אולי לא חשבתם על זה קודם, אבל אם תשחזרו את מעברי הדירה...
דווקא כשהקורונה מעלה סימני פיהוק בציבור, המגיפה הנפשית...
כולנו נתקלים במשברים נפשיים מעת לעת – אם בעקבות אובדן של...
ממצאי ביקורת שערך משרד מבקר המדינה חושפים את המחיר הנפשי...
לונג קוביד של בריאות הנפש? יש דבר כזה: פרויקט מיוחד על...
שלום לך, עליך לגשת לטיפול, בלי קשר למילואים. השחרור הוא מול גורמי הצבא, אבל הם מתחשבים בחוות דעת מהטיפול באזרחות. הם גם יודעים לזהות מתי זו מצוקה אמתית ומתי סתם ניסיון להשתמט, כך שאם המצוקה אמתית - א. טפל בה;. ב. הם יזהו. גורמי ברה"נ בצבא הם מקצוענים. אודי
שלום רב, עצבנות יתר יכולה להיות חלק מתסמינים של דיכאון אך גם "תוצר לוואי" של פגיעה נוירולוגית משנית לאירוע מוחי. ניתן להניח כי הנוירולוג התרשם מתסמינים של דיכאון ולכן המליץ על הטיפול בתכשיר נוגד דיכאון. מבחינת האפשרות ל"התנגשות" של התרופה עם התרופות האחרות מדובר בשאלה מורכבת, סביר להניח כי יש מידה מסויימת של אינטראקציה בין תרופתית אך לא מדובר בהתווית נגד מוחלטת לשילוב ויש צורך במעקב צמוד לגבי הטיפול. לאור המורכבות של המצב, מומלץ לשקול יעוץ אצל המומחה בתחום בריאות הנפש : פסיכיאטר או פסיכוגריאטר.
טלה אני לא מכיר מספיק את תחום הנוירופידבק (פיתוח מתקדם של הביופידבק), כדי להתייחס לשאלתך. כללית, אני מתרשם שלתחומים אלו יכולת ופוטנציאל משמעותיים, ככלים טיפוליים יעילים, לגבי מגוון גדל והולך של קשיים ומצוקות. יחד עם זאת, יש לזכור שמדובר ב"כלים" ב"ארגז הכלים", של בעל מקצוע מורשה ומוסמך בתחום בריאות הנפש. וכיון שכך, מן הראוי שהשימוש בהם ייעשה, בהתאם להמלצתו והכוונתו.
אולי לא חשבתם על זה קודם, אבל אם תשחזרו את מעברי הדירה שעשיתם בחייכם, בין אם בילדות או בבגרות תוכלו בוודאי להיזכר לא רק בהתלהבות אלא ברגעי קושי ממשי. מעבר דירה הוא מלחיץ בכל גיל ומחקרים רבים ממרחבי העולם מעידים על כך וכשהאישיות רגישה במיוחד – הוא קשה אף יותר. כן, יש קשר בין מעבר דירה לבריאות הנפש. מעבר הדירה יכול להפוך במהרה מאירוע מרגש לחוויה שביכולתה להשפיע על בריאות הנפש שלכם. אולם יש דרך לעשות את זה נכון. הכל במאמר שלפניכם
דווקא כשהקורונה מעלה סימני פיהוק בציבור, המגיפה הנפשית מוכיחה שהיא כאן כדי להישאר, אך זמני המתנה לשירותי בריאות הנפש רק מתארכים. ציפור הנפש בראי מערכת הבריאות בישראל
כולנו נתקלים במשברים נפשיים מעת לעת – אם בעקבות אובדן של אדם קרוב, פיטורין פתאומיים מהעבודה או שברון לב. כיצד מתמודדים ומה הם סימני האזהרה לכך שאנו זקוקים טיפול?
ממצאי ביקורת שערך משרד מבקר המדינה חושפים את המחיר הנפשי הכבד של מלחמת חרבות ברזל ומתקפת השבעה באוקטובר ומעלים תמונה קשה של חוסר בסיוע נפשי לאזרחי ישראל | משרד הבריאות: "דו"ח המבקר שגוי מיסודו"
לונג קוביד של בריאות הנפש? יש דבר כזה: פרויקט מיוחד על תופעות הלוואי של החיים בצל מגיפת הקורונה והשפעתם על בריאות הנפש של ילדים ובני נוער בישראל
דו"ח ברוקדייל חושף: קושי בנגישות לשירותי בריאות הנפש והמתנה של חודש ויותר לרופאים מומחים | 76% מהישראלים סבורים כי יש צורך להפעיל קשרים כדי לקבל טיפול רפואי איכותי
בעוד בתי החולים בישראל נערכים לקליטת החטופים מעזה לאחר 460 ימי שבי, מומחי בריאות הנפש מתריעים על האתגרים הצפויים בתהליך השיקום. הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' מסביר מה הם הצעדים הקריטיים בטיפול ובשיקום החטופים
משרד הבריאות פרסם סיכום מקיף של פעילות מערכת הבריאות בשנתיים שחלפו מאז תחילת המלחמה: מצב חירום רציף מאז שבעה באוקטובר, תוך התמודדות עם אירוע חסר תקדים בהיקפו
מנכ"ל משרד הבריאות אימץ השבוע את המלצות ועדת ירקוני לשילוב המרכזים לבריאות הנפש בבתי החולים הכלליים בתהליך הדרגתי ומבוקר. איך זה יעבוד?
תחלואת הקורונה אמנם נמצאת במגמת ירידה, אך מתברר שדווקא בשעה כזאת חשוב לשים לב למצוקות הנפשיות שעלולות להתעורר באוכלוסיה הכללית. "התקופה הנוכחית היא קריאת השכמה עבור החברה הישראלית כולה", אומר פרופ' ערד קודש, מומחה לפסיכיאטריה
יום מניעת ההתאבדות הבינלאומי שחל ב-10 בספטמבר מעלה לדיון את האתגרים המשמעותיים בטיפול בסוגיית ההתאבדות שעימם ישראל מתמודדת. על הצורך הדחוף בהגברת המודעות, זיהוי מוקדם של סימני מצוקה ופיתוח אסטרטגיות מניעה יעילות למניעת התאבדויות
המתקפה הרצחנית בשבעה באוקטובר השפיעה עמוקות על החברה הישראלית והוציאה רבים מאיתנו לפעילויות התנדבות. התנדבות, מתברר, מוסיפה לא רק לאחדות העם אלא גם תורמת לבריאות הגוף והנפש. לילך קורן, פסיכולוגית קלינית מומחית, מסבירה
ועדת סל התרופות פרסמה את המלצותיה לשנת 2022 – אילו תרופות ייכללו בסל? מה אושר ומה נגרע? מי מופסד ומי נשכר? קבלו את כל מה שצריך לדעת על סל התרופות החדש
השנה נרשמו פריצות דרך טכנולוגיות משמעותיות בעולם הרפואה, זאת לצד משבר האקלים המאיים, עלייה בשיעור נטילת כדורים נוגדי חרדות ומחסור בתרופות גנריות. ד"ר שלמה וינקר, ראש חטיבת רפואה בלאומית שירותי בריאות, מסכם שנה
הדיווחים הקשים על תוצאות מתקפת החמאס והמלחמה שהחלה בעקבות אחד האירועים המזעזעים בתולדות מדינת ישראל יתירו ללא ספק צלקת נפשית ברבים מאיתנו ובעתיד הלא רחוק פוסט טראומה תהיה תופעה רווחת בינינו. כיצד אפשר לרכך את הטראומה ולטפל בה?
מהחשש לתופעות לוואי ועד להתמודדות עם סטיגמות חברתיות, ד"ר שלומית כהן, פסיכיאטרית בכירה, חושפת את אחורי הקלעים של הטיפול הפסיכיאטרי ומסבירה מהו המפתח להצלחתו
חרדה, דיכאון, פוסט טראומה – הישראלים מדווחים על פגיעה בבריאות הנפשית מאז תחילת המלחמה. יוזמה חדשה של קופת החולים הגדולה במדינה מבקשת לאתר את הזקוקים לטיפול נפשי ולהעניק להם תמיכה נפשית מיידית בהתאמה אישית
בחודשים האחרונים מתפרסמים דיווחים על חיילי סדיר ומילואימניקים ששמו קץ לחייהם בשל מצוקה נפשית עקב הלחימה. ד"ר שמואל הירשמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש לב השרון, היו"ר הנבחר של איגוד הפסיכיאטרים, מתייחס לנתונים המדאיגים ומסביר מה עומד מאחורי המשבר ומה ניתן לעשות
עד היום, הדרך לרישיון לקנאביס רפואי עברה במסלול ארוך של טיפולים תרופתיים "רגילים" ורק כאשר אלה לא הועילו, או אז (וגם לא תמיד) ניתן למבקש הרישיון לקנאביס רפואי כמוצא טיפולי אחרון. משרד הבריאות פרסם אתמול הקלות משמעותיות למתן קנאביס רפואי. הנה ההתוויות והבשורות
דו"ח חדש של מרכז טאוב חושף את המחיר הבריאותי הכבד של המלחמה: אלפי מאושפזים, זמני המתנה ארוכים יותר ועלייה דרמטית בצריכת תרופות לבריאות הנפש
Prism – טכנולוגיה ישראלית שאושרה על ידי ה־FDA – נכנסת לשימוש נרחב לטיפול ב־PTSD ומציעה גישה לא תרופתית המבוססת על ניורופידבק
דו"ח חדש חושף השפעות שליליות מדאיגות של המלחמה על בריאות הציבור בישראל: עלייה חדה בצריכת תרופות נגד דיכאון ואנטיביוטיקה וזינוק בבעיות נפשיות, במיוחד באזורי הגבול. הצפי: המשך המלחמה יביא לפגיעה נוספת בבריאות תושבי ישראל
דו״ח פערי הבריאות שהתפרסם השבוע חושף: איפה בישראל הכי הרבה מעשנים, בקרב אילו אוכלוסיות קיימת יותר השמנה ומה הם הממצאים לגבי פערים בין פריפריה למרכז
דיכאון בגיל מבוגר (65 ומעלה) הוא עניין שכיח שהמודעות אליו עולה בהדרגה, ומקבלת ביטוי טיפולי, הן ברמת הקהילה והן ברמה הקלינית. ד"ר אהוד רוזיצקי, רופא מומחה בפסיכיאטריה, פותח צוהר אל הסיכונים הנלווים לדיכאון בגיל השלישי, ועל דרכי הטיפול בהם
שלום לך, עליך לגשת לטיפול, בלי קשר למילואים. השחרור הוא מול גורמי הצבא, אבל הם מתחשבים בחוות דעת מהטיפול באזרחות. הם גם יודעים לזהות מתי זו מצוקה אמתית ומתי סתם ניסיון להשתמט, כך שאם המצוקה אמתית - א. טפל בה;. ב. הם יזהו. גורמי ברה"נ בצבא הם מקצוענים. אודי
שלום רב, עצבנות יתר יכולה להיות חלק מתסמינים של דיכאון אך גם "תוצר לוואי" של פגיעה נוירולוגית משנית לאירוע מוחי. ניתן להניח כי הנוירולוג התרשם מתסמינים של דיכאון ולכן המליץ על הטיפול בתכשיר נוגד דיכאון. מבחינת האפשרות ל"התנגשות" של התרופה עם התרופות האחרות מדובר בשאלה מורכבת, סביר להניח כי יש מידה מסויימת של אינטראקציה בין תרופתית אך לא מדובר בהתווית נגד מוחלטת לשילוב ויש צורך במעקב צמוד לגבי הטיפול. לאור המורכבות של המצב, מומלץ לשקול יעוץ אצל המומחה בתחום בריאות הנפש : פסיכיאטר או פסיכוגריאטר.
טלה אני לא מכיר מספיק את תחום הנוירופידבק (פיתוח מתקדם של הביופידבק), כדי להתייחס לשאלתך. כללית, אני מתרשם שלתחומים אלו יכולת ופוטנציאל משמעותיים, ככלים טיפוליים יעילים, לגבי מגוון גדל והולך של קשיים ומצוקות. יחד עם זאת, יש לזכור שמדובר ב"כלים" ב"ארגז הכלים", של בעל מקצוע מורשה ומוסמך בתחום בריאות הנפש. וכיון שכך, מן הראוי שהשימוש בהם ייעשה, בהתאם להמלצתו והכוונתו.
שלום רב, אני מצטערת לשמוע על הקשיים שאת חווה. דיכאון כפי שאת מתארת יכול להמשך גם לאורך כל ההריון ואף אחריו, אם אינו מטופל. אני ממליצה לפנות בהקדם לטיפול פסיכולוגי או תרופתי. את יכולה לפנות באופן פרטי או דרך הקופה. אם את פונה דרך הקופה ממולץ לפנות למרפאות בריאות הנפש לאשה באיכילוב או תל השומר. באופן פרטי אוכל לעזור לך ברמת השרון או כפר סבא. בברכה, ד"ר שרון בן רפאל
שלום רב, נשמע שאת סובלת מדיכאון אחרי לידה, כדאי ומומלץ לטפל וייתכן מאוד שכל המחשבות והפחדים שיש לך כעת יחלפו כשהדיכאון יחלוף. את יכולה לפנות האופן פרטי או לפנות למרפאת בריאות הנפש לאשה באיכילוב שם תוכלי לקבל טיפול פסיכולוגי ותרופתי במידת הצורך. בברכה, ד"ר שרון בן רפאל
דנה שלום, מעי רגיש לא גורם באופן ישיר לחרדה או דיכאון אך הוא יכול לגרום להם באופן עקיף כתלות באופן בו האדם מתייחס לתסמינים ולאופי בו המעי הרגיש משפיע על איכות החיים של וההתנהלות היומיומית של אותו האדם. אני בטוחה שאנשי בריאות הנפש יוכלו להסביר את המנגנונים בצורה מיטבית. מהכיוון ההפוך סטרס על כל סוגיו משפיע על הגוף בכלל ומערכת העיכול בפרט ובפירוש יכול להשפיע ולגרום גם לתסמינים של מעי רגיש. זאת אחת הסיבות שבחלק מהמקרים הטיפול שלי במעי רגיש כולל גם את ההיבט התזונתי וגם משלב טיפול בביופידבק. בברכה, אורלי מנירב דיאטנית קלינית וגסטרו www.orlydiet.co.il
דני תחושתך מאוד מובנת. אובדן הריון, ועוד בצמידות כזו רבה לנוכחי, כמעט ולא יכול שלא לייצר חרדה. ומסע ההריון הוא להחזיק גם את ההריון וגם את החרדה. ברור שאת רוצה להפריד מאוד בין ההריונות, להיזהר, וחוששת במיוחד מהסיבות שיצרו את האובדן הקודם. את מתארת כמיהה להמנע מהעולם וחיידקיו ולשמור מאוד על ההריון הנוכחי, אולי מעמיסה על עצמך תחושה שלא שמרת מספיק על הקודם, למרות שעצם ה"לחיות", כמו שאת גם אומרת כעת, הרי אינו באמת נמנע. אי אפשר להעלם לכמה חודשים, והחשיפה מלחיצה. שומעת שאת נזהרת ככל הניתן. אם עוצמת החרדה גם תהפך ל"חיידק" שמכביד מדיי על ההחזקה, תוכלי לפנות לסיוע במרכזי בריאות הנפש של האישה המיומנים בכך. בברכה, ד"ר ברגמן.
שלום נרי, צר לי לקרוא על התהפוכות שהיו מנת חלקת בשלוש השנים האחרונות. נדמה לי שענית לעצמך בגוף השאלה: "עבודה ראשונית שתהווה עבורי ככלי לבניית ביטחון עצמי, חזרה לחברה ואז להמשיך אל עבר החלק הבא." לטעמי, אתה עסוק יותר מדי בנושא התדמיתי של קורות החיים שלך ובינתיים לא עושה דבר כמעט (אם הבנתי נכון). כל עשייה טובה יותר מחוסר עשייה הן למען בריאות הנפש שלך והן מבחינת הרושם שהדבר יוצר כלפי חוץ. במשבר הכלכלי אליו נקלענו עקב הקורונה, כשאנשים פוטרו או הוכרחו לצאת לחל"ת, תמיד תוכל לתלות את העיסוק בעבודות הלא מקצועיות במצב זה. התנדבות נשמעת לי כרעיון מצוין לא רק כתרומה לרושם שקורות החיים שלך יותירו אלא מהותית. נשמע שאתה מאוד שקוע בעצמך ומנתח את הדברים יתר על המידה במקום לעשות. אתה מוזמן לקרוא את שני המאמרים הבאים כדי לקבל קצת פרספקטיבה על הנזקים שב"חפירה" (rumination): https://www.giditherapy.co.il/rumination/ https://www.giditherapy.co.il/behavioral-activation/ בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין https://www.giditherapy.co.il/
שלום לך ביגלית התייחסתי לשאלותיך באריכות ושלחתי ולא מובן לי למה אני לא רואה את תשובתי אם אכן לא קיבלת אותה, כתבי לי ואתייחס שוב.
שלום, אנשור בהחלט יכול להוות תוספת מצויינת כשלא אוכלים מספיק, אבל זה לא משלים באופן מלא. ממליצה לפנות לתזונאי.ת, היא יכולה לעזור, כמו גם למומחים בתחום בריאות הנפש. בברכה,דנה
ים שלומות. החרדה ברורה על רקע האובדן שחווית בהפלה, שעדיין טרי. סביר חהניח שככל שההריון יתבסס ותחושי יותר בטוחה בהחזקה שלו, משהו בחרדה יירגע לרמה נסבלת. היה ותחושי בכל זאת טרודה וחרדה, תוכלי לשקול פנייה למרכזי בריאות הנפש של האישה המתמקדים בסוגיות הקשורות להריון והחזקתו, כדי לייצב את התחושות שאת מתארת.
שלום שי , בעיקרון לא אמורה להיות בעיה לבטח אותה, אולם יש לקחת בחשבון שביטוחי נסיעות לחול אינם כוללים בהגדרה כריסוי למצבים מתחום בריאות הנפש , כל שאם יש חשש לאירוע נפשי בחו"ל יש לקחת בחשבון שלא יהיה לכך כיסוי. מעבר לכך , אמור להיות בסדר מבחינת רכישת ביטוח בברכה ובהצלחה בכנס, רן
זהות מינית ונטיה מינית מתגבשות במשך שנים. בקבוצת הגיל שלך אתה עדיין בתוך התהליך וחווה שינויים. זה יכול לבלבל אך יכול להיות נפלא, תלוי איך תתייחס לכך. לא ניתן לשנות נטיה מינית. זה נקרא טיפול המרה וזה לא עובד ואף יכול להזיק. אבל נראה שהנטיה שלך עדיין אינה מגובשת לחלוטין ואתה נמשך לשני המינים. כן ניתן להפחית מצוקה שקיימת סביב הבלבול שזה יוצר אצלך - הכתובת היא בטיפול מיני.
שלום רון. ראשית אם אתה כעת בהליך משפטי מומלץ להתיעץ עם עורך דין ואם אין לך אפשרות כלכלית אתה יכול לפנות לסניגוריה הציבורית ולקבל יעוץ חינם. שנית כמו בכל תחום מקצועי יכולות להיות חוות דעת מקצועיות לכאן ולכאן ומי שקובע בסופו של דבר החלטה משפטית הוא השופט. ממליץ לך קודם כל לפנות ליעוץ פסיכיאטרי ולקבל טיפול. אתה יכול לבקש חוות דעת פסיכיאטרית משפטית בעניינך יחד עם עורך דין. בהצלחה.
שלום רב. חיפשתי ולא מצאתי איסור מפורש על ביקור מאושפז במחלקה פסיכיאטרית סגורה על ידי אדם שאינו קרוב משפחה. עם זאת התקנות שכן מתייחסות לביקור מאושפזים מתייחסים לביקור קרוב משפחה מדרגה ראשונה. ממליץ לך לברר במוקד מידע של משרד הבריאות ובמיזם "כל-זכות". בהצלחה
שלום רב. קודם כל טוב שפנית לרופא המשפחה לערוך בירור רפואי בעניין קשיי הנשימה. אם מצבך הרפואי טוב ויציב ייתכן וקשיים אלו קשורים לחוויות חרדה. נשימת יתר או היפרונטילציה יכולה להיות סימן של חרדה. אין צורך לדאוג. אין לכך השפעה על תפקוד המח. ממליץ לך לטפל באמצעות הרפיה וטיפולי גוף נפש וכן לפנות ליעוץ בריאות הנפש. בהצלחה.
שלום רב. הסבל שלך נוגע ללב ואני מאחל לך בריאות שלמה והתמודדות עם המחלה. בין השורות אני מבחין בחווית דיכאון. אני ממליץ לך על פניה לטיפול בריאות הנפש. טיפול בנוגדי דיכאון במקרה שלך יכול לעזור אך מורכב לאור אינטראקציות עם התרופות שאתה נוטל. ממלץ מאוד על טיפול פסיכותרפיה תמיכתי שיכול לעזור. כמו-כן ממליץ לך לחפש קבוצות תמיכה בתחום שיכולות לעודד. קיים תחום שלם של פסיכולוגיה שיקומית ורפואית שיכול מאוד לעזור לך. מקווה שתמצא את הכוחות להתמודדות. חזק ואמץ.
שלום רונן. קודם כל שמח שהבירור הרפואי יצא תקין. תלונות של כאבי שרירים קצב לב מהיר ולחץ בראש הן תלונות כלליות שיכולות להתאים למגוון רחב של בעיות רפואיות וגם קורות באופן ובעי לכל אדם. אם אכן הבירור הרפואי תקין ייתכן כי תלונות אלו קשורות למצוקה נפשית ולחווית חרדה. במקרה כזה כדאי לפנות ליעוץ בריאות הנפש ולנסות מגוון טיפולי גוף נפש לצורך הרפיה. ממליץ על מדיטציה, מיינדפולנס, יוגה או צי קונג. בהצלחה
שלום רב, אני מאוד מצטערת לשמוע על הקשיים שאת חווה. ראשית אם את חוששת שאת עלולה לפגוע בעצמך או בהריון, חשוב לפנות מיד לחדר מיון. מבחינת טיפול במהלך ההריון, ישנן תרופות שמותרות בהריון וכדאי לעשות נסיונות ולמצוא את המינון הנכון לך, ממליצה לא להמתין ולהתחיל טיפול תרופתי מיד. את יכולה לפנות לפסכיטאר או לרופא משפחה. במצב שאת מתארת, חשוב לטפל כבר עכשיו ולא לחכות לאחרי הלידה. בנוסף אני ממליצה להיות בטיפול פסיכולוגי במהלך ההריון. את יכולה גם להרשם ברשימת המתנה למרפאת חווה או בריאות הנפש לאשה באיכילוב שם הטיפול ללא תשלום אבל אם התור ארוך עדיף שתתחילי טיפול בנתיים ותעברי לשם כשיגיע תורך. בתל השומר יש גם אשפוז יןם לאמהות ותינוקות במידת הצורך. מאחלת לך בריאות והריון קל. שרון
לין אני מבין לדאגתך לביתך, אך מצפה שגם תביני שלא ניתן לקבוע המלצות ספציפיות, לגבי מצוקת ביתך (כמו : כן או לא תרופות ? איזה סוג טיפול ? ממה נובעים סיוטי הלילה ? וכד'..), מבלי להכיר אותה באופן מקיף ומקצועי. בעולם הרפואה בכלל ובתחום של בריאות הנפש בפרט, יש והדרך להצלחה כרוכה במספר נסיונות טיפוליים ובעיקר בצמידות והתמדה עם ההמלצות הטיפוליות של הטיפול שניתן. כיון שביתך כבר היתה בטיפול פסיכולוגי (שעל פי דברייך לא הועיל כנראה), הייתי בכל זאת מתייעצת (בהסכמת ביתך ויחד איתה , כמובן), עם המטפל/לת, כדי להבין מדוע הטיפול לא סייע ומה ההמלצות לגבי ההמשך. בכל מקרה, נראה שיש צורך בהמשך טיפול פסיכולוגי- קליני. טיפול מתאים עשוי לייתר את הצורך בתרופות. אם כן יהיה צורך בתרופות, הפסיכולוג אמור לדעת זאת ולהמליץ בהתאם, על הסתייעות גם בפסיכיאטר. ד"ר מאיר נעמן > 054-7549898
שלום. המדיניות היום היא שילוב בקהילה ולכן אין כבר כפרים וקיבוצים בנותני השירות. אך יש מגוון שירותים טובים. איזה אישור הוא קיבל בוועדה ? להוסטל? דיור מוגן? ובאיזה איזור הוא רוצה לגור? אפנה אותך לאנשים המתאימים. בברכה נהורה
שלום התלונה שאתה מתאר אינה על רקע פזיולוגי ככל הנראה אם הסבל הינו נפשי, כפי שהבנתי, ממליץ שתפנה ליעוץ בתחום בריאות הנפש ( פסיכולוגי\ פסכאטר)
שלום לך אני מבין לליבך בנושא ההתלבטות בתקופה כל כך מוקדמת בחייך. ההמלצה שלי שתתחיל בבסיס רחב ואחר כך תוכל להצטמצם על פי נטיות ליבך. כך למשל, באם תתחיל עם רפואה תוכל להתמחות לכיוון פסיכיאטריה או פסיכותרפיה או לכיוון מחקר מוח- כך שאין צורך ממשי להחליט כעת אלא עם ההתפתחות המקצועית שלך. בהצלחה במה שתחליט!
הי שרה, האם בנך מבטא מצוקה כלשהי? מתח? נכשל בלימודים? מבודד חברתית? האם הוא עוסק בפעילויות פנאי? אם הוא מתפקד באופן סביר או טוב בכל התחומים ובנוסף גם גולש בטלפון, אז אני לא רואה סיבה ממשית לדאגה שכן זוהי הנורמה היום, לצערנו או לא לצערנו. את מוזמנת לחזור ולשתף. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044