הי, רציתי לעדכן, במיוחד את קרן

היי אתמול אמא שלי קפצה לבקר אותי במשרדי החדש. ישבנו למטה לאכול צהריים (ארוע נדיר וכייפי) איכשהוא, לאט לאט, סיפרתי לה. אבל רגע הבהרה: סיפרתי לה שאנו עומדים לעבור טיפולי פוריות. זהו. וזה נכון! נכון? זה עדיין, הפריה חוצגופית :/ :) פתחתי בכך ששאלתי אותה אם היא תוכל, אם אני אספר לה מה אנו עוברים, לא לחקור ולא לתשאל אותי בשאלות נוקבות. אמרתי לה מה אני צריכה ממנה: תמיכה נפשית. חום ואהבה וחיבוק וכתף להשען עליה ושהיא תבין, למה בזמן האחרון כל דבר מטריף אותי, אני מתעייפת נפשית מכל חשבון טלפון שלא שולם, מכל חברה שאמרה מילה אחת לא במקום... (אני בוכה עכשיו) סיפרתי לה מה מרגישה אישה שאמרו לה שלא תוכל להרות בדרך הטבע. היא הקשיבה בעניין ובעיניים מלאות שמעות במשך כל השיחה. סיפרתי לה שיינו אצל רופא בעל שם שהמליץ להתחיל מיד טיפולים. סיפרתי לה למה אני מעדיפה לא לחלוק עם אף אחד ושגם חברת הנפש שלי לא יודעת כלום. אמרתי לה שאי אפשר לבטל ולנפנף את הרגשות שלי, והיא חייבת להבין שאף אחד אבל אף אחד לא מסוגל להבין, רק נשים שהן בדיוק אבל בדיוק במצב שלי. סיפרתי לה שאת התקופה הקשה עברתי. סיפרתי שבאתי הביתה אחרי השיחה הראשונה עם הרופא שזה הבנתי שהביציות זה כבר לא מה שהיה פעם... וזרקתי את עצמי על הרצפה. סיפרתי לה שלא חוויתי כאב כזה מאז שאבא נפטר. סיפרתי לה על התקווה ועל ההתאוששות, על בעלי המדהים, על העבודה העצמית, על הדיקור, על העובדת הסוציאלית, על החיפוש לי אחרי קבוצת תמיכה..... והיא הקשיבה לי, אמרה לי שהיא שאה בי, שגם היא עדיין כנראה לא קלטה עד כמה אני חכמה (חחחח) שאני צריכה להיות זאה בעצמי על בפעלתי מיד למרות שזה הכי לא כיף לסבול כל כך מהא אחרי האושר הגדול של החתונה, שהיא יודעת בוודאות שזה יקרה, שאני ארגע לגבי הכסף. שאני אתקשר אליה כל פעם שאני מוציאה סכום והיא תכניס לי אותו לחשבון ללא שאלות (בנות לאמא שלי אין כסף) זהו בגדול...... לאט לאט הגיעה ההקלה.... ההבנה שזה היה טוב שסיפרתי.... היא הבינה אותי, אמא שלי. זה הכי חשוב. אמא שלי, שילדה חמישה, שהייתה מאושפזת שלושה חודשים אחרונים של ההריון שלה איתי וכמעט מתה. היא הבינה אותי. וזה הכי חשוב. ועוד משהו, בסוף השיחה, היא פתחה את הארנק ונתנה לי את המשכורת שלה על שבוע עבודה, אלף ש"ח. ולקחתי כמה שזה היה קשה. כשהיא הלכה היא התחילה להגיד : "אמא.... בואי לישון אצלינו אני עייפה אמא... נו אמא..." כאילו היא רואה את העתיד.... זהו אז רציתי לספר לכן כי דיברנו המון על הסוד הזה. בעלי מאוד התרגש, מאוד. ומאוד שמח. דש חם בנות . אתן לביאות אמיתיות.

מישי, אני מאוד מאוד שמחה לשמוע! וגם לא כל כך מופתעת. אמא זאת אמא (כן, אני יודעת שלא תמיד), והייתה לי תחושה שאשה שגידלה מישהי כמוך היא בטח אמא נהדרת! אני בטוחה שיהיה לך עכשיו יותר קל, לא להסתיר כל הזמן. ורגע, אמא שלך ילדה חמש פעמים? זה אומר שיש לך ארבעה אחים/אחיות? איזה כיף אם כן.

אמא שלי ילדה חמישה וגדלה עוד אחד מוכן ממקודם. כלומר אנחנו שישה ואני הבייבי!

כל הכח הזה לעמוד מולה ולדבר כי אני מבינה שאין תמיד פתיחות ועצבים לשמוע בלהט היומיומי עכשיו זו הייתה הזדמנות פז וניצלת אותה והיא הקשיבה. אני מבינה שגם לא הטלת עליה את כל העומס, לאט לאט במינונים. לפי דעתי עוד שבוע שבועיים תנצלי את הפתיחות שכבר נוצרה בעניין ותמשיכי לעדכן "בהחלטה חדשה" של הרופאים על התרומה. שתראה את כל התמונה שתיתן את התמיכה. ככה לדעתי תרגישי יותר מוגנת ובטוחה. תקבלי ממנה חיזוקים גם אם בסוף היא תדע חלק מהתמונה התפילות שלה עלייך והאהבה שלה אלייך יחזקו אותך עכשיו.

זה הכי מידע שהיא תקבל וזה המון אני יודעת שגרמתי לה צער. אבל ממילא היא יודעת שעובר עליי משהו, היא יודעת שאנו כבר מספיק זמן ואין הריון. אז כן, יש איזו הקלה עכשיו...

אני קוראת את המילים שלך ומרגישה את העוצמה שיש באהבה והבנה של אמא. זה רק מחזק בי את ההבנה על מה אנחנו נלחמות פה! ואת יודעת מה... אני מסכימה איתה - בעה את עוד תקראי לה כשתהיי עייפה בגלל הפיצי שלך שישגע אותך. את עוד תראי... במלחמה הזאת את תצאי מנצחת!!!

שמחה כל כך שקראת בין השורות את הדבר הכי חזק! תודה מותק תודה!!! ותודה לאל שאתן כאן, מבינות כל נימה וכל דבר...