פליז עזרי לי אני משתגעת כבר..

הילה אני לא יכולה יותר אני שוב רוצה למות.. מישהו שאל אותי בצחוק כזה אמר לי אם יש לי נטיעה להתאבדות אמרתי לו למה אתה שואל אמר לי סתם.. אמרתי לו לדעתי בכל אחד שבנו ברגע של משבר חושב על זה זה דעתי.. הילה רציתי לשאול התיעצות האם את המכתבים לזרוק כי עבר שנה מזה שאני כותבת מכתבים שמרגיעים אותי אני פוחדת שמישהו יקרא אותם -למי שנתתי אבל היא הבטיחה לי שלא תקרא אותם אבל רציתי לדעת האם כדאי לזרוק אותם כבר שנה עבר.. אני באותו מצב של משברים ואנני יכולה לשלוט בזה בהכל.. אני לא יודעת מה לעשות לזרוק או להשאיר ולקרוא את זה מאוחר יותר אולי שאצא מזה אולי אצעק ואומר תראי כמה משוגעת היית וכמה דפוקה וכמה ריחמת על עצמך.. ואולי לא אצא מזה אף פעם ולא אוכל לקורא את זה אולי.. ואולי מישהי תפתח את המכתבים ותראה את כל הסודות שלי ותחליט שהיא הולכת לעזור לי.. אנני רוצה בעזרה שלהם אני רוצה לעזור לעצמי להבין כמה קשה לי איך עליי לצאת מזה ולפסיק כל היום לבכות ואחזור על זה שנית לצאת מזה כי נמאס לי אני רוצה לחזור לחיים שהיו לי שהייתי קטנה להיות מאושרת שיחזור לי החיות לפנים שאוכל לדבר עם גברים חופשי ולא בפחד.. שאוכל לדבר על המצב שלי עם מישהו אני לא יכולה יותר פשוט יום אחד אחליט לעזוב הכל להרים ידיים ולהגיד נמאס לי נמאס לי מכל המצב הזה אני נלחמת בו כבר 8 שנים בערך אך היום אנני יכולה לשלוט בו .. אני לא רוצה להדאיג אף אחד אני רוצה שהכל יחזור לקדמותו שאף אחד לא יתערב לי בחיים שלי כבר נמאס נמאס אני רוצה להתחיל לשלוט בעצמי.. עם המחלה הזאת כל יום אני נלחמת ואני לא יכולה יותר.. בתודה דניאלה ושבוע טוב לכולם. ואגב קראתי ספר לפני זמן קצר על איך למנוע את המחלה אך נתנו תשובה בעקיפין -אני החלטתי שאין דבר כזה להימנע ממנה... אני חושבת אני אדם מאד סגור ואין סיכוי שהמצב שלי יכל להשתנות כי אפשר לימנע מעישון סמים-כאשר אתה נמצא בקרב אנשים שלא מעשנים אבל את המחלה הזאת אי אפשר למנוע שהיא מגיעה היא מגיעה עד הסוף.. אי שליטה אני מנסה לשלוט בעצי וזה קשה. אגב- אני שבוע בלי וקשה לי ואני חושבת שאני הולכת לשבור את זה היה לי קשה שבוע הזה כי כל הזמן כמו שהילה אמרה לי לצאת יצאתי אבל כמה אני יכולה כתבתי אבל כמה זה לא גורם לי את הסיפוק שההקאה נותנת לי אולי שבוע אני לא כי אני שוב מרעיבה את עצמי בגל זה אני לא מקיאה אבל אני שמחה שכבר שבוע אני לא. הילה רציתי לדעת אם כל המחשבות האלה הן נורמליות כל המחשבות של איבוד החיים שאני לא מרגישה רצויה לא מועילה בעולם הן מחשבות שיש לכולם במצב של משבר?? גם יש לי מחשבות שכולם ירדו ממני כבר כי זה מלחיץ אותי מאוד.. ואם זה לגיטימי לחליטין שאני בורחת מהחברות.. בתודה דניאלה

השאלה מה את עושה עם זה ולא רק.. מה זה נורמאלי מבחנתך? אני רק יכולה לומר לך שבתור בת אנוש לכל אחד יש את ההתפתחות האישיותית שלו וזה בא במליון דרכים .. כולם נוגעים בסופו של דבר באותו דבר לעניות דעתי... אין חוקים את צריכה יותר ויותר לגלות מה עושה לך טוב.. מה עוזה לך רע .. מה משרת אותך ומה כבר לא משרת אותך וע"י כך לעשות את הבחירות שלך .. זה רק עניין של זמן ותרגול והפנמה .. את עדיין מאוד צעירה ולתהליכים האלה יש קצב ברור בקשר למכתבים .. מה שעושה לך טוב.. אבל דרך הדמיה לשחרר אותם זה חזק מאוד... ואני מאמינה שתוכלי לחיות חיים מספקים באמת אבל בשלב ראשון תקבלי את הפחד שלך .. אח"כ תביני שאת חייבת לנהל איתו דיאלוג כי אחרת זה לא יקטן ואני בספק אם הוא לא יגדל בקצב הזה .. אז זה בידיים שלך לגמרי יש לך עוד תגובה חשובה מאוד למעלה שמופנית לכל הבנות כאחד! אני מצטערת שהפעם כתבתי ככה בדרך כלל אני עונה לכל אחת אבל נראה לי שזה פשוט רלוונטי לכולן אז תקראי המון אהבה וחיבוק הילה