בוקר אור

פתאום אני רואה שבווינדוס 10 רואים רגשונים צבעוניים. עכשיו אני כותבת במחשב/טאבלט שכזה. במערכת ההפעלה הישנה לא ראו רגשונים, אלא חלקית, ולא בצבעים בכלל. וגם אפשר להגדיל מאד את התצוגה ולראות האותיות ממש גדולות. אז באיזה מקום כשנהרסות/ נגנבות / אובדות לך מערכות, או סתם שדרוג, יש ערך מוסף להתחדשות המוזרה. 🎶🔆👁‍🗨🏩🌥🌑🌛🌠😵 סוריקטה

שמחה כל כך שהתחדשת , גם אם בלית ברירה ...זה טוב שאת מוצאת בהתחדשות הכפוייה הזו גם דברים טובים .... וגם הגעת לכאן אוהבת בוקר טוב

שמחה מאוד לראות אותך כאן איתנו תתחדשי על.. אייך את מרגישה ?? מקווה מאוד שכבר הרבה יותר טוב חיבוק לבוקר טוב אוהבת חטולית

הי אביב, זה מוזר. תהיה תעודת זהות חדשה עם תמונה חדשה (וזה מבלבל, זהות, את יודעת). וכל המספרים החדשים של הכרטיסים, פתאום לזהות גם את זה. ומנעולים חדשים עם מפתחות חדשים, צריך לזהות גם את זה. וסיסמאות כניסה חדשות. סמארטפון לא נראה לי יהיה חדש בזמן הקרוב. מינוס של חמש ספרות בבנק גם זה סמטוכה. והלך צינור מים ובעיות בגז וכל מיני חשמל. וקרוב בבית חולים, והקשיש ההוא, שוב משחררים אותו מבית חולים ומחזירים הביתה, שזה לא יאומן. הצטברויות. זה הסתיו עם הענן, סוריקטה

אני מקווה להצליח לנוח... שלך, סוריקטה

הראש שלי מלא בצמר גפן מתוק קראתי אותך כמה פעמים וכמו שבאתי ככה הלכתי ושוב ושוב מה שצלחתי זה הרבה לא מוכר וחוסר אונים .... וכן , המצבים ההאלה מכניסים לכאוס כלכלי ונפשי אתך

כל הסמטוכה, ותראו, עדיין אני / אנחנו חיים. סיפורים איומים ואנשים אין לי מילים. היה לי שלב בחיים הבוגרים שכמעט כל מה שהיה לי זה שישיית מים וכלב. היום אנחנו במקום אחר. קצת. שתהיה שבת מנוחה, מכל הלב, סוריקטה

את יודעת אהובה , אחרי המקרה ההוא שהיה לי בחודש שעבר זה גם מה שאני אמרתי אמנם הכניס אותי לבלאגן כלכלי לשנים הקרובות אבל לפחות יכולתי להרשות לעצמי ...ופעם לא היה סיכוי .... אז כן חיים ואולי אפילו טוב יותר מאחרים ... מבינה שגם ה"צעצוע" החדש הלך ... אוף בא לי למעוך אותם ולקמט להם את הלב מהמקום ...חלארות ובקשר לקשיש ....את ממש לא חייבת לסעוד אותו את חייבת לדאוג לעצמך מה וכמה שנכון לך ורק לך מחבקת אותך , סופ"ש ארוך מחכה לי כזה שמועך לי את הלב עוד קצת .....אבל לפעמים אני חייבת ....

היום אני קולטת שאני מחזיקה אצלי כל כך הרבה דברים בשביל אחרים, שהמקום שלי מצטמצם עד כלום. וזה מכעיס. ואז אני אומרת עד כאן. אין, אנ'לא כל יכולה. ואפילו המיכלים הנדיבים שלי אינם אינסופיים, וגם שידעו שיש לי מיכלים בכלל. ויש לי צרכים בכלל. והיום שבת. שבת מנוחה. אני רוצה אותה בשבילי. סוריקטה

תהליך אמנם ארוך אבל תהליך לקיחת מקום .... חושבת שבמרחב הוירטואלי את כבר עושה את פותחת שירשורים לעצמך ולא מתחבאת בעצים של אחרים . אומרת מה וכמה את צריכה ...ואפילו ממננת את התגובות שלך לכמה שאת יכולה .... (לא בטוחה שכמה שאת רוצה אבל יכולה כן ) ולאט לאט את צוברת כוח לקת מקום בעולמך שלך ... מאמינה שיבוא היום ואת תכילי רק כמה ואיך שאת יכולה ורוצה .....