דו"ח מרכז טאוב 2025: כך פגעה המלחמה במערכת הבריאות

דוח "תמונת מצב המדינה 2025" של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שפורסם השבוע על ידי נשיא המרכז, פרופ' אבי וייס, מציג לראשונה תמונה מקיפה של ההשפעות הבריאותיות של המלחמה על האוכלוסיה הישראלית. הדו"ח, המבוסס על נתונים רשמיים ועדכניים ממשרד הבריאות, קופות החולים ומוסדות רפואיים, חושף כיצד המלחמה המתמשכת מטלטלת את מערכת הבריאות ומשפיעה על בריאותם הפיזית והנפשית של מיליוני ישראלים.

מרכז טאוב, שנוסד ב-1982, הוא מכון מחקר על-מפלגתי ובלתי תלוי, המציג מדי שנה את התמונה הכוללת של המצב החברתי בישראל. השנה, בפעם השנייה ברציפות בזמן מלחמה, הדו"ח מתמקד בהשפעות הרחבות על מערכת הבריאות הישראלית. החוקרים מציגים ממצאים מדאיגים על מחסור בכוח אדם רפואי, הארכת זמני המתנה לטיפולים ועלייה חדה בבעיות בריאות הנפש בקרב הציבור הרחב, תוך הדגשת החוסן המרשים שמפגינה המערכת גם בתנאים קיצוניים.

אלפי מאושפזים ועומס חסר תקדים על בתי החולים

מערכת הבריאות הישראלית מתמודדת עם אתגר חסר תקדים: ב-20 החודשים האחרונים אושפזו בבתי החולים אלפי פצועים בעקבות המלחמות בזירות השונות. הממוצע היומי הגבוה ביותר של מאושפזים עקב המלחמות היה בחודש אוקטובר 2023. בנובמבר ובדצמבר עמד הממוצע היומי על יותר מ-100 מאושפזים.

כוחות ההצלה בזירת נפילת טיל איראני. צילום: שאטרסטוק

הנתונים מראים כי ב-7 וב-8 באוקטובר 2023 אושפזו בבתי החולים בישראל 2,061 פצועים בעקבות מתקפת הפתע של חמאס - מספר השווה ל-12% ממספר המיטות לאשפוז כללי בישראל. ב-12 ימי מבצע "עם כלביא" אושפזו בבתי החולים למעלה מ-3,700 פצועים, יותר מ-300 ביום בממוצע. ביוני 2025, בזמן המלחמה עם איראן, ממוצע המאושפזים היומי היה הגבוה ביותר מאז אוקטובר 2023.

מחסור חמור בכוח אדם רפואי

למרות השקעה רבה בהגדלת מספר העובדים במערכת הבריאות ובהגדלת המכסות לסטודנטים לרפואה ולמקצועות נוספים, עדיין קיים מחסור בכוח אדם, בייחוד בפריפריה. מספר האחים והאחיות, הרופאים והרופאות הפעילים במגזר הציבורי לכל אלף נפש ממשיך להיות נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD, כאשר המחסור באחיות ובאחים גדול במיוחד.

המחסור ברופאים וברופאות צפוי להחמיר, על אף הצפי לגידול במספר הרופאים הפעילים. המחסור חריף במיוחד במקצועות בריאות הנפש, בייחוד מאז פרוץ המלחמה. בתגובה הושם דגש מיוחד על הגדלת מספר הסטודנטים והסטודנטיות לרפואה בישראל, מספרם אכן גדל, אך מספר הבוגרים לנפש בישראל עומד רק על מחצית הממוצע ב-OECD.

כ-3,700 רופאים ורופאות ישראלים שוהים כיום בחו"ל, והממשלה משקיעה מאמצים בהחזרתם לישראל ובעידוד עליית רופאים לישראל. בשנת 2023 נרשמו 494 רופאים שעלו לישראל ובשנת 2024 נרשמו 519.

הארכת זמני ההמתנה לטיפולים

עד שנת 2023 עלה ממוצע ימי ההמתנה ברוב ההתמחויות, אך בין 2023 ל-2024 נרשמה ירידה קלה. יוצא דופן הוא תחום העור, שהעלייה בו נמשכה - מ-34.75 ימי המתנה ברבעון הראשון של 2023 ל-36.87 ברבעון הראשון של שנת 2024 ול-44.5 ברבעון הרביעי שלה. התחומים שבהם נרשמו זמני ההמתנה הארוכים ביותר הם אנדוקרינולוגיה ונוירולוגיה (כ-50 ימי המתנה), לעומת אורתופדיה ורפואת נשים, שבהם נרשמו זמני ההמתנה הקצרים ביותר (כ-20 יום).

בדו"ח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל לשנת 2022 פורסמו מדדי הביצוע של בדיקות סקר שונות בקהילה, שמצביעים על ירידה בביצוע הבדיקות, בהן בדיקת BMI, תיעוד עישון, מדידת לחץ דם ובדיקת המוגלובין.

זינוק במחלות כרוניות

הדו"ח מזהיר מגידול צפוי ומהיר במקרים חדשים של מחלות כרוניות כתוצאה מהזדקנות האוכלוסיה. שיעורי ההיארעות של סוכרת מסוג 2 בקרב ערבים צפויים לגדול מהר יותר מאשר בקרב יהודים. באוכלוסיה הערבית צפוי שיעור גידול גבוה בהרבה - מספר המקרים החדשים צפוי לעלות בלא פחות מ-2.8% בשנה עד שנת 2028 וב-2.5% בשנה עד שנת 2034.

מספר מקרי השבץ המוחי צפוי לגדול במהירות עם הזדקנות האוכלוסיה. הגידול הצפוי במספר המוחלט של מקרי שבץ מוחי מהיר יותר מזה של סוכרת מסוג 2. מספר המקרים של שבץ מוחי צפוי לגדול בכ-16% בכל חמש שנים עד 2035 ולאחר מכן ב-13% נוספים עד 2040. סיכויי ההחלמה בגילים המתקדמים הם הנמוכים ביותר ואילו עלויות הטיפול הן הגבוהות ביותר.

משבר בבריאות הנפש: עלייה דרמטית בצריכת תרופות

בשנים האחרונות ניכרת עלייה בניפוק של תרופות מרשם לשינה ולהרגעה ושל תרופות נוגדות דיכאון. הצריכה של תרופות נוגדות דיכאון גבוהה מזו של תרופות לשינה ולהרגעה ונשים צורכות את שני הסוגים יותר מגברים. העלייה בצריכה בשנים 2022-2023 בולטת במיוחד, בעיקר בקרב האוכלוסיה מתחת לגיל 70.

שיעור העלייה בצריכת תרופות לשינה ולהרגעה עמד בשנים אלו על 3.5%, ובצריכת תרופות נוגדות דיכאון על 6.3%. צריכת תרופות לשינה ולהרגעה הייתה הגבוהה ביותר בקרב נשים וגברים ממעמד חברתי-כלכלי בינוני-נמוך, וצריכת תרופות נוגדות דיכאון הייתה הגבוהה ביותר בקרב נשים וגברים מהמעמד החברתי-כלכלי הגבוה ביותר.

השפעות המלחמה על ילדים בגיל הרך והוריהם

מחקר ייחודי שנערך על ידי יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך, בקרב 1,350 הורים לילדים בני 0-6, חושף תמונה מעניינת של התמודדות עם המלחמה. עיקר הפגיעה בילדים בגיל הרך היה בתחילת המלחמה, אך בהמשכה פחתו הקשיים ורמתם התייצבה.

הורים לילדים צעירים חוו ירידה הדרגתית ברמות הדיכאון, החרדה והסטרס ככל שנמשכה המלחמה. רק לאחר שנה נצפתה ירידה משמעותית ברמות המצוקה הנפשית - עדות לכך שתהליך ההסתגלות למצב חירום מתמשך הוא הדרגתי. עם זאת, הורים ערבים חוו רמות גבוהות יותר של מצוקה נפשית, בייחוד ברמות החרדה והדיכאון בהשוואה להורים יהודים.

סגירת מסגרות החינוך בתחילת המלחמה העצימה את הקשיים הרגשיים וההתנהגותיים של ילדים. ילדים שהמסגרות שלהם היו סגורות יותר משבועיים חוו קשיים רבים יותר מילדים שהמסגרות שלהם היו סגורות עד שבועיים.

בעיות תזונה ואורח חיים בצל המלחמה

שיעור המדווחים על עודף משקל או השמנת יתר בישראל עמד ב-2023 על 53.7%, מעט פחות מהממוצע של 54.2% ב-OECD. בשנת 2023 לא נרשמה עלייה בשיעורי עודף המשקל באוכלוסיה המבוגרת והם עמדו על 33.7%, אך שיעורי השמנת היתר המשיכו לעלות בעקביות מאז 2020.

אי הביטחון התזונתי בישראל גבוה מהממוצע במדינות המפותחות. התופעה קשורה למגוון בעיות בריאות, כגון סוכרת, השמנת יתר, תחלואה לבבית, תחלואה נשימתית ושבץ. גם כאשר אין מחסור בקלוריות יכול להיווצר מצב של רעב נסתר שמתאפיין במחסור בנוטריינטים חיוניים.

ככל שההכנסה גדלה, גברים מעשנים פחות ונשים מעשנות יותר. שיעור המעשנים בקרב בני ובנות 16-74 יציב ועמד על כ-19.5%, לאחר מכן החל שיעור זה לעלות בעקביות ובשנת 2023 הגיע ל-21.1%. שיעור העישון בקרב גברים גבוה פי 2.2 מזה של נשים, וגברים מהרבעון החברתי-כלכלי הנמוך ביותר עישנו כמעט פי שניים יותר מגברים מהרבעון הגבוה ביותר.

פערים בין קופות החולים ונגישות לשירותים

הדו"ח חושף תחרות בלתי מאוזנת בין קופות החולים. קופת חולים מכבי מגייסת חברים חזקים מבחינה חברתית-כלכלית - מספר המצטרפים החדשים עולה ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של היישוב גבוה יותר. לעומת זאת, קופת חולים מאוחדת מגייסת חברים רבים יותר מאשכולות נמוכים, בעיקר חרדים.

בשנת 2024 הייתה בישראל עלייה ניכרת במעברים נטו למכבי שירותי בריאות. מאז 2015 הייתה מכבי קופת החולים המובילה במספר המעברים נטו, קופת חולים לאומית נמצאת במאזן שלילי מאז 2006, ואילו בקופת חולים מאוחדת השתנו המגמות לאורך השנים.

פתרון חדש לבעיית התפלת המים

הדו"ח מציג פתרון בריאותי חשוב לבעיה שנוצרה עקב התפלת המים בישראל. הוספת מגנזיום למים מותפלים עשויה לחסוך למערכת הבריאות מיליוני שקלים בשנה. לפי ההערכות, החיסכון המצטבר למערכת הבריאות הישראלית צפוי לעמוד על 850 מיליון שקל לכל הפחות לאורך החיים של כל קבוצת גיל שתהנה מהוספת המגנזיום.

מחסור במגנזיום קיים בכל קבוצות הגיל בישראל. מבוגרים מעל גיל 65 צורכים רק כ-40% מהכמות היומית המומלצת. נוסף על הפחתת שיעורי הסוכרת, העלאת רמות המגנזיום צפויה להניב תועלות בריאותיות נוספות, ובהן ירידה בהיארעות שבץ מוחי.

חוסן מערכתי למרות האתגרים

למרות השקעה רבה בהגדלת מספר העובדים במערכת הבריאות ובהגדלת המכסות לסטודנטים לרפואה ולמקצועות נוספים, המערכת מפגינה חוסן יוצא דופן. במסגרת התכנית הלאומית למתן מענה מיידי בתחומי בריאות הנפש והשיקום, נקבע תקציב של 1.4 מיליארד שקל בשנה לשנים 2024 ו-2025.

הדו"ח מציג תמונה מורכבת של מערכת בריאות המתמודדת עם אתגרים חסרי תקדים אך ממשיכה לספק שירותים חיוניים לאוכלוסיה. ההשפעות הבריאותיות של המלחמה המתמשכת ניכרות בכל תחומי הרפואה, מבריאות הנפש ועד טיפול בפצועים, אך החוסן המוסדי והמקצועי של מערכת הבריאות הישראלית מאפשר לה להמשיך לתפקד גם בתנאים קיצוניים. 

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מכון מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי בירושלים, העוסק בתחום הכלכלי והחברתי. המרכז עורך מחקרים איכותיים ובלתי תלויים בנושא התנאים הכלכליים והחברתיים בישראל ומפתח הצעות חדשניות למדיניות חברתית-כלכלית המקדמת את רווחתם של אזרחי ישראל.

(צילומים: רומן ינושבסקי/ שאטרסטוק)