סיגמואידוסקופיה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

חשיבות הגילוי המוקדם של סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס נחשב סרטן מאוד נפוץ והסיכון לחלות במחלה 1 ל-20. החדשות הטובות: בדיקות מתקדמות ויעילות לגילוי מוקדם מאפשרות למנוע לגמרי התפתחות של המחלה או להגדיל מאוד את סיכויי ההישרדות במקרה שהמחלה כבר התפרצה סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו: בקרב כלל האוכלוסיה, קיים סיכון בשיעור 1 ל-20 לחלות במחלה. גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, משמעותו אחוזי הישרדות גבוהים במיוחד - כ-90%! לכן, ניתן דגש משמעותי לבדיקות לגילוי מוקדם, המאפשרות לעתים מניעה מוחלטת. זאת, כדי לא להגיע אפילו לשלבים מוקדמים של המחלה.     יציאות תכופות ורבות יותר . צילום: שאטרסטוק   מתי כדאי להתחיל בביצוע בדיקות לגילוי מוקדם? באופן כללי, אדם שאינו נמצא בקבוצת סיכון לסרטן המעי הגס, יתחיל להגיע לבדיקות שגרתיות לאבחון מוקדם של המחלה בגיל 50. כל עוד יישאר מחוץ לקבוצות הסיכון, תעמוד תדירות הבדיקות על בדיקה אחת בכל עשר שנים. אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון יתחילו מעקב בגיל מוקדם יותר ותדירות הבדיקות שלהם תהיה גבוהה יותר. מעבר לכך, יש...
ללמוד עוד על סיגמואידוסקופיה
מניעת סרטן המעי הגס-תמונה

אבחון מוקדם של פוליפים במעי הגס יכול למנוע התפתחות סרטן....

מאת: פרופ' יעקב...
09/07/2009
קרוהן וקוליטיס: אבחון וטיפול-תמונה

קרוהן וקוליטיס הן מחלות מעי דלקתיות כרוניות המתבטאות בכאבי...

מאת: פרופ' רמי...
30/03/2016
כריתת רקטום-תמונה

הגדרה: הרקטום (חלחולת) הוא החלק האחרון של המעי הגס ואורכו...

מאת: ד"ר ארי פלטא
26/08/2014
טחורים: בעיה כאובה, מה עושים?-תמונה

טחורים אינם מסכנים חיים אבל עלולים להפוך את החיים לבלתי...

מאת: מערכת zap...
18/06/2014
אולי יענין אותך לדעת...
סיגמואידוסקופיה - תמונה
סיגמואידוסקופיה
מדריך בדיקות רפואיות: סיגמואידוסקופיה היא...
כריתת גידול דרך פי הטבעת  - תמונה
כריתת גידול דרך פי הטבעת
הוצאת פוליפים וגידולים סרטניים של הרקטום דרך...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לסיגמואידוסקופיה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

סיגמואידוסקופיה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

איזה טיפול אתה ממליץ לטחורים פנימיים עשיתי בדיקת רקטוסקופיה אצל כירורג לפני 3 שנים מידי פעם מדממים ללא כאבים, רוצה טיפול מהיר ולא כואב ? הכירורג שלי המליץ על לייזר ?

שלום רב, ישנה קשת של טיפולים כירורגיים בטחורים, וכעיקרון ניתן לומר שככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך ההחלמה קשה יותר אך התוצאה לטווח ארוך טובה יותר, ולהיפך. קשת זו כוללת קשירה או צריבה בלייזר כפעולות עם התאוששות מהירה וסבל מינימאלי אך תוצאה בינונית לטווח ארוך, דרך פעולות ניתוחיות שונות שמפורטות למטה, עד לכריתה מלאה של הטחורים, ניתוח עם יעילות גבוהה ותקופת החלמה קשה הכרוכה בהחלמה יש להתאים את הטיפול לפי מידת הסבל הסובייקטיבי של המטופל ולפי רצונו, אולם יש להבין ש"טיפול מהיר ולא כואב" עם יעילות גבוהה לטווח ארוך יש כנראה רק באגדות. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג המיומן בשיטות הטיפול השונות לבדיקה והכוונת הטיפול.

ד"ר תודה על התגובה אתה יודע שאזור הבעיה הוא רגיש... אני קצת חושש, אתה יכל להמליץ לי על כירורג קולורקטואלי טוב בנוסף אלך כמובן ? אתה עושה טיפול PPH , יש לי כללית מושלם.

קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

בחור בן 22, לאחר הופעת דימום רקטלי הפרוקטולוג שפניתי אליו ביצע קשירת טחורים שלאחריה החלו שלשולים ודחיפות ביציאות שאליהם התווסף ריר (הריר והדחיפות לא היו לפני הקשירה). הופנתי לקולונוסקופיה שם נראה פרוקטיטיס עד גובה 15 ס״מ ובפיענוח התגלתה דלקת לא כרונית (נרשם קוליטיס כיבית). לאחר תחילת טיפול ברפאסל 3 מ״ג החלה הטבה אך הדימום לא פסק. אחרי חודש הוחל טיפול בנר 1 מ״ג נוסף על הכדורים והדימום פסק לאחר כשבועיים. חודש לאחר תחילת הטיפול בנרות התבצעה סיגמואנדוסקופיה שבה לא הופיעה דלקת ובפיענוח הביופסיות נרשם שהביוספיות תקינות ואין עדות לדלקת ושאין א-נורמליות ברקמות שנלקחו (נלקחו רקמות גם מאזורים שהיו מעט מצולקים מהדלקת). עדיין ממשיך טיפול תרופתי. גם לפני תחילת נטילת הנרות כל בדיקות הדם תקינות פרט לAnti Proteinese 3 ערך 1.7 כאשר טווח הנורמה נגמר ב0.99 וויטמין D נמוך מהנורמה. האם ייתכן שלא מדובר בקוליטיס, או שיש דרך לאשש או להפריך את האבחנה המשוערת הזו? מה הכוונה בממצאי הקולונוסקופיה שהממצאים לא מתאימים לפגיעה כרונית? האם ראפאסל יכול להפסיק דימום שלאו דווקא מקורו בדלקת כתוצאה מקוליטיס? אודה על מתו מענה לשאלות אלו. תודה מראש.

שלום איתי אתה מציג בעיה שאנו נתקלים בה לעיתים. על מנת לקבוע בוודאות כי מדובר בקוליטיס כיבית- צריך להיות בביופסיות מרכיב של דלקת כרונית ועיוות של מבנה הבלוטות. ללא מרכיבים אלה- האבחנה אינה חד משמעית . ניתן להסתכל שוב על הביופסיות הראשונות- יתכן שכבר עשיתם זאת. הטיפול ברפסאל עזר לריפוי הדלקת ולכן בשלב זה הייתי ממשיכה בטיפול בנרות, לתקופה נוספת. בהמשך בשיתוף עם רופא הגסטרו המטפל - תוכלו להחליט על הפסקת הטיפול או על חזרה על קולונוסקופיה/סיגמואידוסקופיה. רק בריאות, דר' אבני

שלום ד"ר. אני בת 23 בריאה לרוב. לאחרונה (למרות שהיו תקופות בעבר שחלפו) יוצא לי ריר בצואה. יש לי רעשים מהבטן התחתונה ותחושת נפיחות ואי נוחות בבטן. יש ימים שאין לי יציאות ואז הבטן נפוחה וכואבת מאד ויש ימים שיוצא לי ממש שלשול מיימי. אשמח לדעת מה אפשר לעשות והאם נדרשת בדיקה מסויימת

יש צורך בבדיקת רופא כירורג או גסטרואנטרולוג. קרוב לודאי שיהיה צורך בבדיקת רקטוסקופיה או קולונוסקופיה בשלב ראשון

היי רציתי לדעת מה שלומך ואיך את מרגישה אני סובלת מאותו הדבר

יש צורך בבירור בכיוון של מחלת מעי דלקתית

כבר תקופה שהמצב טוב יותר והצואה יוצאת תקינה ללא ריר... יכול להיות שזה חד פעמי או משהו שלא מדאיג?

אם הכל חלף אז כנראה שזו הייתה מחלה שחולפת מעצמה ואין צורך בהמשך בירור

להבנתי בסרטן מעי הגס כאשר מופיעים תסמינים אז מדובר כבר בשלב מתקדם. האם כאשר יש כבר תסמינים הם יכולים להימשך ללא החרפה או החמרה במשך שנה שלמה או שלרוב התסמינים מחומרים ונוספים להם עוד תסמינים? האם זה סביר שבגיל 30 תסמין אחד במשך שנה שלמה של תחושת לחץ בצד שמאל של פי הטבעת שמגיע מדי כמה ימים ולא מוחמר או נוסף לו תסמינים אחרים יהווה אינדקציה לסרטן מעי הגס? אציין כי רקטוסקופיה ואוטרסאונד פי הטבעת תקינים כולל בדיקות דם ובדיקת פרוקטולוג

הבדיקות אותן עברת ואשר נמצאו תקינות, הן האינדיקציה הטובה ביותר לכך שאינך סובל מסרטן. במידה ואתה ממשיך לסבול מכאב ממליץ לך לחזור לביקורת אצל הרופא המטפל.

פורומים בנושא סיגמואידוסקופיה
פורום גסטרואנטרולוגיה - הלל יפה
מנהלי הפורום ישיבו על שאלות הגולשים בנושאים הקשורים למחלות דרכי העיכול ו...
פורום מעי רגיש
מנהלי הפורום יענו על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים לבעיות של תנועתיות מע...
פורום מחלות דרכי העיכול - רפואה משולבת
ד"ר יוסף דיין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים לשילוב בין רפואה קונ...