בובה על חוטים!_!_!
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
לפעמים זה כ"כ מתסכל אתה נשאב לתוך הבור הזה וכל כך קשה לצאת ממנו אתה רואה את כל הידיים שמושטות ומתעלם, רואה את כל האהבה והאור וממשיך לסגת אתה לא יודע מה הסיבה בדיוק אבל יודע שאינך יכול כרגע לתפוס את הרגע ולבקש עזרה. אתה יודע שאתה נמצא שם בחושך כולך לבדך ללא איש..אתה שותק וסוגר את הדלתות, מציב חומות גבוהות כדי שאף אחד לא יוכל לפרוץ. אתה יושב בפינה שלך ומלמל מילים לאוויר, כמו מטורף ללא הבנה וללא רוח חיים. כמו זומבי, ללא מחשבות, הבכי מציף ואתה יושב עם הסכין תוהה אם לחתוך או לא, תוהה אם זה הפיתרון ואם כך יפסיק כל פעם לכאוב, אפילו רק אם לכמה דקות?! :-(
אני לא מאמינה בזה אבל אני חושבת שאפשר לקחת את הכאב למקום אחר.. לחתוך ורידים? נשמע לי גם כואב.. למות? הנשמה ממשיכה לחיות אז אין לאן לברוח מה שכן אפשר ללמוד לחיות אחרת עם זה ואת כן יכולה לצאת.. פעם אחת פעם אחת לתת לזה צ'אנס למשהו אחר לקרות .. תנסי לבדוק עם עצמך מה את באמת רוצה בחיים ולא מה את רוצה בעולם המתים כי בעולם המתים בטח תרצי להיות מאוד רזה.. להיעלם ולמות אבל בעולם של החיים תרצי דברים אחרים .. אולי להיות מפורסמת? .. אולי ללמוד... אולי חבר.. אולי ילדים .. אולי אהבה .. מה את אומרת? אולי יתעוררו כל מיני אכזבות .. ואז תשאלי מה הטעם<? אבל זה יכול להיות אחרת אם רק תאמיני.. תנסי ליצור לעצמך משהו נעים .. זה תרגול שאח"כ יהפוך למציאות על אף שאני בהחלט חושבת שלעיתים המקום החשוך הזה גם נעים .. הוא כל כך נעים שקשה לעזוב אותו.... כי הוא מוכר ואיך שהו יש למקום הזה לעיתים בעלות עלינו במצבים של חולשה אבל את חייבת להבין שלך יש כוח וזה המון וזה עניין שלך לאן את לוקחת את הכוח הזה זה יכול להיות רע וזה יכול להיות טוב כאחד! המון אהבה אני הולכת לישון אז לילה טוב ואני שמחה שכתבת מחזקת אותך וחיבוק ענקי אל תעשי שטויות !!!! הילה
_
