24 אלף נפגעים, 1.4 מיליארד לבריאות הנפש: ההישגים והליקויים במערכת הבריאות מאז 7 באוקטובר

שנתיים של מצב חירום: מאז 7 באוקטובר טיפלה מערכת הבריאות בכ-24 אלף נפגעים, העניקה מענה ליותר מ-150 אלף מפונים וטיפלה בעשרות חטופים שבים ובני משפחותיהם, תוך שמירה על תפקוד שוטף לכלל האוכלוסיה.

בריאות הנפש במרכז: בעקבות עלייה חדה במספר המטופלים, במערכת בריאות הנפש הושקעו יותר מ-.4 מיליארד שקל – השקעה חסרת תקדים, עם תוספת של מאות מטפלים ואלפי מתמחים. 

מפיקים לקחים: שישה צוותי בדיקה במשרד הבריאות הגישו את מסקנותיהם על תפקוד מערכת הבריאות וחשפו כשלים במיגון, בלוגיסטיקה ובניהול. במשרד הבריאות לומדים את הלקחים.

___________________________________________________

שנתיים של מלחמה מציבות בפני מערכת הבריאות אתגר שלא היה דומה לו: לא מדובר באירוע חד-פעמי שאפשר להתאושש ממנו, אלא במציאות מתמשכת של חירום. בתי החולים, קופות החולים ומערכת בריאות הנפש נדרכו ונדרשו לתת מענה לא רק לנפגעים הפיזיים של הלחימה, אלא גם לאלפי מפונים. נוסף על כך, התמודדה המערכת לראשונה עם עשרות השבים משבי חמאס ומשפחותיהם, כאשר במקביל המשיכה לתפקד עבור כלל האוכלוסיה, כתמיד.

מסמך שפרסם משרד הבריאות אתמול (27 בינואר) מציג לראשונה תמונה מקיפה של העשייה, הלקחים והאתגרים שעדיין מלווים את המערכת. במרכזו, תהליך שיטתי של הפקת לקחים שהחל במרץ 2025 באמצעות שישה צוותי בדיקה, שבחנו שישה תחומים מרכזיים: ניהול ושליטה במטה, תפעול לוגיסטי, שיקום, פינוי חיילים פצועים, רפואת קהילה ובריאות הנפש.

שגרת חירום: כך נראית מערכת הבריאות מאז 7 באוקטובר

לפי הדו"ח המסכם, מערכת הבריאות הישראלית פועלת כבר יותר משנתיים במצב חירום רציף, תוך התמודדות עם אירוע "חסר תקדים בהיקפו". במהלך תקופה זו טופלו בבתי החולים כ-24,000 בני אדם, בעוד שבמקביל הופעלו למעלה מ-100 נקודות שירות של קופות החולים במלונות ובריכוזי מפונים.

המערכת נדרשה לתת מענה ל-151,200 מפונים דרך נקודות השירות הציבוריות וכן לעשרות אלפים נוספים שהתפנו באופן עצמאי. במקביל, 168 שבים טופלו וממשיכים להיות מטופלים במערכת הבריאות, תוך תמיכה במשפחותיהם.

המרכז הלאומי לרפואה משפטית ביצע למעלה מ-1,765 זיהויים פורנזיים וקביעת סיבת מוות, מתוכם של 86 חטופים חללים. המסמך מציין כי ביום שני האחרון, זוהה החטוף החלל האחרון ששב לאדמת ישראל, רן גואילי ז"ל, גיבור ישראל.

המערכה שאחרי המלחמה: בריאות הנפש בישראל

אחד הממצאים המרכזיים של המסמך הוא ההשקעה חסרת התקדים בתחום בריאות הנפש. הוקצה תקציב של למעלה מ-1.4 מיליארד שקל לתכנית הלאומית "מקום לנפש". מדובר בתקציב הגדול ביותר שניתן אי פעם לתחום זה בישראל, המהווה לטענת המשרד "נקודת מפנה בסדר העדיפויות הלאומי".

ההשקעה התבטאה בהרחבה משמעותית של כוח האדם המטפל: נוספו מעל 700 מטפלים חדשים למרפאות הציבוריות, יותר מ-1,000 מתמחים בפסיכולוגיה (בעקבות הכפלת תקציב המלגות ל-90 מיליון שקל) וכ-100 מתמחים נוספים בפסיכיאטריה.

התוצאות ניכרות בשטח: בשנת 2025 טופלו 435,000 מטופלים במרפאות בריאות הנפש בקהילה - עלייה של 30% לעומת 2022. מספר הטיפולים זינק ל-3.5 מיליון, עלייה של 42% באותה תקופה. כמו כן, נפתחו או הורחבו 128 מרפאות בפריסה ארצית. במקביל, הופעלו 362 נקודות מתן שירות של מרכזי בריאות הנפש בריכוזי המפונים, עם 1,370 שעות מטפלים יומיות.

מאחורי המספרים הללו עומדים לא רק מטופלים שזקוקים לעזרה אמיתית, אלא גם מערכת שנדרשת לטפל בטראומה מתמשכת בקנה מידה לאומי.

מפיקים לקחים

במרץ 2025 הקים משרד הבריאות, בראשות מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב, שישה צוותי בדיקה מקצועיים שעסקו בנושאי הליבה של המלחמה. הצוותים פעלו בהובלתו של פרופ' ארנון אפק ובחנו את תפקוד המערכת בתחומים שונים: ניהול ושליטה במטה, תפעול ומענים לוגיסטיים, שיקום, פינוי חיילים פצועים, רפואה קהילתית למפונים, ובריאות הנפש.

הצוותים הגישו את מסקנותיהם, והמשרד החל בתהליך נרחב ליישום הלקחים. בין השיפורים המרכזיים: בחינת הסדרה נורמטיבית של רשות עליונה לאשפוז ובריאות, חיזוק מערכות שליטה ובקרה, ביזור מלאים חיוניים, ושיפור מנגנוני חיבור בין בסיסי נתונים. במשרד הבריאות מדגישים כי חלק מהמהלכים נמצאים עדיין בשלבי יישום וצפויים להיבחן מחדש ככל שהמציאות הבטחונית תשתנה.

מיגון תחת אש: 3,642 מיטות והיערכות לתרחישי קיצון

אחת הפעולות המוחשיות שנעשו היא תוספת של 3,642 מיטות ממוגנות בבתי החולים. לפי המסמך, כבר בנובמבר 2023 הוקצו כ-200 מיליון שקל למיגון מתפרץ וקבוע שאפשר מיגון חלקי של יותר מ-3,000 מיטות ונבנתה תוכנית רב-שנתית למיגון.

מערך השיקום תחת עומס מתמשך

בתחום השיקום הפיזי, המסמך מציין כי מהשבעה באוקטובר 2023 ועד יולי 2025 אושפזו לשיקום כ-1,600 חיילים ונפגעי פעולות איבה. הצוות שבחן את התחום ציין "מענה מקצועי מיטבי" של הצוותים, אך המליץ על שיפורים כגון הקמת רשם קליני לאומי לשיקום והגדרת קריטריונים מוסדרים להעברת מטופלים.

מה יקרה עכשיו?

חשוב לציין כי מדובר במסמך סיכום רשמי של משרד הבריאות ולא בדו"ח ביקורת חיצוני. המסמך משקף את המעבר של מערכת הבריאות ממצב של תגובה אקוטית למשבר, לתהליך מתמשך של למידה והיערכות. הדגש הבולט על בריאות הנפש מעיד על הכרה במימד הנפשי-חברתי של המשבר, שצפוי להימשך שנים רבות גם לאחר סיום המלחמה.

עם זאת, המסמך מכיר במפורש באתגרי השגרה שמלווים את המערכת: "פערים בין מרכז לפריפריה, התמודדות עם הזדקנות האוכלוסיה וקיבעון במבנה המערכת". לאלה נוספו "אתגרי החירום והאתגרים שלאחר מלחמה". השאלה היא האם גם המערכת תצליח להישאר דרוכה ומוכנה, לא רק בשיא המשבר, אלא לאורך שנים של טיפול, שיקום והתמודדות , גם כשמצב החירום יפסיק להיות אירוע חדשותי.

*המידע בכתבה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילום ראשי: דוברות סורקה, טיפול בפצועים ה-7 באוקטובר)