פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה

שיקום בבריאות הנפש/שיקום פסיכיאטרי הוא תחום יחסית חדש. בעבר הגישה/תפיסת העולם בתחום בריאות הנפש הייתה שאנשים אושפזו לתקופות ממושכות, ולעיתים למשך כל חייהם, בבתי חולים פסיכיאטרים.

ב-15 השנים האחרונות חל מהפך בגישה. הובן כי מרבית האנשים יכולים לחיות חיים בעלי משמעות בקהילה: לקיים קשרים חברתיים ומשפחתיים נורמטיביים, לעבוד, ללמוד, להקים משפחה ולצרוך את שירותי בריאות הנפש בקהילה.

השינוי בגישה הביא את רפורמת האל-מיסוד (שבמסגרתה מספר מיטות האשפוז בבתי חולים פסיכיאטרים ירד לחצי), נחקק "חוק שיקום נכי נפש בקהילה", שנכנס לתוקף בשנת 2001, שהביא לתנופה גדולה בתחום השיקום בקהילה. חוק השיקום עיגן את הזכות לקבל סל שירותי שיקום (סל שיקום) שמטרתם לעזור ולקדם את תהליך ההחלמה והשילוב בקהילה.

הפורום עוסק בכל מה שקשור לשיקום בבריאות הנפש: ידע ומידע על תהליכי שיקום, החלמה ושילוב בקהילה, זכויות והאופן בו ניתן לממשם, העצמה ותמיכה.

הפורום משמש כבמה לקבל ולחלוק מניסיונם של אחרים, להתלבט ביחד בדילמות שונות בשלבים השונים של תהליך השיקום, ההחלמה והשילוב בקהילה, לקבל ולתת תמיכה בהתמודדות עם המורכבות והקשיים השונים, לשתף בחוויות של הצלחה והתקדמות או של אכזבה וליצירת דיאלוג שוויוני, שיתוף והפריה הדדית בין כל המעורבים בתחום (מתמודדים, משפחות, אנשי מקצוע, עובדים בתחום השיקום, אנשי אקדמיה וקובעי מדיניות).

2129 הודעות
1661 תשובות מומחה

מנהלי פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה

18/04/2012 | 14:45 | מאת: ד. מחפשת מידע מפורט וברור

ראשית תודה מראש על תשובה/ות ענייניות: אני בת 51, בעבר קיבלתי 74% אי כושר ו-52% נכות רפואית כללית- בעיקר בגלל בעיות פיזיות (אורטופדיה ופיברומיאלגיה) מתוכם 10% נפשי. כעת אני בטיפול יום כבר כמה חודשים ואגיש בקשה להחמרת מצב. הפסיכיאטרית אמרה שלדעתה אקבל את ה 40% הנפשי ואולי אף יותר. זה רקע כללי. השאלות שלי הן בעיקר לנושא של סוגי תעסוקה ולימודים, טיפול שיניים, ועזרה בבית (במסגרת מה שידוע לי כדיור לוויני). אגב- אין לי משפחה- לא הורים, לא אחים, לא בעל וילדים, אלא רק משפחה רחוקה יותר שבקושי מתעניינת וכמעט לא בקשר. במקצועי הקודם עבדתי במעבדה ויש לי תואר שני במדעים, אבל איני יכולה לעבוד בכך. חשבתי על הסבה לספרנות ומידענות כדי לעבוד במשרה חלקית. כמו כן- אני מבינה ש"סומכות" תועיל לי יותר ממדריך שיקומי- אני צריכה עזרה ממש בניקיון הבית, חיתוך ירקות, תליית כביסה, החלפת מצעים וכו'. ולהחזיק מנקה מהקיצבה ממש קשה. וגם לגבי טיפול שיניים ארצה לדעת מה נותנים ואם אפשר פשוט לקבל השתתפות במימון בטיפולי שיניים בקופ"ח הכללית. למשך כמה זמן ניתנת עזרה של סומך בבית, אם זה בכלל מוגבל? מה קורה אחרי גיל 65? מה התנאים לכך (כלומר- אם תהיה לי הכנסה מעבודה חלקית או השכרת חלק מהדירה, האם זה פוגם באיזושהיא זכות). תודה רבה. ד. ממרכז הארץ

18/04/2012 | 14:49 | מאת: המשך.. שכחתי עוד נקודה קטנה:

שמעתי על מושגים כמו תעסוקה נתמכת, תעסוקה מעברית וכו'. מה המשמעות שלהם, וההבדלים ביניהם. למשך כמה זמן הם ניתנים? האם אני יכולה לבקש לעבוד בספריה למשל או בארכיון, עבודת מחשב וחיפוש מידע? תודה ד.

19/04/2012 | 16:37 | מאת: ניגם חפר

שלום רב במידה ותקבלי 40% נכות נפשית תוכלי לזכות בכל שירותי סל שיקום, הכוללים באמת מדריכה שיקומית וכן עזרה במימון של טיפולי שיניים וכן עזרה בהשמה בעבודה כולל עבודה בשוק החופשי. ולכן כמה צעדים שאת צריכה לעשות: 1. לקבל 40% נכות נפשית על ידי ועדה של ביטוח לאומי 2. ללכת לרווח/שירותי בריאות הנפש שימלאו לך טפסים של סל שיקום 3. להגיע לועדת סל שיקום ניגם חפר מנהל מרכז בקשר http://bekesher.org.il/

18/04/2012 | 14:15 | מאת: שכנה

יש לי שכנה שיש לה מחלה נפשית היא זורקת את כל הדברים שלה מהחלון כל השכונה מטונפת בגללה אמא שלי כל הזמן נותנת לה אוכל והיא לא מפסיקה לבוא אלינו לפחות 10 פעמיים ביום כאילו זה בית תמחוי היא לא עושה את זה כי היא רעבה היא כאילו זועקת לעזרה הבית שלה ריק ומטונף כל הקרמיקה אכולה היו לה חיים לא קלים אח שלה מת ואמא שלה בבית אבות הבנתי כך מסיפוריים היא תוקעת את עצמה בבית וזורקת את המפתח וכבר 3 פעמים שהוציאו אותה מהבית אחרי חודשיים שהיא מרזה ברמות היא חייבת טיפול ניסנו על ידי המשטרה אבל כנראה שזה לא עובד שזה לא מעניינם אנחנו לא רוצים שהיא תמות בדירתה כשאפשר למנוע זאת.אם יש אפשרות לעשות משהו בנידון או לייעץ מה לעשות אשמח לקבל אותו בשבילה.אין לה משפחה שתוכל לסייע לה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, את יכולה לפנות ללשכת פסיכאטר מחוזי באיזור מגורייך ולדווח. הם אחראים על אשפוזים בכפייה. את הפרטים של לשכת הפסיכיאטר המחוזי תוכלי למצוא באינטרנט יש מחוזי מרכז, תל אביב, חיפה, צפון, ודרום בהצלחה נהורה

17/04/2012 | 13:58 | מאת: בן 30 מתל אביב

תעסוקה נתמכת טובה בתל אביב איזה יש הכי טוב ?תודה

לקריאה נוספת והעמקה

היי כיום לשמחתי, יש כמה חברות שנותנות מענים טובים , אני מציעה לעשות סקר שוק ולבחור במי הכי טובה לך.

היי כיום לשמחתי, יש כמה חברות שנותנות מענים טובים , אני מציעה לעשות סקר שוק ולבחור במי הכי טובה לך.

21/05/2012 | 15:12 | מאת: הדס לוי

שלום לך אתה יותר ממוזמן לבוא ולהתרשם מן הליווי התעסוקתי שלנו אשמח לענות על כל שאלה ללא כל מחויבות הדס לוי -רכזת תעסוקה נתמכת עמותת שיקום אחר 0544440689

16/04/2012 | 02:54 | מאת: רם

דרוש סומך מלווה לבן 33 מקסים שמעוניין ללמוד קורס קצר במחשבים ולרכוש בטחון עצמי בחזרה ולחיים עצמאים כשברקע ocd שמפריע ומונע בעדו עצמאות מלאה וגורם להסתגרות . זקוק לליווי בלימודים , בסידורים,ביציאות לטיולים , בתשלום . טלפון 057-6411112 לרם

16/04/2012 | 03:23 | מאת: רם

דרוש\ה סומכ\ת לבחור מקסים בן 33 לליווי ביציאות ללימודים או לתעסוקה,לסידורים , טיולים , לרכוש בחזרה ביטחון עצמי ועצמאות מלאה בתיפקוד שיגרתי . ברקע OCD שמפריע לו לתפקד בביטחון עצמי וגורם להסתגרות . באזור המרכז .באופן פרטי.

היי רם, כל חברה בשוק שנותנת שירותי חונכות מקבלת גם חונכות פרטית. בין החברות ניתן למצוא את או.אר.אס, נתן, של פרויקטים ועוד, פרטים מלאים תוכל למצוא באתר של משרד הבריאות ברשימת הספקים שמחולקת על פי רשימת אזורים. בהצלחה

15/04/2012 | 14:43 | מאת: ליסה

מחפשת מלווה/ות לחולה פסיכיאטרית שעדיין מאושפזת במצב פיזי ומנטלי קשה. דרושה אישה בעלת רקע בשיקום משולב.

שלום רב! רציתי לשאול באיזה אזור בארץ מדובר. בתודה מראש.

16/04/2012 | 18:46 | מאת: ליסה

העבודה היא בהוד השרון

שלום רב! רציתי לשאול באיזה אזור בארץ מדובר. בתודה מראש.

בני בן 28 חולה בסכיזופרניה, בטל במשך שעות היום דבר שאינו תורם למצבו. האם יש מסגרת ליום שלם עבורו (אציין שיש לו דירה , כך שאין צורך לישון במקום אחר)

שלום, כל מסגרות התעסוקה של סל שיקום הינן מסגרות יומיות, של חצי יום. כמו כן קיימים במקומות מסויימים מועדונים של כישורי חיים, ומסגרות יומיות נוספות הנותנות מענה לרמות תפקודיות שונות ולצרכים שונים. האם יש לבנך סל שיקום? היכן הוא גר? מה הוא רוצה שיהיה במסגרת הזו? שאלות אלו ונוספות צריך לברר ללפני שחושבים על מסגרות. בהצלחה נהורה

04/04/2012 | 14:57 | מאת: אור

שלום, אחותי קיבלה לאחרונה מועדת סל שיקום אישור להוסטל כוללני ומתוגבר. אני מנסה לאתר לה מקום באזור חולון בת ים ולא מוצא. האם ידוע לכם על מקום מתאים באזור זה? האם יש רשימה של כל ההוסטלים שנוכל למצוא לה מקום מתאים? תודה מראש

שלום אור, באינטרנט באתר של לשכת פסיכיאטר מחוזי מחוז תל אביב או סל שיקום מחוז תל אביב יש רשימה של כל ההוסטלים הקיימים באיזור. אם אתה מתקשה אתה יכול להתקשר ללשכת פסיכיאטר מחוזי מחוז תל אביב ולבקש עזרה מהמזכירה של סל שיקום בהצלחה, נהורה

03/04/2012 | 19:03 | מאת: מיכלי

שלום, אני ממתינה לועדת סל שיקום הרבה זמן ורציתי לדעת האם אני יכולה להצטרף למסגרת של מועדון חברתי עוד לפני הועדה או האם יש תעסוקה אחרת שאני יכולה להצטרף אליה? מה אפשר לעשות בינתיים? זה מאוד חשוב בשבילי תודה

מיכלי שלום, בנוגע לועדה אני מציעה לך לפנות לגורם המפנה על מנת לנסות לבדוק היכן הדברים עומדים. בנוגע לשאלתך יש כל מיני אפשרויות חברתיות שלא בהכרח צריך אישור ועדת סל שיקום. אפשר לבדוק מועדונים של אנוש באזור מגורייך, כמו כן יש פעילויות של "שכולו טוב" שעורכים פעילויות קבועות בתל אביב. בנוסף באזור פ"ת יש את חברת "של פרויקטים שיקומיים" שגם שם יש מענים חברתיים שונים. בנוגע לתעסוקה - פרט למציאה עצמאית בשוק החופשי כל אופציה אחרת דורשת אישור סל שיקום. בהצלחה

02/04/2012 | 13:23 | מאת: אייל חנבד

מזה כ 4 שנים שאני מנסה לקבל עזרה נפשית ...ניסיתי כבר הכל . 4 שנים שאני זרוק ברחובות ולאף אחד לא אכפת . האם יש מקרים חסרי תקנה שלא ניתן לטפל במסגרת בריאות הנפש?!

לקריאה נוספת והעמקה

אייל שלום, אכן יש מצבים שאינם מתאימים לטיפול במסגרות של בריאות הנפש וצריך לחשוב על מסגרות אחרות. בהצלחה נהורה

03/04/2012 | 11:57 | מאת: אייל חנבד

מה ז"א מסגרות אחרות ? את יכולה לפרט?? אולי בית סוהר? לזה את מתכוונת? אז למה הם לא מפנים אותי לשם?! הם רוצים שאגלה זאת בעצמי הבנתי . תודה על ההכוונה!

31/03/2012 | 12:02 | מאת: ר. ג

שלום רב, אבקש לברר זכות לשיקום דרך ביטוח לאומי.ע מדובר באדם המקבל סל שיקום מבריאות הנפש שקיבל שיקום דרך ביטוח לאומי כ- 9 חודשים ואחר כך שולב למשך כ- 5 חודשים במפעל מוגן כיום נמצא בהוסטל כוללני. מאז שקיבל הכשרה מטעם ביטו ח לאומי עברו 3 שנים. האם הוא זכאי להכשרה נוספת? כל כמה שנים ניתן לקבל הכשרה נוספת? מהן אופציות ההכשרה מטעם ביטוח לאומי בצפון?

שלום רב, בכל הנושאים הקשורים לביטוח לאומי אני מציעה לך לקיים פגישה עם העובדת שיקום האישית שלו בביטוח לאומי בסניף אליו הוא שייך, ולבקש לדעת את כל הזכויות המגיעות לו. ההחלטות הינן אישיות לגבי כל אדם עם בדיקת המסוגלות שלו, ומתבססות על שיקולים רבים כמו כן האפשרויות הינן בהתאם להחלטה. בהצלחה

שלום רב! בני התגורר עם 2 שותפים בדיור מוגן עד לפני שבוע, והסתבר לי לאחרונה שאחד הדיירים מאוד הפריע לבני במשך חצי שנה או יותר עד שזה היה בלתי נסבל הוא דיווח מההתחלה לעובד סוציאלי אך דבר נעשה כדי לבדוק מה לעשות עם הדייר שמפריע (כעת בני בחופשה מהישיבה נמצא אצלינו עד אחרי הפסח),בני הודיע לנותני השרות כי הוא עוזב תוך חודש וביקש דיור לוויני, נאמר לו כי הוא צריך למלא טפסים לסיוע בשכ"ד דבר שנותני השרות עשו לו לפני הרבה שנים כשנכנס להוסטל , כעת אני מרגישה שלא מוכנים לעזור ובנוסף הודיעו לי כי המדריך שאליו התרגל ונפתח אליו ועזר לו בהכל לא יוכל להיות המדריך שלו וגם הודיעו למדריך,משום מה זה נראה לי כמסע נקמה בגלל שבני התלונן על הבחור שמפריע לו תקופה ארוכה ובכל זאת לבני קשה להתרגל לאנשים ,שאלתי האם ישנה אפשרות לדרוש דווקא את המדריך הזה וגם אם נאלץ לפנות למשרד הבריאות?

שלום רב, בעיקרון למי שיש אישור ועדה של דיור מוגן יכול לקבל דיור מוגן גם בדירת שותפים וגם באופן עצמאי בדירת לוויין ובד"כ שתי האופציות קיימות בכל חברה.משום שבנך התגורר בדיור מוגן הוא קיבל סיוע בשכ"ד מידי חודש ושילם רק את ההשלמה של השכ"ד ולכן צריך רק להודיע על שינוי בחשבון אליו מבקשים את הסיוע בשכ"ד. בנוגע לשאלתך על דרישת המדריך זה תלוי גם בפניות ובזמינות של המדריך ובארגון עצמו . לרוב אם המדריך פנוי לא צריכה להיות בעיה מיוחדת בשיבוצו אליו, אלא אם כן קיימים שיקולים אחרי. אני מציעה לפנות ולבקש שיחה עם העו"ס בנוסף למנהל ולומר את שעל ליבך. במידה ולא תרגישי מסופקת תמיד ניתן להחליף חברה או לפנות לרכזת המחוזית. בהצלחה.

23/03/2012 | 19:23 | מאת: תומר

שלום: אני מתוכח ומדבר עם אנשים, ובנוסף שפורץ ויכוח לידי תוקף אותי חרדה (התרגשות מן סוג של פעימות) מתמשך למספר דקות ולאחר מכן מפסיק. מרגיש תחושה של פחד ורעד פנימי הפרעה נפשית כמה כדורים ומינון ביום. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום תומר, אני מציעה לפנות לפסיכיאטר המטפל בקהילה שהוא המוסמך לענות לשאלותיך בנוגע לטיפול התרופתי. בהצלחה

23/03/2012 | 03:43 | מאת: רחלי

שלום, אני רחל, בת 22 ,סובלת מהפרעות נפשיות, תפקודי בשפלותו. אני בקשר עם פסיכולוגית ומתקשה להגיע לפגישות איתה ובכך לא מצליחה להתמיד בטיפול. איני נמצאת בשום מסגרת מלבד רכיבה טיפולית אחת לשבוע. וכל זה שוב בגלל תפקודי הלוקה. אני מרגישה ביום יום רגשות ותחושות קשות בגלל מגוון רחב של סיבות: משברים שחוויתי בחיי בכלל ובפרט המשבר האחרון שלי, לחץ וחרדה תמידיים, מחשבות טורדניות, מנותקת מהחברה ולא באה במגע עם אנשים ועוד... אני חשה בודדה מאוד, מדוכאת,עצובה. חשה מועקה עזה,חוסר חשק וחוסר אנרגיה,ייאוש אדיר ותסכול רב, עייפות ותשישות, מאוכזבת מהחיים האישיים שלי ומהחיים בכלל, חשה שאין טעם לחיים,מתקשה למצוא משהו שאני באמת רוצה בחיים האלה ובאמת אוהבת, מתקשה למצוא טעם ואושר אמיתיים שיספקו אותי ובשל כך אני מחפשת מקור תמיכה מעבר לטיפולים שלי שיעניק לי תמיכה בשאר הזמן, שזה הרבה זמן!! האם ניתן למצוא מקור תמיכה שלא בהכרח דורש ממני לצאת מהבית כי כרגע זה גדול עליי ואני יודעת שלא אעמוד בזה. לא יודעת-אוליי דרך האינטרנט, דרך הטלפון או אוליי קבוצות תמיכה פחות אינטנסיביים שבמסגרתם ניתן להיפגש עם שאר המשתתפים לעיתים רחוקות. האם תוכלו להציע לי משהו שיתאים לי ולמצבי הנוכחי, שאיתו אוכל להתמודד ואצליח להשתלב בו כי אני פשוט לא יכולה עוד להמשיך ככה ואיני עוד יכולה לשאת את המצב הזה!! ואיני יודעת מה לעשות בנידון...אני די נואשת... האם תוכלו לעזור לי??

לקריאה נוספת והעמקה
02/04/2012 | 04:15 | מאת: רחלי

שלום, להזכירכן אני מחכה שבועות ארוכים לתגובתכן לבעיה אותה אני מציגה בהודעתי. ראיתי שלאחרים כן הגבתם ועניתם!! למרות שאת הודעתי שלחתי הרבה לפניהם!! נעשית כאן אפליה!! מה זאת ההתעלמות המוחלטת הזו????????

רחלי שלום, סליחה, פשוט אני לא כלך כך בטוחה בתשובה שלי. יש כמובן פורמים לתמיכה אני יודעת שהיה פעם פורום בתפוז וגם תכנית שנקראת מקשיבים, אני לא בטוחה אם הם עדיין פועלים כי אני לא בקשר איתם. תשלחי את השאלה בבקשה גם לאביליקו. בהצלחה, נהורה

רחלי שלום, אני מציעה לבדוק זכאותך לקבלת שירותי דיור מוגן שזה שירות שניתן במסגרת סל שיקום , צריך להגיש טפסים לרכזת שיקום מחוזית שמחולק לפי אזורים בארץ, השירות אומר בעצם קבלת עובד/ת מקצועי/ת ומדריכה שיקומית שיגיעו אליך למספר שעות הביתה ויסייעו לך מבלי הצורך לצאת מהבית. כמובן שנדרש רצון בסיסי ושיתוף פעולה בתוכנית. מידע נוסף על סל שיקום תוכלי למצוא גם באתר של משרד הבריאות וגם באתר ממ"ן. בהצלחה.

20/03/2012 | 13:37 | מאת: נטלי

שלום אני כתבתי את השאלה למטה בנוגע לצרכנים נותני שירות בינתיים יצרתי קשר עם הארגון "יוזמה" והם אמרו לי שניתן להשתלב בעבוד'ה זו רק אם יש לי סל שיקום.אין לי סל שיקום.אני מטופלת באופן פרטי. אני בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך ויש לי גם נסיון בתחום. כיום אני עובדת בעבודה שאני רוצה לעזוב והייתי רוצה מאוד להשתלב בתחום של שיקום של נפגעי נפש כי יש לי הרבה מה לתרום מהנסיון רב השנים ומהידע שיש לי. אני חושבת שאני גם מוכנה ומעדיפה להיחשף במקום העבודה כנפגעת נפש (אני מטפלת בדיכאון כבר הרבה שנים).השאלה איך אני יכולה להשתלב בתחום הזה כי בסה"כ אני לא פסיכולוגית וגם לא עובדת סוציאלית וגם ראבל אני רוצה לתרום מהניסיון. כיצד אני יכולה להציג את הפן של הנסיון האישי שלי כי בתפיסה שלי ברגע שאני אחשוף את המידע הזה המעסיקים יעדיפו לדחות את העסקתי. אני רוצה לציין שבד"כ אני מתפקדת באופן נורמטיבי.לפעמים יש לי נפילות ואז יש לי כמה ימים בחודש שיש לי פחות מוטיבציה לעבוד אבל אני עדיין משתדלת מאוד או שיש לי איזה יום בחודש שפשוט לא בא לי להגיע לעבודה בגלל מצבי הרוח.בעבודתי הנוכחית כבר למדו להכיר אותי, הם לא יודעים שאני מתמודדת עם דיכאונות אבל רואים שיש לי נפילות במצב הרוח אך יחד עם זאת מעריכים את העבודה שלי כי אני בסה"כ משקיעה בעבודה. אשמח לשמוע את דעתכם, לקבל הכוונה. תודה מראש

נטלי שלום, כמנהלת הוסטל באופן אישי אני מעדיפה להעסיק מתמודדים, כחצי מהצוות שלי הם מתמודדים. בחברה בה אני עובדת מעדיפים להעסיק מתמודדים בכל המסגרות ובכל התפקידים. הנושא של צרכנים נותני שירות הוא לא למציאת עבודה אלא יותר לתמיכה בך כעובדת בתחום השיקום ובמעסיק כמעסיק מתמודדים. התפקיד בו תוכלי לעסוק מדריכה / מתאמת טיפול הינו בהתאם להחלטה של רכזת השיקום המחוזית. בהצלחה נהורה

14/05/2012 | 12:43 | מאת: שלומי

נטלי, אני חושב שעם הרקע הלימודי שלך ו''החויה'' האישית שלך-דיכאון. תוכלי לסייע בצורה מעולה למתמודדים. בהצלחה ד.א -גם אני טופלתי בדיכאון באופן פרטי במשך כמה שנים.

02/04/2012 | 17:11 | מאת: בני כהן

נטלי שלום, אני בהחלט מסכים עם מה שכתבת שלמרות שאת לא עו"ס או פסיכולוגית יש לך הרבה מה לתרום מניסיונך האישי. זה בדיוק הרציונאל של תכנית "צרכנים נותני שירות", ומשרד הבריאות אפילו מעודד מעסיקים בתחום השיקום בברה"נ להעסיק מתמודדים בתפקידים שונים. לכן לא בטוח שחשיפת מידע זה בהכרח תגרום למעסיק לדחות אותך כפי שכתבת (יש מעסיקים שזה נכון לגביהם אך יש גם מעסיקים אחרים בתחום השיקום שיראו בכך יתרון כפי שנהורה מעידה על עצמה). אין צורך בסל שיקום על מנת לעבוד כצרכן נותן שירות. סל שיקום דרוש אך ורק אם את מעונינת להעזר בשירותי תכנית "צרכנים נותני שירות" בתהליך השתלבותך בעבודה בתחום השיקום. שירותי התכנית כוללים : ליווי פרטני שיכול לסייע לך בכל התהליך(לסייע ולחשוב ביחד על הדילמות כמו נושא החשיפה במקום העבודה או לדוגמה לעזור להתמודד בצורה יעילה עם הנפילות שציינת), בנוסף יש קבוצה ללמידת עמיתים שכל משתתפיה הם בדיוק כמוך מתמודדים שעובדים במערך השיקום ובנוסף ימי עיון והשתלמויות שנועדו להתמקצעות. העובדה שאת מטופלת באופן פרטי לא בהכרח אומרת שאת לא זכאית לסל שיקום. היו לנו בעבר כבר מקרים שאנשים כמוך ביקשו וקבלו סל שיקום אך ורק על מנת להצטרף לתכנית "צרכנים נותני שירות". אשמח לענות על כל שאלה נוספת, בני כהן רכז הסברה תכנית "צרכנים נותני שירות" יוזמה-דרך הלב [email protected]

19/03/2012 | 09:44 | מאת: נטלי

שלום רציתי לדעת האם העבודה שבה מועסקים צרכנים נותני שירות היא עבודה בשכר טוב עם תנאים סוציאליים. עבודה כזאת שניתן לפרנס משפחה? באיזה תפקידים ניתן להשתלב במסגרת הזו? יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך ויש לי גם נסיון. האם חייבים לעבור קורס כדי לעבוד בתחום הזה? האם יש כתובת שאליה ניתן לפנות לבירור יותר פרטים? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נטלי, צרכנים נותני שירות הינו פרוייקט בו משולבים אנשים עם נכות פסיכיאטרית עובדי שיקום בתחום בריאות הנפש. כל עבודה הינה בפני עצמה עם תנאים אחרים , בעיקרון שילוב בעבודה בשוק החופשי אמורה לרוב הינה עבודה בשכר מינימום ולעיתים יותר. אין צורך לעבור קורס למרות שקורס כזה תורם בהבנת הדילמות הקיימות בעבודה והתמודדות עימן. יש את עמותת יוזמה - דרך הלב, אני ממליצה לגלוש באתר ולקבל פרטים מלאים יותר.

18/03/2012 | 10:53 | מאת: טלי

שלום רב ביתי בת 24 היא קיבלה חונכת אך כול שנה בערך דורשים מאיתנו לחדש את סל השיקום כול פעם מחדש .זה תהליך שמצריך בירוקרטיה שלדעתי מיותר ומיאשת שוב מיכתב מבפסיכיאטר ושוב המתנה וכו לכן אני מחפשת עבורה חונכת פרטית מי יוכל לעזור בעיניין תודה מראש....אמא מיואשתת

טלי שלום רב, החברה אליה שייכת החונכת אמורה לעשות את כל ההליך הבירוקרטי שיאפשר המשך החונכות. בכל מקרה כמעט בכל חברה שנותנת שירותי חונכות קיימת האופציה לשירותים פרטיים. בהצלחה.

17/03/2012 | 16:09 | מאת: ירון

שלום, נקבעו לי 50% נכות נפשית זמנית ע"י ביטוח לאומי (סעיף של הפרעות פסיכו-נוירוטיות). רציתי לדעת מי יכול להיחשף בעתיד למידע הזה. הבנתי שבקבלה לעבודה (בהייטק נניח) דורשים לפעמים ויתור על סודיות בשביל קרנות פנסיה וביטוח מנהלים. האם גם המידע הזה ייחשף בין השאר? בנוסף, יש לי עבר עשיר בתחום הבטחוני, וייתכן וארצה לעבוד במקום שדורש תחקיר בטחוני. האם בתחקירים בטחוניים יש פנייה גם למוסד לביטוח לאומי? האם יש סיכוי גבוה שאפסל על רקע נכות נפשית זמנית? תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

ירון שלום, בעיקרון כל גוף שיחתים אותך על ויתור סודיות רפואיות יכול להיות נגיש לפרטי הנכות, לרבות הצהרות בריאות שנדרשים לעיתים למלא בביטוחים שונים. לגבי תחקירים בטחוניים איני יודעת, ניתן לברר זאת בפניה למוקד ביטוח לאומי. הסיכוי לאי קבלה לעבודה תלוייה בסוג ודרישות התפקיד ולא נפסלת אוטומטית על רקע הנכות, כלומר כל מקרה לגופו.

15/03/2012 | 23:41 | מאת: אייל

אז ללא שינוי ..מהותי במצבי הנפשי למרות כדור נוסף שהרופא נתן לי .. חי ועובד קרי ..> נלחם בכל הכח שנשאר לי בלתפקד ולצאת מידי יום לעבודה ששם אני חייב לתפקד טוב .. > לא לא פשוט לי בכלל . כי יש לי דיכאון שלא עובר ועוד.. המטפלת הקודמת שלי אינה רוצה שאני אחזור אליה וסיבותיה עימה .. > אז אני מחפש מטפל שביחד נצליח קצת ואפילו הרבה למגר את האוסידי הארור הזה . לא יודע איך ואיפה למצוא מה עוד שין לי כסף לממן את הטיפול . לכן אני אשמח ..ב..אם איש מקצוע קורא את הודעתי זו ורוצה להציל לי את החיים .. יותר מאשמח .

ביום ד' 28.3.2012 יתקיים הכנס הראשון בנושא "מעמד המשפחה בבריאות הנפש" בהרצליה.הכנס נערך ע"י אגף בריאות הנפש במשרד הנריאות.לפרטים נוספים והרשמה באתר הכנס : http://www.kenes-family.info מטרת הכנס הינה בהעלאת נושא מעמד המשפחות המשפחות, ברצף שבין האשפוז לשיקום בקהילה, אל קדמת הבמה והמדיניות. הכנס יציג היבטים חוקיים הנוגעים למעמדה של המשפחה וזכויותיה בתהליך ההתמודדות עם מחלת בן המשפחה. כמו כן, יציג הכנס את העבודה המעשית והמחקרית בתחום העבודה עם המשפחות הנערכת במרחב הטיפולי – שיקומי הכולל, יבחן דילמות המתעוררות בקשר המשולש בין בני המשפחה – המתמודדים –המטפלים, ויהווה מרחב לדיון וחשיבה על מענים הולמים למשפחות בשלבים השונים וברצף מעגל החיים. הכנס מיועד לבני משפחה של אנשים המתמודדים עם מחלות נפש ואנשי מקצוע ברצף הטיפול והשיקום: רופאי משפחה, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, אחיות, מרפאים בעיסוק, צוותים בשירותי השיקום בקהילה, בתחנות לבריאות הנפש ובתי החולים .

13/04/2012 | 22:38 | מאת: מפרגן ומעריך

שלום למשה כל הכבוד על היוזמה, ועל דחיפת הנושא. האם יש מקום בו ניתן לראות את הסיכומים וההרצאות של אותו יום חשוב? בהצלחה לכולנו בתחום מוזנח זה- וברכות לחלוץ היוזמה.

14/03/2012 | 08:59 | מאת: מרים

הנני אם לבן פגוע נפש. הייתי רוצה לדעת איך אפשר להעזר בקרן שיקום איך מגיעים אליהם.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מרים, קרן שיקום הינה חלק מסל שירותים רחב יותר, לרוב ניתן להיעזר בעו"ס באם מקבל שירותי שיקום אחרים , או עו"ס של הרווחה או בריאות הנפש על מנת שתסייע להגיש הניירת לקרן שיקום. בהצלחה.

14/03/2012 | 00:24 | מאת: שירן

שלום. שאלתי אתכם שבוע שעבר האם אני יכולה לחתום אבטלה במידה ופוטרתי ממקום עבודתי ולא קיבלתי תשובה אני מאד אשמח אם כן יתייחסו אליי. זאת היתה עבודה מהשוק החופשי, לא תעסוקה נתמכת, אני מקבלת קיצבת נכות וסיוע בשכ"ד.. האם יכולה לחתום אבטלה עד שאמצא עבודה? או שהאופציה הזאת חסומה בפניי בגלל שאני מקבלת קיצבת נכות?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שירן, למיטב ידיעתי אי אפשר לקבל כפל קצבאות, בכל מקרה למידע מקיף יותר כדאי שתפני למוקד של ביטוח לאומי. בהצלחה.

12/03/2012 | 21:26 | מאת: גיל

הייתי מעוניינת לדעת מה מחיר הממוצע של ליווי שיקומי פרטני (פר מפגש)?

שלום, תיאום טיפול פרטני עולה כמו טיפול פסיכולוגי 250-300 ש"ח לפגישה. אפשר לקבל תיאום טיפול דרך סל שיקום בהצלחה

08/03/2012 | 20:30 | מאת: גיא27

שלום. אני בן 27 בעל תואר במשפטים. מגיל ההתבגרות הני סובל מדיכאון קשה והתקפי חרדות. אני לוקח כדורים ונפגש עם פסיכולוגים כבר הרבה שנים. יש שיפור אבל מצבי לא יציב ויש לי קשיים רבים ביום יום, בעיקר עם אנשים ומצביי לחץ. אני כן רוצה להשתלב בשוק העבודה במקצוע בו למדתי. האם יש איזשהו "גוף" או עמותה שיכולים לעזור לי למצוא התמחות במשפטים במקום בו יתחשבו במצבי הנפשי? תודה רבה!

11/03/2012 | 08:43 | מאת: י. בן יעקב

ראשית אני לצערי לא יודע, אקווה שתמצא. אבל אולי תחום של פקידות/מזכירות במשפטים,ודברים דומים לזה של ניהול ואחריות, כיון שיש לך את הרקע, ואתה יודע את המושגים. כי כרגע עליך לברר עם עצמך האם אתה מסוגל למשפטים.

ממליצה לך לפנות לגוף בשם: "יוזמה דרך הלב" http://www.yozma4u.co.il יש באזורים שונים בארץ. בהצלחה.

23/03/2012 | 15:12 | מאת: גיא27

אני אפנה אליהם.

07/03/2012 | 18:13 | מאת: שרית

מחפשת עבור בתי בת ה20-שעברה מצב פסיכוטי והשתחררה מבית החולים מקום פרטי כמו כפר-איזוןץמישהו מכיר?ממליץ?

לקריאה נוספת והעמקה

שרית שלום, כפר איזון מיועד לצעירים (18-35) שנפגעו מסמים או ממשבר רוחני בארץ או בחול. קיימות מסגרות שונות בקהילה כגון הוסטלים ומערכי דיור מוגן המיועדים לצעירים המתמודדים עם מחלה פסיכיאטרית. ניתן להשתלב למסגרות אלה גם באופן פרטי, אולם יש אפשרות לבדוק זכאות לסל שיקום.

שלום רב, האם אדם שמוכר כבעל נכות נפשית של 40% זכאי ללימודים אקדמאים? באחריות איזה גורם? האם התנאים לקבלה הם התנאים הרגילים במוסד, או שיש ועדה או הקלה כלשהי? מה זה בעצם סל שיקום ולמי הוא מיועד? לימודים אקדמאים נכללים בתוכו? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
07/03/2012 | 20:32 | מאת: י. בן יעקב

יש ליווי ותמיכה למתמודד וגם זכאות כספית חלקית. זה כלול ב"סל שיקום" ראה באתר ממ"נ את הרכזים האחראים לפי האיזור שלך.

06/03/2012 | 19:23 | מאת: סהר

אני חדש כאן אני גם מתמודד עם קשיים נפשיים כמו כולם ,אני לא רופא או פסיכולוג אבל עשיתי תהליך של ירידה במשקל,אשמח לעזור דרך הפורום מהנסיון שלי,תודה וחג שמח סהר

06/03/2012 | 20:57 | מאת: י. בן יעקב

אנו שמחים בשיתופך כאן, אני מבין שהצלחת להתמודד עם התופעות לוואי האלו של העודף משקל בגלל התרופות, נשמח לשמוע ולקבל ממך תמיכה ומידע תמיד.

04/03/2012 | 13:15 | מאת: יונית

מישהו יכול להגיד לי בבקשה לאן שולחים את הטפסים של סל שיקום? לאיזה כתובת???

04/03/2012 | 19:49 | מאת: י. בן יעקב

באתר ממ"נ כתוב כל הכתובות של רכזי סל שיקום בכל איזור. [אבל מדוע את עושה ומתאמצת לבדך ללא ליווי של עו"ס?]

13/03/2012 | 11:04 | מאת: יונית

איפה משיגים עו"ס?

03/03/2012 | 02:27 | מאת: מירב

שלום לכם חבר טוב שלי חולה סכיזופרניה. אושפז מספר פעמים בשנים האחרונות, תמיד הפסיק טיפול לאחר השחרור. לא מודע למחלה ומאמין בכל ליבו בכל מחשבות השווא שלו. עד היום תמיד הפסיק טיפול ביום שהשתחרר מהאשפוז. אני בערך האדם היחיד שהוא באמת סומך עליו ומשתף במה שעובר עליו. קודם כל יש לי התלבטות קשה לגבי כניסה לקשר רומנטי עם חולה סכיזופרניה. אין לי סטיגמה כלשהי נגד נפגעי נפש (מכירה הרבה כאלה מקרוב, חברים ומשפחה קרובים), אבל באובייקטיביות מודעת לכך שהחיים איתו כנראה יהיו קשים, גם השפעה על ילדים שיש לי כבר, גם השפעה על ילדים בעתיד מבחינה גנטית, גם העניין הכלכלי, ובעיקר העובדה שכנראה רוב הנטל בחיים איתו יהיה עליי. מהצד השני ישנו הרגש, שמקשה עליי לוותר על הקשר איתו. שאלה שניה, היא איך באפשרותי לעזור לו להמשיך בטיפול גם אחרי השחרור כך שהסיכוי שייכנס שוב להתקף פסיכוטי יירד. אשמח לחוות דעתך

לקריאה נוספת והעמקה
03/03/2012 | 21:02 | מאת: י. בן יעקב

הפסקת טיפול תרופתי שכיחה ומצערת,אך יחד עם זה לא קשה להבין את האדם בפרט שיש תופעות לוואי קשות. תדברי על זה עם הרופא עוד בבית החולים שהם בודאי חוששים שכל פעם שוב 'הדלת המסתובבת' והחולה חוזר.

29/02/2012 | 20:32 | מאת: יונית

אני מוכרת בביטוח לאומי כנכה 40%. ברצוני לעשות סל שיקום. למי עליי לפנות כדי למלא את הטפסים? אני מתגוררת בתל אביב. אשמח מאוד לעזרה!!!

שלום יונית ! עלייך להיות בקשר עם העו"ס שלך.. ולהתחיל להזיז ת"ענינים . שיהיה בהצלחה

13/03/2012 | 11:00 | מאת: יונית

אבל אין לי עו"ס.איפה משיגים עו"ס?

28/02/2012 | 20:55 | מאת: אייל

שבור מאוד מהמצב "שלא משתפר".. סובל ממחשבות אובססיביות רבות בעיקר על מצבי הנפשי . חוסר וודאות ברורה ב - מה שיכול לקרוא לי ולהיות אצלי אם כבר ..?? חש מתוסכל מאוד כי אני לא יושב בטל בביית או שוכב במיטה כל היום ..>>אלא קם כל בוקר ..בכח ובמאמצים רבים.. ונוסע לעבודה אשר שם גם יש לי התמודדות בכדי לתפקד ..וו..כאילו הכל טוב . הלוואיי . אז כאילו אני שואל את עצמי .. מה עוד ???? כרגע לאחר מספר תרגילי מתיחות קצת..אומרים שפעילות גופנית עוזרת אז גם בכח רב התחלתי לבצע .. אני יודע שהעיקר זה להתמיד ולהמשיך .. אוףףףף ... אבל מה זה רבק האובססיביות הארורה הזו .. מקווה לטוב יותר . אמן

לקריאה נוספת והעמקה
01/03/2012 | 19:38 | מאת: י. בן יעקב

אייל, אני מצדיע לך, יורשה לי לומר שעצם זה שאתה ממשיך ומתאמץ מראה במדידה מן הצד שיש לך כוחות פנימיים, שזה אומר לך שדוקא יש תקוה. אובססיות לגבי המצב הנפשי שלנו, זה יש לכולנו וכל כך הרבה.. מציע לך לקרוא בספר "בוחרים להרגיש טוב" את הפרק על "העז להיות ממוצע" נסה קצת לשאוף פחות ותרגיש סיפוק כי אתה כל כך בסדר..

27/02/2012 | 21:55 | מאת: בני כהן

מרגיש/ה שהניסיון והידע שצברת מההתמודדות האישית שלך יכול לעזור למתמודדים אחרים? מעוניין/ת בעבודה מאתגרת עם משמעות וסיפוק? אנו מזמינים אותך למפגש פתוח עם תכנית "צרכנים נותני שירות" מטרת התוכנית היא לסייע למתמודדים להשתלב בהצלחה כעובדי שיקום בשכר מלא , בתפקידים שונים כמו : חונכים, מדריכי שיקום ועוד. במפגש תוכל/י : לשמוע מרכזת השיקום המחוזית של משרד הבריאות, הגב' גיתית רינות, על שילוב מתמודדים כעובדי שיקום. לשמוע בהרחבה על מגוון השירותים שהתוכנית מציעה על מנת לקדם את תהליך ההתמקצעות וההשתלבות של מתמודדים בתפקידי שיקום. להכיר ולשמוע צרכנים נותני שירות שעובדים בשטח. לקבל מענה לכל שאלה בנושא. המפגש יתקיים ביום ראשון , 4.3.12 , בשעה 16:30 בבית אנוש חדרה (במשכנו החדש ברח' ארלוזורוב 10) ** דרכי הגעה: מתחנה מרכזית בחדרה - קווי אוטובוס 70 או 730 (של נתיב אקספרס) (לרדת בתחנה האחרונה ברח' הנשיא , מול "מחקר") הרשמה למפגש בטלפון : 09-7656475 (לירז) או אצל רכזות המועדונים החברתיים של אנוש חדרה בברכה, בני כהן רכז הסברה תכנית "צרכנים נותני שירות" יוזמה-דרך הלב [email protected]

מעונינת לקבל פרטים.אני מבית שמש.בוגרת הדסה החוג לסיעוד ומאוד מעונינת לתת מניסיוני.האם אפשר לקיים מפגשים במקום קרוב יותר

02/04/2012 | 17:36 | מאת: בני כהן

יעלה שלום, את מוזמנת לפנות אלי ישירות למייל : [email protected]ואשמח לענות על שאלה שיש לך לגבי תכנית "צרכנים נותני שירות". המשך יום נעים, וחג אביב שמח! בני כהן רכז הסברה תכנית "צרכנים נותני שירות" יוזמה-דרך הלב

23/02/2012 | 15:16 | מאת: מלי

אשמח לקבל מידע והכוונה. אני בת 25. מגיל 15 סובלת מדכאון וחרדה ונפגשת עם פסיכולוגית פעמיים בשבוע כבר מספר שנים. יש תקופות גרועות ויש גרועות קצת פחות... לפני שלוש שנים התחלתי טיפול תרופתי והמצב עדיין (לאחר שינויים בתרופות וכו'..) לא הגיע אף פעם למצב יציב. בקיצור--- לא אפרט יותר מדי.. במעט העבודות שהעזתי לנסות לא החזקתי מעמד. יש לי פחד מחברה, ממחויבות, אני לא נרדמת בלילה כי אני מפחדת שלא אקום בזמן ואאחר לעבודה.. שורה תחתונה- לא מסוגלת לכלכל את עצמי. בנוסף, אני גרה עם אמי (שסובלת גם היא מבעיה נפשית ומסרבת לקבל טיפול) ואח צעיר ממני שסובל מדיכאון קשה ולא מתפקד בכלל!! השהות בבית לא טובה לי בכלל. מה הן זכויותי וכיצד אוכל לקבל עזרה? מה התהליך לקבלת קצבת נכות? למי עליי לפנות? עד היום לא בררתי כלום על העניין ברור לי שהוא נידון בפורום זה אבל לא הצלחתי למצוא. תודה רבה!!

לקריאה נוספת והעמקה
23/02/2012 | 20:18 | מאת: י. בן יעקב

במידה ואת זכאית לקצבה ול"סל שיקום" דהיינו דיור ועוד, כי אכן תפקודך לקוי מאד ואינך יכולה לכלכל את עצמך, אכן תקבלי. צריך לפנות לבטוח לאומי, אבל אני ממליץ לא לעשות לבד, תפני לתב"ן [תחנה לבריאות הנפש] הקרובה אליכם, תדברי עם עו"ס, תקבעו פגישה עם פסיכיאטר, וכו' כך שהעו"ס תלווה אותך את כל תהליך הפניה לבטוח לאומי. זה יעזור לך הן נפשית והן מול הביוקרטיה שלהם [טפסים וכו'] ושב.ל. מנסה למנוע מלתת. פרטים נוספים תוכלי לראות באתר ממ"נ.

22/02/2012 | 14:50 | מאת: איילת השחר

שלום אני אמא לבן 22 שחולה במניה דיפרסיה. הוא מקבל כדורים.הוא בוגר תיכון בגרות מלאה.את המחלה הבחנו בגיל 18 אף פעם בחיים לא עבד וכעת הוא רוצה לצאת לעבוד. הבעיה שהוא רוצה לעבוד לא מול לקוחות ולא עבודה פיזית. יש לו מתאמת שמנסה "ללא הצלחה" למצוא לו עבודה .לאור ניסיונך אולי יש לך רעיונות לסוגי עבודה שהוא יוכל להסתדר שם?

22/02/2012 | 20:18 | מאת: י. בן יעקב

כמו הקלדות? [אבל שיטה עיוורת זה צריך סבלנות ועקשנות ללמוד]

מוצאים עבודה.

19/02/2012 | 14:29 | מאת: רע לי

בן 25 כיום אני כ 5 שנים לאחר ת"ד ואני סובל כל לילה מסיוטים זיעה קרה וגם הרטבות אני נמצא כבר הרבה זמן בטיפול עם הפסקות בגלל אי יכולת שלינ להגיע בגלל המצב הנפשי שלי עכשיו אני מתחיל מחדש ואני מקווה שאוכל להתמיד רציתי לשתף או לשאול אני במצב רע מאוד אני כל הזמן עצוב ומיואש אני לא מצליח ומסוגל ללכת לעבוד אני מתגורר עם אמא שלי ואמא שלי לא בדיוק מבינה את המצב שלי ואז קורה בעצם מלחמה בבית כי אני מתפרץ מלא ואני לא יכול לעצור את זה... קשה לי מאוד עם החיים ככה אני לא מסוגל אני נמצא בחובות בבנק אני כבר לא יודע מה לעשות נמאס לי ממש סליחה עם טעיתי איפה שרשמתי אולי התבלבלתי

לקריאה נוספת והעמקה
19/02/2012 | 20:12 | מאת: י. בן יעקב

על מנת "לצאת מהבית" ותקבל סל שיקום להתמודד.

16/02/2012 | 20:55 | מאת: ניר

אני מרגיש לחוץ מאז שהייתי בהלוויה של אבא של חבר שנפטר מדום לב. מאז אני כאילו מקשיב כל הזמן לדפיקות הלב שלי. וקשה לי להפסיק עם זה. וזה גורם לי לחץ נפשי ואני מרגיש שאני חייב להסיח את הדעת שלי מזה. אם אפשר לקבל פיתרון איך להפסיק עם הלחץ הזה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
16/02/2012 | 21:20 | מאת: י. בן יעקב

הפתרון הוא כה פשוט. אל תעשה מזה ענין, דוקא מה שאתה אומר "אני מרגיש שאני חייב להסיח את הדעת שלי מזה", זה מה שגורם שימשיך לזמזם לך בראש, תן לזה, שלא יפסיק, ותראה איך שזה יתאדה מעצמו. לדוג' אחד דואג שלא נרדם וכו' אם למשל הוא יחשוב על זה עוד ועוד בסוף כבר יתעייף ופשוט ירדם. כתבתי מנסיון, והדבר ידוע בכל מקרה אובססיבי וכך מטפלים.

15/02/2012 | 20:37 | מאת: אייל גולן

כאמור סובל מסכיזופרניה ולוקה ב ocd קשה במיוחד . מאוד סובל מאובססיות בראש . אין לי מנוחה ולא לרגע . אני החלטתי להרים ידיים כי אין לי שום דבר שיכול לעזור לי .. > או שמכיון שאני מיואש אני אומר זאת . כן לפעמים ישנה תחושה של הקלה אך ה לא בריאות איתנה אליה אני נכסף . נמאס לי בלהתמודד עם ההפרעות הנ"ל .. ולא יודע מה עליי לעשות בלשפר את המצב . כאמור .. נוטל תרופות ומטופל אצל רופא בקהילה ובנוסף שיחות עם מטפל .. אבל כאמור שכל זה אינן שווה לי כי איני מרגיש טוב עם עצמי . מנסה לעשות דברים כמו התעמלות וכ"ד אך מתיאש מהר מדאיי ובקיצור נמאס לי ממצבי הנפשי הארור הזב . כאילו .. מה עוד לא עשיתי בכדי שהחיים שלי ואני ארגיש יותר טוב .... נמאס לי כבר אין בי ולי כוחות ..

לקריאה נוספת והעמקה
15/02/2012 | 21:36 | מאת: י. בן יעקב

כמתמודד בעצמי, ולמרבה הצער כולנו סובלים ככה, אך נאחזים בכח בתקופות הטובות ולו בכדי שאין שום אפשרות לברוח מן החיים, או סיבות יותר חזקות מזה. אייל, אני כל כך מבין אותך. ואשמח גם אם מתמודדים נוספים יכתבו לך איזה עצה טובה. אבל המשפט "אני החלטתי להרים ידים" מה הכוונה? אתה חושב שיהיה לך יותר קל אם לא תתפקד, אני מבטיח לך שלא, א' כי החיים לא קלים לכל אדם ותמיד בסוף תצוץ לך איזו בעיה שתפריע לך ל"מנוחתך" ב' אתה לא תוכל לברוח מעצמך, מהביקורת העצמית, על השעמום, על החוסר מעש. אז פשוט ההחלטה הזו תנסה להסביר לי את כוונתך, איזה דבר? מה שכן, תוכל ומומלץ לקחת תקופת מנוחה, וזה לא "להרים ידים" אלא להיפך לצבור כוחות. קח לך חודש שלם למנוחה, שזה אומר להפסיק באופן מסודר עבודה וכדו', מאידך לעשות דברים שיעשו לך טוב, יותר מוזיקה יותר בית קפה או דברים שאתה אוהב. אבל לא לשבת במיטה בחוסר מעש, כי לך זה לא יהיה טוב. צא לטיול בארץ. ומילה אחרונה: אתה כותב "אני נוטל תרופות ומטופל אצל רופא בקהילה וכו'. אינני יודע אם אתה ממש מקפיד על התרופות, כי [מנסיון] הרבה פעמים אנחנו מבריזים, כי גם חושבים בין כך זה לא עוזר. ולכן גם הטיפול אצל רופא קהילתי עדיין לא אומר, כי אני בטוח שהוא מציע לך תחלופות שונות, מתוך מטרה לפתור את המצוקה הנוכחית, אך לא בהכרח שיש לך את הרצון לקיים זאת. אך אולי אני ממש ממש טועה. וכאמור, זו לא אשמתך זה תוצאת יאוש ו"הרמת ידים" אך חשוב לומר שטיפול תרופתי תמיד עוזר לפחות לעוצמות החזקות של הסבל וצריך לבדוק אם מקפידים. ולכן, כיון שכאמור אין לאן לברוח, ואין כזה מושג לדעתי "להרים ידים" באופן שיקל עליך, כי ניוון רק יחליש אותך מכל קושי שיבוא, ובחיים באים הרבה קשיים, אז צריך לקחת מענה תרופתי לתקופה הקשה שלפעמים היא גם חודש חודשיים ולהזכר תמיד שהיו תקופות טובות והם יבואו [גם בלי שנרצה] אחרי שיעבור הגל [שאכן לפעמים הוא ארוך] וכדאי להקל את העוצמה כעת על ידי התרופות. אקווה מאד שתרגיש טוב, ואשמח שמתמודדים נוספים יענו.

15/02/2012 | 21:44 | מאת: י. בן יעקב

אני קורא עכשיו את ההודעה שלך מלפני שבוע, מה עליי לעשות בכדי להתעצם ?.? מטופל בשיחות פרטי.. יש תזוזות פה ושם .. עובד מס" שעות ביום ומאוד קשה לי בעבודה .. מצב זה מתסכל אותי .. כואב לי הגוף ותפוס . תשובה: עליך "לעבוד" במקביל גם לסבלנות. אני מבין אותך כל כך כי אני ממש ככה וזה קשה ומתסכל, אבל הצפיה הזאת ולראות שבקושי זז זה שובר אותך בסוף. לכן, לדעתי תבקש הפסקה החודש מהטיפול, גם למנוחת המוח, וגם לעשות חשבון עם עצמך, מה ניתן לשפר, מה אתה חושב הטיפול קצת תקוע. ובכלל, יכול להיות שהרצון להתקדם והשקעת בטיפול ונחלשת מכך. לגבי תפוס לי הגוף, ממליץ לך ללכת למס'אג חד פעמי או אחרי שבוע עוד פעם. תרגיש בן אדם אחר. על העבודה שקשה ואני חושב בהחלט שקשה יותר נפשית, רגשית, מאשר העבודה עצמה, ושוב צפיות מעצמי, וקושי ההתמדה, אז שוב עושים הפסקה החודש, למנוחת הגוף והנפש, עם חשיבה קדימה, יחד עם שינוי תרופתי להרגעה בתקופה הנוכחית.

12/02/2012 | 11:32 | מאת: אוסנת

שאלתי אני לוקחת 3כדורי פרפאן 1כדור דיקנט בערך 4-5 שנים אני סבלת מאזיות אבל לא כמו לפני 5 שנים היום רוצה להתקדם למשל ללמוד להוציא רשיון הפחד היחיד שלי שיפסקו לי את קצבת הנכות

12/02/2012 | 13:00 | מאת: י. בן יעקב

לא יפסיקו לך!!

12/02/2012 | 01:59 | מאת: פבלו

אין לי שום מושג כיצד להסביר עד כמה.. לא משנה ,רציתי רק לומר שאני בן 29 ובעבר הייתי מאושפז יותר מ9 שנים רצוף - 7 במחלקת נוער א בב"ח אברבאנאל ועוד כ2 וחצי במחלקת מבוגרים 6 א,עקב דיכאון קליני וניסיונות (2) אובדניים ,אחד מהם הסתיים בתרדמת שנמשכה כשלושה שבועות ,השתחררתי לפני כשנה לאחר עוד אישפוז ממושך של שלוש וחצי שנים במקום שאינני רוצה לשתף ,לאחר השחרור מצאתי אהבה והתחתנו ואף הספקתי ללמוד ולהוציא תעודת טכנאי ומנהל רשתות ,אך כמובן דפוק נשאר דפוק (לפעמים אין לי מושג פשוט מה הטעם!) וכמובן אף לא אחד מבני משפחתה של אישתי לא מחבב אותי ונורא קשה לי גם העובדה שלי עצמי אין משפחה בחיים ,מאז השחרור התווצרה אצלי חרדה חזקה במיוחד מאנשים ומקומות הומי אדם ,הזכרון שלי נדפק לצמיתות כתוצאה מטיפולי e.c.t (טיפול בנזעי חשמל) עד כדי שלפעמים אני שוכח איכן אני עובד ,שמות קרובים ודברים חשובים אחרים, לאחרונה עברתי כריתת עצבע שלישית כתוצאה מתאונת עבודה לפני שלושה חודשים,וכרגע אני מחפש דרך בטוחה להתאבד דרך שלא תידפק כמו פעמים היו...הסיבה שפניתי לפורום הינה לשאול האם אתם חושבים שישנה דרך לעשות כך בלי לצער את אשתי - שגם כך כנראה מצטערת שהתחתנה עם לא יוצלח שכמותי?... אנא תעזרו לחשוב על משהו שכן מחשבה אינה הצד החזק שלי... ובאמת זו לא קריאה לעזרה אני פשוט רוצה שמישהו יעזור לי לחשוב בעיניין

לקריאה נוספת והעמקה
12/02/2012 | 12:58 | מאת: י. בן יעקב

ישנו אתר נפלא סה"ר תמיכה.

12/02/2012 | 17:06 | מאת: י. בן יעקב

אתה כותב "זו לא קריאה לעזרה" אבל באמת זו כן זעקה לעזרה, אחרת מה אתה שואל שאלות? תחשוב על עצמך לא על אשתך, אתה רוצה תתאבד.. מנסיוני, מחחשבות אובדניות באות ממצוקה וכאב גדול, והשאלות כאלו ואחרות הם איתות [לעצמך!] שהמחש' לא באמת לעשות זאת, אז אתה כן מדבר כאן על הכאב שלך ו"קריאה לעזרה". מאידך, המקרה שלך באמת מורכב אכן כואב ונוגע ללב, מקווה שתתגבר על הסבל, ותמצא ניצנוץ של כוח להמשיך הלאה

11/02/2012 | 16:46 | מאת: רמי

שלום לאחר פטירתו של אבי, אובחנה אימי עם דכאון עמיד וחרדות. במהלך השנתיים האחרונות אף ביצעה מספר ניסיונות אובדניים. כרגע מוכרת ע"י חוק סיעוד ונמצאת בבית עם מטפלת צמודה. מצבה הוטב אך אנו מחפשים גם חונך באופן פרטי, אשר יכריח אותה לבצע את מטלות היום יום ויחזירה למסלול החיים המלא. אשמח לקבל כל עזרה ועצה היכן אוכל למצוא חונך שכזה בטרם תחל הדרדרות שוב - כי ישיבה ארוכה ללא מעש בבית אינה מבטיחה טובות. תודה! רמי.

12/02/2012 | 00:00 | מאת: מיכל

אמך עברה אובדן שקשה לה להתמודד איתו מבחינה רגשית- לעיתים קורה מצב שנשארים תקועים ברגע מסויים בעבר וקשה לשחרר אותו. היא יכולה להמשיך ולחוות את האובדן בכל יום מימי חייה . לכן מאוד מומלץ לטפל קודם כל בניטרול הטראומה ובחרדות אני ממליצה לפנות לטיפול טבעי פרחי באך יכולים להקל מאוד ולעזור לה ואפילו להוציא אותה מזה אם אין לך אפשרות לממן טיפול בפרחי באך אפשר לקנות בבית מרקחת הייתי ממליצה להכין לה את הפרחים: s.o.b - לניטרול הטראומה honeysuckle- לניתוק מהעבר וצעידה לעבר העתיד ולכל חוויה של אובדן וצער. gorse- נותן המון תקווה ומונע יאוש מהמצב הבלתי הפיך aspen- לחרדות שנוחתות כמו ענן ללא סיבה מודעת mimulus- לפחד ממשהו מוגדר horenbeam- הכח להתחיל מחדש בהצלחה

11/02/2012 | 10:04 | מאת: אילן

אני מתמודד המקבל קצבה מהבטוח הלאומי ברצוני לשאול האם הסיוע בפתרון דיור במסגרת סל שיקום של משרד הבריאות מחייב גם שקום תעסוקתי

11/02/2012 | 20:10 | מאת: י. בן יעקב

באופן כללי יבקשו את זה ממך, אך לא תמיד עומדים על הראש. יחד עם זאת מעניין לדעת מה כוונתך לעשות ביחס לתעסוקה??

12/02/2012 | 08:27 | מאת: אילן

תודה על התשובה אני בן 50 ומעולם לא עבדתי אני יכול כנראה להשתלב רק בעבודה במפעלים מוגנים בגלל הבעיות הנפשיות והקשיים החברתיים שאני סובל מהם ועבודה כזאת לא תשפר כנראה את מצבי הנפשי

שלום. אני מחפש מישהו שיכול לעזור לי להבין למי אני פונה לגבי טיפול ואם זה אפשרי גם דיור. יש לי בעיות נפשיות ואני לא מצליח למצוא כיוון בחיים אני חי לבד מוגדר כחולה נפש בביטוח הלאומי הם נותנים לי קצבת נכות מאד נמוכה ואין לי איך לחיות נהפכתי למטרד למשפחתי והם לא רוצים קשר איתי, הם משלימים לי לשכירות דירה וחשבונות ומבקשים ממני למצוא פיתרון מהיר כי אין להם איך להמשיך לתמוך בי כלכלית. על מקום עבודה בכלל אין מה לדבר יש לי התפרצויות זעם ובכי לא נשלטים.ואני מסוגל להחזיק מעמד במקומות עבודה פניתי למחלקה הסוציאלית בישוב בו אני גר והפנו אותי לבית חם טיפול בנרקומנים למרות שאני לא נרקומן והמקום עשה לי ממש רע אז וויתרתי על זה. אשמח לדעת למי אני יכול לפנות כי המצב שלי קשה ואני לא יכול להמשיך לחיות בצורה הזו. בתודה מראש, קובי.

לקריאה נוספת והעמקה
06/02/2012 | 19:41 | מאת: י. בן יעקב

היי קובי, אשמח אם תציין איזור מגוריך בכללי לא פירוט ממש רק דרום צפון וכו'. האם אתה מטופל בתב"ן ויש לך עו"ס מלווה? לא ציינת מדוע הקצבה שלך נמוכה? כי זה כן אומר שאתה יכול להחזיק את עצמך, אבל בכל אופן אם חלה הדרדרות אתה יכול לפנות בבקשה שוב לבטוח לאומי [אך חשוב בליווי עו"ס כי לבד תלך לאיבוד] ולציין את ההרעה, ושגם משפחתך לא מוכנה לתמוך בך, כן כך תכתוב כי זה אמת, וכך שאינך יכול להחזיק את עצמך כלכלית ודיור וכו'. אינני יודע את הסיבה שבחרו בשבילך מקום של נרקומנים, אז פשוט תשתף את הרגשתך במחל' הסוציאלית, ושוב תבקש עזרה מקיפה של ליווי עו"ס והפניה לתב"ן קרוב. אני בטוח שזה ישתנה. בהצלחה

אני גר במרכז הארץ אני לא יודע מה זה תב"ן ועו"ס שטיפלה בי שייכת למחלקת התמכרויות ולא הסבירה לי על דבר כזה וכל מה שעניין אותה זה לא מצבי הנפשי והדיכאונות, אלה שאני יגיע למרכז למכורים "בית חם" אני רוצה לציין שאני לא משתמש בסמים, וגם הבדיקות שתן שנתתי הוכיחו זאת מכיוון שסיפרתי לה שבעבר התנסתי בעישון היא יצאה מנוקדת הנחה שאני "מכור נקי" וצרפה אותי לאותו מרכז גמילה ואני לא משתמש בסמים! במרכז גמילה ניסו לשכנע אותי שאני "מכור נקי" ואני חייב להיות חלק מהמקום בעוד שאני לא משתמש או סובל מבעיית התמכרות לסמים מכל סוג הסברתי שיש לי סעיף של חולה נפשית "מאניה דיפרסיה" ואני לא מצליח להסתדר מבחינה חברתית וכלכלית וזה לא ממש עניין אותה חוץ מזה שאני ילך לאותו מרכז של נגמלים מסמים, הסברתי לה שאין לי בעיית סמים ויש לי בעיה נפשית שמקשה עלי להחזיק את עצמי במקומות עבודה ויש ימים שאני הולך לישון רעב ואני זקוק למה שמגיע לי על פי חוק (הנחה בחשבונות, סיוע בשכר דירה, ובדיקה למה הקיצבה כל כך נמוכה) ולא קיבלתי שום עזרה בנושא! שקעתי בדיכאון חזק עקב הסיטואציה המביכה והלא קשורה למצבי כלל. שיתפתי אותה במצבי והדיכאון שאני נמצא בו והתשובות היחידות שקבלתי זה שאני "מכור נקי" ואני חייב ללכת למרכז גמילה באופן קבוע מה שאין לי קשר אליו בשום אופן! אני אנסה לדבר איתם שוב ולבקש את עזרתם כפי שאתה מציע, אני מקווה שהם יסייעו לי. המחלקה הסוציאלית בישוב שלי מחולקת לשניים, עובדות סוציאלית רגילות ומחלקת התמכרויות. במחלקת התמכרויות לא מטפלים באנשים עם בעיות נפשיות ולא ממש מבינים אותי הם טוענים שמספיק אם עישנתי פעם סיגריה של גראס אז כל הבעיות שלי זה מזה אפילו שאני ממש לא בעניין הזה וזה ממש לא המצב שלי. אני הייתי מטופל בעבר בכדורים נגד דיכאון כאשר עברתי גרושים והפסקתי על דעת עצמי את הטיפול אליו אני מעוניין לחזור כי כולם אומרים לי שאם אני לא מסוגל להסתדר בחיים חברתית וכלכלית אני משוגע ואני כבר חושב שזה אולי נכון. לכן אשמח להצטרף לקבוצה ו\או טיפול באנשים הסובלים מבעיות נפשיות ולא מבעיה של התמכרויות לסמים. כל ניסיון שלי להסביר שם את עצמי לא נענו ואני פשוט לא יודע איך להתמודד עם מציאות שמנסים לשכנע אותי שאני "מכור נקי" בעוד שאני מוגדר בביטוח הלאומי כסובל ממאניה דיפרסיה. אני אשתדל להאעזר בעצתך ואברר מה זה תב"ן ואיך אני יכול לקבל טיפול בדיכאון אליו נקעלתי שוב כתוצאה מאי יכולתי להשתלב בחברה ולמצוא פרנסה. תודה רבה רבה על המענה והעצות מקווה שהסברתי את עצמי. אני אשתדל לעדכן אותך בהמשך.

01/02/2012 | 11:09 | מאת: מליסה

במבחן שעשו לי לפני כשנתייפ נמצאתי כבעלת יכולת דומיננטית בתחם היצירתי. אני לא יכולה להתייחס לתוצאות המבדקים שנערכו לי לפני שנתיים . משום שהייתי יותר מידיי מדוכאת ??(כלומר סבלתי מאוד מדיכאון מג'ורי),הייתה לי רמת סוכר בסביבות 500 לפחות(אז ,בזמן ביצוע הבחינות לא ידעתי בככל שיש לי סכרת),היתה לי דלקת פרקים תוקפנית כתוצאה מהסכרת.שגם עליה לא ידעתי) כל המחלות הללו עדיין קיימות ומלוות אותי ,אך היום אני מטופלת תרופתית קצת יותר טוב במיוחד יש שיפור קל בנושא הדיכאון.בעבר לימדתי בתיכון,לימדתי לבגרויות. באופן פרטי לימדתי אנגלית ןמתמטיקה לבגרות. בנוסף בעבר הרחוק יותר עסקתי במלונאות והגעתי לעמדה מינהלית בכירה. אני אישפזתי את עצמי מרצון/מרצוני החופשי בבית חולים פסיכיאטרי ואחרי שבועיים הוגדרתי כבעלת אישיות גבולית . האמת היא שהגדרה זו לא הולמת אותי בכל הקריטרוינים אולם לא נמצאה הגדרה מתאימה יותר. לפני האישפוז בשיחה של 2 דקות מקסימום אמרו לי שאני בעלת הפרעת אישיות נרקסיסטית . זאת ככל הנראה לאחר 7-8 שנים של טיפול נפשי פרטני ופרטי שבו פסיכולוגית שהרוויחה ממני הון עתק בשביל אפס או כלום עזרה אלא ההפך היא רק ניצלה אותי ועשקה אותי כלכלית והיתה פשוט עלוקה וקרציה מרושעת (אבל הייתי במצב נפשי קשה מנשוא ומדורדר מידיי מכדי להבין זאת ) בסופו של דבר הודעתי לה שאני עוזבת ועוברת לטיפול של קופת חולים היא שלחה אותי ל"טיפול" אצל חברה שלה בקופת חולים וגם זו לא הייתה מי יודע מה בלשון המעטה.גדלתי בבית ששני ההורים היו במצב נפשי מזעזע. שניהם עברו את השואה באופן מזעזע כילדים וכמעט כל המשפחה שלנו נשלחו לגזים ולמשרפות.בשל העובדה שהם נוצלו באופן מחפיר והתיחסו אליהם באופן מזעזע ומחפיר. אימי ניצלה אותי ורימתה אותי כל החיים,זה כלל מכות , התעללות רגשית,מפשית,מילולית ועוד...כדי שאם תתרחש שואה בשנית אהיה מוכנה לזה ואוכל לשרוד אותה..בבית הספר היסודי במחנים ארציים נמצאתי כבעלת IQ מעל הממוצע ונאמר להוריי שאוכל ללמוד כל מקצוע ושאצליח בכל מקצוע.למרות שלא היו שום תנאים בבית (כל הזמן אימי צרחה כמו מטורפת והרביצה לנו)עדיין רוב הציונים שלי היו בסביבות ה90-100 כשרוב הציונים היו בעצם 100.לקראת כיתה שביעית ירדתי בציונים משום שאי אפשר יותר היה להוציא ציונים גבוהים בלי לפתוח מחברת או ספר.בכל אופן יש לי בגרות מלאה עם ממוצע 8.2 או 8.4 לא זוכרת כרגע שזה לא נורא במיוחד בהתחשב בעובדה שלא השקעתי כלום וגם ברחתי מהרבה שיעורים לים או לחברה טובה שלי.בגיל 16.5 בערך אולי קצת קודם לכן "תפסתי" יוזמה סתם בכדי לקבל אינדיקציה לגבי מצבי עברתי בחינות והתקבלתי לחוג למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב כמובן שאם כל המכות הצרחות וההשפלות לא היה שום מצב שאי פעם אוכל לשבת בשקט וללמוד בבית הוריי.אז החלטתי לעזוב את האוניברסיטה ואיכשהו לסיים את התיכון. בחו"ל בתחום המלונאות הגעתי לעמדה ניהולית הייתי אחראית על הקבלה על מחלקת הזמנות ועל כל נושא ניקיון ותחזוק כל החדרים במלון ועוד.... זה בערך "על רבע רגל " לגביי היכולות שלי . בתודה מראש על תשובתך ,מקווה לכמה שיותר התיחסות,הכוונה וי(י)עוץ מעשיים לדברים שכתבתי, -מליסה

לקריאה נוספת והעמקה
01/02/2012 | 20:08 | מאת: י. בן יעקב

כפי שהבנת מהכותרת את התשובה, לא נכון למדוד לפי כישורייך מהשנים ההם. כי עברת סוג של משבר מאז. אני חייב לציין, שאני מזדהה מאד עם סיפורך, גם כמי שסובל רגשית בהפרע' גבולית זו [אגב, אכן כדברייך הרבה פעמים פשוט כי זו האבחנה הכי קרובה. כלומר, כי אינה מופיעה בביטויה הקשים כמו נסיון אובדנות או סמים ואלימות, אך עדיין התמונה הכללית שייכת להגדרה הזו]. כואב לי בכאבך, אני כילד אמנם לא עברתי שואה, אפילו שרגשית היה לי קשה מאד מהיחס המשפיל של אבא שלי, אבל ממש לא ברמות כמו שלך. ויחד עם זה אני מצדיע לך. התרגשתי מאד לקרוא על האקיו הגבוה שהפגנת לאורך כל השנים יחד עם כל הסבל ובעצם יחד עם העדרויות מהלימודים. וזה מאפיין מאד את ההפרע' הגבולית, ואני גם 'מחמיא' לעצמי שאני דומה לך, ואני גם שואל את עצמי, איך אני באקיו גבוה ומספיק המון אבל יחד עם כל העיכובים והמחסומים מכל עבר? ולסיכום, את צריכה להיות מעודכנת בכישורייך של עכשיו, וראשית אני לא חושב שצריך בשביל זה 'אבחון' קודם כל מה את חושבת, מה את רוצה? מה את מסוגלת? כי את כותבת שאת רוצה סוג עבודה בדוכנים שזה הרבה פחות ממלונאות או לימודים פרטניים. לכן תעשי רשימה עם עצמך מפורטת, וחשוב לפנות לעו"ס, אני לא יכול להמליץ וכדו', אבל יותר קשה לבד, אבל העו"ס בעיקר תפנה אותך אל מי שייעץ לך שנקרא תעסוקה נתמכת גם לגבי 'אבחון כישורייך וגם עזרה בעבודה עצמה וכו'. מאחל לך בהצלחה ועוד מילה, אנו בהפרע' זו לוקחים קשה רגשית וגם באופן אישי. חשוב לשנן שנכון שלצערינו הרגש שולט בנו, אבל לזכור לתת פרופרציות. כשאת כותבת על הפסיכולוגית שעשקה אותך וכו' והיתה מרושעת. הענין זה לא אם זה אמת או לא [אני גם לא 'מסמפת'הכי פסיכולוגים, כי אמנם טיפול זה דבר שמאד עוזר, אבל מה לעשות שברוב המקרים, הוא נכשל. עובדה. כי זה דורש כוחות ומאמצים, אבל=] תוכלי לעשות מבדק לפי הסגנון שתיארת שיש כאן 'העצמה' כלומר הכנסת יותר ביטוי מהרגש מאשר העובדות, מה שאומר שזה דיבורים של הרגש. ושוב, אכן זו ההרגשה, [ובהפר' גבולית אנו הולכים יד ביד עם הרגש] אבל אדם מן החוץ לא יקבל את דברייך, בגלל שהצגת אותם מן הרגש ולא מן השכל, וגם אם תגידי עובדות כל עוד תוסיפי מילים מועצמות של רגש, זה שוב יפספס את האמינות. כי כשבודקים דבר נכון או לא, זה חייב לעבור שכלית. הארכתי.. ומקווה שיהיה לך רק טוב. רק לסיום: שאלות טכניות כמו איזה עו"ס וכדו' ואיפה אפשר לעבוד וכו'. אינני יודע להמליץ, לכן לא אוכל לעזור בנידון.

שלום לכם, איך ניתן לצאת מהעבודה בדוכנים הנקראים "שכולו טוב "או יוצרים הזדמנות משום שאני אפשר להשתכר שם משכורת אמיתית אלא זה יותר דמי כיס מסחינת הסכום החודשי . גם נפשית מאוד מאוד קשה לי לעבוד אם האנשים שם.כל חיי עבדתי עם אנשים רגילים או נורמלים שהיו יחסים של תו וקח סבירים ואילו במקום זה, שכולם מוגדרים בו כפגועי נפש כולם כולל הבוסים רק מנצלים וגונבים אותי . אני מתנצלת אם דברי נשמעים קשים ,אבל זו המציאות בה אני חיה. רובם המכריע של האנשים שאני עובדת איתם או לא מסוגלים בכלל לעבוד או לא רוצים לעבוד.ובגלל שאין להם כסף לאכול או לשלם חשבונות מיידי פעם הם גונבים . והם גם מפחדים פחד מוות מהבוסים שלהם שכל הזמן מוסיפים ןמטילים עליהם עוד ועוד מגבלות ואיסורים.

לקריאה נוספת והעמקה
31/01/2012 | 19:52 | מאת: י. בן יעקב

שלום, את לא מציינת מה כן המסוגלויות שלך, כי מצד אחד הדוכנים וכדו' באמת מדובר ברמה הכי בסיסית. ואם את יכולה ליותר, אז תעלי עוד שלב, כמו בתוך סופר גדול או עבודות נקיון. בכל הנוגע לתעסוקה יש את הליווי של התעסוקה נתמכת ואני מקווה שיש לך עו"ס שתעזור לך בכל הפרטים. אגב, הדברים שאת מתארת אכן נכונים, [ושוב לא ח"ו כפגיעה באנשים], יחד עם זאת מנסים לעזור ולתת גם להם מענה. ואכן את צריכה משהו אחר. בהצלחה.

עשיתי בחינות או מבדקים להתאמה מקצועית אבל הייתי חולה מאוד גם רמת סוכר גבוהה ביותר וגם דיכאון קליני/מגו'רי (אמנם לקחתי כדורים נגד דיכאון כבר ארוכה לפני המבחנים )כשבצעתי את המבחנים.לפגישה עם העוסית והפסיכולוגית של המכון לא הגעתי משום שהעוסית שטיפלה בי אז לא אמרה לי לבוא. בסיכומו של דבר העו"סית הזו אמרה שהכישרון הדומיננטי שלי זה יצירתיות (על פי המבחנים או המבדקים שביצעתי) המנהלת שיקום אמרה לגשת עוד פעם למבחנים האלה בעתיד.בעבר לפני מספר שנים עבדתי בהוראה על פי רוב פרטית ובעיקר לימדתי לבגרויות

י. בן יעקב שלום רב, מאחר וכבר תקופה ארוכה אין לי שום עו"סית .שאלה לי אליך, מה הכי טוב בשבילי : האם לחזור לאחת העו"סיות העובדות ב"אנוש" T או האם לקחת עו"סית ממקום אחר כמו הרווחה או משרד הבריאות? בתודה מראש-מליסה.

30/01/2012 | 18:14 | מאת: ערן

שיש לימודים אנגלית בירושלים במחיר מוזל עם מורה פרטית אשמח שתתן לי קישור לאתר שאמרת במסגרת של 'שקל' אני מת"א אבל מוכן לנסוע בשביל זה לירושלים תודה רבה

30/01/2012 | 20:17 | מאת: י. בן יעקב

לגבי "שקל" בירושלים המספר הוא 026720157/8 מיכלי. יחד עם זאת אני בטוח שיש דברים כאלו גם בת"א, וכדאי לך גם לשאול אותם על כל זה בהצלחה!

31/01/2012 | 14:06 | מאת: ערן

30/01/2012 | 10:54 | מאת: אב

מעבודה יוצת גבוהה יותר מהקצבה

30/01/2012 | 12:48 | מאת: י. בן יעקב

בערך בממוצע?

עד כחודש. אך הרבה פעמים זה יותר מהר. בעיקר אם העו"ס מזרז את זה.

30/01/2012 | 09:14 | מאת: י. בן יעקב

חשבתי שהכוונה תוך כדי שהות בביה"ח. כי בקהילה זה לוקח יותר.

שלום לכל מי שקורא ויכול לעזור אני בת 26, יש לי חברה הכי טובה בת 25, אנחנו כבר 7 שנים בחברות חזקה, החברות הכי טובות, היינו פה אחת עבור השנייה בכל הרגעים, אושר ועצבות, כאב ושמחה. סיפור החיים של חברה שלי הוא מאד כואב ועצוב. תמיד ידעתי זאת, אך האמנתי כי הכול נובע עקב משהו מסוים שעברה, ושזה יעבור. בעקבות אירועים מסוכנים בזמן האחרון אשר חברתי הייתה מעורבת בהם, החלטתי לדבר עם אמה ולפתוח את הכול, וכן, לשאול אותה שאלות, שמעולם לא הייתה לי תשובה עבורן. אתחיל בלהציג את חברתי, צד אחד שבה- החברה שאני מכירה, החברה שיש לה המון חברים ותמיכה ומקבלת המון אהבה וחום מהסביבה. היא אדם טוב במהותה, נאמנה מאד, תמיד מקשיבה לאחרים,חברותית, עוזרת ואוהבת, תעשה הכול בשביל חברים שלה, תומכת, חיננית, יפה ומקסימה, כובשת, אשת שיחה, נבונה, מתוקה, בוגרת במחשבתה, עם המון שמחת חיים ואהבה לצחוק ושמחה. יש לה המון חברים. מקרה אישי שלי אשר מוכיח האמור – עברתי תאונת דרכים קשה, בעקבותיה במשך חצי שנה הייתי בכיסא גלגלים, במשך כל התקופה של חצי השנה, היא הייתה שם בשבילי , תמכה בי בצורה ובאופן שאף חבר מעולם לא עשה עבורי, כמעט 24 שעות ביממה, הייתה אצלי בבית בכל יום עם משפחתי. בחצי שנה הזו, היא הקשיבה לי ולחששותיי, שמה אולי מעולם לא אחזור לתפקוד מלא, וכן חששות טבעיים שקיימים אצל נפגעים לאחר תאונת דרכים. וכן, שמחה אותי והעבירה את זמני. אני רואה בתמיכה הזו, כמשהו מדהים, של אדם חזק, מוסרי ונאמן אשר מאד רגיש למצוקות של אחרים. לאחר שהצגתי את הצד שאני אוהבת בה, אציג את הצד האחר שבה, הצד אשר נחשפתי בטיפות קטנות בכל השנים, ובימים האחרונים, נחשפתי אליו באופן מוחלט וברור עקב שיחה עם אמא שלה ואחותה בת ה-20. חברה שלי מגיעה מבית "הרוס", יש לה 2 אחיות ואמא, אביה נטש את ביתן (מוחית לא פיזית) כשהיא הייתה בת 4, מעולם לא היה שם עבור אף אחד מבני המשפחה, היה המון בחו"ל והתכחש לחייו כאבא וכאיש משפחה. אביה הוא שקרן אובססיבי, גנב כפייתי, אשר גנב מכל המשפחה, מהאמא, מהילדות, את החסכונות שלהן, מההורים, מכל אחד אשר היה לו קשר מולם, רוקן את כל כספי המשפחה (באופן "חוקי" עם עורך דין") הוא הוביל את המשפחה למצוקה כלכלית קשה, ומציאות מאד כבדה, אשר הובילה את אמה לעבוד 14 שעות ביממה, עם 3 בנות בבית, אשר לא זכו להדרכה, חינוך ותמיכה. חברתי, כשהייתה בת 10, גידלה את אחותה הקטנה אשר הייתה תינוקת, לבדה מכיוון שלא היה איש בבית, האב מעולם לא היה שם, ואמה עבדה בפרך בכדי לקיים את המשפחה ובכדי לצאת מהמצוקה הכלכלית הקשה שאביה הוביל את ביתה. בשנים לפני גיל 15, אמה מספרת שהיא הייתה אדם נורמטיבי, עם שמחת חיים, ולא היו תסמינים אשר מראים על בעיה או מצוקה. בגיל 15, חברתי עברה אונס, אביה באותו זמן היה בחו"ל, וכשסיפרו לו על כך, הוא לא חזר ארצה, ונשאר שם כמה חודשים (חודש, או חודשיים אני לא זוכרת) היא לא הלכה לטיפול, ועקב חוסר התמיכה מחוסר הברירה בביתה, פשוט המשיכה הלאה. אמה מספרת שכמה חודשים לאחר מכן, החלו תופעות אשר תסמיניהן זהות לאביה. היא החלה לגנוב כספים, לשקר באופן אובססיבי (כלפי חייה בלבד ולא על אחרים) , גנבה מאמה חסכונות, עשרות אלפי שקלים, אם ארנקים היו זרוקים בבית, הייתה גונבת כל מה שיש. בכל שנות החברות שלנו, לא ידעתי על הכספים ועל הצורך שלה לגנוב, ידעתי שהיא עברה אונס, ושייכתי את כל מעשיה להרס עצמי של בחורה שלא טיפלה בעצמה כמו שצריך, תמיד הייתי שם בשבילה, להקשבה, לתמיכה, ולעזר. בכל שנות חברותינו, היו לה 3 קשרים ארוכים עם גברים, הקשרים היו אובססיביים, לא טובים, הרסניים מאד, ובסוף לקראת פרידתם ממנה, היו לה רגעים מאד קשים מחשש עצום מנטישה. יש לה חרדת נטישה מאד חזקה, ובכדי להתמודד עם זה, בכל קשר כשעמד להסתיים, היא החלה קשר חדש עם בחור חדש "כל הבא ליד", וכל התהליך חזר חלילה, גם בשני הקשרים שלאחר מכן. חשוב להדגיש כי לפני כשנה וחצי היא החלה לעבוד, פעם ראשונה בעבודה שהיא החזיקה בה מעמד כשנה וחצי, ולא התפטרה אחרי שבוע, (כמו בעשרים העבודות שהייתה בהן) , אני וחברותיי גם זיהינו כי היא פוגעת בעצמה פיזית, הייתה מופיעה עם שריטות וחתכים בגוף, והוצאנו את זה בפניה, היא הייתה משקרת המון שהיא נפלה, שהיא נדרסה ע"י אופנוע, שהיא נפלה בדרך לעבודה וכו. בסופו של דבר עקב שיחה נוקבת וקשוחה, היא הודתה באמור ואמרה שהיא משקרת ופוגעת בעצמה כי היא לא מרגישה טוב עם עצמה מיום האונס, שהיא בהרס עצמי בלתי פוסק. אמרנו לה שהיא צריכה ללכת לטיפול, היא הלכה לטיפול פסיכולוגי (גם אנחנו היינו איתה חיכינו בחוץ) אך הטיפול לא עזר, כי היא בחורה מאד פקחית, נבונה וכובשת, והיא הצליחה "לעבוד" על הפסיכולוג, ולא סיפרה לו את כל האמת. היא סיפרה לו מה שהוא רוצה לשמוע, וכיוונה אותו לרחם עליה ולהוביל אותו להגיד שהיא בסדר ושהיא יכולה לחזור לחייה. בחודשים האחרונים הגיעו תסמינים נוספים, היא גנבה כספים משני בני הזוג האחרונים שלה, מכמה חברות, לפני כחודש פיטרו אותה מהעבודה + מקרה קשה הוא בסוף השבוע האחרון הקשור לבן זוגה, אשר הוביל אותו להיפרד ממנה למרות האהבה הגדולה שהייתה בניהם. שהמעשה שהיא עשתה לו הוא הדבר הכי חמור שהוביל אותי ואת חברה שלי לדבר עם אמה. התבשרנו כי זו אכן סוג של הרס עצמי, אך הרבה מעבר. שאביה הוא כזה, שהיא גונבת כספים מגיל 17, ללא הכרה, שיש לה כנראה "הפרעת אישיות גבולית" כמו לאביה ושהיא שקרנית כפייתית. אני וחברתי עשינו איתה שיחה והצגנו בפניה את כל האמור, הסברנו לה שהיא עושה מעשים קשים ורעים, אשר עלולים להוביל אותה להסתבך עם החוק, שהיא כבר בגיל אשר יש תוצאות למעשים שלה, שהיא לא יכולה להמשיך כך, שהיא בגילה צריכה לקחת אחריות למעשיה, שהיא מסכנת את עצמה, את משפחתה ואת הסובבים. היא יודעת שדיברנו עם אמה, אמרנו לה שאנחנו יודעת הכול, שהיא לא יכולה להמשיך כך ושהיא חייבת ללכת לטיפול ולא, היא תהרוס את חייה, והבהרנו לה שביום שהיא תוותר על עצמה, לא תשתף פעולה, ולא תיקח את הטיפול ברצינות, גם אנחנו נוותר, כי אנחנו לא יכולות להציל אותה מעצמה. שהיא חייבת להראות רצינות. היא הודתה בכל האמור, אמרה שהיא בדיוק כמו אביה, גנב ושקרן, ושהיא יודעת שהיא הורסת לעצמה את החיים, ושהיא לא רוצה לסיים כמוהו, ורוצה ללכת לטיפול. מאותו יום אני וחברתי מנסות למצוא לה פסיכולוגים אשר מקבלים מטופלים דרך קופת חולים, מכיוון שהיא לא יכולה להגיע באופן פרטי עקב מצוקתה הכלכלית. החיפושים לא מניבים תוצאות, כל פסיכולוג ששומע על מה מדובר, ישר אומר שהיא צריכה פסיכיאטר, או שהיא צריכה להיות במסגרת, במכון לבריאות הנפש, או לא משנה מה. ושטיפול פרטני מול פסיכולוג לא יוביל לתוצאות טובות, בקיצור, הם פסיכולוגיים קליניים אשר לא מוכנים לקחת על עצמם "תיק" כזה. ניסיתי להסביר להם שאני לא בעלת מקצוע, ואני לא יכולה להגיד לחברתי שהיא צריכה ללכת למוסד, או למכון לבריאות הנפש, או לפסיכיאטר, כי הם צריכים לאבחן ולהסביר לה שהמקרה שלה קשה ושדרך הטיפול האפקטיבית ביותר היא X. אני לא רוצה לקחת אחריות על עצמי בדבר שכזה, לא רוצה להיות האדם הרע שמאפיין אותה כ- "חולת נפש" בשביל זה יש בעלי מקצוע. הצרה היא שאף פסיכולוג לא מוכן לקחת זאת כתיק דרך קופת החולים, אלא רק באופן פרטי. אני מתוסכלת, ממורמרת מהמצב, כמעט ומרימה ידיים, ולא יודעת מה לעשות יותר. האין טוב בעולם הזה? האם הכול מסתיים בכיס שלנו? איפה לבם של אנשים? גם ככה המצב קשה, כל זה לא תורם, אנא עזרו לי, אנא הציעו לי מה לעשות, אני במבוי סתום וחברתי מתדרדרת מיום ליום.

לקריאה נוספת והעמקה
28/01/2012 | 07:06 | מאת: י. בן יעקב

שלום לך, קראתי את סיפורה הכואב של חברתך. [אגב, קצת קצת דומה ניתן לשמוע מסיפור חייה של פנונה ב"אח הגדול". לא? ולכולם יש תקוה בכל מצב]. במקרה קראתי את תגובתה של שרון לויט בפורום אובססיה וטורדנות, ואני מסכים עם כל מילה שם! רק אוסיף: ראשית, כל טיפול ובפרט בהפרעה גבולית [כאן בעקבות ובהחמרת האונס] הוא לא קל בכלל. לא למטפל ולא למטופל. לכן, אני כן מבין את 'ההתחמקות' של הפסיכולוגים. אם כי בודאי לא בתיאורים שלהם שחייבים פסיכיאטר וכו' וברור כדברי שרון שהיא לא חולת נפש. ואגב, חשוב שתאמרו לה את זה. את מתמודדת כעת [לא "יש לך.."] עם הפרעה קשה [הנקראת הפר' גבולית] ואדרבה יש לזה סיבה, ושאת לא אשמה בה! וגם חוץ מהאונס היא באה ממצב חיים קשה מאד. אגב, מדברייך נשמע שאתן קצת מאיימות עליה ושתקחי את עצמך ברצינות.. לדעתי זה רק ירחיק אותה במהירות ממכן, ואולי לכן יהיה קל, רק השאלה אולי כדאי להשקיע קצת בכל זאת חברות והרי היא מאד התמסרה אלייך אחר התאונה. וכאמור בהפרע' גבולית כבר 'נמאס' ממנו.. וזו אחת הדוגמאות לקושי הגדול בקשר ובטיפול. -מה שכותבת שרון: עלייך לזכור, כי הטיפול שחברתך תעבור הוא קודם כל תלוי בה, גם מבחינת ההגעה לטיפול עצמו וההשתתפות בו, וגם מבחינת שיתוף הפעולה. –הלא זה בכל טיפול פסיכולוגי ונפשי ככה. ואין כאן איזה עצלנות או זלזול מצד חברתך, תאמיני לי כמה קשה זה טיפול ושינוי. מה שכותבת שרון: עם זאת, מסגרות שבהן הטיפולים אינטנסיביים וניתנים על ידי צוות רב מקצועי (כמו מרפאה ציבורית) הן אכן, פעמים רבות, יותר אפקטיביות וללא עלות כספית כלל. ייתכן שהפסיכיאטר ימליץ בתוך התחלה על "אשפוז יום" במחלקה פסיכיאטרית, שהיא מסגרת שבה המטופל מגיע לטיפולים שונים במהלך היום ולאחר מכן חוזר לביתו. ישנן מסגרות כאלה הפועלות רק מספר ימים בשבוע. בהמשך, ניתן לקבל טיפול פסיכולוגי במרפאה הציבורית של בית החולים. קיימות מרפאות טובות מאוד המותאמות במיוחד לטיפול בבעיות מסוג זה. -אני ממש מצטרף לכל מילה כאן. ואגב, אפשר לפנות ישירות למיון לבקש פגישה אצל מנהל ה"אשפוז יום", ולפחות דרך עו"ס. אבל לא צריך לשלם פגישה לפסיכיאטר שיעשה את זה לכם. וגם אני מציע לך להראות לה את ההודעה בפורום, כולל התשובה שלי, ולתת את הבחירה עבור המשך הטיפול בידיה. כל טוב ובהצלחה!

האם חברתך עבדה במקום עבודה רגיל או מקום לפגועי נפש? באיזה סוג עבודה חברתך עבדה ? האם היא שנאה אהבה או את מקום עבודתה ? איך היגעת למסקנה שהיא שקרנית אובססיבית ? מה הסיבה המדויקת שבגללה חברתך פוטרה?

24/01/2012 | 11:01 | מאת: תמר

אשמח אם תוכל לעשות לי סדר- מה ההבדל בין השירותים שמציע בט"ל לבין סל השיקום של משרד הבריאות? כי הבנתי שגם בט"ל מציע קורסים להכשרה מקצועית? כמו"כ מה פירוט הזכויות שמעניק בט"ל לנפגעי נפש? אשמח לתשובתך המהירה.. תודה רבה רבה..

25/01/2012 | 22:20 | מאת: י. בן יעקב

יש שם פורום זכויות ב.ל. בהצלחה רבה!

שלום.אני כבר שנה וחצי עובדת במפעל מוגן .ועכשיו כבר מדברים איתי על תעסוקה נתמכת.רציתי לשאול כמה שאלות. 1.האם קיימת עבודה בשוק החופשי שהיא חלקית.? לא 8 שעות? 2.האם קיימות עבודות שהן בלי הרבה אינטרקציה עם אנשים.כלומר.עבודות בלי הרבה אנשים? 3.האם זה שאתחיל לעבוד בעבודה נתמכת יגרום לכך שיורידו לי את הקיצבת נכות? זה מאוד מאוד מדאיג ומפחיד אותי כי אני חיה על הקיצבה ומתפרנסת ממנה. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
22/01/2012 | 17:33 | מאת: י. בן יעקב

1. בודאי 2. כנ"ל 3. לא יורידו לך כתבתי מנסיוני

21/01/2012 | 16:36 | מאת: מעוצבנת

אני נכה נפשית 25 שנים עם סל שיקום כבר 5 שנים לאחרונה הדרדר מצבי הכלכלי והחלטתי לעבור לדיור מוגן.מיד מצאתי עבודה במקום רגיל,כאשר שיגרת חיי מופרעת בלי סוף ע"י פגישות עם מטפלים.טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטר שהיו לי מהעיר שבאתי ,שאת הפגישות האלה רציתי להמשיך.אליהן נוספו פגישה פעם בשבוע עם עוסית מחוץ לדירה ושתי פגישות עם מדריכת שיקום,בדירה.אמרו לי,האחראים על דיור מוגן, שאין דיור ללא הטיפול,שבעצם הכסף מתקבל ממשרד הבריאות על הליווי ולא על הדיור,ושאם אני לא רוצה את הטיפול אני אצטרך לוותר על הדירה.לעזוב את הדיור אי אפשר מפני שהמצב הכלכלי קשה מאוד גם לאנשים ללא נכות.ואני לאט לאט מקבלת את ההפך משיקום.אני מתוחה ועצבנית ,העבודה נפגעה לי,שזה אומר שהפרנסה נפגעת.בקיצור הצילו משיקום גרוע מבורות חוסר רגישות אין אונות וחוסר אכפתיות מרווחתו של המטופל.מי שמרגיש כמוני מכווץ,פגוע לא מטופל בצורה ראויה מוזמן להגיב. מעוצבנת נורא

21/01/2012 | 20:11 | מאת: אייל

שלום לך ! ראשית מאוד נגע לי ללב הסיפור שלך .. תהיי חזקה כמו שרק את יודעת .. ועליי לומר לך שגם אני הייתי במסגרת של דיור מוגן וקיבלתי המון עזרה וליווי מצידם . את פשוט צריכה לומר לך בראש שהם כאן רקבשביל לעזור ולקדם אותך . ואם זה לא נתפס לך או לא מוצא חן בעינייך את יכולה לעזוב ולהשכיר דירה בצורה עצמאית ואז תהיי לבד ללא העזרה של המדרכים ןהעו"ס . ואוליי זה יהיה חבל . אבל רק את צריכה להחליט . אציין > שאת זכאית לקבל ממשרד השיכון עזרה גם ללא דירה במסגרת דיור מוגן . שיהיה לך ברור . בהצלחה .

27/01/2012 | 00:22 | מאת: רונית

באמת מרגיז האילוץ הזה לקבל שירות. אבל נכון שעיקר השירות הוא הליווי כי הרי יש אנשים שמקבלים דיור מוגן בביתם עליו הם משלמים שכ"ד או משכנתא במיטב כספם ובכ"ז נפגשים עם עו"ס ומדריכה. ולכן השאלה היא איך אפשר לתמרן בין שני אלו. אני לא יודעת איפה וממי את מקבלת שירות ולכן אני אנסה להציע אפשרויות באופן כללי. צודק מי שכתב קודם שאת יכולה לעזוב ועדיין לקבל סיוע בשכ"ד (אם את זכאית כמובן). את יכולה גם להיעזר בשירות כדי למצות את הפוטנציאל הכלכלי שלך (ניהול תקציב ועבודה...) ואז יהיה לך יותר קל לעזוב. את גם מקבלת שירות די אינטנסיבי אז את יכולה לפנות לקבלת הפחתה (למשל מדיור מתוגבר למוגן רגיל או מדיור רגיל ללוויין) ואז יהיו לך פחות פגישות עם הצוות. אני מקווה שעם הזמן תוכלי להשתמש בשירות הזה בצורה שתהיה יעילה עבורך. בהצלחה.

1 ... < 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 > ... 43