Prism: טכנולוגיה ישראלית חדשה לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית נכנסת לשימוש נרחב במערכת הבריאות
Prism – טכנולוגיה ישראלית שאושרה על ידי ה־FDA – נכנסת לשימוש נרחב לטיפול ב־PTSD ומציעה גישה לא תרופתית המבוססת על ניורופידבק
מערכת בריאות הנפש בישראל מתמודדת עם אתגר חסר תקדים מאז אירועי השבעה באוקטובר. הפרעת דחק פוסט-טראומטית, שעד לפני שנתיים היתה מוכרת בעיקר בקרב לוחמים משוחררים ונפגעי פיגועים, הפכה לתופעה המשפיעה על עשרות אלפי ישראלים. נתוני קופות החולים מצביעים על עלייה של למעלה מ-100% במספר המאובחנים בשנתיים האחרונות. ברבעון הראשון של 2025 בלבד תועדו כ-2,000 מקרים חדשים של אבחנות PTSD. משרד הביטחון מעריך כי בתוך שנתיים וחצי יגיע מספר פצועי ונכי צה"ל לכ-100 אלף, כאשר כמחציתם צפויים לסבול מבעיות נפשיות.
המחסור החמור בפסיכולוגים ופסיכיאטרים מחמיר את המצב, וזמני ההמתנה לטיפול מגיעים לחודשים ארוכים. בתוך כך, במערכת הבריאות צומחות יוזמות חדשניות המבקשות לתת מענה מדעי וטכנולוגי לממדי המשבר.
מחקר ישראלי שהפך לטכנולוגיה מאושרת
על רקע זה החלו להשתמש במערכת הבריאות הישראלית בטכנולוגיה שפותחה בארץ ומבוססת על מחקרי מוח של פרופ' תלמה הנדלר מאוניברסיטת תל אביב. המערכת, שפותחה על ידי חברת GrayMatters Health, נקראת Prism וזכתה לאישור ה־FDA האמריקאי – הרגולטור העיקרי בתחום המכשור הרפואי העולמי. מדובר במכשיר הראשון שקיבל אישור רשמי לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית בשבע השנים האחרונות.
הטכנולוגיה מציעה גישה טיפולית שונה מהמקובל: היא אינה מבוססת על תרופות ואינה דורשת חשיפה חוזרת לאירועים הטראומטיים. במקום זאת, היא מלמדת את המטופל לווסת את פעילות המוח שלו באופן מודע, תוך שימוש בעיקרון של ניורופידבק - משוב ישיר ממוח המטופל אל המטופל עצמו.
איך הטיפול עובד?
במהלך מפגש טיפולי, המטופל חובש כובע EEG מצויד בחיישנים. החיישנים מודדים בזמן אמת את פעילות האמיגדלה - אזור קטן במוח שממלא תפקיד מרכזי בעיבוד רגשות כמו פחד וחרדה, ואחראי על תגובות עוררות יתר האופייניות לפוסט-טראומה. על מסך מחשב שמול המטופל מוצגת דמות וירטואלית שמגיבה לשינויים ברמת העוררות במוח: כאשר פעילות האמיגדלה יורדת והמוח נרגע, הדמות על המסך נרגעת אף היא. כאשר רמת העוררות עולה, הדמות מגיבה בהתאם.
המטופל חובש כובע EEG מצויד בחיישנים. החיישנים מודדים בזמן אמת את פעילות האמיגדלה שממלאת תפקיד מרכזי בעיבוד רגשות. צילום: GrayMatters
המטרה היא לאפשר למטופל לזהות באופן מודע אילו מחשבות, תחושות או זכרונות משפיעים על רמת העוררות במוח, וללמוד לווסת אותם. בניגוד לטיפולים מסורתיים שבהם המטופל צריך להסתמך על תחושות סוביקטיביות, כאן הוא רואה משוב ישיר ואובייקטיבי מהמוח עצמו. התהליך מאפשר למטופל לפתח כלים לוויסות עצמי שהוא יכול להפעיל גם מחוץ לחדר הטיפולים.
נתוני יעילות ממחקרים קליניים
הטיפול מורכב מכ-15 מפגשים, כל אחד באורך של 45 דקות, הניתנים לאורך כחודשיים. במחקרים קליניים שנערכו בישראל ובארה"ב, 67% מהמטופלים הראו שיפור קליני משמעותי בסימפטומים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית. אחד הממצאים הבולטים הוא שיעור ההתמדה הגבוה במיוחד: תשעה מתוך עשרה מטופלים משלימים את כל 15 המפגשים - נתון גבוה בהשוואה לטיפולים רבים אחרים בתחום הבריאות הנפשית. תופעות הלוואי המדווחות הן קלות וכוללות בעיקר עייפות זמנית או כאב ראש חולף. לא דווחו תופעות לוואי חמורות במהלך הניסויים הקליניים.
היכן ניתן לקבל את הטיפול?
המערכת כבר הוטמעה במספר מרכזים רפואיים מרכזיים בישראל. בין המוסדות שבהם פועלת הטכנולוגיה: המרכז הרפואי שיבא בתל השומר, המרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, רמב"ם בחיפה וברזילי באשקלון. בנוסף, הטיפול זמין בעמותת נט"ל - ארגון לטיפול בפוסט-טראומה ובבתי הלוחם ברחבי הארץ.
פרופ' תלמה הנדלר. הטכנולוגיה מבוססת על מחקריה מאוניברסיטת תל אביב. צילום: GrayMatters
משרד הביטחון מממן את הטיפול עבור נכי צה"ל, ובמקביל מתבצע תהליך הכרה מול ביטוח לאומי שעשוי להרחיב את הזמינות לאוכלוסיות נוספות. המאמץ להנגיש את הטכנולוגיה נובע מההבנה שמערך בריאות הנפש הקיים לא מסוגל לספק מענה לכל המטופלים.
אופציה טיפולית נוספת, לא תחליף
חשוב להדגיש שהטכנולוגיה אינה מיועדת להחליף את הטיפולים הקיימים - לא טיפול פסיכותרפויטי ולא טיפול תרופתי. היא מהווה אפשרות טיפולית נוספת שיכולה להתאים במיוחד למטופלים מסוימים: אלה שנרתעים מטיפול תרופתי, אלה שמתקשים עם טיפולים המחייבים חשיפה חוזרת לאירועים הטראומטיים, או אלה שלא הגיבו לטיפולים אחרים.
ההחלטה על מסלול הטיפול המתאים צריכה להתקבל בהתייעצות עם רופא מומחה או פסיכולוג קליני, תוך התחשבות במאפיינים האישיים של כל מטופל, חומרת הסימפטומים והיסטוריה רפואית. במקרים מסוימים, הטיפול בטכנולוגיה יכול להינתן במקביל לטיפולים אחרים, כחלק ממסלול טיפולי משולב.
בימים שבהם ישראל מתמודדת עם משבר נפשי לאומי, טכנולוגיות כמו Prism מדגימות כיצד מדע, חדשנות ורגישות אנושית יכולים להחזיר תחושת שליטה ותקווה למטופלים.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי
