתדל לעזור באופן מקומי ופרטני לפי יכולתי. כך זה בפורום וישנם עוד תחומים נוספים. הידש

06/05/2007 | 00:39 | מאת: פרח75

אני סובלת מהפרעת חרדה כללית כבר כמה שנים ולמעשה אחד הדברים שהיום מלחיצים אותי יותר מכל הוא שניסיתי המון תרופות עד היום והן לא עוזרות לי. ניסיתי אפקטין שעשה לי חרדות עוד יותר קשות וגוש בגרון, ניסיתי סרוקסט (40 מ"ג) שלא ממש עזר, ניסיתי ציפרלקס והיום אני על רסיטל 40 מ"ג ועדיין במצבי מתח החרדות הקשות מגיעות. אני לוקחת ברגעים הקשים קלונקס (1 מ"ג) וניסיתי בעבר גם ואבן, אסיוול 10 מ"ג ועוד כמה תרופות שהיום אני כבר לא זוכרת את שמן ו...כלום! איך זה יכול להיות???? מה לא בסדר אצלי? מה עושים במקרה כזה?

היי, מנסיון אישי דומה ואף קשה הרבה יותר(אין תרופה שלא ניסיתי ותאמיני לי שאני רציני ואמיתי לגמרי, אני יכול לומר לך שכדאי לך לפנות לכיוון התרופות ממשפחת הטריציקליים. אלו אמנם תרופות עם תופעות לוואי לא נעימות(עצירויות,יובש בפה,דופק מהיר), אבל הן יעילות מאוד לאנשים שלא מגיבים לתרופות מהדור החדש. חוץ מזה, ישנו טיפול חדש של TMS(גירוי מגנטי) הנעשה בימים אלו גם בהדסה עין כרם וגם בשלוותה שבהוד השרון. זהו טיפול חדש-ישן מכיוון שכיום הטיפול הוא עמוק יותר. פרטים אודות הטיפול ניתן לקבל דרך מנועי החיפוש כמו google. זה ללא כסף ויש לכך הצלחה רבה. טיפול ממש לא כואב, ללא הרדמה, ללא שום תופעות לוואי. טיפול די מבטיח, אך לא ב - 100% כמו כל דבר בחיים. בהדסה מנסים אותו על אנשים הנוטלים תרופות לפחות 4 שבועות ברצף ובהוד השרון זה נעשה ללא תרופות. אני ממליץ עליו. אישית הייתי אמור להתחיל איתו היום אבל מכיוון שאני נוטל זייבן שאחת התופעות לוואי שלו הוא פירכוס, אינני יכול לבצעו בהדסה ולכן אני מנסה למצות אותו ואם,חס וחלילה, למרות האחוזי הצלחה שלי(ששואפים לאפס בכל הנוגע לתרופות) זה לא יעזור, אני אפנה לשלוותה ללא היסוס. פרופ' גרינהאוס אישית ממליץ על הטיפול והוא בחינם כרגע כי הוא בגדר נסיון על אף שבוצע על לא מעט מטופלים. בהצלחה!!

06/05/2007 | 19:18 | מאת: פרח75

תודה רבה לך על תשובתך ועל ההכוונה. קראתי קצת באינטרנט על גירוי מגנטי ואני מבינה שזה יותר לטיפול בדיכאון עמוק. לא קראתי שזה גם לטיפול בחרדות.

שלום רב תנסי אפקסור XR במקום רסיטל. יש לו השפעה יותר חזקה נגד חרדה. כמו כן, טיפול קוגנטיבי-התנהגותי אצל פסיכולוגית שמתמחה בנושא. ברגעים קשים אפשר לקחת קלונקס 2 מ"ג. למרות שהפרעת חרדה היא לפעמים ממושכת ניתן לטפל בהצלחה. כמו כן, אירועי חיים שונים ומצבי לחץ בחיים גם משפיעים על רמת החרדה. הייתי ממליץ לך בנוסף לעסוק בספורט כלשהו. זה עוזר מאד. בברכה

לפרח תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 00:19 | מאת: שרונה

אני נוטלת פריזמה מזה שנים (OCD) לאחרונה החריפו הסימפטומים (אני לאחר לידה) והוחלף הטיפול ללוסטראל. אני מניקה הנקה חלקית וברצוני להפסיק עם ההנקה (התינוקת כבר בת 3 חודשים והייתי רוצה למנוע ממנה לקבל ולו שמץ של חומר פעיל..למרות שכבר קיבלה...). כיצד לבצע את הפסקת ההנקה מבחינת התינוקת בלבד? האם הפסקה חדה לא תגרום לתסמיני גמילה אצל התינוקת??

07/05/2007 | 18:15 | מאת:

לשרונה אני מבין שהשאלה שלך היא על הפסקת הנקה עם לוסטרל. אמנם יש לוסטרל בחלב המועבר לתינוקת אבל סביר שהתינוקת מפרקת את כל הלוסטרל והכמות שמגיע למחזור הדם ולמוח היא פחות ממינימלית. לכן אין בעיה להפסיק הנקה כרגיל ולתנוקת לא יהיו שום סמנים הקשורים ללוסטרל. עדיין אפשר להגיד מזל טוב... כל טוב דר' גיורא הידש

05/05/2007 | 21:44 | מאת: דן

אני סובל מחרדות המטפלת אמרה שזה מחשש לבריאות שלי אני ממש סובל קיבלתי התקף חרדה חזק לפני שידעתי מה זה והיום כמעט כל היום אני עם קצב לב מואץ לחצים בעורף וגלי חום תחושה על הפנים הבטן מתכווצת

06/05/2007 | 13:51 | מאת: דו?רו?ן

מה אתה שואל? כדאי ללכת לרופא המשפחה /פסיכיאטר לקבלת טיפול חבל על סבל מיותר.

07/05/2007 | 18:15 | מאת:

דן כתבת "מברק", כמה זמן אתה סובל מחרדות ומי היא המטפלת? בכל אופן כדאי להגיע לאבחון כמו שדורון כתב ואחר כך לשקול את האפשרויות הטיפוליות בהחלט אפשר לעזור לך. כל טוב דר' גיורא הידש

05/05/2007 | 21:03 | מאת: אורן

שלום דר" הידש יש לי בעיה ואני אשמח אם תמליץ לי על פיתרון טינ ךוקח כבר 7 שנים סרוקסט בהתחלה כ-3 שנים עם מינון של 1 ביום והיה נפלא אחר כך באה ירידה וניסיתי להחליץ לציפרלקס והיה ממש גרוע חזרתי לסרוקסט 2 כדורים ביום היה כחודשיים הטבה אז השפעה חלקית עם יום ככה ויום כככה ככה בערך כשנה ואחר כך מינון של יום אחד כדור אחד ויום הבא אחד וחצי עם השפעה ממש מעולה אבל עדיין לפעמים קצת באה קצת חרדה עם בחילות שאם אני לוקח מודאל הכל מסתדר עכשיו מה אתה ממליץ אני מפחד שאם אני אשנה תרופה כמו עם הציפרלקס זה יהיה רע והמצב לא יוטב? מה לעשות להוסיף מודאל כחלק מהטיפול? להחליף תרופה? להוסיף משהו להרגעה? מה שאני מפחד הוא שהמצב תהיה ירידה גדולה עם חרדות ואני לא אוכל לתפקד ולעבוד? מה אפשר לעשות אני רוצה שמצב יהיה טוב כמו בהתחלה בלי חרדות בכלל

לאורן השילוב של מודל עם נוגדי דיכאון הוא טוב והרבה פעמים אני משתמש בו, לעתים אפילו מודל פותר את כל הבעיה. אתה נמצא במצב המורכב ביותר כיוון שאתה נוטל תרופות והן עוזרות אבל רק באופן חלקי. כלומר יתכן שעם החלפתהתרופה יהיה שיפור במצב ויתכן שדווקא התרופה החדשה תהיה פחות טובה. בכל החלפה יש סיכון כפי שראית בעצמך, לכן השיקול הוא מאוד אינדיווידואלי וצריך לבדוק כל אחד ואחד מה מתאים לו. כל טוב דר' גיורא הידש

05/05/2007 | 14:43 | מאת: בוני

בתי בת 13 סובלת מחרדות פחדים ,דימוי עצמי נמוך ועייפות במשך חודשים לערך. לאחר שינוי תרופתי ארוך החלה לנטול פריזמה ופרפנאן רבע בבוקר ורק רבע פרפנאן בערב האם זהו טיפול הולם לתופעות של חרדה והאם יש סיכוי להתמכרות לתרופה זו ?? האם יש איזושהו קשר להשמנה או לכל תופעת לוואי אחרת ?. במקרים מיוחדים של חרדות מוסיפים רבע כדור קלונקס. אשמח מאד לקבל את עצתך .

07/05/2007 | 18:09 | מאת:

לבוני איני פסיכיאטר ילדים ולכן התשובה תהיה חלקית. התרופות שציינת פרט לקלונקס אינן ממכרות. את הפרפנן אי אפשר לחצות ולכן אם חוצים אותו אז הוא אינו פעיל כלל. כל טוב דר' גיורא הידש

05/05/2007 | 14:00 | מאת: עזרה!!!!בבקשה...

אני בי פולרית אבל לא מרגישה שאני כרגע באפיסודה כלשהי...אז איך אני נסחפת להתנהגות מינית שבדרך כלל לא מקובלת עלי?כאילו אני מחפשת להסתבך......... אני מוצאת את עצמי מפתה גברים בנט,משחקת משחק מסוכן בלי יכולת לעצור את עצמי.רק שעות אחרי אני קולטת שאני חורגת מהאני האמיתי שלי ומרגישה רע עד כדי התקפי הקאות ורצון לפגוע. האם זה קשור למאניה?אולי סימן שאני בנוסף סובלת מבורדרליין? או שאני סתם דפוקה?????? בבקשה שמישהו יעזור לפני שאני אסתבך על אמת.....בבקשה. אני

06/05/2007 | 19:38 | מאת: תמימי

את לא דפוקה אולי לא מאוזנת אולי לא שקטה בטוח שסובלת אבל לא דפוקה, ממש לא. חשבת אולי קצת על איזה טיפולי מסאג' או דיקור או שיאצו לטיפול באיזון האנרגטי? תרגישי טוב תמי.

07/05/2007 | 18:07 | מאת:

שלום, פעילות מינית ללא שיקול דעת עלולה להיות סימן לפעילות יתר, אבל כמובן שצריך לראות את כל התמונה ולא מאבחנים מצב לפי תופעה אחת בלבד. חוץ מזה אינך ביפולרית, את בן אדם הסובל מהפרעה-מחלה דו-קוטבית. כל טוב דר' גיורא הידש

05/05/2007 | 13:41 | מאת: טלי

שלום לד"ר הירש, אמי הייתה אצל נוירולוג והתלוננה על חוסר שינה, כאבי ראש והוא המליץ לה לקחת כדורי דפלאפט. שאלתי היא: למה נועדו כדורים אלו? קראתי שהם מיועדים לאפילפסיה ובתחום הפסיכיאטריה לדיכאון ולמניה דיפרסיה אז כיצד הם יכולים לעזור לאימי? אגב האם הם יכולים להתאים לחולי סכיזופרניה? בתודה, טלי

05/05/2007 | 21:01 | מאת: דור

שלום רב כדאי שיהיה לך קצת אמון בנוירולוג מומחה שהוא יודע מה שהוא עושה. הדפלפט ניתן למס' אינדיקציות בנוירולוגיה ולא רק לאפילפסיה. אבל השאלה שלך גולשת מחוץ לנושא הפורום. בבריאות הנפש הדפלפט ניתן למטרות שונות לחלוטין ואין קשר בין השניים. בברכה

07/05/2007 | 18:05 | מאת:

לטלי שאלתך במקום וגם מה שכתבת, לכן צריך לשאול את הנאורולוג מדוע המליץ על דפלפט דווקא ובאיזה מינון. כל טוב דר' גיורא הידש

05/05/2007 | 13:22 | מאת: יקיר

או גם ההיפך? תודה על התשובה.

05/05/2007 | 20:56 | מאת: דור

לפני אבחנה של פוסט טראומה חייבת להיות טראומה. איזה טראומה עברת? לפני סכיזופרניה לא חייב להיות כלום, זאת מחלה גנטית, ביולוגית, שעוברת בתורשה. טראומה קשה יכולה להוות טריגר גם לסכיזופרניה אצל מי שיש לו את הגנים.

07/05/2007 | 18:04 | מאת:

ליקיר אחרי טראומה עלולה להתפתח כל הפרעה נפשית, כלומר אדם עובר טראומה, אחר כך עלולה להתפתח הפרעה פוסט טראומתית. אבל לא בהכרח, יתכן שתתפתח הפרעה נפשית אחרת כמו סכיזופרניה. כל טוב דר' גיורא הידש

05/05/2007 | 12:20 | מאת: אלי

שלום רב, אני מתקשה בלימוד שפה. הערכות המורים סביבי הן שמדובר בחשש שנובע מפרפקציוניזם ומופנמות. כך או אחרת הייתי מאוד מעוניינת להתגבר על הקושי ואני משקיעה שנים רבות בלימוד אך עדין לא מגיעה לתוצאות ממשיות. (אני קוראת ומקשיבה אך לא מצליחה להביא את עצמי לשוחח, המילים אינן עולות בזכרוני, ואיני מצליחה להרכיב משפטים). בעברית אני נתקלת בקושי דומה (פחות בהרבה) במצבים מסויימים, אך למדתי להתמודד עם זה טוב. האם תרופה כלשהי יכולה לסייע? להפחית לחץ אולי?

07/05/2007 | 17:56 | מאת:

לאלי ישנם אנשים שיש להם כישרון רב ללמוד שפות וישנם כאלו שכישרונם פחות, בדרך כלל כדאי לאדם לנצל ולפתח את הכשרונות שלו אבל כמובן שישנם גם נסיבות מיוחדות ואישיות. בכל אופן הייתי ממליץ לבדוק קודם כל את הנושא של הפרעת קשב ודיסלקציה אם יש לך קושי מיוחד בלימוד שפות. כל טוב דר' גיורא הידש

05/05/2007 | 12:04 | מאת: אריאל

תודה על קבלת הפנים החמה כרגיל לא אכזבת אותי ותמיד אני יודעת שכשיש לי זמן לחזור אני שבה לבית חם ואוהבת והכי חשוב איכפתי. מה אגיד לך שאתה כבר לא יודע? מעריכה מאוד את פועלך ועזרתך. אריאל

07/05/2007 | 12:02 | מאת:

לאריאל כיף לראות אותך כאן ובודאי שאת תורמת המון, אני מקווה שתהיי פנויה יותר ותהיי איתנו יותר. הידש

האם זה נכון לתת ציפרלקס 40 מ"ג ביום בנוגע לדפרסונליזציה שהמקור כמובן היה חרדתי וגם טראומתי? נדמה לי שקראתי איפשהו , שלא כדאי לתת תרופות מקבוצת ssri כשיש נתק כזה. אני מוכרחה לומר , שהנתק שלי הוא קל שמלווה בתחושת זרות עצמית אך, כמובן זה עדיין מאוד מפריע. תודה

ליעל דהפרסונליזציה מקורה בחרדות, ולכן מקובל לתת תרופות שמורידות חרדה כמו ציפרלקס, אפקסור XR או תרופות מקבוצת נוגדות החרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

04/05/2007 | 22:14 | מאת: אמא בוכה

לדלית תודה על החיזוק אבל בני במצב קשה אני לא יודעת מה לעשות אני דואגת ילד רק בן 23 הילד שתמיד אותו אהבתי היום אני אני במצב קשה אבל אני תמיד אותו אוהב זה גורלי ומפה אני פונה לכל הצעירים תשמרו על עצמכם כי זה לא שווה לכם ליפול בגלל שטות קטנה תודה דלית ולכל שמי יכול לעזור

05/05/2007 | 12:07 | מאת: אריאל

כל כך כואב לי לשמוע את הסבל שאת עוברת אבל תראי איזה חזקה את. לא מספיק הסבל הפרטי שלך את עוד עם שארית כוחתייך מעודדת אחרים. אני מאוד מקווה שהנפילה של הבן שלך היא לצורך עלייה. תהיי חזקה, תשמרי על עצמך ועליו והלוואי ויהיה יותר טוב. שולחת לך חיבוק גדול אריאל

05/05/2007 | 12:55 | מאת: דלית

לצערי אף אחד לא יכול להקל עליך כרגע, רק את עצמך. כי עלייך לדאוג שהילד יהיה מיוצב ע"י טיפול תרופתי כלשהוא. אם הוא בשלב כזה שהוא לא מוכן לקחת טיפול תרופתי, תאלצי כנראה לעבור איתו עוד כמה אישפוזים עד שהוא בעצמו יבין שעליו לקחת תרופות. כשתגיעי למצב כזה, שהוא ישתף פעולה בטיפול, מצבו ומצבך יהיו הרבה יותר טובים. אל תתיאשי ואל תרימי ידיים. מחזקת אותך . דלית

07/05/2007 | 11:55 | מאת:

לאמא הייתי מציע שאת ובעלך תעזרו במרכזים שנפתחו לייעוץ להורים ומשפחות של נפגעי נפש. לפני כשבוע שבועיים הם פירסמו מודעה בפורום ויש לי את הפרטים לפי אזור המגורים שלכם. כך שאם תכתבי את אזור המגורים נוכל להפנות אותכם. רק טוב דר' גיורא הידש

04/05/2007 | 19:30 | מאת: מתן

איך אפשר לקחת מינון של 30 מ"ג?את הפלוטין אי אפשר לחצות וזה רק בקפסולות של 20 מ"ג.האם ניתן לקחת 2 כדורים ליום לסירוגין עם כדור 1 ביום?כלומר 3 כדורי פלוטין כל יומיים ואז זה כמו 1.5 ביום?האם זה מותר?האם מינון של 30 מ"ג פלוטין לחרדה חברתית הוא סביר?

04/05/2007 | 23:26 | מאת: דור

שלום רב עם פלוטין- בדיוק כמו שכתבת- יום אחד 2 ויום למחרת 1. זמן מחצית החיים של הפלוטין=פרוזק=פריזמה הוא מעל 70 שעות ולכן אין בעיה בחלוקה כזאת. קיימת אפשרות של פריזמה שקיים בטבליות וניתן לחצות אותו. המינון הוא עדיין נמוך. עם פלוטין ניתן להגיע עפ"י הצורך עד 80 מ"ג ליום. כל פעם שאתה מעלה מינון צריך לתת צ'אנס 3-4 שבועות לפחות. בברכה

05/05/2007 | 01:22 | מאת: מתן

תודה על התשובה. מפלוטין 20 מ"ג מקובל לעלות קודם ל-30 או שאפשר ואולי עדיף "לדלג" כבר ל-40 מ"ג (2 כדורים ביום)?

04/05/2007 | 19:14 | מאת: בלה

האם סכיזופרניה היא מחלה תורשתית?האם יכול להיות שהיא פוגעת באוכלוסיה הגברית יותר מאוכלוסיית הנשים?במשפחת אימי כל הגברים(אביה ,אחיה ואפילו אחי שלי) חולים במחלה הנפשית ,לעומת זאת הנשים בריאות,האם משמעו שאם יוולדו לי בנים זכרים אף הם יהיו נשאים\חולים במחלה,האם יש דרך לברר זאת?

05/05/2007 | 12:08 | מאת: אריאל

הי בלה סכיזופרניה היא מחלה הפוגעת שווה בשווה בין גברים ונשים, אחוז הסיכוי לחלות בסכזופרניה במהלך החיים עומד על 1%. כן נהוג לחשוב שבנים שנדבקים במחלה חווים אותה בצורה קשה יותר מנשים אבל אין זה אומר שהם חולים מספרית יותר. לגבי תורשה סכיזופרניה אכן נחשבת כמחלה עם גורם תורשתי וזה הכי שכיח בתאומים לדוגמה מקווה שעזרתי אריאל

07/05/2007 | 11:50 | מאת:

לבלה תודה לאריאל ואכן בסכיזופרניה יש מרכיב תורשתי אבל גם סביבתי והשכיחות דומה בין גברים ונשים. אם אין קרובים מדרגה ראשונה שחולים (הורים, אחים) הסיכון שתעבירי את הגן לילדים קטן יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

04/05/2007 | 19:07 | מאת: גאיה

שלום ד"ר, אני נוטלת רסיטל אחד ביום ולעתים קלונקס אחד . פעם לקחתי קלונקס על בסיס קבוע אחד ליום ואפשר לומר שנגמלי ממנו. לאחרונהאני מרגישה קושי בתנועות מסוימות כלמור אם אני עובדת על המחשב והיד נמצאת על העכבר כמה דקות רצופות אין לי את אותה גמישות שהיתה לי להחזיר את היד למקומה,אותו הדבר לגבי שינה כשאני נמצאת במצב מסוים ומשנה אותו אני מרגישה קושי בתנועה באופן מיוחד הה לי קושי באזור הצוואר שהקרין לראש ,הלכתי לנירולוג שלא מצא בעיה נירולוגית הפנה אותי לאורטופד והוא מצא בעיה קטנה בחוליות הצוואר ושלח אותי לפיזיותראפיה.אני מרגישה שמדובר בבעיה כללית ,רפיון בגוף ,חולשה שבאה לידי ביטוי באופן מיוחד בתנועות מסוימות לאן לפנות?מה לבדוק? האם זה יכול להיות קשור לכך שאני לעיתים לוקחת ואבן לעיתים קלונקס ולא על בסיס קבוע הפסיכיאטרית טוענת שזה לא מהרסיטל . המון תודה

07/05/2007 | 11:45 | מאת:

לגאיה יופי שהפסקת את הקלונקס ואת לוקחת קלונקס או וואבן לא קבוע וכך צריך לנהוג. לא ציינת כמה זמן את נוטלת את הרסיטל, באופן עקרוני הרסיטל עלול לגרום לחולשה מסויימת אבל התופעה הזו מופיעה כבר בתחילת הטיפול והיא אינה מופיעה פתאום אחרי חודשים של טיפול. כך שאם את נוטלת רסיטל תקופה ארוכה סביר שאין לכך קשר לרסיטל. באופן עקרוני אין חשיבות לתחושה זו והיא תחלוף כאשר תסיימי את הטיפול במידה והיא קשורה לרסיטל. כל טוב דר' גיורא הידש

04/05/2007 | 18:21 | מאת: shiri

שלום, ברצוני לדעת האם נטילת התרופה "נובריל" לטווח ארוך , יש השפעה על קצב הלב ומהן תופעות הלוואי. תודה, שירי

07/05/2007 | 11:13 | מאת:

לשירי עקרונית הנובריל עלול לגרום להאטה בדופק, אולם אם קיימת השפעה על הלב היא קימת בתחילת הטיפול ואפשר לבצע א.ק.ג. בשלבים יותר מאוחרים בטיפול ממושך לא מפיעות תופעות חדשות, כלומר אם אין תופעות לוואי בהתחלה לא יהיו גם אחרי חודשים. את הרשימה המלאה של כל תופעות הלוואי האפשריות תוכלי למצוא בכל אידנקס תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

04/05/2007 | 16:23 | מאת: איילת

פסיכייטר ילדים המליץ לנו על שילוב קונצרטה ורידזין 10 3 פעמים ביום יש בעיות התנהגות וקשב וריכוז הוא בן 8.6 תוסיף לנו קצת ידע תודה מראש אמא

04/05/2007 | 23:34 | מאת: דור

שלום רב הקונצרטה אכן מיועד להיפראקטיביות, אימפולסיביות והפרעות קשב וריכוז. למעשה מדובר בריטלין ארוך טווח שמשפיע ל-10 עד 12 שעות. לוקחים פעם ביום בבוקר. הרידזין היא תרופה ישנה. היא היתה בעבר נפוצה לטיפול בחולי נפש אלימים (בעיקר סכיזופרנים). היום היא כמעט ולא בשימוש כי שימוש בה כרוך בהמון תופעות לוואי וסיכון לנזקים בריאותיים. המינון אמנם נמוך אבל לידיעה כללית כדאי לדעת את הסיכונים. לעיתים משתמשים ברידזין לתוקפנות אצל אנשים ללא פסיכוזה. זה יכול להיות ילד בבית ספר, או זקן בבית אבות וכו'. כמובן רק עם מרשם של רופא (פסיכיאטר או אחר). חשוב לבצע בדיקת EKG לפני תחילת השימוש ברידזין ולמעשה גם לגבי קונצרטה. בברכה

05/05/2007 | 10:44 | מאת:

לאיילת תודה לדור, אבל רידזין במינון נמוך היא תרופה בטוחה. בדרך כלל אני מעדיף תרופה אחת בלבד, אם הקונצרטה תתאים לילד עד סביר שפעילות היתר תפחת ומצבו ישתפר. הייתי ממליץ לנסות ולהסתדר בלי הרידזין שתפקידה לא לטפל בהפרעת הקשב אלא רק להרגיע. כמובן שאם אין ברירה והרידזין עוזר בהרגעה אז אפשר להשתמש בה בביטחון. בכל אופן התשובה מאוד אינדיווידואלית ואני חושב שהעקרונות של הטיפול ברורים. שבת שלום דר' גיורא הידש

04/05/2007 | 16:22 | מאת: אבי

מה שמה המוכר ושנמכר בישראל של תרופה בשם protiptyline או vivactil ועל איזה מערכת במוח היא עובדת

לאבי חבל לשאול פעם שניה, תסתכל ותראה את תשובתי היכן ששאלת לראשונה. שבת שלום דר' גיורא הידש

04/05/2007 | 15:05 | מאת: אחרי שנים באה

היי ד"ר גיורא הידש. אני לא יודעת אם תזכור אותי אבל אתה סייעת לי בכך שהשבת לשאלה שלי (לפני הרבה שנים בפורום הזה) ועל ידי כך הרגשתי תמיכה ובזכות הרגשת התמיכה (שענית לשאלתי = שנתת שמות של תרופות שביקשתי) פניתי לפסיכיאטר ולפסיכולוגית. אנסה לתאר מה רציתי באותה תקופה ומה ביקשתי ממך. באותה תקופה רציתי לחוות מאניה וחוסר שליטה על עצמי כשחוסר השליטה ינבע כתוצאה ממאניה. (החלום שלי לחוות התקף מאניה עדיין מקנן בי ומאוד מדכא אותי שלא הצלחתי לפחות לדעת איזה כדורים עלולים לגרום לזה). אז רציתי לדעת איזה כדורים יכולים לגרום למאניה ואז גם נכנסתי לאוניברסיטה הפתוחה והתחלתי ללמוד קורס נוירוביולוגיה ועשיתי עבודה תאורטית (שעדיין לא סיימתי) על תופעות לוואי של כדורים והשפעתם על מאניה. ואז ביקשתי ממך לדעת איזה כדורים נוגדי דיכאון לא מפריעים לחשק המיני. ואז רשמת לי רשימה של כדורים שביניהם הזכרת את ה EDRONAX. מהתשובה המורחבת, פגה החרדה שלי מפסיכיאטרים (כי היתה לי חרדה שפסיכיאטרים מאשפזים בכפייה כל פונה ששואל שאלות הזויות). ואז פניתי לפסיכיאטר ולפסיכולוגית. מאז אני בשיחות אצל הפסיכולוגית ואני מטופלת אצל הפסיכיאטר. בהתחלה הוא נתן לי רסיטל שעשתה לי רע. אח"כ נתן לי הפסיכיאטר ויפקס שגרם לי לבחילות. ואז הוא נתן לי אדרונקס והרגשתי טוב מאוד. האדרונקס גרם לי בהתחלה לשיפור גדול בכל מה שקשור לחוסר העניין שקיים אצלי כבר שנים רבות בתחום המיני, כיוון שהאדרונקס גרם לי לאוננות (דבר שלא הצלחתי לחוות מאז גיל ההתבגרות). יש לציין שאחרי שבועיים, התרגלתי לאדרונקס ומאז נעלמה לי ההרגשה של ההתרגשות והפנטזיות. זה נעלם השיפור. לפני 4 חודשים בפגישה שלי עם הפסיכיאטר, ביקשנו אני והפסיכיאטר לבדוק אם הזייבן יוכל לשפר את המצב רוח שלי. הוא נתן לי מרשם לזייבן ואכן בשילוב עם הגדלה במינון האדרונקס (בהנחיית הרופא פסיכיאטר) הכדורים הללו (זייבן ואדרונקס) שיפרו אצלי את מצב הרוח. בפגישה האחרונה שלי עם הפסיכיאטר (לפני שבועיים) הוחלט להמשיך באותו טיפול תרופתי ובאותו מינון. אז הנה אתה רואה איך בזכות זה שענית לי על שאלה (למרות שנראתה לך הזויה) בזכותך הגעתי לטיפול שעוזר. אני בטוחה שאתה שמח. עכשיו, תראה.. דיברתי עם המדריך שלי מהאוניברסיטה הפתוחה בקשר לעבודה התאורטית והחלטתי ששאלות המחקר שלי בעבודה תהינה כדלקמן: 1. איזה כדורים פסיכיאטרים, התופעות הלוואי שלהם עשויים לגרום לנוטל אותם להתקף מאניה? 2. איזה כדורים פסיכיאטרים, התופעות הלוואי שלהם עשויים לגרום לנוטל אותם להתקף פסיכוטי (התקף שנגרם כתוצאה מהעלאת רגישותם של רצפטורים D2 D3 שהם רצפטורים לקולטני דופמין)? אני מעולם לא מעיזה להעזר בעבודה התאורטית שלי עם הפסיכיאטר משום שהפסיכיאטר שלי נותן לי כדורים ואני לא רוצה ליצור חשד שווא שאבקש את הכדורים. אני פשוט צריכה את התשובה לעבודה. אז אני מאוד רוצה שתיתן לי 2 רשימות של כדורים פסיכיאטרים שעשויים לשאלות המחקר שלי: 1. איזה כדורים פסיכיאטרים, התופעות הלוואי שלהם עשויים לגרום לנוטל אותם להתקף מאניה? 2. איזה כדורים פסיכיאטרים, התופעות הלוואי שלהם עשויים לגרום לנוטל אותם להתקף פסיכוטי (התקף שנגרם כתוצאה מהעלאת רגישותם של רצפטורים D2 D3 שהם רצפטורים לקולטני דופמין)? אם תענה לי, זה מאוד יגרום לי נתמכת, יעשה לי טוב על הנשמה וכך יתרום לשיפור במצבי.

שלום, יופי שאת מרגישה בטוב ומתקדמת בהגשמת חלומותיך והלימודים. באופן כללי כל התרופות נוגדות הדיכאון עלולות לגרום למצב של פעילות יתר. מצב של מאניה מוגדר כמצב פסיכוטי. מצב פסיכוטי עלול להגרם מעליה של הדופמין אבל גם נאורוטרנסמיטרים אחרים קשורים לפסיכוזה ובעיקר סרוטונין. התרופות נוגדות הדיכאון יוצרות פסיכוזה ופעילות יתר מפעולתן על הסרוטונין. התרופה נוגדת הדיכאון היחידה הפועלת על הדופמין היא הזיבן. בהצלחה הידש

04/05/2007 | 15:05 | מאת: שוש

ברצוני לשאול האם כדורי אלטרולט 10 מ"ג משמינים?

04/05/2007 | 17:38 | מאת: דור

שלום רב טווח המינון של אלטרולט הוא 10-300 מ"ג ליום. הסיכון להשמנה תלוי במינון. ככל שהמינון יותר גבוה כך יש יותר סיכון לתופעות לוואי. בברכה

05/05/2007 | 10:42 | מאת:

לשוש התרופה אינה משמינה אלא גורמת לעליה בתיאבון. במינון נמוך סביר שזה לא יקרה, שמירה על דיאטה נכונה תמנע את העליה במשקל. שבת שלום דר' גיורא הידש

04/05/2007 | 14:23 | מאת: כלנית

שלום לד"ר הירש, קראתי שדפאלפט ניתנת לאנשים עם מניה דיפרסיה. האם תרופה זו טובה גם למצב של אי שקט כתוצאה מזיפרקסה? אני סובלת מאי-שקט ומחוסר מרגוע ומחפשת קרוב לשנתיים תרופה נגד אי שקט. האם דפאלפט יכולה לעזור לי או שיש תרופות אחרות? ניסיתי ארטאן וזה לא עזר לי. אני נוטלת כל יום לוריוון להרגעה וזה עוזר לי חלקית אבל לא מבטל את האי שקט. בתודה, כלנית

05/05/2007 | 10:38 | מאת:

לכלנית יתכן שהאי שקט נקרא אקטזיה-צריך כמובן בדיקה ואבחון של הרופא המטפל. אקטזיה היא בעיה די עמידה לטיפול, יתכן ותוספת של תרופה בשם דרלין עשוי לעזור (בתנאי שלא תוריד מדי את לחץ הדם), או שצריך לחשוב על החלפת הזיפרקסה. איני מכיר עבודות שהדפלפט עוזר אבל יתכן שהרופא המטפל שמע משהו חדש. שבת שלום דר' גיורא הידש

04/05/2007 | 01:37 | מאת: ציפי

לכבוד ד"ר הירש קיבלתי מ - "דור" תשובה לגבי הדקינט, אשמח אם תתייחס אליה. סיפרתי שלבני הוסיפו מספר תרופות: במקום 3מ"ג רספרדל ביום, ו - 20 מ"ג רסיטל. כיום מקבל: 4 מ"ג רספרדל+ 20מ"ג רסיטל+דקינט+קומפלקס B. לפני התוספות הרגיש די טוב, עם קושי קל מאוד של סילוק מחשבות מסויימות שהפריעו לו. אין לו שום תופעות פרקינסוניות כלשהן, הוא מקפיד לעשות הרבה ספורט, וגם עובד. האם הדקינט וקומפלקס B, אכן מיותרים לגביו? אשמח לקבל תשובה ציפי

05/05/2007 | 10:36 | מאת:

לציפי כבר עניתי לך, שבת שלום,

03/05/2007 | 23:51 | מאת: גלי

שלום, אני עושה שירות לאומי בגן לילדים עם pdd ישנו אצלנו ילד הלוקח ריספרדל,נדמה לי ש2 מ"ג לאחרונה העלו לו את מינון התרופה והבחנתי בתנועות לא רצוניות של הידיים,נפנופים שלא הופיעו לפני כן כלומר ללא הקשר לסימפטומים של אוטיזם. השאלה שלי האם ריספרדל עלולו לגרום לתופעת לוואי כזאת? תודה על העזרה.

05/05/2007 | 10:35 | מאת:

לגלי כן, את הבחנת נכון, הרספרידל עלול לגרום לתופעות לוואי של תנועות לא רצוניות וכדאי להשב את תשומת לב ההורים והרופא המטפל. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/05/2007 | 22:36 | מאת: דינה

שלום, אני מקבלת 6 מ"ג אדרונקס ביום, בשבועיים האחרונים אני לוקחת גם 50 מ"ג אלטרול למניעת מיגרנה, ומאז מרגישה כמו "קצר במוח", חוסר קואורדינציה, אני מוכרחה להודות שהמינון למניעת מיגרנות שהומלץ לי היה 20 מ"ג אלטרולט ואני על דעת עצמי לוקחת 50 מ"ג אלטרול מכיוון שהמיגרנות לא מפסיקות. האם יתכן שהתוספת של האלטרול גורמת לתופעות שציינתי? ההרגשה היא נוראית. מבקשת מוד מענה מהיר. תודה דינה

04/05/2007 | 13:45 | מאת: דור

שלום רב אל תקחי יותר מ-20-25 מ"ג של אלטרול ליום, כי אין בכך תועלת נגד המיגרנה ורק יוצר יותר תופעות לוואי. קיימת אינטראקציה עם האדרונקס כי שניהם נוגדי דיכאון שמאיצים זה את זה. יש היום טיפולים יותר מתקדמים נגד מיגרנות אך זה מחוץ לנושא הפורום. פני לנוירולוג טוב שעוסק בתחום. בברכה

לדינה תודה לדור, אבל השאלה היא האם את סובלת מכאבי ראש או ממיגרנות. מיגרנה היא רק סוג אחד של כאב ראש. יתכן שכאב הראש הוא תוצאה של המצב הנפשי, יתכן שהוא תופעת לוואי של האדרונקס, או של בעיה אחרת. לכן הדבר הראשוון והחשוב הוא אבחון נכון ומקיף. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/05/2007 | 22:14 | מאת: אמא בוכה

לד"ר שלום אני אמא גרושה לשלושה בנים יש לי בן אמצעי חולה מאד המחלה התחילה בגיל 17 אשר עקב שימוש בסמים היום הוא בן 23 כאשר ניסו עליו הרבה תרופות גם הדור החדש וגם הישן ואין כלום לא הולך אני כותבת לך וכולי בכי על הילד הנפלא שהיה לי הוא אובחן כסובל בסכיזואפקטיבי ודיכאון קשה הבעיה היא הילד עם מספר התאבדיות אובחן גם אצל נוירולוג שהוא סובל מפירכוסים ולאחר שמגיע לו התקף הוא הולך וישן. השאלה היא האם כדאי שאני אאשפז אותו ואני אגיד לרופאים להתחיל לו טיפול בנזעי חשמל? השאלה הבאה היא משום שיש לו פירכוסים האם ניתן לעשות לו נזעי חשמל? אודה למי שיוכל לעזור וגם ולד"ר.

04/05/2007 | 12:54 | מאת: דלית

אמא בוכה, אל תבכי הבן שלך זקוק לך. אני אמא לחולה מניה דיפרסיה שהיא מחלה מאד דומה למחלתו של הבן שלך, וגם בני קיבל התקף ראשון בשל שימוש בסמים. בזה שאנחנו בוכות אנחנו לא עוזרות לבנים שלנו, להיפך, אנחנו גורמות להרעה במצבם. ליבי איתך בכאבך, מי כמוני יודעת . עד שלב מסויים היה לי בן מהמם, יפה, חכם (גם היום הוא כזה אבל היום כבר בדרך הטבע הוא כב לא נראה כזה) חייל קרבי שהיה לו הכל כולל חברה מקסימה, וביום אחד כל זה נעלם. אני שמתי לב שבהתחלה זה נראה לי שסוף העולם הגיע. היום אני מכילה אותו כפי שהוא, אני אוהבת אותו, עוקבת מקרוב מה קורה איתו ומוכנה לעזור כל הזמן, למנוע התקפים ואישפוזים כפי יכולתי. את צריכה להירגע קודם ולא להסתכל על המצב כמו עונש שנפל עליך, אלא כמו זכות גדולה שקבלת מאלוהים לטפל באדם מיוחד, שזקוק לך. אנא התחזקי. ואז חפשי לו רופא טוב (אפילו בקופ"ח ) והוא ינחה אותך בכל דבר. השתדלי ללמוד על המחלה שלו בכל חומר שתמצאי באינטרנט ואז יהיה לך יותר קל להבין ולדעת מה לעשות. דלית

05/05/2007 | 10:32 | מאת:

לאמא אני מאוד מקווה שהבן ירגיש יותר טוב עם טיפול, אפשר לחשוב על אישפוז במחלקה פתוחה בבית חולים כללי ושם יחשבו ויעריכו את המצב ויציעו טיפול מתאים. נזעי חשמל לא מומלצים למי שסובל מפירכוסים למרות שיש מי שמטפל גם עם נזעי חשמל. אבל תני לרופאים להחליט מה הטיפול הנכון. באשפוז יוכלו לתת לו טיפול אינטנסיבי יותר בתקווה שמצבו ישתפר. אני מקווה שתוכלי להיות יותר אופטימית ולראות גם את השיפורים הקלים במצבו ולא תצטרכי להשתמש במילים של הכותרת למכתבך. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/05/2007 | 20:52 | מאת: אלמוני

שלום רב, אני לוקח כ-8 חודשים ונלא 37.5 *2 כדורים ליום. אני מנסה כבר כמה חודשים להיגמל מהכדור ע"י ירידה של חצי כדור כל פעם , אך ללא הועיל היות וכל פעם שאני מנסה לרדת אני מקבל סחרחורות חזקות ו/או עייפות ופיהוקים ברמה גבוהה ואני עולה בחזרה. מה עלי לעשות על מנת להיגמל מכדור זה (האם צריך לקחת כדור אחר במקביל כדי למנוע תופעות גמילה אלו). אודה על תשובה מהירה נ

04/05/2007 | 13:48 | מאת: דור

בכאלה מצבים מומלץ לעבור לפרוזק (במקום ונלה) לתקופה של 2-3 שבועות ואז להפסיק.

05/05/2007 | 10:29 | מאת:

לניר מעניין, התופעה עם ונלה די נדירה. בכל אופן אפשר לעבור לפרוזק=פריזמה כמו שדור הציע או לויפקס XR או אפקסור XR שהם ונלה עם משך פעולה ארוך יותר ולכן גם הפסקת הטיפול קלה יותר. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/05/2007 | 18:45 | מאת: מירי 2

שלום רב, רציתי לשאול האם כשמורידים מינון (סימבאלטה) מ60 מ"ג ל-30 , יתכנו תופעות לוואי כמו סחרחורת כאבי ראש ורגישות בבטן? תודה מירי

04/05/2007 | 23:38 | מאת: דור

היום יודעים שיש בעיה כזאת עם אפקסור וסרוקסט. הסימבלטה דומה לאפקסור ולכן הגיוני שגם איתו יהיו תופעות הנ"ל אצל חלק מהאנשים. לכן מומלץ לרדת בהדרגה. אפשר יום אחד 60 ויום למחרת 30 כצעד ביניים.

05/05/2007 | 10:27 | מאת:

למירי תודה לדור, הבדיקה הפשוטה ביותר היא לחזור ולעלות ל60 מג'. אם התופעות נעלמות אז סימן שהסיבה הייתה ירידה במינון. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/05/2007 | 18:20 | מאת: מיקמק-בת דואגת

אבי עבר סיטי מוח ולא ברור לנו התשובה,אשמח אם תוכל לתת לי קצת אור במנהרה מאחר והתור שיש לו לפסיכאטריה הוא רק ליולי הסתיידות בורידים הורטברלים. ללא עדות לדימום או אוטם. חדרי מוח,חריצים וציסטרנות מורחבים כביטוי לאטרופיה מוחית מרכזית והיקפית. קו אמצע שמור. מערות הפנים מאווררות היטב. מרכיבי העצמות הטמפורליות שמורים.

05/05/2007 | 01:14 | מאת:

לבת בדרך כלל ישנה גם מסקנה סופית. ממה שכתבת קשה להגיע למסקנות. תופעות כאלו עלולות להיות אצל אדם מבוגר והוא נחשב לבריא והכל תקין יחסית, ומצד שני עם תמונה קלינית התוצאה יכולה להסביר ירידה ביכולת הקוגניטיבית. בכל אופן לא מתואר שום דבר חריף או הדורש טיפול מיידי. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/05/2007 | 18:14 | מאת: יואב

איזו תרופה היא הטובה ביותר כיום לטיפול במחשבות טורדניות ובאיזה מינון? הכוונה למילים ומראות שבלתי ניתנים לשליטה ועולים לתודעה בזמנים לא רצויים ללא שליטה. כמובן, התשובה נלקחת בזהירות הראויה, אך בכל זאת, הייתי רוצה לקבל מושג לגבי התרופה שהכי מקובל לטפל בעזרתה בהפרעת חרדה מהסוג הזה. בתודה מראש.

04/05/2007 | 15:01 | מאת: אריאל

אני לא רופאה אך למיטב ידעתי קבוצת התרופות שמטפלת היטב ב- OCD היא תרופות ממשפחת ה- SSRI כמו סרוקסט לדוגמה בהצלחה אריאל

05/05/2007 | 01:11 | מאת:

ליואב תודה לאריאל ואני מצטרף לדבריה. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/05/2007 | 18:05 | מאת: אבי

האם יכול להיות מצב של זחלת של סימנים שלילים ללא עבר או הווה של סימנים חיובים או פסיכוזה ומה הטיפול לבעיה זאות. תודה רבה על העזרה

05/05/2007 | 01:10 | מאת:

לאבי אני חושב שאתה מתכוון למה שקראנו בעבר "סכיזופרניה פשוטה" וכיום נקראת הפרעת אישיות סכיזואידית או סכיזוטיפלית. הטיפולים בהפרעה זו מורכבים יותר והם לא תמיד יעילים. אפשר לחשוב על טיפול תרופתי סימפטומטי אבל בעיקר על טיפול פסיכולוגי ממושך. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/05/2007 | 16:29 | מאת: יעל

היי ד"ר הידש, רציתי לעדכן במצבי ואולי לקבל תמונת מצב יותר עדכנית. כיום אני חזרתי למעגל העבודה. מה שרציתי לשאול אותך הוא, שלמעשה כל המחשבות שלי על פוסט פסיכוזה כנראה ולא רלוונטיות, כנראה... למעשה, הכל התחיל במאין נתק מעצמי...ומשם חרדה גדולה וכל מיני דברים.. אבל עכשיו מה שקיים בוא בעצם כמו שהדבר התחיל....כאילו ההכרה מתפקדת באופן עצמאי, ללא שום תחושות של הרגשות. לעיתים אני חשה כאילו הדברים לא ממשיים אבל בעוצמה קלה אך, הנתק...אני כאילו מנסה לחזור חזרה פנימה ולא מצליחה. אני חוששת כי הדבר כבר נהיה פתולוגי, בכל אופן אני יכולה לשער אולי שמדובר בסוג של דראליזציה וסוגיו השונים... כאמור אני במצב זה כבר קרוב לשלוש שנים, מצב זה מפחית משמעותית את איכות חיי, מה שאני לא חייבת לעשות אני לא עושה, מלבד העבודה. במה לדעתך מדובר? האם אחיה ככה לנצח? תודה

05/05/2007 | 01:09 | מאת:

ליעל התופעות שאת מתארת והשאלות שלך הן דברים של חרדה, אולי כדאי לפנות לרופא המכיר אותך ולחשוב על טיפול נוגד חרדה? שבת שלום דר' גיורא הידש

1 ... < 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 > ... 473