מה ניתן לעשות בזמן התקף חרדה כדי להוריד את מפלס האימה, למה...
התקפי חרדה הם תופעה מוכרת מאוד במציאות המלחיצה של חיינו....
המצב הבטחוני הנוכחי הוא אחד הקשים בתולדות המדינה וכולנו...
על רקע מלחמת חרבות ברזל, הפסיכותרפיסטית עפרה פפר מסבירה...
השנה האחרונה סיפקה הרבה סיבות טובות לחרדה עבורנו, ההורים,...
היי דניאלה רפלוקס - חומציות שעולה מהקיבה ועושה גירוי בגרון. הרבה אנשים מתלוננים על תחושה של גוש בגרון כאילו משהו תקוע שם, או תחושה של אי נוחות כרונית וצרידות ו"ליחה". את ההוכחה כבר קיבלת - בגסטרוסקופיה, כשיש גסטריטיס ובקע סרעפתי את כבר מאובחנת לטעמי. טיפול נכון כולל דיאטה דלת אוכל חומצי חריף או שומני, בלי סולניים (חצילים עגבניות...) בלי טיגון, ועדיף הרבה ארוחות קטנות ולא אחת גדולה ביום. נסי לשמור על דיאטה מסודרת + קחי את הלנטון קבוע פעמיים ביום חודש, ואם יש הקלה נסי לשמור על דיאטה ולרדת ללנטון אחד ביום. אם לא תהיה תגובה תנסי לוסק פעמיים ביום באותה מתכונת - חודש, ואחר כך לנסות לרדת לאחד ביום. מעקב אא"ג שמבין עניין לא יזיק :) ואגב, לפני מליון שנים בערך, היו קוראים לתלונות אלה "בולוס היסטריקוס" וייחסו אותן לנשים היסטריות. במשך הזמן הבינו שבעצם זה רפלוקס ושכן יש גירוי בגרון - אם רק יודעים לראות אותו, ושלא צריך לשלוח את הנשים המסכנות לפסיכיאטר, אלא לתת להן תרופות שמפחיתות חומציות + דיאטה נכונה והסבר רציני .... אז אני חושבת שכדאי לראות אם זה לא באמת מה שאני חושבת לפני ששולחים אותך לפסיכיאטר ומודיעים לך שהתחושות שלך הן ... סוג של "עצבנות" או "היסטריה". בהצלחה ד"ר טלי מרק, מומחית ברפואת אא"ג לקביעת תורים 03-5272477
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
שלום רב, התכשיר ציפרודקס מכי את התרופה Ciprofloxacin, שהינה אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים. בין תופעות לוואי ידועות למשפחת תרופות זו (עם הבדילם בין התרופות השונות במשפחה) הן תופעות לוואי בגידים ומפרקים, נוירופתיה ותופעות נוירולוגיות נוספות, הפרעות בקצב הלב ותופעות של רגישות יתר. רשימת תופעות לוואי מורחבת עם השכיחות בה נצפתה כל תופעה מצוינת בעלון לתכשיר. ככלל כל תרופה עלולה לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. לא תמיד ניתן לחזות מי מהמטופלים יפתח תופעת לוואי, עם כי, קיימים גורמי סיכון ידועים לחלק מתופעות אלו. למשל דלקת בגידים ופרקים יותר שכיחה באוכלוסייה המבוגרת (מעל גיל 60), במי שנוטל במקביל תרופות סטרואידליות, בכאלה בעלי היסטריה של בעיות בגידים, בסובלים מכשל כלייתי, בחולים שעברו השתלת לב, כליה או ריאה ובאנשים, המבצעים פעילות גופנית. מצבים נוירולוגים מסוימים ואפילפסיה יכולים להיות גורמי סיכון לתופעות לוואי נוירולוגיות מסוימות. שינויים בקצב לב שכיחה יותר בקשישים, בעלי היסטוריה משפחתית של הארכת QT (באק"ג), רמות אלקטרוליטים מסויימות שאינן מאוזנות, נוטלי תרופות נגד הפרעות קצב לב ועוד. חשוב להבין כי מטופלים רבים בתרופה אינם מפתחים כלל תופעות לוואי וכי אי מתן טיפול, כאשר נדרש, טומן בחובו סיכון גם כן. כיוון שהרופאה רשמה לך אנטיביוטקה, אני מבינה כי קיימת אבחנה של זיהום. אני ממליצה לך לפנות לרופאה לדון עימה על חששותיך ולקבל הסבר על מצבך הרפואי והטיפול הנדרש. בריאות שלמה.
מה ניתן לעשות בזמן התקף חרדה כדי להוריד את מפלס האימה, למה זה קורה, האם יש טיפול תרופתי ואיך ניתן למנוע את ההתקף הבא? כל הפרטים בכתבה הבאה
התקפי חרדה הם תופעה מוכרת מאוד במציאות המלחיצה של חיינו. הנוירולוגית ד"ר ליאורה רוזן מסבירה כי התקפי חרדה אינם בהכרח תגובה למצבים שליליים ושלעתים קרובות הם יכולים להתרחש כתגובה לאירועים חיוביים ומרגשים. האזינו לפודקאסט
המצב הבטחוני הנוכחי הוא אחד הקשים בתולדות המדינה וכולנו אחוזי אימה. איך להתמודד עם החרדות והלחצים בצורה הטובה ביותר?
על רקע מלחמת חרבות ברזל, הפסיכותרפיסטית עפרה פפר מסבירה מדוע חשוב להגביל את החשיפה לחדשות ומציעה דרכים שונות להרגעה
השנה האחרונה סיפקה הרבה סיבות טובות לחרדה עבורנו, ההורים, כך שלא מפליא שהיא חלחלה גם לילדים. עם החזרה ללימודים, חרדות ישנות וחדשות עלולות להתעורר – כיצד ניתן לסייע לילד להתמודד?
בימי מלחמה מורכבים אלה רבים מאיתנו חווים טראומה יומיומית. כיצד טיפול פסיכותרפי יכול לסייע למצב הרגשי המורכב? האזינו לפודקאסט
בעלי החיים האהובים שלנו, ממש כמונו, חווים אתגרי בריאות שונים ובדיוק כמונו גם הם יכולים להיעזר ברפואה משלימה שתומכת בטיפול הוטרינרי
משרד הבריאות פרסם היום את דו"ח העישון השנתי לשנת 2024 ובו נתונים מטרידים על התפשטות השימוש במוצרי עישון בקרב ילדים ובני נוער, וגם: כיצד השפיעה המלחמה על הרגלי העישון של הישראלים
נדרשנו לשמור על מרחק. 2 מ' או חצי קילומטר זה כבר לא משנה. לא התקרבנו ליקירנו. ילדים, נכדים. לא הפרשנו את הורמון האהבה "האוקיסטוצין" ויש לזה מחיר. גם בגוף וגם בנפש
הקורונה החזירה אותנו אחורה לתקופה החשוכה של המגפות העתיקות מתקופת צ'ארלס דיקנס. נשים מתו בלידות מזיהום. אנשים נפטרו מדלקת ריאות ושחפת. גם אצלנו יש מי שמכחיש ומסתיר שהוא נדבק בקורונה. האם יש אכן עילה מוצדקת לבושה?
ד"ר מאיר קסטנבאום, סגן מנהל מחלקה נוירולוגית ומנהל מרפאת הפרעות תנועה בביה"ח מאיר, מסביר על אודות מחלת הפרקינסון, תסמיניה ודרכי ההתמודדות של החולים במצבי חרדה ולחץ ובעתות מלחמה
אקסס בארס, טכניקת ריפוי אנרגטית להרפיה עמוקה, נמצאה יעילה במצבי מצוקה נפשית ופיזית, אך רובנו לא מכירים אותה. איך עובדת השיטה ולמי היא מועילה?
לונג קוביד של בריאות הנפש? יש דבר כזה: פרויקט מיוחד על תופעות הלוואי של החיים בצל מגיפת הקורונה והשפעתם על בריאות הנפש של ילדים ובני נוער בישראל
אין לזה תרופת פלא: דיכאון על כל צורותיו עוד לא מוכר מספיק למדע ולכן גם הטיפול בו הוא עניין מורכב שיש להתאים אישית לכל מטופל. מה הן האפשרויות?
דו"ח חדש חושף את ההשפעות הרפואיות והפסיכולוגיות הקשות על משפחות החטופים החללים בעקבות מתקפת השבעה באוקטובר. מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים מציג את מורכבות ההתמודדות עם שכול טראומטי ללא ודאות וסגירת מעגל ואת הפתרונות הדרושים למשפחות
בישראל חוגגים את שובם של החטופים החיים, כאשר בבתי החולים נערכו לקליטתם ולשיקומם, לצד חשש כבד: האכלה בכפייה לאחר הרעבה ממושכת, עינויים, נזקי גוף ופגיעה נפשית חמורה שיכולים להיות רק חלק מאתגרי הצוותים הרפואיים
מחקרים מראים שחרדת נהיגה פוגעת בכעשירית מהאוכלוסיה. הפסיכותרפיסטית האינטגרטיבית רוויטל לביא חוותה חרדת נהיגה בעצמה והבינה איך לטפל באחרים
עשרות מחקרים בארץ ובעולם אחרי שיאי גלי הקורונה, חשפו עד כמה אנושה הייתה הפגיעה הנפשית והרגשית באנושות הישראלית. האם הטילים תפסו אותנו עכשיו לא מוכנים. לא מספיק חסינים? עם התוו הירוק והמסכה עוד בתיק? עדיין בתהליך של שיקום ממגפה עולמית? והאם הקורונה החלישה את העמידות שלנו מול אירועי ירי הטילים?
מגפת הקורונה תפסה אותנו לא מוכנים. את האיום הזה לא הכרנו עד היום. הוירוס תקף לא רק את הגוף אלא גם את הנפש. המגפה העולמית הזו הפיצה חרדה ופאניקה בכל מקום, דאגה למבוגרים במשפחה, פחד מהידבקות. פרופ' אמריטוס לאון גרינהאוס:"הושרשו הרגלים חדשים, ויש סיכוי רב שהסובלים מחרדה יפתחו תסמונת פוסט טראומטית בשל הקורונה"
הר מירון, גבעת זאב, ירי טילים ומהומות בערים- איך זה משפיע עלינו? על רקע האירועים החמורים שהתרחשו אסון הר מירון וגבעת זאב, ירי הטילים והמהומות בערים המעורבות דיברנו עם הפסיכולוג הקליני ד"ר אריה מישקין, כדי שיסביר לנו האם אנחנו פוטנציאל לפוסט טראומה ברמה הלאומית
המצב הבטחוני הסוער מכניס את כולנו למצוקה אמיתית בעיקר כשזה נוגע לילדינו הרכים. הפחד הגדול הוא שהם חלילה יפגעו. תחת לחץ ובהלה לא כולנו מתפקדים היטב, אז החלטנו להתמודד עם הנושא המבהיל הזה ולעשות עבורכם קצת סדר. לשם כך, שוחחנו עם ד"ר שי ארליך, רופא בכיר באשפוז יום בבית החולים לילדים שניידר, וקופת חולים כללית במחוז דן פתח תקווה
טיפולים להעברת אנרגיה במגע יכולים להקל על מתחים פיזיים ונפשיים במיוחד עתה ולהביא לתחושת רוגע ושלווה. הפיזיותרפיסט אמיר סוויסה משוחח בפודקאסט על תורת הריפוי המשלבת מגע עדין וזרימה אנרגטית
היי דניאלה רפלוקס - חומציות שעולה מהקיבה ועושה גירוי בגרון. הרבה אנשים מתלוננים על תחושה של גוש בגרון כאילו משהו תקוע שם, או תחושה של אי נוחות כרונית וצרידות ו"ליחה". את ההוכחה כבר קיבלת - בגסטרוסקופיה, כשיש גסטריטיס ובקע סרעפתי את כבר מאובחנת לטעמי. טיפול נכון כולל דיאטה דלת אוכל חומצי חריף או שומני, בלי סולניים (חצילים עגבניות...) בלי טיגון, ועדיף הרבה ארוחות קטנות ולא אחת גדולה ביום. נסי לשמור על דיאטה מסודרת + קחי את הלנטון קבוע פעמיים ביום חודש, ואם יש הקלה נסי לשמור על דיאטה ולרדת ללנטון אחד ביום. אם לא תהיה תגובה תנסי לוסק פעמיים ביום באותה מתכונת - חודש, ואחר כך לנסות לרדת לאחד ביום. מעקב אא"ג שמבין עניין לא יזיק :) ואגב, לפני מליון שנים בערך, היו קוראים לתלונות אלה "בולוס היסטריקוס" וייחסו אותן לנשים היסטריות. במשך הזמן הבינו שבעצם זה רפלוקס ושכן יש גירוי בגרון - אם רק יודעים לראות אותו, ושלא צריך לשלוח את הנשים המסכנות לפסיכיאטר, אלא לתת להן תרופות שמפחיתות חומציות + דיאטה נכונה והסבר רציני .... אז אני חושבת שכדאי לראות אם זה לא באמת מה שאני חושבת לפני ששולחים אותך לפסיכיאטר ומודיעים לך שהתחושות שלך הן ... סוג של "עצבנות" או "היסטריה". בהצלחה ד"ר טלי מרק, מומחית ברפואת אא"ג לקביעת תורים 03-5272477
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
שלום רב, התכשיר ציפרודקס מכי את התרופה Ciprofloxacin, שהינה אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים. בין תופעות לוואי ידועות למשפחת תרופות זו (עם הבדילם בין התרופות השונות במשפחה) הן תופעות לוואי בגידים ומפרקים, נוירופתיה ותופעות נוירולוגיות נוספות, הפרעות בקצב הלב ותופעות של רגישות יתר. רשימת תופעות לוואי מורחבת עם השכיחות בה נצפתה כל תופעה מצוינת בעלון לתכשיר. ככלל כל תרופה עלולה לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. לא תמיד ניתן לחזות מי מהמטופלים יפתח תופעת לוואי, עם כי, קיימים גורמי סיכון ידועים לחלק מתופעות אלו. למשל דלקת בגידים ופרקים יותר שכיחה באוכלוסייה המבוגרת (מעל גיל 60), במי שנוטל במקביל תרופות סטרואידליות, בכאלה בעלי היסטריה של בעיות בגידים, בסובלים מכשל כלייתי, בחולים שעברו השתלת לב, כליה או ריאה ובאנשים, המבצעים פעילות גופנית. מצבים נוירולוגים מסוימים ואפילפסיה יכולים להיות גורמי סיכון לתופעות לוואי נוירולוגיות מסוימות. שינויים בקצב לב שכיחה יותר בקשישים, בעלי היסטוריה משפחתית של הארכת QT (באק"ג), רמות אלקטרוליטים מסויימות שאינן מאוזנות, נוטלי תרופות נגד הפרעות קצב לב ועוד. חשוב להבין כי מטופלים רבים בתרופה אינם מפתחים כלל תופעות לוואי וכי אי מתן טיפול, כאשר נדרש, טומן בחובו סיכון גם כן. כיוון שהרופאה רשמה לך אנטיביוטקה, אני מבינה כי קיימת אבחנה של זיהום. אני ממליצה לך לפנות לרופאה לדון עימה על חששותיך ולקבל הסבר על מצבך הרפואי והטיפול הנדרש. בריאות שלמה.
ניתן
היתרון של רופאת המשפחה שדברה איתך ואולי גם בדקה אותך, אז אולי היא צודקת באבחנה, ממה שכתבת לא נשמע שיש בעיה בלב ובטח את לא הולכת למות.
יעוץ מהיר - אין לך בעיה בלב.
חוסר בויטמינים. פניה לנטורופת תניב הפניה לבדיקות אלה, למשל של ויטמין D או ויטמין B12. לחץ דם גבוה בהתקף חרדה אולי הולך יד ביד, אבל כל אלה מיותרים. התזונה מאוזנת? לא חסרים שומנים? המנעות משומנים אינה מומלצת ובניגוד לסברה, ההשמנה האמתית באה מפחמימות וחוסר בשומנים גורם לגוף להיות במצב לא מאוזן.
שלום רועי. נוראדרנלין הוא חומר הורמונלי המופק במח ומשפיע על תאי עצב. בגוף נוראדרנלין הופך לאדרנלין ומשפיע על מערכות גוף שונות. בהפרעות חרדה קיימת עלייה בהפרשת נוראדרנלין אך זה לא בהכרח קורה בכל אזורי המח ובכל הסיטואציות ויותר נכון לקרוא לה חוסר איזון בהפרשה והשפעה של נוראדרלנין. תרופות כמו וויפאקס מאזנות רמה של נוראדרלנין במח וכך מביאות לאפקט נוגד דיכאון וחרדה. בהצלחה
התכשיר Cipralex מכיל את החומר הפעיל Escitalopram ושייך למשפחת ה-SSRIs החוסמת קליטה חזרה של סרוטונין במוח. הפסקת הטיפול בתרופות ממשפחה זו, לאחר תקופת טיפול ממושכת עלולה להביא לתסמיני גמילה, כאשר השכיחות של הופעת התופעות עולה עם משך זמן ארוך יותר בו התרופה ניטלה ומינון גבוה יותר. התסמינים השכיחים בעת הפסקת התרופה כוללים בין היתר סחרחורת, עייפות, כאב ראש, בחילות, חרדה, בלבול, חוסר ריכוז, רעד, אי שקט, נדודי שינה ואי יציבות רגשית, אך הסימפטומים לרוב חולפים או פוחתים תוך מספר שבועות עד מספר חודשים. כמו כן, יש לקחת בחשבון שהפסקת הטיפול, ללא טיפול חליפי, מעלה את הסיכון לחזרת הבעיה והתסמינים שבגינם ניתן התכשיר. מומלץ לפנות לרופא בהקדם להמשך מעקב וליידע אותו על התסמינים.
הייתי ממתין 6 שבועות של טיפול בכדי לענות על שאלתך.
הפנה שאלתך לפורום לפריון הגבר. גש עם התשובות לרופא שהפנה אותך לבדיקות.
לא נשמע לי כמו בעיה פיזית,בטח שאיננה קשורה ללב. אין בדיקות לברור "מחלות פיזיות" באופן כללי. טפל בחרדה ונראה לי שהכל יסתדר.
בהחלט, בסבירות גבוהה מדובר בשבר חסר כל השלכות לעתיד. החכם ביותר הוא לגשת לאורתופד ילדים עם הילד והצילום שנעשה כדי לראות האם זה מספיק או יש צורך במשהו נוסף. וכמובן להירגע
אין דבר כזה דופק ישיבה עמידה או דופק הליכה. דופק במנוחה צריך להיות בין 60-80 ,במאמץ הוא יכול לעלות השאלה איזה מאמץ ולאיזה ערכים הדופק עולה. יש דפק מהיר שהוא פיזיולוגי כמו במאמץ התרגשות או חרדה ויש דופק מהיר שהוא לא פיזיולוגי ולא בריא כמו פרפור פרוזדורים למשל. כדאי שתעשה בדיקות ובעיקר אם ניתן לתעד את הדופק המהיר בזמן שהוא קורה. בדיקות הולטר ומאמץ בהחלט יכולות לעזור. אבל במקביל כדאי גם לטפל בחרדה !
שלום רב, התחושות שאת מתארת כולן חלק מהדיכאון וייתכן מאוד שיחלפו עם טיפול תרופתי. קושי להתחבר לתינוק מאוד אופייני כמו גם התחושה שעשית טעות גדולה. כמובן שייתכנו גם קשיים אובייקטיביים בחודשים הראשונים וחשוב מאוד לקבל המון עזרה ותמיכה מהסביבה לפחות ב3 החודשים הראשונים. במידה ולא יחלפו כדאי להתחיל גם טיפול פסיכולוגי במקביל לתרופות.
שלום צחי. ראשית, קלונקס אינו מהווה תרופה לטווח ארוך אלא לשימוש קצר טווח לימים עד שבועות בודדים. בשימוש לטווח ארוך קלונקס מאבד מיעילותו וקיימת נטייה להתמכרות ותלות. ממליץ להישאר במינון לוסטרל 150 מ"ג ולשקול תוספת תרופות כגון טראזודיל, בונסרין או אנטי פסיכוטיים במינון נמוך כמו רספרדאל או סרוקוול. כמו-כן ממליץ על שילוב טיפול הרפיה הרגעתי וטיפול CBT. בהצלחה
בדיקות אין צורך לעשות הן לא פותרות את הבעיה. הפתרון היחיד הוא טיפול בחרדה .כמה שיותר מוקדם ובאופן הכי "אגרסיבי".
אשלגן נמוך ללא קשר להתקף חרדה , ניתן להעלותו באמצעות אכילת בננה , אשכולית ......... בדיקה חוזרת ובירור בהתאם באם ממשיך להיות נמוך .
שלום לך כדאי להגמל עם ליווי רפואי. ככלל כדאי לרדת במדרגות של רבע מיליגרם קלונקס כל שבועיים. בהצלחה- זה חשוב להגמל מקלונקס!
שלום רב האם בדיקות הדם כוללות תפקודי בלוטת התריס וויטמין B12 וחומצה פולית ? ולא יש לבצע ולטפל לפי הצורך. אם גם בדיקות אלה תקינות, יש מקום מעבר לטיפול התרופתי- ברור וטיפול פסיכיאטרי .טכניקות שונות כמו CBT עוזרות להתגבר על תגובות גופניות כתוצאה ממתח וחרדה תת הכרתיים . בברכה ד"ר בן דוד
לחנה שלום רב, פני לבירור נוירולוגי במרפאת זכרון. בברכת בריאות, כרמל ערמון
לדעתי הסיכוי שמדובר ברפלוקס הוא נמוך מאחר וגם גסטרוסקופיה וגם בדיקת PH שליליות (חשוב לבצע את הבדיקה ללא טיפול תרופתי). ייתכן שבעקבות הפגיעה הצווארית יש בעיית בליעה וכניסה של מזון או נוזלים לקנה בזמן אכילה או בליעת רוק. ממליץ על בדיקת וידאופלואורוסקופיה של הושט הבודקת את מנגנון הבליעה. התייעצות עם רופא א.א.ג או קלינאית תקשורת ובליעה.
היי תום, קודם כל, שמחה לשמוע שהאזנת לפרק ושהוא תרם לך (אגב, זה פרק חדש שעלה השבוע). אכן, ההבדל המרכזי בעיניי בין OCD לבין הפרעות חרדה אחרות הוא הפחד לאבד שליטה על עצמך, בעוד שבחרדות אחרות הפחד הוא מדברים חיצוניים בד"כ. הבדל חשוב נוסף הוא שהמחשבות הטורדניות אינן מגיבות לקול ההיגיון, כאשר בהפרעות חרדה מסוגים אחרים ניתן "לדבר" יותר להיגיון של האדם. חרדת בריאות אכן נחשבת כיום לסוג של OCD, ב-DSM-5 היא כבר מופיעה תחת OCD. זה כולל גם חרדה לגבי בריאות הנפש, שהיא חרדת בריאות לכל דבר. לגבי תכונות האישיות שמאפיינות את הסובלים מ-OCD, חלקן יכולות להתאים גם לאנשים שסובלים מחרדות אחרות, אבל כמובן לא כולן (למשל פרפקציוניזם). אני חושבת שחשוב להבדיל בין OCD לבין הפרעות חרדה אחרות, מאחר שהמנגנון הוא קצת שונה, כפי שהסברתי, וזה משפיע על דרכי הטיפול. יש הרבה דמיון לטיפול בחרדות אחרות, אבל יש גם הבדלים - למשל, חשוב לא לנסות לענות למחשבות בהיגיון ולא לתת "אישורים", וטיפול בהתנהגויות כפייתיות הוא קצת שונה מטיפול בהימנעויות והתנהגויות הביטחון שמגיעות עם חרדות מסוגים אחרים. לדעתי, מבחינת התפיסה העצמית שלך זה לא אמור לשנות, כי זה לא אומר כלום על חומרת הבעיה או הקושי לטפל בה. ראיתי הרבה מקרים של OCD "קל", אצל אנשים נורמטיביים ומתפקדים לחלוטין, ולעומת זאת מקרים של חרדה קשה שמנעה מאנשים תפקוד (למשל אגורפוביה, שבמקרים קשים שלה אנשים אינם יוצאים מהבית כלל). חג שמח!
בבדיקת האק"ג יש לפעמים רמזים על הרחבה של מדורים בלב או של שריר הלב. בדיקת אקו לב במנוחה היא בדיקת הבחירה להערכה אנטומית טובה