דו"ח עישון 2024: כמעט כל ילד חמישי בישראל התנסה בעישון

דו"ח העישון השנתי של משרד הבריאות לשנת 2024, שפורסם היום (ג', 3.6), מציג תמונה מורכבת של מגיפת העישון בישראל. בעוד ששיעור המעשנים הבוגרים נותר יציב על 20.5% מהאוכלוסיה, עולים נתונים מטרידים בנוגע לצריכת מוצרי עישון חדשים בקרב בני נוער. הדו"ח מתמקד בפעם הראשונה גם בהשפעות מלחמת חרבות ברזל על הרגלי העישון ומעלה נתונים חדשים על התפשטות הסיגריות האלקטרוניות כמוצר הכניסה הראשוני לעולם העישון. הממצאים מצביעים על אתגרים חדשים למערכת הבריאות, בעיקר בקרב קבוצות אוכלוסיה שונות שבהן נרשמו שיעורי התנסות גבוהים במיוחד. הדו"ח כולל גם סקירה של פעולות המשרד לצמצום התופעה ושיתופי הפעולה עם גורמים נוספים.

שיעורי עישון יציבים אך החששות גוברים

הסקר הארצי של משרד הבריאות, שנערך לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מצא כי 20.5% מהמבוגרים בישראל מעשנים. מאחורי הנתון הכללי מסתתרים פערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסיה שונות. בקרב גברים ערבים נמדד השיעור הגבוה ביותר - 40.3%, בעוד שנשים ערביות רשמו את השיעור הנמוך ביותר עם 5.8% בלבד. הנתונים מעלים כי השיעור בקרב גברים יהודים עומד על 23% ובקרב נשים יהודיות על 16.9%.

40% מהמעשנים דיווחו על החמרה בהרגלי העישון, מחציתם נמצאים במסגרת צבאית. צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

השוואה בינלאומית מציגה תמונה מעורבת - שיעור העישון היומי בקרב גברים בישראל גבוה במעט מהממוצע במדינות ה-OECD, בעוד שבקרב נשים הוא זהה לממוצע הבינלאומי.

מלחמת חרבות ברזל הגבירה את העישון

לראשונה בדו"ח שנתי על עישון נבחנה השפעת מצב חירום על הרגלי העישון. סקר מיוחד שנערך בקרב מפונים מצא כי 4.5% מהם החלו לעשן בעקבות המלחמה, לעומת 2.6% בקרב שאר האוכלוסיה. העלייה המובהקת בהתחלות עישון בקרב מפונים משקפת את הקשר בין מצבי לחץ וחרדה לבין הגברת הרגלי עישון. תמיכה נוספת לממצא מגיעה מסקר האגודה למלחמה בסרטן, שמצא כי 40% מהמעשנים דיווחו על החמרה בהרגלי העישון, כאשר מחציתם נמצאים במסגרת הצבאית. גם רשות המיסים דיווחה על עלייה ברכישת סיגריות וטבק מאז תחילת המלחמה.

בני נוער - הזירה החדשה של מגיפת העישון

הנתונים המטרידים ביותר בדו"ח נוגעים לבני נוער. כמעט אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 18 התנסה לפחות פעם אחת באחד ממוצרי העישון - סיגריות רגילות, סיגריות אלקטרוניות או נרגילה. בקרב תלמידי כיתות ה' עד יב', 15% השתמשו באחד ממוצרי העישון ב-30 הימים האחרונים. הסיגריה האלקטרונית הפכה למוצר ההתנסות הראשון של 53% מכלל המתנסים במוצרי עישון. מגמה זו מדאיגה במיוחד כיוון שמחקרים מראים כי סיגריות אלקטרוניות מעלות פי ארבעה את הסיכון לילד להפוך למבוגר מעשן סיגריות רגילות.

נתונים מדאיגים מהחברה החרדית

לראשונה נערך סקר מקיף בקרב בני נוער וצעירים בחברה החרדית והתוצאות מעוררות דאגה רבה. 54% מהתלמידים בישיבות תיכוניות חרדיות ו-80% מתלמידי תיכונים לנוער חרדי נושר דיווחו על התנסות בעישון. בקרב צעירים בישיבות גדולות (בני 17-24), השיעור מגיע ל-77%. הסקר גילה כי גיל ההתנסות הראשונה בחברה החרדית נמוך במיוחד - 12.4 שנים בממוצע, כאשר יש עלייה חדה בהתנסות מגיל 15. רוב בני הנוער המעשנים רכשו את מוצרי העישון בעצמם מבלי שנשאלו לגילם או התבקשו להציג תעודה מזהה.

סיגריה אלקטרונית - מוצר ההתנסות הפופולרי ביותר

הדו"ח מתמקד רבות בתופעת הסיגריות האלקטרוניות, שהפכו למוצר העישון הנפוץ ביותר להתנסות ראשונה. 82% מבני הנוער המשתמשים בסיגריות אלקטרוניות בוחרים במוצרים עם תוספת טעמים, בעיקר טעמי פירות. הגיל הממוצע להתנסות ירד ל-12.9 שנים, כאשר בחברה הערבית הוא נמוך עוד יותר - 12.4 שנים.

מחקר איכותני שנערך עם קבוצות מיקוד גילה כי בני נוער רבים תופסים את הסיגריות האלקטרוניות כפחות מזיקות מסיגריות רגילות. בחברה הערבית, נערות מעדיפות סיגריות אלקטרוניות כיוון שקל יותר להסתיר את השימוש בהן.

שיעורי עישון בצה"ל נשארים גבוהים

הדו"ח מגלה כי 21.5% מהמשרתים בצה"ל מעשנים, ירידה קלה בהשוואה ל-22.4% בשנה הקודמת. למרות שצה"ל קבע מאז 2017 מדיניות לצמצום העישון וקידום חזון של "צה"ל נקי מעישון", במהלך שנת 2024 לא קודמה המדיניות בעקבות הלחימה. הצבא ממשיך בהכשרת רופאים לגמילה פרטנית של מטופלים מעשנים במסגרת קורס חיר"ם ומקיים פעילות הסברה בנושא נזקי העישון. המאמצים כוללים הרצאות בנושא בריאות הנפש וגמילה מעישון, הכשרת כלל רופאי המשפחה בצה"ל לליווי גמילה והרחבת האפשרויות לטיפול התרופתי.

פעולות המשרד למיגור התופעה

משרד הבריאות פועל במספר זירות להתמודדות עם מגיפת העישון. המוקד הטלפוני הלאומי לגמילה מעישון (6800*) טיפל ב-1,139 פניות חדשות בשנת 2024, עלייה של 30% לעומת השנה הקודמת. 49% ממי שהתחילו לפחות שיחה אחת עם יועץ הפסיקו לעשן בתום התכנית.

בתחום החקיקה, המשרד קידם תקנות להוספת אזהרות גרפיות על אריזות מוצרי עישון, בהתאם לתיקון החוק שנכנס לתוקף במרץ 2024. התקנות פותחו תוך התחשבות במאפיינים תרבותיים ורגישויות דתיות של קבוצות האוכלוסיה השונות.

אכיפה חלקית של החקיקה הקיימת

למרות החקיקה הנרחבת, הדו"ח מגלה בעיות משמעותיות באכיפה. רק 83 מתוך 259 הרשויות המקומיות בישראל דיווחו על פעילות אכיפה למניעת עישון במקומות ציבוריים, בניגוד לחובה החוקית. מתוך הרשויות המדווחות, רק 28 ניתנו בפועל קנסות במהלך השנה. הנתונים מראים כי ברוב הרשויות, פקח מפיק פחות מדו"ח אחד לחודש בנושא מניעת עישון. הפער בין הדרישות החוקיות והיישום בפועל מדגיש את הצורך בחיזוק מנגנוני האכיפה.

שותפויות רחבות למאבק בעישון

המאבק בעישון מתבצע בשיתוף עם גורמים רבים. משרד החינוך מפעיל תכניות מניעה בבתי הספר שכוללות מודולים ייעודיים למניעת עישון בכל שכבות הגיל. קופות החולים מציעות מגוון שירותי גמילה, כאשר כ-12,000 חברי "מכבי" השתתפו בתכניות גמילה בשנת 2024.

ארגוני החברה האזרחית ממלאים תפקיד מרכזי בהעלאת המודעות. האגודה למלחמה בסרטן העבירה למעלה מ-800 הדרכות במוסדות חינוך ולקהל הרחב, בעוד המיזם למיגור העישון מקדם מחקרים ופעולות רגולציה.

עלויות כלכליות כבדות

הדו"ח מזכיר כי נזקי העישון גורמים לעלויות מוערכות של 3.6 מיליארד שקל בשנה למשק הישראלי - 1.7 מיליארד עלויות ישירות למערכת הבריאות ו-1.9 מיליארד עלויות עקיפות כמו אובדן פריון וימי עבודה. חשוב לציין כי אומדן זה לא עודכן מאז 2014 ומשקף כנראה תת הערכה של העלויות האמיתיות.

הכנסות המדינה ממיסים על מוצרי עישון הסתכמו ב-27.1 מיליארד שקל בשנת 2024, כאשר רוב ההכנסות מגיעות ממסי קנייה על סיגריות מיובאות ומקומיות. למרות ההכנסות הגבוהות, הנזק הכלכלי והבריאותי של העישון עולה בהרבה על התועלת הפיסקלית.

החוק קיים, האכיפה נעדרת

דו"ח 2024 מעלה תמונה סותרת של מדיניות מתקדמת מול יישום חלקי. בעוד שישראל נמצאת בין המדינות המובילות בעולם בחקיקה נגד עישון ובסבסוד שירותי גמילה, הפער בין הכלים הקיימים למציאות בשטח נותר משמעותי. רק שליש מהרשויות המקומיות מדווחות על פעילות אכיפה, ומתוכן מחצית בלבד מעניקות בפועל קנסות.

במקביל, צמיחת תופעות חדשות, כמו הסיגריות האלקטרוניות בקרב ילדים ובני נוער, מציבה אתגרים שלא היו קיימים בעבר. הנתונים המבהילים מהחברה החרדית - עם שיעורי התנסות של עד 80% בקבוצות מסוימות - מצביעים על הצורך בגישות מותאמות תרבותית.

השפעת מלחמת חרבות ברזל, שהביאה לעלייה בהתחלות עישון בקרב מפונים ומילואימניקים, מדגישה כי מגיפת העישון אינה מתרחשת בוואקום אלא מושפעת מגורמים חברתיים ונפשיים רחבים יותר. המאבק בעישון לפיכך דורש לא רק כלים רגולטוריים אלא גם הבנה עמוקה של ההקשרים החברתיים והתרבותיים שבהם הוא מתרחש.

(צילומים: שאטרסטוק)