המלצה בקשר לניתוח

ד"ר זמורה שלום בבשך כ6 שנים אני סובל מטחורים שהולכים ומחמירים התופעות הן : דימומים ,עיקר הבעיה שלאחר יציאה לטחורים לוקח זמן לטחורים להיכנס שוב למקומם ואחרי יציאה אני חייב להיכנס לאמבטיה לשטוף את המקום. לפני שנה עברתי 4 קשירות במרפאת קופת חולים חל שיפור מסוים לתקופה של כחמישה חודשים אך שוב החלו דימומים והטחורים שוב יוצאים לאחר יציאה. שאלותיי הן : א. האם ניתוח זה האפשרות היחידה ואם כן אחריו אני יוכל אחרי יציאה לנגב ולצאת או שוב כל הסיפור של מקלחות וכו':? ב.האם יש אפשרות לטיפול קל יותר ופחות כואב? ג. מהו ניתוח בלייזר (האם זהו סכין) שאני צריך לעבור? בתודה דניאל

דניאל שלום, סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. טחורים יכולים לכלול מרכיב חיצוני ("טחורים חיצוניים") שהם קפלי עור הבולטים החוצה באופן קבוע, ולעיתים מתבטאים בנפיחות וכאב, ומרכיב פנימי ("טחורים פנימיים") שלרוב מתבטא בדמם, אי נוחות, והתבלטות לאחר יציאה. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין או פגלקס. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. טחורים בד"כ מציקים ומפריעים לאיכות החיים, וזו האינדיקציה העקרית לטפל בהם. לכן את צריכה לבחור את הטיפול המתאים לך מתוך קשת הטיפולים האפשריים לטחורים. טיפול מרפאתי קל יחסית הוא קשירה של הטחורים, שבד"כ מטפלת בעיקר בטחורים הפנימיים, ומבוצעת במרפאה ללא אשפוז. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון (הפנימי) של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ. כאשר הרופא המטפל מזהה את הטחור, הוא מניח את הגומיה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואב במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. טיפול בלייזר (צריבה) הוא אלטרנטיבה לקשירת טחורים, בו יוצרים צלקת בבסיס הטחור על ידי צריבה עם לייזר. התהליך דומה לקשירת טחורים הן מבחינת אי הנוחות בזמן הפעולה ולאחריה והן במידת יעילותו. שני טיפולים אלו יכולים לשפר את הסבל הנגרם מטחורים במידה מסויימת וניתן לחזור עליהם מספר פעמים לפי הצורך. אין מדובר בטיפול דרסטי ובודאי שאי אפשר לומר שהוא מונע צניחת הטחורים באופן ודאי. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו לרוב אינה מתאימה למי שעיקר סבלו מטחורים חיצוניים. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. ניתוח זה מומלץ בעיקר כאשר חלק ניכר מהסבל נגרם מטחורים חיצוניים. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. אין סיבה שלאחר שתסיים החלמה מניתוח לא תוכל לנגב כאחד האדם איני יודע מהו סכין לייזר וסביר שזה שם "עממי" לאחד ממכשירי החיתוך השונים שאנו משתמשים בהם לניתוח לכריתה (הסרה) של הטחורים.

הי, בימים האחרונים קיבלתי כניראה וירוס שגרם לי שילשולים רבים. כניראה שבעיקבות זה, יצאו לי לראשונה בחיי טחורים גדולים. זה ממש שורף כשיש יציאה....יש איזה רעיון להקלה ואיזה כיוון למישחה שתקל את הכאב?