הפרעות בקרישת הדם

1.האם ניתן לשלב את שניהם ביחד 2 כמוסות כל אחד מהם ביום? 2.מי מהם יותר חזק ומשפיע על דיכאון מצב רוח וחרדה? 3.האם שניהם פועלים באופן זהה על ע המוח(מעלה סרוטונין דופמן) או שהם שונים? 4.לתרופה רמוטיב הוסיפו חומרים נוספים או שזה רק הצמח היפריקום? תודה רבה מראש על העזרה ושבוע טוב.

שלום אילן, לפי תשובתך, אין לשלב תרופות מסוג SSRI עם רדיולה או היפרקום. האם הכוונה שמשלבים את שניהם יחד עם ה-SSRI שזה לא מומלץ או שכל אחד בנפרד עם ה-SSRI זה בסדר?

שלום רב, לאחרונה אובחנתי לאחר זמן רב כלוקה ב-AVN דרגה 1 בראש הפמור (מפרק ירך) שמאל. אני בן 31 וצולע כבר כמעט 4 חודשים. הצליעה והכאבים החריפו במהלך הזמן הזה. האבחנה התבצעה אצל שני רופאים שהמלצותיהם היו שונות. 1) שני הרופאים המליצו על מנוחה (אני מתהלך עם קביים כבר שבועיים). האם מנוחה מוחלטת? לא לצאת גם לעבודה (אני עובד היי-טק)? 2) רופא אחד המליץ על תא לחץ. רופא שני המליץ על פיזיוטרפיה ושחיה.מה עדיף? 3) האם מתחילים פיזיוטרפיה ושחיה רק לאחר העלמות הכאב? 4) שאלה נוספת, במהלך נסינות האבחון טען אחד הרופאים שיש לי דלקת והוזרק לי קורטיזון למפשעה. האם פעולה כזו יכולה להחריף תהליך של AVN? (אני מרגיש החרפה מאז)

ד"ר לב-אל, קודם כל ברצוני להודות לך מקרב לב על התשובה המפורטת. מאחר שהוספת כאן מרכיב נוסף של טיפול למשוואה - ניתוח. הייתי רוצה לצטט את תוצאות בדיקת ה-MRI, אולי בעזרתן תוכל שוב לעזור לי למקד יותר את אופי הטיפול: "מודגמת בצקת תוך לשדית אשר מערבת חלקית את ראש הפמור ואת צווארו בעיקר באיזור החלק העליון של ראש הפמור. הצד המרחשתי של המפרק נראה שמור. אין עדות לכמות חריגה של נוזל סינוביאלי תוך מפרקי. מבנה סימטרי של שרירי חגורת האגן. מבנה תקין של אברי האגן הקטן ושל המפשעות." בנוסף, עד כה בריאותי היתה תקינה.לא היה כל שימוש בתרופות. שוב, תודה מראש על העזרה.

שלום לכולם, הבטחתי לעצמי שגם אם מצבי אשתפר אני אספר על כך בפורום אולי כדי לעזור ולעודד חולים אחרים. אני בן 31 ובריא בדרך כלל. נמצאתי חולה ב-AVN מדרגה ראשונה במפרק הירך לפני ארבעה חודשים. זאת לאחר צליעה וכאבים שהחמירו במשך שלושה חודשים. לאחר האבחון התהלכתי בעזרת קביים חודשיים וחצי. התחלתי בטיפולי פיזיוטרפיה קלים ללא נשיאת משקל: חיזוק שרירי הבטן והאגן. לאחר מכן קרו שני דברים שפסיכולוגית הכריחו אותי להרגיש שסבלתי די והגיע זמני להחלים והגיע הזמן לשקם את עצמי. מכאן צמחה הישועה!!!! ההחלמה הרבה פעמים מתחילה בראש. תחילה הגברתי את קצב הפיזיוטרפיה לחיזוק שרירי האגן לתמיכה במפרק. לאחר זמן מה זנחתי את הקביים, התחלתי לשחות (רק חתירה), אופניים, שוב עוד פיזיוטרפיה ועבודת משקולות על משקלים נמוכים לחיזוק שרירי הרגליים. עשיתי גם דיקור מספר פעמים. אבל בעיקר האמנתי. אני בתוך התהליך האינטנסיבי הזה כבר חודשיים, אני לא צולע כבר יותר מחודש. בבדיקה אחרונה שעשיתי אצל אורטופד נאמר לי שהמפרק משוחרר וההתקדמות מרשימה. אני חי את חיי כרגיל. אני עדיין לא הולך הליכות ארוכות ומסובכות (טיולים למיניהם) לא משחק כדורגל וכדורסל ומשתדל לשמור על המפרק הפגוע מכמה שפחות זעזועים. אבל גם לשם, בעזרת השם, אני אגיע. אני חייב לומר שאין לי בדיקת MRI שמאששת את הרגשתי. למי שיכול ולא יכול אני אמליץ לא לחסוך וללכת לרופאים והמשקמים הטובים ביותר!!! אני אמליץ על ד"ר מורגנשטרן בוינגייט ובביה"ח מאיר, ד"ר מתתיהו מורנו, מחלקה אוטופדית בבית החולים בלינסון, הפיזוטרפיסט שלי בר סלע בוינגייט וקופת חולים מאוחדת. אני מאחל לכולכם רפואה שלמה ובשורות טובות.

שלום, סביבות גיל 5 בזמן ניתוח להסרת שקדים ודימום קשה במהלכו התגלה אצלי (ובהמשך אצל עוד בני משפחה) מחלת דמם כלשהי. כעת אני לפני הריון ורוצה להתכונן אמא שלי זוכרת שמה שאבחנו אז היה מחלת וון ווילברנד, אבא שלי אומר שכמה שזכור לו זה היה קשור לפקטור 11, רופא המשפחה לא מוצא שום תיעוד בקופח (חלפו 30 שנה...) תוכלי להגיד איזה בדיקות אני צריכה לעשות כדי לדעת בוודאות ממה אני סובלת ובדיקות שרלוונטיות להמלצות ללידה,כדי שכשיגיע הצור להמטולוג יהיה לו את כל המידע הדרוש? איזה בירור עלי לבקש מרופא המשפחה? מאוד אודה!

שלום, בזמן הגמירה עם קונדום אני מרגיש לחץ בקצה הפין וכאב, ואחריו יוצא דם מעורבב עם זרע. אציין כי זה קורה אך ורק כשאני עם קונדום ואף פעם בלי. אין שום כאבים אחרים ושום מחלות מין. אני מרגיש שהקצה של הקונדום חוסם את יציאת הזרע ויוצר לחץ פנימי בפין וכך נקרעים נימים קטנים שמוציאים דם. הדימום נפסק מייד/תוך דקה מהשפיכה ולא חוזר לעולם. אין כאב שנמשך לאחר מכן. האם אני צודק באבחנה שלי לגבי הקונדום? מה לעשות לגבי זה? ניסיתי הרבה קונדומים וכולם חוסמים את הקצה בגמירה... אם בזמן הסקס אני מפסיק לרגע ומוודא שהקונדום מסודר, בדרך כלל יש שפיכה רגילה לגמרי. הפין בגודל ובעובי רגיל.