פלאשבק: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

טיפול בחרדות ובהתמכרויות בשיטת TFT

אירוע טראומטי עלול להיחרת בנפשנו ולגרום ל"חיווט" שלילי. במסגרת טיפול בשיטת TFT, במצב רגיעה עמוק, המטפל מסייע ל"חיווט" מחדש, המסייע בהעלמת הסימפטומים ובחזרה לשגרה. צרכנות רפואית סיטואציות קשות מודחקות לא פעם בתת מודע, ושנים לאחר מכן הן באות לידי ביטוי בחרדות, תחושת לחץ או "פלשבקים". בשיטת TFT מבצעים "חיווט מחדש" של אותו אירוע ובכך מחזירים את החיים למסלולם.     פוסט טראומה עלולה להתפרץ לאחר כל אירוע טראומתי. צילום: שאטרסטוק מצבים פסיכוסומטיים רובנו מכירים את המונח "פוסט טראומה", בעיקר בהקשר של חיילים השבים מן המלחמה, אך פוסט טראומה עלולה להתפרץ לאחר כל אירוע טראומתי, מאונס ועד תאונה. כאשר אדם חווה אירוע טראומטי, המוח שלו "מתייג" את הצלילים, הקולות, הריחות והמראות כמשהו שלילי, מה שגורם לכך שבכל פעם שהוא ייתקל באחד מהם, גם ללא קשר לאירוע שלילי, המוח שלו יפרש את הסיטואציה כשלילית ו"מסוכנת" ויכניס את הגוף לדריכות. כתוצאה מכך, הגוף נמצא בסטרס כמעט מתמיד, מה...
ללמוד עוד על פלאשבק
טיפול בחרדות ובהתמכרויות בשיטת TFT-תמונה

אירוע טראומטי עלול להיחרת בנפשנו ולגרום ל"חיווט" שלילי....

מאת: דיפנוסיס סנטר
06/10/2019
צבע הפחד: על הפרעות חרדה-תמונה

חוששים לדבר בחברה? מסדרים את הבית בכפייתיות? חשים בלבכם ללא...

מאת: אראלה...
20/09/2010
שיקום ילדים: החיים לאחר תאונה או פציעה-תמונה

מהן התגובות האופייניות של ילדים לאחר תאונה או פציעה, וכיצד...

מאת: ד"ר משה...
08/07/2009
מציאות מדומה כשיטה טיפולית-תמונה

במהלך כנס של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה הוצגו נתונים...

מאת: ד"ר עמית...
06/07/2017
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לפלאשבק?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

פלאשבק: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

לפני כמה ימים כתבתי על התחושות והרגשות הקשים שעוברים עלי חשבתי שאם אעלה אותם על הכתוב יהיה יותר קל אבל לא.... נורא קשה עם החושך הזה במשך היום..ועם הקולות הבלתי מוסברים בלילות תיפופים בלתי ניתנים לתפיסה של צעדים...ואמול בלילה כאלו מישהו שם לי יד בגרון כדי לחנוק אותי .....נחנקתי... גם זה שבעלי נמצא כאן לא עוזר... אמי ישינה בחדר השינה ..שינה עמוקה ובעלי ישן בסלון..גם שינה עמוקה... רק אני לא מצליחה להרדם... שניהם לא שומעים טוב..מרכיבים מכשירי שמיעה... אין עם מי לדבר .... שוכבת לי בשקט במיטה...קפואה.. לא מצליחה להרדם...כדורי השינה לא עוזרים תמיד...גם אתמול לא עזרו רוצה כבר הביתה אבל עדיין לא יכולה... אם הייתי חולמת...הייתי הוזה....אבל לא..ואף פעם זה לא נהיה יותר קל.. חייבת להשאר לפחות עוד שבוע בגלל הטיפול באימי.. אובדת לי לבד.... אובדת ואין עם מי לדבר... הבית הזה מקולללל הוא לא רוצה לעזוב אותי כשאני כאן כמו גם כשהיה בחיים...המקולל הזה דיייייייייייייי!!!! שיגמר כבר הסיוט הזה.....!!! אני גמורה טוטאלוס... רוצה הביתה הביתה

אתך יקרה פלאשבקים נוראיים זכרונות לא הזייה מחבקת אותך ברכות לעבור את הקושי אולי את תשני בסלון ובעלך בחדר מניחה שזה החדר עם הזכרונות 💜💛💚💙 את אמיצה אבל הגוף משלם מחיר של הנתינה הזו שלך ....

אין לי הרבה מילים אבל אני מבינה ואכפט לי ממך ואני מקווה שתשמרי עלייך ככל שאפשר איתך, ינשופים

11/02/2019 | 20:19 | מאת: סנופקין.
מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית

חושבים עליך. שולחים אנרגיות מאירות וטובות, שיאירו את החושך, וחיבוק מלא אהבה וחום. הקור מן הסתם לא רק פיזי, אבל תמיד זה השפעה חוזרת בין הפנים והחוץ. רעיון קטן שאולי יעזור להפשיר את הקיפאון ושיהיה חמים- בקבוק חם, אם אין לך תנסי להשיג מחר. הלוואי שתנסי לשפר את מצבך בתוך הכאוס, אפילו הדברים הכי קטנים שאת יכולה לעשות למענך כדי שמשהו שם יהיה יותר אפשרי לך. וגם זה: https://www.youtube.com/watch?v=7Ybr6DV3uWM "ואם ניוותר לבד בחשכת לילה רק להחזיק מעמד עד עלות השחר". לילה טוב

הי חטולית, אפשר להבין את הקושי, זה נשמע מסוייט ודורש המון כוחות כדי להמשיך... אודי

אביבוש אני לא יכולה לישון בסלון ב..מקום ששם היה מתחיל . ואז בעלי צריך ללכת לישון עם אמא שלי.. לא ..תודה

ינשופית מאמי תודה על ההתיחסות שלך זה בהחלט מספיק רק שאכפת לך תודה

ככל שאני מנסה...זה פשוט לא.. בגלל זה בעלי נשאר לישון כאן ובקבוק מים חמים..נגיש אלך למלא..באמת אנסה האווירה הזו לעולם לא משתנה..קללה רובצת על הבית הזה.. וכל ביקור כאן עולה לי בבריאות.. אם לא הייתי חייבת נשבעת שלעולם לא הייתי דורכת בבית הזה... אצלי בבית ישנן חיות פרוותיות של הבן הצעיר שלי מה שעלול לזהם את הניתוח של אמי... לא יכולה לנהוג בכזה חוסר אחריות תודה על השיר תודה

13/02/2019 | 14:37 | מאת: סנופקין.
מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית

מבינה אותך! יש את המקומות והזמנים הבלתי אפשריים. הלוואי שיעבור מהר ותחזרי כבר הביתה. באהבה ובחיבוק

וזה שאמא שלי עמדה, צחקה וקיללה שאני לא יכולה לקום. היא עושה הצגות בחוץ אז לא קיבלה מה שמגיע לה מבחינת החוק.

דברת עמה על כך?

האם כדורים אמורים להעביר את הפלאשבקים של האלימות והקללות שלה?

קשה לטפל בפלאשבקים

אני בת 32, התחתנתי לפני שנה, ובחודשים האחרונים ניסינו להכנס להריון. אחרי כחצי שנה של ניסיונות ולחץ, התברר לי שאני בהריון בשבוע 7. לא ידעתי משום שהמשכתי לדמם מידי חודש. שלושה ימים לאחר מכן, בבדיקה אצל הרופא, התברר שההריון לא תקין - שק הריון ללא עובר. נשברתי. הרופא מיד הפנה אותי לבית החולים, שם עברתי שני סבבים של ציטוטק שלא צלחו, ובשבוע 9 כבר עברתי גרידה. התקשתי מאוד להתגבר על הגרידה. מצד אחד שמחתי על כך שלפחות עכשיו אני יודעת שאני יכולה להיכנס להריון, אבל מצד שני כאבתי את האובדן. האמת היא שיותר מכל כאבתי ועודני כואבת את ההליך עצמו, את העובדה שהייתי מורדמת וחשופה בזמן שחדר מלא באנשים התעסק לי באיבר המין, כך לפחות בחוויה שלי. אני לא אישה דתייה, ולא עברתי תקיפה מינית בעברי, ומי שמכיר אותי יתאר אותי כחזקה, אבל הפעם אני ממש מרגישה כאילו עברתי אונס. אני לא משתמשת במילה הזאת בקלות ראש, ויסלחו לי הנשים שחוו את החוויה הנוראית הזאת, אין לי שום כוונה לגרום לזילות שלה אבל ככה אני מרגישה. בחודש הראשון לאחר ההפלה בכיתי בעיקר בגלל זה, לא כל כך שיתפתי אף אחד חוץ מבעלי המדהים שלא ממש הבין אותי וחושב שזה כבר חלף... היום, שלושה חודשים אחרי, עם קבלת הוסת, אני שוב נשברת. אני עצובה ששוב לא הצלחתי, אני דואגת ולחוצה, אני מרגישה שהדימום וההתעסקות הזאת מחזירים אותי לאותו רגע ששכבתי פתוחה וערומה על הכיסא בחדר הניתוח, בשעה ששלושה אנשי צוות מעליי ואני לאט לאט מאבדת שליטה ונרדמת. אני מסתכלת על הפד ומקבלת פלאשים לחדר ההתאוששות, לדם שהיה לי על הירכיים, לפדים שהודבקו לי לאזור בלי שאני זוכרת או יודעת מי הדביק אותם!!! ואני לא יכולה להפסיק להשתנק מבכי. אני גמורה, לא מרגישה שאני יכולה לדבר עם אף אחד מהסובבים אותי, כל הנושא הזה נשמר די בסוד כי אני חוששת למקום העבודה שלי לו יגלו ובמשפחה אני מקבלת לחץ במקום עידוד. בבקשה, אם יש מקום דיסקרטי בו אוכל לדבר על הנושא, לנסות לעבד את כל הרגשות האלה.. או כל עצה אחרת, אשמח לשמוע.

הי מורן קודם כל מצטערת לשמוע על החוויות הלא פשוטות שעברת. תיארת באופן מדוייק את תחושת אובדן השליטה שמשותפת בעצם גם לאובדן ההריון וגם לתהליך הגרידה הכולל הרדמה. חשוב לי שתדעי שהתחושות שלך לגיטימיות ושאת לא צריכה להרגיש לא בסדר או שאת לא חזקה מספיק בגלל שאת חווה אותן. בגלל שתיארת פלאשבקים לגרידה סביב הוסת, ובגלל שכתבת שאין מישהו קרוב שאת יכולה לשתף מלבד בעלך אני חושבת שיהיה נכון לפנות לטיפול (במיוחד סביב רצונך בהריון נוסף בקרוב אבל לא רק). אם תרצי כתבי לי מאיזה אזור את ואנסה לעזור בחיפוש מטפל מתאים (או מטפלת) בנוסף אני ממליצה לבדוק את מי את כן יכולה לשתף. השיתוף יכול מאוד לתרום לעיבוד ולהבנה של מה עברת.