פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

או מי שהו שמבין בתחום הכליות

שלום לך, קודם כל, פנית לפורום הלא נכון (זהו פורום שעוסק בגסטרואנטרולוגיה - מערכת העיכול). שנית, מאיזה אזור אתה ? אתה בטח התכוונת לרופא/ה נפרולוג/ית ? כתוב לי, ואנסה לעזור לך. חג שמח

אבא שלי עבר אירוע מוחי לפני כשנה ומאז יש לו פג בבטן שממנו הוא מוזן ומקבל את התרופות שלו, שבוע שעבר הפג התפוצץ לו בבטן והאח התורן בבית אבות החליף לו את הפג לקטטר סיליקון, האח טוען שזה בסדר והקטטר יכול להספיק גם לחצי שנה, מה עלינו לעשות לקחת את אבא לבית חולים ולהחליף לו לפג חדש?

תודה על תשובתך. לגבי גילי וגורמי סיכון - אני בת 45, אין במשפחתי מחלות במעי. בגיל 27 היה לי ממצא טרום סרטני בצואר הרחם. אבי סבל מטחורים. עשיתי אתמול בדיקת מעי קצרה (60M והיא נמצאה תקינה. הרופא ראה טחורים בדרגה 2-3 אך הם לא דיממו בזמן הבדיקה. האם לפי נתונים אלה אתה חושב שכדאי לעשות קולונוסקופיה?

הבדיקה שעברת נראית לי סבירה. כדאי לשקול קולונוסקופיה מלאה בעוד 5 שנים, ולטפל בטחורים אם הם מציקים לך. תוכלי למצוא מידע רב בנושא זה בתשובותי בנושא בפורום זה. חג שמח.

שלום רב, מיזה כשבוע אני סובל מטחור חיצוני בגודל זית, פניתי לרופא המשפחה והוא נתן לי מרשם למשחה בשם "פרוקטוצרין" למשך שבוע, חלף שבוע ואין שיפור (הטחור לא התכווץ). פניתי לאחר שבוע שוב לרופא והוא נתן לי מרשם לתרופה בשם "פרוקטופואם" לשימוש במשך שבוע, והוא אמר לי שאם לא יהיה שיפור, אז לפנות לכירוג. ברצוני לדעת אם לא היה שיפור (הטחור לא יתכווץ) האם יש משחות/תרופות נוספות שיכולות לכווץ את הטחור. יש לציין שאני נורא חרד מטיפול פולשני (ניתוח). הודה לך על תשובתך בהקדם.

יוסי שלום, הנפיחות שאתה מתאר באיזור פי הטבעת יכולה להתאים לטחורים חיצוניים בצקתיים. משחות מקומיות עוזרות בעיקר לכאב ולאי נוחות מקומית, ופחות יעילות בריפוי של הטחורים. הבצקת בטחור בד"כ משתפרת בטיפול שמרני הכולל ריכוך היציאות ואמבטיות ישיבה במים חמימים. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. אם לאחר כשבועיים של טיפול שמרני אין הטבה ניכרת כדאי לשקול טיפול נוסף כלשהו (שלא בהכרח חייב להיות ניתוח לכריתת הטחורים). חג שמח

האם זה נכון ששיטת פאולה יכולה לעזור ובעיות של טחורים ופיסורה?

שיטת פאולה יכולה לעזור לחולשה של רצפת האגן, אבל פחות מקובל שהיא עוזרת לטחורים ולפיסורה.

שלום רב. לפני כ-6 שנים בערך היו לי טחורים לזמן קצר של כמה ימים שעברו לבד ללא טיפול. מאז כלום. לפני 3 ימים הופיעו שוב טחורים(נראה לי שזיהיתי 2 בליטות מחוץ לפי הטבעת). אני מצליח לעשות את צרכיי די בקלות אך התחושה הכללית היא לא ממש נעימה. קניתי משחת פרוקטו-גליבנול ואני מקווה שזה יעזור. לפני 10 שנים עברתי ניתוח spleno renal shunt בעקבות יתר לחץ דם פורטלי שפתר את בעיית הדליות והדימומים וכיום אני בריא ועושה פעילות גופנית , מרגיש ונראה טוב. קראתי שיתר לחץ דם פורטלי יכול לגרום לטחורים. האם יש קשר? האם הופעת טחורים פעמיים בחיי בלבד בהפרש זמנים כה רב הם משהו שקורה לרבים או שיש לבדוק מעבר לכך. אני מאמין שהם יעברו בקרוב אך אשמח לתשובה. תודה רבה ושבוע טוב!!

אציין שאין דימום.

איתי שלום יתר לחץ דם פורטאלי אכן גורם לטחורים כפי שהוא גורם גם לדליות בושט, ואם יש לחץ פורטאלי מוגבר יש סיכון מוגבר בניתוחים לטחורים. מומלץ למצות את הטיפול השמרני על ידי ריכוך יציאות, ולהבדק על ידי רופא הכבד שלך לוודא שאין כיום יתר לחץ פורטאלי הזקוק לטיפול תרופתי. חג שמח.

אני בת 66 וסובלת מזה שנים רבות מטחורים. עברתי מספר קשירות אולם הגבר פשוט נמאס עלי ואני מעוניינת לעבור ניתוח. האם ניתן לנתח טחורים בלייזר? האםישנה אפשרות להמליץ על רופא שמנתח בשיטה זו?

שלום רב, כבר לפני שנה (מאי 2005) גילה כירורג טחורים מסוג 2 בפי הטבעת. הרופא ביצע תהליך של קשירה בשלושה סבבים, אך בעיית הדימום במתן צואה לא נפתרה. בתוך כך בוצעה לי בדיקת סיגמודוסקופיה שלא מצאה דבר פרט לטחורים. לאחר מכן הופניתי לכירורג אחר. אצלו המשכתי בטיפול שמרני שכלל נפדיפין, פוליקוטן, פרפין וקונסיל. במהלך הטיפול השמרני התגלתה גם פיסורה ולאחר מספר חודשים שבהם הבעיה לא נפתרה, ביצע הכירורג גם מספר צריבות על ידי ארגנטום. לאחר מספר עליות וירידות הבעיה לא נפתרה והשבוע לאחר שנמצאה פיסורה אחורית עם ריקמה גיפרגראנולאטיבי, אמר לי הרופא כי הוא "נכנע" ושהוא ממליץ לי על ניתוח שנקרא lat internal cphincterotomy. אבקש לדעת, האם לא ניתן לפתור את הבעיה במימוש כל האופציה השמרנית? האם הניתוח הוא בלתי נמנע? באיזה ניתוח מדובר, כיצד הוא מתבצע ומה קצב ההחלמה? האם קיימת סכנה בביצוע הניתוח המדובר? עזור לי, אני מיואש! (למעלה משנה של דימום במתן צואה... ובנוסף גם צרות רפואיות אחרות...) תודה ענקית מראש!!!

יוסי שלום, פיסורה (כמו גם טחורים) היא בעיה המקפחת את איכות החיים, אך אינה מסוכנת, ולכן האינדיקציה לניתוח היא הסבל שאתה חש, ורק אתה יכול לומר מתי הסבל הזה מצדיק מבחינתך טיפול ניתוחי. יש אנשים שמעוניינים למצות כל טיפול לא ניתוחי אפשרי, ואחרים שמעוניינים לפתור את בעיית הפיסורה מהר ככל האפשר באתמצעות ניתוח, ואין בנושא זה דרך נכונה ולא נכונה. כשאתה חש שזה מפריע לך מספיק בכדי לעבור ניתוח- זה הזמן לעשות זאת. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. גם שלשול לעיתים תכופות יכול לפגוע בעור פי הטבעת. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום כולל קונסיל, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין ופגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, ויש להקפיד למרוח אותן מספר פעמים ביום לפי הנחיות הרופא המטפל. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם יש סבל ניכר- כדאי לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מסוג Lateral internal sphincterotomy, שהוא הניתוח הנפוץ והמקובל לפיסורה, מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. מדובר בניתוח עם שעור הצלחה גבוה ושעור סיבוכים נמוך, וההתאוששות ממנו בד"כ די מהירה. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

אני סובלת מטחורים פנימיים. בזמן יציאה אני מרגישה כאב / צריבה ואז יש דימום קל לאורך הצואה. הדבר נמשך מספר חודשים לסירוגין. נבדקתי אצל כירורג שאיבחן טחורים. אני יודעת שבמקרים בהם יש דימום מפי הטבעת יש לעשות בדיקה נוספת. שאלתי היא האם במקרה כזה, שאני מרגישה כאב ואז מופיע דימום, האם כדי לעשות בדיקת מעי קצרה או קולונוסקופיה מלאה? האם לעשות זאת בדחיפות? שאלה נוספת - מה הסיכוי שבמקרה כזה תהיה בעיה במעי? תודה

נאוה שלום, אם יש דמם בזמן היציאות ובבדיקה של פי הטבעת יש טחורים, סביר שהדמם נובע מהם, והסיכוי למצוא בעיה כגון גידול במעי אינה גדולה. אבל מאחר שבעיות מעי כגון אלו מתבטאות פעמים רבות לראשונה בדמם, וגילוי מוקדם יכול להיות מציל חיים, אנו ממליצים לכל מי שיש לו דימום לבצע בדיקה של המעי הגס. אורך הבדיקה (ז"א כמה מהמעי הגס נבדק) תלוי במידה רבה בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון היסטוריה של גידולים במשפחה. אם את צעירה ואין לך גורמי סיכון ניתן לבצע בדיקה חלקית. בכל מקרה אחר כדאי לבצע בדיקה מלאה. מומלץ הלתייעץ עם גסטרואנטרולוג או כירורג קולורקטאלי בנושא זה.

אחת לשנתיים אני סובלת מפיסורה באותו מיקום ללא דימום. אני מטופלת באמבטיות חמות, שמן, תזונה נכונה וקרם ניפידיפין. היום שוב חזרה הפיסורה {לאחר שנתיים} מביקור אצל הכירורג הומלץ לי לחשוב על ניתוח. האם אתה רואה שיש מקום לבצע את הניתוח (עוד לא דיברנו על איזה סוג) או להמשייך לנהוג כפי שאני נוהגת ? האם כדאי להמשיך לסבול פעם בשנתיים? מה הצפי של הפיסורה - האם היא מחמירה עם השנים, האם התדירות עולה? חשוב לי להדגיש כי אני חולת IBS מזה 10 שנים.

לימור שלום, פיסורה היא בעיה המקפחת את איכות החיים, אך אינה מסוכנת, ולכן האינדיקציה לניתוח היא הסבל שאת חשה, ורק את יכולה לומר מתי הסבל הזה מצדיק מבחינתך טיפול ניתוחי. יש אנשים שמעוניינים למצות כל טיפול לא ניתוחי אפשרי, ואחרים שמעוניינים לפתור את בעיית הפיסורה מהר ככל האפשר באתמצעות ניתוח, ואין בנושא זה דרך נכונה ולא נכונה. כשאת חשה שזה מפריע לך מספיק בכדי לעבור ניתוח- זה הזמן לעשות זאת. חשוב לציין שמטרת הניתוח היא לפתור את הסבל הנוכחי ומשמש פחות כמניעה לעתיד. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. גם שלשול לעיתים תכופות יכול לפגוע בעור פי הטבעת. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין ופגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, ויש להקפיד למרוח אותן מספר פעמים ביום לפי הנחיות הרופא המטפל. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם יש סבל ניכר- כדאי לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. הרחבה של פי הטבעת גורמת לקריעה לא מבוקרת של שריר זה, ויתכן שהיא קשורה בסיכון מעט גבוה יותר לפגיעה ביכולת השליטה. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

ד"ר נכבד, תודה רבה על תשובתך המעמיקה בנושא אך אשמח אם תוכל להתמקד בנושא הקשר בין פיסורה ל IBS, היש קשר?

שלום רב דר'! עברתי לפני כ-8 חודשים ניתוח turp לפרוסטטה.אחרי הניתוח היה לי צריבה איומה גם ברקטום מספר חודשים.לא יודע אם הדבר קשור למצב של היום.היום אני סובל מטחורים פנימיים ויצא לי בשר סביב לפי הטבעת כמו שפתיים קטנות אצל הנשים. בישיבה כל האזור צורב.בבקר יש לי יציאה מידית אחרי מספר צעדים שאני עושה כי אני לא יכול להתאפק אבל לא מתרוקן לגמרי.אחרי חצי שעה חייב לצאת שוב.במשך היום גם יש לי הרגשה של צורך.לפעמים גם יש כאבים שמושך לכוון איבר המין.לפעמים יש גם דימום קל בניגוב. בדרך כלל אני שוטף.עברתי בדיקה קולונקופיה לפני כ-3 שנים וסיגמו לפני כ-חודשיים. מה המלצתך ולמי אני צריך לפנות לטיפול? בתודה

טום שלום מאחר שתלונותיך התחילו לאחר ניתוח לטיפול בערמונית מוגדלת, הייתי בכל זאת מבקר אצל האורולוג המטפל לוודא שאין שום סיבוך הקשור בניתוח זה כגון דלקת כרונית בערמונית. מבחינת איזור פי הטבעת אתה מתאר תמונה משולבת של בלט רקמה שיכול להתאים לטחורים, וקושי בהתרוקנות. חשוב לציין כי קושי בהתרוקנות הוא לעיתים קרובות הסיבה להתבלטות הטחורים, ולא להיפך (ז"א שנדיר שקושי בהתרוקנות נגרם על ידי טחורים). לכן חשוב לברר את הקושי הנ"ל בהתרוקנות ולנסות לטפל בו לפני או במקביל לטיפול בטחורים. אנא ראה מידע רב בנוגע לטחורים שניתן בפורום זה בעבר. אם עברת קולונוסקופיה מלאה לפני 3 שנים וסיגמואידוסקופיה לפני כחדשיים אז לפחות מבחינת בעיות של המעי הגס שיכולות לגרום לתלונות כאלה (כגון גידולים וכד') אתה יכול להיות יחסית שקט.

תודה על התשובה המהירה

קודם ברצוני לעדכן שהניתוח של אבי עבר בסדר בסופו של דבר ... לאחר מתח רב ורופאים רבים שאמרו שהוא בריסק ניתוחי גבוה ... וכו אז רציתי להודות לך שבשיא החרדה נתת לי עידוד קטן ואתה היחיד שאמר שסיכוי טוב שיעבור בסדר אז תודה לך שצדקת!!!

מאחל החלמה מהירה וקלה.

אני מטפלת טיפול שמרני מזה שבוע:אמבטיות חמות, ניפידיפין. יש הקלה רבה ביציאות, אולם היום היה לי דם על ניר הטואלט האם זה סימן חיובי? יש מקום לדאגה? בברכה, לימור

מעט דם אינו סימן לריפוי או להחמרה של הפיסורה, ואם יש הקלה ניכרת בכאבים סימן שמבחינת הפיסורה את בדרך הנכונה. אנא ראי מידע רב שניתן בפורום זה בנוגע לפיסורה בעבר, והקפידי לרכך את יציאותיך באופן קבוע. איני יודע את גילך וגורמי הסיכון האחרים, אבל בעיקרון למי שיש דמם מפי הטבעת (וגם אם יש סיבה לכך כגון פיסורה או טחורים), אנו ממליצים לרוב לבצע מתישהו בדיקה (חלקית או שלימה, לפי רמת הסיכון שלך) של המעי הגס. החלמה מהירה.

דר' זמורה שלום האם בבי"ח תל השומר מבצעים ניתוחי STARR לפתרון בעיית חוסר התרוקנות? אם כן, האם הנסיון שלכם מלמד שהניתוח אכן פותר את הבעיה? תודה.

ניתוח STARR הוא ניתוח חדש יחסית שנועד לטפל במקרים של קושי בהתרוקנות עקב עודף של רקמה באיזור הרקטום התחתון, שיכול להקשות על מנגנון ההתרוקנות. עודף רקמה זה יכול להתבטא ב"התקפלות" ( התפשלות) של הרקטום פנימה בזמן מאמץ, בבלט לתוך הנרתיק (רקטוצלה), ובדרכים נוספות, ולהקשות על היציאה. בניתוח עצמו משתמשים במכשיר מיוחד הכורת את עודף הרקמה ברקטום ובו זמנית מחבר את החלקים בחזרה. הנסיון הראשוני בעולם מראה כי מדובר בניתוח עם שעורי הצלחה גבוהים יחסית ושעור סיבוכים נמוך, אך חשוב ביותר לבחור נכון ובקפידה את החולים המתאימים לניתוח זה. בחירה לא מספיק קפדנית של החולים יכולה להביא לתוצאות לא אופטימאליות. חשוב לעבור בירור מלא על ידי רופא המומחה לתחום זה (כירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג המומחה לרצפת האגן). כן, אנו מבצעים ניתוח זה בתל השומר.

במסגרת פעילות מינית הוכנס מזרק לחור הישבן של אדם מסויים והנוזל שהוזרק היה וודקה + רד בול שאלתי היא מה הסיכונים בהחדרת אלכוהול לחלל הרקטום מבחינת ספיגת אלכוהול מבחינת נזקים פנימים ועוד

אין לי שום נסיון מקצועי ואיני יודע על מידע רפואי בנושא זה. אתם מוזמנים לספר אם קרה משהו, מאחר שזו כבר פעם שניה ששאלה כזו נשאלת בפורום זה.

יש לי כאבי בטן ושילשולים רכים מאוד(כמו גלידה) והם מלווים בריר דמי ממה זה יכול להיגרם?

כאבי בטן וריר בצואה יכולים להגרם מבעיות שונות, החל מזיהומים של מערכת העיכול, דרך בעיות תפקודיות שונות של מערכת העיכול, ועד למחלות מעי דלקתיות. מומלץ מאד לפנות לגסטרואנטרולוג לבירור. בריאות שלימה.

אבי עבר לפני 4 שבועות ניתוח להחלפת מסתם בלב, זמן קצר לאחר החלפת המסתם בעודו מאושפז החלה בטנו להתנפח והוא הוכנס לניתוח בטן דחוף. אמרו לו שהמעיים שלו נרדמו. בגלל זה הוא מאושפז עד היום ומקבל הזנה דרך הוריד, כי המעיים עדיין לא התעוררו. מה זה "נרדמו המעיים" ? איך יוצאים מזה ? מה עושים? תודה מראש

לצערי מתאורך מצבו ואבחנתו של אביך לא לגמרי ברורים לי. לעיתים אחרי ניתוח או מחלה כלשהי יש שיתוק זמני של המעי, אולם נדיר שזה מגיע למצב המצריך ניתוח או נמשך חודש שלם. אנא פנה לרופא המטפל לקבלת מידע נוסף.

מנותחת פאוץ' בגלל u.c אני חושדת שיש לי היצרות בין המעי הדק לפאוץ' בגלל כאבים באיזור פתח הסטומה איזה בדיקה עלי לעבור והאם אני יכולה להתחיל בירור ראשוני אצל רופאת הגסטרו (יש לי תור בקרוב)

חלי שלום, היצרויות לאחר ניתוח פאוץ' נוצרות בד"כ בחיבור בין הפאוץ' לפי הטבעת, ונדיר שתהיה היצרות בחיבור בין הפאוץ' למעי הדק. אפשר להבדק ראשונית אצל הגסטרואנטרולוגית, אבל מומלץ בכל זאת להבדק גם על ידי הכירורג/ית המנתח/ת מאחר שבטיפול בהיצרויות כאלה לאחר ניתוח הכירורגים לרוב יותר מנוסים.

תודה על התשובה, אבל אני מרגישה שאין מעבר חופשי של תוכן המעי הדק וכואב לי וגם היו לי כמה חסימות והקאות אבל זה הסתדר מאליו והמשכתי הלאה,עכשיו מרגישה משהו שונה ואני רוצה לבדוק את העניןן מהי סוג הבדיקה שאני צריכה לבקש? צילום רנטגן?

שלום רב ד"ר עודד זמורה, אני בת 37, לאחר 3 ניתוחים קיסריים. אני סובלת מכאבים חזקים בבטן תחתונה צד ימין, כאבים שנמשכים כבר שנתיים. הכאבים קבועים, ומתגברים בעיקר בעת אכילה ושתיה. חשבתי שמדובר בכאבים מהרחם, ופניתי לרופא נשים. הלה שלל בעיה גניקולוגית, וחשד שקיימות הידבקויות על המעי בעקבות הניתוחים שעברתי. הוא המליץ על יעוץ גסטרו', וכן על קולונוסקופיה. הבנתי שהיסטרוסקופיה או לפרוסקופיה מסוכנות, כי אם אכן יש הידבקויות על המעי - זה יגרום לניקוב המעיים. בנוסף - הבטן שלי מאד נפוחה. אני די בדילמה אם לעבור כזו בדיקה ואם היא תועיל במשהו. הרופא המטפל גם חושד שאולי מדובר באנדומטריויזיס, וביקש שאבצע בדיקת דם לאחר הוסת. אציין כי עברתי לפני חודש CT בטן ואגן - ללא ממצא חריג. שאלותי: 1. האם בבדיקת קולונוסקופיה ניתן לאבחן הידבקויות ? מה מטרתה של בדיקה זו ? 2. מה קורה אם יש הידבקויות על המעי ? זה מסוכן ? יש תסמינים בולטים כלשהם ? 3. האם קיים טיפול להפרדת הידבקויות, להפחתת הכאבים ? מאחר והבטן הנפוחה לא קשורה בגניקולוגיה - אני מפנה שאלתי אליך: האם בתחום הגסטרו' יש סיבה לבטן נפוחה, והאם קיימות בדיקות לגלות מדוע הבטן נפוחה ? אודה לך על תשובתך בהקדם, ומצטערת על ריבוי השאלות. אני פשוט סובלת, וחוששת שאאלץ להשלים עם הכאבים ?! אנא עזרתך ! תודה מראש, מיטל

כל ניתוח בטן גורם להיצירת הדבקויות (שהן בעצם צלקות פנימיות) בחלל הבטן, ולכל מי שעבר ניתוח בטן בעבר יש הדבקויות. לרוב המכריע של האנשים ההדבקויות האלה לא מפריעות כלל ולא גורמות לבעיות. לחלק מהאנשים הדבקויות יכולות לגרום לחסימות של המעי, אך חסימה כזאת היא בד"כ מאורע חריף ולא כאב כרוני. נדיר (אך לא בלתי אפשרי) שהדבקויות גורמות לכאב כרוני. לכן לדעתי יש למצות כל אפשרות אחרת לחפש את גורם הכאב, כולל בדיקת גסטרואנטרולוג, ואם לדעתו יש צורך- אז גם קולונוסקופיה (שלא מיועדת לראות הדבקויות, אלא לשלול בעיות אחרות), והשלמת כל הבירור הגניקולוגי. אם בסופו של דבר לא ימצא כלום ויהיה בכל זאת יהיה חשד שהכאב נובע מהדבקויות, ניתן להפרידן בניתוח, למרות שכל ניתוח גורם ליצירת הדבקויות חדשות. במקרה זה, יש כיום עדיפות לניתוח לפרוסקופי, שכנראה גורם לפחות הדבקויות חדשות.

לד"ר עודד זמורה שלום רב, תודה רבה על תשובתך מאתמול. לא התייחסת לשאלתי בענין נפיחות בטן. מה יכול לגרום לבטן להיות נפוחה (כמו הריון) בתחום גסטרו' ? ציינתי גם שבעת אכילה ושתייה יש לי כאבים בצד ימין של הבטן. עברתי CT ו- US - ולא נמצא משהו חריג. לאף רופא שהייתי אצלו, בכל תחום אפשרי, אין הסבר לכך, וזה מציק לי כבר חודשיים. אציין כי הבטן לא היתה ככה קודם. אולי לך יש כיוון / תשובה ? אודה לך על תשובה בהקדם. בתודה מראש, מיטל

שלום לפני כשלושה חודשים עברתי ניתוח פיסורה, הבנתי שהפיסורה יכולה לחזור, רציתי לדעת מהם הסימנים לכך? והאם כאבים הנלווים ליציאות( לעיתים רחוקות) יכולים להעיד על חזרתה של הפיסורה?

חזרה של פיסורה מתבטאת באותם סימנים כפי שהתבטאה הפיסורה בפעם הראשונה, והסמפטום העיקרי והדומיננטי ביותר הוא כאב עז. על מנת לצמצם ככל הניתן את הסיכוי לחזרת פיסורה, מומלץ להקפיד על יציאות רכות על ידי כלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה, ושימוש בתוסף סיבים מסחרי (הנמכר בבתי מרקחת ללא מרשם) לפי הצורך.

לפני עשרים שנה התגלה אצלי דלקת במעי הדק ובמשך כל התקופה הזאת יש תקופות של רוגע ועצבנות שלשולים ועצירויות וריר בצואה בצורת שלשול יש ימים שיש לי שמונה פעמים ביום יציאות יש לי בעיה לדווח לקופת חולים כי זה מתקופת הצבא והורידו לי פרופיל צבאי ל 72 סעיף 72444אני סובלת מבעיות רפואיות נוספות איך אני יכולה לבקש בדיקות כדי לדעת מה המצב של המעיים שלי

זיוה שלום, אם את סובלת אז כדאי מאד להבדק, מאחר שיתכן באד שיש טיפול שיכול להקל על סבלך. מומלץ להבדק אצל גסטרואנטרולוג או כירורג קולורקטאלי על מנת לכוון נכון את הבירור והטיפול. מבחינת קופת חולים- לא נראה לי שאני יכול להדריך אותך הרבה בעניין זה, אולם ככל שתסתירי פחות את מצבך תוכלי לקבל טיפול נכון יותר.

ד'ר עודד זמורה שלום. אני בן 25, ובשלושה שבועות האחרונים היציאות שלי לא כמו שהיו. הצואה ממש קשה, וכמעט בכל יציאה אני מבחין בריר לבן שנכרך סביב הצואה. המצב לפעמים הוא מעין עצירות, אבל לא בדיוק. בימים הראשונים זה לווה בכאב בחלק הפנימי של פי הטבעת, אבל עכשיו יש כאב ממש חלש ולא מטריד בעת היציאה, וגם זה לא תמיד. לפעמים במשך היום יש לי גרד חלש בפי הטבעת, אבל לא משהו שמפריע לסדר היום. הגרד נרגע בדרך כלל לאחר היציאה. עוד דבר שלא ציינתי, אני הומו, ומקיים יחסי מין אנאלים כבר כמה שנים. זה התחיל לי יומיים לאחר שהחדרתי אביזר מין שלא הייתי רגיל לגודלו. אני כמעט בטוח שהכאבים שציינתי היו כתוצאה מכך. האם הכל קרה כתוצאה מכך? מה זה יכול להיות? האם אני חייב ללכת לרופא, או שזה יעבור לבד? שוב אני אציין שלא כואב לי שום דבר, זה פשוט דבר שמטריד אותי יותר נפשית מאשר פיזית, ומשבית אותי מבחינה מינית. תודה.

גיא שלום, ניתן לנסות להרגיע את איזור פי הטבעת על ידי ריכוך היציאות בכלכלה עשירה בסיבים ובשתיה מרובה (ניתן גם להשתמש התוסף סיבים מסחרי טבעוני על בסיס פסיליום, הניתן לרכישה בכל בית מרקחת ללא מרשם), ואולי להמנע מיחסי מין אנאליים למספר ימים. אם אין הטבה תוך מספר ימים (או שיש החמרה כלשהי), כדאי להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג.

אני סובלת מטחורים בעיקר פנימיים, שבתקופות של מתח נפשי כמו סביב בחינות הטחורים ניקרשים ובולטים החוצה. המצב כואב מאוד, וצריך הרבה סבלנות עד שהקרישים נמסים מעצמם, משחות לימנהן מקילות מעט על הכאב. אני מתעניינת בניתוח HAL. רציתי לקבל פירוט כייצד מתבצעת הפרוצדורה. האם יש צורך בהרדמה כלשהי? סיבוכים אפשריים אחרי הפעולה? (בזמנו התעניינתי בניתוח PPH אם כי למייטב הבנתי הוא טוב יותר מ-HAL ונותן תוצאות יותר טובות עם שיעור חזרה נמוך יותר 5%, אולם הוא ירד מהפרק היות ואני אוהבת לקיים יחסי מין אנליים והוסבר לי כי בניתוח נשארות סיכות ברקטום ותיתכן פציעה של איבר המין). מה אתה אומר? מודה לך

HAL דופלר היא פעולה כירורגית בה מבצעים "קשירת" טחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. הטיפול מיועד לטיפול הטחורים פנימיים מציקים שאינם מדי גדולים, ומבחינת יעילותו הוא כנראה יותר יעיל מקשירה רגילה ופחות יעיל מניתוחים לטחורים. קביעת ההתאמה לטיפול תלויה במידה רבה הן בתלונותיך והן בשיקול הדעת של הכירורג המטפל לאחר בדיקתך. HAL היא אחת ממגוון השיטות לטיפול בטחורים, וחשוב ששיקול הדעת ביעוץ באשר להתאמה לטיפול זה יהיה על ידי מי שמיומן גם בשיטה זו וגם בשאר סוגי הטיפולים הכירורגיים לטחורים. HAL הוא טיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (בד"כ אין צורך ממש בהרדמה, אך לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש), וכשבוחרים נכון את המטופלים המתאימים, במקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים, למרות שהטחורים אינם נעלמים לגמרי. "הסיכון" העיקרי בפעולה זו הוא כשלון הפעולה, והמשך הסבל מהטחורים. שכיח דמם קל, אי נוחות מסויימת ולעיתים תחושה שיש צורך ליציאה ללא שיש יציאה בימים הראשונים, אולם ממש סיבוכים כגון דמם מאסיבי, זיהום או כאב עז הם נדירים. הטיפול מאושר על ידי משרד הבריאות ומבוצע על ידי מספר כירורגים קולורקטאלים או כירורגים כללים בארץ. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש יחסית והוסבר בתחילת תשובה זו. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. אכן נשארות לאחר הניתוח סיכות ברקטום התחתון, ולמרות שלמיטב ידיעתי אין מידע רפואי על פגיעות בפין לאחר יחסי מין אנאליים, אין ספק שזאת אפשרות מטרידה. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

מזה כשבועיים אני סובל מטחור כניראה פנימי שניקרש ויצא מעט החוצה. כעת הכאבים בנסיגה, אולם עדיין יש קריש נוקשה, מה שכבר קיוויתי שהקריש יתפרק במשך תקופה של שבועיים. למייטב הבנתי אין טיפול יעיל לטחור קרוש (פרט לניקוז כירורגי במצבים מסויימים) ככיצד היית נוהג במצבי? האם קשר של הטחור יכול להיות יעיל? תודה על תשובתך

אתי שלום, טחור טרומבוטי הוא טחור שנוצר בו קריש דם. טחור כזה יכול לגרום לכאבים, בלט של רקמה דרך פי הטבעת, ודימום. בד"כ לאחר היומיים הראשונים כבר לא כדאי לבצע ניקוז כירורגי, אלא לחכות בסבלנות לספיגת הטחור וירידה של הבצקת. חשוב מאד לרכך את היציאות. היציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין או פגלקס. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. אמבטיות של מים חמימים ומשחות מקומיות יכולות להקל את הסבל אם קיים. קשירת טחורים נועדה בעיקר לטפל הטחורים צנוחים או מדממים, ואינה טיפול טוב בזמן שיש קריש דם. לאחר ספיגת הקריש ניתן לשקול קשירה אם עדיין תסבול מהטחורים.

תודה על תשובתך! אני חייב לציין שכפעמיים בשנה יש לי התקף של טרומבוזת טחורים, שבולטים החוצה. האם בין ההתתקפים ההיתי ממליץ לבצע קשירה? אני מבין שזהו טיפול ממוקד באותו איזור שיש בו טחורים, ואם זה האיזור היחיד שחולה אז יתכן שרבר בנד יכול לפתור את הבעיה?

לבני חולה קרוהן פיסטולה פנימית ליד פי הטבעת, מאוד כאבה, לאחר כמה ימים של ציפרוגיס חל שיפור ניכר. האם הליכה של כ חצי שעה, יכולה לגרום לכאבים ולהחמיר את המצב? האם רצוי שהוא לא יעשה ספורט, שלא ישחק כדורגל - ירוץ , כדי לתת למקום להרפה? האם בעקבות הציפרוגיס אמור לצאת החוצה מוגלה? שאני מורחת משחה באזור פי הטבעת זורמת החוצה מוגלה או שלשול צהוב לבן, לא ממש ברור.

הוא הלך לשחק כדורגל אתמול, ומאז שחזר הוא הולך כמו פינגווין, כואב לו, כמו לפני שבוע לפני שהתחיל לקחת את הציפרוגיס. מה זה אומר? מה עושים? אנחנו חסרי אונים, קשה לי לראות אותו כל כך סובל.

אורנה שלום, אני מבין את התסכול שלך כאמא מסבלו שך בנך. בעקרון אין מניעה מפעילות ספורטיבית, ומטרת הטיפול היא לאפשר לבנך איכות חיים כמו כל ילד אחר, כולל לשחק כדורגל. יחד עם זאת, אם אתם רואים שפעילות מסויימת לא עושה לו טוב, אז כדאי בכל זאת להמנע ממנה לתקופה מסויימת. אם הציפרוגיס עזר, כדאי לתת לזה צ'אנס. שתהיה החלמה מהירה.

יש תפריט מסודר שבו איפשר לדעת מה לא לאכול שהבטן מציקה

לימור שלום לצערי לא הבנתי את שאלתך. האם את סובלת מבעיה ידועה כלשהי במעי? יתכן שכדאי שתפני ליעוץ מסודר אצל דיאטיקאית קלינית.

תודה על תשובתך המפורטת. אבי (בן ה-76) עבר אתמול את הניתוח. הניתוח היה אמור להיות לפרוסקופי, אולם משהתחיל הניתוח הסתבר שאין אפשרות משום שהיו הדבקויות כתוצאה מניתוח ערמונית בעבר. לכן הניתוח היה רגיל וקשה מאוד. הוא ארך למעלה מ-4 שעות ובסופו של דבר הוא הועבר לכירוגית טיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם. הרופא אמר שזה כדי לעזור לגוף להתאושש מהטראומה במיוחד בגיל הזה ובכושר הפיזי הירוד שלו. אני מבינה את ההרדמה אבל מדוע צריך גם להנשים? הרופא המרדים אמר שמאחר והניתוח ארך מעבר למצופה היה צורך להוסיף לו חומר הרדמה וזה יצר גודש בריאות. עוד נאמר לנו שהוא יצטרך להסתובב עם שקית ליציאות ושזה יקח בערך חודש. שאלתי היא כיצד חוזרים למצב נורמלי? האם כשהיציאות מועברות לשקית דרך המעי הדק אז סוגרים את פי הטבעת? והאם יהיה צורך בפרוצדורה נוספת? כמובן שהגידול נלקח לפתולוגיה ועוד ידובר אם יהיה צורך בטיפולים כלשהם נוספים. אני מקווה מאוד שלא. משום שבגילו ובמצב בריאותו יהיה לו קשה מאוד לעמוד בזה. ארומה

אני מאחל לאביך החלמה מהירה. איני יודע את פרטי הניתוח שעבר, ולכן קשה לי לתת מידע מדוייק. אם נאמר לכם שיש לו סטומה (שקית) זמנית של המעי הדק, מדובר בסטומה שנועדה להגן על חיבור המעי באיזור כריתת הגידול, כך שלא יעבור תוכן דרך חיבור זה בזמן שהחיבור מחלים, והכוונה היא לסגור סטומה זו בניתוח נוסף (יותר קטן) בעוד מספר חודשים. שתהיה החלמה מהירה.

שלום רב, אני סובלת מטחורים באופן די מיאש. הכירורג שנבדקתי אצלו טוען שמצבי הוא כזה שרק ניתוח יכול לפתור אותה אבל הוא ממליץ לחכות כי ניתוח הוא פרוצדורה קשה וההחלמה ארוכה וכו' וכו' . שמעתי שבתוכנית בריאות בטלוייזיה דברו על פתרון חדשני שהוא כנראה באמצעות אולטרה סאונד, לכאלה שלא יכולים ללכת לניתוח. לא ידעו לפרט לי ואף לא ידעו להגיד באיזה תוכנית דברו על כך. האם מישהו שמע? האם מישהו יודע לכוון. כמעט לאחר יאוש תודה

נלי שלום, HAL דופלר היא פעולה כירורגית בה מבצעים "קשירת" טחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. הטיפול מיועד לטיפול הטחורים פנימיים מציקים שאינם מדי גדולים, ומבחינת יעילותו הוא כנראה יותר יעיל מקשירה רגילה (אולי בגלל שהוא מבוצע ב 6 אתרים בפי הטבעת במקום 3 בקשירה רגילה) ופחות יעיל מניתוחים לטחורים. קביעת ההתאמה לטיפול תלויה במידה רבה הן בתלונותיך והן בשיקול הדעת של הכירורג המטפל לאחר בדיקתך. HAL היא אחת ממגוון השיטות לטיפול בטחורים, וחשוב ששיקול הדעת ביעוץ באשר להתאמה לטיפול זה יהיה על ידי מי שמיומן גם בשיטה זו וגם בשאר סוגי הטיפולים הכירורגיים לטחורים. HAL הוא טיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש), וכשבוחרים נכון את המטופלים המתאימים, במקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים, למרות שהטחורים אינם נעלמים לגמרי. "הסיכון" העיקרי בפעולה זו הוא כשלון הפעולה, והמשך הסבל מהטחורים. שכיח דמם קל, אי נוחות מסויימת ולעיתים תחושה שיש צורך ליציאה ללא שיש יציאה בימים הראשונים, אולם ממש סיבוכים כגון דמם מאסיבי, זיהום או כאב עז הם נדירים. הטיפול מאושר על ידי משרד הבריאות ומבוצע על ידי מספר כירורגים קולורקטאלים או כירורגים כללים בארץ. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש יחסית והוסבר בתחילת תשובה זו. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

תודה רבה בעד ההתייחסות הרצינית. אם אפשר הערה. במקרה שלי הטחורים הם חיצוניים. האם הטיפולים המוצעים זההים לטחורים חיצוניים ופנימיים?

כיצד ניתן לדעת אצל חולה קורהן האם מדובר בהיצרות דלקתית או צלקת

בד"כ ניתן להבחין בין היצרות על רקע של דלקת להיצרות צלקתית לפי מדדים אחרים של דלקת פעילה, כגון חולשה ורמת אנרגיה כללית, שקיעת דם, CRP, ספירת דם, רמת חלבונים, ועוד. לעיתים אם קשה להבדיל ביניהם ניתן לתת קורס טיפולי קצר בתרופות נוגדות דלקת כגון סטרואידים ולראות אם יש תגובה טובה. בניתוח לפרוסקופי משתמשים במצלמה על מנת להסתכל בחלל הבטן ומבצעים את הניתוח בחלל הבטן על פי התמונה הנראית על ידי המצלמה. בסופו של דבר יש בכל זאת צורך לבצע חתך קטן מסויים בשביל להוציא את קטע המעי החולה. בגדול, בניתוח לפרוסקופי מבוצעת בדיוק אותה כריתה כמו בניתוח פתוח, ולכ התועלת העיקרית והסיכונים העיקריים דומים. לניתוח הלפרוסקופי יש יתרון קוסמטי ברור מבחינת אורך החתך, והוא כרוך פעמים רבות בהתאוששות מהירה יותר וחזרה מהירה יותר לפעילות מלאה. כנראה שהוא גם כרוך ביצירה של פחות הדבקויות בחלל הבטן. ניתוח לפרוסקופי קשה יותר טכנית, ומצריך מיומנות כירורגית שלא כל כירורג (ואפילו לא כל כירורג קולורקטאלי) מיומן בה. אם הכירורג שלך לא מנוסה בטכניקה זו, כנראה שעדיף לעבור אצלו ניתוח פתוח. אם הוא כן מיומן, וסוג הניתוח מתאים (בעיקר אם זה ניתוח הבטן הראשון שאת/ה עובר/ת), סביר שכדאי לנסות ניתוח לפרוסקופי, ואם יש בעיה כלשהי, לעבור לניתוח פתוח.

מה קורה שהבטן נפוחה כל הזמן אפילו שאני לא אוכלת כלום אנא עיזרו לי אני מאבדת שלך שליטה והבטן התחתונה כואבת מאוד האם לרוץ לטיפול או שזה גזירתו של מחלת הקרון ההיתי בקולונסקופיה והייתה היצרות והרופא אמר שפתח את ההיצרות לא הבנתי ממנו כלום אפשר להסביר לי

דנה שלום, האם את אותה אותה דנה שלשאלותיה בנוגע להיצרויות בקרוהן עניתי בתחילת החודש? אחזור על עיקרי הדברים: מחלת קרוהן היא מחלת מעי כרונית שכיום אנו לא יודעים מה גורם לה, ואיננו יודעים לרפא אותה לחלוטין. לכן מטרת הטיפול היא לאפשר לאנשים החולים בקרוהן (ושחלקם הגדול אנשים צעירים) לחיות באיכות חיים מקסימאלית ולעשות כל מה שכל אחד בגילם רוצה לעשות, כולל לימודים, עבודה, משפחה, בילויים ועוד.לפי מה שאת מתארת לא השגנו אצלך מטרה זו עדיין, מאחר שאת סובלת מכאבים ונפיחות ותחושה שאת מאבדת שליטה, ואין ספק שאיכות חייך אינה מספיק טובה כעת. לכן לדעתי זכותך וחובתך "לרוץ לטיפול"- לא לוותר ,ולחפש דרך לשפר את איכות חייך. על מנת לנסות להגשים מטרה זו, יש לנו ברפואה הקונבנציונלית 2 מסלולי טיפול עיקריים, המשלימים אחד את השני. מסלול אחד הוא מסלול הטיפול התרופתי, והשני הוא הטיפול הכירורגי. חשוב לציין כי אין מדובר במסלולים מנוגדים, ועבודה משותפת ומושכלת של הגסטרואנטרולוג והכירורג המטפלים חשובה על מנת להציע את הטיפול המיטבי. איני יודע מה בוצע בקולונוסקופיה ומתאורך קשה לי להבין מספיק בכדי להסביר לך. בוודאי קיבלת תאור כתוב של הבדיקה, ואם תפרטי יותר אשמח לנסות ולהסביר. לגבי הגישה לטיפול בהיצרויות, ראי תשובתי לדנה ב 1.5.

אני מבקשת ממי שמכיר אישה שלאחר ניתוחים כתוצאה משבר הכניסו לה לבטן "רשת"אני מבררת האם אפשרי להיכנס ללא בעיות להריון והאם הרשת לא תפריע בבקשה עיזרו לי אני רוצה ילדים

דנה שלום אינני אישה ואין לי רשת, אבל ככירורג לא ידוע לי כי רשת מפריעה במשהו להכנס להריון ולמיטב ידיעתי אין איסור להכנס להריון בנוכחות רשת.

שלום רב, אצל אמא שלי גילו לפני 8 שנים פוליפ שגדל במשך השנים , ויש המלצה לניתוח מצד אחד ומצד שני ממליצים לחכות עם זה, השאלה היא מה עושים? הגידול נמצא בדופן המעי, בגודל של כמעט 3 ס"מ

פרידה שלום לצערי קשה לי להבין מהודעתך ממה אימך סובלת. פוליפים רגילים במעי אנו מוציאים בקולונוסקופיה, ואם לא, יש אינדיקציה לניתוח. נראה לי לא סביר שבמשך 8 שנים עקבו אחר הפוליפ רגיל ולא הוציאו אותו, ולכן אני מניח שאין מדובר בפוליפ רגיל. יתכן שמדובר בגידול כלשהו בדופן המעי (שהם גידולים פחות שכיחים) כגון ליפומה, ליומיומה (שהיום נקראת GIST), או קרצינואיד (שזה לא אותו דבר כמו קרצינומה). אם יש הממליצים על ניתוח ויש הממליצים להמתין, סביר שמדובר במקרה גבולי, ולצערי אין לי בהודעתך מספיק נתונים (כגון סוג הגידול ומיקומו, גילה של אימך ומצבה הבריאותי) בכדי להביע את דעתי.

תודה רבה על התיחסותך!!!! אני אבדוק את כל הנתונים ואשלח לך אותם כדי לשמוע את דעתך!!!!

שלום רב, אבי בן 76, סובל מאנמיה קשה. מאושפז מזה חודש.קיבל כבר כ-10 מנות דם. בבדיקת קולונוסקופיה הסתבר שיש לו גידול של 12 ס"מ קרוב לפי הטבעת. נלקחה ביופסיה וזה ממאיר. צריך לנתח. אבי סובל מתשלובת של בעיות: אי ספיקת כליה, תעוקת חזה, יל"ד. האם במקרה שלו עדיף לעבור ניתוח לפרוסקופי או ניתוח מסורתי? מה דעתך? והאם בגידול מעין זה עלולות להיווצר גרורות? האם הוא יצטרך בנוסף לניתוח גם טיפולים אחרים? ארומה - בתו המודאגת

בהמשך להודעתי הקודמת ולאחר קריאת המאמרים שלך על טיפול בסרטן המעי הגס ברצוני לשאול כיצד אפשר לדעת האם הגידול הוא בשלב התחלתי או לא? תודה מראש, ארומה

צר לי לשמוע על מחלתו של אביך. יחד אם זאת- אל יאוש, במקרים רבים יש סיכוי לריפוי של סרטן המעי הגס, גם אצל אנשים בגילו ובמצבו הבריאותי של אביך. החלק הסופי של המעי הגס, המתחבר לפי הטבעת, נקרא הרקטום, ואורכו כ 15-20 ס"מ. אנו נוהגים לחלק את הרקטום ל 3 שלישים. כאשר יש סרטן של השליש העליון נהוג לכרות אותו כירורגית כטיפול ראשוני, ובהמשך להוסיף טיפול כמוטראפי אם מאפייני הגידול מצריכים זאת. בשליש האמצעי והתחתון של הרקטום לעיתים מקדימים ומבצעים טיפול קרינתי לפני הניתוח, בכדי להקטין את הסיכון לחזרת המחלה. יש להקפיד על מדידה נכונה של גובה הגידול על ידי רקטוסקופיה. גובה של 12 ס"מ הוא גבולי ודורש שיקול דעת של הכירורג לגבי תכנית הטיפול. גידול ממאיר יכול לעיתים לשלוח גרורות, ולכן בד"כ מבצעים טרם הניתוח בירור הכולל לרוב CT, על מנת לראות אם כעת יש גרורות. אם אין, יש מקום לכריתת הגידול, ועל סמך מאפייני הגידול בבדיקה פתולוגית, להעריך את הסיכוי שגידול זה נוטה לשלוח גרורות. אם יש לגידול מאפיינים כאלה, יש מקום לשקול הוספת כמוטרפיה. גם אם יסתבר שכבר יש גרורות, יש מקום לשקול את כריתת הגידול, מאחר שהוא גורם לדמם ניכר שמצריך עירויי דם חוזרים. אין ספק כי מדובר בניתוח גדול הכרוך גם בסיכון בהתחשב בגילו ובמצבו הבריאותי של אביך. ניתוח לפרוסקופי לגידול כזה ובמיקום זה דורש מיומנות רבה בטכניקה זו, כרוך בהתאוששות מעט יותר מהירה, ובגדול אינו משנה כנראה באופן משמעותי את הסיכון בניתוח או את שיעור הסיבוכים. ניתוח נכון, שיתן את הסיכוי המירבי להחלמה, יותר חשוב מניתוח לפרוסקופי דווקא. אם המנתח מיומן בטכניקה הלפרוסקופית לגידולים במיקום זה, ניתן לשקול זאת, אולם אם לא, עדיף לבצע מה שיודעים לעשות היטב ונכון. הרבה הצלחה.

ד"ר זמורה שלום, ב 8/5 פניתי אליך בשאלה בכותרת "כאבים בפי הטבעת" , אך לא נעניתי. אודה לך אם תוכל לקרוא את פנייתי ולהשיב לי . בתודה מראש הלית

הלית שלום קבלי את התנצלותי, פיספסתי את השאלה. כנראה שבגילי הראיה כבר לא מה שהיתה... ראי תשובתי למטה.

ראשית נמצא אצלי דם סמוי. לאחר צום מיצים של כ-24 שעות, הלכתי לשירותים ולפני היציאה חשתי כאבים עזים באיזור שנמצא מספר סנטימטרים מעל פי הטבעת (בתוך המעי). הצואה הייתה מכוסה בדם. מאז, יציאות רכות (אני מקפיד על תזונתי) ולא דמיות- אין כאב. במה ייתכן שמדובר (איני מבקש איבחון אלא רק הסתברויות ותסריטים אפשריים)? האם עולה בדעתך איזשהו קשר אפשרי בין הצום לדימום?

דוד שלום, דימום הנראה דרך פי הטבעת יכול לנבוע מ 2 מקורות עיקריים: דמם שמקורו מהמעי הגס, או דמם שמקורו באיזור פי הטבעת עצמו. בכל מקרה של דמם כזה, אנו ננליצים לבצע בדיקה של המעי הגס, כאשר סוג הבדיקה הספציפי (רקטוסקופיה/ רקטוסיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה מלאה) נקבע על פי גילך וגורמי סיכון אחרים כגון הסטוריה משפחתית של גידולים. דמם מאיזור פי הטבעת יכול לנבוע מגורמים שונים, כגון טחורים, פיסורה ואחרים, ולעיתים קשור גם בכאבים באיזור פי הטבעת. איני יודע על קשר בין דיאטת מיצים לתלונותיך. המלצתי היא לא להזניח ולפנות לבדיקה ובירור אצל כירורג או גסטרואנטרולוג.

תודה רבה ד"ר זמורה על העידוד, אני מאמין שאתה מודע לחיזוק הגוף רק מעידוד הנפש שאתה מעניק בפורום זה. בהמשך לדבריך על חשד לקרוהן רציתי להוסיף כי בנוסף לבדיקת קולונוסקופיה ביצעתי גם בדיקה עם ברום (אני זוכר שבלעתי חומר כחלחל ולאחר מכן הייתה לי צואה של אבנים...) - שיצאה גם היא שלילית. האם יש צורך לחזור היום, חמש שנים אחרי על בדיקות נוספות? לפי דעתך, האם יש מקום לבקש מהרופא המטפל בי לשלוח אותי לצילום כלשהו שיבדוק לעומק כמה פיסולות יש לי ומה מצבן או שאפשר לסמוך על כך שבזמן הניתוח שעברתי (הדבקה + סיטון חותך) הרופא איבחן את כל כל מה שיש? תודה רבה ,

אוריאל שלום הייתי ממליץ לך לעבור בירור חוזר מאחר שב 5 שנים התמונה יכולה להשתנות. לגבי איזור פי הטבעת, כל בדיקה יכולה "לפספס" פיסטולות, אולם הבדיקה עם שעור האמינות הגבוה ביותר היא כנראה בדיקה בהרדמה על ידי כירורג מנוסה. הייתי הולך לבצע בדיקות הדמיה של האיזור רק אם תשובת בדיקת הדמיה כזאת יכולה לשנות באיזשהי דרך את הטיפול.

לד"ר שלום אני בן 21 ויש לי בעיה שמטרידה אותי מואד. אני חייל קרבי ויוצא מידי שבועיים הביתה, בזמן שאני בבית אני יוצא לבולות בלילה במסיבות וכדומה וברגע שאני מגיע למקום אני ניתקף מעין בהלה לא מוסברת לשלשל למרות שלפני כל יציאה מהבית אני מקפיד ללכת לשירותים להתרוקן לפני בכדי שלא הצתרך לחרבן במסיבה. אני סובל מהביעה כבר הרבה מאוד זמן (שנה וחצי לערך) וממש מפחד לצאת לבלות אם חברים בגללה . מצפה לתשובה בהקדם תודה ניר

ניר שלום, אני מתקשה לחשוב על בעית מעי הגורמת לאדם לשלשל רק פעם בשבועיים בעת מסיבה, אך מאחר שהבעיה מפריעה לך מאד הייתי בכל זאת ממליץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבירור.

לרופא שלום בעוד ימים ספורים אני עוברת ניתוח לסגירת לופ קולוסטומי-לאחר ניתוח בהול שעברתי לחסימת מעי -הדבקויות עקב הקרנות בילדות(השקית נמצאת כ-7 חודשים) לפי הבנתי יכרת החלק הקטן והפגום ואז- סגירה . שאלתי האם ההחלמה תארך זמן ארוך ובמה זה מתבטא שלושלים מרובים וכו'? כמו כריתה מלאה של המעי עקב דלקת כרונית ופוליפים?או תופעות פחות קשות וכמה זמן אחזור לתפקוד נורמלי? נ.ב. גילי 42 רזה מאוד עם נטייה לסכרת אשמח לתשובה מיידית.

ויקטוריה שלום, לצערי איך בהודעתך מספיק פרטים בכדי שאבין בדיוק ממה את סובלת ומה מתוכנן להתבצע, אך בעקרון כריתת מקטע קצר של המעי הגס אינה גורמת לשלשול או שינוי ניכר בהרגלי היציאה. באופן כללי החלמה מניתוחי מעי כרוכה באשפוז של כשבוע - שבוע וחצי (בהנחה שאין סיבוכים משמעותיים) והחלמה בבית שיכולה לקחת כחודש-חודש וחצי, אך מאחר שאיני יודע מספיק פרטים על הניתוח המתוכנן קשה לי לייעץ יותר מכך. בהצלחה!

אני בת 32 ובשבוע שעבר עברתי בדיקת קולונוסקופיה ובמהלכה הוסרו 2 פוליפים מהמעי. האם קיים סיוכי כשלהו שהם אינם שפירים? נבדקתי בשל גילוי סרטן במעי הגס לאבי בן ה - 71. האם ישנן בדיקות נוספות שעלי לבצע?

שני שלום, אם את בת 32, ולאביך התגלה גידול בגיל 71, הסיכוי שאת סובלת מסרטן של המעי הגס נמוך. יחד עם זאת, טוב שבצעת את הבדיקה וטוב ששני הפוליפים סולקו. מתאורך נשמע סביר שהם יהיו שפירים, אך יש כמובן לחכות בסבלנות לתשובה הפתולוגית. על סמך תשובה זאת מומלץ גם לברר אם הגסטרואנטרולוג המטפל אם ומתי עליו לבצע קולונוסקופית ביקורת.

בני בן 9 וחצי חולה קרוהן לאחרונה סובל מאוד מפיסורה בפי הטבעת, אולי יש שם גם פיטולה, אנחנו מנסים כבר מספר חודשים למרוח כל מיני משחות שהגסטרו והכירורג שראו אותו המליצו, כולל רקיחה שעלתה 110 ש"ח - ניפדיפין. הוא ממש סובל, קשה לו לשבת בבית ספר על הכיסא, כואב לו כל הזמן ! מה עושים? האם יש אפשרות להזריק לפיסורה משהו שסוגר אותה? אמבטיות עוזרות? אנא עזור. תודה.

אורנה שלום, צר לי לשמוע על סבלו של בנך. כאבים עזים בפי הטבעת בחולי קרוהן יכולים להגרם ממספר סיבות, כולל פיסורה, אבל הגורם השכיח ביותר הוא בכל זאת זיהום פריאנאלי ופיסטולות, ואם הכאב לא חולף בטיפול שמרני יש מקום לשקול הדמיה של איזור זה, למשל ב MRI, ולעיתים אפילו לבצע בדיקה של פי הטבעת בהרדמה. אם יש תהליך זיהומי, יש לנקז אותו. הטיפול בפיסורה בחולי קרוהן קשה מאד, מאחר שהשילשול הכרוני גורם לגירוי קבוע של האיזור. בנוסף, אנו משתדלים להמעיט בניתוחים לפיסורה בחולי קרוהן, משום שיש בהם סיכון מוגבר. המפתח לטיפול הוא לנסות להרגיע את המחלה הפעילה ולהגיע לרמיסיה. לעיתים ניתן בינתיים להזריק בוטוקס, שהוא חומר משתק שרירים (באופן זמני), לשריר המכווץ סביב פי הטבעת, במטרה להקל את הסבל הנגרם על ידי הפיסורה.

ראשית, תודה על תשובתך, הבוקר ביקרנו כירורג בשניידר ואכן יש מקום מאוד רגיש סביב פי הטבעת כשנוגעים בו, ולדברי הגסטרו שלנו והכירורג, כנראה יש פיסטולה פנימית שגורמת לכאב. ננסה אנטיביוטיקה בתקווה שזה יעזור. הבוקר בזמן שבני היה בשרותים ראיתי שכשהוא מאוד מתאמץ להוציא משהו, בעקבות כאבי בטן מאוד חזקים, יוצא לו מפי הטבעת גוש בשר גדול אדום סגול (בגודל של פקק בקבוק קולה, או מסטיק עגול גדול) ומשם יוצא השלשול, ואח"כ שהוא מפסיק ללחוץ, זה חוזר חזרה פנימה. האם זה תקין? מה זה? פעם ראשונה שאני מסתכלת בזמן שהוא עושה את צרכיו, וכיון שבבית חולים יש שרותים עם אסלה כל כך גדולים אפשר לראות את פי הטבעת בזמן היציאה.

ד"ר זמורה שלום שאלתי לא מזמן על הפרשה מפי הטבעת. היום הייתי אצל כירורג (פרוקטולוג) בקופת חולים שהסתכל וקבע שמדובר בפיסטולה באורך 3 ס"מ. נראה לי שהוא אמר שזה ממקום הניתוח. היום היה "יום טוב" ולא היו הפרשות ולכן הוא אמר שאין צורך לטפל בינתיים אם יתגבר אז ישקלו טיפול, בינתיים הטיפול שאני לוקחת למחלה (אימורן ) מספיק הוא הוסיף שאני אעדכן את הגסטרו שלי האם יש צורך ללכת לפרוקטולוג בבי"ח שם ניתחו אותי? אם אכן הפיסטולה מתחילה ממקום הניתוח, איך ייתכן שבזמן הניתוח (אוגוסט) לא מצאו אותה והוציאו/ייבשו/סתמו אותה כבר אז? תודה רבה על סבלנותך ותשובותיך

נעה שלום יתכן שיש פיסטולה הנפתחת לסרוגין, וכמו כן יתכן שיש פיסטולה שבזמן בדיקה בהרדמה לא הצליחו למצוא אותה, למרות שהיא אולי קיימת. פיסטולה פריאנאלית היא הביטוי השכיח ביותר של מחלת קרוהן סביב פי הטבעת, ומופיעה בחלק גדול מהחולים בקרוהן. כמו בכל סימטום של מחלת קרוהן, מטרת הטיפול היא להקל על הסבל ולאפשר חיי יומיום רגילים, ולכן צודק הכירורג שראה אותך, שהאינדיקציה לטיפול, ולמידת "האגרסיביות" של הטיפול, היא רמת הסבל שלך. הטיפול יכול להיות טיפול תרופתי, או טיפול כירורגי, או שילוב שלהם. לגבי שילוב של טיפול תרופתי וכירורגי, יש כיום מחקר רב מרכזי ב 4 בתי חולים באיזור ת"א (תה"ש, איכילוב, אסף הרופא ומאיר) בו נותנים לחולי קרוהן טיפול משולב הכולל קורס קצר של רמיקייד, תרופה נוגדת דלקת, בשילוב עם הזרקת דבק ביולוגי לתוך הפיסטולה, במטרה להביא לריפויה. אם את מעוניינת בפרטים נוספים את יכולה לצור קשר במייל האישי שלי ב [email protected].

לד"ר זמורה שלום, מזה כחודש אני מעיינת בשאלות והתשובות כצופה מן הצד, ופשוט מתפעלת מהידע היסודיות והיחס שאתה מעניק לפונים. לא היה בכוחי לפנות, מפני שהסיפור שלי קצת ארוך ומורכב, אבל החלטתי לנסות ולהביא בפניך את עיקרי הדברים ואולי תוכל לגאול אותי מיסוריי. אז ככה: אני בת 43, הסיפור החל לפני כשנתיים וחצי, כאבים וצריבה בפי הטבעת כתוצאה מיציאות קשות, ומצבים של "לא בפנים לא בחוץ". פניתי לפרוקטולוג שבדק אותי עם אנוסקופ ואמר שאינו רואה דבר חריג ושלח אותי לגסטרולוג לבדיקת סיגמורקטוסקופיה (ספט' 2004). האבחנה שם היתה: רירית תקין עד 45 ס"מ טחורים פנימיים. רקטלי:רגישות אחורי ללא ano spsasm. susp anal low grade posterior fissure, chronic. חזרתי אל הפרוקטולוג שהמליץ על בדיקה תחת הרדמה, שבה במידה ותאובחן פיסורה הניתוח יהיה ניתוח פיסורה ואם המדובר בפפילומה, ייכרת האזור הנגוע. קיבלתי נרות פלאג'יל, אך ללא הועיל. הגעתי לכירורג רגיל של הקופה שאבחן שתי פיסורות ונתן לי ג'ל נפדיפין. השתמשתי ובתחילה היתה הקלה משמעותית, אך לאחר מכן שב הכאב והכל החל מן ההתחלה. מאז, שנתיים וחצי אני בסבל בל יתואר הגעתי לפני כחצי שנה לחדר מיון, שם אובחנה פיסורה (בדיקה חיצונית ללא אנוסקופ)והומלץ על הרחבה ידנית. כיוון שהבנתי ששיטה זו טומנת בחובה סיכון רב לאיבוד שליטה, החלטתי לוותר. ניסיתי רפלקסולוגיה, היה שיפור מה, אך הכאב חזר. לאחרונה החלו הפרשות דביקות מפי הטבעת, שמגיעות עד הוגינה. אתמול הגעתי לפרוקטולוג בקופ"ח עם כל הסיפור והניירת, הוא בדק אותי עם אנוסקופ, ואמר כי אינו רואה פיסורה, אך איבחן פפיליטיס (שתי פפילומות). למרות שתיארתי את הכאב ככאב דוקר וצריבה של המקום אפילו בזמן מתן שתן, הוא נשבע כי לא ראה שם פיסורה.נוסף לפפיליטיס אבחן טחורים חיצוניים,טחורים פנימיים, היוצאים החוצה בעת מאמץ. הוא הציע שנתחיל בטיפול מקומי: נרות המו, משחת דרמקומבין, שתיית 2 ליטר נוזלים ביום ובליעת 3 כפות שמן פראפין ביום. הייתי רוצה לדעת מה אומרת האבחנה הנ"ל (פפיליטיס)והאם קיים סיכוי לריפוי בעזרת התרופות הנ"ל. ואם לא - האם יש לעבור ניתוח, איזה ומהם הסיכונים והסיכויים להצלחה. אני רוצה להדגיש, כי בנוסף לכאב הפיזי, מלווה אותי תחושה קשה של תסכול, מוגבלות בפעילויות שונות ואפילו דיכאון, שאינני שבה להיות כפי שהייתי לפני... ברצוני לציין, כי מלבד הרופאים שהזכרתי כאן, ביקרתי אצל מספר רופאים נוספים, אך רובם בדקו אותי ללא אנוסקופ וגם לא אבחנו דבר.אך כשאמרתי שאובחנו אצלי פיסורות, המליצו לי לא לעבור את הניתוח בשל הסיכויים לאיבוד שליטה.קראתי את תשובותיך לגבי הסיכונים בניתוחים אלה, אך הייתי רוצה לדעת כעת, לאחר האבחון השונה שקיבלתי, האם ייתכן כי קיימת פיסורה ולא אובחנה למרות האנוסקופ. תודה רבה מאוד וסליחה על אורך הדברים. הלית

הלית שלום, ראשית, התנצלותי על העיכוב בתשובה. אכן פיספסתי איכשהו הודעה זו. האבחנה של פפיליטיס אינה מוכרת לי וגם אני איני יודע במה מדובר. יתכן שמדובר במונח שאנחנו מכנים אחרת, וכדאי לשאול את הרופא המטפל מה פירושה של אבחנה זו. פפילומות הם נגעים עוריים קטנים שלמיטב ידיעתי ונסיוני אינם גורמים כשלעצמם כאבים באיזור פי הטבעת. הגורם השכיח ביותר לכאבים באיזור פי הטבעת הוא אכן פיסורה, שהיא חתך של העור בפי הטבעת, ובוודאי קראת את המידע שניתן באתר בנושא זה. בדיקה של כירורג קולורקטאלי יכולה לעיתים קרובות לאשר או לשלול פיסורה, ופעמים רבות בנוכחות פיסורה יהיה קשה מאד לבצע אנוסקופיה טובה בשל רגישות. אם אכן בוצעה אנוסקופיה טובה ואינפורמטיבית, ספק אם בדיקה בהרדמה תיתן הרבה יותר. אם אכן יש פיסורה שלא נרפאה בטיפול שמרני טוב, ופוגעת קשות באיכות חייך, וכיום יש לך שליטה טובה ביציאות, הייתי בכל זאת ממליץ לשקול ניתוח. בניתוח המקובל כיום אנו מפרידים כירורגית את הסיבים הפנימיים ביותר של שרירי הסוגר סביב פי הטבעת. שעור ההצלחה של ניתוח כזה בריפוי של פיסורה שאינה מגיבה לטיפול שמרני הוא כ 95%, ושעור הסיבוכים כולל ירידה בשליטה הוא נמוך. הרחבה של פי הטבעת היתה מקובלת בעבר וישנם עדיין כירורגים המשתמשים בה, אך היא גורמת לקריעה לא מבוקרת של סיבי שרירי הסוגרים, ואנו מאמינים היום שחיתוך מבוקר כפי שנהוג כיום מקטין את הסיכון לפגיעה בשליטה. ישנם גם סיבות אחרות לכאבים כרוניים בפי הטבעת, כגון הפרעה בסינכרוניזציה של פעילות שרירי רצפת האגן והרפיה לא מספיק טובה של שרירים אלו, ולעיתים סיבות אחרות שלא תמיד אנו יודעים את מקורן. לרוב סוגי הכאבים האלו יש טיפולים יעילים שיכולים לשפר את חייך באופן ניכר. גם אם יסתבר כי בודאות אין לך פיסורה, ניתן לברר את סיבת הכאב ולטפל בה. מומלץ מאד לפנות למומחה לכירורגיה קולורקטאלית לבירור יסודי ולטיפול. בריאות שלימה.

ד"ר זמורה שלום, לצערי אני כבר מומחה בפיסטולות ופעמים כבר ניגשתי לניתוח בידיעה שהולכים לעשות לי דבר אחד ומצאו משהו אחר לחלוטין. בניתוח הראשון - שני רופאים בכירים מאוד ומנוסים מאוד שאינם קשרוים האחד בשני העריכו שניתוח חיתוך פשוט יפתור את הבעייה - ולאחר שיצאתי מהניתוח התברר לי שמדובר בפיסטולה מסובכת והושם לי סיטון (שאינו חותך ) שמרר את חיי וגרם לי להתחרט שניגשתי לטפל בעניין מלכתחילה. בצר לי ולאחר שהבנתי את משמעות ניתוח מתלה הרירית (כאבי תופת, החלמה איטית, אחוזי הצלחה בינוניים פלוס,וכן אפשרות לניתוח נוסף) החלטתי לעבור את ההדבקה המדוברת. למען האמת אין לי מושג אם ההדבקה עבדה משום שכאשר יצאתי מהניתוח (ההדבקה) בישר לי המנתח הנחשב מעולה בתחומו, כי בשעה שהזריק את החומר הכחול הוא שם לב לכך שיש לי פיסטולה נוספת.... וכך מצאתי עצמי עם סיטון חותך על פיסטולה אחת והדבקה בפיסטולה אחרת... נכון, יש לכאורה סממנים לקרוהן, אך לפני כ 5 שנים עברתי קולונוסקופיה (של לא פחוט מחצי מטר ) - והתוצאות היו שליליות. מכאן אני חוזר למצבי הנוכחי : 1. סיטון חותך שנמצא עליי כבר חודשיים וחצי ועושה עד עתה עבודה טובה - שאלתי אלייך בעניין היא מהם סיכויי ההצלחה בטיפול מסוג זה בהנחה שהסיטון "נופל" כמתוכנן. 2. בנוגע לבעייתי השנייה - האם ידועה מחלה\תופעה בה צואה נמצאת במערכת העיכול יותר משנדרש - ללא עצירות. זאת אומרת שהבטן נפוחה תמידית עקב ריבוי צואה שמצטברת במערכת העיכול ויוצאת טיפין טיפין. תודה , אורי

אורי שלום, צר לי לשמוע כי הפיסטולות ממררות את איכות חייך. יחד עם זאת, אל יאוש. ברוב הפעמים אנו מצליחים בסופו של דבר להתגבר עליהן. לפעמים צריך ניתוח אחד, ולפעמים סדרה של ניתוחים, אבל לרוב מנצחים לבסוף. מאחר שתלונותיך וסיפורך מעלים את החשד למחלת קרוהן, ומאחר שיש הבדל בגישה הטיפולית בין פיסטולות הקשורות למחלת קרוהן לאילו שאינן, יש לבדוק נושא זה לעומק. בעיני קולונוסקופיה ל 50 ס"מ (לפני 5 שנים) אינה בירור מספק, ויש מקום לבצע לפחות קולונוסקופיה מלאה עד סוף המעי הגס (עם נסיון כניסה לסוף המעי הדק) וצילום כלשהו של המעי הדק (צילום בריום, CT אנטרוגרפי, או MR אנטרוגרפי, ואם יש צורך- לשקול בדיקת קפסולה). ישנן גם בעיות אחרות במעי שיכולות לפגוע בתנועתיות המעי הדק, אולם אילו אינן קשורות להווצרות פיסטולות. סיטון חותך יכול להביא לריפוי פיסטולה אם הוא חותך עד הסוף כמתוכנן, ולעיתים יש צורך לחזור ולהדק אותו. לעיתים החיתוך הופך את הפיסטולה לפיסטולה נמוכה שאינה מכילה שריר רב, ומאפשרת חיתוך כירורגי פשוט. אם הסיטון החותך כבר נמצא ועושה את עבודתו- כדאי לתת לו את הצ'אנס. החלמה מהירה.

שלום, אני כותב מכתב שני ואני מקווה שהפעם הוא יהיה ברור כי לא הצגתי באמת את הבעיה שלי. שמי גבריאל אני סובל מקרהון ובספטמבר האחרון עברתי ניתוחי Segmental resection ו- strictureplasty קריטה של 40 ס"מ וקשירה ב30ס"מ באזור העליון של המעי. לאחר שלושה חודשים חזרו לי כאבים ועשיתי הרחבה אנדוסקופית שעזרה לי לחודש ומאז עשיתי עוד שלושה פעמים, ללא הצלחה. ההצרות נימצאת בג'ג'נום (לפי מה שהבנתי אני מקווה שזה מספיק בשביל להבין איפה זה) בכל מיקרה לפי הטיפול האחרון שיצא ללא הצלחה הרופא שלי אמר שהדרך היחידה לפתור את הבעיה היא בטיפול כירוגי, מה שאני לא כ"כ רוצה לעבור עכשיו. אני מבקש לדעת עם יש דרך נוספת שאפשר לעשות, רק לא פתיחה נוספת של הבטן... המצב שלי כרגע הוא שקט אין לי כאבים וגם לא התנפחויות, יציאות רגילות אני משתדל לאכול נכון וכמיות קטנות ככה שהבטן לא מציקה לי יותר מידי. שמעתי על טיפול לפרוסקופי? השמח לתשובה ואני מקווה שהכל ברור. חיוך עושה פלאים. גבריאל

גבריאל שלום, מחלת קרוהן היא מחלת מעי כרונית שכיום אנו לא יודעים מה גורם לה, ואיננו יודעים לרפא אותה לחלוטין. לכן מטרת הטיפול היא לאפשר לאנשים החולים בקרוהן (ושחלקם הגדול אנשים צעירים) לחיות באיכות חיים מקסימאלית ולעשות כל מה שכל אחד בגילם רוצה לעשות, כולל לימודים, עבודה, משפחה, בילויים ועוד. על מנת לנסות להגשים מטרה זו, יש לנו ברפואה הקונבנציונלית 2 מסלולי טיפול עיקריים, המשלימים אחד את השני. מסלול אחד הוא מסלול הטיפול התרופתי, והשני הוא הטיפול הכירורגי. חשוב לציין כי אין מדובר במסלולים מנוגדים, ועבודה משותפת ומושכלת של הגסטרואנטרולוג והכירורג המטפלים חשובה על מנת להציע את הטיפול המיטבי. היצרויות של המעי הדק במחלת קרוהן יכולים להגרם משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא דלקת פעילה, הגורמת לבצקת והיצרות המעי, והשניה היא רקמת צלקת, הנוצרת באיזור בו היתה בעבר דלקת פעילה. אם ישנה בעיקר דלקת פעילה, בד"כ כדאי לנסות לטפל בה בתרופות נוגדות דלקת. אם הטיפול התרופתי לא מצליח להשתלט על הדלקת, או שהדרך היחידה לשמור על הדלקת רגועה הוא בטיפול ארוך טווח בתרופות הגורמות לנזק כגון סטרואידים, והקטע המוצר אינו ארוך מדי, כדאי לשקול טיפול כירורגי הכולל את כריתת המקטע החולה. אם עיקר ההיצרות נובע מרקמת צלקת, הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול כירורגי, והתועלת הצפויה בטיפול נוגד דלקת אגרסיבי במקרה זה קטנה מהסיכון הכרוך בו. בניתוח להיצרות פיברוטית יש לעיתים צורך לכרות את הקטע הנגוע (בעיקר אם ההיצרות היא בחיבור של המעי הדק למעי הגס), ולעיתים ניתן לבצע ניתוח שנקרא סטריקטורופלסטי בו פותחים את המעי לאורך ותופרים לרוחב, באופן שמרחיב את חלל המעי. מטרת הניתוח היא להתגבר על הבעיה הנוכחית שגורמת לסבל ולפגיעה באיכות החיים, ואין ביכלת ניתוח לרפא את מחלת הרקוהן. רוב החולים שעוברים ניתוח מרויחים תקופות ארוכות של שקט סימפטומאטי, שפעמים רבות נמשך מספר שנים, אך אורך תקופה זו משתנה מחולה לחולה ולא ניתן לצפיה מראש. צר לי לשמוע שאצלך הסימפטומים חזרו כבר לאחר 3 חודשים. יחד עם זאת, אם איכות חייך כיום אינה מספיק טובה, לדעתי זכותך וחובתך להלחם על איכות חיים טובה, גם אם פירוש הדבר שיש צורך לעבור עוד ניתוח. תזמון נכון של הניתוח במכלול הטיפול במחלה הוא חשוב, מפני שירידה במצב התזונתי כתוצאה מהיצרות המעי ואף טיפולים תרופתיים אגרסיביים כגון סטרואידים מגבירים את הסיכון הניתוחי באופן ניכר. לכן כאשר איכות החיים אינה מספיק טובה, והסיכוי שטיפול תרופתי יעזור אינו גבוה, כדאי לא להסס, ולשקול טיפול ניתוחי. ניתוח לפרוסקופי הוא ניתוח בו מבוצעים מספר חתכים קטנים בדופן הבטן, ודרכם מכניסים מצלמה ומכשירי ניתוח, ומבצעים חלק מהניתוח בתוך הבטן, ללא חתך גדול. יש לציין כי בסופו של דבר יש צורך לבצע חתך מסויים על מנת להוציע את הקטע הדורש כריתה או סטריקטורופלסטי. בניתוח לפרוסקופי מבוצע אותו ניתוח שמבוצע בניתוח פתוח, רק ללא חתך ארוך, ולכן התועלת הצפויה והסיכונים העיקריים דומים בשתי השיטות. הניתוח הלפרוסקופי הוא קוסמטי יותר (ספק אם לאחר ניתוח קודם זה קריטי) וההתאוששות ממנו מעט יותר מהירה. היום יש כירורגים רבים (ואנוכי ביניהם) המבצעים את רוב הניתוחים הראשוניים בקרוהן בטכניקה לפרוסקופית, אולם כשמדובר בניתוח חוזר המלאכה קשה בהרבה, והסיכוי שנצטרך לעבור במהלך הניתוח לניתוח פתוח אינו מבוטל. ולסיום אני שולח חיוך, בתקוה שיעשה פלאים (גם אני מאמין בזה)

שלום יש לי כאבים בפי התבעת כל כמה זמן ( בערך פעם בשבועיים) רק בלילהץ הכאב הוא חזק ומרגיש כמו כאב פנימי. הכאב עובר אחרי 2-5 דקות אשמח לקבל דעה בעניין תודה

אריאל שלום, ישנן סיבות רבות שיכולות לגרום לכאבים בפי הטבעת, ולצערי איני יכול אפילו לנחש מהודעתך מה גורם לכאב אצלך. אם הכאב מציק לך מומלץ להבדק אצל כירורג קולורקטלי/ פרוקטולוג. כל טוב.

ד"ר עודד זמורה שלום רב! בת זוגתי, בת 29, סובלת מזה 3 שנים מפצע חיצוני בפי-הטבעת, דבר שגורם לה להמון תיסכול, כאבים וחוסר נעימות. בפעם הראשונה שהופיע טופל במשחה ועבר, חזר כעבור שנה, ומאז הטיפול במשחה מגיב תקופתית והוא הולך וחוזר מאז. למראית עין ישנו כפל בשר חיצוני בולט, אשר נכנס פנימה, ובאמצעו חריץ חושף בשר-שהוא מקור הכאב והדימום. יש לציין שהאיזור שבין פי-הטבעת לפתח הנרתיק רגיש וכואב במיוחד גם הוא, דבר שמשליך ומגביל מאוד בקיום יחסי-מין. בנוסף אציין שבת-זוגתי סובלת ממעין דקירות משתקות בבטן באיזור התבור- כמו ציר למשך דקה בתדירות של פעם ביומיים, מגזים תכופים וגם מכאבי בטן חזקים וחדים לפני יציאות. תדירות היציאות היא פעם ביומיים-וזה עם שימוש במזרזים טבעיים כמו סובין ושזיפים, וללא זה התדירות היא פעם בשלושה ימים, מלווה ביציאות קשות שלעיתים כרוכים במאמץ, כאב וסובלנות. מבדיקה ראשונית שערכה במסגרת בדיקות כלליות מסתמן שישנה בעיה בבלוטת הטריס-חוסר תיפקוד. האם מדובר בפיסורה או בטחורים, מה דעתך? האם היא סובלת מעצירות כרונית? האם ישנו קשר בין הדברים והאם זה יכול להצביע על דברים נוספים? ובקשה אחרונה בבקשה, תהיתי אם תוכל להמליץ לנו על פרוקטולוג שעובד עם קופ"ח "כללית" באיזור הקריות וחיפה. בתודה מראש, דרור

דרור שלום. ראשית, אם לאשתל יש קושי קבוע להתרוקן, ניתן להגיד שהיא סובלת מעצירות כרונית (גם אם היא לא נכנסת לגדרה המדעית של עצירות). תת תפקוד בלוטת התריס הו בהחלט אחד הגורמים הידועים לעצירות, ולכן חשוב לתקן את תפקודי הבלוטה באמצעים תרופתיים. בנוסף, חשוב לנסות ולשמור על מרקם יציאות תקין באמצעות תזונה נכונה. ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) ושתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום). הקפדה על שתיה מרובה חשובה מאד לעניין זה. ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין או פגלקס. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. אם לאחר איזון בלוטת התריס אשתך עדיין תסבול מעצירות וקושי בהתרוקנות, יש מקום לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג עם עניין ספציפי בתנועתיות מערכת העיכול לצורך בירור. לעניין הסבל באיזור פי הטבעת, גם כאן הדברים קשורים זה לזה, מפני שעצירות ומאמץ בזמן היציאה גורמים פעמים רבות לבעיות בפי הטבעת כגון טחורים או פיסורה, מה שמדגיש את החשיבות הרבה של הטיפול בעצירות זו. איני יכול כמובן לאבחן את בעיית פי הטבעת ללא בדיקה, אולם מתאורך נראה כי חריץ חשוף בשר מחשיד לקיום פיסורה בפי הטבעת. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- כדאי לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. השריר אותו מנתקים הוא שריר הסוגר הפנימי האחראי על כ10%- 15% מיכולת השליטה ביציאה, אך לרוב האנשים יש יכולת שליטה גבוהה בהרבה מהדרוש, ולכן ברוב המכריע של המקרים הניתוח אינו משפיע על יכולת השליטה. בנוסף, בפיסורה כרונית, כאשר השריר מכווץ באופן כרוני, ספק אם הוא מבצע את תפקידו נאמנה גם עכשיו. הנסיון מראה כי ירידה ביכולת השליטה היא סיבוך לא שכיח של ניתוח זה (וגם אז הירידה בשליטה לרוב חלקית ולעיתים הפיכה, אך לעיתים רחוקות אינה הפיכה). יחד עם זאת, במקרים בהם כבר קיימת הפרעה מסויימת בשליטה יש להודיע זאת לרופא לצורך שיקול נוסף על סוג הניתוח. הרחבה של פי הטבעת גורמת לקריעה לא מבוקרת של שריר זה, ויתכן שהיא קשורה בסיכון מעט גבוה יותר לפגיעה ביכולת השליטה. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. איני מכיר את רשימת הרופאים של קופ"ח כללית ואיני מכיר את כל הפרוקטולוגים באיזור חיפה, כך שקשה לי להמליץ. אני בטוח שיש באיזור חיפה רופאים רבים טובים.

ד"ר עודד זמורה שלום, אין לי מילים להודות לך מקרב לב, על התגובה המהירה מצידך, תשומת הלב, והסבלנות. עזרת לנו רבות. בהחלט ניתן לומר שתשובתך שפכה אור חדש על בעייתינו וכל שנשאר הוא באמת לקבוע תור לרופא מומחה לצורך איבחון ובחירת טיפול - כמובן בלקיחת חשבון של כל שרשמת לעי"ל, שיהווה בעבורינו עזרה רבה. תודה רבה שוב, דרור ובת-זוגתו.

בעקבות דימום בזמן יציאה, המלווה בתחושת צריבה פניתי לכירורג לבדיקה ידנית. (מדי פעם יש גם כאבים דוקרים עמומים שלא קשורים ליציאה). בבדיקת רקטוסקופיה מצא שיש לי טחורים דרגה 2 ופוליפ קטן בגובה 1.5 סמ' בשעה 11. שלח אותי לבצע סיגמוידוסקופיה. מה שמטריד אותי כרגע זה הפוליפ. 1. האם יש מקום לדאגה? מה הסיכויים שיהיה ממאיר? האם ניתן היה לראות בבדיקה שעשה לי לפי צבע או מרקם אם הוא ממאיר או שפיר? 2. הוא אמר שיתכן וזה לא פוליפ אלא תגובה של טיפול לייזר לטחורים פנימיים שעשיתי 4 ימים לפני הבדיקה (בגלל שראה בפוליפ נקודה אדומה) - האם שמעת על תגובה שכזו לטיפול בלייזר? 3. אשמח לקבל ממך אינפורמציה אודות פוליפ שכזה או הפניה למקום בו היא כתובה. תודה מראש, נגה

הפוליפ שאת מתארת הוא בעצם בתעלה האנאלית. רוב הפוליפים באיזור זה הם שפירים, אולם אנחנו לא אוהבים להשאיר פוליפים בשום מקום במעי, וגם לא באיזור פי הטבעת. כל טיפול באיזור פי הטבעת יכול לגרום לתגובה זמנית באיזור זה, ואולי להראות לבודק זה או אחר כפוליפ. אם פוליפ זה אינו במראה חשוד, אפשר בהחלט לחכות מספר שבועות ולראות אם הוא נעלם. אם הוא לא נעלם, כדאי בכל זאת לשקול להוציאו.

שלום ד"ר זמורה, אני בהריון בחודש שמיני (שבוע 34). סובלת מטחורים עוד מלפני ההריון , רק לסרוגין. מחודש שישי - טחורים קבועים חיצוניים ללא דימום. טחורים אלו נראים כמו אשכול של 8 בליטות אחרי כל יציאה- רכה או קשה. זה לא משנה. אני מקלה על הכאב והנפיחות אחרי יציאות עם משחת המוריד. שותה הרבה מים ואוכל פירות וסיבים. אך שום דבר לא מעלים את התופעה, גם לא למספר ימים. היציאות כמעט כל יום. קראתי באינטרנט על פורמולת נונה שהיא טיפול טבעי שחסך ניתוחים וקשירות לאנשים שסבלו מטחורים. האם הפורמולה הזו מוכרת לך? האם היא אכן יכולה לפתור את בעיית הטחורים ולהעלים אותה כליל / או לתקופה ממושכת? האם ניתן לטפל בחודש שמיני בפורמולה זו? בלידה - מה המצב הכי גרוע שאליהם יכולים להידרדר הטחורים? לאיזה גודל? האם היית ממליץ על תנוחה מסויימת בלידה שתקל את עניין הלחיצות מהטחורים להחמיר? (למרות שאני מתכננת אפידורל - אז המגוון לא רב.) חשבתי אולי תנוחת כריעה בישיבה יכולה להקל על הלחץ. מה דעתך? מצטערת על המייל הארוך ותודה מראש על תגובתך, יאלי

והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין או פגלקס. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי.

ד"ר זמורה שלום, מייל התשובה שקיבלתי ממך אינו תואם את תוכן הפנייה. אודה לך באם תוכל להתייחס שוב למייל שלי. נראה לי שבטעות שלחת מייל אחר כמענה לפנייתי תודה מראש \יאלי

מהם הדרכים להוצאת תולעת השרשור מהמעי הגס?

איני מכיר דרכים כירורגיות לכך. פנה לפורום גסטרואנטרולוגיה: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/904

היי שמי גבריאל. עברתי ניתוח קיצור מעי של 40 ס"מ בשתי חלקים ובעוד 30 עשו קשירה.... הרגשתי טוב תקופה דיי קצרה אחרי הניתוח לאחר שלושה חודשים חזרתי שוב בכדי לעשות הרחבה ומאז עברתי עוד שלושה הרחבות ללא הצלחה. והפתרון היחידי להרגע שקיבלתי מהרופא שלי הוא טיפול כירוןגי מה שאני לא כ"כ רוצה לעשות... שמעתי על ניתוח לברוסקופי. אני רוצה לדעת אלו עוד דרכים יש לי חוץ מלפתוח את הבטן... אני מודה לכל מי שיענה לי! חיוך עושה פלאים! גבריאל

גבריאל שלום, לא הבנתי מהודעתך מדוע נותחת בעבר, מה המחלה ממנה אתה סובל, מה בוצע בניתוח (קשירה של המעיים אינו מונח מוכר), ממה בדיוק אתה סובל עכשיו, ואיזה ניתוח הוצע לך. אנא חדד את שאלתך בכדי שאוכל לספק מידע מתאים.

שלום ד"ר עודד לאחר אבחון יש לי טחור צנוח ... שאלתי היא האם קיים טיפול יעיל נגד טחור צנוח ללא התערבות כירורגית ? טיפול שימנע את הטחור להופיע בכל יציאה במינימום מאמץ... מודה לך מראש

ברי שלום, סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. טחורים יכולים לכלול מרכיב חיצוני ("טחורים חיצוניים") שהם קפלי עור הבולטים החוצה באופן קבוע, ולעיתים מתבטאים בנפיחות וכאב, ומרכיב פנימי ("טחורים פנימיים") שלרוב מתבטא בדמם, אי נוחות, והתבלטות לאחר יציאה. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. טחורים בד"כ מציקים ומפריעים לאיכות החיים, וזו האינדיקציה העקרית לטפל בהם. לכן אתה בעצם צריך להחליט שאתה רוצה טיפול, ולבחור את הטיפול מתוך קשת הטיפולים האפשריים לטחורים. טיפול מרפאתי קל יחסית הוא קשירה של הטחורים, שבד"כ מטפלת בעיקר בטחורים הפנימיים, ומבוצעת במרפאה ללא אשפוז. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון (הפנימי) של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ. כאשר הרופא המטפל מזהה את הטחור, הוא מניח את הגומיה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואב במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו לרוב אינה מתאימה למי שעיקר סבלו מטחורים חיצוניים. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. ניתוח זה מומלץ בעיקר כאשר חלק ניכר מהסבל נגרם מטחורים חיצוניים. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

ד"ר זמורה שלום, בעקבות דיון בין חברים חברים שעורר הרבה עניין וויכוח אודות השאלה: מה גורם לאדם שלומד רפואה לבחור בהתמחות הפרקטולוגיה, מה המיוחד בתחום הנ"ל שגורם לבחור בו ? (שגרם לך לבחור בו) בתודה מראש מתעניינים בתחום

מחבר: ד"ר עודד זמורה תאריך: 4.5.2006 שעה: 22:29 כירורגיה קולורקטאלית היא תת התמחות של כירורגיה כללית העוסקת בטיפול הכירורגי במחלות המעי ופי הטבעת (שהוא תחום הפרוקטולוגיה). בעבר היו כירורגים שהתמחו ספציפית בפרוקטולוגיה, אולם מזה שנים רבות תחום הפרוקטולוגיה מוכל בתוך תחום הכירורגיה הקולורקטאלית. מחלות המעי המטופלות על ידי הכירורגים הקולורקטאליים כוללות גידולים של המעי הגס, מחלות מעי דלקתיות, כולל קרוהן וקוליטיס, והפרעות בתפקוד המעי. מדובר בניתוחי בטן גדולים הדורשים מיומנות כירורגית מעולה, שיקול דעת ושיפוט כירורגי נכון, וכיום מבוצעים חלק גדול מניתוחים אלו בטכניקה לפרוסקופית. בואו לוו איתנו פעם חולה שעובר ניתוח מעי גדול, תהייו איתנו לפני ואחרי הניתוח, ובניתוח עצמו, ותבינו מה גורם לכירורגים להמשך לתחום זה. תחום הפרוקטולוגיה כולל את מחלות פי הטבעת, טחורים, פיסורה, פיסטולה פריאנאלית, סינוס פילונידלי, הפרעות בשליטה בסוגר פי הטבעת, צניחה (פרולפס) של הרקטום, קושי בהתרוקנות (עצירות), ועוד. תחום הפרוקטולוגיה עוסק ברובו במחלות הפוגעות באופן ניכר באיכות חיי הסובלים מהם, וברוב המקרים ישנן שיטות יעילות לטיפול בבעיות אלו. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בתחום זה וטכניקות חדשות פותחו לטיפול ברבות מהבעיות הפרוקטולוגיות. בעקרון, הסיבה שמישהו נמשך למקצוע זה או אחר (תולדות סין, רפואה, וכו) היא כנראה בעיקר תחושת בטן שקשה להסביר במילים, אבל בוודאי שקשה להבין משיכה למקצוע כזה או אחר מבלי להחשף אליו. שיהיה לכם בהצלחה