מרגישה מכוערת כ"כ
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
אני לא מוצאת את עצמי...קשה לי כ"כ. ואף אחד לא יודע עד כמה! כולם מכירים אותי בתור בחורה חזקה, כזו שמזיזה הרים - ואני באמת כזו. גם בתקופה הטיפולים הייתי נמרה. לקחתי את הכל בפרופורציות והיו לי נפילות קטנות. ופתאום באה הנפילה הגדולה!!! אחרי שאיבדתי את התאומים שלי אני מרגישה שאני נופלת לבור ללא תחתית. עצוב לי ככ! ואני לא מצליחה להסביר עד כמה...עד כמה חלמתי על התאומים האלה, על כמה שרציתי משפחה גדולה (אחים לפיצי שלי), על הריקנות האדירה שיש בי כרגע... מרגישה מכוערת! שמנה! זקנה! אני מוצאת את עצמי פתאום במהלך היום בוכה...חסרת סבלנות. שמישהו יעיר אותי מהחלום הנורא הזה!!! הייתי אצל הרופא שלי - לטענתו מה שקרה לי נדיר (איזה כיף להיות מיוחדת) ורק בעוד חודשיים-שלושה נוכל לחזור לטיפולים - וזה נראה לי מלא זמן! בא לי מחר! אוףףףףףףףףף איך יוצאים מזה????
אוף מותק. כמה אני מבינה אותך?? המון. יותר ממה שאפשר לדמיין, אפילו שלא עברתי רבע ממה שאת עברת. אבל הריקנות, שאט הנפש מגופך ומעצמך... האכזבה. הכאב המפלח. הכל. את הכל אני מבינה. איך יוצאים מזה!?!?!?!? יש לי היום יום "חופש" עם רשימה שלא נגמרת ואני עדיין בפיג'מה :((( איך יוצאים מזה?!?!!? קמים. מתלבשים הכי יפה שיש. שמים בושם. מדברים לעצמך יפה. מודים כמה שאפשר על מה שיש, תודה תודה תודה. תודה שאני בריאה. תודה שבעלי אוהב אותי. תודה שיש לי בית חמוד. תודה שאני בשלנית. תודה שיום יפה בחוץ. תודה שאני בבית ולא בבית חולים. תודה שיש לי רחם (יש לי חברה בלי) תודה תודה תודה ועד עכשיו קיבלתי כל כך הרבה, אקבל עוד. ולצאת ולהנות מהדברים הכי קטנים. ולדבר לעצמך יפה ובאהבה. ולעבור עוד יום, רק את היום.... כמה פשוט וכמה קשה.... גם אני שם.... קשה לי מאוד. בסוף סופו של יום, אני מרגישה עם עצמי בכאב האדיר הזה. בטרגדיה שקרתה לי. ועם זאת, עכשיו רק יודעת שעליי להיות חזקה ויחסית שמחה לקראת הבאות, שרק זה לא יילקח ממני!!! רק להיות כשירה לטיפול!!! רק לעבור שלב ועוד שלב בהצלחה... וכמה שלבים יש! וקבלי ממני חיבוק גדול ותפתחי את עצמך לאהבה מכל עבר. אם תרצי לדבר רק תגידי. מישי
(((((((((((((((((((((((((((((())))))))))))))))))))))))))) [email protected] דברי איתי קצת בפרטי. כמובן רק אם בא לך. כל כך רוצה שכבר תגיעי אל מעבר לקושי הגדול הזה. רוצה ממש לעזור לך לקפוץ מעל המשוכה הגבוהה הזו. יודעת להגיד לך שאת אחת הנשים היפות ביותר שאני מכירה. אפילו שמעולם לא ראיתי את פנייך. כואבת את כאבך. תתחפרי עמוק בפיצקי שלך, נשמי את האיש שלך נשימות עמוקות פנימה, שימלאו את כל החלל, הכאב, המחסור הנוראי הזה. שבת שלום יקירתי
כל כך כואב לי לקרוא אותך, וכל כך מובנות לי כל ההרגשות שלך.... מה שעברת הוא ללא ספק אחד הדברים הכי קשים שאשה יכולה לעבור, אבל אין לי ספק שכבר בקרוב דברים ייראו יותר טוב ותצליחי להסתכל קדימה. מבינה את רצונך לחזור לטיפולים מהר, אבל חוץ מהפן הרפואי אני חושבת שבאמת עדיף לך להמתין, גם אם נדמה לך שאת מוכנה נפשית. גם אני תמיד הייתי מאלה שמאמינות שהתרופה הכי טובה לכל כישלון זה טיפול נוסף במהירות, אבל אחרי הטראומה הזאת את בכל זאת צריכה להחלים עוד קצת נפשית. וכמובן שרק ככה אפשר לנסות לממש את הפנטזיה להיריון טבעי בינתיים... והגוף כנראה באמת מאוד פורה אחרי הפלה, כמו אחרי לידה, אז מי יודע?! לא שאני רוצה לעורר תקוות שוא, אבל בכל זאת. מחבקת אותך חזק חזק!
מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה
