עיוורון

האם יש טיפול או מכשיר עזר לבעית עיוורון לילה?

כן מרכיב משקפיים למרחק

שלום! לפני כ12 שנה מצאו אצל ביתישהיתה אז בת 10 גידול אופטיק גליומה , היא קיבלה הקרנות וכמה סוגי כימוטרפיה , במשך 2-3 שנים , לדברי הרופאים אז , כדי להציל חלק מהראיה , לאחר שכל הראיה אבדה ב 2 העיניים ,הפסקנו את הטיפולים . היום היא נשואה בת 22 מסיימת שנה רביעית בהנדסת תוכנה . האם קיים בעולם ,או במצב של פיתוח , כלי שיכול לאפשר ראיה חלקית , כמו שמופיעים מידי פעם פירסומים בתקשורת ?משהוא שעוקף חלק מהשלבים , אלקטרודה או משהוא אחר שמשתילם ? תודה !

שמעתי שקיים היום בעולם טיפול ביולוגי, וכבר יודעים מהם הגנים שאחראים לגידול... ממליץ לברר אצל ד"ר מיכל ילון בתל השומר

1. לא היה עדיף אם היית בכמה משפטים מסביר את השיטה והדרך. הרגש, איזה רגש, מי מופעל, איך מופעל ולשם מה מופעל. מה אמיתי מה אשליה? 2. אני אישית, לא משנה באיזה דרך וכיוון, נפשי, פיזי, משפטי, תעסוקי, לעולם לא אלך כמו עזה עוורת, ותמיד אבקש אסבר, למה כך ולא אחרת. וכן, אפגע הרבה מאד פעמים, ונפגעתי אוי כי לא הבנתי או אולי כי הבנתי יותר מדי טוב 3. אולי 1+2 לעיל, מסבירים האחד את השני, ואולי התגובות של הכותבות כאן הן כאלו שאולי המצב הנפשי שלהן דורש יותר רוך ודווקא אי ידיעה, ודווקא התרפקות מלאה, לא יודעת, אז אתה שנמצא כאן שנים אולי אתה זה שמווסתט, אם כי נראה היה שדברים מתפוררים, אבל כפי שאני קוראת את הדברים עכשיו, וזאת עוד לאחר הצנזורה שלך, (שאני מודה לך עליה) אולי באמת הכניסה צריכה להיות מזווית אחרת, ואני לא יודעת אם אני שם. בהחלט צריכה עזרה, וחשבתי להעזר, אבל כל אחד עם מה שמתאים לו.

בשאלה מספר 3 שלך נמצאות התשובוץ שלך על ההתנהלות של הפורום.... כך לפחות אני מרגישה וגם לפי הצרכים האישיים שלי ונכון ...אודי למעשה שומר כאן על כולן ביחד וגם על כל אחת בנפרד לפי היחודיות שלה וזה הכי מכובד בעיני אם לא היה כך לא הייתי נשארת כאן..זה הבטחון הכי גדול שיש לי כאן... הוא מסכים לכל שיח רק לא לתוקפנות גם אם היא מוסוות ובטח שלא לפגוע .. מהבטחון הזה שהוא מקנה לכל המשתתתפות כאן הן נמצאות כאן .....כל אחת היא עולם ומלואו ואין לזלזל באף אחת אפילו ברמיזה קטנה ולא ברמיזה עוקצנים... שיהיה שבוע טוב לכולן חטולית

הי סנדי, אני לא בטוחה שתמיד אפשר לדעת להבחין במאה אחוז מה אמיתי לחלוטין ומה אשלייה לחלוטין. איכשהו אולי אנחנו חיים במעין אשלייה מסוימת (של אי פגיעות, כל יכולות), שאחרת נהיה אפופים בחרדות מופרזות ולא נמשיך לשום מקום. אז נראה לי שניסיון להשגת ביטחון של מאה אחוז, ופחות קבלת חלקיות, יימצא את מקומו בתסכול ובחרדות. כנראה שאנחנו במינונים של גם וגם. אולי צריך לבחון את המאזנים. אני גם חושבת שבכל אחד מאיתנו, בהיותנו בני אדם, אפשר למצוא את שדות הראייה המתים (עיוורון). מנסה לעזור לך. סוריקטה

מניחה שאת, סנדי, מכירה את 'הנחשול' והתלמידה שם שאיכשהו גילתה שהיה שם משהו לא תקין ונחשף הניסוי. אני יכולה להבין מדוע תחושות כאלה עולות, ומתי אנחנו לוקחים את התפקיד של אותה תלמידה. מכירה איכשהו אותי שם. בהקשר השואתי שלי. אבל אולי זה לא מה שמתרחש בטיפולים באופן גורף? בכל מקרה, אולי צריך קצת להיזהר מהקטע של השלהוב, ש(גם) עולם האינטרנט מלא בו. סוריקטה

הי שוב, ועוד מחשבה לגבי ה'טוב מידי' שהזכרת, סנדיי. אולי אולי ברגעים כאלו (בהם אנחנו מבינים 'טוב מידי') התפיסה שלנו פחות גמישה והיא די חסרת פשרות ופחות נותנת מקום לספקות, ואז אולי יש לחשוד בה. לא אמרתי נכון או לא נכון. צודק או לא צודק. יש אנשים עם חוש ריח פנטסטי. אבל מספיק שיש פרגמנט קטן של סיכוי לטעות. בכל אופן, מדברים כאן על שינויים. לומר את האמת - בעיניי, השינויים זה לא איזה מהפך. הבנאדם נשאר הוא. לא הופכים לאיזה משהו ממש אחר. לא כל שכן בפרק זמן קצר. יש הטמעה. ויש סיכוי שתחלחל לשכבות עמוקות. ואז אפשר לדבר על סוג של שינוי. תפיסתי בעיקר. בקצבים שלי מדובר על הרבה מאד מאד שנים. ההתקדמות שלי, נגיד שיש כזאת (ואני כותבת כאן כעת כרוח רפאים) היא איטית ביותר. לאור מה שכתבת, סנדיי, גם אני תוהה האם, למשל, פלירטטתי פה עם אודי (?!?!). הנה עוד אחת מהסיבות בעטיין המעטתי בפתיחת הודעות חדשות, כך גם באיחולים או התפעלויות. בגלל הדהוד הקול הזה בי. לאי ידיעה יש אפקט הגנתי, אני מניחה. וכנראה שכן משנה מי מניח את המראה (בעינייו), אם מעז, ובאיזה עיתוי וגם באיזה אופן ועוד ועוד. סוריקטה

לא חושבת שיש שאלה בעניין התועלת שטיפולים נכונים פסיכולוגיים יכולים לעזור... לא פחות מאשר כל תחום אחר ברפואה! ישנם מצבים אשר הפסיכולוגים עושים בהם ניסים ונפלאות ממש... אבל זה לא אומר שצריכים להסכים עם כל דרך, וגם אם דרך מסוימת עומד בבסיס של התאוריה, עדיין אפשר לחלוק עליה. הכל זה עניין של נסוי, טעיה, לימוד, חקירה, והסקת מסקנות והתחלה של הכל מחדש. שום דבר לא סטטי, קדוש שלא יכולים לדון בו בעצם מהותו. אם נסתכל בשלושים השנה האחרונות על השינויים הרדיקליים שנעשו בכל כך הרבה תחומים, לרבות מערכת המשפט, דברים שהיו אסורים – משכב זכר, מעשה פלילי, והיום תנסו למצא מישהו שיעז לדבר כנגד התופעה. עניינים של אחריות, ורשלנות, וכשרות עמידה, ומה שפיט ומה לא שפיט, כמו במטוטלת משתנה הלוך וחזור. ברפואה, בסרטן, אילו פריצות דרך, אילו מקרים שהיו אבודים לחלוטין, והיום אחוזים עצומים מבריאים. השתלות, שפעם לא היה סכוי לא למושתל ולא לתורם, והיום דברים כל כך שונים. אז גם בפסיכולוגיה מותר לבדוק, להסתכל, לראות, לא ללכת עם ראש בקיר, לנפות, להוציא את המוץ מן התבן, הן באופן סובייקטיבי והן באופן אוביקטיבי, לראות רווח מול הפסד, תועלת מול נזק, ותופעות ארוכות טווח, אחרי שכבר התאזנו, אני חושבת שאת הדיון הזה צריכים לנהל ללא אמוציות, בצורה אמפירית, אם כי בנפש קשה מאד לעשות מדע מדויק, ועם כל זאת אני חושבת שאפילו לחברי הפורום, שלא מדובר על ילדים קטנים, הרבה כבר סבתות, יש בהחלט פרספקטיבה לראות דברים. אני חושבת שדיון אמיתי יכול להיות פורה וטוב הן למטפל והן למטופל, אין פרות קדושות באף מרעה, בכל אפשר לדון, ואין תשובות שחייבות להיות כי ככה זה, על הכל אפשר לדון, לקבל או לא לקבל, אבל חייבים להגיע עם ראש פתוח, לרבות מטפלים! כמובן שנדון בדרך 'הטהורה' שבה הפסיכולוגיה מאמינה ולא בסטיות כאלו ואחרות של מטפלים שלא עשו עבודתם נאמנה, מקובל עליך אודי? אני חושבת שדיון שכזה יכול לעזור מאד בטיפול, למטפולת שלא ירגישו שלוקחים אותם כצאן לטבח.

היי מנדייי לא יכולתי לקרא את רוב הפוסטים הארוכים שהכתבו בגלל קשיים בראיה אבל זכור לי שכתבת שאת רוצה סיעור מוחות... נראה שקיבלת אותם אולי אפילו מוקדם מאשר חשבת לא אוהבת את ההתבתאויות שלך על הקשר של הבנות שכותבות כאן בפורום ביחס לאודי... לטעמי ירדת נמוך בכוונה רקנכדי לגרום לכולן לצאת ולהגיב לך כי הרי זה מה שחיפשת...!!!! לא אוהבת את המשחק שלך!! גרמת לי להתחרט שאני אלך שוב לטיפול...לא כולן עיוורות וחסרות אבחנה לידיעתך !!! ובמצבי הנפשי עכשיו כבר לא בטוחה שאלך חטולית