פלאשבק: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

טיפול בחרדות ובהתמכרויות בשיטת TFT

אירוע טראומטי עלול להיחרת בנפשנו ולגרום ל"חיווט" שלילי. במסגרת טיפול בשיטת TFT, במצב רגיעה עמוק, המטפל מסייע ל"חיווט" מחדש, המסייע בהעלמת הסימפטומים ובחזרה לשגרה. צרכנות רפואית סיטואציות קשות מודחקות לא פעם בתת מודע, ושנים לאחר מכן הן באות לידי ביטוי בחרדות, תחושת לחץ או "פלשבקים". בשיטת TFT מבצעים "חיווט מחדש" של אותו אירוע ובכך מחזירים את החיים למסלולם.     פוסט טראומה עלולה להתפרץ לאחר כל אירוע טראומתי. צילום: שאטרסטוק מצבים פסיכוסומטיים רובנו מכירים את המונח "פוסט טראומה", בעיקר בהקשר של חיילים השבים מן המלחמה, אך פוסט טראומה עלולה להתפרץ לאחר כל אירוע טראומתי, מאונס ועד תאונה. כאשר אדם חווה אירוע טראומטי, המוח שלו "מתייג" את הצלילים, הקולות, הריחות והמראות כמשהו שלילי, מה שגורם לכך שבכל פעם שהוא ייתקל באחד מהם, גם ללא קשר לאירוע שלילי, המוח שלו יפרש את הסיטואציה כשלילית ו"מסוכנת" ויכניס את הגוף לדריכות. כתוצאה מכך, הגוף נמצא בסטרס כמעט מתמיד,...
ללמוד עוד על פלאשבק
טיפול בחרדות ובהתמכרויות בשיטת TFT-תמונה

אירוע טראומטי עלול להיחרת בנפשנו ולגרום ל"חיווט" שלילי....

מאת: דיפנוסיס סנטר
06/10/2019
צבע הפחד: על הפרעות חרדה-תמונה

חוששים לדבר בחברה? מסדרים את הבית בכפייתיות? חשים בלבכם ללא...

מאת: אראלה...
20/09/2010
שיקום ילדים: החיים לאחר תאונה או פציעה-תמונה

מהן התגובות האופייניות של ילדים לאחר תאונה או פציעה, וכיצד...

מאת: ד"ר משה...
08/07/2009
מציאות מדומה כשיטה טיפולית-תמונה

במהלך כנס של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה הוצגו נתונים...

מאת: ד"ר עמית...
06/07/2017
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לפלאשבק?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

פלאשבק: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

לפני כמה ימים כתבתי על התחושות והרגשות הקשים שעוברים עלי חשבתי שאם אעלה אותם על הכתוב יהיה יותר קל אבל לא.... נורא קשה עם החושך הזה במשך היום..ועם הקולות הבלתי מוסברים בלילות תיפופים בלתי ניתנים לתפיסה של צעדים...ואמול בלילה כאלו מישהו שם לי יד בגרון כדי לחנוק אותי .....נחנקתי... גם זה שבעלי נמצא כאן לא עוזר... אמי ישינה בחדר השינה ..שינה עמוקה ובעלי ישן בסלון..גם שינה עמוקה... רק אני לא מצליחה להרדם... שניהם לא שומעים טוב..מרכיבים מכשירי שמיעה... אין עם מי לדבר .... שוכבת לי בשקט במיטה...קפואה.. לא מצליחה להרדם...כדורי השינה לא עוזרים תמיד...גם אתמול לא עזרו רוצה כבר הביתה אבל עדיין לא יכולה... אם הייתי חולמת...הייתי הוזה....אבל לא..ואף פעם זה לא נהיה יותר קל.. חייבת להשאר לפחות עוד שבוע בגלל הטיפול באימי.. אובדת לי לבד.... אובדת ואין עם מי לדבר... הבית הזה מקולללל הוא לא רוצה לעזוב אותי כשאני כאן כמו גם כשהיה בחיים...המקולל הזה דיייייייייייייי!!!! שיגמר כבר הסיוט הזה.....!!! אני גמורה טוטאלוס... רוצה הביתה הביתה

אתך יקרה פלאשבקים נוראיים זכרונות לא הזייה מחבקת אותך ברכות לעבור את הקושי אולי את תשני בסלון ובעלך בחדר מניחה שזה החדר עם הזכרונות 💜💛💚💙 את אמיצה אבל הגוף משלם מחיר של הנתינה הזו שלך ....

אין לי הרבה מילים אבל אני מבינה ואכפט לי ממך ואני מקווה שתשמרי עלייך ככל שאפשר איתך, ינשופים

11/02/2019 | 20:19 | מאת: סנופקין.
מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית

חושבים עליך. שולחים אנרגיות מאירות וטובות, שיאירו את החושך, וחיבוק מלא אהבה וחום. הקור מן הסתם לא רק פיזי, אבל תמיד זה השפעה חוזרת בין הפנים והחוץ. רעיון קטן שאולי יעזור להפשיר את הקיפאון ושיהיה חמים- בקבוק חם, אם אין לך תנסי להשיג מחר. הלוואי שתנסי לשפר את מצבך בתוך הכאוס, אפילו הדברים הכי קטנים שאת יכולה לעשות למענך כדי שמשהו שם יהיה יותר אפשרי לך. וגם זה: https://www.youtube.com/watch?v=7Ybr6DV3uWM "ואם ניוותר לבד בחשכת לילה רק להחזיק מעמד עד עלות השחר". לילה טוב

הי חטולית, אפשר להבין את הקושי, זה נשמע מסוייט ודורש המון כוחות כדי להמשיך... אודי

אביבוש אני לא יכולה לישון בסלון ב..מקום ששם היה מתחיל . ואז בעלי צריך ללכת לישון עם אמא שלי.. לא ..תודה

ינשופית מאמי תודה על ההתיחסות שלך זה בהחלט מספיק רק שאכפת לך תודה

ככל שאני מנסה...זה פשוט לא.. בגלל זה בעלי נשאר לישון כאן ובקבוק מים חמים..נגיש אלך למלא..באמת אנסה האווירה הזו לעולם לא משתנה..קללה רובצת על הבית הזה.. וכל ביקור כאן עולה לי בבריאות.. אם לא הייתי חייבת נשבעת שלעולם לא הייתי דורכת בבית הזה... אצלי בבית ישנן חיות פרוותיות של הבן הצעיר שלי מה שעלול לזהם את הניתוח של אמי... לא יכולה לנהוג בכזה חוסר אחריות תודה על השיר תודה

13/02/2019 | 14:37 | מאת: סנופקין.
מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית

מבינה אותך! יש את המקומות והזמנים הבלתי אפשריים. הלוואי שיעבור מהר ותחזרי כבר הביתה. באהבה ובחיבוק

אני מאובחנת כסובלת מחרדות ומהפרעת אישיות תלותית שנים רבות ובילדות נחשפתי לאלימות פיזית ומילולית בבית. מתמודדת עם דיסוציאציה הקרויה בשם דה ריאליזציה 4 חודשים כבר כשמתלווה אליה הפרעת חרדה קשה ביותר והבהלות מכל רעש או מגע ותלונות סומטיות עד לפחד מאובדנות. אציין שטרם התפרצות ההפרעה נחשפתי פעמיים לאירוע מוות ולתהליך ההלוייה וכן בזמנו הפסקתי עם הציפרלקס כדור שהתחלתי לקחתנ מ2013 עקב דה ריאליזציה שהופיע לי כמה ימים אחרי אירוע אלים שעברתי מצד אבי. האם יכול להיות שאני סובלת מפוסט טראומה? איך עובד כל התהליך הזה עד להחלמה מלאה? אציין שאני נמצאת בטיפול/שיקום יום כבר חודשיים. ציינתי שמקבלת טיפול תרופתי בשם אנפרניל חודש וחצי כבר.

כדי לאבחן פוסט טראומה צריכים להיות מספר מאפיינים למשל סיוטי לילה פלשבקים מהאירוע עצמו ותגובת המנעות, לא ניראה לי שיש כאן פוסט טראומה אבל המטפלים שלך אמורים לאבחון אותך וזה עדיף מאשר ככה שאני לא מכיר את החולה עצמו .

16/10/2019 | 12:20 | מאת: סוריקטה
מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית

... העיניים לא נפקחות פיזית, אלא בקושי, הגוף כבד ובקושי מסכים לזוז. כל קרוביי ללא יוצא מן הכלל נסעו לחופש הרחק אי שם. עוד יצורה שאהבה אותי עברה מן העולם. לא פניתי בהודעה כאן לאפחד, יודעת. סוריקטה

עוד יצורה שעזבה את העולם ואהבה אותך ?? האם את מתכוונת לעוד בעל חיים מאלה שאת מטפלת בהם אחד מאותם מאומצים שלך..חתולים ?? את נשמעת מאוד עייפה וכואבת גופנית..ומה הפלא..לא פשוט לעבוד עם הקטנטנים האלה כל כך הרבה שעות ..מעייף כל אדם בריא.. גם אצלי כולם נסעו לטיולים..ואחד מהבנים טס לחול עם החברה שלו.. ת'אמת להגיד לך..שהשקט הזה עושה לי רק טוב.... חג שבת..חג שבת..האירוח מעייף..אז שיצאו ויסעו וקצת יניחו גמלי קצת שקט ומנוחה מקווה שהשקט שלך יביא מזור לעייפות שלך חטולית

סוריקיטה יקרה מבינה ומזדהה מאוד מאוד אין גבול לכאב והלבד... איתך בלב ינשופים

חטולית יקרה, את ממשיכה לקרוא לי יפה שלי, תבורכי... היצורה - כלבלבה קשישה ונכה. השאירו אותה לגסוס לצדי. אולי קצת עלוב איך שעשו את זה. אך מי אני שאומר. אולי מזדהה איתה (בתפיסה שלי) מידי עכשיו. סביר שמי שיש לו את כל המשפחה על הראש מחפש שקט לנוח, ואני, מצדי, כנראה קורסת מבדידות. תודה, סוריקטה

נראה כי תקופה קשה החגים עבורך...ובמיוחד לאבד שוב.. עצוב. איתך, כמה ואיך שמתאים עבורך.

הי סוריקטה, עצוב ... אודי

סוריקטה עצוב ,כואב כל כך רק להיות אתך כמה ואיך שנכון לך וטוב שאת כותבת אביב

בשבוע הבא אני עוברת ניתוח ואין לי מלווה. סוריקטה

ובדיוק הבוקר חשבתי מה עם הבדיקות שלך שאת לא מדברת עליהם כמו על יוזמת הסוכה המשותפת שדי הצנת .. ובעניין המלווה , זה עצוב וכואב ובכל זאת אשאל בזהירות האם שאלת / ביקשת .... ליבי אתך מחבקת ו ותנת יד גם אם זה מעט ולא מורגש . ולגבי מה שכתבת לי למעלה ניסיתי שיאצו עושה גם יוגה ....כואב מידי והכל מעורר פלאשבקים של הגוף בצורה מטורפת ....אבל תודה

וזה שאמא שלי עמדה, צחקה וקיללה שאני לא יכולה לקום. היא עושה הצגות בחוץ אז לא קיבלה מה שמגיע לה מבחינת החוק.

דברת עמה על כך?