תחושת אימה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

חרדת מים: כן, יש דבר כזה!

נמנעים מהליכה לחוף הים? נבהלים בכל פעם שמישהו משפריץ עליכם מים? ייתכן שאתם סובלים מאקוופוביה. יש לנו חדשות טובות: ניתן לטפל בחרדה ממים. כל מה שחשוב לדעת בחודשי הקיץ הארוכים, בעיקר במדינה כמה כמו ישראל, אין הרבה אפשרויות בילוי מחוץ למזגן – חוץ מבילוי על שפת הים או בבריכה. לרובנו בילוי רטוב בים ובבריכה נשמע מרענן ומהנה, אבל יש אנשים שהקרבה למים מעוררת בהם תחושות של חרדה ופחד מתמיד ובלתי רציונלי – תופעה המכונה אקוופוביה (Acuafobia) - הפרעת חרדה ספציפית, המכונה לעיתים בציבור הרחב הידרופוביה (Hidrofobia), על אף שיש הבדל משמעותי בין אקוופוביה להידרופוביה. במאמר זה נסביר במה מדובר וכיצד ניתן לטפל בכך.   מהי אקוופוביה? אקוופוביה היא סוג של הפרעת חרדה, המשתייכת בדרך כלל להפרעות החרדה הספציפיות (Specific Phobias). מבין כל סוגי הפוביות הספציפיות, הפוביה ממים היא נדירה יחסית. הפוביה מתבטאת, כפי שניתן להבין משמה, בפחד מתמשך ממים, בלתי רציונלי...
ללמוד עוד על תחושת אימה
גזזת: פיצוי בגין פגיעה גופנית ונפשית-תמונה

פרשת "ילדי הגזזת" היא פצע כאוב מימי קום המדינה: רבים נפגעו...

מאת: ד"ר אנטוני...
13/03/2019
הפרעות חרדה: איך לחזור לחיים?-תמונה

חוששים להיפגש עם חברים בבית קפה? רוצים להביע את דעתכם...

מאת: ד"ר פטרישה...
08/06/2017
חרדת מים: כן, יש דבר כזה!-תמונה

נמנעים מהליכה לחוף הים? נבהלים בכל פעם שמישהו משפריץ עליכם...

מאת: ד"ר ברבר...
01/07/2019
חרדה חברתית: טיפול בשורש הבעיה-תמונה

חוששים להתחיל עם בחורה חמודה שפגשתם? עליכם לתת ההרצאה -...

מאת: ד"ר ברכה זיוה
23/07/2018
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לתחושת אימה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

תחושת אימה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

היי,חלמתי חלום שבו אני והחברה הכי טובה שלי עוצרות מונית בשעות היום במקום מרכזי ומתחילות לנסוע ובמהלך הנסיעה הנהג לא מתרכז בנסיעה ואני מעירה לו כמה פעמים על הפניות שהוא צריך לקחת..הוא עובר לשבת ליד החברה שלי ולעשות לה מסאז בעורף ואני מיד מגיבה בצעקות מחזיקה אותה מצד ימין ופותחת את דלת המונית עם יד שמאל (יש לציין שחברה שלי שותקת) אנו מתחילות ללכת ולא מצליחות לרוץ כאילו אין לנו כוחות בגוף והוא הולך מאחורינו באיטיות..בהמשך הוא פוגש גבר והוא מדבר איתו עלינו כאילו מבקש ממנו להביא אותנו פיזית ואז אנו מצליחות להגיע לבית והוא ממש צמוד אלינו אך לא מספיק להתקרב(שזה מוזר כי הקצב שלנו ממש איטי) ובהמשך החלום אני חשה תחושת פחד ופניקה גדולה ולא יודעת איך אצליח לצאת מהבית הזה לבד ואני מתקשרת לאמא ואחותי ומשתפת אותן במה קרה לי.

נטע שלום, את מתארת בחלום שורה של ארועים שמשתבשים, הנהג לא מרוכז, עובר לשבת ליד החברה, רצון לרוץ ללא הצלחה וכו...תחושה של חוסר אונים וחוסר שליטה על מהלך העניינים. לאור זאת ממליצה לך לבדוק באיזה תחום בחייך את חווה חוסר אונים, תחושה שדברים משתבשים. ייתכן מאוד שהחלום מתקשר לחוויה מוכרת של חוסר אונים ושליטה . בהצלחה, אורית

ביום שבת ימלאו 7 שנים לפטירתו של אבי הביולוגי......עצוב לי הזמן הזה כי עולים בי המון זכרונות .....חלקם קשים מאוד....על תקופת הילדות שלי ...שלא היתה לי....על אייך שהאגו שלו ניהל אותו ואת החיים של כל הסובבים אותו...בלי חשבון......ואותנו כילדים שלו.....היה אדם קשה חסר פשרות...הכל היה צריך להיות כמו שאמר...יהרג ובל יעבור....התעלל בנו נפשית...מילולית.....וגם באמי התעלל גופנית...היה מכה אותה עם חגורה מעור חזרה..רק בגלל שהמרתה את פיו.....לעג לנו הילדים שלו בכל הזדמנות....והשפיל אותנו....פחדנו ממנו פחד מוות.....הוא גם ברבות הימים התחיל לשתות לשוכרה ולא ראה אף אחד מ..20 סנטימטרים.....אחרי שהתגרש מאמי בכלל מצבו היה יותר גרוע....פחדתי ללכת לבקר אותו..אבל הלכתי רק כי אחי ביקש ממני....כדי שהוא לא יחטוף את החגורה על הבשר שלו.....ניתקתי איתו קשר המון שנים...לא רציתי לדעת אפילו אם הוא חי.....גם אחרי יותר מ20 שנים של ניתוק שום דבר לא השתנה בו.....ושוב הפצרות של אחי נפגשנו ודיברנו.....לאחר שהתחתנתי שוב ניתקתי קשר כי הוא הרס לי את יום החתונה שלי.....הוא והבן החורג שלו מאישתו הרביעית.....השנים התנדנדו בין ניתוק ארוך מאוד לחיבור קצר..מלא בקצרים חדשים.....עד שהחליט לנסוע להשתקע בחול.....הנה בא השקט......ועם בוא השקט ירדו גם ההגנות שבניתי במשך השנים.......לא נכנסתי לכל הפרטים כי גם ככה סה כבר התארך ואני רוצה קצת לקצר עכשיו....יום אחד נודע לי מאחי שהוא גר בחול....שאבי בא והתמקם אצלו בבית.....מידי פעם עידכן אותי מה איתו...לא ששאלתי.....ושוב הזמן עף ויום אחד אחי מבשר לי שאבי לקה בליבו.....ואחרי שיצא שוב אחי חיבר ביננו... ועבר ארוע מוחי....התחלתי להתרכך....משהו בפנים אמר לי אל תהי כמוהו עם אגו..זו לא את... זה לא שלך.....הקשר התחיל לרקום עור וגידים ...רציתי אבא....מה שהיה חסר לי כל השנים....ירדו ההגנות ונתתי לו פתח להתחיל מערכת יחסים חדשה כמו שאני רציתי....בגללו מעולם לא יכולתי לבכות...כי בזמנים שהחגורה היתה באוויר ויכולה עד היום לשמוע את השריקות שלה חותכות את האוויר...הוא לא הרשה לי לבכות...מי רוצה סיבוב על החגורה....ותוך כדי שהיה שוב מאושפז בגלל ניתוח בגב להוצאת סרטן....זרקתי אליו את האיסור שלו...פתאום שמעתי אותו בוכה....לא מאמין למה שאמרתי ...אז תבכי נשמה של אבא....תבכי כל זמן שאני עוד חי שאדע שאת בסדר....ככה אמר ...ולא עברה דקה מסיום השיחה ומפלי הניאגרה זלגו ממני במשך 3 ימים....העונש נגמר..!!!....משם ואילך היחסים שלנו רק השתפרו...עד כדי שנסעתי אליו לחול לסעוד אןתו במיטת חוליו בבית החולים שם גסס....3 שבועות ארוכים והכי יפים בחיים שלנו ביחד...אני איתו והוא איתי רק מדברים ורק מתעדכנים על כל החיים המפוספסים שלנו לחוד...הוא בוכה ואני מחבקת ומרגיעה או הפוך......כמה חבל שכך נפרגו דרכנו....עם עצב וכאב...אבל גם עם סגירת מעגל אוהבת ומחבקת .....אוהבת אותו...וכבר מזמן סלחתי לו כי הבנתי שהאגו שלו זו מחלה חשוכת מרפא.............סליחה על האורך ועל החפירה......חטולית...עצובה

חטולית יקרה באמת עצוב...כל כך עצוב.. אני שמחה שהצלחת לעשות סגירה ושהיו איתך כמה זכרונות טובות שאפשר אולי לאחז בהם. איתך בלב, ינשופים

חתולית יקרה !! וואוו...קראתי את הודעתך.....עברה בי צמרמורת בגוף................................ יכולה עדיין לשמוע את שריקות החגורה באוויר לפני שהיא קורעת את העור................... וואווו........מצמרר............... רוצה לומר לך שאני איתך......וואוו..... במבי.

הי חטולית, קראתיך בעצב רב. בכאב רב. חיבוק בינתיים. סוריקטה 13:50

תודה בנות וסליחה שלא עונה בנפרד לכל אחת....כל מה שכתבתי הוא רק בקצה המזלג....הרגשות שלי עכשיו די ..עצובים...אלה דברים שעולים כל שנה מחדש....רק שכעת ללא כעס ...ברגע שהבנתי שזו מחלה שאי אפשר לרפא אותה היה מקום לסלוח ולסגור מעגל.. בזכות המטפלת שעבדה קשה כדי להביא אותי להבנה....אז מודה לכולכן על המילים החמות ...בהמון אהבה חטולית

הי חטולית. בפורמט הנוכחי, אפילו קל יותר לכתוב לכולם ביחד בהודעה אחת. הן מופיעות בטור. שמרי על עצמך, סוריקטה 18:09

הי חטולית, מרגש מה שאת כותבת. גם ההזדמנות לסגור מעגל למרות הפגיעות והכאב. אודי

ד"ר דדשב שלום וברכה, לאחרונה אני שם לב שהופיע אצלי ציור מוגבר של רשת ורידים כחולים בצד הימיני בלבד, ורידים נראים פתאום בצבע כחול החל מבסיס הצוואר על עצם הבריח ימין ועל חזה ימין וכתף ימין, רואים ורידים כחולים בבירור וזה מפחיד פחד מוות ,כשאני עומד הם נראים חזק יותר , בן 40 עושה ספורט לא מאומץ ( ריצה ) ,אני מודאג מאחר והבינותי כי ורידים שטחיים כחולים שפתאום נראים לעין מעידים בין היתר על בעיה לבבית , אי ספיקה או אחר ... הדופק גם קצת יותר מהיר וקוצר נשימה קל, בריצה אינני מרגיש שינוי משמעותי בשלה זה . אנא רשום לי בבקשה מה יכול להיות סימפטום כזה ועל איזה מצב לבבי הוא מצביע

אנני רואה קשר ישי ללב.... שווה בדיקה רפואית אבל.... בברכה, דר דדשב

שלום רב בחורה בת 21 אחות מוסמכת חדשה יש לי פחד גדול ממחלות ובתקופה האחרונה מקורונה באופן ספיציפי ובכלל בתקופה האחרונה מרגישה עייפה נפשית (כי היה לי קשה בלימודים וסטאג' ואחר כך ממשלתי אשר נדחה בשל הקורונה ונתנו לנו חעבוד עם היתר זמני ואז ביטלו וקבעו ממשלתי חדש ועם כל הלימודים והבלגן הרופא חשד שלאבא שלי יש סרטן הלבלב אז גם כל נלחץ מהבדיקות שברוך השם הכל יצא תקין אבל זה לחץ נפשי עצום ) עכשיו לפני כחודש התחלתי לעבוד כאחות בבית חולים ואיך שהתחלתי אחרי שבועיים הודיעו לנו שהמחלקה הופכת למחלקת קורונה ואז נכנסתי לאין סוף חרדות ופחדים לפני שבוע היתי עם אחת האחיות שהיתה בלי מסיכה ואז התברר שהיא חיובית לקורונה לא הפסקתי לחשוב על זה פחדתי פחד מוות מלהיות נשאית 😖 דברה איתי אחות זיהומים ולאחר כמה בירורים אמרה שלא היתי איתה מספיק זמן ואין צורך שאהיה בבידוד, ביקשתי בכל זאת בדיקת קורונה ולא הסכימה הכנסתי את עצמי לבידוד יזום שלא אדביק חס וחלילה את ההורים ב3 ימים הראשונים לא עשיתי כלום רק ישבתי ושכבתי במיטה יום לאחר מכן עשיתי קצת פעילות גופנית (כמובן שבראש כל הזמן עובר הסרט שאני חיובית) ופתאום הרגשתי חולשה חזקה בכל הגוף וכאב שרירים כל כך חזק שאף פעם לא הרגשתי בעיקר ברגליים וכל החרדות והלחץ התגברו (אולי זה סימן לקורונה?) אחרי יומיים הכל עבר לא פיתחתי קוצר נשימה או חום או שיעול .. השאלה שלי האם יתכן שכאבי השרירים שחוויתי הם חלק מהלחץ הנפשי שאני חייה בו ? או שבאמת זו קורונה ? אני חווה הרבה בלגן בעבודה גם , חלק בבידוד , פעם פותחים את המחלקה , פעם סוגרים , אי וודאות מוחטת !! אשמח לשמוע מהידע שלכם ונסיונכם אם כאב שרירים יכול להתחבר לסטרס ואיך אפשר להתפטר מלחץ נפשי כל כך מוגבר ופחד פעם הרופא המליץ לי לקחת רילקסין אבל גרם לי לחולשה יותר מדי ולירידה בלחץ דם לכן אני לא לוקחת נתנו לי פעם ציפרלקס והפבקתי באישור הרופא אחרי חצי שנה יש לציין שחלק גדול מהמצב הנפשי שלי הןא כתוצאה מהלימודים שלי (היה לי מאוד קשה הרבה ימים ולמידה ומבחנים בלי סוף ועבודה...) בקיצור אשמח לעזרה ותודה רבה לכם וסליחה על החפירות

הי, מילות עידוד - את צעירה מאד, ולנפש יש עדיין גמישות גדולה יחסית - אז שולחת לך תקווה. מקווה שהימים העמוסים והלחוצים האלה יהיו מאחורייך. אפשר היה אולי להפיג חרדה אחת בידע בבדיקת קורונה, אם רק היו מאפשרים לך :-/ טוב שאת דואגת לעצמך וחושבת על קבלת סיוע ונעזרת ולא דוחה. זה אולי כבר חלק מהדרך הנכונה. אולי לא להפטר לחלוטין מהלחץ, אבל להפחית את מידת הסבל, או לקבל אותו באופן זמני וקצוב. גם משהו. סוריקטה

שלום לך, הן הלימודים, הן העבודה והן התקופה - כל אחדש מהם מהווה גורם לחץ, וכשהם ביחד - אז זו בכלל 'חגיגה'. לדעתי היטבת לתאר את החשש שרבים חווים: להיות נשא שמדביק אחרים. כל מה שתיארת טבעי, ואני מקווה שבמקום עבודתך יודעים גם לתת את התמיכה הרגשית שהצוותים הרפואיים זקוקים לה. באשר לתגובת הגוף ללחץ: זה בהחלט אפשרי וקורה, שהגוף 'מייצר' תסמינים מסיבות נפשיות... אני מציע (מניסיון שלי בעבודה במערכת הרפואית) שתבקשו מהאחראי/ת עליכם להיפגש עם איש או אשת מקצוע שילווה אתכם קצת. זה חשוב ביותר. אודי