פורום הפרעות אכילה - תמיכה

מאיה קמה בבוקר ככ חלשה ומסוחררת אבל למה לעזאזאל?הרי מאיה כבר עלתה במשקל ושוקלת כמעט כמו פרה הולנדית אז למה לעזאזאל הסחרחורות המטומטמות האלו? מאיה הולכת לעבודה כולה רועדת מקור אבל למה לעזאזאל קר לה? עובדת עד 5 ועפה למכון כושר לשרוף תשומנים המגעילים שלה כמה שומנים אלוהים גם שנה בחדר כושר לא יעזור לה מאיה חוזרת הביתה ומרגישה ככ נורא רועדת כולה מאיה צריכה לקום מחר בבוקר לאיכילוב לטיפול ומה אם מאיה תתעלף להם שם? מה יעשו אז? מאיה ממש לא מרגישה טוב חולשה סחרחורות ... רע... מצטערת הילונת מקסימה תימחקי.

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1210/xPG/6/xFT/3425/xFP/3425

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1210/xPG/6/xFT/3425/xFP/3469

נמאס לי כבר מהחיים האלו בא לי למות נראה לי שאיזה יום אחד אני בסוףף יתאבד בשביל מה אני צריכה את כל הסבל הזה?! היום רבתי עם המשפחה שלי אני שונאת את המשפחה הזאתי בא לי לברוח מהבית או למות להיעלם כבר ונמאס לי כבר מכל המצב הזה וגם מהמחלה הזאתי אני נחשבת אנורקסית גבולית מה זה שווה כל זה זה...ועכשיו השמנתי את כל זה וירד לי לגמרי הביטחון נשאר לי קצת אם אפשר להגיד אבל אז היה לי ממש ביטחון ואני חייבת לחזור להיות כמו אז אני שונאת להיות שקטה פעם היו לי חיים איפה הם עכשיו...:( אני חייבת להרזות לא אכפת לי מעכשיו אני יחיה רק על סלטים עד שאני ירזה 6 7 קילו מצידי אני יעלם מהעולם הזה הכי טוב...:( אהה ובקשר לבדיקות נתנו לי שתי סוגי בדיקות אחת דרך הפה גסטרוסקופיה שאותה אני יעשה והשניה סיגמואידוסקופיה דרך פי הטבעת שאתה אני מתפדחת לעשות אפשר לוותר על הבדיקה הזאתי? בת דודה שלי גם לא עשתה את הבדיקה...אז נראה לי שאין לי סיבה לעשות אותה סתם פאדיחות וזה בדקית מעיים ולפי מה שהבנתי למעיים אין תרופה...

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1210/xPG/6/xFT/3425/xFP/3425

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1210/xPG/6/xFT/3425/xFP/3469

דיברנו והשיחה התנתקה לא הייתה לי אפשרות לחזור אליך כי המספר היה חסום אבל הכתובת של סהר.. הם מצרפים רשימה של כתובת גם בירושלים .. חשוב שתפני! http://www.sahar.org.il/ed.asp אני מצרפת לך קישור ועוד משהו דרך רופאת משפחה את אומרת לה שיש לך בעיה והיא מפנה אותך לגורם המתאים אל תזלזלי בזה כי זה בהחלט יכולה להיות הכתובת שלך לריפוי בגבול האפשר.. המסגרות האלה הן בדרך כלל ללא תשלום בהצלחה המון אהבה שלך הילה

אני מתנצלת... הטלפון בגד בי..וכמאפיין את מצבי הסיזיפי אף גופי בוגד בי ואינו עומד תחת המעמסה הנפשית! אני בהתמוטטות גופנית פסיכוסומטית- סביר להניח ולהאנח! עם 40 חום וכל המרעין בישין חולאין ודווין.. כמו כן אני בהתמוטטות עצבים ובתחושה מלנכולית ובקורלציה זהה לתסמיני התשישות הכרונית... תודה לך מקסימה. אור ואהבה. המתוסכלת שמתעבת את עצמה ועצמותיה הרחבות.

אני מקווה שעוד נדבר.. בינתיים תרגישי טוב... והמון אהבה חיבוק הילה

הילה אני לא יכולה יותר אני שוב רוצה למות.. מישהו שאל אותי בצחוק כזה אמר לי אם יש לי נטיעה להתאבדות אמרתי לו למה אתה שואל אמר לי סתם.. אמרתי לו לדעתי בכל אחד שבנו ברגע של משבר חושב על זה זה דעתי.. הילה רציתי לשאול התיעצות האם את המכתבים לזרוק כי עבר שנה מזה שאני כותבת מכתבים שמרגיעים אותי אני פוחדת שמישהו יקרא אותם -למי שנתתי אבל היא הבטיחה לי שלא תקרא אותם אבל רציתי לדעת האם כדאי לזרוק אותם כבר שנה עבר.. אני באותו מצב של משברים ואנני יכולה לשלוט בזה בהכל.. אני לא יודעת מה לעשות לזרוק או להשאיר ולקרוא את זה מאוחר יותר אולי שאצא מזה אולי אצעק ואומר תראי כמה משוגעת היית וכמה דפוקה וכמה ריחמת על עצמך.. ואולי לא אצא מזה אף פעם ולא אוכל לקורא את זה אולי.. ואולי מישהי תפתח את המכתבים ותראה את כל הסודות שלי ותחליט שהיא הולכת לעזור לי.. אנני רוצה בעזרה שלהם אני רוצה לעזור לעצמי להבין כמה קשה לי איך עליי לצאת מזה ולפסיק כל היום לבכות ואחזור על זה שנית לצאת מזה כי נמאס לי אני רוצה לחזור לחיים שהיו לי שהייתי קטנה להיות מאושרת שיחזור לי החיות לפנים שאוכל לדבר עם גברים חופשי ולא בפחד.. שאוכל לדבר על המצב שלי עם מישהו אני לא יכולה יותר פשוט יום אחד אחליט לעזוב הכל להרים ידיים ולהגיד נמאס לי נמאס לי מכל המצב הזה אני נלחמת בו כבר 8 שנים בערך אך היום אנני יכולה לשלוט בו .. אני לא רוצה להדאיג אף אחד אני רוצה שהכל יחזור לקדמותו שאף אחד לא יתערב לי בחיים שלי כבר נמאס נמאס אני רוצה להתחיל לשלוט בעצמי.. עם המחלה הזאת כל יום אני נלחמת ואני לא יכולה יותר.. בתודה דניאלה ושבוע טוב לכולם. ואגב קראתי ספר לפני זמן קצר על איך למנוע את המחלה אך נתנו תשובה בעקיפין -אני החלטתי שאין דבר כזה להימנע ממנה... אני חושבת אני אדם מאד סגור ואין סיכוי שהמצב שלי יכל להשתנות כי אפשר לימנע מעישון סמים-כאשר אתה נמצא בקרב אנשים שלא מעשנים אבל את המחלה הזאת אי אפשר למנוע שהיא מגיעה היא מגיעה עד הסוף.. אי שליטה אני מנסה לשלוט בעצי וזה קשה. אגב- אני שבוע בלי וקשה לי ואני חושבת שאני הולכת לשבור את זה היה לי קשה שבוע הזה כי כל הזמן כמו שהילה אמרה לי לצאת יצאתי אבל כמה אני יכולה כתבתי אבל כמה זה לא גורם לי את הסיפוק שההקאה נותנת לי אולי שבוע אני לא כי אני שוב מרעיבה את עצמי בגל זה אני לא מקיאה אבל אני שמחה שכבר שבוע אני לא. הילה רציתי לדעת אם כל המחשבות האלה הן נורמליות כל המחשבות של איבוד החיים שאני לא מרגישה רצויה לא מועילה בעולם הן מחשבות שיש לכולם במצב של משבר?? גם יש לי מחשבות שכולם ירדו ממני כבר כי זה מלחיץ אותי מאוד.. ואם זה לגיטימי לחליטין שאני בורחת מהחברות.. בתודה דניאלה

השאלה מה את עושה עם זה ולא רק.. מה זה נורמאלי מבחנתך? אני רק יכולה לומר לך שבתור בת אנוש לכל אחד יש את ההתפתחות האישיותית שלו וזה בא במליון דרכים .. כולם נוגעים בסופו של דבר באותו דבר לעניות דעתי... אין חוקים את צריכה יותר ויותר לגלות מה עושה לך טוב.. מה עוזה לך רע .. מה משרת אותך ומה כבר לא משרת אותך וע"י כך לעשות את הבחירות שלך .. זה רק עניין של זמן ותרגול והפנמה .. את עדיין מאוד צעירה ולתהליכים האלה יש קצב ברור בקשר למכתבים .. מה שעושה לך טוב.. אבל דרך הדמיה לשחרר אותם זה חזק מאוד... ואני מאמינה שתוכלי לחיות חיים מספקים באמת אבל בשלב ראשון תקבלי את הפחד שלך .. אח"כ תביני שאת חייבת לנהל איתו דיאלוג כי אחרת זה לא יקטן ואני בספק אם הוא לא יגדל בקצב הזה .. אז זה בידיים שלך לגמרי יש לך עוד תגובה חשובה מאוד למעלה שמופנית לכל הבנות כאחד! אני מצטערת שהפעם כתבתי ככה בדרך כלל אני עונה לכל אחת אבל נראה לי שזה פשוט רלוונטי לכולן אז תקראי המון אהבה וחיבוק הילה

לגון:אני בת 18 לשאלתך.. להילה אני לא יכולה יותר נמאס לי מהחיים לא יכולה כבר אני מרגישה שהשתגעתי אני לא יכולה כבר לפעמים בא לי למות נמאס לי מכולם פשוט! אני לא יכולה יותר אני מרגישה שאני נשברת מיום ליום יותר ויותר הילה אני לא יכולה ליכנס לטיפול תביני אותי ואני בדילמה קשה לדיטה תודה רבה קראתי את הספר שקרים שסיפרתי לעצמי ונכנסתי לדיכאון ניסיתי לקרוא את הספר נשים אוכלות את עצמן והיה קשה לי להתמודד איך שאני אני לא יכולה יותר נמאס לי מהחיים אני מרגישה רק כובד על כולם אני נותנת בגלל זה אני לא יכולה לדבר על זה עם אף אחד איך שאני מרגישה. אימי הציעה שאכנס לטיפול עקב מה שקרה במפגש משפחתי שפשוט בכיתי בגלל שאדם מסויים היה בבית ועד שלא הלך לא נרגעתי אימי בגלל זה הציעה אולי שאכנס לטיפול- אנני רוצה ליכנס לטיפול בגלל שאני לא משוגעת. בגלל הבכי וההיסתגרות בשירותים שתי אחיותי האחד בולמית בטיפול והשניה אנורקסית בהכחשה ניסו לדבר איתי על זה אך אנני יכולה לדבר על זה עם אף אחד מי שאני יכולה זה רק המכתבים שעוזרים לי כל פעם מחדש ואני נרגעת בכל פעם שאני כותבת זה מרגיע אותי אבל זה לא עוזר לי בכל בולמוס ובולמוס שזה תוקף אני לא יכולה ללכת נגדו או בכל פעם שבא לי למות הכתיבה משפרת את הרגשתי אך אחרי 10 דקות לאחר הכתיבה אני רוצה שוב למות ואין לי למה לחיות ולמה אני למה אני למה אני למה אני חייה בכלל אני לא מועילה לשום דבר. התרחקתי מהחברות הטובות שלי שהיו לי כי הן נכנסו לי לחיים ואמרו כי יש לי הפרעות אכילה חברות כאלה אני לא צרכה אם אני לא נפתחת שלא יפתחו את הפה אני לא צרכה עוד שופט.. תודה לכולם דניאלה

0545298599

הי מתוקה האמת שחיכיתי לך אבל אני מבינה שאין לך אומץ.. פשוט הייתי בעבודה שלי ולא יכולתי לכתוב אני ישמח לעזור לך ואני מבינה לליבך אבל.. אבל אחד גדול יש בעיה והבעיה היא שאת לא מוכנה בשום פנים ואופן ללכת לקראת ... וזאת בעיה חמורה .. בלי טיפול בלי לדבר .. אני לא בטוחה שזה הפתרון יותר מזה את בעצמך יודעת שזה לא הפתרון .. ורוצים לעזור לך אבל את לא משתפת פעולה וזה בעייתי... אני ישמח לדבר איתך אבל אני מרגישה שאת נותנת יותר כוח ליאוש .. חייבים לשבור את זה באיזושהי דרך.. או שלא ...זה עדיין תלוי בך לכאן או לכאן.. אני ישמח לעזור לך אבל את צריכה לתת יד .. אין הוקוס פוקוס ולצערי אין קסמים על אף שאני חושבת שבהחלט יכול בהמשך לקרות לך אחד כזה .. וזה רק עניין של זמן את צריכה לעשות את הצעד הראשון ואני לא בטוחה שזה מספק להישאר בגבולות של הפורום אני מבינה לליבך .. זה המקסימום שאני יכולה לומר .. אני בעצמי הייתי שפוטה של הפחד הזה שאת מתארת באינסוף דרכים .. ברור לך שאת תצטרכי להגיע לידי החלטה ואני מוכנה ללוות אותך אבל שוב זה תלוי בך.. לפעמים הייתי רוצה להיות הקוסמת לאנשים שיקרים לי אבל הפסקתי להתיימר לכך מתוך ההבנה שאנחנו האחראיים לחיים שלנו וזה הכוח אף אחד לא חי את החיים שלך רק את חיה את החיים של עצמך.. ולכן את מחליטה ..ואת אחראית להם אני המקסימום שלי זה ללוות ואולי להשפיע במקצת אולי יותר אני לא באמת יודעת .. עדיין את היא זו שתצטרך לקבל עליה את הבחירה אבל זה לא ילך בלי טיפול אלא אם כן את מחליטה באופן חד משמעי לוותר על הפרעות אכילה שזה בהחלט אפשרי אבל אני מסופקת אם זה יקרה עכשיו... אולי בעתיד אז תחשבי על מה שאני אומרת .. "כי מהמקום שבו אנו צודקים .. לא יצמחו לעולם פרחים".. כי המקום הזה יותר מידי נוקשה ללא אויר...אי אפשר לגדול במקום הזה אז ... תנשמי אוויר.. יש לי תחושה שאת בכלל לא רוצה להבריא.. את רק רוצה שיעזבו אותך בשקט..למות אבל אם זה נכון אז למה את כותבת לי ?? זה אומר שאת מפחדת .. זה הכל.. ואת מאוד רוצה את החיים האלה אני מבטיחה לך אבל כדי לנצח את הפחד הזה את חייבת ללכת איתו וזה יסתדר.... אני עדיין מזמינה אותך לדבר איתי ואל תתעקשי יותר מידי כי החיים האלה יקרים ונראה לי שאת מפספסת בגדול... בגלל מה??? תהיי בקשר המון אההב הילה

אז זהו שונאת סופי שבוע מרגישה כמו פרה בהמה דרך ללא מוצא אכלתי ככ הרבה מרגישה ככ רע בקצב הזה יום שני באיכילוב אפיל ולא יסתכלו לכיוון שלי ועליתי ככ הרבה וככ הרבה זמן בלי כושר ממחר חייבת לחזור למשטר שלי וככ קר וככ עצוב וככ לבד במחלמה האינסופית הזו... רע לי

גם אני שונאת סופ"שים, ושונאת גם את אמצע השבוע וכבר שונאת הכל!! מצטערת לשמוע שרע לך... גם לי רע! מה נעשה?... דבר אחד בטוח - את לא לבד!! כולנו כאן בשבילך ובשביל כולן. ואצלך יש תקווה חדשה - סוף-סוף את מתחילה טיפול ואולי תתחילי לצאת מכל הדבר הזה. אני מציעה לך להיכנס שוב להודעה הקודמת שלך ולקרוא אותה... איזה כיף לקרוא את המילים האלה... תתעודדי!! יום נעים מתוקתי!! אלינור.

חיבוק ענקי... אני יודעת.. שאין כל כך טעם למילים האלה כי הלא ברור שזה עניין של תהליך ואני לא מצפה שכבר מעכשיו תרגישי מהמם וגם אחרי הפרעת אכילה.. יהיו ימים קשים .. אבל אני בהחלט חושבת שאפשר להתמודד עם זה אחרת.. ולחשוב אחרת .. זה הרבה עניין של תרגול וככל שתהיי נוקשה עם עצמך יהיה לך הרבה יותר רע.. אז הפוך על הפוך.. פשוט תמשיכי הלאה אל תתעכבי על מה שכל כך עושה לך רע כי זה גודל.. ותשתדלי דווקא בגלל שרע לך לחשוב איך לעשות לעצמך טוב.. כי אפילו שהיום זה כמעט בלתי אפשרי ככה מתחילים .. בסוף זאת המציאות שלך וזה רק עניין של הרבה תרגול ורצון לחיות את החיים שלך אחרת ... אז המון אהבה שלך אל תתיאשי הילה

את אוצר אוצר אוצר של נשמה אוצר גלום אוצר נדיר אוצר קיים אוצר של שיר אוצר של למעלה אוצר של למטה אוצר חבוי אוצר של האדמה אוצר של האלוקים אוצר של האנשים אוצר של חיים אוצר מדבר אוצר שמח חיי נושם אומר שותה ואוכל את אוצר וקסם של אמת של נדירות של אהבה של אלוקות

.

אוהבת אותך המון בהצלחה .... ושוב תודה על הכל זה מאוד מחזק אני רוצה לשמוע שאת עושה חייל מחזיקה לך אצבעות חזק חזק אם את צריכה משהו את יודעת איפה אני נשיקות לילה טוב ושיהיה שבוע נפלא שלך הילה

שלום האם שמעת על קבוצות תמיכה בשם OA ? . טפול קבוצתי באכלנים כפייתים המשלב גם נושאים רוחנים . האם מדובר בסוג של כת ? .. בתודה מראש נף

אבל זאת בהחלט קבוצת תמיכה שמטפלת בהפרעות אכילה מכל סוג שהוא על אף שזה לכאורה מוגדר כאכלנים כפייתים... אבל זאת קבוצת תמיכה והיא לדעתי ממש חשובה אני בסוף הלכתי לזאת שבאיכילוב שהיא גם ממש טובה אבל אני התלבטתי מאוד לפני .. חוץ מזה שדיטה אירגנה עכשיו קבוצה תפני אליה .. כבר סיפרתי היא החלימה מהפרעות אכילה וטיפלה בעצמה פלאים לדעתי זה פצצה .. מקורי ממש וגם משלב רוחניות דיטה 03-5165923 נשיקות וברוכה הבאה מזמינה אותך לכתוב ולשתף שבוע טוב הילה

איזה כיף לשמוע ממך כבר ממש דאגתי - ממש אבל עכשיו אני רגועה האמת השבוע היה ממש לא פשוט לכולנו והרבה שין דלדים חגגו עלינו אבל זהו עופו עופו עופו אמרה המכשפה הטובה והעיפה את כל רעי וחולי הארץ לארץ צים משם הם מגיעים לזלול ארוחה טובה -ואנחנו אחלה סנדוויץ עבורם -חה חה חה לאפה או פיתה או פיצה רק שלא יעלו במשקל ויתפוצצו מרוב שומנים מהחיי אוף נכנסתי לאטרף שכזההההה ולגבי הספר - סודות לבנים שמו כן הוא מספר על דרך יציאתי מהמחלה הנוראה אשמח שתעבירו עותק אוחד מאחת לשניה - אם זה אפשרי אז בכיף אשלח למישהי עותק ותתחילו בסבב - וזה יחסוך לכם קניה דיטה

מצחיקולה כן כן אני מבינה לגמרי מה את אומרת .. ואני ברוך השם בסדר.. הכל לטובה ככה אני מאמינה נדבר ובנות.. אתן חייבת לקרוא את הספר! פשוט חוויה!

זה נראה שאין דרך חזרה שהכל נבלע לתוך השחור והחושך עוטף בצורה מפחידה מתחיל לאיים. לפעמים זה נורא קשה לנסות להיות מושלם מתאמץ בכל הכוחות להיות מי שאתה לא תעשה הכל כדי להיות כמו האלה בטלוויזיה שידברו עליך שיסתכלו עליך יחמיאו לך עד כמה הרזת וכמה זה יפה הקנאה הזו וההיטהרות הזו שמרגישים אחרי מן עליוניות כזו שאני יהיה נקייה שוב שוב ארוץ לאסלה ושוב למקרר ושוב לאסלה ואולי מחר לא נאכל בכלל.. כי חברות וצבא ולא נעים..ולא נוח כי אתה כבר הבן אדם "שלא אוכל" זה שצריך להכריח אותו ולהתנהג אליו כמו בן 3 זה שדואגים לו והוא מרכז העיניינים שכל מה שהוא רוצה זה להשאר בצד כמו תמיד ורק יעזבו אותו בשקט. ועכשיו..הרבה זמו לא אהיה בבת..ואני פוחדת לבד.. ופוחדת להיות ללא גישה למחשב ללא גישה לתמיכה ללא גישה לדיבור ואני שונאת את זה אני מיואשת זה נגמר אוף.

את מתגייסת?? טוב מותק... אני לא זוכרת מה הגיל שלך אבל את חייבת לקנות לך ספר מיוחד ואת חייבת לקרוא אותו.. פשוט מיוחד! "תסתכלו עלי" של אלדד כהן ידיעות אחרונות (פרוזה) ספר חובה זה מה שעלה לי כשכתבת את מה שכתבת בהודעה שלך את מכירה אותו?.. אני הושפעתי מאוד חזק מהספר הזה בדיוק בגלל המעט שתיארת.. אז המון אהבה חיבוק ענקי שלך הילה

פשוט לא חוזרת הביתה.. הכי בעסה בעולם אני אחזור להציק אבל..אל תדאגי. עלי.

אני לא רוצה לחזור לא רוצה לא רוצה לא רוצה נמאס לי מהכל נשבר לי אני רוצה למות לא רוצה יותר אני מצטערת יודעת שמאכזבת יודעת שלא מתחשבת יודעת מה אני אני מצטערת כל כךךךךךךךךךךךךך לא יכולה לא מסוגלת זה צורב מידי אי אפשר להמשיך ככה זה תופס אותי וזזה חזק ממני ואני מנסה להדחיק אבל זה הולך אווווווווווווווווווווווווףףףףףףףףףףף אני משתגעת אני מצטערתתתתתתתתתתת שאני תופסת כאן מקום ומצטערת על הודעות מבוזבזת אני מצטערת סליחה :-( :-( :-( :-( :-(

אל תעשי שטויות טוב.. תעשי לך תה נחמד.. תשימי לך מוסיקה נחמדה ותנקי לך את הראש.. תדליקי נרות בחדר זה עוזר אבל את צריכה לעשות את זה כדי שזה יעזור ואני שמחה שאת מרגישה חופשי לכתוב זה חשוב ואת לא תופסת מקום ..את מוזמנת לכתוב ולכתוב ואני במידת האפשר יגיב זה במקום לשים לך כדור בראש.. זה עדיף מבחינתי ועוד משהו שמעתי על כמה מקרים של הפרעות אכילה וסמים זה די חדש לדעתי אבל זה מתחיל להיכנס לאופנה פשוט 'מהמם'.. ומצער עד מאוד אז המון אהבה אל תעשי שטויות אני הולכת לישון אבל אני יהיה פה מחר אז נשיקות שלך הילה

דניאלה כל מילה שלך כול כך מוכרת עברתי בדיוק את אותן תחושות ותיארתי אותן בספר האם היית רוצה לקבל אותו לקריאה? אשמח לשלוח לך עותק בברכה דיטה דניאל

כמו "מבוזבזת" שקראתי יש גם נשים מושלמות של מעיין קרת נכון? איזה עוד יש? אני אשמח לדעת..

השפה הסודית של הפרעת אכילה... נשים אוכלות את עצמן אכילה כפייתית כפיצוי לאהבה אנורקסיה ובולימיה מגיפה חברתית.. להיות מושלמת מיטל שחר... השמים בוכים של רוויטל צוויבל... אדית דיטה דניאל סודות לבנים... הפרעות אכילה תראפיה באומנות... הפחד לתפוס מקום.. בולימיה משהו... (שכחתי... ספר אפור חחח) הפרעות אכילה בגיל העשרה (אני חושבת שזה השם) מבוזבזת של מאריה הורנבאכר יש עוד ספר משהו על פסיכודראמה שיש בו התייחסות להפרעות אכילה.. אי אפשר לטעות אין הרבה כאלה תראפיה במחול ופסיכולוגיה של המעמקים ג'ואן חודורוב. יש בו התייחסות גם להפרעות אכילה ויש עוד ספר של שיר.. תיכנסי לקישור של עמותת אביב הוא מפורסם שם ואני בטוחה שיש עוד.. זה באופנה לכתוב על זה .. גם שלי בדרך חחחח :-)

שלחתי לך מייל אני חוזרת מחר לעבודה ו.. תקראי כבר שיהיה שבוע נפלא נשיקות ותודה על הכל. המון אהבה הילה

להילה! הכל חוזר אליי כבומרנג פשוט איני יודעת כבר מה לעשות אני רוצה לפעמים למות.. אני במיטה חושבת למה אני למה אני למה אותי שופטים כל הזמן.. נמאס לי כבר מהחיים עם החברות הקרובות שהיו לי כבר איני מדברת כי הן שופטות אותי הן רואות כמה קשה לי כמה כבר אין לי אושר בפנים-הייתי ילדה קורנת משמחה היום כבר אין לי חשק לחיות אולי בגלל זה איני יכולה לבטוח באנשים יותר קשה לי עם זה.. חברות שלא ראו אותי שנים התקשרו אליי אני לא יכולה שיראו אותי אני שמנה מדי אני לא יכולה שיראו אותי פשוט אני מתביישת בעצמי לא יכולה יותר כל מפגש משפחתי אני נסגרת השירותים ומסרבת לצאת יש שם מישהו שאיני רוצה לראות מפחיד אותי פוחדת לא יכולה פשוט ואיני יכולה לדבר על זה עם אף אחת בכל פעם שאני חושבת על זה אני מאשימה את עצמי איך איך זה קרה למה אני למה אני פוחדת שיגלו אני פשוט פוחדת כלום חושבים שישתגעתי כי הכל מפגש משפחתי אני בשירותים ומסרבת לצאת עד שכולם ילכו אני לא יודעת מה לעשות אימי אמרה לי לא טוב לשמור דברים בבטן אבל איני יכולה לדבר על זה עם אף אחד פשוט לא יכולה מי שיודע זה אני המכתבים ועוד אדם אחד הילה נתתי את המכתבים למישהי היא אמרה שלא תקרא אותם אני מאמינה שלא תקרא אותם אבל אני מתביישת כל כך עזרי לי

מזדהה איתך ומאוד.. את כן יכולה לדבר! את כן יכולה לשתף! ולאו דווקא בדיבור..בכיתבה, בשיר, בטלפון באנונימיות..אמך צודקת דברים בבטן..וכל כך כבדים זה לא בריא, לפעמים צריך להוציא קצת..ואולי לנסות לדבר עם אמא? אולי היא תעזור? ממה את מפחדת? אני גם לא אוהבת אירועים משפחתיים וגם אצלי יש אנשים שאני לא מסוגלת לראות ולסבול אבל להסתגר בשירותים זה לא פיתרון... את בטיפול? אפשר לשאול בת כמה את?

אני מבינה לליבך לגמרי .. אני יגלה לך סוד גם לי לפעמים בא למות על אף שאני כבר לא מחוברת לזה כמו שהייתי מחוברת לזה פעם וטוב שכך.. כי לפעמים מאוד קשה לי ואין לי תשובות וזה מציק לי נורא.. אני מבינה את זה ..באמת ואולי זה לא לגמרי הכי מנחם... אני מבינה את הקטע הזה שזה דוגר בפנים ואת לא באמת יכולה לצאת אפילו שאת מאוד רוצה אבל אני גם שמחה כי זה אומר שאת מרגישה .. וזה אומר שהחיים נותנים לך הזדמנות לטפל בזה ולא לברוח מזה .. על אף שהבחירה בידיים שלך .. אחרי הכל .. נכון? אני מכירה את הפחד הזה באמת באמת .. אבל אני יודעת בוודאות מוחלטת שמה שמנצח אותו זה ללכת איתו .. פשוט לעשות כל מה שהוא אומר לך לא לעשות ואז את תראי שהרבה דברים מתחילים להיפתר... שנים איימתי על מורתי שלא תעיז לספר להורים שלי שאני מקיאה .. שלא תעיז לספר מה מסתתר מאחורי הבגדים הרחבים .. שלא תספר שאפשר לספור את העצמות שלי.. שלא תספר שאני נעלמת ....כי אני ימות... והיא נחנקה .. ובלעה את האיומים שלי והפכה להיות חולה מזה כי היא לעולם לא הרגישה שהיא שלמה עם מה שאני מבקשת ממנה .. שרק בעצם אחרי שמונה שנים היא שברה את השתיקה כי היא פשוט לא יכלה לחיות עם זה יותר....וזה הציל אותי .... ואני לא מבינה למה לא אמרתי.. אני באמת לא מבינה אולי פחדתי כמו שאת פוחדת .. אבל זה הציל אותי... ואני לגמרי מבינה אבל אני מבקשת ממך רגע אחד לא להקשיב לפחד הזה ולראות מה יהיה... אל תזניחי את זה .. אל תתעלמי מזה זה לא יפתר עד שלא תעיזי להסתכל לפחד הזה בפנים כמו שהוא.. את לא מספרת מה באמת קורה לך .. את לא באמת מספרת מה מפחיד אותך אני מרגישה שהכל מסביב אבל אני גם יודעת שמשהו קורה לך.. אני ישמח לדבר איתך אם זה יקל.. להיפגש אם תרצי.. אני ישמח לפנות לך זמן בשביל זה .. תודיעי לי אם את רוצה ולא אני לא מפלצת כמו שגון חושבת אני אולי קצת חייזר.. ואני בן אדם בדיוק כמוך ותאמיני לי גם לי יש נפילות אבל אפשר לעבור את זה .. ואפילו ללמוד מזה אני מזמינה אותך בחום רב תודיעי לי לכאן או לכאן ותשמרי עלייך המון אהבה שבוע טוב שלך הילה

מכחישה כל קשר.. :0

לכול הבנות היקרותת...שבת שלום ומבורךך!!!! תרגישו טוב תיהו חזקות תמיד למרות שזה קשה אבל נצליח!!!.....הילה היא המאלך ששמור עלינוו חח......חולה עלייך!!!!... תישמרו על עצמכן ותבלו כמה שיותר!!!!..... באהבה רבה לינוי!!!!

אני לא יכולה לפסוח על האיחול שלי .. לקראת השבת הזו ... לכן עם המון אהבה שבת שלום ומבורך......אם תהיה שמש תצאו לטייל .. אני בטוחה שזה יעשה לכן רק טוב.... שבת שלום!!! הילה

אני מצרפת לכם אתר לטעמי מעניין במיוחד... תהנו... יש שם כמה דברים ממש מוצלחים ומעניינים.. המון אהבה הילה http://ahava.netfirms.com/

אני משוגעת של פיות.. ומכשפות.. יש כאלה בברזיל חבל על הזמן פשוט מדהים.. אז הפיות הכי מפורסמות פה בארץ.. קישור.. http://www.flowerfairies.com/UK/start.htm תהנו

http://images.google.com.br/imgres?imgurl=http://www.if.ufrgs.br/~julian/bruxas.JPG&imgrefurl=http://www.if.ufrgs.br/~julian/Bruxas.htm&h=600&w=607&sz=59&tbnid=hFF_V1jnNHsJ:&tbnh=131&tbnw=132&start=33&prev=/images%3Fq%3Dbruxas%26start%3D20%26hl%3Dpt-BR%26lr%3D%26sa%3DN

אני עונה לך בפורום כי נראה לי שזה רלוונטי מאוד.... ולגבי מה שכתבת לי אני כבר יענה לך מחר.... הייתי היום אצל התזונאית שהיא נטורפתית וזה פשוט היה מדהים.. איך אדם לפעמים יכול לקלוט לגמרי מי את ומה את צריכה בכזו פשטות! .. מה ששמחתי זה שהיא כיבדה את החופש שלי באוכל .. כי זה מאוד חשוב לי.. כמעט בלי שינויים רק מה שאני באמת באמת צריכה בלי יותר מידי תבניות.. כי בכל זאת יש כמה דברים שהם לא בסדר.. ואהבתי את הגישה שלה .. היא אפשרה לי הרבה חופש.. היום אני מודה ומתוודה לאמת אני ממש לא אוהבת תזונאיות על אף שכולן היו מקסימות אבל אף אחת לא באמת ניסתה להבין את ההתנהגות שלי באוכל ומה אני באמת צריכה ....עד שפגשתי את מירב.. וזה כייף.. (למי שרוצה אח"כ פרטים שתגיד לי) מה שעוד יותר מחזק שהיא הייתה בולמית היא לגמרי הבינה את הראש שלי וחיזקה אותי איפה שצריך... מה שכן לא ממש עניין אותי המשקל דבר שאולי לכן בשלב זה יכול להוות בעיה כי אתן מרוכזות בו. אבל אותי זה ממש לא עניין.. אמרתי לה שאני רק רוצה איזון והדבר המשמח שאני מרגישה פעם ראשונה שאני סוף סוף יכולה לעמוד בזה והיום פשוט היה פיצוץ... אז בנות.. אני חושבת שממש כדאי לכן... מחר אני הולכת לקנות את התוספות שאני צריכה.. ואתן רואות גם אני מטפלת בעצמי..אני מרגישה שזה לגמרי הדדי לכן אני גם מבינה אתכן.. אז עכשיו אני באמת הולכת לישון רציתי פשוט מאוד לשתף אתכן זה נראה לי רלוונטי המון אהבה ולילה טוב נשיקות.. אלינור מווואה

הילה, שמחה לשמוע שהלך פיצוץ... תרגישי טוב ,מכל הלב!! לי עצמי תזונאית לא תעזור, כי אצלי זה לא העניין בכלל... הרי אני יודעת מה צריך לאכול וכל זה... תזונה נכונה זה לא כזה סיפור. העניין הוא שאני לא רוצה!!! ושיעזבו אותי כבר!!! ושהתוכנית שלי תתקדם כבר, לעזאזל!!! נמאס לי לסבול ולחכות!! אף אחד לא קולט שנמאס לי ושכבר אין לי כוח?? סליחה,ומקווה שאצלכן הרבה יותר טוב... אלינור. (שעכשיו היא עצבנית רצח. לא עליכן ,חלילה, אלא על ה"משפחה" שלה).

האם ישנו קשר ישיר בין הפרעת אישיות גבולית(בורדוליין)לבין הפגע נגע של הפרעות אכילה בדמות התקפי בולמוס אימפולסיביים?! אשמח להסבר מקיף ונרחב על יחסי הגומלין בינהם. מתוסכלת ניצחית.

לא לגמרי ברורה שכן היא מתפרסת על הרבה מאוד תחומים.. אבל... אני יכולה לומר לך שיש לי אחות שהיא פגועת נפש רצינית.. אני לא ינקוט בשם של המחלה שלה אבל היא ללא ספק עד היום עדיין לצערי סובלת מהפרעות אכילה.. כולל אחותי השניה צומות.. תוספי מזון.. התמכרות למזון ספציפי...בולמוסים וכו' באופן מוגזם פנטי ולא מאוזן לחלוטין עם דימוי עצמי נמוך.. ועוד ההפרעה האחרת.. שלא קשורה כביכול לעניין.. הפרעה גבולית היא גם תורשתית .. אצלנו במשפחה.. יש הרבה הפרעות כאלה.. ולא רק זה .. הפרעת אכילה יכולה להיות לפעמים מפלט של הפרעות גבוליות כשהן לא מטופלות כראוי מה זה אומר? חוסר איזון כימי.. חוסר יכולת לנהל דיאלוג עם מה שבכלל יצר את כל ההפרעה הזאת.. אני מביטה בשתי אחיותי שבחופף להגדרות הרפואיות כולנו גבוליות למעט אחת.. ואני חושבת שההגדרות האלה הן בפרוש קשקוש.. כי הן מסתירות את הדבר האמיתי.. בואי תאמרי לי את נכון להיום למי אין אישיות גבולית...???? בערך כל אדם שני במיוחד אמנים .. במיוחד אנשים רגישים במיוחד אנלטים .. מכל סוג וסוג.. אנשים מורכבים מאוד.. האישיות שלנו פשוט מורכבת בצורה בלתי רגילה .. מי שיודע עלייך לעולם לא ידע עלייך כלום בגלל כל מה שאת בגלל כל מי שאת .. ותמיד תמיד זה יהיה חלקי בגלל המורכבות הזאת... נכון? וחוסר איזון.. וחוסר יכולת לבטא את עצמך .. טראומות מהעבר מערכות יחסים דפוקות .. הורים שאינם מסוגלים להיות הורים... חוסר יכולת להגיע לחיות חיים מאוזנים עם כל מה שזה אומר יכול להעצים מה שכל הרופאים אוהבים לפוצץ בהגדרות...בתכלס.. זה חוסר איזון.. וזה נובע גם מהמציאות .. גם מהזכרון של התא שלך מה שמכונה דנ"א.. גם גלגולים וגם תורשה.. הכל נכנס בתוך זה... הפרעה גבולית? יכולה להיות קשורה לא רק להפרעות אכילה.. רצח.. אונס.. תקיפות.. אלימות.. אלכוהול סמים.. והרשימה עוד ארוכה .. ללא ספק .. זה יכול להוביל לסרטן ואפילו לאידס שזה לכאורה נשמע לא קשור.. אבל הכל קשור כי כשאנחנו לא מאוזנים .. המפלט הוא מאוד יצירתי והוא בא לידי ביטויבכל מיני דרכים.. מה המסקנה? להתמקד באיזון שלנו בכל הרמות ויש מלא שיטות ללמוד כיצד לעשות זאת.. פחות להגדיר מה השם של האישיות שלך .. כי זה לא יעזור לך תכלס להתגבר על הפרעת אכילה.. אם תספרי לי קצת יותר.. אני מוכנה יחד איתך לחשוב מה לעשות.. במקום לבגדיר הגדרות שווא.. שלא באמת יעילות.. ולכן קראת לעצמך מתוסכלת? אז המון אהבה מזמינה אותך לכתוב לי בכל עת שתבחרי.. ושתהיה לך שבת שלום אני יהיה כאן במוצ"ש הילה

http://www.nofitcenter.com/Site/article/main.asp

כן.....גם אני מיתענינת במיסטיקה...זה נושא באמת מעניין!!! ואני גם שומעת כמעט כול יום מתי שאני יכולה את התוכנית של נתנאל הכהן עם את מכירה ברדיו!!!!....אז הוא גם בעיניין של מיסטיקה וכול זה זה ממש מעניין!.....הוא עוזר לאנשים וזה!...... ורציתי להגיד שאני מרגישה ממש טוב מאז שאני מדברת איתך.....זה מאוד עוזר!!! תודה.... באהבה רבה "לינוי"!

מתוקה ... כן אני מכירה את נתנאל הכהן.. לא אישית אני מוכרת את המוצרים שלו ומשגעים לי את השכל על זה כל הזמן בערך.. אני מודעת לשגעונות שלו.. הוא ממש מצחיק אותי לפעמים כי אני רואה את הפולשטיקים שהוא עושה כדי להסביר את עצמו וזה משעשע ביחוד שאת יודעת מלמפרע מה מסתתר מאחורי כל הפרשנויות שלו שהן מדוייקות למדי וכן .. מיסטיקה .. זה מעבר לתורת הנסתר.. זה לעיתים דרך חיים שכן בראש ובראשונה אנחנו קודם רוח!.. וזה אומר הכל .. פשוט הכל! וכמה כוח מסתתר מאחורי הדבר הזה אם מעיזים להתחבר לידיעה הזאת.... אז המון אהבה ושיהיה סופשבוע נפלא.. אני יהיה פה במוצ"ש... המון אהבה שמרי עלייך הילה

בתי בת 17 הייתה אנורקסית ולאחר מכן בולמית כעת היא אוכלת רק ירקות אבל כל היום כרוב מאודה וגמבה חתוכה ולחם קל אבל ממש כמעט כל היום והדבר הכי קשה שהיא לא רגועה היא נמצאת במתח תמידי ומוציאה את כל הכעסים שלה עלי שאני אמא שלה. כשאני אומרת לה שהיא צריכה לקבל טיפול היא כועסת עלי ופועלת בהתנתקות מוחלטת נועלת את עצמה בחדר ולא נותנת לאף אחד לפנות אליה מה עלי לעשות

אומנם אני לא בת 17 אבל עברו מאז רק שנתיים וההתנגות שלי לא השתנתה.. אני אגיד מה אני חושבת מראייתי כילדה שהמצב דומה.. אני אוכלת מה שבא..לפעמים אני לא אוכלת או אמא רואה שאני לא אכלתי היא שואלת..ורק השאלה מטריפה אותי ומעצבנת אותי שאני ישר עושה פרצוף או זורקת מילה ועפה להסתגר בחדר. אולי מה שהייתי רוצה זה שהיא קצת תרפה..קצת תתן לי לקחת אחריות על חיי, לראות שאני יכולה לחיות גם בלי הערות שלה ובלי השאלות שלה כי ככה זה רק מרחיק אותי ממנה. הייתי רוצה שתתן לי חיבוק תומך ושתשאל מידי פעם אם הכל בסדר..אבל זהו. כאן מבחינתי זה נגמר. אולי העיצה שלי אליך היא תנסי להרפות אבל תמיד עם יד על הדופק..שתראה שאת סומכת עליה ושתראה שאת נותנת לה מרחב ואולי היא תסתדר לבד. בהצלחה.

צילה שלום, אמנם אני כמה שנים טובות אחרי המחלה ובאמת לא זוכרת לפרטי פרטים את כל מה שציפיתי, ואני לא איש מקצוע, אבל עברתי את זה, ואני לומדת את המקצוע, אז כמה נקודות שנראות לי חשובות... העניין של האהבה והחום, לא בצורה חונקת, כמו שגון אמרה, לתת לה מרחב, אבל להראות תמיכה וחמימיות, גם אם זה לא כל כך מקובל אצלכם במשפחה. (אם כך, אז כדאי כמובן בהדרגה). אולי כדאי למצוא איזה בלוי משותף, אבל שלא קשור לאוכל (סרט, לקנות בגדים, לשחק משחק, טיול וכו'). כמובן שחשוב לפנות לעזרה מקצועית... משהו אישי- כשהייתי חולה טיפלתי בזה רק בצורה רפואית. הורים שלי לא כפו עלי עזרה פסיכולוגית. אז שמחתי, אבל היום אני קצת מתחרטת על זה. מה שכן הם קצת כפו עלי את הטיפול הרפואי ובמובן הזה הם הצילו אותי. אולי היה בזה משהו טוב, כי זה קצת פחות מפחיד ויותר קל להודות בבעיה רפואית לפני נפשית, אבל אסור להתעלם מהפן הרגשי! דבר שלישי, אולי כדאי שיהיה לה קשר עם איזושהיא דמות שהיא לא אמא, מעין 'אחות בוגרת', לא מהמשפחה.זה יכול להיות חברה טובה, מדריכה בתנועה,אני חא יודעת מה המסגרות העומדות לשירותכם. לפעמים יותר קל לפנות למישהו שהוא קצת מחוץ לסיטואציה, מאשר למישהו שהוא חלק ממנה. בהצלחה רבה ושתזכו לרפואה שלמה מכל הבחינות!

שלום רב... אני חושבת שבתך נוהגת כך כי היא מאמינה שאת לא תברחי או שכן ..אולי בוחנת?? אני הרבה פעמים מרגישה שזה נועד לבחון אותך האם את אוהבת אותה או לא .. זאת גם אפשרות שלא תמיד נעים להודות בה ואני לא רומזת שזה אכן העניין... כי זה מאוד אינדוודואלי במיוחד בכל מה שקשור להפרעות אכילה.. .. זה לא תמיד ברור על אף שההתנהגות הזאת היא ביטוי למשהו תת הכרתי עמוק .. אני בטוחה שבמודע היא אולי לא מחוברת לזה .. אני חושבת שמי שהופכת להיות הילדה הקטנה זאת את כי מה שקורה אני מניחה שאת מאוד נפגעת ואז מתגוננת בעוד שהיא מנסה שלא במודע לבחון את קצה היכולת שלך .. מה עושים ?? הרבה אהבה ... הרבה מרחב.. לתת לה תחושה של הזנה .. של מקום .. של יציבות .. מחמאות .. חיזוקים אבל אל תהיי מאולצת אם את לא מרגישה את זה ... אני ממליצה לך לעשות עבודה מעמיקה עם עצמך בגיבוש של מי שאת .. ומהמקום הזה מהכוח שלך להקרין על בתך .. זה פשוט עובד.. היא תראה את הכוח שבך וזה יהווה לה מודל .. זה מה שקרה לי על אף שאמא שלי לא הייתה מעורבת לצערי.. אבל אמא אחרת שיקפה לי עולם אחר מהמקום שהיא כל הזמן עובדת על עצמה במישור נפשי רוחני ובין אישי בתור היותה בת אנוש מורכבת ככולם וזה מדהים לראות את הטוהר שיש בזה ואת העוצמה שיש בזה לאורך זמן... ואכן הושפעתי מההתנהגות שלה .. וזה אכן השפיע על ההחלמה שלי בכל מובן המילה בגלל הקרבה היומיומית שהייתה לי איתה ועדיין ... והעבודה שלך עם עצמך בתור אמא ובלי שום קשר להיותך אמא יכולה לתרום לעניין של הגיבוש ביחסים עם הבת שלך במידה וזה באמת חשוב לך.. ובכלל לחיים שלך שזה לא פחות חשוב... אני לא אומרת שאת דפוקה חלילה או מנסה לקבוע שהבעיה אצלך אבל אני חושבת שהחיזוק של מי שאת יקרין המון כי אין מה לעשות ילדים מושפעים מהורים .. ואת הלא יודעת שההתנהגות הזאת היא לא סתמית .. אלא ביטוי למצוקה .. אולי הדרך היחידה להביע זעם ואת שם.. וטוב שכך!.. אל תברחי גם אם את מאוד רוצה... האמיני לי זה גם שיעור בשבילך.. אל תפחדי מהזעם הזה .. אם יהיה לו ביטוי הוא יחלוף.. הייתי מתעקשת לדבר איתה במצבים האלה או פשוט לשתוק ולהקשיב ולומר לה שאת אוהבת אותה על אף שאת מאוד נפגעת ... אולי לחבק.. את לא יודעת כמה שהפשוט הזה ממיס.. רק צריך אומץ ואת צריכה לשים את עצמך בצד במצבים האלה שאולי לכאורה הכל מופנה כלפייך .. אולי לשאול אותה מה היא הייתה רוצה שיהיה ומה באמת מפריע לה ... הכי חשוב לא להשתיק כי זה יבוא לידי ביטוי בהחמרה של הפרעת האכילה וחבל ניתן למנוע את זה ממליצה לך... לעבוד על מנהיגות .. אסרטיביות וסמכותיות חיובית עם דגש על החיובי .. יש קורסים בשפע לדבר הזה אני תמיד קיוויתי שתהיה לי דמות שתדע לשים לי גבולות בזמן הנכון ולא הייתה לי ואני חושבת שחינוך לגבולות במידת האיזון ברמה חיובית בלבד לא מהמקום של השפיטה ולא ברמה קיצונית יכולה לסייע רבות בהתמודדות מול הפרעת אכילה שכן בין היתר זה מחלה של איבוד גבולות... והכי חשוב עם הקרבה שלך אליה אתן תבנו יחד את הביטחון האישי אני פשוט מודיעה לך שזה מה שיקרה רק צריך נכונות להישאר שם על אף הקושי ועם כל זאת שזה יכול להיות מייאש מאוד.. לתת לזעם להיות.. כי אין לה דרך אחרת בינתיים להביע אותו.. אח"כ יחד איתה לנסות להמיר את הביטוי שלו למשהו יצירתי.. והכוח שאת תקריני לה בהכרח ישפיע אליה ממקום של רכות ותקיפות באיזון .. זה יעבוד.. תני לזה צ'אנס ואל תיבהלי ממנה .. המון אהבה תעדכני אותי את יכולה לספר לה עלי היא יכולה לדבר איתי אף אחד לא צריך לדעת מי זה מי והעיקר זה בא מהלב אז למה לא.. מסרי לה את זה .. ושתהיה לך ולמשפחתך שבת שלום המון אה בה הילה

שהראיה שלי לא מספיק חזקה וזה מבלבל לפעמים לפעמים אני עוברת על כל ההודעות ואני תמיד פוחדת שאני מפספסת כי זה נראה לי צפוף.. למרות שזה עוד לא קרה .. אבל בגלל שזה חשוב אז אם אני במקרה לא עניתי תרשמו את זה למעלה ולא איפה שכתבתן את ההודעה הקודמת כי אולי אני פספסתי... חחחחח ובקשר לאלינור אהבתי את הקטע עם משה .... טוב אז שיהיה יום נפלא והמון אהבה שלכן הילה

לאלינור יקראו משה הצב? הולך כולם?..

.

אומנם עוברת עלי תקופה נורא קשה בהקשר למחלה ודיי קשה לי ועד עכשיו הייתי מבואסת שלא חזרו אלי מאיכילוב החלטתי להרים בעצמי טלפון אליהם ויהודית(האחראית)אמרה שהיא מאוד מצטערת כי היא קיבלה מלא חולים חדשים ובגלל זה העיכוב והיא לא שכחה ממני והיום תהיה סיכום מחלה אחרי שעה טלפון לנייד ויהודית קובעת לי התחלת וסיכום טיפול יום שני ב11 איזה כיף אלוהים אדיריםםםםםםםםםםםםם אני מאושרת אכן לא שכחו אותי ויש לי תדרך לחיים חדשים עכשיו אני פה איתכן אוהבת ומחבקת כמו תמד מאיה בדרך להחלמה...

לאן את נעלמת? שתפי אותנו, ספרי איך את מרגישה... שיהיה לך בשעה טובה והמון-המון בהצלחה בטיפול!!! ואל תשכחי לספר איך זה... מאיה, אני מחזיקה לך אצבעות!! והילה - שלחתי לך מייל נוסף עכשיו... אני פשוט ממש מבואסת ... סורי. לילה טוב לכולן, אלינור.

שאת בדרך להחלמה מאחלת לך את כל ההצלחה שבעולם :-) רק בריאות ואושר.

את רואה???? זה רק עניין של זמן המון אהבה ובבקשה תמשיכי לכתוב לי ואת יכולה גם לדבר איתי בטלפון כי אין לי מסנג'ר שלך הילה

תודה רבה שענית לייי..... היה חשוב לי לדעת מה את תגידי בנושא! רצית להגיד לך למרות שכבר אמרתי שאת מקסימה ותודה שאכפת לך מאיתנו...ואני מודה לך על זה את עוזרת מאוד וכך גם המילים שלך!!!....הם כולכך נכונות וכולכך מעודדות ועם זאת גם גורמות לחשוב הרבה! את פשוטט נשמההה!!!....את המלאך שלייי!!!......ונותנת הרבה תקווה! ושי לי שאלה את עוסקת במיסטיקה ועם כן במה בידיוק?!...הכוונה בקטע של תאריך לידה ושם....לא רק!!!! באהבה רבההה מאודדד....."לינוי"!!!!

וואלה זה די מורכב.. אני עושה המון דברים ברמה של המיסטיקה אני מקושרת מהייותי ילדה עם רוחות .. "מלאכים"..מדריכים וישויות אור חזקות ובשלב יותר מאוחר עם אנרגיה שמוגדרת "רב מלאך אוריאל "..גם יחסית באזור הנעורים שלי... אני לא תמיד משתפת במסרים המפורשים שאני מקבלת שכן יש לי הרבה שאלות והרבה ספקות לגבי העניין על אף שזה די אדיוטי כי זה מוכיח את עצמו כל פעם מחדש ברמת המציאות .. אני קשורה באופן מאוד חזק לאבני חן ומינרלים והגבישים השונים מהיותי בת 8 רק בשלבים יותר מאוחרים פיתחתי את זה לידע ממשי והיום עיקר העבודה שלי הוא לכוון אנשים למינרל שמתאים להם על מנת שהם יתחזקו וינהלו דרכם איזשהו דיאלוג לקראת שינוי כי כל אלה משפיעים עלינו ברמות עמוקות מאוד .. למי שמתנסה ברמה חוייתית זה יכול להיות כלי עזר אדיר לריפוי... מעבר לזה כדי לחבר את הכל לאדמה אני קוראת בקלפי טארוט שמבחינה ויזואלית אני מאוד אוהבת .. אני פחות אוהבת לעבוד איתם כי הם תמיד מגבילים אותי...על אף שאחרים לא חושבים כך .. אני לא לגמרי שמחה עם זה .. וגם זה התחיל יותר בשביל עצמי מגיל קטן.. גם כשהייתי בספרד נפגשתי עם כל מיני אנשים שקשורים בתחום וזה תמיד הצחיק אותי איך דברים מתגלגלים שכן נסעתי לחוות את הריקוד שלי בעוד אופנים וזה איכשהו התמקד בחיפוש ובמיסטיקה .. הכרתי כמה אנשים ממש חזקים בתחום ... אני מתעסקת הרבה עם טיהור של רוחות ואנרגיות שליליות ע"י טקסים עתיקים וקדומים של קטורות חלק מבית המקדש .. חלק מידע אנדיאני ושמאני לגמרי .. מה שבסופו של דבר ניקה את המערכות שלי באופן מופלא מכל האנרגיות שרצו להפיל אותי בעקבות הדכדוך שלי .. שוב זה מורכב.. אני ישמח לפרט אם זה יעניין אותך... העבודה שלי היא לא מיסטיקה היא יותר ייעוץ.. ואני משתמשת בכל מיני כלים שיש ברשותי.. הכל יכול לעבוד.. זה תמיד תלוי באדם לאן הוא לוקח את זה איך נוהג בזה ומה בסופו של דבר הוא מחליט לעשות עם הכל... זהו וחוץ מזה אני יותר חזקה באומנות היא בעצם החיים שלי והסיבה להם והטעם להם ... אז המון אהבה ושיהיה לך יום נפלא... שלך הילה

שיהיה לכולם סוף שבוע טוב. אני נוסעת לי לנופש עד יום שבת בלילה. קחו הכל בקלות ותישמרו על עצמכן! מקווה שאחזור עם כוחות מחודשים..

יש לך מייל ממני לילה טוב ושבת שלום.....

וואו, אפילו לא יודעת איפה להתחיל. להתחיל בזה שלאט לאט אני מתדרדרת ואף אחד לא רואה? או בזה שאני שמה על עצמי מסיכה על מסיכה כדי שלא יראו מי אני באמת? אולי נתחיל בשנאה שלי כלפי עצמי או בכאב אולי ברחמים השנואים?.. יש כל כך הרבה חרא! כל כך הרבה שיושב על הלב שאיכשהו, בדרך כלשהי זה חייב לצאת. לכתוב כאן ניראת לי האפשרות היחידה כי אני נעלמת ואתם לא יודעים מי אני ומה קורה, לא מדברים ומעבירים ביקורת,אפילו לא חייבים להגיב.. רק לשפוך בפניכם..רק לשפוך ולהעלם. בוא נגיד שאוכל? כבר קשה לי לעכל..אם אני אוכלת..שגם ככה אני הולכת להקיא כשאני יכולה..אז יש לי בחילות נוראיות לפעמים ההקאה באה ללא יוזמתי פשוט ככה..כבר התרגלה כנראה..ואז מרגישה רע ומושפלת לנוכח המצב אז לוקחת סכין ומתחילה לצייר. בית, מילים, קללות..מה שיעשה לי טוב. מה שיסיח את דעתי מהגועל. ואז.....דם! יורד ואני בוהה לא מפסיקה אותו..תוהה כמה צריך לאבד עד לעילפון..עד מוות. ונתקפת חרדה. מתוך אינסטינקט שמה מתחת למים לוקחת מגבת ומפסיקה ת'דימום. מתלבטת אם זה היה הדבר הנכון לעשות. מתלבטת מה הפחד הנורא? חושבת מתי תיהיה הפעם הבאה?! יש לילות שאני חולמת.. קמה בפחד, לפעמים בבכי, לפעמים מזיעה, לפעמים מחוסר נשימה..חולמת עליהם..בנגיעות, בליטופים, באמירות, במכות, בשטיפת מוח, בשתיקות, בצרחות. ליבי נמחץ. יש אומרים שעם הזמן זה יעבור, זה ישכח, זה יוקל..ומה לי יש לומר אחרי כל כך הרבה שנים שעדיין כואב, שעדיין חולמת, עדיין שבורה, עדיין נשרפת. שונאת את עצמי עד מוות. את מי שאני פנימית ואף יותר חיצונית! לא יעזרו מילים טובות. אני נשארת ותמיד ישאר בשלי. במחשבות שלא ירפו לעולם. יאחוז בהן חזק ויאמין בהן. שומן, צלקות, שברון גועל. זו אני! ולומדת לאט לקבל את זה. אל תתנו אהבה וחיבוקים כי חבל על האנרגיות. רכוש כמוני..לא מגיע לו. וחבל. בזבוז על נשמות טובות וטהורות. אהבה ותמיכה מקדישים לאלו שנקיים. אלו שזקוקים. אלו שאין להם ברירה וסיכוי. אלו שבמצוקה וחסרי אונים. אל תקדישו מזמנכם היקר לאלו שגורמים צער ומאכזבים, למזוהמים. לאלו שלא רוצים בחיים. לאלו שכבר פגומים וחסרי נפש. לשבורים. החרב הזו שתוקעה בליבי, היא נוצצת ויפה, נקייה וכסופה. מחכה שאוציא אותה מחכה ליום..מחכה לשעה..והזמן אוזל והלב מאבד טיפות דם בקצב אין מי שיציל אין מי להציל...! אני פשוט כבר אבודה. כמו ילדה קטנה ותמימה שלא קולטת מה קורה סביבה. רוצה להעטף בלבן,רוצה להיות כמו מלאך טהור, יפה, שעף לו בשמיים ללא כל דאגה. לא רוצה יותר לבכות לבד בלילות, לא רוצה לשבת בפינת המיטה, צמודה לקיר בחושך לשמוע שירים ורק לחשוב ולחשוב ולחשוב, מחשבות שלא מרפות ולא נותנות מרגוע. הן מסתובבת במהירות מסחררת יחד עם תמונות מן העבר, שמחה וצער מתערבבים בקושי מבדלים. קשה להפריד. לא זוכרת יום אחד של אושר..לא זוכרת פעם אחת שהייתי מאושרת 24 שעות. אפילו ביום הולדת פרצתי בבכי. אני באמת לא רציתי להפוך להיות כזו. לא רציתי להיות הילדה השונה.."המיוחדת" שהכל דפוק אצלה. שכבר פג זמנה והיא עוד לא בת 20. לא חשבתי שאגדל לתוך סרט ארוך ומייגע. סרט שהאמת הרבה חווים..אך לא אני. כי זה בלתי אפשרי. כי הכל אמור להיות מושלם. לא רואה עתיד. רואה שחור ולא מבינה מתי יסתיים. רק רוצה לסבול ופוחדת לאחוז בטוב. מתרחקת כמה שאפשר מהשמחה. התרגלתי לרע. כל פעם רע אחר נכנס אז למה להשלות עם האושר? החתכים, הצלקות, ההקאות, הצומות, הכי, הכל באותה תיבה. תיבה שתיהיה לעד נעולה בליבי. תיבה שמעטים יודעים על קיומה. תיבה שיש לכל אחת ואחד גדולה או קטנה אך בהחלט מכילה כל כך הרבה מהסודות. ומסתירה כל כך עמוק את ה-אני. נכון שהשתיקה כואבת, אך נדמה לי כי הצרחה כואבת יותר..! הבור שחפרתי לעצמי במשך השנים כה עמוק וכה חשוך. אף אחד לא מסוגל להגיע. החושך הוא פשוט החבר הכי טוב שלי. הרוע, הסבל, הכאב, זה הפך לחלק בלתי נפרד מהיותי אני. "אנשים מדברים בלי לדבר, אנשים שומעים מבלי להקשיב, אנשים כותבים שירים שקולות לעולם לא חולקים, אף אחד לא מעז להפריע לקול הדממה" אני מחזיקה בדממה, בשתיקה כה חזק שאף אחד לא מעיז אפילו לשאול או להושיט יד. מתרחקים. מוותרים. אז למה שלא אוותר על עצמי גם? זה כבד ומעיק, אבל כבר אין לי כוחות וחוסר השקט מטרף אותי. חשבתי בהתחלה שהכל נורמלי, הייתי שמחה ומאושרת, חסרת כל ידיעה..הילדה התבגרה והימים עברו והתחלתי להבין, לנתח לחשוב..יותר מדי לחשוב....... כשהייתי קטנה ונסענו לחו"ל תמיד חלחל בי הפחד. פחדתי שאחד מהדודים יכנס ויגע..יכנס ויסתכל או סתם יעשה משהו בחדר..אף פעם לא הבנתי מאין הפחד נובע..אך זה מוזר כי אני אוהבת אותו. הוא מצחיק וכייפי, עושה בלאגן ושטויות כמו קטן. איך זה הגיוני.? אולי אני מדמיינת? סתם מכניסה דברים לראש? אולי בכיתה י'א זה היכה הכי חזק אולי בגלל שהכל חזר מבין פלאשבק עצבני..כל המקרים בעבר פשוט חלפו לי בראש תוך שנייה. וכשהינו שיכורים שם, בחנייה של המועדון, והוא לחץ ולא הרשה לזוז אז כאב בחזה מרוב פחד וצער. וכשבהתחלה ניסיתי להאבק אך הוא היה חזק מדי ולבסוף הפסקתי לנסות ופשוט "נתתי" לו את הגוף שלי ללא כל מילה והדמעות פשוט זלגו להן לשלולית ענקית של ייאוש. בשלב כלשהו לא רציתי להיות שם לא רציתי שזו תיהיה אני אז שתקתי ועשיתי מה שביקש. לא יכולתי בסוף ואיכשהו הצלחתי להעיף והוא פשוט הלך. חזרתי כאילו כלום לא קרה ובפנים נשברתי לרסיסי כאב דוקרים. הרעב העצמי הכמויות של האוכל וההקאות המכוונות, החתכים בידיים, הסמים, האלכוהול...כן! הכל היה. הכל עשיתי רק כדי לברוח מהעולם מעצמי. חבל שזה לא עזר לך באמת. חבל שיצאת עם כזה דפקט ואף אחד באמת לא יודע מה עובר לך בראש כיוון שאת חד וחלק פסיכית! אבל כבר לא מזיז לי ותחשבו מה שבא לכם. אני יודעת מה אני ואיך אני ואני מתמודדת עם זה כל יום בחוסר חשק מוחלט. מחזיקה את עצמי לא להשבר ולא בהצלחה. את לבד אבל תמיד היית אז זה לא עקרוני. הסתדרת עד עכשיו אז דיי להתבכיין. מה קרה? אנשים לא סובלים יותר ממך? מי את בכלל שאת נותנת לעצמך להתלונן כך? מה את בוכה על חייך יא חתיכת אפס מאופס. סתם חזירה מלאת רחמים. מזוהמת ומלוכלכת. את מגעילה אותי! לכי!

את מתאמצת להראות לי שאת פסיכית .. דפוקה .. מטומטמת.. לא שווה .. מגעילה אולי אחרים קונים את זה .. אני לא מוכנה לקבל את זה .. ואני לא יוותר לך למשמע כל הרחמים העצמיים האלה ואין בכך שפיטה .. אני יודעת איך זה עובד.. אבל זאת אחריות שלך באותה מידה תעצרי את זה .. את יכולה!!! אבל לא לפני שתישארי שם ותחווי את זה באמת מבלי לשפוט ואז תשאלי את עצמך.... את רוצה להשתנות?? אני מוכנה להיפגש איתך ולתת לך ממעט האהבה שרחשתי בשנה האחרונה לדבר איתך .. להקשיב לך אולי לעשות איתך משהו נחמד.. אולי את רוצה לרקוד? אני רקדנית ממש טובה אני יכולה לעשות איתך משהו בתנועה.. אני ישמח שתראי לי דברים שלך... ולא איכפת לי מהקושי.. הוא לא מאיים עלי אבל שזה לא יהיה תירוץ... כי יש אנשים שכן רואים וכן מוכנים להיות שם זה לעולם לא או שחור או לבן את רק צריכה להסכים .. את רק צריכה לרצות וזה לא יעלה לך אגורה! אני חושבת שכל מה שאת מתארת.. זה מפני שאת רואה יותר מידי .. מבינה יותר מידי .. ולא מצליחה להיות ברורה.. כמו אש.. מתלקחת מהר .. מהר מידי ואת לא מצליחה לעצור גם מה שלא טוב לך והפוך.. אבל אני בטוחה שכשאת שמחה את שמחה באמת אני בטוחה במליון אחוז זה אמנם לא קורה הרבה אבל כשזה קורה אני בטוחה שאת באמת שמחה בניגוד להרבה אנשים שאפילו לא מסוגלים לחוות שמחה וגם את לא באמת מאפשרת.. ואני בהחלט מאמינה שאת מלאך אם כבר מדברים על זה כי רק מלאכים מסוגלים לכאב הזה .. ורק הם ראויים לכאב הזה כי זאת המתנה הכי גדולה שהם יכלו לבקש עבור עצמם כדי לגדול. ובזכות הכאב הזה הם מלאכים.. והם מדריכים ענקיים כי הם כבר עברו בכל השבילים.. הם ידעו בדיוק מה ואיך ולאן ותמיד ישארו ... לא צריך לשתוק.. עובדה שזו לא באמת שתיקה .. מכל מה שאמרת התעללות מינית .. לאבד את הכוח שלך .. לא להיות מסוגלת לומר מה את רוצה בהכרח קשור בכל מה שקורה לך עם האוכל והחתכים...והדם... את לא באמת רוצה למות אני מרגישה שאת רוצה להיות יותר מסוגלת להרגיש את פוצעת את עצמך כדי להרגיש?. כדי לראות שיש לך גוף? כי אם אין דם אז זה לא קיים?.. אז את לא קיימת?? אפשרות לא? שווה לבדוק את זה .... תשימי לב באיזה דרכים את בוחרת להיות קיימת... ואני יודעת שאם אני יגיד לך שאפשר אחרת זה ישמע כמו בדיחה גרועה.. את לא במקום של לוותר את לא במקום של לתת אמון אבל אני רק מודיעה לך חד משמעית שברמה היפוטתית.. יש חיים אחרים והם יכולים להיות שלך שמחה.. אהבה הערכה .. כבוד.. נתינה וקבלה.. שלום.. יציבות .. איזון ומעל הכל הגשמה! הכוונה והנכונות בידים שלך אני מחכה לך.. לזמן שתעיזי לשינוי הזה מעבר לזה השמיים מדברים .. הם צורחים עכשיו! השמיים מוקפים בכוכבי השינוי יותר מתמיד וזה תוקף את כולם והם מאוד אלימים כבר כמה קפצו מהחלון .. ממש מהמם.. ואני בטוחה שבימים האחרונים היו עוד התאבדויות .. או נסיונות כי זה הקטע הכי קריטי למי שזה פוגש אותו הוא פשוט נדחק לקיר והוא צריך לבחור על אף שהייתי אומרת שהבחירה הזאת מעוררת בי שנאה וחלחלה כאחד וויתור לכוח שלנו ולמה שעוד יכול להיות לנו.. אפילו שאני עשיתי ופעלתי אותו דבר אבל גם עצרתי את זה וזה כבר הכוח שלי וזה רק אומר שזה באמת אפשרי... ואני בהחלט מאמינה שאת יכולה לעצור את זה! זה לא מפתיע אותי שרע לך עכשיו וזה לא מפתיע אותי שדוגר בך הרצון להשתנות. אני שמחה על מה שכתבת סוף סוף אני שומעת את הצרחות שלך בירור אבל אני מודיעה לך שזה שזה יצא לאוויר העולם אפילו שזה אינטרנט .. זה יביא לך את השינוי .. את הדרך.. את תדעי מרגע זה מה כבר יהיה עלייך לעשות .. ואל תוותרי על החיים שלך כל כך מהר כי את תחזרי לכאן ובגדול! ואם תרצי אני מוכנה במידה האפשר להיות שותפה לזה .. (לשינוי) המון אהבה ולילה טוב.. שמרי עלייך הילה

הילה-למה לא? אני אשמח לרקוד איתך :-) טראנסים? סלאו? שקט? :-p אני יודעת שאפשר אחרת..יודעת שיש עולם שלם שמחכה..יודעת שהאושר נמצא שם איפשהו וכן..אני כן צוחקת לרוב..אולי מהתחמקות..אולי מהדחקה..אולי מייאוש..אני מאוד צינית ומאוד צוחקת על דברים..ואולי זו מן בריחה אבל זו ההתמודדות שלי כיום. יש מקום לשינוי השאלה עד כמה יש רצון וחשק? כמה כוח? אני אשמח אם תהיי שותפה אפילו בשמחה. אלי-אני בת 19 <חיילת מתוסכלת :-)> אני התחלתי טיפול..הפסיכית לא יודעת עדיין את סיפור חיי ובקושי התחלנו לדבר.. מחכה לראות.. הניסיון שלי לא היה טוב בעבר וברחתי דיי מהר אחרי 2 פגישות בערך עם כל פסיכולוג <שהיו 2 סה"כ> אני ממש לא יודעת איפה אני עומדת כרגע, לפעמים אני מפחידה את עצמי, מרגישה ללא שליטה עד שמישהו מביא לי סטירה ומוציא אותי מהעולם שאני שוקעת בו. שמחה שאתן כאן. תודה שאתן כאן. {{{{{{{{{{{}}}}}}}}}}}

ריגשת אותי עד עמקי הנשמה ההמומה! אור ואהבה. המתוסכלת הניצחית.

כתבתי לך למטה, בהודעתך הקודמת...בבקשה תקראי. ותגיבי. ואני מקווה שאת בסדר עכשיו. לילה טוב, אלינור.

טוב אני כבר הלכתי לישון אז לא הספקתי לראות את התגובה שלך רציתי רק לומר שאני רוקדת פלמנקו .. ומודרני המון שנים ואני ישמח לעשות איתך משהו תרפויתי אם תרצי ומה שניסיתי להגיד זה שאפשר לקחת את הדברים למקום אחר ואל תאמרי נואש.. הטיפול הזה לא עבר מספיק.. מעבר לזה שאני ישמח לדבר איתך באופן אישי הטלפון שלי הוא 0545298599 אל תתבישי ברצון רב... אולי אני יוכל לכוון אותך לעוד גורמים במידה והטיפול הזה לא עוזר לך על אף שצריך לתת לזה זמן וצ'אנס ולעיתים מרחב תרגישי טוב.. אני מאחלת לך המון שמחה ושכל זה יוביל אותך רק למקום הרבה יותר טוב... המון אהבה שלך הילה

שלום! תודה לך על החיזוקים!!! בקשר למח אחד קראתי את ה'מסר', אבל עדיין לא כל כך הבנתי מה זו השיטה הזאת. זה בדיבור? זה פיזי? מה עושים בזה? למה זה עדיף על פני דברים אחרים? זה יכול להוות בשילי תחליף לטיפול פסיכולוגי? אני מרגישה שאני לא מרפה עם השאלות והכניסה לפורום, אבל החלטתי שאם אני צריכה מידע וזאת דרך טובה להשיג אותו, לא אכפת לי... אלפי תודות ולילה נפלא, שיר.

על מוח אחד... אני מבקשת שתתקשרי ליהודית .. היא מטפלת בשיטה והיא תסביר לך מכל הלב מה זה אומר.. 03-5273814 אני מעדיפה שהיא תעשה את זה כי זה הכי נכון היא בעלת המקצוע והיא יכולה להסביר לך את זה במישורים שאני פחות יודעת כי אני אף פעם לא למדתי אותה אלא שכן רק חוויתי אותה וזה ללא ספק הדבר היותר חזק במישור הטיפולי שחוויתי אי פעם דבר שני זה הרבה יותר חזק מטיפול פסיכולוגי במידה ואת הולכת על זה .. אבל זה משהו שמצריך עבודה לפחות של שנתיים שלוש בניגוד לטיפול פסיכולוגי את תראי תוצאות מהירות .. זה גם דיבור.. זה גם עבודה עם מגנט.. מוסיקה ועוד תרגול פיזי שקצת קשה לי לתאר במילים.. אני הייתי מציעה שלפחות תתנסי בזה פעם אחת כדי לראות מה זה .. זה מאוד נעים ונחמד.. ולא תמיד קל והפלוס המאוד גדול שאת לא צריכה לשפוך את כל ההיסטוריה שלך אלא עבודה ממוקדת לפי מה שהגוף שלך דורש.. ומה שצירפתי מסביר פחות או יותר מה זה עושה מבחינה מעשית לחיים שוב אני ממליצה לך בחום רב תתקשרי ליהודית .. היא תשמח לדבר איתך ואפילו לכוון אותך לכאן או לכאן... המון אהבה שלך הילה

כפי שכתבתי לך בהודעה האחרונה שלי שלא הגבת אבל חפיףף... רשמתי שפעם ראשונה שהקאתי בזמן הזה אז הקאתי גם דם וגם יש לי דם בצואה. הייתי היום בפעם הראשונה אצל גסטרו וסיפרתי לרופאה את כל האמת ועל הנפיחות אז היא אמרה לי שכזל זה בגלל שאין לי מחזור ושיש לי הפרעת אכילה את זה אני יודעת ושאני עם רגל אחת באנורקסיה ושאני במצב טוב יחסית ושאני צריכה להחליט עכשיו איפה אני רוצה להיות...הרופאה הפנתה אותי לדיאטנית וגם לפסיכולוג הכי חרא זה שאני לא רוצה לפסיכולוג בגלל שאני יודעת שאין לי מה להגיד לו אבל אני בכל זאת יילך אחרי הכל בריאות הנפש הכי חשוב...אני ינסה אין לי מה להפסיד... והרופאה אמרה לי שהכי חשוב פסיכולוג בגלל שכל זה בא מהנפש את זה אני יודעת... ובקשר לדימומים והכאבים שיש לי אז ביקשתי ממנה שתשלח אותי לבדיקת גסטרוסקופיה בהתחלה היא לא הכי רצתה ללת לי הפנייה אבל בסוףף היא נתנה לי... אני מפחדת לעשות את הבדיה הזאתי היא נראית לי מ'זה מפחידה...:( מה את ממליצה לי לעשות תבדיקה או שלחכות עם זה קצת זמן? כמו שאמא שלי אומרת ללכת קודם כל לפסיכולוג ולדיאטנית ואז אחרי קצת זמן לראות מה מצבי ואם המצב ישאר אותו דבר אז ללכת לעשות תבדיקה... התשובה שלך מ'זה חשובה לי אין לך מושג עד כמה...אני רוצה סופסוףף לצאת מהמצב הזה והנה הגיע הזמן...:) אוהבת בננית...

לא לוותר על פסיכולוג! זה לא פחות חשוב זה תהליך וזה לא הוקוס פוקוס אבל זאת אפשרות מאוד רצינית להבין דברים באמת ולשים לזה סוף.. מעבר לזה את יודעת שיש את הקינסילוגיה מוח אחד שהיא שיטת טיפול אדירה אבל זה כבר עניין שלך .. בכל אופן על פסיכולוג לא מוותרים ודיאטנית .. תפריט מאוזן מאוד חשוב אבל זה החלק הקוסמטי ולא העיקרי.. כי אח"כ הוא זורם אם משלבים אותו.... אם הוא במקום טיפול פסיכולוגי זה לא יעבוד.. כי הפרעת אכילה לא קשורה בכלל באוכל....נשמע דפוק אבל זאת האמת! המון אהבה שלך הילה

איזה מזל שיש לי אותך פה...נשבעת כבר חשבתי לוותר על הבדיקה הזאתי... אבל כמה שאני מפחדת אני יעשה אותה ואני יסיר ספקות הגיע הזמן סופסוףף... ובקשר לפסיכולוג אני יילך אני ינסה לא יקרה כלום אם אני ינסה...אפשר רק להרוויח... בעזרת השם אני יצא מכל ההפרעה הזאתי ואני יחזור לחיים הרגילים סופסוףף אני יתחיל לחיות...כבר מעכשיו התחלתי קודם לא הייתי יוצאת מהבית אפילו לביצפר לא הייתי הולכת מרוב שהייתי בדיכאון אבל עכשיו התחלתי לצאת כל יום והתקרבתי לאותם אנשים שהתרחקתי מהם ואפילו אנשים חדשים אפילו שאפשר להגיד שבזמן האחרון טוב לי... אבל עדיין אני אוכלת יותר מידי...וזה לא גורם לי נקיפות מצפון זה כבר טוב...:) אני יעדכן פה אחרי הבדיקות עוד שבוע ככה...בעזרת השם... הילה תודה על הכל עזרת לי וכל זה בזכותך...אין לי מילים עלייך והייתי שמחה להכיר אותך ולהודות לך על הכל... אוהבת בננית...

דבר ראשון-נכון יש לנו כינוי דומה בערך!!!...חח דבר שני-תודה שהיתיחסת וענית לי....אבל בכול זאת אני ישמח עם גם יהלה תעני על השאלה!!!.....את צודקת במה שאמרת!!!....ותודה על העצה!!! גם את תרגישי טוב! מככול הלב....."לינוי"!

נשיקות....

צהריים טובים לכולן!! הילה - איך המרגש? יש לך מייל ממני. מאיה - מה קורה איתך? אל תעלמי לנו. חזרו אלייך מאיכילוב? איך את מרגישה, מתוקה? תעדכני בבקשה. רק בריאות וחיבוקים חמים, אלינור.

אני עוד בבית :-( אבל זה כבר מתחיל לעבור.. המבין יבין.. ביי איך את ?? אני הולכת לקרוא נשיקות הילה

{{{{{{{{{{{{{}}}}}}}}}}}}}}}}}}

ביתי כבת שנה מסרבת בכל תוקף ואף מגיבה בהקאות כאשר נותנים לה לאכול אכול מוצק. כל הכלכלה היומית שלה מבוססת אך ורק על מרק טחון (כמו שעושים לתינוק בן חצי שנה )וסימילאק. כל דבר אחר לא מתקבל לאחר שיחה עם אחות טיפת חלב, הופניתי לפסיכולוג עם הילדה כי יכול להיות שמדובר בבעייה פסיכולוגית. אני מאוד טרודה מהנושא ואף נכנסתי למן מרה שחורה חגביי העניין מה הפתרון לבעייה כזאת? האם יעזור פסיכולוג?האם סופי שמדובר בזה?

שלום לך, את צריכה לפנות לרופא ולערוך בדיקות רפואיות לפני שמחליטים שזאת בעיה פסיכולוגית. איך האחות לא אמרה לך את זה? יכולות להיות הרבה סיבות, גם פסיכולוגיות, אך קודם יש לשלול בעיה רפואית-פיזיולוגית. רק בריאות, אלינור.

עצם זה שהיא מסכימה לאכול מזון נוזלי מרמז על כך שהבעיה היא גופנית-פיזיולוגית. אנורקסיה אצל תינוקות מתבטאת בכך שהם לא מסכימים לאכול כלל. זה די נדיר, אך קיים, והסיבה לכך היא שהם מושפעים מהתנהגות אמם. האם את סבלת/סובלת מהפרעות-אכילה? בכל אופן - לא נראה לי שמדובר כאן בבעיה פסיכולוגית. פני לרופא. כל טוב לך ולבתך, אלינור.

הפרעות אכילה ?? את אוהבת את הבת שלך?? האם ההריון היה תקין? האם קיבלת את ההריון הזה באהבה ?? האם בן הזוג שלך תומך והיה תומך בזמן ההריון ולפני?? האם החיבור ביניכם מוצלח?? האם רצית בהריון?? את בטח חושבת שאני מטומטמת עם כל השאלות שלי אבל אני רוצה לומר לך שהייצור שאת מחזיקה ביד גאון ולא רק זה הוא רואה דברים ברמה אל חושית .. דברים שאת כבר שכחת לראות .. היא בדיאלוג עם זה.. והיא מרגישה וקולטה הכל .. הזנה שווה חד משמעית אהבה !!!! וכשהערוץ הזה לקוי הפעוטה שלך תדחה בכל דרך אפשרית כדי לעורר אותך או את בן זוגך לצרכים שלה .. זה פשוט ככה עכשיו יכול מאוד להיות שאני טועה ובגדול ומה זה אומר.. יכול להיות שהיא נשמה מאוד עתיקה עם שיעורים מאוד לא פשוטים ברמה הרוחנית .. יכול להיות שהיא בתור נשמה מתנגדת להווייה הקיומית שלה.. אני יכולה לבדוק לך את זה דרך שם ודרך תאריך לידה כולל השם המלא שלך.. ותאריך הלידה שלך.. מעבר לזה .. ברמה המעשית את צריכה לגרום לה להרגיש שאת רוצה שהיא תחייה .. שאת רוצה לתת לה .. שאת רוצה להעניק לה מקום.. אני בטוחה שאת כבר תביני לבד.. מה זה אומר... להקשיב לה .. ללטף אותה .. מגע מאוד יכול לעזור.. מוסיקה נעימה .. היא תקלוט את זה .. מעבר לזה שבואי לא נדבר רק על החלקים האלה .. אולי פשוט צריך לבדוק אותה פיזית .. ללכת לרופא למי שמבין ברמה הפיזית לפחות אולי המזון שהיא אוכלת לא מתאים לה זאת גם אפשרות חוץ מזה את חייבת לגרום לה להרגיש ביטחון ואת תראי שזה ישתפר.. אני רוצה יותר שתספרי לי על ההווי המשפחתי שלכם באמת ואז אולי אני יותר יוכל לכוון ולעזור לך כי הלא ברור שהיא מרגישה וקולטת הכל ואוכל והימנעות ממנו קשורים בכך .. זה עדיין לא נקרא הפרעות אכילה זה משהו אחר אבל זה לא באמת חשוב... לטפל בזה במקרה הזה רק קינסיולוגיה מוח אחד... תכתבי לי למייל במידה ואת רוצה סודיות [email protected] המון אהבה שלך הילה

להילה היקרה!!!! יש לי שאלה אני חושבת שאני יודעת בערך את התשובה אבל מעדיפה שתסבירי לי בפירוט! שאלתי היא: *עם לא אוכלים בוא נגדי בתקופה של חודש ימים 30 יום.ובאותה תקופה אוכלים למשל ביום רק ירק פרי או משהו כזה ורק שותים אז מה יכול לקרות?....מה הנזקים שנגרמים לגוף ובכלל?.... תודה שאת כאן!!!....באהבה רבה "לינוי"

קודם כל - ברוכה הבאה לפורום! דבר שני - בחרת כינוי דומה לשלי... דבר שלישי ועיקרי - את יודעת טוב מאד שזה רע מאד לאכול רק פרי/ירק ביום ולשתות מים. אז למה את שואלת? את רוצה לדמיין את התהליכים שיקרו בגוף שלך? את רוצה לדמיין איך תרזי? את רוצה לפנטז על זה? עצתי לך - איכלי קטן ומסודר, כי הכמעט-צום הזה ייגמר בבולמוס אדירים שיעיף אותך לתחתית הדיכאון, וגם אם תנסי להקיא אותו - זה לא ממש יעזור לך. לתשומת לבך. תרגישי טוב, אלינור.

הי מתוקה .. תקשיבי בעקרון את יודעת יפה מאוד שזה לא הכי בריא על אף שיש תאוריות שאם אוכלים מעט במשך חודש זה אפילו טיהור פיזי אבל לא נסתמך על התאוריות האלה כי הלא ברור שזאת הפרעת אכילה .. אני רק יכולה לומר לך שברמה הפיזית הגוף מתחיל להתרגל למינונים קבועים ואם זה המינון הקבוע שלך .. הקיבה מצטמקת.. כשאת תאכלי את תרגישי כאב.. עייפות .. נפיחות.. אי יכולת לספוג ולעכל בטווח רחוק יותר... באמת .. שמרי עלייך ואל תשחקי יותר מידי בגוף שלך הוא יותר חכם ממך ולא שאני מנסה לרמוז לך שאת טיפשה .. שכן הפרעת אכילה היא בעיני סוג של גאונות חסרת תקדים ...אבל בחיים הקיומיים האלה הגוף חייב לתפקד כדי להגשים את מהות הנשמה שלך . ואם את מתנגדת .. הוא עושה הכל כדי לשמור על עצמו עד שהוא לא יכול כי את לא מאפשרת לו.. וזה בד"כ קורה אחרי הרבה זמן תלוי בכלי .. תלוי אולי אפילו אחרי שנה במידה והפיזיות שלך חלשה ... המון אהבה שלך הילה

:-(

חמודה שלי, גם אני לא רוצה יותר וגם לי נמאס מ-ה-כ-ל... וגם אני זעקתי עד השמים - אבל אין עונה... אז בואי ותכתבי בדיוק מה את מרגישה, ונראה אם נוכל לעודד אותך קצת... ספרי על עצמך, האם קרה משהו באופן מיוחד היום/אתמול? רק בריאות, אלינור.

בכל אופן תודה על התגובה..בהחלט אין עונה ואין שומע ואולי זו גם אשמתי..אני צועקת והפה זז אך המילים אינן יוצאות.. כן קרו הרבה דברים באותו יום וכמעט וסיימתי את חיי אך משהו עצר בעדי ותפסתי בו חזק. לא יודעת מהו אך כנראה שהוא גדול ממני ורוצה בחיים. לפעמים צד המוות משתלט כל כך חזק שאתה מחפש רק דרכים לסיים ולברוח.. היה לי קשה. ואולי גם עדיין :( תודה שאתם כאן.

תודה רבה על כול מה שכתבת לי!!!...הכול נכון את צודקת! וגם אני רציתי להגיד לך שאני מאוד מעריכה אותך על כול מה שאת עושה בפורום הזה על זה שאת עונה ומיתיחסת!!...שתדעי שאת נותנת המון תקווה והרגשה טובה מאוד!!! עזרת לי להבין כמה דברים הרבה יותר טוב...ואני באמת חושבת שהפרעת אכילה נותנת תחושת בטחון.השגיות את מרגישה שיש לך על מה לישלוט..!!! למרות שהכול אשלייה אחת גדולה שרק גורמת לנזק עצום...! אני חושבת שבאמת כדאי לי להתחיל ללכת לפסיכולוגית היא יכולה לעזור לי וניראה מה יהיה....לא כדאי לשלול דברים מראש!!! ובקשר לאמא זה באמת לא בוער שאני ירגיש מוכנה לדבר איתה זה הדבר הראשון שאני יעשה!!...אני מקווה שהכול יסתדר.....ושרק יהיה טוב!! אני מאחלת לך את כול הטוב שבעולם ותודה על הכול באהבה רבה"לינוי"....!

את מבינה את הדברים נכון עם הרבה בגרות ופיקחות ואני מאמינה שהכל יקרה בעיתוי המושלם ואת תיצאי מזה תקחי ברצינות את הריפוי שלך כי את חשובה הפסיכולגית צריכה להיות בעדיפות ראשונה עכשיו.. לקחת את זה צעד צעד.... המון אהבה המשך יום נפלא.. הילה

ערב טוב הילה, אני מקווה ששלומך טוב. קודם כל אני רוצה להגיד לך שאני מעריכה אותך כל פעם מחדש על מה שאת עושה בפורום הזה וכמה שאת נמצאת פה. זה בטח דורש מלאכוחות נפש, וזה מראה בעיני על חוזק גדול. לשאלה שלי- פתאום הלילה נתקפתי ביצר לנשנש ואכלתי כל מיני שטויות בהתלהבות מאוחר בלילה. זה קורה לי מדי פעם (לעיתים רחוקות) ובעיקר לפני מחזור. אני רואה שזה דבר שקורה להרבה אנשים, יצר חזק לאכול לדברים מתוקים וכו'. כשזה קורה לי אני נחרדת, וזה קצת מבהיל אותי, בעקר לאור ההתעסקות המחודשת שלי בנושא. בגלל שהייתי אנורקסית, אז עכשיו כל פעם שיהיה לי התקף נשנושים ואני ארגיש שהיצר שלי גדול ממני זה יוגדר כבולמוס ויהיה פתולוגי? אין גבול שבו אנחנו נהיים אנשים 'נורמליים' וגם התקפי אכילה הם דבר לא טוב, אבל נסלח? אם אני לא מצליחה לרזות זה עדיין בגלל האנורקסיה, או שכבר הפכתי להיות ככל האדם, נהנית מאוכל ולפעמים מגזימה ומתקשה לשבור הרגלים? תודה ולילה טוב

אני עושה את זה מכל הלב.. מרגישה מחוייבת ושזה לא פחות חשוב מהעבודה שאני מרוויחה עליה את לחמי אני אפילו יאמר שזה מבחינתי הרבה יותר חשוב מכל דבר אחר שאני עושה בחיים שלי ואני עושה המון. על אף שלעיתים קשה לי כי זה מעמת אותי עם כל מיני חלקים שבתוכי שלא תמיד היו לי עליהם תשובות שכן אני היום מחוץ לזוועה הזאת אבל מרגישה שותפה מלאה ביצירה שלה וכאחד בהחלמה שלה. ואני רוצה בהחלט לשמש דוגמא למשהו אחר כפי שכבר הבחנת.. בקשר למה שתיארת.. אני חושבת שלפני מחזור זה הכי טבעי והכי נורמאלי החשק למתוקים.. סוכרים .. פחמימות אולי אפילו מלוחים .. גם לי זה קורה והפסקתי להתרגש מזה ולהיאבק בזה הייתי מאוד נבהלת כשזה היה קורה ואז שמתי לב שאחרי יומיים זה נרגע עם קבלת המחזור.. ואז הבנתי שזה פשוט צורך מסויים והאיפשור לספק את הצורך הזה לעיתים מונע בולמוס מיותר לחלוטין רק מעצם זה שאת הכנסת לעצמך למוח שמותר לך בימים האלה לאכול כמו שאת היית הכי רוצה להתפרע.. אגב את יכולה לעשות ניסוי ... כשזוללים בזמן מחזור לא מעלים גרם אחד במשקל ככה זה .. זאת עובדה!תאכלי מה שאת רוצה ותבדקי במשקל .. את לא תעלי! ההשתוללות של ההורמונים בהחלט משפיעה על כל מנגנון הרעב והוא נרגע אחרי המחזור... זה טבעי לגמרי שאחת לכמה זמן יש צורך לאכול יותר .. הגוף תמיד מאזן את עצמו כך אני לפחות מאמינה... אני חושבת שלעיתים זה גם קשור ללא ספק למצב הנפשי שלנו .. לא תמיד אנחנו באמת רעבים... אבל עדיין זה לא נקרא הפרעה.. אני רוצה שתנסי לתרגל הקשבה לגוף שלך מתי את מרגישה רעבה...ומה קורה סביב הרעב הזה עם יש תחושת מסויימות .. קרה משהו.. משהו שאת רוצה.. אכזבות.. עיכובים... חוסר סיפוק.. מה קורה בבטן שלך .. האם את מרגישה רעב בבטן שלך או במוח... או דרך העיניים... אני חושבת שזה תרגיל לבחון מה קורה לך .. מודעות וגם פוטנציאל לשינוי במידת הצורך... אל תיבהלי.. אבל אל תכניסי את עצמך למצב של פאניקה שבגלל ההתנהגות המסויימת הזאת את תהיי מאוד מאוד שמנה או שהגוף שלך יאבד את הגבולות שלו... הגוף מסתגל..ומתאים את עצמו במידה ואת מרגישה צורך לאכול כל הזמן זה כבר יותר מדאיג... גם בגלל כל מיני חסרים שאולי יש לך ותצטרכי לבדוק אותם דרך בדיקות דם או רשתית של העין... ובהתאם להזין את התזונה שלך בצורה כזאת שתהיה מספקת וכשהיא מספקת באמת אין צורך לזלילות האלה בתנאי שאין התערבות רגשית נפשית...שזה בפני עצמו קשור למציאות עצמה ואיך את ביחס אליה.. האוכל במקרה הזה הוא כמו שעיר לעזעזל.. לא מרגישים כשאוכלים במצבים האלה .. אנחנו עסוקים בתענוג ומתרחקים לגמרי ממה שבלל יצר את המערבולת הזאת וזה לא יעיל! אני חושבת שהקושי שלך הוא יותר ברמת הפרידה שלך ממה שהיה .. אני לא יודעת אבל מתוך כל מה שכתבת לי זה מה שהכי הרגשתי .. שקשה לך מאוד להיפרד מהעובדה שהיית אנורקסית ושאולי יש לך זיקה לא מודעת לחזור לשם?? אני לא יודעת אבל שווה לבדוק את זה ... אגב אולי הגוף שלך רוצה לגדול.. אולי הגוף שלך מבקש ממך להתחזק....תקשיבי לו הוא יספר לך בדיוק מה שאת צריכה.. הוא פשוט מדהים!.. תני בזה אמון את לא תתאכזבי אני מבטיחה לך.... בכל אופן תהיי עם היד על הדופק.. המון אהבה מברכת אותך ביום נפלא מזמינה אותך להמשיך לכתוב בכל עת שתרצי שלך הילה

רציתי להוסיף שיש עוד משהו גדול בכל מה שקורה בפורום הזה מבחינתי והוא הפירגון ההדדי זה המון דלק.. פשוט אני מרגישה שזה זכות לקבל את כל המחמאות והתחושה הנעימה שאפשר לדבר ולהפסיק לפחד מכל השדים האלה שעד היום אימללו את החיים של כולם .. לפחות לדבר על זה .. נכון שבסופו של דבר כל אחת מאיתנו תצטרך להיות נאמנה לשינוי שלה או שלא אבל עדיין זאת הזדמנות פז ...אני מאוד מאוד מעריכה ומשתדלת להעביר את זה הכי אנושי והכי אמיתי שרק ניתן.. כי זה חשוב לי ובשביל כל אחת מכן כולל אני להרגיש שיש מישהו שמקשיב .. שיש מישהו שבאמת איכפת לו.. אגב אני ממליצה להיכנס גם לפורום של לימור שורני דרך YNET היא מקסימה וגם נותנת המון... וכל מה שכבר אמרתי זה המון סיפוק לחוות את זה .. ועם זה בא החשק ובא הכוח אני תמיד ממליצה לתת כמה שרק אפשר כי זה באמת נותן המון כוח. אז המון אהבה לא יודעת הרגשתי שאני צריכה לכתוב לך את זה ... מצפה לשמוע ממך שלך הילה

כרגיל אני בשני חלקים מצטערת...פשוט אני קוראת כמה פעמיים את מה שאת כותבת לי ואז ניזכרת בעוד משהו שרציתי לכתוב לך! שתדעי שאני לא מזלזלת בטיפול להפך אני חושבת שה דבר טוב מאוד...ועובדה..העובדות מדברות בעד עצמם.....זה עוזר לאנשים רבים מציל אותם מבעיות רבות. מובן שבמקרה שלי 10 מפגשים זה כלום כמו שאמרת וגם שבהם לא סיפרתי את מה שבאמת מעיק עליי. נכון אמרת שב10 מפגשים הירא רק למדה להכיר אותי ואני ישאר ברחתי. אולי..מהפחד באמת של מה יהיה? מה היא תגיד? מה השלב הבא? ועכשיו אני ממש מצטערת שלא הערכתי את זה יותר. ואת צודקת בקשר לזה שאולי בגלל שאין לי הרבה אמון באנשים-משום מה?! אני פוסלת דברים מראש. וכמו שאמרת שלא צריך לפחד עם לא יודעים את הסיבה לבעיה! וזה הדבר שהכי הכי מטריד אותי מה הסיבה לכול זה למרות שכמו שאמרתי יש לי כיוונוים אבל אני באמת צריכה לחשוב עוד הרבה! באהבה רבה "לינוי"

שאם ההחישפות הפחד נהיה יותר ויותר קטן החושך הזה והמפלצות מתחילות להיעלם עם הדיבור הראשון את תהיי מסוגלת יותר ויותר להכיל.. לקבל.. לראות...בדרך אל השינוי המיוחל אבל את לא תוכלי לנצח את הפחד הזה אם לא תעשי שום דבר כדי להעיז בכלל לראות אותו .. להיות שם מולו מבלי לדעת לאן זה מוביל.. פשוט להיות אני חושבת שזה שאת אומרת שאת מפחדת זה ענק.. זה צעד ענק להכיר בתחושות שלך ..אני מאמינה שמכאן גם ינבע השינוי שלך... ואת אולי גם תופתעי לטובה .. אולי זה יהיה שונה ואחרת לגמרי ממה שחשבת ודמיינת לעצמך .. ואת לא תדעי עד שלא תנסי .. ואולי את תגלי שבסהכ מפחיד לך מאוד לוותר על הפרעת האכילה כי היא מעניקה לך סוג של ביטחון?.. הישגיות?.. תחושת מוצלחות ?? אבל את חייבת להבין שזוהי אשליה ושאת התחשות היקרות האלה ניתן להשיג בדרכים אחרות מלאי סיפוק אמיתי וגם הבריאות שלך תהיה נפלאה ואיתנה ואלה הם הדברים החשובים באמת כי בלעדיהם את לא יכולה לעשות כלום. אז... בהצלחה הילה

אני ממש לא יודעת מה להגיד לך...כול מה שכתבת נכון ממש נכון!!! אני מצטערת לשמוע על כול מה שעבר עלייך ועל כול התהליכים שעברת בגלל הפרעות האכילה!!!וגם גאה בך מאוד על כך שיצאת מזה והיום את מנסה לעזור לבנות עם הפרעות אכילה!!!!! בקשר לזה שאני צריכה לדבר עם אמא שלי...את צודקת במיליון אחוז אבל אני לא חושבת שאני מוכנה עכשיו ללכת ולהגיד לה את כול מה שקורה לי ועובר עליי...אני צריכה לחשוב עוד קצת בשביל זה למרות שכמה שיותר מהר יותר טוב!!...אני מודעת לזה!!! ובקשר לפסיכולוגית את צודקת אני חושבת שפחדתי באותו זמן להכיר בעובדות ואולי בגלל זה ברחתי כולכך מהר!!!..באותו זמן אני חושבת שפחדתי בכלל פחדתי מהכול למרות שאני בעצמי לא יודעת מה כולכך מפחיד!..אבל פחדתי!.. ובקשר לבדיקות דם אני באמת יעשה בזמן הקרוב...למרות שאני יודעת שבדיקת דם לא יכולה להגיד הכול במדויק! ואני מאוד מאוד שמחה שאת יכולה ליהות לי אוזן קשבת!..זה חשוב לי.בכלל מאז שכתבתי לך אני חושבת הרבה יותר ובאזשהו אופן מרגישה רגועה יותר משום מה!...את לא יודעת כמה המילים שלך נכונות וגורמות לחשוב הרבה על הטוב והרע!... ובאמת יש דברים יותר אישיים שהיתי מעדיפה ליכתוב לך למייל אבל משהו לא מסתדר לי שאני שולחת אולי אני לא ממש יודעת להישתמש בזה! תודה על הכול!!!! באהבה רבה "לינוי"

בואי נעשה דבר כזה ... נשים את הפחדים בצד ליום אחד... תגשי לפסיכולוגית .. תבקשי ממנה שתהיה הכי רגישה אלייך כי את צריכה לספר לה משהו חשוב תגידי לה שאת מאוד פוחדת ושאת זקוקה להרגיש מוגנת... תגידי לה שאת רוצה לעבוד על הנושא הזה ברצינות .. להבין מהו.. ותבקשי ממנה כמו חוזה שתתחייב במידת האפשר להיות שם לצידך .. לתמוך בך ובאמת באמת לנסות לעזור לך לצאת מזה ... אבל דבר ראשון תרפי... אל תתנגדי ואל תישארי לבד.. בקשר לאמא שזה יחכה עדיף שאת הצעד הראשון תעשי עם הפסיכולוגית ואולי דרכה תנסי לנהל דיאלוג משותף עם אמא .. זה מאוד עוזר.. ואני רק רוצה לחזק ולומר שברגע שמוציאים את זה לאוויר השד נמוג.. זה הופך להיות יותר קל .. על אף שההתמודדות הזאת היא רחוקה מלהיות קלה.... והכל בזמן שלו ובקצב הנכון אין מה להאיץ... תתמסרי לריפוי שלך כי את צעירה וחבל ליצור לך מציאות שתהרוס את חייך תעשי בדיקות.. ותמשיכי לכתוב ...אני כאן עם כל הלב כמה שאני יכולה מעבר לזה אני רק רוצה לומר שאני לא מצטערת על כל מה שעברתי אני חזקה היום ואי אפשר לשבור אותי וזה ללא ספק בזכות כל השנים האלה שהעניקו לי את הכוח המופלא הזה להיות ולהעיז שוב לקחת חלק מלא בחיים האלה עם שמחה ועם משאלת לב אחת להיות שלווה ושלמה עם מי שאני כמו שאני לא פחות ולא יותר. ואני מאחלת לך את אותו דבר שיקרה לך בחיים האלה עם כל הלב שלך יום טוב הילה

איפה את?? הכל בסדר?? תהיי בקשר חיבוק.. המון אהבה תעדכני מה קורה שלך הילה

מצטערת שנעלמתי לא ממש אם כוחות לדבר פשוט אין מילים....

אני מקווה שחזרו אלייך מאיכילוב... את בטיפול?? תרגישי טוב מתוקה ... אם את רוצה לדבר איתי תנסי דרך הפלפון .. אין לי כרגע מסנג'ר.... המון אהבה שיהיה לך יום נפלא... חיזוק.. שלך הילה

כרגיל אני כותבת בשתי חלקים חח..... רשמת לי שכדאי להיבדק ולראות עם הכול בסדר ועשיתי בדיקת דם ליפני 5 חודשים ואמרו לי שהכול בסדר...אז את חושבת שאחרי תקופה כזאת כדאי לעשות שוב בדיקת דם?!...כי הרבה מים עברו בנהר מאז...ואני גם חושבת שמשהו לא בסדר אצלי אני ביכלל לא מקבלת מחזור. יש לי כבר הפסקה של שנה ומשהוו...ואני ממש דואגת! ויש לי שאלה אלייך בתקופה שהתחילו לך כול ההפרעות אכילה היית הולכת לבה"ס רגיל?! תודה שאת מתיחסת ועונהה...זה עוזר לנו מאוד!! באהבהה..."לינוי"

לשאלותייך.... לא הלכתי לבי"ס בקושי למדתי .. הייתי חסרת שקט.. רועדת.. מפוחדת.. הייתי אדם אחר בבית .. אדם אחר בביס בבית הייתי מפורקת בביס הייתי כמו פנטר וגם לא תמיד ובפעמים שלא פשוט לא הלכתי הייתי במצב רע ואני מצטערת על זה מאוד.... הייתי סובלת מכאבי ראש ומקוצר נשימה בגלל התעלות שניסתמו בגלל ההקאות.. הסינוסים שלי...תמיד יצרו לי מצבים של דימומים ואישפוזים בלי סוף רק מכל הנזקים שהפרעת אכילה יצרה לי.. וזה היה בתיכון וגם לפני התיכון הייתי משקרת ואומרת שהיה לי כאב ראש.. זה לא היה סיפור עם הראש שלי מה שגם היה נכון אבל לא בגלל שכאב לי הראש....באופן שהצגתי את זה כל הזמן הייתי חולה והייתי מביאה אישורים שהיה לי שפעת בזמן שהיה לי דימומים מהוושט ולא סיפרתי את האמת ואני מצטערת על זה כי יכולתי לחסוך לעצמי הרבה שנים בגלל שהתביישתי נורא.. ופחדתי פחד מוות הייתי מסתגרת במקלחת מפעילה את המים ומקיאה דם.. כי נזקקתי לשחרר את הרגשות שלי .. הרגשתי אשמה על הרבה דברים וזאת הייתה הדרך המעוותת שלי לשחרר ולהעניש את עצמי בעיקר... הייתי רזה .. היית מלאה הייתי רגילה הייתי מדוכאת שחבלז אי אפשר לגמרי עד הסוף בתיכון היה להבין שיש לי הפרעת אכילה .כי הייתי שחקנית מעולה על אף שפעם אחת היועצת שמה לב.. בגלל שרזיתי באופן משמעותי .ואני השתקתי את הכל... הלכתי לפסיכולוגית .. גם אני סיפרתי לה בערך ואח"כ ההורים לא הבינו מה העניין " לבת שלי אין הפרעות !!!"הם היו יותר מידי מרוכזים בעצמם והם גם לא רצו להתמודד על אף שאמא שלי הרגישה שמשהו לא בסדר אבל יחד עם זאת היא הייתה אפטית לחלוטין אז אני עזבתי את זה בזמן שהייתי חייבת להתעקש.. בצבא הייתי אנורקסית קשה מאוד.אי אפשר שלא היה לראות זה היה מאוד ברור. ורק אח"כ קיבלתי טיפול נורמאלי שקלתי 44 אני מטר שבעים .. זה היה נראה מזעזע.. ולפי מה שהרופאים אמרו שקלתי עוד פחות כי השתן שלי היה מהול... ורצו לאשפז אותי ואני סירבתי... אחרי הפעם הזאת הייתי יותר בולמית שלוש אח"כ שוב אנורקסית כמה שנים בטווח של תת משקל לא רציני אח"כ אחרי האישפוז שוב ירדתי לאנורקסיה חריפה ואז התחיל המפנה הגדול שלי....החלטתי זהו!!! אני בטוחה שזה היה הזמן להחליט שכן לדעתי לא הייתי שורדת את החיים האלה אם לא הייתי מחליטה! אני רק היום בגיל 28 התחלתי לחיות ואני שמחה ועצובה באותה מידה ... בקשר לבדיקות צריך לעשות כל שלושה עד שבעה חודשים אחרי שבעה חודשים דחוף! חייבים לעשות כי אחרי כל שבעה חודשים הגוף עובר תהליך לטובה או לרעה .. וצריך לבדוק את ההתפתחות שלו לעשות בדיקה של מלחים .. ברזל.. פרטין (מאגרי ברזל).. בלוטות... אבץ .. מגנזיום.. כל ה B כולל 12 ו 6 ... תפקוד כבד וכליות וויטמינים.. סוכר.. המוגלובין.. ואת צריכה בעיקרון להגיד שיש לך הפרעת אכילה כדי שיתנו לך בדיקות רלוונטיות לנושא! תמשיכי לעדכן אותי המון אהבה שלך הילה

הילה קודם כל שלחתי לך מייל.. ודבר שני עשיתי בדיקות דם לפני 3 שבועות, חודש משהו כזה ויצא תקין ואם אני לא טועה אז את אמרת שהבדיקות לא תמיד עולות ומגלות דברים, והשאלה שלי היא אז מה לעשות? כי אני כן מרגישה חלשה פיזית ועייפות ובדיקת ברזל יצאה תקינה מה עושים כדי להרגיש יותר טוב למרות שכביכול לא צריך כלום כי הכל תקין?

גם אצלי הבדיקות יצאו תקינות חוץ מקצת חוסר בוויטמינים.. כשהלכתי לבדיקה דרך העיניים אמרו שכל מיני דברים אצלי נדפקו כמט הרחם, בלוטת התריס הכליה ועוד... למה להאמין??????????????

גון מתוקה....מה שלומך?? דאגתי לך אני מקווה שאת יותר טוב... ועכשיו לשתיכן... בקשר לבדיקת עיניים את יכולה להאמין לזה כי העין אומרת בדיוק מה קורה לך בגוף גם השיערה שלך שזה הכי מדוייק אם כבר מדברים .. בדיקה יקרה בטירוף!!!! בערך 1000 שח בדיקה... אולי אפילו יותר אני עשיתי אותה והרופא שלי נכנס לחרדה בגלל התוצאות.. שזה לא היה משמח בכלל זה אפילו הדאיג וזה לא הצחיק בכלל .. מה גם שבמקרה הגעתי לעשות את זה.. ולא נתנו לי הרבה זמן לחיות לפי הבדיקה... והאמת שזה מאוד חפף את המציאות בהתחשב לדופק שלי שלא היה סדיר ועוד כל מיני אבחנות שאני לא מאחלת לאף אחד! עוד בדיקות שיכולות לספר בדיוק מה קורה בגוף..... גם הציפורנים שלך גם כפות הרגלים שלך זה מדהים לראות את זה ודווקא רואים שם דברים הייתי אומרת הכי מדוייקים שאי אפשר לראות בבדיקות בגלל המורכבות של המערכת שלנו ובגלל שהחומרים האלה הם חלק מהגוף ויש להם עצבים והתנהגות מסויימת שיכולה להעיד בהחלט על ההתרחשויות בגוף. מעבר לזה שהגוף שלנו מדהים יש לו יכולת ריפוי מדהימה וסירקולציה מדהימה של ריפוי ומחזוריות של תיקון.. לעיתים אחרי הרבה שנים הפעולה הזאת נשחקת והוא לא מצליח לשקם את עצמו... חוץ מזה בלי שום קשר לשום דבר אתן רוצות שהגוף יעבוד כשורה? אז תטפלו בו!!!! לי יש תחושה שאתן מחכות לראות שאתן גוססות .. אני צודקת? בכל מקרה לשאלתך גון את יכולה להאמין לרישתית של העין זו בדיקה ממש טובה.. ולמה להאמין ?.? לקול הפנימי שלכן!!!! חוץ מזה תשמרו עליכן ותעשו הכל כדי שזה יקרה כי החיים האלה יקרים המון אהבה ויום טוב הילה

עינת מתוקה אני מכירה את העניין הזה עם הבדיקות אבל מה שיכול לעזור במצבים האלה זה דווקא המענה האלטרנטיבי דיקור.. צמחי מרפא....כי שם דרך הדופק שלך והלשון אפשר לראות בדיוק מה המצב שלך ואת החומרה שלו.... זה מאוד עוזר ואפשר לקבל את זה דרך הקופה זה תפור למצב שלך באמת אני ניסיתי וזה מאוד עזר ודרך הקופה זה ממש לא יקר כי טיפולים כאלה בד"כ עולים הרבה כסף... אני שמחה על מה שכתבת לי במייל החזרתי לך תשובה אני מחזקת אותך המון אהבה יום טוב חיבוק ענקי הילה

אני ממש שמחה שענית לי גרמת לי לחשוב על הרבה מאוד דברים!!! ורק רציתי לתקן אותך בקשר למה שרשמת לי שטיפול אצל פסיכולוגית במשך שנה לא יכול לעזור!! את צודקת. אני אפילו לא הייתי שנה הלכתי ל10 מפגשים בערך לא יותר! לא ממש אהבתי ללכת אליה הרגשתי שהיא רק שומעת את מה שיש לי להגיד ולא אומרת לי מה לעשות אני יודעת שאף אחד לא יכול ליפתור לי את הבעיות!...ממש לא אני היחידה שיכולה ליפתור לעצמי את הבעיות. אמרת לי לחשוב על דברים שמפריעים לי וכול זה כדאי להבין מאיפה כול זה נובע...ויש לי כיוונים של כול מיני דברים שמפריעים לי אני לא יודעת בידיוק מה הכי!!!...ובקשר ללכת לדבר עם יועצת בה"ס אני לא יודעת עם היא יכולה לעזור לי אני ביכלל לא יודעת מה להגיד לה!...ואמא שלי בכלל לא יודעת על ההפרעות שלי היא חושבת שהכול בסדר ואני יודעת שעם אני יספר לה היא לאתבין איך הגעתי למצב הזה ביכלל אני יודעת שהיא תעשה הכול בישביל לעזור לי אבל אני מיתביישת ופוחדת לספר להה...כי בתקופה שעשיתי דיאטה היא חשבה שאני יהפוך לאנורקסית וכול פעם דאגה שאני יאכל ולא יקרה לי כלום אז איך אני יבוא לה עם זה!!!.... ואני ישמח להיפגש איתך...הלוואי וזה יקרה!!חחח.. תודה שאת מתיחסת ועונה... באהבההההה רבההההה..."לינוי"

מזה חששתי \הייתה לי הרגשה שאמא לא באמת יודעת אבל זה חשוב אל תהיי יותר מידי בררנית וקובעת מראש מה יעזור ומה לא.. כי את לא באמת יודעת את חייבת לנסות 10 מפגשים זה כלום מתוקה במפגשים האלה סביר להניח שהיא רק התחילה מעט להכיר אותך ואת ברחת.. כי אולי זה מפחיד? לא מוכר? לא ברור? לאן זה מוביל? מעבר לזה זה עניין של תהליך כפי שאמרתי.. ואני כן רוצה שתחשבי על זה ברצינות אני מוכנה להיות לך אוזן קשבת במידה ואת צריכה .... ואת חייבת להתעמת עם אמא כי זה גם קשור באמא המצב שלך בלי להאשים.. רק לציין עובדה .. כי אם היא לא הייתה המקור לזה את היית מדברת איתה בלי בעיה.... מעבר לזה את צודקת אף אחד לא יציל אותנו רק אנחנו את עצמנו אבל כדי שזה יקרה תתפלאי לשמוע... מישהו יאמר לך משהו שיעזור לך להציל את עצמך.. מישהו יכוון אותך כדי להגיע למקום הזה וזה שונה.. אבל כדי שזה יקרה שאת תצילי את עצמך .. יהיה עלייך לתת אמון בסביבה שלך .. כי אנחנו תמיד משפיעים ומושפעים אחד מהשני... וזה חשוב.. את מאוד חכמה אני אפילו נוטה להעריך בגיל שלך הרבה יותר כי אתם הכי חכמים הכי נבונים הכי יצירתיים .. הכי כאלה שאפשר לדבר איתם.. לפעמים הייתי רוצה שהמבוגרים יהיו כמוכם... אבל אנחנו משלימים אחד את השני... אל תוותרי ואל תזרקי הכל לעזעזל כי את לא יודעת מה יהיה אל תפחדי לא לדעת... אני יודעת שמציקים לך כל מיני דברים תחשבי על זה תכתבי לי למייל אם זה יגרום לך להרגיש יותר בנוח אל תישארי לבד אבל חשוב שתטפלי בעצמך אני מבקשת שלא תזלזלי בטיפול הוא חשוב.. אבל הוא משתלם רק לאורך זמן המון אהבה חיוזק וחיבוק שלך הילה

לפעמים זה כ"כ מתסכל אתה נשאב לתוך הבור הזה וכל כך קשה לצאת ממנו אתה רואה את כל הידיים שמושטות ומתעלם, רואה את כל האהבה והאור וממשיך לסגת אתה לא יודע מה הסיבה בדיוק אבל יודע שאינך יכול כרגע לתפוס את הרגע ולבקש עזרה. אתה יודע שאתה נמצא שם בחושך כולך לבדך ללא איש..אתה שותק וסוגר את הדלתות, מציב חומות גבוהות כדי שאף אחד לא יוכל לפרוץ. אתה יושב בפינה שלך ומלמל מילים לאוויר, כמו מטורף ללא הבנה וללא רוח חיים. כמו זומבי, ללא מחשבות, הבכי מציף ואתה יושב עם הסכין תוהה אם לחתוך או לא, תוהה אם זה הפיתרון ואם כך יפסיק כל פעם לכאוב, אפילו רק אם לכמה דקות?! :-(

אני לא מאמינה בזה אבל אני חושבת שאפשר לקחת את הכאב למקום אחר.. לחתוך ורידים? נשמע לי גם כואב.. למות? הנשמה ממשיכה לחיות אז אין לאן לברוח מה שכן אפשר ללמוד לחיות אחרת עם זה ואת כן יכולה לצאת.. פעם אחת פעם אחת לתת לזה צ'אנס למשהו אחר לקרות .. תנסי לבדוק עם עצמך מה את באמת רוצה בחיים ולא מה את רוצה בעולם המתים כי בעולם המתים בטח תרצי להיות מאוד רזה.. להיעלם ולמות אבל בעולם של החיים תרצי דברים אחרים .. אולי להיות מפורסמת? .. אולי ללמוד... אולי חבר.. אולי ילדים .. אולי אהבה .. מה את אומרת? אולי יתעוררו כל מיני אכזבות .. ואז תשאלי מה הטעם<? אבל זה יכול להיות אחרת אם רק תאמיני.. תנסי ליצור לעצמך משהו נעים .. זה תרגול שאח"כ יהפוך למציאות על אף שאני בהחלט חושבת שלעיתים המקום החשוך הזה גם נעים .. הוא כל כך נעים שקשה לעזוב אותו.... כי הוא מוכר ואיך שהו יש למקום הזה לעיתים בעלות עלינו במצבים של חולשה אבל את חייבת להבין שלך יש כוח וזה המון וזה עניין שלך לאן את לוקחת את הכוח הזה זה יכול להיות רע וזה יכול להיות טוב כאחד! המון אהבה אני הולכת לישון אז לילה טוב ואני שמחה שכתבת מחזקת אותך וחיבוק ענקי אל תעשי שטויות !!!! הילה

_

אני לא יודעת עם ניסחתי את עצמי כולכך טוב בהתחלה...אני מקווה שתביני אבל רציתי להוסיף בקשר למה שכתבתי שיש ימים שבהם אני לא אוכלת כלום למשל ליפני כמה זמן צמתי במשך 4 ימים ורק שתיתי עד שהרגשתי שאני לא יכולה יותר ואז התחלתי לאכול כמו מטורפת!!!...אני מבינה את חומרת המצב ויודעת שמשהו לא בסדר אצלי אבל אני לא יודעת מה. הייתי אצל פסיכולוגית ולא דיברתי אתה כולכך על הנושא הזה אבל גם על הנושא הזה וזה בכלל לא עזר לי ממש לא!!!..... וכול פעם בימים שאני אומרת שאני לא יאכל אני אוכלת כפול אפילו עד שאני מתפוצצת ובא לי להקיא!.... מקווה שתביני את מה שכתבתי לך בשני חלקים ותעני לי כמה שיותר מהר! באהבה...."לינוי"

תמשיכי ללכת לפסיכולוגית זה עניין של זמן והרבה זה לא הוקוס פוקוס זה תהליך! אחרי שנה זה לא מספיק זמן .. צריך לפחות שלוש שנים .. דבר שני אם את רוצה לכתוב לי ישירות למייל שלי אז [email protected] בברכה רבה הילה

להילה המתוקהה!! אני חדשה פהה...וקראתי את כול מה שהבנות כותבות ואני מוקסמת מהדרך הניפלאה בה את מנסה לעזור לכול הבנות ולתת להם עצות בנושאים השונים!!! רציתי לספר על עצמי אני בת 15 ומשנה שעברה יש לי הפרעות אכילה עשיתי דיאטה ליפני חצי שנה שנה שבה רזיתי מאוד מהר 7-8 קילו אבל בחופש עליתי אותם בכלל בתקופה הזאת אני מנסה לחזור וליהות מה שהייתי אני רק אוכלת יותר ויותר אבל ממש בכמויות כול היום איך שאני קמה רק חושבת על אוכל..והדבר הכי גרוע הוא שאני ניגעלת מעצמי בצורה שאני לא יכולה לתאר במילים כבר בא לי למותתת!!!!!1 כי נמאס לי לחשוב על זה כול היום על אוכל אני לא יודעת מה לעשות כי אני רוצה לחיות ויש לי בישביל מי. אבל מה לעשות עם ההרגשה שלי...שאין לי חשק לכלום ובא לי למות!! כתובת האימייל שלי לא נכונה שתעני לי אני מאוד מקווה אני יתן לך את כתובת האיימל באופן אישי.

לינוי יקרה קראתי את שתי ההודעות... אני שמחה על ההצטרפות שלך ועל הנכונות שלך לא להישאר לבד אני חושבת שכדי שתדברי עם מישהו אולי עם יועצת ביס זה חשוב .. אני חושבת שאת צריכה לעשות בדיקות וקודם כל לראות שאת בסדר... מעבר לזה מתוקה את חייבת איזושהי עזרה לכתוב הרבה לדבר על זה.. מה חסר לך? מה את מרגישה שכואב לך ודרך האוכל את מבטאת את הכאב שלך? תחשבי על השאלות שלי ותעני לי אני בהחלט חושבת שצריך לערב הורים .. את חשובה ואני רק רוצה לזרוע בך אמונה קטנה שאפשר לחיות ללא זו הצרה כן .. צריך הרבה תרגול לשם כך אבל זה אפשרי.. ואני חושבת שאת כבר נמצאת באיזשהו תהליך שמוביל אותך עוד יותר להרס עצמי וחבל... וההלקאה העצמית לא לרצות לאכול ובסוף לאכול יותר נובעת הרבה בגלל הנפש שלך ומהקולות הפנימיים שלך כי אי אפשר להתקיים ללא אוכל.. והגוך שלך והנפש שלך דורשים זאת אני יודעת שאת יכולה לבד לספר לי מה זאת הפרעת אכילה \ אבל אני יכולה לומר לך שכדי לשבור את המעגל הזה חייבים לטפל.. ואני כן מעוניינת שתספרי להורים שלך לאמא שלך ותנסו לחשוב ביחד מה לעשות ... וכשתעשי את זה זה לא יהיה כזה מפחיד אולי אפילו מועיל ואולי דרך זה תמנעי שנים של סבל... את חייבת עזרה !!!! תעדכני אותי ואני ישמח לשתף פעולה גם אם את רוצה להיפגש .. המון אהבה ותהיי בקשר... שלך הילה

בלילה כשכולם ישנים ואת עדיין ערה את מרגישה אותו בפנים, מחלחל בתוכך, משתלט על כולך, ממלא את ראשך במחשבות מטרידות מאיים לפרוץ החוצה. זה הרגע בו את כמעט נכנעת. כל כך קל להישבר ולבכות המלחמה קשה יותר בחושך. אבל הדמעות לא זולגות כי אין טעם הן כמו טיפות קטנות באאוקיינוס- חסרות משמעות. המחשבות הן שיכולות להכריע. מחשבות שבמשך היום נסגרות מאחורי דלת ברזל, פורצות החוצה בזעם כשהלילה יורד. השינה היא דבר מבורך. את מחכה שהיא תבוא ותאסוף אותך אל תוך זרועותיה. אך הזהרי מלהיכנע לשקט שהיא מציעה השקט הוא זמני. כשתתעוררי, עדיין יהיה חשוך לא תדעי שעבר עוד יום אבל הלב יעיד... אצלנו בבית "אסור" לבכות, אסור להראות חולשה. בגלל זה נורא קשה לי לבקש עזרה. על פני השטח לא נראית חולה, אין לי מגבלות פיזיות. אז איך אני מסבירה שאני לא כמו כולם. לא כמו האחים שלי. אני לא מסוגלת להיות ספונטנית עם אוכל, לפעמים צריכה שישבו ויאכלו איתי....אבל אני לא חולה לפי ההגדרות שלהם אז למה יש לי צרכים מיוחדים? למה אני מתעקשת להתנות את ההחלמה שלי בהבנה של הסביבה? האם זה פשוט עוד תירוץ בשבילי לשמור על המחלה..... הכאב שלי הוא לא פיזי,הוא בלתי נראה, אז מותר לי לבכות?

אני חושבת שלהקשיב לקולות שלנו ולכבד אותם זאת מיומנות ... אני חושבת שכמה שיותר תכבדי את הקולות שלך ולא תסגרי את עצמך כבולה למה שנהוג או למה שלא לגמרי שייך לך..יטב בעבורך את מרגישה לבכות?? מדוע לא לבכות ? בשביל מה זה קיים אם לא לשחרר כאב.. או אולי שמחה? מדוע לא להרגיש בעצם? מי קבע שאסור? אני חושבת שהמיומנות להרגיש ולהישאר במקום הזה תחסוך ממך הרבה מאוד יסורים פיזים ונפשיים כאחד.. את רוצה לבכות?? תבכי!!! תצרחי!! תשמיעי קולות!!! נשמע רע? את כל הביקורת שבעולם אפשר להדביק על הבעת רגשות אבל אף אחד לא יכול להתכחש לעובדה שזה אכן משחרר לתת להם ביטוי כלשהו...ואף מרפא כאחד! רק אל תתאבדי.. רק אל תגוועי כי את יקרה וזאת זכותך מלידה להרגיש ולחיות כאחד! המון אהבה תמשיכי לכתוב את כותבת מאוד יפה... שלך הילה

ואפילו רצוי.. זה משחרר.. אני מאד יכולה להזדהות איתך..גם לפי המשפחה שלי אני לא "חולה". כי אני לא ניראת כמו שלד? כי אני כן אוכלת לידם לפעמים? אני לא יודעת אבל מזדהה. מותר לך לבכות וגם ביום... מחבקת. אין לי מילים יותר מזה. מרגישה כמוך. מצטערת. {{{{{{{{{{{{}}}}}}}}}}}

מה קורה לי פתאום? למה שוב אני מרגישה רע, שמנה ודוחה? למה שוב קרה לי שלא סתמתי את הפה ליום? ושוב כמובן יש לי נקיפות מצפון על זה למה שוב הבטן נפוחה? עוד יומיים יש לי תור לדיאטנית ואני מפחדת פחד מוות! נמאס לי, פשוט נמאס!!!!!!!

הי מתוקה לא נורא... היה לך קצת בלגאן בזמן האחרון זה לא סוף העולם תלכי לדיאטנית זה חשוב מעבר לזה אני זוכרת שכשאני הייתי הולכת לדיאטנית מתה מפחד.. הייתי מבקשת ממנה לא להישקל והיא נענתה לי וזה מאוד עזר כי הרגשתי שההישקלות מפספסת את העיקר .. אני עסוקה בכמה אני שוקלת ולא באיך אני אוכלת וכמה אני אוכלת.. ולא הצלחתי לחשוב כמו שצריך.. לכן תגידי לה שלא תשיקלי הפעם.. רק פעם הבאה.. לדחות כמה שיותר את השקילה .. ורק פעם ברחוק.. להישקל כדי לבדוק שבכל זאת את לא עוברת את המשקל שלך.. ואפשר לראות את זה גם בלי המשקל תכלס' חשוב שתשמרי על עצמך... ותחשבי באמת איך לעשות לעצמך טוב... קחי את זה כפרוייקט רשימה .. מה עושה לך טוב?? תעשי משהו אחד ממנה שיגרום לך סיפוק... זה חשוב .. בהצלחה המון אהבה הילה

תודה על כל העזרה את מ'זה עוזרת לי דיברתי עם אמא שלי על הדיקור וכל זה והיא חושבת שאני לא צריכה את זה כי אין לי כלום אני ממש לא מבינה אותה אני מסבירה לה הכל והיא עוד אמורה להבין כי היא היתה במצב יותר גרוע ממני אנורקסית ובולמית והיא עוד היתה מאושפזת. אני לא יכולה לצאת מ'זה בכוחות עצמי? כי לא נראה לי שיהיה מישהו שיעזור לי וגם דיאטנית מקופת חולים לא רוצים לתת לי בגלל שאני רזה ועדיין לא עברתי את כל הבדיקות של הקיבה לראות אם יש לי משהו. יש לי הפניה לתל השומר אבל אני מפחדת ללכת שלא יאשפזו אותי בהפרעות אכילה יש מצב שיאשפזו אותי אפילו שאני במשקל תקין? בת דודה שלי היתה שמה והיא אמרה שממש זוועה שמה וכל הזמן ניסתה לברוח ואפילו פעם אחת ברחה להם...

רק רציתי לספר לך קצת על האישפוז בתל השומר מנקודת המבט שלי. הם לא מקבלים רק בנות בתת משקל או במצב קריטי, הם בעיקר מקבלים בנות שרוצות לקבל עזרה וצריכות אותה. יכול להיות שבת דודה שלך עוד לא הייתה ממש מוכנה לטיפול ולכן היא סבלה שם וניסתה לברוח. אין ספק שאת לא מגיע לשם כדי לנפוש ומדובר בהתמודדות יומיומית ואינטנסיבית. כל אחד חווה את האשפוז אחרת, תלוי במוכנות הנפשית איתה הוא מגיע. אני רק יכולה להוסיף שאני קיבלתי הרבה מהמקום. נכון, הוא לא פתר לי את הפרעת האכילה אבל רק שם הבנתי שאני חייבת לקחת אחריות על החיים שלי. המחלקה נותנת לך כלים להתמודד, את יכולה לבחור אם לקחת אותם ואם ליישם אותם.

את לא צריכה להיות רזה כשיש הפרעות אכילה.. אז זה יכול להיות גם כשהמשקל תקין.. אני קצת מתפלאת על אמא שלך שהיא לא רואה... אני חושבת שבכל מחיר תתעקשי ללכת לקבל טיפול.. אני בטוחה שכשאת רוצה משהו את תשיגי אותו אנחנו מומחיות בלהשיג את מה שאנחנו רוצות .. לא? אני חושבת שזה חשוב ושזה בהחלט יכול לעזור לך אני חושבת שאת מאוד מושפעת מאמא שלך ואני לא בטוחה שזה הכי טוב.. את צריכה לדבר איתה כמה שיותר על הנושא זה רק יעזור לך ובקשר לתל השומר תלכי .. כי זאת עזרה וחבל לוותר עליה .. ואת לא חייבת להסכים בכל מחיר לכל מה שיציעו אבל זה בהחלט עזרה ששווה לנסות ואני בכלל לא חסידה של אשפוז.. אבל אולי זאת תהיה הדרך שלך לקבל באמת עזרה ולהתיחס לנפש שלך ברצינות ... מזמינה אותך להמשיך לכתוב ולספר לי בחום רב.. המון אהבה ואל תתיאשי.. שלך הילה

ניסיתי להתעקש על זה עם אמא שלי אבל לא נראה לי שאני יצליח אני חושבת הכי טוב שאני ינסה לאט לאט לחזור לעצמי אני יאכל כל יום וכמו שצריך 3 ארוחות ביום ואפילו שאני יהיה רעבה...אני לא ידחוס כי לא נראה לי שאני באמת רעבה אלא בגלל העצבים שלי אני אוכלת ואוכלת וסתם נכנסת לדיכאון ועכשיו סתם אכלתי כמו איזה פרה :( חפיףף מחר יום חדש בעצם כבר היום ובעזרת השם יהיה טוב... ועובדה עכשיו המצב רוח שלי השתפר פחות או יותר בגלל שהתחלתי לצאת עם חברים במקום אז שהייתי מסתגרת לבד עם עצמי בודדה ועכשיו אני פחות בבית אז בעזרת השם יהיה טוב... ואני יודעת שההפרעה הזאתי קשורה למצב נפשי ועשיתי לעצמי חשבון נפש וגיליתי מהי הבעיה ואני ינסה לפתור אותה אני מקווה בכלל שאפשר... אההה ובשביל להרזות בחזרה כמו שהייתי אחרי שירדתי את כל ה-6 7 קילו יהיה לי קשה? או שהגוףף שלי כבר התרגל לאכול הרבה ועכשיו אם לדוגמא אני יאכל בין 800 ל-1000 קלוריות ביום אני ירזה כמו שצריך? ואז אני גם יאכל לשמור לתקופה ארוכה? זה מה שהכי חשוב לי כי חזרתי להיות כמו שהייתי פעם אפילו שאני עדיין רזה אבל זה כואב לי הרגשתי יותר טוב עם עצמי שהייתי פחות כמה קילו ואפילו אמרתי לעצמי דייי אני נשארת ככה זה הכי יפה וככה אני מרגישה הכי נוח אז לא נראה לי שזה דימוי עצמי אלא שהענשתי את עצמי בגלל אותו מקרה... סורייי על המגילה... אוהבת בננית..:)

להילה! רציתי להוסיף כי במשך השנה האחרונה כתבתי מה שהרגשתי חברה שלי כל הזמן צחקה ואמרה שבסוף הוציא ספר... הכתיבה עזרה לי רק אחרי המעשה לי יכלתי לשלוט בזה והכתיבה פשוט שיחררה לי משהו שהציק לי שקרה לי אחרי ההקאות אבל כרגע אני ממשיכה לכתוב בכל פעם שכואב לי או מציק לי ואני לא יכולה להוציא את זה החוצה. השאלה היא האם להשאיר את זה או לזרוק כי יש לי אוסף של מכתבים ועל מחשבות שרצות במוחי ואני לא יכולה להתמודד איתם.. כל דבר שהציק לי הוצאתי את זה בכתב כל מעידה שהיתה לי בכל פעם שגברים איכזבו אותי הכל הוצאתי בכתב-אשת הסוד שלי השאלה היא להשאיר או לזרוק? ובהקשר שלהכביד על ההורים אני לא רואה את זה בצורה אחרת זו הצורה שאני רואה את זה ההורים שלי התמודדו עם אחיות שלי והיה להם מאוד קזה והיום אני רואה את זה שהם מנסים להוציא ממני את זה אני לא יכולה להכביד הם ישברו לי ואני לא יכולה פשוט.. דניאלה

לכל אדם יש מקום וזה תמיד עניין של מחשבה וגישה ... אף אחד לא חייב להסכים עם שום דבר.. את לא צריכה להיות גוססת כדי לקבל עזרה .. והדבר הכי רלוונטי לעניין שלעיתים המצב הנפשי יכול להיות הרבה יותר גרוע מהמצב הפיזי וחייבים לטפל בזה כי זה גודל.. וזה תוקף בדרכים לא צפויות וחבל.. בסוף זה מגיע לקטע הפיזי אם הטיפול לא נאות... אני יודעת שאת מתנגדת לטיפול אבל את תהיי חייבת לקבל החלטה.. כי זה פשוט לא יעבוד להישאר לבד... נשמע לי בלתי אפשרי.... גם לא נכון .. אני מציעה לך לשקול את זה ברצינות.. תמשיכי לכתוב.. ואם זה גורם לך להשתחרר אז תזרקי את מה שאת כותבת אני עשיתי מעין מדיטציה כזאת .. הייתי כותבת ואח"כ מעיפה את הכל ועם העפה הייתה לי תחושה שאני משתחררת וזה עזר.. אבל זה לא במקום טיפול.. אני מזמינה אותך להמשיך לכתוב.. אני ישמח להמשיך להיות לך אוזן קשבת ולעזור במידה הצורך... המון אהבה לילה טוב הילה

כמובן שאני לא מצליחה לישון..אם יש כאן מישהי לדבר אני אשמח..

להילה החמודה! נכון שאני מרגישה יותר טוב ואני כבר לא מקיאה אבל לפעמים יש לי את הצורך הזה בכל פעם שאני אוכלת יותר או שמישהו מאכזב אותי.. לפעמים זה קורה לי אני לפעמים במשבר.. אני לא יודעת מה לעשות אני לא רוצה לאכזב את ההורים שלי כי הם עברו הרבה.. אני לא רוצה להכביד עליהם... תגידי לי מה לעשות פליזזזזזזזזזז ולא דרך טיפול.. היה לי קשר עם מישהו וירטואלי שעזר לי ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות הוא נתן לי תחושה של ביטחון... עכשיו כי לא קיבלתי את הדברים שלו הוא החליט שלא מוכן לכלום... מה לעשות הילה אני כבר בסדר יש לי פעמים רצון להקיא אבל לא יודעת מה לעשות לפעמים אני מועדת ולפעמים לא לרוב אני מתאפקת... בתודה מראש דניאלה.

אני חושבת שזה יהיה מצידי מאוד לא אחראי לומר לך בלי טיפול אבל אני לא מטפלת שלך.. ואני לא לוקחת חלק פעיל בהחלמה שלך .. אלא שכן אני מאוד רוצה לסייע נראה לי ואני לא יתווכח עם התחושות שלך נראה לי שכל פעם שזה קורה פשוט תצאי מהבית... לפני שמגיע הגל.. לפני שאת יודעת שזה מתחיל תעצרי את זה שם.. במקום .. תכתבי ותרכזי את הכתיבה בשאלה מה את מרגישה עכשיו.. מה את רוצה.. מה קרה? תנסי לבדוק ולזהות מה קורה לך ברגעים האלה ותנסי לנהל עם זה דיאלוג... ואני מאמינה שהכתיבה היא גם כמו סוג של הקאה.. הקאה חיובית .. תנסי... ובקשר להורים שלך אין דבר כזה להכביד.. את הבת שלהם ואני מאמינה שכל הורה צריך לקחת אחריות על הילד שלו זה לא תמיד ככה.. אבל זה הכי נכון מבחינתי.... ואני חושבת שלפעמים לשתף ולמר את האמת יכול הרבה מאוד להועיל וזה שזה מתקיף אותך אחת לכמה זמן.. זה אומר שאת צריכה טיפול אבל נעזוב את זה... תשתדלי לכתוב.. זה מאוד עוזר.. תנסי לעשות מעין משחק תפקידים שכזה .. תכתבי על עצמך כאילו מישהי אחרת כותבת עלייך והכתיבה אמורה לקחת אותך למקום אחר.. למקום של מודעות לנסות לחשוב על מישהי וירטואלית שתספר לך מי את ומה את צריכה תנסי לחשוב מה היא הייתה אומרת לך ותכתבי את זה ולא מה את היית אומרת על עצמך כי זה הרי צפוי... אני יודעת שהכתיבה הזאת הצילה לי הרבה מאוד רגעים שרציתי ללכת להקיא אז.. כל שנותר לך הוא להמשיך לנסות ולא לוותר המון אהבה ושובע טוב הילה

לתשעים אחוז מהאוכלוסיה יש הפרעות אכילה ואף אחד לא מודה בזה אני יותר ויותר רואה איך אנשים מתנהגים כשהם אוכלים אף אחד לא באמת אוכל כשהוא רעב.. יש גם כאלה שאני מרגישה שהם לא מרגישים בנוח כשהם אוכלים... לא יודעת פתאום הבחנתי בזה .. זה לא אמור להגיד שום דבר אבל זה רק אומר שאוכל זה כמו אהבה כמו הזנה רגשית ... נראה לי שזה העניין אני עוד יגיע לכמה תשובות .. אני חייבת להבין את זה סתם עבר לי בראש...

אני גם חושבת שלמרבית האנשים יש איזשהו דפקט עם אוכל..בערך 22 שעות מהחיים אנחנו חושבים על אוכל אוכלים אוכל מסתכלים על אוכל הכל סביב האוכל...........איך האוכל לא יהיה משהו מרכזי בחיים? אם לא הכי?!

אני עוד ימצא תשובה .. מה מוביל את האנשים למקום הזה אני כבר יעדכן אותך

כמה ארורה הבדידות. מסביבי אויבים רבים. השומן האינסופי שלי, האוכל, המחשבות האובססיביות, המשקל. ואין הדברים רק בראשי, הם קיימים פה, במציאות, איני רזה ודקיקה, משקלי עצום, וכל זאת - לאחר שהשלתי מעליי אינסוף קילוגרמים. יורדת, עולה, יורדת עולה.. הבדידות כל כך איומה. כשאני נלחמת במחשבות שלא מניחות ולו לרגע, אוכלת, אולי מקיאה, לפעמים מנסה לא לאכול כלל. לא רגועה אף פעם. שונאת את עצמי וגופי ללא קץ. והבדידות - אין איום ממנה.

אני לא יודעת אם את מאמינה או לא .. אבל את לא באמת לבד אף פעם גם כשנדמה לך אבל זה לא באמת חשוב בקשר לבדידות שאת מתארת .. אפשר לצאת ממנה ואפשר למלא את חייך באופן שבו יהיה לך נעים ונחמד.. ומאתגר... לשים את חבילת האכזבות שלך בצד ולהחליט היום שאת ממלאה את חייך בהרבה אהבה מה זה אומר? אולי תלכי ללמוד משהו שיעשה לך טוב.... אולי קורס יצירה ... אולי קורס על מודעות.. אולי קבוצת תמיכה? אולי משהו סתם שיהיה נחמד.. שיוציא אותך קצת מההרגשה הכבדה .. זה תלוי בך... ואני יכולה להמליץ לך על המון מסגרות שאני מכירה ושאפילו יכולות לעשות לך טוב.. אולי תספרי לי מה מעניין אותך.. את בטח אומרת לי עכשיו מה הקשר ? אבל יש קשר עצום כי כשלא טוב בחיים האלה הפרעת אכילה איזה שלא תהיה מתקיפה.. היא כמו עורב והיא נמצאת שם לאכול אותך ולבלוע אותך וכדי לרסן אותה ... א. אני ממליצה לך על הקינסיולוגיה כי זה פשוט עובד !!!! ב.אני ממליצה לך על התפרקות.. אולי סדנאת צחוק? זה חשוב אל תזלזלי בזה ותספרי לי עוד על עצמך אני ישמח לעזור המון אהבה ושיהיה שבוע טוב שלך הילה

הבדידות ההסתגרות הדיכאון הבכי ההתנתקות השתיקה התסכול השומן הכל כל כך מוכר אני מצטערת {{{{{{{{{{{{{{{{{{}}}}}}}}}}}}}}}}}}}

אני מרגישה כל כך דוחה נפשית אני בכלל לא משהו בימים האחרונים והיום כמה אכלתי, לא הפסקתי! ועוד הייתי באירוע אני מרגישה כל כך רע.. כל כך דוחה.. כל כך מנוכרת.. לעצמי ולסביבה.. ואני חשבתי שיצאתי מזה ושוב מסתבר לי שטעיתי כמו תמיד...

לא נורא כמה טוב שאפשר להגיד מחר יום חדש... בהנחה שאנחנו בחיים וגם אם לאאז יש יום אחר במימד אחד.. לא חשוב ... היה מה שהיה תמשיכי הלאה תימנעי מלהלקות את עצמך .. כי זה לא עובד.. ההיפך זה רק גורם לך להרגיש רע יותר... מחר שבוע חדש.. אולי תאחלי לעצמך שלא משנה כמה את נופלת את תמיד קמה כדי להגשים את השאיפה שלך להיות מחוץ לזוועה. המון אהבה כתבתי לך מייל ושיהיה שבוע טוב.. הילה