פורום פסיכיאטריה

שלום לכולם קוראים לי שי אני בן 24 יש לי דיכאון בינוני כבר במשך יותר משנתיים כולל חרדות בנונויות שבאות והולכות ולרוב הרגשה שאני פשוט הולך להשתגע. אני מרגיש שאני הגעת לסף הסבל שאני יכול לסבול עד היום לא טיפלתי בעצמי בגלל שחששתי מה כדורים יכולים לגרום לי אבל תאמת שכבר אין לי ברירה ואני חייב לעשות משהו בנידון יש לי שאלה אחת שאני רוצה שתענו לי בכנות האם באמת הכדורים יכולים לעזור לי? אני פשוט מפחד ממה שאני קורא בפורומים לגביי אנשים שהכדורים לא עזרו להם ואני מפחד שזה מה שיקרה לי או שאולי הכדורים יעשו לי יותר גרוע ממה שיש לי אני פשוט מרגיש כל כך לבד עם הבעיה שלי ואני חושב כבר ששום דבר לא יעזור לי מקווה לתשובה מאנשים שבאמת עזרו להם הכדורים כדי שאני יוכל אולי לראות שבאמת יש אור בקצה המנהרה ושכן יש לי למה לצפות תודה למגיבים שי

תרופות נגד דיכאון וחרדה עוזרות ל-70% מהאנשים שנוטלים אותן. 30% הנותרים צריכים לעבור מס' נסיונות תרופתיים עד שמוצאים את התרופה המתאימה. זה גם עניין גנטי. אבל אין דרך מדעית לנבא מראש לפני שמנסים.

דור תודה רבה על התשובה לפחות הרגעת אותי קצת :)

שלום לך שי אני לדוגמא ניסתי הרבה תרופות מכמה משפחות- מהדור החדש ומהדור הישן, ללא הועיל. מה שכן הועיל, ואני ממליץ לך, זה להירשם לחדר כושר, להתמיד, להתחיל לרות 3 פעמים בשבוע , ובכלל לעשות חוגים בחדר כושר, קיקיבוקס, אירובי, גם אם לא תאהב בהתחלה תכריח את עצמך. זה עובד!!!

בהחלט עוזר . אני עם סימבלטה שלושה חודשים ומרגיש הרבה הרבה יותר טוב . זה לוקח כמה חודשים עד שזה מתחיל להתייצב . מומלץ מאוד!

תודה רבה, התגובות שלכם מאוד עוזרות לי ואני מאמין שגם לכל מי שרוצה להתחיל לטפל בעצמו ומפחד להיכנס לזה

?

Оо фк

même

שלום אני סובל מחרדות ודיכאון קשים ואיני מסוגל ולתפקד בחיי היום יום כמעט כליל. נטלתי במינון מלא לוסטראל וציפרלקס שעזרו קצת לחרדות אבל לדיכאון והעייפות לא עזרו. היום אני נוטל כבר 4 שבועות ויפאקס XR 150 אני לא מרגיש שיפור ואפילו המצב ניהיה רע יותר או שלא השתנה כלל וממשיך ליהיות גרוע. הפסיכיאטר אמר לי לחכות עוד עם התרופה,ואני רק סובל ולא מסוגל לבנות את חיי ולתפקד כמו שאני יכל ורוצה. השאלה שלי עוד כמה זמן עליי לחכות עם התרופה כדי לראות שיפור בדיכאון ובחרדות? ואם לא יהיה שיפור האם עליי להעלות מינון ולסבול עוד פעם סבל גדול יותר או שעדיף כבר להחליף תרופה למשפחה אחרת ולנסות להמעיט את הסבל הרב כמה שיותר? אני אובד עצות נודה לכם אם תגידו לי אם יש טעם לחכות עם התרופה כי ביינתים אני רק סובל מרותק למיטה כמעט וסובל סבל פיזי רב מהדיכאון והחרדות.

לדעתי לעלות במינון ל-225 מ"ג ליום. מדובר בתרופה מאד יעילה ולכן כדאי לתת לה צ'אנס עוד מס' שבועות במינון יותר גבוה.

האם מותר לקחת 60 מ"ג סימבלטה+10 מ"ג ציפרלקס וגם קלונקס וזודורם לשינה בלבד.? אני לוקחת אספירין 100מ"ג כמדלל דם. זה לא מסוכן עם הציפרלקס?וגם הוסיפו לי אומגה3 שגם גורם לדילול הדם. הרופא אמר שזה בסדר, אבל כתוב לעקוב אחרי דימומים ושיטפי דם...ואם יהיה חלילה בפנים? בתוך הגוף? איך אפשר לעקוב אחר דבר כזה? אני סובלת מחרדות קשות ודכאון. תודה!

שלום שלי! 1. מי המליץ לך על אספירין באופן קבוע? מי המליץ לך על אומגה 3? אין מספיק מידע על השפעה של אומגה 3 עבור אנשים שמטופלים בתרופות נוירו-פסיכיאטריות. אין התווית נגד מוחלטת אך אין גם ביטחון שזה מועיל או בטוח לשימוש. בשביל מה האספירין? גם כאן אין התווית נגד מוחלטת ובכל זאת הייתי שוקל שוב אם הוא נחוץ כי ציפרלקס וצימבלטה בעצמם יכולים לגרום לדימומים (הדבר נחקר בספרות לרפואה פנימית). 2. השילוב של צימבלטה 60+ציפרלקס10 נראה על פניו מיותר כי יש חפיפה בין שניהם. כבר היה עדיף שתקחי רק צימבלטה במינון יותר גבוה (90 או 120). היצרן של צימבלטה קבע שהמינון המקסימלי שמותר לקחת הוא 120 מ"ג ליום (למרות שאין הוכחה שמינון מעל 60 מ"ג ליום נותן יעילות יותר גבוהה). 3. מותר לשלב קלונקס וזודורם. בברכה, דור.

אני בת 56 ומקבלת אספירין מרופא פנימאי, קבוע, בגילי כולם מקבלים אספירין למניעה... יתכן והרופא רוצה להפסיק בהמשך את הסימבלטה ושאכנס לציפרלקס..כיוון שאינני מאוזנת עם הסימבלטה וזקוקה לקלונקס בגלל חרדות. רק משונה שלא דווחתי על התכנית של הרופא...כך אני מצפה. שאלתי אותו בגלל האספירין והוא אמר שזה בסדר. כיוון שאינני סומכת על אף אחד אני קוראת באינטרנט ושואלת אותך, דור. יש לי תור לרופא עוד חודש. זה מאוחר מידי לשאלות? לשינויים? מה דעתך? האמת שאני די חוששת...

אני עונה ל:אחות של:א. שמי מירילין, אני לקחתי בעבר כדור אפקסור, הוא לא עזר לי בכלל מעבר לכך נכנסתי יותר לדיכאון, כאבי ראש, ועזבתי אותו אני על כדור רסיטל כבר 4 שנים והוא מעולה,אבל כמובן אני לא אומר לך מה לקחת, רק שכדור אפקסור החליפו לי בשנייה אותו, ורופאה פסיכיאטרית עשתה את העבודה,

תודה. כמה זמן לקחת את האפקסור עד שהוחלט להחליפו? האם הוא גרם לך להשמנה?

שלום, שמחתי לקרוא את כל הדברים הטובים והאיחולים הרבים ובעיקר הרגשתי את האהבה שאתם מחזירים לי. רק כדי להסיר ספק, לא קרה שום דבר אשר גרם לפרישתי, פשוט אחרי ארבע וחצי שנים המחוייבות די הכריעה אותי, והאנרגיות קצת נגמרו. הרגשתי שאני כבר מגיע למחשב בלי מספיק כוחות ואתם כבר מכירים אותי שקשה לי לזייף. כך גם בימים האחרונים, איני מרגיש שיש לי את הכוחות לענות לשאלות, "כאלו הכל כרגיל". עם השואלים והפונים הסליחה, פשוט מדי קשה לי לענות על השאלות כעת. אני מקווה שהנהלת דוקטורס תמצא מחליף מהר ככול האפשר. באמת שאני אוהב את הפורום ואת המשתתפים, בתחילת הדרך חשבתי שאני יודע עד כמה פורום כזה חשוב לאנשים הסובלים מקשיים רגשיים, חשיבות הבמה והמקום הפתיעה אף אותי. אני רוצה להודות לכל האנשים היקרים שהלכו איתי גם באופן אישי, אולי אשכח משהו ואיתו הסליחה, אבל עדיף כך מאשר להשאיר את הדברים פתוחים. קודם כל לתמי שתמיד ידעה להוסיף ולתת לעצמה לכולנו, תמי-עדיין שמורים אצלי שירים שלך ששלחת לי שאהיה לך גיבוי.... ואני שומר אותם היטב. לדור- אשר תמיד נמצא כאן, אני חושב שכל יום, ותמיד יכולתי לסמוך עליו שיעבור כאן לפני ויתן את התשובה הנכונה-תודה לך על כל האנרגיה שהשקעת כאן. למיכאל שיודע לתת לעצמו ואני חושב שמיד התחלנו כולנו לאהוב אותו ואת חוכמתו. לאמא רחוקה שהייתה גם קצת האמא של הפורום.... לצד האבא. כמובן שדורון שתמיד הוסיף ותרם כאשר הגיע לפורום למשהי ולמשהי 1, ששומרת על האנונימיות שלה אבל תמיד מעודדת ומתעודדת. למיכל ואפרת, אורלי ונעמה, יוסי וענבל שיבא וניר המצטרף החדש. כולכם נעמתם לי מאוד, וגם עזרתם לי ולשואלים הרבים. ישנם עוד רבים שהיו איתנו בפרקי זמן שונים, מהותיקים הראשונים ורבים באמצע. לא אזכיר את שמותיהם כי בודאי אשכח משהו, אבל יש לכם מקום חם בליבי. אני כבר מתגעגע, ובודאי שאכנס לראות מה שלום כולם. אני בטוח שהפרישה שלי היא זמנית, אבל יקח זמן עד שאחליט לחזור למחוייבות של ניהול פורום. אבל אין ספק שבכוונתי לחזור אחרי מנוחה והתרעננות. שלכם תמיד גיורא הידש

כשנגמרות האנרגיות... הידש היקר מכירה היטב את תחושת סוף הכוחות. כאילו צריך כבר שבת. כל כך הרבה מצוקות מתח וקשיים יש עכשיו בארץ. וכל כך הרבה סבל הולך ונחשף, כמו היה איזה סף של כאב שאנחנו יכולים לשאת, והוא נגמר. מה אגיד לך? קשה לתת תשובות על תרופות כל הזמן. ומעייף להכנס לכאן כל יום או יומיים, במשך תקופה כל כך ארוכה, ולתת מענה לכל כך הרבה אנשים. אני מניחה שאפשר למצוא מענה גם במקומות אחרים, לגבי טיפול תרופתי. אבל את הפורום החברתי שנוצר כאן, הרבה בזכות אישיותך החמה והמקבלת, אי אפשר להחליף בפורום אחר. תנוח, הידש, תתנתק קצת מהמחשב. איש לא יוכל להכנס לנעליך הגדולות, אבל לתת מענה לשאלות יוכלו גם אנשים אחרים. ואנחנו עוד נהיה כאן, נחכה לך, שתחזור... באהבה תמי.

לד"ר הידש, היית פסיכיאטר חם, אנושי וזמין ולא מנוכר או מתנשא. אני נהנתי לגלוש בפורום ולהיות לך לעזר ולתועלת. השחיקה שלך מהתפקיד הזה טבעית ומובנת לגמרי. למעשה, הופתעתי שהצלחת להמשיך כ"כ הרבה זמן. עכשיו תוכל להשקיע זמן ואנרגיה בדברים אחרים שאתה אוהב. נשמח לפגוש אותך ברשת אחרי שתחזור מתקופת המנוחה וההתרעננות. בברכה, דור.

למה אפקסור היא תרופה שקשה להפסיקה? למה כל כך הרבה אנשים לא מסוגלים להפסיקה? הרי היא לא תרופה ממכרת... האם היא יעילה גם לטיפול בטורדנות כפייתית/חרדה? איך היא גורמת להשמנה? תודה

לפי דעתי אפשרי, אני לקחתי אותה לפני 5 שנים ועזבתי את זה, הכדור הכניס אותי למצבי רוח וכאבי ראש, מאז הרופאה הפסיכיאטרית נתנה לי רצפט של כדור רסיטל שאני לוקחת אותו כבר 5 שנים,

זה אפשרי לקחתי בעבר והפסקתי ואני כבר 5 שנים עם רסיטל והחליפו לי את הכדור ללא בעיות, הוא גרם לי רק כאבי ראש ומצבי רוח האפקסור

אפשרי להפסיקה,

שלום רב, האמת שאינני מבין למה אתה פורש. בגלל הפרסומות באתר? עומס השאלות? אתה מתכוון לנהל פורום באתר אחר? כמובן שאינך חייב להשיב. חבל שכל מה שבנינו כאן במשך 5 שנים הולך לרדת לטמיון. יש לך דרך לגבות את החומר הרב שהצטבר בפורום? לדעתי מדובר במאגר מידע מאד חשוב גם לגולשים שעדיין לא נחשפו לפורום אך עשויים להפיק תועלת ממה שנכתב כאן. אם לא ימצא פסיכיאטר אחר לניהול הפורום אז בעצם הוא יחדל להתקיים. אני מניח שלקחת בחשבון גם את האופציה הזאת. כמובן שזה תפקידם של מנהלי אתר דוקטורס לאתר פסיכיאטר אחר. אז שיהיה בהצלחה וייתכן שאנחנו עוד נפגש במקום אחר ברחבי הרשת. בברכה, דור.

שלום ד"ר הידש אני דווקא ממש מבין למה אתה עוזב... מאוד נעמה לי חברתך ותמיכתך. תודה לך. היה נעים להכיר. בברכה מיכאל

הידש היקר אתה הולך? למה? גם אם אתה הולך, תמשיך לבוא לבקר? ככה, כאורח, מדי פעם, כאחד מהחברה, תכנס לקרוא מה שלומינו? ככה, בלי מחוייבות, בלי כל העומס של לענות לתשובות, תכנס אלינו לשתות כוס קפה, לשמוע סיפורים, ושירים, לקבל חיבוק? מותר לך לצאת לפרוס כנפיים ולעוף... אבל דיר בלאק אתה לא קופץ מדי פעם לקרוא מה איתנו? כי אם תעלם כולנו נבוא אליך לשם, לחיפה. כל השמות הבדויים. כל הסיפורים שמאחורי השאלות. כולנו נבוא אליך, נעשה לך סרנדה מתחת לקליניקה- הידש הידש צא החוצה רוצים לראות את האדם שמאחורי התשובות את הלב הגדול כל כך שאחרי הנתינה האינסופית שלך כאן בפורום. כמה הייתי אבודה כשנכנסתי לכאן הידש, כדי לשאול שאלה על טגרטול. כך הגעתי, לשאול שאלה. וסיפרתי לך את הסיפור שלי. עוד הרבה לפני שכל האנשים כאן בפורום שמעו אותי, אתה שמעת. ככה, בשקט, הייתי שולחת לך שירים. ואתה הקשבת. רק ההקשבה שלך נתתה לי כוח להמשיך. כל כך לבד אתה מרגיש במצבים האלה. כל כך לא מובן, חריג, שונה. כל כך לא אנושי, מוקצה מחמת מיאוס, פסול, פסולת. מתייחסים אליך כאילו אינך נחשב. ואתה חווה דברים שהם כלכך עוצמתיים. דברים שאינך מבין. ואתה חייב לספר עליהם למישהו. ואנשים אינם רוצים להקשיב. פשוט לא יכולים להכיל את עומק הכאב. כולם כל כך פצועים מסביב ואין להם טיפה מקום לשמוע על פצעי הנפש. וואו, איזה מקום יצרת לנו כאן. מדהים איך וירטואלי יכול להיות בית. איך אמרת? בפסיכיאטריה הקירות מרפאים... כמה ריפאת אותי כאן, בתוך קירות הפורום הזה. אותי ואחרים, ורק אלוהים יודע כמה פעמים הייתי נכנסת לכאן, במיוחד בהתחלה, כדי לקרוא. איזו התמכרות היתה לי לכאן וכמה הקלה הביאה לי האפשרות לספר כאן את הסיפור. לא קראתי את מה שכתבתי. הידיים השתוללו על המקלדת, פשוט שפכו את החוויה, את הכאב, את המאבק. מאבק להשאר שפוייה בעולם כל כך קר ומנוכר וכאן היה כמו קן, כמו בית. מה היה? עדיין. חברה אני לא הולכת מכאן לשום מקום. ונעשה קבלת פנים יפה למי שיחליף אותך הידש. נעליים ענקיות יש לך כאן. לא מכירה איש מקצוע ברשת עם לב כל כך גדול כמו שלך. תדע לך, שעל כל תשובה שנתת לנו, נולד מלאך. והמלאך הזה ישמור עליך בכל מעשיך, יתן לך הרבה הגנה, תמיכה אהבה. כולנו נהיה איתך בכל מקום בו תהיה, ונאהב אותך כך מרחוק, בלי אפילו לראות אותך. ואני אישית מבטיחה לך שעוד ניפגש, ועוד אתן לך חיבוק לא וירטואלי אמיתי כזה, על כל החיבוקים וההקשבה, על כל החוכמה והיופי שמצאתי כאן במקום הזה שיצרת בשבילנו. חברים אנחנו נישאר ואני כאן והפורום הזה חזק היום גם אם אבא הידש צריך ללכת, אנחנו נשאר. היופי של המקום הזה הוא גם התמיכה שאנחנו נותנים איש לרעהו. אני אהיה כאן וכולנו נמשיך להיות כאן ונתגעגע ונשמח כל פעם שתבוא לבקר אוהבת אותך מאד תמי.

בהצלחה. מקווה שתהיה עוד במה לקרוא את מלים שלך

האם אתה גם פסיכיאטר? לפי התשובות שלך ניכר כי אתה עוסק בתחום.

צפיתי באמא שאני מכירה ששמה לתינוקת שלה קצת קרם ידיים על היד, התינוקת אכלה את זה, והאם הגיבה בצורה מאד מוזרה - במקום להגיב כך שהתינוקת תבין שזה לא תקין, היא צחקה ואמרה לסובבים אותה - תיראו איך היא אוכלת קרם ידיים, ואתם צריכים לראות איך היא אוכלת סבון באמבטיה. התגובה שלה ניראית לי מאד מסוכנת. כיצד אתם ממליצים לפעול? האם זה מתקשר לאיזושהי הפרעה נפשית?

ככ

שלום רב אני בת 38 לוקחת ציפרלקס ובמקביל כדורי שמן דגים של אלספה האם זה מסוכן? האם יש ניגוד בין הכדורים תודה

אומגה 3 הוא שמן דגים, ואינו נחשב תרופה אלא תוסף מזון. מחקרים הוכיחו עד כמה הוא עוזר לבעיות פסיכיאטריות שונות כמו דיכאון, לי אישית עזר מאד מאד, וגם חרדה והיפראקטיביות. לא נראה לי שיש בעיה לשלב בין אומגה 3 לתרופות אנטי דיכאוניות. בהצלחה תמי.

אימי בת ה-86 קיבלה במשך מספר שנים ציפרמיל. לפני מספר חודשים קיבלה יעוץ מגריאטרית מומחית אשר הציעה לעבור לציפראלקס אשר ישפר את מצבה הדיכאוני. לאחרונה הוסיף לה פסיכוגריאטר ריספירדל בגלל סיבות מסוימות וטען שהציפראמיל והציפראלקס זהים ושהאחרון רק יקר יותר. אין לה התנגדות לחסוך כמה שקלים אך האם הם אכן זהים? תודה

אכן כן.... אותה מולקולה פעילה בשני הכדורים.

האם פסיכיאטאר ופסיכולוג זה אותו דבר? האם כל פסיכיאטר ופסיכולוג מורשה לתת כדורי לחץ או הרגעה שדורשים מירשם למטופל למרות שהוא מסתמך על מה שהוא מדבר עם המטופל ולא מבדיקות גופניות ופיזיות? לאיזה סוג פסיכולוג קליני,חברתי וכדומה עלי לפנות אם אני סובלת מלחץ תמידי ויום יומי שבא כתוצאה מחרדה חברתית(לא חמורה מאוד מאוד אבל חרדה בולטת בתסמינים שאני מרגישה)

מישהי יקרה פסיכיאטר הוא רופא, ולכן יכול לתת תרופות אנחנו הפסיכולוגים איננו רופאים ולכן אין לנו את ההכשרה והידע לתת תרופות. תרופות פסיכיאטריות אכן ניתנות אחרי אבחון פסיכיאטרי שמבוסס על שיחות ועל דיווח עצמי של החולה. זה לא פשוט כי אין בדיקות גופניות היום למצב דיכאוני או פסיכוטי למרות שאולי פעם אפשר יהיה לבדוק בגוף, אבל בכל מקרה מתן התרופות הוא יותר על ידי ניסוי וטעייה. חרדות ניתן לשפר ביעילות על ידי טיפול קוגניטיבי התנהגותי המאפשר חשיפה הדרגתית למקור הפחד ועבודה על הרפייה. בנוסף ניתן להשתמש באמצעים נוספים כמו ביופידבק והיפנוזה, ועוד. אפשר לקבל טיפולים כאלה אצל פסיכולוג קליני ולבדוק איתו בהתחלה באיזו שיטת טיפול הוא עובד. בהצלחה תמי.

פסיכולוג לא יכול לרשום תרופות ,רק רופא פסיכיאטר יכול לרשום כדורים, הפסיכיאטר מאבחן בעזרת שיחות עם המטופל מה הבעיה ומתאים לו כדורים ,ופוגש את המטופל בתחילת הטיפול עוד כמה פעמים ובודק האם הטיפול מתאים שוב ע"י שאלות למטופל. פסיכולוג מטפל בעזרת שיחות =פסיכוטרפיה . ישנם פסיכיאטרים שגם עושים פסיכוטרפיה וישנם שרק מאבחנים ומטפלים בכדורים. פסיכולוג רק מטפל בפסיכוטרפיה= שיחות.

שלום רב לבעלי היתה אפיזודה נפשית (קלה יחסית) לפני כ-17 שנה והוא אובחן כבעל מאניה דיפרסיה. מאז ועד היום, הוא נוטל בקביעות כדורים וחי חיים מלאים, מצליחים ומאושרים, ללא אזכור למקרה העבר. בקרוב אנו מעוניינים להפוך להורים ואנו מתכננים לעשות את הבדיקות הגנטיות הרגילות שעושים בני זוג לפני שהם מעוניינים להכנס להריון. האם בבדיקות גנטיות אלו "תופיע" המאניה דיפרסיה שלו ? האם הבדיקות הנ"ל יוכלו לעלות על הסיכוי שלו להעביר את ה"נטייה" הלאה? תודה מראש, מיכל

הי מיכל לא גילו את הגן שמוביל למאניה דיפרסיה, ולכן אי אפשר לגלות את זה בבדיקה גנטית. הסיכוי של ילד למי שאחד מהוריו חולה במאניה דיפרסיה לקבל את המחלה גם כן הוא עשרה אחוז. הסיכוי של אדם להורים רגילים הוא אחוז. ואולם, היום לא נהוג לאבחן מחלת נפש על סמך אפיזודה אחת! אמנם יכול להיות שלא חזרה אפיזודה אחרי 17 שנה בגלל התרופות, אבל גם יכול להיות שהוא בכלל לא חולה בשום מאניה דיפרסיה, והיה לו התקף פסיכוטי חד פעמי שלא נובע ממחלה אלא מסיבות אחרות. בברכה מיכאל

מיכל אי אפשר לגלות עדיין את המניה דיפרסיה בבדיקות גנטיות כך שלא ניתן למנוע את הופעתה של התופעה גם בדור הבא. אצלי הגנטיקה היתה- כנראה סבתא מצד האבא, בת דודה מצד אמא... יש גנטיקה ויש סטטיסטיקה אבל מה שחשוב זו האמונה שלכם כזוג ביכולת להכיל את הקשיים, אם יתעוררו אצל ילדכם, בבוא העת. וניתן להתמודד מצויין היום עם בעיות פסיכיאטריות, גם הרפואה מתקדמת, וגם היחס משתפר, ובעזרת השם הדור הבא של החולים הפסיכיאטריים יסבול פחות מבורות ומסטיגמות ונצליח אני מאמינה לשפר גם את תנאי האישפוז והטיפול בקהילה. הלוואי ואנחנו כאן כדי לעשות זאת תמי.

אני קוראת הרבה בפורום זה ומרגישה שיש פה התייחסות חיובית לדברים השונים. תשובותיך, ד"ר הידש, אנושיות ואינטליגנטיות. מאחלת לך המשך מוצלח במה שתתרום בעתיד ומקווה שהמחליף שלך יהיה פשוט נפלא כמוך! תודה!!! אני חיבת גם לציין כי לפני מספר שנים הגעתי למצב של דיכאון מתמשך - ולאחר הרבה התבטויות התחלתי לקחת סרוקסט. ממש מדהים השיפור העצום שהכדור חולל בי !!! מאז היו תקופות שהקטנתי את המינון, אף לא לקחתי כלל , כעת חזרתי שוב כי הרגשתי קצת "רע". ושוב התרופה עשתה פלאים. ממליצה בחום למי שחושש מתקרופות - לנסות ולראות כיצד החיים הופכים משחור לורוד!!!

ענבל אין ספק שיש פחד עתיק וסטיגמטי מלקיחת תרופות פסיכיאטריות ושפורום כזה תורם המון להפסקת החרדה, כי אנשים נוספים מספרים על שימוש בתרופה ועל הקלה שהם מרגישים. שמחה שלך הוקל מקווה שיוקל גם לאחרים כל דבר שמקטין סבל- מבורך יום טוב תמי.

שלום אני מתמודד עם מאניה דיפרסיה מזה חמש שנים. אני בן 31 סטודנט בבר אילן. לאחרונה נודע לי שיש קשר עמוק בין כעס לבין חוסר האיזון במחלה שלנו. כעס מודחק ושחרורו יכולים להועיל להשגת איזון. אשמח אםתוכל להפנות אותי למאמרים על כך או לשחרר לי כל מידע בנושא על כך תודתי מראש....

לאסף מאד מעניין מה שאתה מספר כאן. בתור ביפולרית אני יכולה להעיד באופן אישי שאכן שיחרור כעסים ושיחרור אשמה המלווה לכעסים היתה ממש ריפויית עבורי. אבל לא מכירה מחקרים. כשתמצא, תיכנס ותיתן לנו כאן הפנייה? תודה, ויום טוב תמי.

למשתתפי הפורום, המשתתפים הקבועים, השואלים המשיבים לאחר מספר שנים של עשייה משותפת ומבורכת אני מסיים את השרות שלי בפורום ברצוני להודות לכם, על שאפשרתם לי להיות אתכם ולצדכם ברגעים מיוחדים של התלבטויות והשאלות. תודה על האמון שנתתם בי וחלקתם איתי את הרגשתכם, את המציאות המיוחדת שבה אתם חיים ואת הקורה אתכם אני חושב שהקמנו כאן ביחד פורום לתפארת, תודה לכל מי שהלך איתי בדרך, כמובן שתודה מיוחדת לכל המשתתפים "הקבועים" שעזרו לי רבות ולכל הקוראים. השנים הללו היו לי מיוחדות וטובות ותודה על הזכות שהייתה לי לחלוק אותן אתכם מאחל לכם הרבה בריאות והצלחה בברכה דר' גיורא הידש

מתוך המקום שבוא הייתי , העידוד שלך והאכפתיות, היו לי קרן אור. למרות הוירטואליות שבפורום , ולמרות כל הרופאים ובמטפלים שביקרתי. הפורום הזה שבזכותך התקבצו בו אנשים נפלאים כמו אבישג, שירה, אריאל, מיכאל, תמי, ועוד אחרים , נתן לי דרכי התמודדות והבנה ,איך לקבל ולהבין את הבת שלי במצבה החדש . אני לא לקחתי מהפורום את המינונים, אלא את ההגיגים. מבינה את ההחלטה אבל, אולי כמו בקונצרט, אם נמחה כפיים תתן הדרן???????? תודה על כל מה שנתת

איש יקר תודה על הזמן שהיית איתנו בפורום. תודה על התשובות העניניות והמלומדות. תבורך ... וגמולך יהיה משמים ! יוסי

ד"ר הידש שלום, אומנם אני מאחלת לך בהצלחה בכל דרכיך,אך כעת העצבת אותי מאוד,כי אומנם איני משתתפת בתדירות גבוהה,במיוחד לא בזמן האחרון,אך הפורום שלך,שכולל אותך(בעיקר) ותגובות המשתתפים,עזרו לי מאוד ותמכו בי ברגעים הקשים,ותמיד חשתי בפורום זה כמעיין תמיכה נוספת לטיפול,בזמני קושי מיוחדים,ואף ממש הצלה,לכן עצוב לי מאוד לקרוא שאתה עוזב {כבר התרגלתי אליך ולסגנון שלך},ואני מרגישה תחושת עצב מהול בפחד שלא אוכל להיתמך בך עוד,אני יודעת שזה דבר אנוכי 'לומר' אך כך אני מרגישה,והלוואי והיינו יכולים לשנות את דעתך,שתשוב אלינו, כי אומנם פורומים פסיכיאטריים יש הרבה,אך פורום כמו שלך - שנותן תחושת ביטחון ואהבה למשתתפים,יש רק אחד,ובלעדיך זה לא יהיה אותו דבר. לכן,אני אומנם מאחלת לך באמת הצלחה בדרכיך ומודה לך על מה שנתת לנו עד עכשיו,אך מקווה שאולי תשנה את דעתך בכל זאת. אני מצטערת אם אני 'נודניקית',פשוט עקב ייאוש הפסקתי לכתוב בזמן האחרון,כיוון ששוב החלה לי תופעת-לוואי נדירה אחרת עקב הכדורים,שגרמה וגורמת לי סבל,ואתמול הפסקתי לגמרי את נטילתם,ואומנם לא היה לי חשק לרשום בזמן האחרון,אך תמיד ידעתי שאתה נמצא אם אצטרך אותך,וכעת כשראיתי זאת זה הפחיד אותי,וזה מצחיק אך בלי להכיר אותך באמת?(במציאות) אני כבר מתגעגעת אליך. תודה על הכל, מישהי1

דוקטור יקר, מה קרה? התעייפת? הפורום הזה מהווה מקום נהדר להתחבטויות ושאלות, העלאת קשיים ותמיכה הדדית - והכל בזכותך! תודה על כל הזמן והרצון והכנות שהבאת לכאן. ומה עכשיו? מישהו אחר ימשיך? האם אתה יודע? אולי אפילו תתגעגע לפעמים ותבקר אותנו כאן?.... מאחלת לך, מאמינה שבשם כולנו, רק טוב!! נעמה

ואם במקרה הסיבה לעזיבתך היא פוליטית- כלומר אם מישהו שם למעלה לא מרוצה ממך או משהו- תגיד לנו אנחנו באים לעשות הפגנה... חיבוק תמי.

מרגיש לי שיש עדיין כל כך הרבה דברים שרציתי לשאול אותך..:(. אני מתארת לעצמי שיש לך את הסיבות שלך לעזוב... נשאר לי רק להגיד תודה ענקית. אורלי

תודה על העזרה הברוכה כל השנים , למדנו המון , כל טוב והרבה בריאות.

שלום רב, אני נוטל רסיטל קרוב לארבעה שבועות. בשבוע האחרון התחילו תופעות של סחרחורות ואיבוד קל של שיווי משקל כאשר אני משנה תנוחה (מאוזן למאונך ולהפך, התכופפות וכיו"ב) רציתי לדעת האם זו תופעת לוואי של התרופה. יש לציין שמעולם לא סבלתי מתופעות כאלו. מעבר לכך אני עדיין לא מרגיש השפעה משמעותית אם בכלל של התרופה. תודה מראש,

שלום רב התופעה שתיארת נקראת Postural hypotension זאת תופעה של נוגדי דיכאון דווקא עם ציפרמיל זה לא נפוץ הפיתרון זה לשנות תנוחה בצורה הדרגתית ולא בבת אחת בברכה

שלום רב, אני נוטל סרוקסט במשך חודש וחצי ( 40 מ"ל ליום). בימים האחרונים אני מרגיש שהתאבון שלי עולה. שאלתי- מהם הסימנים שהתרופה מתחילה להשפיע ? האם עלייה בתאבון היא אחת מהם או שמדובר בתופעת לוואי ? תודה מראש, צבי.

שלום רב סרוקסט מעלה את התשוקה לפחמימות ולסוכר. מרגישים בזה רק אחרי מס' שבועות ולא בהתחלה. יש שמייחסים זאת לתרופה עצמה (תופעת לוואי). לעיתים זה יכול לנבוע משינויים במצב הרוח שהתרופה גורמת- למשל- ביציאה מדיכאון יש יותר תיאבון. זאת איננה "הוכחה" שהתרופה יעילה עבורך. אחרי חודש וחצי זה הזמן שצריך להחליט (יחד עם הרופא המטפל) אם התרופה יעילה עבורך או שלא. זה נקבע עפ"י שיפור בתסמינים- היום לעומת מה שהיה לפני חודש וחצי. תלוי איזה תסמינים היו לך מלכתחילה. אם יש שיפור, אפילו חלקי, אז בד"כ ממשיכים. בברכה

שלום אני הייתי לוקחת סרוקסט , לקחתי בגיל 19, והיום אני בת 23 , אני סובלת מדכאון, חרדות וצורה קלה של סכיזופרניה , לאחרונה יש לי גם פחד להתעוור או לאבד את הראייה ולראות חושך, האם המחשבות שלי מוזרות? ואני בחורה צעירה, כאשר אין לי שום בעיה חוץ מזה שלקחתי סרוקסט ועוד תרופות מפסיכיאטר, והאם היסטריה יכולה לגרום לעוורון ? וגם אני מוסיפה שהייתי צריכה להתרגל לשינויים שהתחוללו במוח בגלל המחלה שלי, ואמרו לי שזה מחלה כרונית, האם זה נכון? כלומר נשארו לי שרידים מהמחלה, ונשארתי עם איזו בעיה גופנית או תפקודית, או אפילו נכות ואמרו לי שזה כרוני, האם זה נכון?

שלום! האם בתחילת הטיפול בסרוקסט יש התגברות של חרדות? מתי אתחיל להרגיש הקלה? קיבלתי גם פרפנאן אך אני חושש לקחת כי קראתי מחקר שנעשה על התרופה, ובו ניצפו מיקרים של דום לב לנוטלי התרופה.

שלום אני נוטלת סרוקסט זה השבוע השני ברציפות, אמש החלה אצלי תופעה של חום. אמנם לא חום גבוה, אבל בכל זאת חום (38,1) והזעה. האם עלי להמשיך לקחת את הכדורים? או להפסיק בגלל התופעה? דבר נוסף, ישנה עייפות. אשמח לקבל תשובה מהירה. תודה מראש. מיכל.

שלום לד'ר הידש, בת 47 , נוטלת כדור ציפרקלס עקב חרדות ודיכאונות לאחר גירושין מזה שנתיים. נסיתי להפסיק אך מצבי החמיר ושוב חזרתי לקחת. הבעיה שלי היא ההשמנה שאיני מצליחה לרדת ואף עולה . עליתי במשקל מעל 15 ק"ג וממש רע לי . אפע"פ שאני מרגישה טוב והכדור עוזר לי מאוד. עלי לציין שאני גם התחלתי את גיל המעבר ואני פוחדת לה]פסיק לקחת את הכדור. רציתי לשאול האם כדאי לי להחליף את הכדור גם קשה לי להמשיך לשלם עבור הכדור כי זה לא בסל וגם אם אני אשנה אולי זה יעזור לי לא להמשיך להשמין חשבתי על רסיטל מה דעתך? אם אתה כן ממליץ לי אך לעבור לרסיטל על מנת שלא יהיו לי את התופועות הלואי ההתחלתי של הכדור ובאיזה מינון להתחיל? אודה לתשובתך אילנה

יש כדור חדש שלא גורם להשמנה אבל הוא יקר יותר מציפרלקס. סביר להניח שרסיטל יגרום לך לאותה תופעות לוואי. תנסי פרוזק=פלוטין=פריזמה. תרופה שאיננה יקרה ובד"כ לא משמינה.

הנני נוטלת כבר שנה כדור פלוטין 20 מ"ג ליום (בעבות קושי להתמודד עם מוות של קרוב משפחה). הכדור עזר לי מאוד וכבר לאחר חודש מלקיחתו הרגשתי השתפרה. מצבי מצויין. היום חזרתי מחו"ל לאחר שבועיים בהם לא לקחתי את הכדור. האם יש סכנה בכך שהפסקתי לשבועיים? האם אני יכולה לחזור לקחת את הכדור כרגיל או בהדרגה? תודה

את יכולה להתחיל לקחת כרגיל, או לשקול עם הרופא המטפל הפסקת / המשך הטיפול .

שלום רב השאלה למה הפסקת במשך שבועיים? שכחת את הכדורים בארץ או שזה היה מתוכנן? התנאי לסיום טיפול בפלוטין הוא שאין לך סימפטומים תקופה ממושכת- 6 חודשים לפחות. באופן כללי בלבד, אם את מרגישה מצויין לפחות חצי שנה אז ייתכן שאת לא צריכה אותו יותר ואפשר להפסיק. אם פחות מחצי שנה- לחזור אליו. בברכה

אני קצת אובדת עצות, אחותי איימה להתאבד בימים האחרונים והיא שוהה בדיכאון,מסרבת לאכול מקיאה נראית כמו רוח רפאים מהלכת. מה אפשר לעשות איך אפשר לעזור לה?!

KAKUJ שלום לך לשלוח אותה מייד לבית חולים פסיכיאטרי או לפחות לרופא פסיכיאטר בקהילה.

שלום רב במשך שנתיים אני בדיכאון בינוני כולל חרדות ומחשבות מטרידות לגביי זה שאני רוצה להתחיל לקחת תרופות אבל מפחד שמא הם לא יעזרו בכל הזמן הזה היו לי תקופות טובות ותקופות גרועות שבגלל זה בסוף כן החלטתי לפני כחודש להתחיל בתרופת הרמוטיב, מפני שרציתי להתחיל בתרופה עם הכי פחות תופעות לוואי שיש אני חייב להודות שהתרופה אחרי שבועיים בערך התחילה לעזור לי בכל הקשור לדיכאון בלבד, והיה שיפור ממש רציני אך לאחר חודש מלקיחת התרופה התחילו לי התקפיי פניקה ככה סתם משום מקום מה שהחזיר לי כמובן גם את הדיכאון. כיום אני שבוע ללא התרופה מחשש שהתרופה עושה לי יותר גרוע. השאלה שלי, איזה טיפול הייתה ממליץ לטפל בבעיה שלי?

FSTH K כדאי לך בנוסף לדיעה של דר הידש לשאול גם את דור, יש לו ידע עצום שלך שיבא

אני חייל קרבי המשרת בשריון, זה מספר חודשים שאני סובל מכאבי ראש חזקים ביותר מסוגHEADACE TENSION. לאחרונה רשם לי הנוירולוג 10מ"ג אלטרולת ליום, שעלי לכחת שעתיים לפני השינה, ובנוסף לכך רשם שעלי לישון 7 שעות רצופות ללא הפרעה. עד עכשיו שמתי לב שהתרופה מעוד מתשתשת, ותהיתי האים זה לא יהיה מסוכן לקחת אותה,לאור העובדה שמייד כאשר אני קם בבוקר אני עובר לפעילות מקשה על הטנקים הדורשת את מלוא ריכוזי. במיוחד לאור העובדה שהלו"ז שלנו נזיל, ומשתנה לאיתים מעכשיו לעכשיו, כך שאני לא יכול להבטיח שאני אקח את התרופה באמת שעתיים לפני השינה ולא חצי שעה לפני, או שלוש שעות לפני.

שלום רב איך הגעת לפורום פסיכיאטריה? אכן, אלטרול(ט) היא תרופה נגד דיכאון, אך לדיכאון נותנים מינון שהוא גבוה פי 10 (לפחות) ממה שאתה מקבל. לענייננו- האם התרופה עוזרת לך נגד כאבי הראש? אם תופעות הלוואי קשות מנשוא יש לחזור לרופא המטפל ולבקש טיפול חלופי. בברכה

ד"ר הידש שלום. כתבתי לך לפני מספר ימים כי הפסקתי את הלוסטרל, ומאז יש לי מעט בעיות שינה. אני ישנה בממוצע 5-6 שעות בלילה. אני ללא הלוסטרל כשבועיים וחצי. מידי פעם אני נעזרת בחצי כדור וואליום וזה מאוד עוזר. האם להמשיך מידי פעם להעזר בוואליום?

שינה של 6 שעות היא נורמלית ואיננה מצריכה תרופות. איזה מינון של ואליום את לוקחת? אפשר לקחת מדי פעם ואליום 2 מ"ג, אם זה עוזר לך. עם ואליום יש פוטנציאל לתלות והתמכרות. כדאי שזה יהיה בפיקוח ואישור רפואי ולא דרך האינטרנט.

האם כל אחד יכול לאשפז מישהו?/מה הקריטריונים לדבר הזה , מתי הוא לא לגיטימי איך אפשר למנוע את ההנ"ל ותוך כמה זמן הוא מתבצע?

היי דין אישפוז בכפייה נעשה על פי חוק טיפול בחולי נפש התשנ"א החוק מאוד עמום ויכול להתפרש בצורה מאוד יצירתית. למעשה, כל פסיכיאטר יכול להחליט בהחלטה די שרירותית להעביר מישהו אחר כליאה בעינויים חריפים. לפי החוק יש שני תנאים: 1. הבן אדם חולה וכתוצאה ממחלתו נפגם כושר השיפוט שלו את המציאות. 2. הבן אדם מסוכן לעצמו או לסביבתו. ועוד תנאי הוא שיש קשר סיבתי בין תנאי 1' ל2'. את ההחלטה לגבי האישפוז מקבל הפסיכיאטר המחוזי כלפי חוות הדעת של הפסיכיאטר ששולח לו את הבקשה. גם קרוב משפחה או שכן יכול לשלוח בקשה לפסיכיאטר המחוזי, אבל במקרה כזה הסיכוי שיאשפזו מישהו בכפייה נמוך בהרבה מהסיכוי של בקשה מפסכיאטר. כמו-כן, אם מכירים אותך כבר, והתאשפזת בעבר, ואיבחנו אותך, הסיכון שלך להיכלא בשרירותיות גבוה יותר. להוכיח שכלאו ועינו אותך לשווא קשה מאוד. לדעתי, יש מקרים רבים כאלה, אבל רק מעטים מאוד אכן מנסים לתבוע את הפסיכיאטרים, כי קשה להוכיח את זה, קשה להוכיח שלא היית פסיכוטי, כי ההגדרה היא מאוד רחבה ולא ברורה. בברכה מיכאל

שלום רב קישור לחוק: http://abush.health.gov.il/download/forms/a2811_mentallaw91.doc בשביל אישפוז כפוי דחוף יש צורך בסיכון פיזי מיידי. לכן, אם תגיד לפסיכיאטר בחדר מיון שאתה מתכוון לפוצץ את הר הבית בעוד שבוע לא ניתן לאשפז אותך בכפיה עוד הלילה כי שבוע זה לא מיידי. מצד שני, באישפוז כפוי לא דחוף בכלל אין חובה למסוכנות. מספיק הסעיף "גורם סבל נפשי חמור לזולתו". כלומר, אם זה לא "דחוף" אז יש מרווח תימרון די רחב. אם זה כן "דחוף" אז זה יותר מסובך. בכל מקרה רק הפסיכיאטר המחוזי יכול לאשר אישפוז כפוי בהליך אזרחי (שאיננו פלילי) ורק אחרי בדיקה של פסיכיאטר בכיר מטעמו [פסיכיאטר מומחה שיש לו כתב מינוי מהפסיכיאטר המחוזי לבצע בדיקה כפויה]. בברכה

RE מנסיון אישי, רק פסיכיאטר מחוזי יכול לאשפז. נקודה. ולא אף אחד אחר , כולל הפסיכיאטר שלך. אלה החוקים של המדינה. וגם אם אושפזת כי יצאה הוראת אשפוז יש ועדה, וכדאי לך להכין את עצמך עם עו"ד טוב. אני לא הייתי מאורגנת מספיק, למרות שהתוצאות היו טובות. שלך שיבא

שלום נטלתי ריספונד וויפאקס במשך חודש וחצי. את הוויאפקס הפסקתי מכיוון שזה סתם לי את בתיאבון,לא יכולתי לאכול הריספונד גורם לי ללחץ באוזניים,תחושה לא נעימה אבל השמיעה טובה האם תופעה זו היא תופעת לוואי מוכרת לתרופה זו או שמקרה קרה לי משהו אחר?

תקופה ארוכה לקחתי ציפראמיל ולפני כחודשיים התחלתי עם ציפרלקס 20 מ"ג ומירו 15 מ"ג. מאז עליתי במשקל מספר ק"ג ואני חש עייפות בבוקר לאחר לקיחת המירו בערב. האם ניתן להפסיק את לקיחת המירו? תודה מראש

מה הסיבה שנתנו לך מירו מלכתחילה? מי אמור לתת לך אישור להפסיק עם המירו?

תודה לד"ר הידאש, נכנסתי לאתר ואכן קראתי את דברייך. אכן כן....אוספת הרבה סבלנות ומקווה שלא נצטרך את הכדורים...נכון לשעות אלו התאזנתי ומרגישה מצויין...מקווה שמחר יהיה יום מוצלח יותר וכן הלאה. תודה בכל אופן על האוזן הקשבת והסבלנות, שבת שלום.

SR VHS דר הידש הוא באמת בסדר גמור , אבל תפרגני גם לגולשים החביבים..... לי הגולשים עזרו לא פחות מהידש..... שלך שיבא

כנסו לאתר של דוקטור ברוך אליצור,ונסו את תרגלי ההרפיה "מעטפת המגן"תרגלי ההרפיה מכניסים אותך לגלי אלפא ,הגורמים לשינה עמוקה ומרעננת ,מניסיוני זה עובד פצצה.כנסו ונסו כתובת האתר baruch-elitzur.com

TMKH M אצלי צלילי המוסיקה של האוטובוסים למטה עושים אחלה שינה. תנסה , זה עובד

שלום רב! אני נוטלת מזה כמה חודשים בכל יום כדור ויאפקס וכדור אדרונקס, שנועדו לחוסר בטחון ולחוסר ריכוז, בהתאמה וגם גלולה למניעת הריון. בנוסף אני מתחילה טיפול בריטלין על בסיס יומיומי. הנוירולוג שרשם ת הריטלין המליץ להפסיק עם התרופות הפסיכיאטריות, אולם לא חד משמעית. שאלתי היא האם יש סיכון בשילוב של כל אלה? עם האדרונקס אני מתכננת להפסיק אבל לא יודעת מה לעשות עד לתור אצל הפסיכיאטרית. את הויאפקס אני מעדיפה להמשיך ולקחת. אגב צץ לי כאב צוואר פתאום וזה לא קורה לי בד"כ, זה יכול להיות קשור או שאני מדמיינת? תודה!

שלום רב לפי דעתי אל תשני את הטיפול התרופתי בלי בדיקה ויעוץ של פסיכיאטר. ריטלין הוא טיפול מקובל בהפרעת קשב אצל ילדים (ובשנים האחרונות גם אצל מבוגרים) אך כשיש ברקע הפרעות נפשיות נוספות (כמו דיכאון או חרדה) הריטלין יכול גם להזיק. שילוב של ויפאקס עם אדרונקס הוא שילוב תמוה ובד"כ לא מקובל וגם מיותר. התוספת של הריטלין תאיץ את שניהם ולכן ברור שלא כדאי לקחת את שלושתם ביחד. תתיעצי עם פסיכיאטר שמתמצא בתחום (נוירולוג לא מספיק במקרה שלך). בברכה

שלום אני אם לבחור בן 35 שסובל בודאות מאלכוהוליזם, אודה לך אם תוכל להמליץ לי על פסיכיאטר בעל נסיןן בתחום זה ליעוץ מקצועי ראשוני, ידועות לי האפשרויות כמו A.A וכד ובכל זאת יכול להיות שבתור התחלה יהיה נכון לראות מישהו באופן אישי - מטפל כלשהו שיתאר לו את האפשרויות ושהוא לא ישמע את זה ממני . תודה מראש על תשובתך

תרשמי איפה אתם גרים ואם יש יכולת לשלם באופן פרטי. תנסי לחפש בדפי זהב תחת המונח "גמילה". יש מעט פסיכיאטרים בארץ שעוסקים בגמילה. או מרכז לטיפול בנפגעי סמים ואלכוהול של משרד הבריאות או עמותת אפש"ר.

שלום אורנה, אפשרות נוספת, אם יש אפשרות כלכלית, היא טיפול בקהילת גמילה , שמטפלת בהתנהגות התמכרותית, כמו: רטורנו, הדרך ויש עוד. שיהיה בהצלחה. אמא

בתור בת לאבא אלכוהוהליסט, שום דבר לא עוזר אם האדם לא רוצה לעזור לעצמו. וגם אם יש הפסקות בשתייה, לא בטוח שזה סוף פסוק. אולי תנסי לאהוב אותו איך שהוא??? שלך שיבא. יש לי אבא מקסים.

אני מקבלת אדרונקס והבנתי הוא מגדיל את הנוראפינפרין במוח על ידי עיכוב ספיגה. רציתי לדעת אם נניח היתה תרופה הפוכה (שמגבירה את עיכוב הספיגה) שמפחיתה את כמות הנוראפינפרין במוח. אז איך בנאדם היה מרגיש? איך בנאדם היה חושב ומתנהג? ומה היה קורס במוח אם ניתן תרופה שתפחית לאפס את הנוראפינפרין?

למיטב איני חושב שנעשו ניסיונות בשאלה שלך בדיוק אבל יתכן שאיני מכיר. בכל אופן התברר שכאשר אדם בדיכאון אז הנוראפינפרין והסרוטונין נמוכים בסינפסה, מכאן הגיעו למסקנה שאם נמצא תרופה שתעלה אותן אז יהיה שיפור ויציאה מהדיכאון. כך שנוראפינפרין נמוך, חוץ מהעייפות, חוסר כוחות ואנרגיות גורם גם לדיכאון. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב! אני משערת שהספקת כבר להכיר אותי דרך הפורום, בהתחלה הייתי משהי בעלת אלף השמות אך עם אותו הסיפור, מאז שמשהי נזפה בי אז נשארתי עם השם יעל. בכל אופן, לאחר ההקדמה הקצרה. רציתי לבקש ממך עצה... כמו שכבר אתה יודע אני סובלת מבעיה חמורה ומעיקה מאוד שהורסת לי איכות חיי. אני בבעיה הזו מזה 3 שנים, עברתי מספר רופאים...נשארתי עם אחד קבוע ואף אחד מהם לא נותן לי אבחנה. הסיפטומים אצלי אינם חדים כך שאני די מבלבלת ואולי מתקשים לדעת. אני בת 34 ללא הסטוריה של מחלות במשפחה. אך לפני שלוש שנים בעקבות לחצים נפשיים קשים (פיטורים, דחייה וטיפול פסיכולוגי כושל וניבור יתר בפורום פסיכולוגיה) התחילה חרדה מאוד קשה ואינטנסיבית אצלי בהמשך היתה גלישה פסיכוטית. אני זוכרת שהכל החל כאשר איבדתי ריכוז בעבודה, איבדתי מוטיבצייה שלא היתה ניתנת לשליטה, אנרגיה עיפות, חרדה.. והגלישה לא זוכרת אם באה לפני או אחרי. הגלישה היתה אומנם לא חריפה (ללא הזיות או שמיעת קולות אלא רק מחשבות יחס כאשר הייתי קצת מנותקת אך לא לחלטוין, הכל היה אצלי בגדר חשד לא מבוסס)אם כי המצב נמשך לערך 4 חודשים. אני חייבת לציין, שזה היה יותר סוג של דכאון חרדה ונתק מאשר סימפטומים חיוביים. כיום מצבי השתפר מבחינת החרדה אך, עדיין אני מרגישה חסרת מוטיבצייה, חסרת אנרגיה ושמחה, בוכה לעיתים קרובות, יש ירידה ביכולות...כאילו לא מצליחה להיכנס להילוך שני. הייתי מאוד רוצה לקבל אבחנה חד- משמעית למצבי....ואולי תהא הקלה מסויימת וכמו כן סיכויי החלמה ודרכי טיפול נאותה, אולי שינוי סביבה וכויב'... אשמח אם תיתן לי כיווני חשיבה או לחילופין תמליץ לי על רופא שמבין בזה!!!! אני כל הזמן נעה בין סימנים שליליים על אף שהרופא אינו רואה את זה לבין נזק בלתי הפיך שנגרם לבין דראליזציה/ דפרסונליזציה אך בעיקר שלא יצאתי עדיין מהמצב אליו נקלעתי. ריבונו של עולם, אני לא רואה שום הגיון למה היא אפשר לחזור למצב תקין ומלא בחיות. פתוחה לכל עצה, עזרה, רעיון ... כל טוב יעל

יעל יקרה קודם כל אני אישית שמחה שאת יעל ולא בעלת אלף הפרצופים. למה? כי יעל זה מלשון לעלות, ואת באמת עולה, למרות שאת עדיין לא ממש מרגישה את זה. כמה זמן עבר מאז שהכרנו? אני לא אשכח איך בתוך כל ההפצצות של המלחמה לפני שנה, את היית שם בתוך הפצצות הנפש שלך... ואיך התחננתי אליך אז, כשאני בעצמי משוגעת ורדופה, לצאת משם, מתוך הפצצות הפנימיות, לבוא למצוא עיר מקלט, כאילו שהיה לי להציע לך עיר מקלט כזאת, כאילו מצאתי אותה לעצמי... ואיך נפגשנו אז... וכמה דיברנו מאז. וכמה חרשנו שתינו את כל ספרי האיבחון והפסיכיאטריה, מתוך אמונה נאיבית שאם נמצא את השם הנכון לבעייה, נוכל לטפל בה והיא תחלוף, כי כמה כבר אפשר לסבול? ואת עוד זוכרת את יעל שלפני שלוש שנים... האופטימית, הרוחנית, המקסימה, החזקה והמתפקדת כל כך... ומה נהיה ממך, ובגלל מה? כאילו צריך להתאבל על יעל הישנה, וכל כך קשה לקבל את יעל הפצועה, שמחפשת נחמה ולא מוצאת... שעות של חיפוש, ימים של חיפוש, חודשים, שנים... ונראה שאף פעם זה לא יגמר, המסע הזה, המייסר, חסר התשובות, חסר הכיוון, בעלטה, קלו כל הקיצים. מה אומר לך, אחותי. את יודעת שיש לי באמת אחות שקוראים לה יעל, ואת כמו אחותי, היא אחותי הקטנה ואת אחותי התאומה, כל כך הרבה דברים משותפים אני מוצאת בינך לביני, יותר ממה שאת יודעת. בכל מקרה, אני רוצה לכתוב לך שיר. הרי אבחנות את יודעת שזה לא הצד החזק שלי, אפילו הצד החלש... אבל בשירים אני טובה. אולי אצליח לתת לך קצת סולם כשם השיר, לצאת מתוך המקומות הכואבים הללו בנפשך, לחזור לתקווה ולאמונה שאפשר גם אחרת. שבת שלום יעל היקרה, והרבה אור וכוח ומנוחה. סולם האם סולם, שנופל בחדר ריק עושה רעש? נופלת מסולמות בחדרים ריקים האם הרעש הוא של הסולם או של גופך החובט בקרקע קרקע קרה, כואבת, שחורה. ואת, מחפשת סולם שיעלה אותך למעלה מתוך המקומות הכואבים הנמוכים כלכך והתקווה לסולם שכזה נופלת עליך באכזריות משאירה אותך שוב, לבד עם כאבך. קרקע חשופה, ללא סולם היא לא המקום אליו את מייחלת. אני רוצה להביא אותך למקום אחר מרופד וצבעוני מקום שנותן לך מרחב לכאוב בלי לחשוש מהתפרקות מקום מוגן שיכיל את כאביך שיחבק אותך שישמור אותך מהעולם שבחוץ או אולי מהעולם שבפנים שכל כך כואב לך עכשיו. מקום בלי סולמות נופלים ובלי נפילה מסולמות מקום שקט שבו תמצאי את השקט אליו את צמאה. שבת שלום, וחיבוק גדול תמי.

תמי, השי רלך נגע ללבי...אבל איבדתי גם את המקום המרופד. אין לי ברירה אלא לפנות לאבחנות ולפסיכאטרים ולdsm כי המצב שלי מוזר אני לא חושבת כי אני חולה (אולי) הנקודה היא שברגע אחד נהיה לי מן סוויץ כזה, לא יכולה להסביר , מאין משהו/ קיר שמפריד ביני לבין עצמי ..והקיר הזה שקם לפתע הוא מאין נקודת אל חזור, אני יודעת את זה. נכון, גם כואב בפנים, אני מרבה לבכות, עצב, אובדן ואבל על מי שהייתי. סוג של דכאון...אולי מהחרדה הקשה שהייתי בה נוצר לי מאין דיסוציאציה/ דפרסונליזציה. הלוואי והייתי יודעת או רופא היה יודע לומר לי...וכמה רופאים עברתי...אמרו חרדה. ובשביל מה , זה הכי כואב לי , בשביל מה אני צריכה לחיות עם הנכות הזו כל חיי- בגלל איזו פסיכולוגית רשלנית מטומטמת שצריך לשלול את רשיונה? בשביל מה איבדתי את חיי? לפחות היתה סיבה נעלה! 3 שנים אני שם, ואין התקדמות משמעותית....אני חוששת כי כ"כ התרחקתי מעצמי שאין דרך חזרה לליבי ולנשמתי. למה אין תרופה לזה? שיהיה לך , לד"ר הידש ולכל האחרים סופשבוע מהנה ... מה שאני לא חשה זמן רב. יעל

TBH אני מתקשה להבין למה את נדבקת לאבחנה. מה אכפת לך מה האבחנה ,העיקר מה הטיפולל ואם הוא עוזר לך. הפסיכיאטרים האלה הם לא גאוני דור, את זה גם אני יודעת, אבל הם אוזן קשבת. עברתי המון בחיים שלי, תאמיני לי שהכי חשוב זה הטיפול. שלך שיבא

יש לי אחות שמדמינת שהיא במעקב תמידי של השכנים. מצלמות בבבית משדרות כל הזמן לשכנים, המצלמות נמצאות בחוטי הלהט של הנורות בבית. היא מפחדת לדבר או לכתוב משהוא מחשש שהשכנים צופים ומאזינים. כניסה לשרותים מלווה בחשש. אין כל טעם להגיד שהשכנים לא נמצאים בבית. האדם שהיא טוענת שהוא עוקב הראשי אחריה נמצא בצבא בקורס ( לפי טענת השכנים). הדבר התחיל בזה שהיא טענה שמפריעים לה לישון בלילה בגלל רעשים שעושים השכנים מלמעלה בכוונה. ההפרעות המשיכו גם ביום וגם בהם היא לא יכלה לישון. עכשיו היא חושבת שעוקבים אחריה ביום ובלילה. היא אינה רוצה ללכת לטיפול כלשהוא . היא אומרת אני בריאה והם ורק הם חולים. היא כעת בודקת אתרים של ציוד האזנות ומצלמות סתר. כמובן אף אחד מההמצאות לא יכולה להגיע לרמה שהיא טוענת שהן מגיעים. היא שמעה כאילו יש מצלמות שמשתמשות בחוטי להט. כמובן שחוסר שינה פוגע בחיים שלה ובהרגלי אכילה שלה. מרוב לחץ היא משמינה. הדבר חמור שהיא כבר חולה מאוד- אדם חולני. כל יום שעובר גורם נזק. מה לעשות? איך לגרום שהיא תלך לטיפול ? האם רופא המשפחה יכול לעזור ?

שלום רב ניתן להשתמש בחוסר השינה שלה כאמצעי לחץ להביא אותה לבדיקה פסיכיאטרית. כלומר שתבוא לפסיכיאטר עם טענות של חוסר שינה ולאו דווקא עם טענות של רדיפה. בכאלה מצבים רופא משפחה לא יכול לעזור (מלבד הפניה) כי זה מורכב מדי. אחרי יציאה מפרנויה יתכן דיכאון וסיכון לאובדנות ולכן הטיפול חייב להיות תחת בקרה של פסיכיאטר. בברכה

שלום לך, זה עתה עברתי חוויה דומה, רק שאצלי זה לווה באפקט רוגזני- מאני. אובחנתי כסכיזואפקטיבית ואני שלמה עם האבחנה הזו. דודים שלי גרמו לי ללכת לקבל עזרה. הם אנשים שאני סומכת עליהם. אולי, יש מישהו שהיא סומכת עליו בעינים עצומות, ואז כן תסכים ללכת לטיפול בברכה, שיבא.

לדוד תודה למשיבים והדברים כפי שאתה מתאר אותם עלולים להיות חמורים. חשוב מאוד לשכנע אותה או לגרום לה להגיע לפסיכיאטר לבדיקה, לאבחון ואחר כך לטיפול. אולי אחים נוספים יכולים לעזור? ההורים? או כל אדם אחר כולל רופא המשפחה. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני סובלת ממחשבות טורדניות וכפייתיות (ברמה קלה -בינונית) ומבעיות שינה. לקחתי תקופה כדור סיפרלקס, הכדור עזר לי אבל גרם לתחושת עייפות ולאות. הפסקתי לקחת את הכדורים ואז אני שוב לא מצליחה להרדם ולוקחת כדור לשינה (חצי כור בונדורמין). מה עדיף לחזור לקחת סיפרלקס או לקחת כדורי שינה ?

שלום רב כל כדורי השינה ממכרים. לכן שימוש קבוע בכדורי שינה מעל לשבועיים לא מומלץ כי ישנה התרגלות להשפעתם ובהמשך גם טולרנס. ייתכן שהסטילנוקס פחות ממכר מבונדורמין. ציפרלקס איננו תכשיר לשינה. ניתן לקחת תרופה מסוג זה רק אחרי בדיקה ואיבחון של פסיכיאטר, אם קיימת הפרעה נפשית. בברכה

יש לך גם קלונקס, בנוסף..... עוד כדור ארגעה שיש כאלה שלוקחים אותו כדי להרדם אבל הוא ממכר

לחן בדרך כלל לא מקובל לטפל בסימפטום בלבד כמו הבעיה בשינה. אם רוצים לטפל בטורדנות והציפרלקס הרדים אותך מדי ולא עזר אפשר לעבור לתרופה אחרת מאותה המשפחה. עם הטיפול בבעיה היסודית גם הבעיה בשינה תפתר. שבת שלום דר' גיורא הידש

אבי לוקח רספירדל 1 מ"ג ביום , כשבוע , מתי צפוי ההטבה במצבו?

אצלי חלה הטבה מיד עם התחלת הטיפול ברספירדל. תלוי איזה מינון אתה לוקח

למימי תלוי איזו השפעה ולמה. המינון של 1 מג' הוא מינון נמוך אבל לעתים נותנים מינונים נמוכים. כדי לקבל תשובה מפורטת יותר יש צורך בפרטים נוספים ובעיקר לאיזו בעיה הוא נוטל את הרספרידל. שבת שלום דר' גיורא הידש

אמי חולה בסכיזופרניה. לא משתפת פעולה, ומתכחשת למצבה.מצבה הנפשי קשה. היא תקופנית על גבול האלימה.ואנחנו לא יכולים לעשות דבר.!! בפגישה שהיתה לה עם הפסיכיאטר בתחנה לב"נ הרופא לא הצליח להחליט מה לתת לה. איך רופא מחליט מה לתת?, יש כל כך הרבה סוגי תרופות. היא לא משתפת פעולה ולא מספרת מה בדיוק מפריע לה בתופעות הלוואי.בעבר נטלה פלודקנט בהצלחה,אך תופעות הלוואי היו לא קלות כולל עיוותים לבסוף.והיא הפסיקה לגמרי ליטול. אנו רוצים לתת לה טיפול מהדור החדש-טיפול טוב- אך בעצם מה ההבדל? במשך מס' שבועות נטלה ריספרידל בזריקה ושוב הפסיקה.היום הרופא רשם לה סמאפ אך בקושי נוטלת את הכדורים.מתעקשת לא לקבל זריקה כי הדבר משפיל אותה.האם אפשר לתת זריקה בזרוע?לחזור לריספרדל? לכוון לזריקה אחרת שלוקחים פעם בחודש?מה עושים?אם יאשפזו אותה ,מה יתנו לה?מה לגבי זיפרקסיה? סליחה על השאלות הרבות.מצפה לתשובתך. אנו חסרי אונים.

שלום רב ההבדלים בין התרופות השונות הן בעיקר במינונים שלהן. משאר הבחינות הן ברובן דומות, עם יעילות דומה ותופעות לוואי דומות. לתרופות מהדור החדש יש פחות תופעות לוואי נוירולוגיות ותנועתיות אך יותר השמנה ובעיות מטבוליות. זריקה ניתן לתת רק בתחת ולא בזרוע, אחרת זה יכאב לה מאד. רצוי למצוא מטפל שיהיה לה אמון בו. אמון הדדי של מטפל ומטופל חשוב להצלחת הטיפול ושיתוף פעולה. במצבים חריפים וסוערים תרופות הבחירה הן בד"כ מהדור הישן במינונים גבוהים, כמו קלופיקסול, הלידול, פרפנן ואיטומין. במיוחד הלידול. את כולם ניתן לתת בזריקות בתחת או בכדורים דרך הפה. ישנן גם זריקות ארוכות טווח שמשפיעות לשבועיים או 4 שבועות, תלוי בתכשיר. סמאפ הוא התכשיר היחידי שניתן דרך הפה עם השפעה ארוכת טווח. תרופות מהדור החדש נגד סכיזופרניה הן ריספרדל, זיפרקסה, לפונקס, סרוקוול, סוליאן וגאודון. נראה שהן פחות מתאימות לאפיזודות החריפות והקשות של סכיזופרניה ויותר מתאימות כטיפול ארוך טווח. ריספרדל קיים בטבליות, טבליות מסיסות, טיפות וזריקות ארוכות טווח (קונסטה). זיפרקסה קיים בטבליות, טבליות מסיסות וזריקות מיידיות (זריקות שנותנים כל יום). בברכה, דור.

כל רופא סביר ידע לדעת איזה תרופות לתת לה , למה לכם להעסיק את דעתכם בתחומים של אנשי שמקצוע..... הבעיה שלכם היא שהיא לא רוצה לשתף פעולה. תנו לה עוד זמן, אולי בסוף היא תבין שאין לה ברירה. זה מה שקורה אצלי בדרך כלל. אני מסרבת ועושה שרירים, עד שכבר אין ברירה. יתכן שהסביבה סובלת מזה. גם אצלי ובטח גם אצלכם בהצלחה. שיבא

לטל תודה למשיבים, אם הבנתי נכון התרופות שמתאימות לה הן או הרספרידל (בזריקות או בכדורים) וצריך לראות את השפעת הסמאפ. בטיפול מתאים הכוונה היא לתרופה אשר משפיעה לטובה, מפחיתה את מחשבות השווא ומרגיעה, עם מינימום של תופעות לוואי. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום, מישהו יכול לתת לי הערכה כלשהי למספר הפסיכיאטרים בארץ? ומה בנוגע לפסיכיאטרים העוסקים בטיפול פסיכו-תרפויטי בארץ? ומספר הסטודנטים לרפואה הפונים להתמחות בפסיכיאטריה בכל מחזור? וכמה בחו"ל? שאלות קשות, אני יודע... תודה מראש :)

שלום רב השאלות לא קשות אבל כאן זה לא המקום לתשובה רשמית אלא במשרד הבריאות. לענייננו- יש בארץ מעל 1,000 פסיכיאטרים מומחים. כל פסיכיאטר מומחה רשאי לעסוק בפסיכותרפיה. בהתמחות שלב ב' הוא נבחן על נושא זה. הדבר תלוי גם במקום ההתמחות- יש מרכזים לברה"ן ששמים דגש על פסיכותרפיה יותר מאחרים. בפסיכיאטריה בד"כ מדובר על רופאים מחו"ל. נדיר שרופא ישראלי שלמד בארץ יבחר להתמחות בפסיכיאטריה. בסה"כ זאת נחשבת להתמחות יחסית קלה ומגיעים אליה הרבה נשים ועולים. רוב המתמחים מצליחים לעבור את הבחינות שלב א' ושלב ב' ולהפוך למומחים. בברכה

לניר מדוע אתה שואל? בכל אופן תודה לדור ותשובותו מדוייקת. ישנם רופאים שבנוסף למדו גם פסיכותרפיה-למודים של כשלוש שנים. שבת שלום דר' גיורא הידש

עקב משבר ולחץ, חזרתי לקחת לוסטרל (לקחתי בתקופות שונות בעבר). אך בעקבות בדיקות דם, התגלו לי הפרעות בתפקודי כבד, ורופאת המשפחה הורתה לי להחליפם. החלטתי להפסיקם, ומאז אני סובלת מבעיות שינה. יש ימים שממש קשה לי להירדם ואני ישנה רק חמש שעות בלילה. אבל הלילה לא נרדמתי כלל! איני יודעת מה לעשות. אולי אפשר לקחת איזה כדור שינה לתקופה קצרה כדי להסדיר את השינה שוב? תודה שירי

קיימת אפשרות לקחת טרזודיל 50-100 מ"ג לפני השינה. זאת תרופה נגד דיכאון עם השפעה מרדימה.

דור, יש לך ידע עצום בברכה, שיבא

שלום , אני לוקח סימבלטה 60 מ"ג ביום (לטיפול בדיכאון) כבר כמעט שלושה חודשים ומרגיש נהדר. אני רוצה לשאול מה ההשלכות של שתיית אלכוהול מתונה יחד עם הכדורים . נאמר כוסית ווסיקי מידי פעם , כוס או שתיים של יין מידי פעם (פעם פעמיים בשבוע). האם הנזק לכבד גדול יותר עקב השימוש בכדורים ? האם ההשפעה המיטיבה של הכדורים על המוח נגרעת עקב השתיה ? האם אתם יכולם לתת תשובה מדוייקת ומוסמכת ?? ואם לא האם אתם יכולים להפנות למקורות כאלה? ע"פ הפסיכיאטר שלי אני אמור להמשיך לקחת את הכדורים לפחות מספר שנים . האם באמת נחוץ להמנע מאלכוהול לחלוטין ?? תודה

לא הייתי מוותרת על התענוג. הנסתר רב על הנגלה ואין לי תשובה מדעית בשבילך. אבל , לא הייתי מוותרת לגמרי על אלכוהול. גם אני לוקחת כדורים ושותה מידי פעם. צריך לחיות גם מידי פעם.... אבל לשיקולך שלך, שיבא

לערן אלכוהול אסור. כל טוב דר' גיורא הידש

ערב טוב ד"ר הידאש, אני ליאת ,שוחחתי עמך לפני יומיים בעניין התקפי החרדה שחזרו אליי לאחרונה. לאחר שיחה עימך אמרת לי שהיה ויחזור הדבר שוב כדאי אולי לחזור ולשוחח ואו לחזור ולקחת כדורים כשזה בעדיפות אחרונה,כמובן. היום במשך החג הייתי אצל גיסתי במרכז הארץ ומאמצע היום התחלתי לחוש שוב את ההתקף המלווה בכל התופעות הידועות כגון הרדמות יד שמאל,קצת קוצר נשימה,חולשה ברגליים ....לקחתי כדור לוריוואן 1 וכעת אני מרגישה טוב יותר,האם אתה חושב שאני צריכה לשוב אליך לאבחנה מחדש או עליי לנסות להתמודד בכל כוחי ללא כדורים? מבקשת את חוות דעתך בעניין כי אני חוששת שיחזרו לי כל ההתקפים ולא יעזבו אותי. מנסה לעשות דמיון מודרך כפי שאמרת לי ובעלי מאד תומך בי.......אשמח באם תשוב אליי עם תשובה מרגיעה.שיהיה המשך שבוע טוב ליאת

לליאת לא הייתי ממהר לפרסם את הפרטים האישיים בפורום ולכן מחקתי אותם. בכל אופן העניין הוא לא להתמודד עם החרדה "בכל הכוח" כי לעתים המלחמה והתמודדות דווקא גורמים ליותר חרדה. הכוונה היא לחכות ולראות לאן הדברים מתפתחים. במידה והחרדות חוזרות ומתגברות, יהיה צורך לחזור לטיפול תרופתי קבוע. במידה ומדובר בחרדה חולפת ובמשהו זמני אז הרווחת ולא נזקקת לתרופות. יופי שאת עושה דברים כדי להקל על עצמך, אבל תעשי אותם עם סבלנות וללא לחץ. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, מה הרמה המקבילה של צימבלטה בהשוואה ל-300 מ"ג אפקסור? לקחתי בעבר 300 מ"ג אפקסור נגד דכאון וחרדות - עם יעילות חלקית. עברתי לצימבלטה - במינון 90 מ"ג ואין שינוי לאחר חודש של הגדלת מינון. הגיע הזמן להחליף שוב תרופה במירוץ הסיזיפי אחר הקלה? אשמח לשמוע אם מישהו התנסה בלקיחת מינון גבוה כזה של צימבלטה. תודה, אנה

המינון המקסימלי של צימבלטה הוא 120 מ"ג ליום. את צריכה לנסות מינון זה לפחות חודש לפני שמסיקים מסקנות.

מדוע לי הרופא אמר שאסור לקחת יותר מ60 מ"ג??? אני סובלת מדכאון עמוק וחרדות ומקבלת גם קלונקס.

בני בן ה15- לקח במשך שנה ו3 חודשים פריזמה במינון 20 מ"ג ליום.בשלושה החודשים האחרונים ירד למינון של 10 מ"ג ליום בהמלצת פסיכיאטר הילדים,ולפני שבועיים הפסיק ליטול את התרופה לאור השיפור במצבו.כשבוע לאחר הפסקת התרופה לחלוטין התלונן מס' פעמים על סחרחורת קטנה (2 שניות) שבאה ונעלמת.קרה 3-4 פעמים בשבוע האחרון.לא נראה שזה מפריע לו מאוד אך אני מודאגת.האם תופעה זו יכולה לנבוע מהפסקת נטילת התרופה? ואם כן-כמה זמן תופעה זו יכולה להמשך?.

שלום, איני פסיכיאטר ילדים אבל התופעה שאת מתארת אינה קשורה להפסקת הפריזמה אצל מבוגרים לפחות. איני בטוח אם יש לה בכלל חשיבות וצריך לעקוב אחרי הדברים וחומרתם ולפי הקריטריונים הללו להחליט אם להקדים את התור לרופא. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, לפני כחצי שנה אובחנתי כלוקה בהפרעה סכיזוטיפלית והתחלתי לקבל ריספרדל במינון של שני מ"ג. מאז אני סובל מירידה קוגניטיבית משמעותית (זיכרון, תפיסה אטית מאוד) מעייפות ומתחושה קשה של חולי ושל אפיסת כוחות. הפסיכיאטר שלי טוען שאין שום קשר בין התרופה לתופעות אלה ושמצבי טוב משהיה. באופן כללי הוא מתייחס לתלונותיי בביטול. האם יכול להיות שאני בכל זאת יודע מה קורה לי, ושיש קשר בין התרופה לסבלי, בהעדר כל גורם אחר שאוכל לחשוב עליו? תודה

שלום רב רק אתה יכול לדעת מה עובר עליך. ריספרדל ניתן לעיתים להפרעות בהתנהגות שיש לאנשים עם הפרעה סכיזוטיפלית. אם יש הדרדרות קוגנטיבית ועייפות עקב הטיפול (ניתן לדעת עפ"י סמיכות הזמנים) אז מומלץ להפסיק עם התרופה ולשקול טיפול אחר. זאת תופעת לוואי נפוצה של כל התכשירים הנוירולפטיים (חוסמי דופמין) ולכן יש מקום לבדוק את הנושא. מכיוון שהפסיכיאטר מזלזל בך, לדבריך, אני ממליץ לך להפסיק את הטיפול אצלו ולהתיעץ בנושא עם פסיכיאטר אחר. בברכה

בתקופה הקצרה שלקחתי את התרופה הזו, לא סבלתי ממה שאת/ה מתארים.

לדניאל תודה למשיבים, אני חושב שתופעות כפי שתיארת עלולות להגרם מהרספרידל אבל גם מההפרעה הסכיזוטיפלית ולכן האבחנה המבדלת אינה פשוטה. בכל אופן בהפרעה סכיזוטיפלית באשור הרופא, אפשר לנסות להפסיק את התרופה לזמן מסויים ולראות מה קורה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטל סמאפ

סמאפ זה לא תרופה שנותנים פעם בשבוע?

שלום נטלתי 4 חודשים לוסטראלי עקב חרדה חברתית ומחשבות כפיתיות קשות אך ללא הצלחה סרוקסט גם כמה שנים אך יעילותה הפסיקה. אני גם בטיפול קבוצתי לגבי החרדה החברתית והמחשבות. אמורה להתחיל לקחת אפקסור אני גם סובלת מדיכאון רציתי לדעת אם זו תרופה יכולה לעזור לי לכל המצבים האלו וגם למחשבות הכפיתיות כי ראיתי וקראת,ישאין הוכחות בדוקות שהאפקסור עוזר למחשבות. האם אני = צודקת? תודה מראש

יש מחקר שמראה שאפקסור יעיל להפרעה כפייתית בדיוק כמו סרוקסט אבל לא יותר ממנו. הערך המוסף של אפקסור הוא בדיכאון.

שלום נטלתי 4 חודשים לוסטראלי עקב חרדה חברתית ומחשבות כפיתיות קשות אך ללא הצלחה סרוקסט גם כמה שנים אך יעילותה הפסיקה. אני גם בטיפול קבוצתי לגבי החרדה החברתית והמחשבות. אמורה להתחיל לקחת אפקסור אני גם סובלת מדיכאון רציתי לדעת אם זו תרופה יכולה לעזור לי לכל המצבים האלו וגם למחשבות הכפיתיות כי ראיתי וקראת,ישאין הוכחות בדוקות שהאפקסור עוזר למחשבות. האם אני = צודקת? תודה מראש

שלום, מחשבות כפייתיות עלולות להיות תוצאה של חרדות, האפקסור ובמיוחד האפקסור XR מוריד חרדה ונוגד דיכאון ולכן עשוי לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני סובל מחרדה ומדכאון קל אני לא במסגרת והתפקוד שלי לקוי כמו שתמיד היה זכרון קשב ריכוז בקושי יכול לנהל שיחה ניסיתי כבר הרבה תרופות בחצי שנה האחרונה ציפרלקס פבוקסיל ציפרמיל מירו איקסל ואיפקס סורבון לקחתי גם במינונים שונים..ככה שמיציתי את הטווח השפעה ל התרופות אני כבר חסר תקווה כרגע אני לוקח ציפרלקס אחד וחצי ומירו בערב... שאלתי את הפסיכאטר שלי מה הלאה כי ניסיתי את כל התרופות אז הוא אמר שאו שנמשיך לנסות ושיש עוד תרופות או שאני יתאשפז ויקבל טיפול בחשמל אם זה כל כך מפריע לי. אני חושב שזה תפקוד לקוי שגורם לחרדה ולדכאון ובגלל זה התרופות לא עוזרות והפסיכאטר שלי חושב שזה דכאון שגורם לתפקוד לקוי. מה אתה חושב עליי לעשות?האם המצב באמת מצריך טיפול בחשמל?

שלום רב האם אובחנה אצלך הפרעה באישיות?, מה עם טיפול פסיכולוגי? ישנן בעיות שתרופות לא יכולות לפתור וגם לא מכות חשמל. כדאי לטפל בבעיות היותר עמוקות באישיות אשר יוצרות את הסימפטומים שמהם אתה סובל. לדעתי לא יקבלו אותך לאישפוז בגלל "דיכאון קל", לדבריך. בברכה

לליאור אכן השאלה הראשונה היא מה האבחנה? דיכאון קל אינו גורם לתפקוד לקוי כפי שתיארת. בכל אופן הייתי חושב גם לכיוון של הפרעת קשב וריכוז. אם הפסיכיאטר המטפל לא מצליח לעלות על הנקודה שתעזור לך אפשר להגיע להתייעצות וחוות דעת שניה אצל פסיכיאטר אחר. כל טוב דר' גיורא הידש

האם לתרופות פסיכיאטריות יש השפעה על חילוף החומרים ושריפת השומנים בגוף? נטלתי לוסטרל מספר חודשים והיה שינוי באחוזי השומן אצלי (עדיין רזה אבל כמתאמנת אני מרגישה שינוי). עוד, בעקבות הפרעות בתפקודי כבד, הפסקתי את התרופה. האם הפרעות בתפקודי כבד קשורות גם לנושא הנ"ל?

ודאי שיש קשר בין תרופות פסיכיאטריות וחילוף חומרים. השמנה ניכרת. גם אני מרגישה את זה כרזונת הפכתי לפרה ועכשיו אני עושה דיאטה והמון ספורט כדי להתמודד עם המגפה שלך שיבא.

לשירי תודה לשיבא, הלוסטרל כנראה שמאט את חילוף החומרים אבל אינו גורם להפרעה בתפקודי הכבד. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הירש, מה פירוש המושג נוירולפטיקה ואלו כדורים נכללים בקטיגוריה זו? בתודה, אורית

כל החומרים שחוסמים דופמין במוח נכנסים תחת הכותרת של נוירולפטיקה. בפסיכיאטריה הכוונה לתרופות אנטיפסיכוטיות. בנוירולוגיה יש לחומרים אלה השפעה על מערכת התנועה בגוף.

לאורית תודה לדור ואני מצטרף לדבריו, מדובר בשם ישן שכיום הוא בשימוש מועט. כל טוב דר' גיורא הידש