פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום! בחודשיים שלושה האחרונים יש לי נפיחות קלה באיזור פי הטבעת, גירודים, וצריבה ודימום בעת מתן צואה. הרופא נתן לי משחה נגד טחורים, שאכן עזרה, אולם כשאני מפסיקה, הבעיה חוזרת. כמו כן, ללא סיוע של שמן פרפין, הצואה שלי קשה, ויוצאת בקושי רב. 1) מהו הטיפול לבעיה מסוג זה, שאיננה לטווח קצר כמו המשחה? 2) האם המצאותם של טחורים יכולה לגרום להיצרות של פי הטבעת, ובשל כך להקשות על היציאות? 3) האם נכונה האמירה שישיבה ארוכה בשירותים יכולה לגרום לטחורים? אשמח מאוד אם תוכל לענות על שאלותי תודה רבה!

שלום אם השאלה עדיין רלונטית נא הפני אותה לפורום שנית תודה

שלום רב רציתי לדעת מהם ההבדלים בין כריתה של המעי הגס בניתוח פתוח, לבין כריתה בניתוח סגור (בעקבות כוליטיס כיבית), האם ב-2 הניתוחים מוציאים סטומה דרך הבטן? איזה נתוח נחשב כפחות מסוכן ומה ההבדלים במשך ההחלמה לאחר כל ניתוח? ושאלה אחרונה :מה הניסיון בארץ בביצוע הניתוח הסגור (אני יודעת שיש רופא בשערי צדק שמבצע את הניתוח) בתודה מראש שני

שני שלום אם השאלה עדיין רלונטית אנא הפני אותה לפורום שנית ואשמח להתייחס תודה

שלום רב, הייתי מבקשת לדעת מה ההבדל בין הניתוח זה total proctocholectomy with ilial pouch לבין ניתוח כירתת המעי הגס ויצירת סטומה ? האם זה אותו הניתוח? למי הוא מיועד? מה איכות החיים הצפויה לאחר ניתוח כזה בהשוואה לניתוח עם יצירת סטומה? היכן אפשר למצוא חומר בעברית לקרוא על ניתוח זה?

שלום, אני חולה קרהון ,קוליטיס .כל מעי הגס אצלי מודלק עם פוליפים (קולונוסקופיה האחרונה מ-22.10.07) כל שאר מערכת העיכול ,מחלל הפה עד לסוף מעי דק בריא.בנוסף סובל מדלקות מפרקים(סקרולויטיס) פיודרמה קשה, פיסטולות בפי הטבעת(עברתי ניתוח לפני 5 שנים שלא כל כך עזר. אני לאחר טיפול של 7-8 שנים עם "סטרואידים" שהופסק ,שנתיים טופלתי עם "רמיקד" שהופסק בגלל שההשפעה כבר לא הייתה יעלה (ההיתי צריך לקבל "רמיקד" כל שבועיים שלוש) ובחודש האחרון אני על "הומירה" שעוזר אך ורק על המפרקים אך אני עם שלשולים של ממוצע 35-40 פעמים ביממה ,כולל בלילות . השאלה שלי היא: האם המוצא היחידי זה ניתוח כפי שממליצים לי רופאי? איזה ניתוח מומלץ? האם אוכל לעשות פאוץ'?, מהו תהליך ההחלמה וכמה זמן אישפוז ? האם אני אוכל לנהל אורך חיים נורמלים לאחר הניתוח? כמה זמן אורך הניתוח? בברכה,

תודה על תשובתך. סוג הניתוח שעברתי: סרטן בקולון הימני, הגידול 5 ס"מ. קצרו מעי גס 9 ס"מ, מעי דק כמה ס"מ, הוציאו אפנדיציט ושאר הבלוטות בצד זה. קבלתי 1/2 שנה כימותרפיה . נאמר לי שתירס, רימון, הדרים, אפרסמון... לא אוכל עד סוף ימי ושאר הסיבים אוכל לאכול בהמשך. לכן שאלתי אם לאחר שנתיים וחצי אפשר להתחיל לאכול מאכלים כמו אורז ולחם מלא, ירקות עם סיבים. נאמר לי שסיבים עלולים לגרום לסתימת המעי. האם זה נכון, האם זה נכון גם לגבי שנתיים וחצי אחרי הניתוח? הדיאטניות שלחו אותי לנסות. אני סובלת מגזים ומלאות בבטן, כך שלא אוכל להבחין בהרעה. אודה על תשובתך. ושוב חג שמח ושנה טובה.

איזה אורח חיים יכול לנהל מי שעבר כריתת מעי גס מבחינת מאמץ פיסי סוג עבודה תחומי ספורט ואיזה מעקב רפואי או טיפול רפואי נדרש האם ניתן לנהל אורח חיים נורמלי? תודה יעל

לפני כ-5 שנים עברתי ניתוח כריטת מעי הגס בשלושה שלבים אני נשואה + 2 והיום ברצוני להרות ולאחר צילום רחם אמרו לי שאין באפשרותי להרות באופן טיבעי ואם אני רוצה בכל זאת להרות אצטרך לעבור הפרייה חוץ גופית מאחר שהחצוצרות שלי חסומות בעיקבות הניתוחים האם יש מישהי במצבי?

שלום ד"ר זמורה חברתי חולת קרוהן-קוליטיס שעד לא מזמן היה מאובחן כקוליטיס, אך בעקבות פיסטולה בפי הטבעת שנוצרה לפני מס' חודשים שונתה ההגדרה לקרוהן-קוליטיס. היא נמצאת בהתקף קשה כבר למעלה משנה, שבה אף תרופה לא הועילה (ואת חלקן לא יכלה לקבל כמו רמיקייד). לאחרונה, לאחר קולונסקופיה, נאמר לה שהמעי הגס מודלק מפי הטבעת ומעלה, אני חושבת שכמעט כולו. וכן, יש שינויים ברקמת המעי הגס, כך שאין אפשרות להימנע מניתוח מהחשש לגידול. (המעי הדק תקין). היא התייעצה עם רופא שאמר לה שהוא לא יודע איך מנתחים במצב כזה, שכן ההגדרה כרגע היא קרוהן, עם פיסטולה, ולכן פאוץ' הוא לא אופציה, והפנה אותה לרופא גסטרו נוסף. מה עושים? איזו אופציה ניתוחית קיימת במצב כזה? היא מאוד סובלת, ומותשת (כבר למעלה משנה לא נמצא פתרון!!!). האם אתה חושב שיש טעם להתייעץ עם עוד רופא גסטרו? תודה מראש, אני.

בנוגע לצו 8. שמור על עצמך (ועלינו...) ותשוב לשלום, במהרה. אני.

שלום אם השאלה עדיין רלונטית נא הפני אותה לפורום שנית תודה

שלום האם יכול להיות חום נמוך 37.4 תקופה ממושכת עקב בעיית טחורים ??? לפני חודשיים בערך יצא לי טחור שאפילו לא הצלחתי לשבת, הוא די נרגע לא נפוח ולא כואב,גם אין ולא היו דימומים. תודה מראש

שאל בפורום רפואת משפחה. מנהל הפורום רשם הודעה על היעדרות ..

מזל שלום אם השאלה עדיין רלונטית נא הפני אותה לפורום שנית תודה

שלום- לאחרונה אני חשה בכאבים ברקטום- נראה לי שזו המילה- לאחר שאני מתרוקנת בשירותים. הכאבים לא מאוד חזקים את מציקים בעת ישיבה לאחר צאתי מבית השימוש. אני חייבת לציין שלא ראיתי דם בצואה או איזהשהו צבע מוזר. חוץ כאבי בטן לפני ההתרוקנות ואחר כך ברקטום אין שום דבר אחר. הכאבים נעלמים לאחר זמן מה לפעמים קצר ולפעמים נמשכים לאורך זמן. מה לעשות? לאיזה רופא לפנות- אם בכלל, אפשר להחליש את הכאבים על ידי תזונה מסוימת? או כל דבר אחר? תודה

מזל, מנהל הפורום במילואים. אני מציעה לך לפנות לרופא המשפחה, והוא יחליט האם, מה ואיך לברר או להפנות אותך למומחה. חיפאית

מזל שלום אם השאלה עדיין רלונטית נא הפני אותה לפורום שנית תודה

בשל צו 8 לא ינתנו תשובות ממנהל הפורום עד הודעה חדשה. עמכם הסליחה. נתפלל כולנו שהשלום ישוב במהרה. רק בריאות, ד"ר עודד זמורה.

מה עושים? מה הטיפול המהיר ביותר, ילדתי לפני 9 ימים והיום הופיעו טחורים כואבים שקשה לעמו7ד ע הרגליים יש לי משחה אבל זה כל כך שורף ועדין לא עוזר מה עושים? האם יש טעם לרוץ לפרוקטולוג או שהוא רק רושם משחה במקרה זה? אודה על תשובה מהירה בנושא

גלי שלום, קודם כל מזל טוב. הטיפול היעיל ביותר הוא ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים ובתוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום (בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. ניתן לקחת גם אם את מניקה. משחות ואמבטיות יכולות להקל על הסבל. וכן- צריך גם סבלנות פורטה. אם אין שיפור ניכר תוך כשבועיים של טיפול כדאי להבדק.

ד"ר זמורה שלום התגלה אצלי בקולונוסקופיה פוליפ גדול 30 ממ בקולון עולה, היסטולוגיה TVA עם דיספלסיה ברמה גבוהה. נאמר לי שאחרי בדיקת CT וקולונוסקופיה דחופה יוחלט אם יש צורך לנתח. אם כן, מה משמעות הניתוח, כיצד הוא מתבצע ומהם ההשלכות הרפואיות (והטיפול) לאורך זמן, אם יש כאלו?

מיכאל שלום אם מדובר בפוליפ שטוח ("ססילי") והיתה בו דיספלזיה ברמה גבוהה (הנחשבת כגידול ממאיר בשלב ראשוני מאד) אז יש אינדיקציה לניתוח. אם הפוליפ היה על גבעול והגבעול נקי ניתן להסתפק במעקב. בקולונוסקופיה חוזרת כדאי לשקול לסמן בצבע את מיקום הפוליפ שהיה, מאחר שהוא נכרת ואין לנו דרך למשש אותו בזמן הניתוח, אלא אם הוא היה ממש מעל החיבור בין המעי הדק למעי הגס ("צקום"), ואז אין צורך בסימון. בניתוח כורתים את המחצית הימנית של המעי הגס ומחברים את סוף המעי הדק למעי הגס הרחבי. מדובר בניתוח לא קטן, עם רמת סיכון מסויימת (תלוי במצבך הבריאותי הכללי), אך עם סיכוי גבוהה לריפוי מלא מהגידול הנ"ל. בעקרון ניתן לעיתים קרובות לבצע את הניתוח בשיטה לפרוסקופית, שאינה כרוכה בפתיחת בטן מלאה, אם הכירורג המטפל מיומן בטכניקה זו. אין הבדל משמעותי בתועלת או ברמת הסיכון בין ניתוח לפרוסקופי לניתוח פתוח, אך ההתאוששות מעט מהירה יותר בשיטה הלפרוסקופית. מבחינת החיים אח"כ- לרוב אין שינוי ניכר באיכות החיים, לעיתים יש יציאות מעט יותר תכופות אך לא באופן משמעותי.

שלום רב... שמי גבריאל ואני עברתי ניתוח חוזר במעי, לפני כחודש וכמה ימים! בניתוח הקודם שהיה לפני שנה היה קיצור מעי ועכשיו עשו תיקון (הרחבה בנקודת השקה) נוצר לי זהום מתחת לתפרים ופתחו לי 4 סיכות שיפריש החוצה את המוגלה. עכשיו החור ניסגר השאלה שלי היא האם אני יכול לחזור לים והשאלה הכי חשובה בשבילי האם אני יכול לחזור לגלוש?! (גלישת גלים) חיוך עושה פלאים... תודה רבה גבריאל.

גבריאל שלום, אם אתה שואל על גלישת גלים סימן שאתה מתאושש היטב. אם הפצע סגור אתה יכול ללכת לים, אך קח בחשבון שחשיפת הצלקת לשמש בשנה הראשונה יכולה לגרום לה להיות יותר כהה. לגבי פעילות גופנית- תקשיב לגוף שלך ותעשה רק מה שאתה מרגיש שאתה יכול. בכל מקרה מומלץ לא לבצע פעילות הכרוכה בהרמת משאות כבדים או במאמץ ניכר של שרירי הבטן במשך כ 3 חדשים. החלמה מהירה!

שלום ד"ר זמורה, תודה רבה על תשובתך המהירה והאחראית. אני מצטערת שהייתי אישית מדי ופחות מדי עקרונית. אולם בכל זאת אודה לך אם תוכל לענות באופן תאורטי אילו אפשרויות טיפול קיימות במקרה של "קיבה עצלה" בעקבות הסרת אילוסטומה. ארומה

בוודאי שאין צורך להתנצל, והלחץ בו את נתונה ברור. אנו פשוט לא רוצים לתת עצות לא אחראיות. ברוב המכריע של המקרים המעי ה"משותק" מתאושש עם הזמן ופשוט צריך סבלנות וטיפול תומך (כגון תזונה) עד להתאוששותו. לעיתים מתגלה כי "עצלות" המעי היא משנית לבעיה אחרת הקשורה לניתוח ועדיין לא התגלתה, כגון זיהום סביב החיבור או במקום כלשהו בבטן, או אפילו בעיה טכנית בחיבור. לעיתים נדירות המעי לא מתאושש למרות שלא נמצאת כל סיבה, ואז לעיתים מוציאים שוב סטומה, אבל זה כאמור נדיר. שתהיה החלמה מהירה.

היי, שמי גיל יש לי דימום מהרקטום, מה עליי לעשות? ישנם רופאים פרטיים או שאני חייב ללכת דרך קופת חולים?

גיל שלום, דימום דרך פי הטבעת יכול לנבוע מ 2 מקורות עיקריים. הסיבה הראשונה והשכיחה ביותר היא דמם מפי הטבעת עצמו, שיכול להגרם מסיבות שונות שרובן המכריע שפירות ואינן מסוכנות, כגון טחורים לדוגמא. הסיבה השניה היא דימום שמקורו במעי הגס, שנמצא מעל פי הטבעת. דימום כזה נובע לעיתים מסיבות המחייבות טיפול. מאחר שלא ניתן להבדיל בין 2 מקורות דמם אלו לפי מאפייני הדימום בלבד, אנו ממליצים לרוב האנשים שיש להם דמם כזה לעבור בדיקה כלשהי של המעי הגס (סוג הבדיקה נקבע לפי רמת הסיכון, כגון גיל והיסטוריה משפחתית של מחלות מעי). אם הבדיקה תקינה אז כנראה שהדמם נובע מפי הטבעת והטיפול מיועד לשפר את איכות החיים, אם הדמם פוגע בהם. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה, וניתן לבצע זאת הן באופן פרטי והן דרך קופות החולים.

ד"ר זמורה שלום, תודה על תשובותיך המפורטות והמהירות. עדיין בעניין אבי בן ה-76 שעבר ניתוח הסרת גידול סרטני מהקולון. לאחר שהוסרה האילוסטומה וחובר המעי הקיבה פשוט לא עובדת. הרופא אובד עצות ולא יודע מה לעשות. מצד אחד הוא חושב שאילוסטומה הוסרה בזמן מכיוון שכל האלקטרוליטים נספגו במעי הדק ובדיקות הדם של אבי היו מאוד לא טובות. מצד שני הוא חושב שאולי היה צריך להשאיר את האילוסטומה. (דרך אגב, מה ההבדל בין סטומה לאילוסטומה)? שאלתי היא מה הפתרון? בינתיים הוא מוזן ע"י זונדה ומחובר לרקטאלטיוב לניקוז הצואה ולנסיון להגביר את תנועת המעי. בינתיים אין תוצאות. היום השקית היתה ריקה לגמרי. מה לעשות? האם עליו לעבור ניתוח "להחזרת הגלגל" ולהחזיר שוב את הסטומה הנוראית הזו? או האם לחכות עד שאולי הקיבה סוף סוף תתחיל לפעול? איך אתה רואה את המצב? אמא שלי כבר ממש ממוטטת. מיותר לציין שמאחר והוא מרותק למיטה עם זונדה, קטטר ורקטאלטיוב , הוא כמעט ולא עושה שום פעילות גופנית - והולך ונחלש. והבדיקות המרובות גם הן לא מוסיפות לו בריאות. רק אמי ואני מצליחות איכשהו לעודד אותו. אנא תשובתך.

אילאוסטומי היא סטומה שבה מוציאים מעי דק אל דופן הבטן. הפורום מיועד לתת מידע רפואי ואינו מתיימר לפתור בעיות ספציפיות של מטופלים באופן וירטואלי מבלי לבדוק אותם או להיות חלק מהצוות המטפל בהם. לצערי אין בידי תשובות טובות לשאלותיך, ולא ניתן לספק "פיתרון" אחראי רק על סמך המידע שאת מספקת. ככלל אוכל לומר לך שטבע מקצוע הרפואה הוא שלא כל מטופל מגיב באותה דרך לאותו הטיפול, ולכן מקצוע הרפואה כולל התלבטויות רבות וקבלת החלטות כאשר תוצאתן לא תמיד ידועה מראש. העובדה שהרופא המטפל "אובד עצות" אינה אומרת שהוא לא יודע מה הוא עושה או פועל לא נכון. הייתי מציע כעת בכל זאת לשים את מבטחיכם בצוות המטפל. שתהיה החלמה מהירה.

שלום רב ד"ר זמורה. אני בן 31 ומתאמן מזה 4 חודשים בחדר כושר.(חזרתי אחרי שנתיים של הפסקה). לפני כחודשיים , וכמו כן בימים האחרונים יצאו לי טחורים(טחור יותר נכון). הבנתי שאחת הסיבות לטחורים היא פעילות גופנית מאומצת. אך אני רוצה להבין האם מדובר בהרמת משקולות או בפעילות אירובית כמו ריצה, מכשיר הסקי(מקווה שאתה יודע על מה אני מדבר) או שיעורי הספינינג. דבר אחד אני יודע שאעשה כרגע והוא ויתור על המשקולות לשרירי הרגליים והישבן. אך לא הייתי רוצה לוותר על הפעילות האירובית כי מאוד חשובים לי שיפור הכושר וסיבולת לב ריאה, אך הבעייה ששוב מופעלים הרגליים באימוני האירובי. מה לעשות? אני מאוד נהנה מחדר הכושר והוא חשוב לי עד מאוד. מה היית ממליץ לי לעשות? אציין כי בתקופות הקודמות בהן התאמנתי לא עבדתי על שרירי הרגליים אלא רק על פלג גוף עליון, אך כן ביצעתי פעילות אירובי ולא הופיעו טחורים . תודה רבה רבה רבה ושבוע טוב!!! איתי.

בהחלט לא הייתי ממליץ לוותר על חדר כושר! טחורים יכולים להיות קשורים למאמצים הכרוכים בהגברה ניכרת של הלחץ בתוך הבטן, כגון הרמת משקולות כבדות, אבל לא למאמץ אירובי, גם אם הוא קשור לרגליים. כמו כן ניתן למצוא מידע רב על טחורים והטיפול בהם בתשובותי הקודמות בנושא זה בפורום.

קודם כל תודה על תשובתך. אך האם אני מבין ממנה כי אפילו בעקבות עבודה עם משקולות לפלג גוף עליון בלבד (שרירי חזה, גב, ידיים וכתפיים) יכולים לצאת טחורים? או שפשוט ישנם תרגילים מסויימים שבהם מופעל לחץ תוך בטני מוגבר בהשוואה לתרגילי כוח אחרים שאותם עדיף שלא אבצע. הבנתי מקריאה נוספת באינטרנט שעדיף לא לבצע תרגילים בעמידה למשל. אני מקווה שאני לא מסבך אותך בשאלתי אך הייתי רוצה שישאר לי משהו מחדר הכושר. לרוץ אני יכול גם בים או כל מקום אחר. תודה ושבוע טוב!

מבקשת המלצה לרופא / מקום לביצוע קולונוסקופיה תודה.

המלצה חמה על פרופ' זמיר הלפרין . מקצועי, דיאגנוזיסט מעולה ואנושי.

שלום ד"ר זמורה, כבר כתבתי לך לפני הניתוח שאבי (בן ה-76) עבר להסרת גידול ממאיר בקולון. ובכן, ב-15/5/06 הוא עבר את הניתוח והיה עם סטומה עד לפני כ-10 ימים. לפני 10 ימים הוא אושפז שנית כתוצאה מירידה דרסטית בהמוגלובין (שכן הוא חולה בנוסף גם באי ספיקת כיליה). הוא קיבל מנות דם ובאותה הזדמנות הוחלט להסיר את הסטומה, לאחר בדיקות שהכל תקין. הוא עבר את הניתוח ולאחר כמה ימים, עוד לפני שהותר לו לחזור לתזונה רגילה, היו לו בחילות והקאות ומסתבר שכמעט אין תנועתיות במעי ויש איזושהי חסימה בהשקה. נכון לעכשיו הוא מוזן במלחים דרך זונדה עם צינורות לניקוז. הוא עובר צילומי קיבה אחת ליומיים כדי לראות האם יש מעבר. כרגע הוחלט לטפל בהזנת נפרוקאר לוריד ואם המצב לא ישתפר אז יעברו ל-TPN. שאלתי היא האם ה-tpn הוא זמני והאם אחרי הטיפול הזה הוא יוכל לשלוט בצרכיו (בצואה) משום שתקופה ארוכה הקיבה אינה מתפקדת בצורה טבעית.

כל ניתוח בטן יכול לגרום למעיים להיות "משותקים" למשך מספר ימים, ולעיתים תקופה זו יותר ממושכת. בלפחות 15% מהמקרים יש צורך בניקוז הקיבה באמצעות זונדה למשך מספר ימים. במשך תקופה זו לעיתים יש צורך לתמוך במטופל מבחינה תזונתית, בהזנה למעי כגון נפרוקייר או בהזנה לוריד עם TPN. לעיתים "שיתוק" מעי כזה יכול להיות קשור לסיבוכים אחרים סביב הניתוח, כגון סיבוכים זיהומיים, אולם פעמים רבות "סיבוך" זה עומד בעני עצמו, ואז ברוב המכריע של המקרים הוא חולף מאליו. אם לאביך היתה שליטה טובה ביציאות לפני הניתוח, סביר שהוא ישלוט היטב גם לאחריו, ואין קשר למשך הזמן שבו המעי שמעבר לסטומה היה ללא שימוש.

לא מזמן שמתי לב לבליטהחיצונית-כמו גוש בשר קטן-בפי הטבעת {בצד שמאל}.אין לי כל כאב ושום דמום. למי עלי לפנות והאם זה מסוכן?

לרוב בליטות כמו שאת מתארת הן קפלי עור סביב פי הטבעת, אינן מסוכנות, ואם אינן מציקות אין צורך בטיפול. יחד עם זאת, אם את לא רגועה, מומלץ להבדק כל ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג על מנת לאשר את האבחנה.

דר עודד זמורה תודה רבה רבה על התשובה המהירה!

אתמול במקלחת הרגשתי מן בליטה(כמו כדור קטן בשרי) באמצע של הישבן(בפנים, נדמה לי פי הטבעת זה נקרא,לא?!), ממש באמצע. אני לא מבינה מזה,זה לא כואב לי או משהו אחר והיציאות שלי רגילות לחלוטין. מזה יכול להיות? זה מלחיץ אותי! מצפה לתשובה במהרה. תודה!

ערב טוב, לאבי בן ה-66 התגלה דם סמוי בצואה. נקבעה לו בדיקת קולונסקופיה לעוד כחודש וחצי לערך. האם המשמעות של הימצאות דם ספוי בצואה מורה בוודאות על סרטן המעי הגס או שישנן סיבות נוספות שיכולות לגרום לכך. יש לציין שאבי אינו סובל מעצירויות , ולא מטחורים ותזונתו די מגוונת. אינני יודעת באם יש קשר אך מצאתי לנכון לציין כי לפני כ-5 שנים עבר ניתוח מעקפים בליבו. תודה ולילה טוב

גלית שלום ישנן סיבות רבות לדם סמוי בצואה (כולל למשל סטייק טוב). מדובר בבדיקה עם רמת דיוק נמוכה, ופעמים רבות לא נמצא סרטן מעי גס. יחד עם זאת, בדיקת דם סמוי חיובי באדם בגילו של אביך מחייבת בדיקת קולונוסקופיה, ואם זו תקינה, מומלץ לשקול גם גסטרוסקופיה. אם שתיהן תקינות, נוכל כולנו לישון יותר בשקט.

שלום לרופא היקר. השאלה שלי אמנם לא קשורה ישירות לנושא הפורום אבל בכ"ז אודה אם תתיחס כיוון שאתה כירורג ותיק במקצוע.. ידוע לי שהפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ וטיפול של הרופא המטפל. אני בסה"כ הייתי רוצה לשמוע את דעתך מתוך נסיונך העשיר. והרי השאלה: נפגעתי בתאונה בה עברתי פגיעה אבדומינו טורקלית שכללה פגיעה קשה בשרירי הבטן, פגיעה בסורוזה של הקולון הרוחבי והקיבה, פגיעת מתיחה של שורש המזנטריום, קרע בטחול, קרע גדול בסרעפת, ופגיעה בדופן בית החזה. דופן הבטן תוקנה עם רשת. לאחר התאונה אני סובל משלשולים ועצירויות באופן קבוע. אך לא מחסימת מעיים. CT בטן ללא ממצאים . 1. האם הבעיה יכולה לנבוע מהידבקויות או מבעיה אחרת? 2. במידה ומדובר בהידבקויות האם ניתן לטפל? 3. האם הנושא מצוי בתחום הכירורגיה או הגסטרואנטרולוגיה? אני אודה לך אם תוכל להסביר ולפרט. אני מאוד מודה לך מקרב לב על העזרה והסיוע. תדוה רבה.

יוני שלום. צר לי לשמוע על פציעתך הקשה. הדבקויות הן בעצם רקמת צלקת הנוצרת בתוך הבטן לאחר כל ניתוח בטן, ולכל מי שעבר ניתוח בטן יש הדבקויות בחלל הבטן. הרוב המכריע של האנשים חי עם ההדבקויות בשלום וללא כל בעיות, אולם בחלק קטן מהחולים יכול מעי "להתפס" בהדבקות וליצור חסימת מעי. חסימה כזו יכולה להווצר בכל שלב בחיים, ולרוב נפתחת בטיפול לא ניתוחי, אך לעיתים דורשת ניתוח לפתיחתה. יש מעט אנשים שיש להם חסימת מעי חלקית כרונית, אולם מדובר במצב נדיר, שלרוב גורם לכאבי בטן אך לא לעצירות ושלשולים לסרוגין, וסביר שהיו רואים סימנים לכך ב CT. הדבקויות מטופלות על ידי כירורגים, ולעיתים נדירות כאשר אנו חושבים שזו אכן הבעיה אנו מציעים פתרון ניתוחי (למרות שגם הוא גורם להדבקויות חדשות). שלשולים ועצירות באופן קבוע מטופלים לרוב על ידי גסטרואנטרולוגים.

איזה מהן עדיפה? מה הסיכונים של כל אחת מהבדיקות? לאילו פרמטרים כדאי להתייחס בקבלת ההחלטה? לרקע כללי - קיבלתי הפניה לקולונוסקופיה בעקבות דמם רקטאלי. יש טחורים. עשיתי בדיקה חלקית של המעי ונמצאה תקינה. אני חוששת מזריקת הטשטוש הנלוות לקולונוסקופיה הרגילה. אנא התיחסותך. צריכה קצת סדר בבלגן... תודה.

בדיקת קולונוסקופיה רגילה היא בדיקה בה מוכנס דרך פי הטבעת צינור דק, גמיש וארוך עם מצלמה בקצהו, ובאמצעות התמונה הנראית במצלמה נסקר המעי הגס. קולונוסקופיה נחשבת לבדיקה האמינה והמקובלת לבדיקת המעי הגס, למרות שהיא כרוכה באי נוחות מסויימת, ולרוב מבוצעת בטשטוש. קולונוסקופיה וירטואלית היא בעצם בדיקת צילום CT המיועדת להעריך את המעי הגס. מדובר בבדיקה חדשה יחסית, אולם הנתונים הראשוניים מראים שכאשר היא מבוצעת לאבחון של גידולים שונים במעי הגס, וכאשר היא מבוצעת כהלכה, יש לה יכולת איבחון דומה לזו של קולונוסקופיה רגילה. הבדיקה מבוצעת ללא טשטוש, ובמהלכה מוחדר צינור עדין לפי הטבעת ודרכו מוחדר אויר למעי הגס. יתרונה של הקולונוסקופיה הוירטואלית היא שמאחר שמדובר בצילום CT, היא יכולה "באותה הזדמנות" לראות גם איברים אחרים בחלל הבטן. חסרונה הגדול של הקולונוסקופיה הוירטואלית הוא שכל ממצא במעי הגס שנמצא בה מחייב לעבור קולונוסקופיה רגילה. שתי הבדיקות מצריכות את אותה הכנת מעי לפני הבדיקה, שהיא לדעתי הדבר ההכי לא נוח בכל הסיפור הזה, ואם צריך לעבור אח"כ קולונוסקופיה, זה מצריך לרוב לעבור הכנה כזו פעמיים. מבחינה רפואית 2 הבדיקות טובות, בחרי מה שהכי מתאים לך אישית.

יש טענות שהדיוק של הבדיקה הוירטואלית הוא רק 55% ולא 90% כפי שטענו בהתחלה. צירפתי קישור לסרטון שמציג את שתי הבדיקות ומספר על מחקרים בנושא. מכיוון שמדובר בכתבה חדשותית, כמובן שיש לקחת בערבון מוגבל ותמיד להיוועץ ברופא.

שכחתי לצרף את הקישור לסרט: http://video.google.com/videoplay?docid=1401627173717070992&q=colonoscopy&hl=en

שלום, אבי אובחן כחולה קוליטיס לפני שנים רבות ב6 שנים האחרונות אובחנו גם שני אחי האם קוליטיס הינה מחלה גנטית? האם ניתן לגלותה בבדיקת דם ולאו דווקא בבדיקה פולשנית כגון קולונוסקופיה? מה סיכויי לחלות ומה סיכויי להעביר את המחלה לילדי? תודה

מיכל שלום, אלצרטיב קוליטיס היא מחלת מעי דלקתית כרונית שלצערנו כיום אין לנו מושג מה גורם לה. התאוריה כיום היא שהמחלה פורצת כשילוב של מבנה גנטי מסויים ה"רגיש" ללקות במחלה, וחשיפה לגורם כלשהו (כגון חיידק, וירוס, או גורם סביבתי אחר שיננו יודעים מהו) הגורמת להתפרצות המחלה. לכן אין לנו גם דרך לומר לךבמדוייק מהו הסיכוי שאת או ילדיך יחלו במחלה, פרט לכך שרוב קרובי המשפחה של חולי קוליטיס אינם לוקים בה.

ניגשתי לפרקטולוג מאחר ואני סובל מטחורים דרגה 3 והוא החלוט על ניתוח כריתת טחורים. האים באמת זו האופציה היחידה כי האופציות האחרות שהזכרת בתגובות אחרות לטענת הרופא שלי הן קוסמטיות בלבד. (מאחר ואני יודע שתקופת ההחלמה מניתוח טחורים ארוכה וכרוכה בסבל רב) מבקש תשובה שתפתור את החידה

דויד שלום, טחורים הם בעיה הפוגעת באיכות החיים ולכן רק אתה יודע ויכול להחליט איזה סוג טיפול מתאים לך. תפקידנו הוא להסביר את האופציות השונות, על יתרונותיהם וחסרונותיהם וסכויי ההצלחה שלהם, ותפקידך להחליט. יחד עם זאת, לא כל אופציה מתאימה לכל אחד, ומידת ההתאמה לטיפולים השונים נקבעת בבדיקה. אם לדעתך הכירורג המטפל בך מיומן ומנוסה בכל השיטות האלה וחושב שהן כולן אינן מתאימות לך, אז יתכן שניתוח לכריתת טחורים יהיה הדבר המומלץ.

אני בשנות השלושים לחיי, כבר כמה ימים מגרד לי בפי הטבעת, יש לי טחורים קלים לאחר לידה, (לפני כחמש שנים) וחשבתי שזה מגרד בגלל זה. היום הרגשתי כאב ומשהו בולט, וראיתי בפתח פי הטבעת בלוטה בגודל 1 ס"מ בערך, שבפנים זה בצבע שחור. מה זה יכול להיות?מה אני צריכה לעשות? תודה

מירי שלום, מומלץ לפנות לבדיקת כירורג קולורקטלי / פרוקטולוג בהקדם. תלונותיך יכולות להתאים גם לדברים פשוטים כגון טחור חיצוני עם קריש דם, אך גם לדברים שונים אחרים, ומומלץ לא להזניח ולהבדק.

לפני כ- 3 חודשים היה לי התקף של כאבי בטן עזים בבטן העליונה, מלווה בבחילות ותשישות פיזית. ההתקף נמשך כשבועיים ואחריו נמשכים התסמינים הבאים: יציאות לא סדירות (כולל שלשולים) מרגיש צורך להשתין בתדירות גבוהה יותר (כולל אמצע הלילה) גזים טעם רע בפה כשאני מתעורר בבוקר פליטת זרע איטית וסמיכה (במקום "השפרצה" מהירה ודלילה יותר) רגישות בבטן התחתונה רגישות וכאב עמום באשכים ירידה בחשק המיני ירידה במרץ ובערנות (אני מתעייף שעתיים קודם, כל ערב) אני גבר בן 36, חי בזוגיות, אוכל בריא וסדיר + ופעיל פיזית (ספורט מתון). אני לא מעשן, לא שותה אלכוהול. בדיקות דם, שתן וצואה נבדקו ע"י רופא משפחה ונמצאו תקינות. אין כל שינויים אובייקטיביים בחיי/בעבודתי שיכולים להצביע על לחץ, דאגות או טראומה. האם תוכלו לתת לי כיוון איך להמשיך הלאה בטיפול / ממה אני סובל?

יניב שלום, פורום זה נועד בעיקר על מנת לספק מידע רפואי ואין באפשרותנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק אבחנות באינטרנט. אין ספק שיש צורך לברר את תלונותיך ולנסות למצוא את סיבתם. על פניו נראה לי שכדאי לפנות לבדיקת גסטרואנטרולוג, אורולוג, ופנימאי. שיהיה בריאות.

שלום רב. ברשותי 2 שאלות. אני עובד בחדר כושר ובעקבות כך (אני משער)הופיעו לי טחורים לפני חודשיים ואתמול. רציתי לדעת האם העלאת הלחץ תוך בטני יכולה לגרום להופעת טחורים? האם עדיף לי לא לעבוד על שרירי הרגליים והישבן אלא רק על שרירי פלג הגוף העליון? והאם ונורוטון ג'ל (שנועד לדליות ברגליים) טוב גם במצב של טחורים? תודה רבה ושבוע טוב!!

העלאת לחץ תוך ביטני אכן יכולה לגרום להתבטאות של טחורים ולכן בזמן שהטחורים מציקים כדאי לשקול להמנע מאימון הדורש מאמץ בטני רב כגון הרמת משקולות. למיטב ידיעתי נורטון ג'ל אינו טיפול מקובל לטחורים. סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים. גם גורמים אחרים המגבירים את הלחץ התוך בטני יכולים לגרום לטחורים. תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. טחורים יכולים לכלול מרכיב חיצוני ("טחורים חיצוניים") שהם קפלי עור הבולטים החוצה באופן קבוע, ולעיתים מתבטאים בנפיחות וכאב, ומרכיב פנימי ("טחורים פנימיים") שלרוב מתבטא בדמם, אי נוחות, והתבלטות לאחר יציאה. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין או פגלקס. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. טחורים בד"כ מציקים ומפריעים לאיכות החיים, וזו האינדיקציה העקרית לטפל בהם. לכן את צריכה לבחור את הטיפול המתאים לך מתוך קשת הטיפולים האפשריים לטחורים. טיפול מרפאתי קל יחסית הוא קשירה של הטחורים, שבד"כ מטפלת בעיקר בטחורים הפנימיים, ומבוצעת במרפאה ללא אשפוז. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון (הפנימי) של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ. כאשר הרופא המטפל מזהה את הטחור, הוא מניח את הגומיה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואב במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. טיפול בלייזר (צריבה) הוא אלטרנטיבה לקשירת טחורים, בו יוצרים צלקת בבסיס הטחור על ידי צריבה עם לייזר. התהליך דומה לקשירת טחורים הן מבחינת אי הנוחות בזמן הפעולה ולאחריה והן במידת יעילותו. שני טיפולים אלו יכולים לשפר את הסבל הנגרם מטחורים במידה מסויימת וניתן לחזור עליהם מספר פעמים לפי הצורך. אין מדובר בטיפול דרסטי ובודאי שאי אפשר לומר שהוא מונע צניחת הטחורים באופן ודאי. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו לרוב אינה מתאימה למי שעיקר סבלו מטחורים חיצוניים. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. ניתוח זה מומלץ בעיקר כאשר חלק ניכר מהסבל נגרם מטחורים חיצוניים. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום רב: לגבי חולה בן 72 הסובל מסרטן המעי הגס. ב CT האחרון, למרות שיפור במצב הגרורות, נכתב כי "המצב החמיר עקב כמות גדולה של נוזל בטני בחלל הבטן, באגן ובטחול". האם זה המקור לכאבים? האם זה מסוכן? מה האפשרות לנקז את הנוזלים ומי מבצע תהליך זה? נשמח לקבל את כל המידע בנוגע לתופעת הנוזלים בכלל. תודה על תשובה מהירה.

נועה שלום, נוזל בחלל הבטן יכול להווצר כתגובה לתהליך גידולי (בד"כ מפוזר) בחלל הבטן, ונדיר שהנוזל עצמו הוא הגורם לכאבים. אם בכל זאת הנוזל מאד מפריע לאיכות החיים, למשל אם הבטן נפוחה בצורה קיצונית כתוצאה מכך, ניתן לנקז את הנוזל במסגרת בית חולים, אך יש לציין כי לרוב ההקלה זמנית מאחר שהנוזל מצטבר שוב לאחר זמן מה.

האם שרוול קיבה הוא מה שנקרא גם בלון בקיבה? מה ההבדל? ומה ההבדל בין שרוול קיבה לניתוח טבעת בקיבה?

ליאת שלום שלום השמנת יתר אינה חלק מכירורגיה קולורקטאלית העוסקת בכירורגיה של המעי ופי הטבעת. מומלץ להפנות את השאלה לפורום כירורגיה כללית כגון: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1499 http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/14 או לחפש פורום ספציפי העוסק בהשמנת יתר. באופן כללי, בלון בקיבה אינו ניתוח אלא בלון המוכנס בגסטרוסקופיה בטישטוש, בעוד שרוול הוא אחד הניתוחים המבוצעים לטיפול כירורגי בהשמנת יתר. בהצלחה

שלום ד"ר זמורה, זה אני מהאילאוסטומי... תודה על תשובתך המפורטת. השבוע הייתי אצל כירורג (לא בביה"ח, אלא בעירי), עקב כאב\רגישות ממוקד מתחת לאחד התפרים בדיוק משמאל לטבור. הכאב מופיע לאחר מאמץ וארוחה גדולה ונרגע לאחר מנוחה. הכירורג וידא שאין הרניה ואמר שזה תפר שלא נמס היטב (גרנולה) ושאין לי מה לדאוג. הוא לא פירט מעבר לכך. מה זה בדיוק, והאם צפויה רגיעה או שככה זה יהיה מעכשיו? (אני 3 חודשים לאחר הניתוח) תודה מראש.

אילאוסטומי הוא קטע מעי דק המוצא אל דופן הבטן כך שכל תוכן המעי המגיע למקטע זה יוצא החוצה לשקית ולא ממשיך הלאה במערכת העיכול. ישנם 2 סוגים עקריים של אילאוסטומי: end ileostomy בו מוצא קצה של המעי לסטומה והצד השני נשאר סגור בבטן (לרוב זה מה שמבוצע כשיש דליפה מהשקה של ניתוח), וסגירתה כרוכה בפתיחת הבטן, ו loop ileostomy בה שני הצדדים מובאים לדופן הבטן כלולאה שנפתחת בצידה, ואז הסגירה מצריכה רק חתך סביב הסטומה. לגבי התפר- איני יכול ליעץ לך מבלי לדעת באיזה סוג תפר השתמשו ומבלי לבדוק אותך. אם יש לך ספק כדאי בכל זאת להתייעץ עם הכירורג המנתח.

באמת קבעתי תור לכירורגים שניתחו אותי. ואגב, ביצעו בי לופ אילאוסטומי, לאחר הדלף, ולמרות זאת אני מקווה שניתוח הסגירה לא יצריך פתיחת בטן שלישית ("הספיק" לי לחוות פעם אחת תפרי מתח... לאחר ניתוח הדלף) האם החתך שעושים מסביב לסטומה נתפר לאחר הניתוח או נשאר פתוח? והאם ההחלמה מהירה וקלה יותר, למרות שהסטמה נכרתת ומבוצעת גם השקה? ומה הסבירות לדלף בניתוח של סגירת הסטומה? תודה מראש, הידע בהחלט מפיג חששות מהבלתי נודע...

שלום אני סובלת מעצירות קשה במיוחד פניתי לרופאת המשפחה והיא בדקה את פי הטבעת בשכיבה על הבטן ואז בקריעה על ארבע . האם מקובל? אשמח לתשובה האם כך בודקים ??

תמי שלום, צורת הבדיקה בה נבדקת היא אחת הצורות המקובלות לבדוק את איזור פי הטבעת, וישנם רופאים הנוהגים לבדוק איזור זה כך. המושג עצירות מתייחס לתנועת מעיים לא תכופה, מלווה בקושי בהתרוקנות. בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, בצורך במאמץ בזמן היציאה, והתרוקנות לא מושלמת, גם אם תדירות היציאות או מרקם היציאה תקינים. להתפתחות תופעת העצירות יכולות להיות מספר סיבות, החל מהרגלי תזונה לא נכונים (חסר של סיבים בתזונה, שתייה בלתי מספקת), חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות, ושימוש יתר במשלשלים. ישנן גם מחלות שונות כגון תת פעילות בלוטת התריס ואחרות, או שימוש בתרופות שונות, היכולות להתבטא בעצירות. לעיתים יש בכל זאת הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול ורצפת האגן שגורמות לעצירות. אנו מחלקים אותן ל 2 קבוצות עיקריות: - "מעי עצל"- מצבים בהם המעי הגס אינו מעביר את הצואה קדימה כראוי, הגורם ליציאות לעיתים רחוקות ונפיחות בטנית בין היציאות. בעיה זו מאובחנת על ידי בדיקה של זמן המעבר במעי הגס. - קושי בהתרוקנות עקב תפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. על מנת להתרוקן, יש צורך בפעולה מסונכרנת של שרירי רצפת האגן, ואם סינכרון זה משתבש יכול להופיע קושי בהתרוקנות. מבנה ותפקוד רצפת האגן מאובחנות על ידי בדיקות ספציפיות לכך כגון דפקוגרפיה, אולטרסאונד פרינאלי דינאמי, ומנונטריה. עצם העובדה שעברת ניתוח לתיקון לצניחת הרקטום מחשיד האכן יש אולי בעיה בתפקוד רצפת האגן. בירור לסיבת העצירות יכול לכוון את הטיפול ולהקל במידה ניכרת על איכות החיים. מומלץ לפנות לרופא המומחה לתחום זה, כגון כירורג קולורקטאלי, לבירור סיבת הסבל.

קודם כל אני רוצה להודות לך על התיחסותך וסבלנותך. לגבי הקולונסקופיה שמעתי שגם הבדיקה עצמה לא נעימה עם סיכון מסוים לפגיעה במעי .(האם זה תלוי בפציינט כלומר אם הוא זז בעת הבדיקה או שזה תלוי ברופא המבצע) ואם יש לי אבני צואה עדיין בקיבה זה לא יכול לגרום לנזק מסוים? תודה.

אין כמעט שום דבר שאנו עושים ברפואה שלא כרוך בסיכון תאורטי או מעשי כלשהו, ולכן בבואנו להמליץ על בדיקה או על טיפול עלינו תמיד לשקול את התועלת הצפויה (או הסיכון בלי) לעומת הסיכון בבדיקה/טיפול. הסיכון להתנקבות של המעי בבדיקת קולונוסקופיה אבחנתית הוא נמוך ביותר (הרבה פחות מאחוז אחד), והסיכון באי הידיעה כנראה גבוה יותר. כמו כל טיפול רפואי, עדיף שיבצע אותו מי שמיומן בפעולה זו. אם יש אבני צואה, הבדיקה יכולה לאבחן אותם, מידע חשוב ובעל ערך להמשך הטיפול.

הייתי אצל פרוקטולוג והוא בדק אותי רקטלית ועם מכשיר ארוך שלא ידוע לי מה שמו הוא רשם בטופס אך הכתב איום ונורא משהו כמו אנוקופה במפ הוא טען שהכל תקין ובקשר לחוסר ההתרוקנות עלי לעזור לעצמי בחוקן או בתרופןת לעצירות ואפשר לנתח אך קודם צריך לעשות בדיקות לא נעימות כלל משהו עם אולטרסאונד וגינלי ,חוקן עם צילום ועוד בדיקהשנקראת ממו משהו. האם נשמע הגיוני נתןח במקרה זה,מה צריכים לסדר בנתוח. אבל זה לאחר בדיקת קולונסקופיה שאני לא ממש יודעת אם כדאי לעשות כי דם סמוי תקיו אצלי,בדיקות דם ,כימיה ובדיקת מרקר למעי שעשיתי בפברואר תקינה. הופעת דם מפי הטבעת אצלי היתה כשלוש פעמים רק בזמן הניגוב כשהקיבה היתה קשה מאוד וממש בקושי יצאה(סליחה על התאור) כך שאני ממש מתלבטת כי ההכנה והבדיקה לא נעימים.

אירית שלום, אם הבדיקה תקינה זו כבר בשורה טובה. לא הייתי מהסס לבצע קולונוסקופיה- כך נוריד לחלוטין את השאלה האם יכול להיות משהו מסוכן שגורם לסימפטומים האלה מהפרק, וכולנו נישן יותר טוב בלילה. ההכנה עצמה אינה נעימה אבל יכולה גם לעזור לנקות את המעיים אם בכל זאת יש בהם אבני צואה. אם הקולונוסקופיה תקינה אז נדע לפחות שאנו מדברים על בעיה של איכות חיים (שאנו לא מזלזלים בה), ואז הבירור והטיפול יקבעו לפי כמה זה מפריע לך באיכות החיים ומה את רוצה או מוכנה לעשות על מנת לנסות לשפרם. ישנם בעיות שונות שיכולות לגרום לקושי בהתרוקנות, ורק בחלק קטן מהם הטיפול הוא ניתוחי. לכן קודם יש להשלים את הבירור ולהגיע לאבחנה, ולאחר מכן לשקול מהו הטיפול היעיל ביותר והאם את מעוניינת לעבור אותו.

האם עצירויות ממושכות ולסירוגין חוסר התרוקנות גורמות ללחץ בפי הטבעת כאילו משהו כבד יושב שם ולוחץ.

תחושת "לחץ בפי הטבעת כאילו משהו כבד יושב שם ולוחץ" יכולה בהחלט להיות קשורה לעצירות ממושכת והתרוקנות לא טובה, אולם גם לעצירות הממושכת ולהתרוקנות הלא שלימה צריכה להיות סיבה, וכדאי לחפש אותה.

אני בן 40 . 3 חודשים לאחר ניתוח טחורים רדיקאלי מדרגה 4. לפני 3 שבועות עברתי גם ניתוח לפתיחת אבצס. כעת,אני עדיין מדמם חזק ביציאות ,וסובל מכאבים ביציאות. לפי רופא 1 :כאבים ודמום הם כנראה מפיסורה...(המנתח של האבצס) לפי רופא 2 : הניתוח הראשון (של הטחורים) כנראה לא סגר את הפצעים ומשם הדימום -נחכה שתצוץ פיסטולה....ואז בניתוח (השלישי!) לפיסטולה נערוך "מקצה שיפורים" לטחורים.. אני מיואש לגמרי,לא יכול לעבוד יותר משעה שעתיים ביום ,כבר יותר מ3 חודשים לא חי . מה עושים? במידה ולא תתפתח פיסטולה ,האם יש אפשרות לפרוצדורת דופלר על מנת לעצור את הדימום? וכך לחסוך ניתוח קונבנציונאלי כואב נוסף? או לשלב דבק ביולוגי לפיסטולה+דופלר לדימום?

טל שלום, אני מצטער לשמוע על סבלך לאחר הניתוח. פיסורה אנאלית, פיסטולה פריאנאלית, וריפוי איטי לאחר ניתוח לכריתת טחורים הם 3 מצבים שונים באיזור פי הטבעת, ולכל אחד מהם יש את קשת הטיפולים שלו. מתאורך קשה לי להבין ממה אמה באמת סובל, ולכן קשה לי לתת מידע יותר מדוייק על אפשרויות הטיפול. נראה לי שגם אתה מעט "מבולבל" משפע האבחנות שנחתו עליך. כעקרון, HAL דופלר היא פעולה יעילה למדי לטיפול בטחורים פנימיים, אולם כנראה שאינה יעילה במיוחד לטיפול בדמם מפצעים לאחר ניתוח (שהטיפול בהם הוא בעיקר סבלנות, ולרוב הם נרפאים ללא צורך בניתוח נוסף) או בדמם מפיסורה. כשיש פיסטולה פריאנאלית, טיפול בדבק ביולוגי הוא אחת מאפשרויות הטיפול. בינתיים מומלץ להקפיד על ריכוך היציאות (מומלץ תוסף סיבים על בסיס פסיליום ושתיה מרובה).

ד"ר זמורה שלום בבשך כ6 שנים אני סובל מטחורים שהולכים ומחמירים התופעות הן : דימומים ,עיקר הבעיה שלאחר יציאה לטחורים לוקח זמן לטחורים להיכנס שוב למקומם ואחרי יציאה אני חייב להיכנס לאמבטיה לשטוף את המקום. לפני שנה עברתי 4 קשירות במרפאת קופת חולים חל שיפור מסוים לתקופה של כחמישה חודשים אך שוב החלו דימומים והטחורים שוב יוצאים לאחר יציאה. שאלותיי הן : א. האם ניתוח זה האפשרות היחידה ואם כן אחריו אני יוכל אחרי יציאה לנגב ולצאת או שוב כל הסיפור של מקלחות וכו':? ב.האם יש אפשרות לטיפול קל יותר ופחות כואב? ג. מהו ניתוח בלייזר (האם זהו סכין) שאני צריך לעבור? בתודה דניאל

דניאל שלום, סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. טחורים יכולים לכלול מרכיב חיצוני ("טחורים חיצוניים") שהם קפלי עור הבולטים החוצה באופן קבוע, ולעיתים מתבטאים בנפיחות וכאב, ומרכיב פנימי ("טחורים פנימיים") שלרוב מתבטא בדמם, אי נוחות, והתבלטות לאחר יציאה. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין או פגלקס. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. טחורים בד"כ מציקים ומפריעים לאיכות החיים, וזו האינדיקציה העקרית לטפל בהם. לכן את צריכה לבחור את הטיפול המתאים לך מתוך קשת הטיפולים האפשריים לטחורים. טיפול מרפאתי קל יחסית הוא קשירה של הטחורים, שבד"כ מטפלת בעיקר בטחורים הפנימיים, ומבוצעת במרפאה ללא אשפוז. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון (הפנימי) של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ. כאשר הרופא המטפל מזהה את הטחור, הוא מניח את הגומיה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואב במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. טיפול בלייזר (צריבה) הוא אלטרנטיבה לקשירת טחורים, בו יוצרים צלקת בבסיס הטחור על ידי צריבה עם לייזר. התהליך דומה לקשירת טחורים הן מבחינת אי הנוחות בזמן הפעולה ולאחריה והן במידת יעילותו. שני טיפולים אלו יכולים לשפר את הסבל הנגרם מטחורים במידה מסויימת וניתן לחזור עליהם מספר פעמים לפי הצורך. אין מדובר בטיפול דרסטי ובודאי שאי אפשר לומר שהוא מונע צניחת הטחורים באופן ודאי. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו לרוב אינה מתאימה למי שעיקר סבלו מטחורים חיצוניים. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. ניתוח זה מומלץ בעיקר כאשר חלק ניכר מהסבל נגרם מטחורים חיצוניים. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. אין סיבה שלאחר שתסיים החלמה מניתוח לא תוכל לנגב כאחד האדם איני יודע מהו סכין לייזר וסביר שזה שם "עממי" לאחד ממכשירי החיתוך השונים שאנו משתמשים בהם לניתוח לכריתה (הסרה) של הטחורים.

הי, בימים האחרונים קיבלתי כניראה וירוס שגרם לי שילשולים רבים. כניראה שבעיקבות זה, יצאו לי לראשונה בחיי טחורים גדולים. זה ממש שורף כשיש יציאה....יש איזה רעיון להקלה ואיזה כיוון למישחה שתקל את הכאב?

שלום רב אני חולת קוליטיס 8 שנים,מועמדת לניתוח כריתת מעי גס כולו עקב שינוי תאים במעי הגס הבעיה שלי היא כזאת שאני סובלת מפיסטולה אבצס ליד פי הטבעת, כבר כמעט שנה ואני כול הזמן על אנטיביוטיקה , רציתי לנתח את האבצס אבל גסטרו שלי אמר שאם אני עושה את הניתוח לכריתת מעי גס אז אסור לי לעשות ניתוח אבצס,כי אסור לגעת במקום הזה ,הוא אמר שזה יתרפה לבד לאחר כריתת המעי,האמת זה נכון? דבר שני בגלל שיש לי את האבצס הזה אז בגללו יעשו לי את הניתוח של כריתת מעי ב 3 שלבים או שזה לא קשור? לפי מה מחלטים כמה שלבים יהיה הניתוח? תודה מראש!

דנה שלום, אלצרטיב קוליטיס היא מחלת מעי דלקתית כרונית שלצערנו כיום אין לנו מושג מה גורם לה. באולצרטיב קוליטיס דלקת המעי מוגבלת רק למעי הגס, ואינה מערבת חלקים אחרים של מערכת העיכול, כגון מעי דק או איזור פי הטבעת, כפי שיש פעמים רבות במחלת קרוהן. לכן למעשה המחלה ניתנת לריפוי על ידי ניתוח בו כורתים את כל המעי הגס. הבעיה היא שלמעי הגס יש תפקיד, ליצור את היציאה המוצקה, וללא מעי גס יש מספר יציאות ביום (בממוצע 6 יציאות) לכל החיים. מסיבה זו, איננו מציעים ניתוח לכל חולה עם קוליטיס, ומי שאיכות חייו טובה תחת טיפול תרופתי (ואינו תלוי בסטרואידים לטווח ארוך) לרוב אינו זקוק לניתוח. ישנן 2 אינדיקציות עיקריות לניתוח באולצרטיב קוליטיס. הראשונה היא מחלה שאינה נשלטת היטב בטיפול תרופתי, ואינה מאפשרת איכות חיים טובה. בחולים אלו, איכות החיים לאחר ניתוח פאוץ' עם מספר יציאות ליום טובה יחסית לשלשול קבוע של קוליטיס, ובעקרון נרפאים מהסימפטומים האחרים של המחלה כגון כאבי בטן, חוסר תאבון, ירידה במשקל, עייפות וחוסר כח, כאבי פרקים אם יש, וכד'. מחלת אולצרטיב קוליטיס כרונית מגבירה באופן משמעותי את הסיכון לפתח סרטן של המעי הגס, ומסיבה זו נהוג לבדוק את המעי הגס באופן תקופתי ולקחת ביופסיות מהמעי, על מנת לנסות לזהות שינויים טרום סרטניים, בכדי לנסות ולטפל במחלה כירורגית לפני שנוצרים גידולים סרטניים. אם יש שינויים טרום סרטניים כאלו, זו אינדיקציה לניתוח לכריתת המעי הגס והרקטום בכדי למנוע התפתחות גידול, גם אם המחלה שקטה יחסית ואיכות החיים טובה. בניתוח כורתים את כל המעי הגס והרקטום, ויוצרים פאוץ', שהוא מעין מיכל ממעי דק, ואותו מחברים לפי הטבעת. מדובר בניתוח גדול ומורכב וכרוך בשעור מסויים של סיבוכים גם בידיים מיומנות, אבל בסה"כ 90-95% מהחולים מרוצים מאיכות חייהם לאחר הניתוח. אבצס באיזור פי הטבעת בעקרון יכול להוצר משני גורמים עיקריים. מזיהום של בלוטה הממוקמת סביב פי הטבעת, או ממחלת קרוהן. אבצס כזה בחולה עם קוליטיס תמיד גורם לנו, הכירורגים, לחשוש שמא מדובר במחלת קרוהן קוליטיס ולא באולצרטיב קוליטיס. האבחנה בין 2 המחלות לעיתים קשה מאד, אך מבחינתנו יש לה חשיבות רבה מאחר שתוצאות ניתוח פאוץ' פחות טובות בחולי קרוהן. לכן מומלץ לעבור שוב על כל בדיקות המעי הדק וכד', ואם יש ספק- לחזור על הבדיקות. בניתוח פאוץ' חשוב לנו מאד שיהיה תיפקוד מיטבי של שרירי הסוגרים, ולכן אנו משתדלים למעט בניתוחים בפי הטבעת שיכולים לפגוע בשרירים אלו, כגון חיתוך רקמה בנסיון לרפא את הפיסטולה. סביר שלאחר ניתוח עם סטומה זמנית הפיסטולה לא תהיה פעילה, אולם יש סיכון מסויים שהיא לא תרפא, ותחזור להפריש לאחר סגירת הסטומה, ולכן יש פה באמת דילמה טיפולית. הייתי מציע לך להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי המנוסה בניתוחים אלו בכדי לקבל החלטה משותפת בין הכירורג, הגסטרואנטרולוג ובינך. לגבי מספר השלבים בהם מבוצע הניתוח- זה תלוי בגורמים רבים, כגון מצבך התזונתי, הטיפול התרופתי אותו את נוטלת, מידת הביטחון שאכן מדובר באולצרטיב קוליטיס ולא בקרוהן, העדפת הכירורג המטפל, ועוד, ולכן קשה לי לענות היטב על שאלתך.

קודם כול אני מאוד מודה לך על התשובה המפורטת יש לי עוד שאלה,כשהופיע האבצס לפני שנה בערך גסטרו שלי גם התחיל לחשוד שיש לי קרוהן לכן עשינו קולונוקפיה ולאחר הבדיקה הוא אמר שזה קוליטיס,אבל ליתר ביטחון שלח אותי לעשות סיטי,בבדיקה ראו שרק המעי הגס חולה והמעי הדק בסדר,לפני 7 שנים בערך עברתי את הבדיקה הזאת למעי הדק אני כבר לא זוכרת את שם הבדיקה (שתיתי חומר לבן כזה) והתשובה גם הייתה בסדר אז עכשיו אני באמת חוששת,ואם באמת יש לי קרוהן קוליטיס אז הניתוח לא יצליח? איזה בדיקות אני צריכה לעשות כדי להיות ודאית שזה לא קרוהן? ועוד שאלה שהכי גם לא פחות חשובה ,מה אפשר לעשות כדי שהצלקת שנשארת שהיה כמה שיותר דקה ולא נוראית? הומלץ לי שבזמן הניתוח יהי גם מנתח פלסטי על מנת לסגור את התפר,האם כדאי? העור שלי נורא בעייתי בגלל שאני לוקחת סטרואידים המון שנים ללא הפסקה,וגם אימורן,רפסאל וחצי שנה אנטיביוטיקהציפרוגיס בגלל האבצס סליחה על כמות השאלות אני אודה לך מודה על התגובה שלך

שלום רב עברנו לפני כחודש תאונת דרכים במסגרתה בתי הקטנה בת ה 8 היתה הנפגעת העיקרית, החגורה גרמה מעוצמת המכה לקרע בעצב של המעיים מה שחייב ניתוח - פתיחת בטן. היא שכבה למשך 10 ימים כדי להחלים מהניתוח. כששוחררנו שאלתי את הרופא האם ישנם מגבלות מסויימות מבחינת אוכל. הוא השיב בשלילה. לאחר כחודש נוצרה סתימה במעיים, מה שחייב ניתוח נוסף. השאלות שלי: ממה נובעת סתימה במעיים? האם ישנם השלכות לקיצור מעיים בגין אותה סתימה (הקיצור התחייב בשל נמק של כעשירית מהמעי)? האם הנמק יכול לנבוע מהפגיעה באותו עצב בתאונה? איך מחלימים מניתוח קיצור מעיים? אודה לך לתשובה דחופה

האם יעזור לי בנתיים לקחת משהו לעצירות ואם כן על מה היית ממליץ. תודה.

אירית שלום, סליחה על האיחור הקל במתן התשובה- אני מניח שבינתיים כבר נבדקת. פרוקטולוג יכול לנסות לחוש אבני צואה בבדיקת אצבע או לנסות לזהותם ברקטוסקופיה ובמקרה של ספק ניתן לשלוח לצילום חוקן עם חומר ניגוד. אם יש אכן אבני צואה ניתן לנסות לעזור להם לצאת בשימוש בחוקנים או במשלשלים חזקים יחסית , אולם לא הייתי עושה זאת ללא בדיקת כירורג. אם את מעוניינת לשתף אותנו בתוצאות הבדיקה- נשמח לשמוע.

הבדיקה הייתה מאוד קשה לביצוע הוא החדיר אצבע הית תקין אבל המכשיר החדיר כ10 ס"מ במקום 20 ראה רק טחורים פנימיים האם אפשר להגיע לפענוח הבדיקה כשרק 10 ס"מ הוכנס??

תמי שלום, בשביל להגיע לאבחנה של טחורים מספיקה רק אנוסקופיה (בדיקה של פי הטבעת עם מכשיר). אם מטרת הרקטוסקופיה היתה לשלול בעיות אחרות כגון מקור אחר לדימום, אז ספק אם בדיקה של 10 ס"מ מספקת. איני יודע בדיוק מה היתה האינדיקציה לבדיקה ולכן איני יכול לענות תשובה טובה.

ד"ר זמורה שלום, אני לפני ניתוח סגירת האילאוסטומי (עקב היצרויות במעי הדק בגלל קרוהן, וסטומה עקב דלף מניתוח הראשון). רציתי לדעת במה כרוך ניתוח הסגירה, מה משך ההחלמה, האם ישנה שוב סכנה לדלף ומה שכיחות חסימה או היצרויות חוזרות? תודה מראש.

נאור שלום, מחלת קרוהן היא מחלת מעי כרונית שכיום אנו לא יודעים מה גורם לה, ואיננו יודעים לרפא אותה לחלוטין. לכן מטרת הטיפול היא לאפשר לאנשים החולים בקרוהן (ושחלקם הגדול אנשים צעירים) לחיות באיכות חיים מקסימאלית ולעשות כל מה שכל אחד בגילם רוצה לעשות, כולל לימודים, עבודה, משפחה, בילויים ועוד. על מנת לנסות להגשים מטרה זו, יש לנו ברפואה הקונבנציונלית 2 מסלולי טיפול עיקריים, המשלימים אחד את השני. מסלול אחד הוא מסלול הטיפול התרופתי, והשני הוא הטיפול הכירורגי. חשוב לציין כי אין מדובר במסלולים מנוגדים, ועבודה משותפת ומושכלת של הגסטרואנטרולוג והכירורג המטפלים חשובה על מנת להציע את הטיפול המיטבי. היצרות במעי הדק הגורמת לחסימות מעי ואינן מגיבות לטיפול תרופתי היא בד"כ אינדיקציה לניתוח על מנת לסלק את המקטע המוצר ולשפר את איכות החיים. חשוב לזכור שאין בכוחו של הניתוח לרפא את מחלת קרוהן, ולכן ישנה אפשרות שבעתיד המחלה תתלקח , ואולי להתבטא שוב בהיצרויות ובחסימות. בממוצע ניתן לומר שכמחצית מהחולים שנותחו יפתחו מתישהו בעתיד סימפטומים שיצריכו ניתוח נוסף, אבל בממוצע אפשר גם לומר שלרוב החולים המנותחים יש לפחות מספר שנים של איכות חיים טובה לאחר הניתוח, וזה חשוב! אחד הסיכונים העיקריים בכל ניתוח מעי הוא דליפה מההשקה, שהיא החיבור בין 2 קצוות המעי. על מנת לרפא השקה כראוי הגוף זקוק ליכולת ריפוי פצע טובה, ולכן הסיכון בהשקה עולה כאשר ישנה מחלה דלקתית פעילה, המצב התזונתי ירוד, או תחת טיפול בתרופות המדכאות את מערכת החיסון. לכן בניתוח לקרוהן פעמים רבות יש סיכון מוגבר לדלף כזה, ואם אכן מתרחש דלף יש לרוב לפרק את ההשקה ולהוציא סטומה זמנית. לאחר שהגוף מתחזק, מתרחק מהשפעת המקטע החולה שכבר הוצא ומהשפעת התרופות מדכאות החיסון, והמצב התזונתי חוזר לתקין, מבצעים השקה חוזרת, הפעם בתנאים טובים יותר מבחינת יכולת הגוף לרפא את ההשקה. בכל השקה יש סיכון לדלף, אך בתנאים אילו הסיכון הוא נמוך. לגבי השאלה במה כרוך ניתוח הסגירה- קשה לי לענות לך כי אינני יודע איזה סוג סטומה בוצעה ומה האנטומיה. בהצלחה!

שלום ברצוני לשאול האם hpv כלומר הקונדילומות יכולים להתפרץ לא רק באברי המין ובגרון אלא גם באזורים אחרים בגוף? האם כשאין נגעים כללל עדיין צריך להשתמש בקונדום עם בן זוג קבוע תודה מראש

גלי שלום, HPV קשור גם להוצרות סרטן צואר הרחם, ולכן יש להיות במעקב גניקולוגי מסודר הכולל משטחי צואר הרחם, אולם המלצה זו תקפה לכל אישה הפעילה מינית. אם בן זוגך הקבוע היה איתך גם טרם התגלות הקונדילומות סביר שאו שהוא כבר נושא בגופו נגיף שיושב שם בשקט ולא מפריע, או שהוא מחוסן מפניו. לכן במצב של בן זוג קבוע ממקודם איני רואה סיבה טובה לאמצעי הגנה קפדניים. אם מדובר בבן זוג חדש הבעיה סבוכה יותר, וצריך למצוא את האיזון בין הרצון להגן עליו מחשיפה ככל שיותר לבין הצורך לקיים חיי מין מתקבלים על דעתכם. במקרה זה מומלץ להתייעץ על מומחה למחלות זיהומיות או גניקולוג העוסק בתחום זה. שיהיה בריאות.

לפני 12 שנים עברתי ניתוח להסרת גידול סרטני במעי באזור הסיגמה. דיוקA. מאז אני בריאה. בת 55. לפני ארבע שנים היתה לי חסימת מעיים והתברר שזה קרה עקב צריכת תרופות המכילות קודאין(בגין שפעת שהיתה לי). לפני שבועיים - שוב חסימה אלא שהפעם אני מנסה לברר ממה ולא מוצאת תשובה. האם יכול להיות כתוצאה מאכילת קינואה או צריכת טבליות פרחי חרצית (נגד כאבי ראש)? עלי לציין שמאז החסימה הראשונה אני מתרחקת מכל מה שמכיל קודאין ובכל זאת??? אודה על התייחסותך לתהייתי.

שלום ברכה, איך טיפלו לך בחסימה? איך ידעת שזו חסימה? תודה והרבה בריאות.

ברכה שלום, כל ניתוח בטן גורם ליצירת רקמת צלקת בתוך חלל הבטן, שאנו מכנים הדבקויות, ולכל מי שעבר ניתוח בטן יש מידה כזו או אחרת של הדבקויות בחלל הבטן. הרוב המכריע של האנשים לא חשים בכך כלל וזה לא מפריע להם, אולם לעיתים הדבקויות יכולות ליצור בשלב מסויים בחיים (לעיתים שנים רבות לאחר הניתוח) חסימת מעי. ישנן סיבות רבות לחסימת מעי, אולם הדבקויות היא הסיבה השכיחה ביותר באנשים שעברו ניתוחי בטן קודמים. במרבית המקרים חסימות אלו נפתחות בטיפול שמרני הכולל צום, זונדה לניקוז נוזלי מערכת העיכול, ונוזלים דרך הוריד. לעיתים החסימה אינה נפתחת, ודרושה התערבות ניתוחית לטפל בה. תרופות המכילות קודאין גורמות לעיכוב בפעולת המעי הגס ולתמונה שדומה קלינית לחסימת מעי, אולם אינן גורמות לחסימת מעי מכאנית אמיתית, ולכן חסימה זו כמעט אף פעם לא דורשת ניתוח. למרות שכבר עברו שנים רבות מהניתוח, אם סבלת מחסימת מעי, כדאי לעבור בדיקת קולונוסקופיה (אלא אם עברת בדיקה כזו לאחרונה), בכדי לשלול גידול חוזר או גידול נוסף (במטרה לגלותם גם הפעם בשלבים מאד ראשוניים), ולשלול היצרויות הקשורות לחיבור במעי. כל טוב.

יש לי יום א' תור לפרוקטולוג האם לבקש הרדמה מקומית לבדיקה כי אמרת באחד השאלות ששאלו שפי הטבעת יש עצב כואב ושחייב הרדמה כשנוגעים

זוזי שלום לרוב בדיקות במרפאה פרוקטולוגית לא מבוצעות עם הרדמה מקומית, ואם יש בעיה הגורמת לכאב ניכר כגון פיסורה אז פשוט בודקים בעדינות ולא בודקים מה שאי אפשר. במקרה של כאבים שלא מאפשרים בדיקה במרפאה ולא ניתן להגיע לאבחנה, ניתן לשקול לבצע בדיקה בהרדמה (כללית, איזורית או מקומית) בחדר ניתוח. בהצלחה.

שמי סמדר ויש לי אותה בעיה בדיוק עם עתריות 15 שנה לא יוצא כלום שבועיים תרופת הפלא שתעזור לך באמת ואל תקשיבי לאף אחד שיומאר אחרת לי זה הצלה תה טיבטי שימי שקית בכוס מים חמים למשך שעה כל ערב תראי בבוקר יציאה רכה וכייפית. ביי

אבל תה טיבטי וכל התיים המרזים למיניהם שגם משלשלים זה מוצר ממכר ולא טוב לגוף. זאת אומרת שאחרי תקופה הגוף שלך יתרגל לתה ואז כבר התה לא ישפיע, ולהפך- העצירות תהייה יותר גרועה כי הגוף רגיל למוצרים משלשלים. תשאלי את מי שאת רוצה ותראי שהתה לא בריא ולא פתרון לעצירות, יש מלא סוגים של אבקות ודברים משלשלים שהם טבעיים ומותר לקחת אותם קבוע.. בכל אופן תודה על העצה :)) ביי

ממי בגיל שלנו כבר אין פתרון לעצירות, ממילא עצירות זה בעיה לכשלעצמה זאת אומרת עצירות זה בריא???אם לא תהיה לנו יציאה שבועעיים ביננו האם זה בריא? אפשר למות אז יש פתרון אחד ועוזר אז למה לא

כאבי בטן עזים בבטן התחתונה שמקרין לרגלים רופאת משפחה הפנתה אותי לפרוקטולוג אין תורים שם רק בעוד כחודש האם יש טעם לחכות לפרוקטולוג? או שהו לא הכתובת?

לתמי שלום, כאבי בטן תחתונה יכולים לנבוע מסיבות רבות, חלקן דחופות יותר וחלקן פחות. מהודעתך קשה לי להבין מה האבחנה המשוערת. אם לדעתך לא סביר לחכות את פרק הזמן האמור נסי להקדים את התור או ללכת בינתיים לכירורג כללי, ואם יש החמרה ניכרת והמצב נראה לך דחוף כדאי לפנות למיון.

האם מישהו שמע על זה? זה יעיל? יש אתר באינטרנט והם מציעים מין קומפרס של צמחי מרפא באחוזי הצלחה של 85 אחוז. אשמח לשמוע חוות דעת, משום שהתהליך יקר

אל תאמיני לזה. מדובר בבחור שיש לו קצת ידע בענייני טחורים ופיסורה אבל הוא מוכר מין מרקחת שנראית כמו סחוג תימני. אחרי שניסיתי את המוצר המופלא אני יכול לומר לך שמדובר בתרופת סבתא. חוץ מלהרגיש אידיוטית כשתשבי באמבטיה עם הסמרטוט הספוג תקוע לך בין השיבנים - כלום לא יקרה. כנראה שאם היה מדובר בפטנט - מישהו כבר היה קונה את זה או משווק את זה כתרופה כמו שצריך ולא בפורמוים באינטרנט.

איה שלום, קראתי את תגובתו של "דני" בעניין מסקנתו "הנחרצת" לגבי יעילות הטיפול של פורמולת נונא בבעיית הטחורים. מכיוון שאנוכי הוא המשווק של הפורמולה לא אנסה לשכנע בעניין יכולתה של הפורמולה לפתור את הבעייה אלא רק אעיר את עינייך בעניין הטיפול : מטופלים רבים אשר סובלים מבעיית הטחורים מזה מספר שנים מקבלים את המידע בשלב השיחה הראשונית על כך שלעיתים ערכה אחת אינה פותרת את הבעייה ויש צורך בטיפול נוסף. כל המטופלים גם מקבלים הנחייה חד משמעית לטיפול שוטף של 16 יום בפרק זמן קבוע. רבים הם המטופלים אשר מזלזלים בהוראות ועל כן אינם משיגים תוצאות. מטופלים אחרים אינם ממשיכים בטיפול חוזר יחד עם זאת שחוו הטבה משמעותי מאוד אך עדיין לא באופן מוחלט, ואינם מבינים שלפתור בעייה של כמה שנים נדרשים לעיתים ליותר משבועיים. על כן, חשוב מאוד לקרוא את מה שלא נאמר, יותר ממה שנאמר. רק בריאות, מיכאל.

שקר אחד גדול . קניתי מס' ערכות הכל שקר כלום לא עזר ים כסף זרקתי לזבל תמצאו פתרון אחרון

נא ליצור קשר למייל . גם אני נפלתי בפח אשמח שנתאגד לפנייה לכלבוטק

ניסיתי במהלך שבועיים, סתם צרב בפי הטבעת ולא הרגשתי שום שיפור. התזונה והמרככים עובדים מצויין במשך תקופה, אבל הדבר הכי חשוב הוא שליטה וחיזוק ברצפת האגן (כן, גם לגברים יש). חיזוק ע"י מגוון שיטות כמו פאולה וכו', וכן חיזוק שרירי ה-core (פילטיס ואומנויות לחימה). שליטה - לא לדחוף בשירותים! אני חוזר - לא לדחוף בשום פנים ואופן! לאכול הרבה ירקות ובלי דברים קשים או חריפים, לקחת מרכך (יש כל מיני, תבדקו מה עובד לכם. אישית אני מעדיף פג-לקס. לוקחים בבוקר עם הרבה מים וגם אח"כ שותים הרבה מים. בשום פנים לא בערב לפני השינה - זה יתקשה לכם בבטן!). ולגבי נונא - מה שכתבתי פה למעלה זה בערך מה שמקבלים ב"חוברת" מהם... אולי מסודר קצת יותר יפה, אבל לא יותר משישה עמודי עלון קטנטן. האמת שעם עצות טובות, אבל לא משהו שאי אפשר למצוא באינטרנט. אבל "מיכאל" ו"רויטל" אם כך באמת קוראים להם הם לא מישהו לסמוך עליו! אחרי השיחה הדי אגרסיבית-מכירתית הראשונה היה קשה להשיג אותם וגם כשהם כבר ענו הם היו קצרי רוח. ברגע שיש להם את המספר שלך הם יודעים לסנן אותך... מעניין שאין באתר תמונה אחת(!) שלהם! גם לא כתובת...! הם סומכים על זה שאנשים מסתירים את הטחורים ולכן לא יתבעו. סביר שגם כל התגובות ה"חיוביות" באתרים הן שלהם על עצמם. דרך אגב, אצלי ב"פורמולה" היתה המון פפריקה, מה היה אצלכם בתרכובת המופלאה???

בס"ד חברים, קודם בואו ניתן פתרון אח"כ נספר לכם על "נונה- 95% הצלחה!" על מנת להבריא מבעיית הפיסורה צריך שיקרו 2 דברים: 1. שינוי הרגלי אכילה ותזונה נכונה. מה זה תזונה נכונה? ירקות, פרות, אוכל עתיר סיבים תזונתיים. להמנע, בעיקר בהתחלה, מאוכל מבושל ולהתבסס על אוכל טבעי. אין מה לעשות, בלי שונוי תזונה ספק אם תוכלו להבריא. 2. נורמלקס- לא לקנות שום דבר אחר שעשוי לגרום לקיבה להיות עצלנית, לכן פג-לס לא מומלץ.להקפיד לשתות פעם ביום. 3. שתיה מרובה. אבל לא צריך להגזים. 4. למרוח באזור (ממש לעסות את האזור) ג'יל ניפדיפין 0.2%+ ISOSORBID 0.2%, זאת תערובת של ניפדיפין עם משהו שיוצר תחושה של מונטול. יצרוב לכם מעט בדקות הראשונות ואח"כ זה ממש ירגיע. אני יודע, גם לי לא עזר ניפדיפין בג'יל בפני עצמו אך התערובת הזאת עושה קסמים. 5. תפנו לד"ר וייל ראובן. הוא פשוט מדהים! אם תקפידו על תזונה+שתיה+נורמלקס אחד ביום+הג'יל כ2-3 פעמים ביום, יותר מסביר להניח שתברכו אותי. תנסו אותי ותגידו מה התוצאות. 6. עלות? כל הסיפור יעלה לכם כ250-300 ש"ח כאשר קופ"ח מכבי מחזירה 50% מהעלות.(לא ידוע לי על קופ"ח אחרות). לגבי פורמולת "נונה", לא נעים לי אבל גם אני נפלתי בשטויות, ישבתי באמבטיה עם תערובת הפפריקה+סחוג ודבר לא קרה. מי שכן נרפא, לא נרפא בגלל הפורמולה אלא בגלל שיוני התזונה וממיס הצואה, אך למי שסובל מפיסורה חרונית, תשכחו מזה... לגבי מיכאל והרמאית השניה, יום הדין מתקרב, אין להם מושג מה קורה בשמיים כאשר מנצלים מצוקה של חולים בצורה מניפולטיבית ושקרנית. ועוד למכור את השקר ב750 ש"ח???! אין להם לב, פשוט אין. מי ירים את הכפפה ויפנה לכולבוטק שישלחו את הפורמולה לבדיקה ויספרו לנו מה באמת דחפו לנו שם. חבר'ה, תחסכו כאב לב וכיס, תעשו את מה שאמרתי לכם, לי לא יוצא מזה כלום. רק שתהיו בריאים.

ד"ר זמורה שלום, מזה כחמישה חודשים שאני נושא עימי סיטון חותך שכבר אינו מתפקד, נראה שהוא עשה עבודה יפה אך יש לו עוד דרך (עדיין לא ממש עומד "ליפול") רציתי לדעת מהן האפשרויות שעומדות כעת על הפרק : 1. אם יש אפשרות להדק את הסיטון (או שהוא כבר רקוב לגמרי) 2. אם יש אפשרוות לחתוך את שארית הפיסטולה בניתוח רגיל בנוסף, קיים חוסר בהירות לגבי סוג הפיסטולה שיש לי (בתחילה חשבו שהיא קצרה, אחר כך החליטו שהיא ארוכה וכרגע סבורים שהיא מפוצלת...) איזו בדיקה עליי לעשות כדי לוודא חד משמעית שזה מה שהולך לי שם, ואיך אני משיג בדיקה שכזאת ? תודה רבה מראש !!!

אורי שלום, 1. פעולה של סיטון חותך חרוכה פעמים רבות בהידוק חוזר של החוט, ואם צריך ניתן להחליף את החוט אפילו במרפאה. 2. אם ישנה שארית פיסטולה שאינה מכילה כמות ניכרת של שריר ויכולת השליטה שלך בשרירים טובה ניתן לרוב לחתוך את שארית הפיסטולה 3. לגבי הערכת הפיסטולה, ניתן להעריכה על ידי בדיקות הדמיה כגון אולטראסאונד טרנס- רקטאלי, MRI, או בדיקה עם חומר ניגוד הנקראת פיסטולוגרפיה. הבדיקה המדוייקת ביותר היא כנראה בדיקת כירורג מנוסה בהרדמה. פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה, באנטיביוטיקה או באמבטיות לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, ניתן לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח מחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית (לגבי דבק ישנו קיום בישראל מחקר הבודק צנתר חדש להזרקת הדבק, ובמסגרתו ניתן לקבל דבק ללא תשלום. אם אתה מעוניין לקבל פרטים תוכל ליצוא עימי קשר במייל [email protected] )

לאישור ניתוח שרוול קיבה ("קיצור קיבה")? תודה מראש

אירית שלום השמנת יתר אינה חלק מכירורגיה קולורקטאלית העוסקת בכירורגיה של המעי ופי הטבעת. מומלץ להפנות את השאלה לפורום כירורגיה כללית כגון: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1499 http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/14 או לחפש פורום ספציפי העוסק בהשמנת יתר. בהצלחה.

שלום ד"ר זמורה עברתי ניתוח פיסורה לפני חמישה שבועות. אין לי כאבים ואין לי דימומים והבדיקה של הרופא המנתח מראה שהעניינים מסתדרים. העניין הוא שאני הומו וניסיתי להיחדר לאחרונה אולם מיד הרגשתי כאב והפסקתי. כמה זמן אמור לחלוף עד שאוכל לחזור לשגרה של חיי מין רגילים? האם לא אוכל יותר בכלל? ממש לא מתחשק לי להפוך את הבעיה לכרונית. כמו כן, האם יש טעם להמשיך למרוח את משחת הניפדיפין שקבלתי לפני הניתוח כטיפול נלווה, על מנת ליקדם עוד יותר את הריפוי באזור או שאולי אין צורך בגלל הניתוח?

דני שלום, ראשית התנצלותי על האיחור במתן התשובה, עקב השתתפות בכנס מקצועי בחו"ל. בוודאי שאין סיבה טובה שתוותר על חיי מין לאורך זמן רב, אבל אם המקום עדיין רגיש כדאי לחכות עוד מספר שבועות ולנסות שוב (עם לובריקציה טובה). לגבי שימוש בניפדיפין- בד"כ כשמבצעים ניתוח לחיתוך השריר אין צורך בהמשך התרופה, אבל אין סיכון רב בשימוש נוסף אם אתה חושב שזה יכול לעזור.

שלום לכולם: נשלחתי עקב דימום לא סדיר, פעם בחצי שנה אולי, ובדיקה אצל פרוקטולוג שמצא טחורים פנימיים בדרגה 2-3, לבדיקת קולונוסקופיה. שאלתי: 1. אני גבר בן 43 ללא עבר במשפחה. הבנתי שהבדיקה היא כדי לשלול דברים אחרים במעי הגס, אך האם היא נחוצה ? אני יודע שהיא מאוד ממולצת כבדיקת סקר מעל גיל 50. 2. מהם הסימנים לפוליפ או כל גידול אחר במעי הגס ? אשמח לקבל על כך תשובות. תודה. עידו.

בדיקת סקר היא בדיקה שמבוצעת למי שאין כל סימפטומים על מנת לגלות בעיות לפני שהן נותנות סימנים כלשהם, ואנו (אך לא סל הבריאות) אכן נוטים היום להמליץ על קולונוסקופיה כבדיקת סקר מעל גיל 50. כשיש סימנים כגון דימום הבדיקה אינה נחשבת לבדיקת סקר אלא לבדיקה המכוונת על ידי תלונה מסויימת, ולכן היא מוצדקת גם הגיל צעיר יותר. לגבי סרטן המעי הגס, להלן מידע המצוי גם באתר של החברה הישראלית לכירורגיה קולורקטאלית: סרטן המעי הגס הוא אחד הגידולים הממאירים השכיחים בחברה המערבית. מעריכים כי אחד מכל 20 אנשים בקירוב יחלה בסרטן זה. סיכויי הריפוי של סרטן המעי הגס עומדים ביחס ישר לשלב המחלה בעת גילויה, ולכן ישנה חשיבות רבה לגילוי מוקדם של מחלה זו. מהם גורמי הסיכון העיקריים? • גיל. למרות שסרטן מעי הגס יכול להופיע בכל גיל, השכיחות הולכת ועולה עם הגיל, ורוב המקרים מתגלים באנשים מעל גיל 50. • מקרים של סרטן המעי הגס במשפחה. ישנם מספר מצבים גנטיים בהם יש נטיה מוגברת ליצירת גידולים של המעי הגס באותה משפחה. אולם גם במצבים בהם לא נמצא פגם גנטי ברור. עצם קיום בן משפחה מדרגה ראשונה או שניה עם סרטן המעי הגס מגביר את הסיכון להתפתחות סרטן זה. • מחלות מעי דלקתיות כרוניות, כגון קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן. • מחלות ממאירות אחרות כגון סרטן הרחם, סרטן השחלה, סרטן הקיבה וסרטן השד יכולות להיות קשורות לסיכון מוגבר להתפתחות סרטן המעי הגס באותו אדם. כיצד זה מתחיל? רוב גידולי המעי הגס מתחילים כתוצאה מהתרבות לא מבוקרת של תאי מעי היוצרים גידול שפיר הנקרא פוליפ. הפוליפים יכולים לגדול בהדרגה במשך שנים, עד שבשלב מסויים מתחולל בהם שינוי ומופיע בהם סרטן. הבנת תהליך זה חשובה מפני שנראה שבמקרים רבים טיפול בפוליפים בעודם שפירים יכול למנוע התפתחות סרטן המעי הגס. מהם הסימפטומים גידולים רבים במעי הגס, בין אם הם שפירים או ממאירים, אינם גורמים לכל סימפטומים עד שהם מגיעים לגודל נכבד ולשלב מתקדם. כאשר כן מופיעים סימפטומים, שכיח שהם מתבטאים ב: • דימום דרך פי הטבעת. במקרים רבים דימומים אלו מיוחסים לבעיות אחרות כגון טחורים, דבר הגורם לאיחור באבחנה. דמום דרך פי הטבעת באדם בגיל בו שכיחים גידולי מעי, או עם גורמי סיכון כלשהם, מחייב בדיקה של המעי, גם אם יש טחורים או סיבה אחרת לדימום. • אנמיה. כל חסר דם לא מוסבר מחייב בדיקה של מערכת העיכול. • שינוי בהרגלי היציאות, עם עצירות מתגברת או שלשולים חדשים. • כאב וירידה במשקל יכולים להצביע על גידול בשלב מתקדם יותר. אציין כי הקאות מרובות אינן גורמות להווצרות סרטן המעי הגס. יחד עם זאת, סרטן מעי גס בשלב מתקדם הגורם לחסימה חלקית של המעי יכול לעיתים לגרום להקאות. האם ניתן להפחית את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס? מאחר שחלק גדול מהגידולים הממאירים של המעי הגס מתחילים כפוליפים שפירים, טיפול מוקדם בפוליפים אלו יכול להוריד את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס. הבעיה היא שלרוב פוליפים אלו לא נותנים כל סימפטומים או סימנים. לכן מומלץ לאוכלוסיה בגיל המתאים, או עם גורמי סיכון, לעבור בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס גם ללא כל סימפטומים. ישנן מספר דרכי בדיקה אפשריות ואין כיום הסכמה מוחלטת לגבי דרך הבדיקה הנחוצה. האגודה הישראלית לכירורגיה קולורקטאלית והאיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה (כמו גם אגודות אמריקאיות ואירופאיות) ממליצות על קולונוסקופיה כבדיקה היעילה לגילוי מוקדם ולטיפול בפוליפים. נראה כי לאנשים ללא גורמי סיכון נוספים רצוי לבצע את הבדיקה הראשונה בגיל 50, ולאנשים להם גורמי סיכון אחרים מומלץ להתייעץ עם רופא הבקיא בתחום זה. אם הבדיקה תקינה לחלוטין, כדאי לחזור עליה במרווחים של 5 עד 10 שנים. לאחרונה נכנסת בדיקת הקולונוסקופיה הוירטואלית כבדיקה שיכולה לשמש לגילוי מוקדם של פוליפים וגידולים של המעי, כאשר נצפים גידולים אלו, יש לבצע קולונוסקופיה לצורך הטיפול בהם. כיצד מטופל סרטן המעי הגס? ברוב המקרים מטופל סרטן המעי הגס על ידי ניתוח לכריתתו. בניתוח נכרת לרוב כל מקטע המעי המכיל את הגידול, ביחד עם איזור בלוטות הלימפה המנקזות את אותו מקטע מעי. בלוטות לימפה אלו הן התחנות הראשונות אליהן נוטה גידול ממאיר כזה להתפשט, ובדיקה פתולוגית שלהן יכולות להצביע על נטייתו של הגידול להתפשט ולשלוח גרורות ובכך לכוון את המשך הטיפול, כגול טיפול כמוטרפי לאחר הניתוח. בסיום הניתוח מחברים לרוב את קצות המעי לפני ואחרי איזור הכריתה ביחד, בכדי לאפשר תפקוד מעי רגיל. כאשר מתגלה סרטן של הרקטום, שהוא החלק הסופי של המעי הגס, המתחבר אל פי הטבעת, ישנם מספר שיקולים נוספים, כגון המיקום המדויק של הגידול ומידת חדירתו לדופן הרקטום, הקובעים את דרך הטיפול המיטבית. בגידולים מסוימים מומלץ להתחיל בטיפול קרינתי וכמוטרפי לפני הניתוח. במקרים אחרים, ניתן לכרות את הגידול דרך פי הטבעת. בגידולים גדולים הסמוכים למנגנון השרירים של פי הטבעת, יש לפעמים צורך לכרות את פי הטבעת כולו, לסגור את איזור פי הטבעת, וליצור פתח קבוע בדופן הבטן, הנקרא סטומה, להסדרת היציאות. אולם בטכניקות הכירורגיות המבוצעות כיום על יד הכירורגים המתמחים בתחום זה, שעור המקרים בהם נזקקים לאמצעי זה נמוך. לאחר הניתוח האיזור שנכרת נשלח לבדיקה פתולוגית, על מנת לקבוע את דרגת התקדמות הגידול (stage) ומאפיינים פתולוגיים אחרים. מאפיינים אלו מצביעים על הסיכון הסטטיסטי לחזרה של הגידול ולכן עוזרים בהכוונת הטיפול והמעקב לאחר הניתוח. האם דרוש מעקב לאחר הניתוח? בתקופה הראשונה לאחר הניתוח, מתבצע מעקב כירורגי שגרתי, לוודא החלמה מלאה. ברוב המקומות בעולם נהוג כי חולים שעברו כריתה של גידול של המעי הגס זקוקים למעקב ארוך טווח, על מנת לנסות ולגלות חזרה של גידול, אם תופיע, בשלב בו ניתן לטפל בכך. אין כיום פרוטוקול מעקב אחיד המקובל בכל העולם, אולם המעקב כולל בד"כ בדיקות רופא, בדיקות דם, בדיקות הדמיה (CT או אולטסאונד) וקולונוסקופיה מדי תקופה. אם מופיעה חזרה של הגידול, היא מתרחשת לרוב במשך השנתיים הראשונות לאחר הניתוח, ולכן בתקופה זו המעקב תכוף יותר. נדיר כי גידול חוזר לאחר יותר מ5- שנים ולכן יש הנוטים להפסיק את המעקב לאחר פרק זמן זה. מהו הסיכוי להחלים מסרטן המעי הגס? סרטן המעי הגס הוא גידול ממאיר, וישנם מקרים בהם הגידול חוזר או מתפשט במידה כזו שאינו ניתן לריפוי. אולם כאשר הגידול נכרת בשלביו הראשונים, שעור הריפוי המלא הוא גבוה מאד. גם כאשר הגידול מתגלה בשלבים מאוחרים יותר, שילוב של טכניקות כירורגיות וטיפולים משלימים כגון כמוטרפיה או קרינה יכולים להביא לריפוי באחוזים לא מבוטלים, ולשפר מאד את איכות החיים באחרים. בכל שאלה הקשורה בנושא זה, אנא אל תהססו לפנות לרופא המומחה לתחום זה. ניתן למצוא גם מידע נוסף בדוקטורס: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/4503/xCT/68

אני בת 64 ועברתי ביום רביעי האחרון ניתוח פיסוארה אנאלית בשתי מקומות. מאז אני סובלת מכאבים די חזקים, רציתי בבקשה לדעת עוד כמה זמן עלי לסבול כך, והאם זה תקין/בסדר? כשהשתחררתי הבייתה נאמר לי להגיע בעוד 10 ימים לביקורת. אודה על תשובתכם המהירה. שבת שלום

סילביה שלום, ראשית התנצלותי על האיחור במתן התשובה, עקב השתתפות בכנס מקצועי בחו"ל. אני מקווה שבינתיים הכאבים השתפרו. ישנם מספר סוגי ניתוחים לפיסורה ולכן קשה לי לומר דברים ברורים, אך לרוב הכאבים משתפרים באופן משמעותי בשבועיים הראשונים אחרי הניתוח. אנא הקפידי לרכך את יציאותייך בכל תקופת ההחלמה. החלמה מהירה!

לפני חמש שנים וחצי עברתי ניתוח להסרת חלק מהמעי הגס עקב גידול סרטני בצד ימין והוסר גם חלק מהמעי הדק קיבלתי טיפול כימוטרפי מניעתי. לאחר שנתיים נותחתי שוב היות והיה גידול קטן באזור ההשקה ולא קיבלתי שום טיפול. אורך המעי היום 60 ס"מ. בעיתי היא שאני סובלת מתקופות של שלשולים / יציאות מרובות בערך 4 ביום ובתקופות של הפוגה . אני חייבת לציין שסבלתי מכאבי בטן ושלשולים שנים לפני גילוי הסרטן אז נאמר לי שיש לי מעי רגיז. היום לטענת הגסטרולוג היות ויש מעבר חופשי בין המעי הגס לדק עוברים חידקיםונוצרת דלקת במעי הדק ואז אני מטופלת במשך שבועיים באנטיביטיקה מטרוג'ל וOFLODEX- בתחילה לקחתי פעם בשמונה חודשים היום זה משפיע לתקופות קצרות . השאלה אם לא מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה? כמו כן אני מקבלת מודל להרגעת המעי.היות והם חושבים שעדין המעי רגיז. עוד נאמר לי שבגלל שהמעי קצר אינו סופח נוזלים אם כך איך יש לי תקופות של הפוגה? כמו כן עשיתי במשך חמש שנים כל שנה קולוסקופיה לקחו דגימות מאזור ההשקה ותמיד מציינים שיש קוליטיס חריף אך לזה הרופאים לא מתיחסים. מה דעתך.? תודה מראש שרה

שרה שלום, ראשית התנצלותי על האיחור במתן התשובה, עקב השתתפות בכנס מקצועי בחו"ל. אכן כל הסיבות שציינת יכולים לגרום לשלשולים וקשה לי על סמך הנתונים שמסרת לומר איזה מן הגורמים לשלשולים דומיננטי יותר. אם אנטיביוטיקה עוזרת לשפר את איכות חייך אז קחי אותה כשצריך. אם הבעיה הדומיננטית היא אורך המעי הגס (למרות שרוב האנשים מסתדרים היטב עם 60 ס"מ) אפשר לנסות להוסיף מעט אימודיום. לא לגמרי ברור לי באיזה קוליטיס מדובר (וכנראה זה גם לא ברור לרופאייך) ולכן קשה לי לומר אם זה קשור או לא.

שלום רב דר אני עם טחורים לא הרבה זמן והשאלה מה הטפול היעיל והמהיר להחלים מזה. הערה : אחרי שיצא לי טחורים התחלתי אני לבד לנקות אחרי הקאקה במגבוני בד לחים האם זה טוב או לחזור לניר טואליט רגיל.

tch שלום, ראשית התנצלותי על האיחור במתן התשובה, עקב השתתפות בכנס מקצועי בחו"ל. סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. טחורים יכולים לכלול מרכיב חיצוני ("טחורים חיצוניים") שהם קפלי עור הבולטים החוצה באופן קבוע, ולעיתים מתבטאים בנפיחות וכאב, ומרכיב פנימי ("טחורים פנימיים") שלרוב מתבטא בדמם, אי נוחות, והתבלטות לאחר יציאה. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין או פגלקס. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. טחורים בד"כ מציקים ומפריעים לאיכות החיים, וזו האינדיקציה העקרית לטפל בהם. לכן אתה צריך לבחור את הטיפול המתאים לך מתוך קשת הטיפולים האפשריים לטחורים. טיפול מרפאתי קל יחסית הוא קשירה של הטחורים, שבד"כ מטפלת בעיקר בטחורים הפנימיים, ומבוצעת במרפאה ללא אשפוז. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון (הפנימי) של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ. כאשר הרופא המטפל מזהה את הטחור, הוא מניח את הגומיה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואב במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. טיפול בלייזר (צריבה) הוא אלטרנטיבה לקשירת טחורים, בו יוצרים צלקת בבסיס הטחור על ידי צריבה עם לייזר. התהליך דומה לקשירת טחורים הן מבחינת אי הנוחות בזמן הפעולה ולאחריה והן במידת יעילותו. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו לרוב אינה מתאימה למי שעיקר סבלו מטחורים חיצוניים. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. ניתוח זה מומלץ בעיקר כאשר חלק ניכר מהסבל נגרם מטחורים חיצוניים. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.