פורום הרזיה ללא דיאטה

אני שלחתי הודעה ולא עניתם לי ולאחרים ששלחו אחרי עניתם מקווה שתענו במהרה תודה

היכן את בודקת את התגובות להודעותייך? מצאי את שאלתך - אחת בעמוד 38 והשניה בעמוד 39 ותגלי שהתגובות מצורפות (שימי לב לתאריכים). שבת שלום לאה

זו כנראה אורטל אחרת...

שלום, אני מנסה למצוא דיאטה שתתאים לי אך איני מבינה כל כך בעניין.. ואיני יכולה ללכת לדיאטן מסיבות אישיות.. ה-BMI שלי הוא 22.21 אך עדיין איני מרוצה ממראה הגוף שלי לכן תהיתי האם תוכלו לתת לי כאן עצה לדיאטה טובה. תודה מראש.

אנא פני לפורום שעוסק ב"הרזייה ודיאטה" או "תזונה ודיאטה". זהו פורום "הרזייה ללא דיאטה " ולכן אינני יכולה לענות לך. בהצלחה לאה פינטו

האם ניתן לרזות עם תרופת topamax שניתן בהדרגה אנני חולת אפילפסיה אבל סובלת ממיגרנות .בת 52 עם השמנת יתר bmi 37

טופומקס בהחלט עוזרת להרזיה וזו תרופה שניתנת למנעת בולמוסי אכילה.

אני יודעת שזה לא בריא, ובמצב רגיל לא הייתי שוקלת את זה אפילו . אבל, בעוד 6 ימים אני צריכה לעמוד מול קהל גדול לצורך האירוע של החיים שלי! אני בת 24, שוקלת 50 ק"ג, 160 גובה. בתקופת השירות הצבאי שקלתי 45 ק"ג בלי שום נסיון לשמור על המשקל. ברצוני להוריד 5 ק"ג בשישה הימים הקרובים דחוף. מי יכול לעזור בשיטות. ( במסגרת סיכון סבירה). תודה!!!

מאחלת לך הנאה והצלחה בארוע של החיים שלך. אל תתני ל- 5 ק"ג להרוס לך, התמקדי בעיקר. אני בד"כ לא אומרת זאת, אך הנתונים שאת מציגה נשמעים נפלאים. יכול להיות שבעתיד תרגישי נוח יותר עם גופך, מסיבה זו או אחרת, אך כעת....האם יכול להיות שההתעסקות ב- 5 ק"ג, מאפשרת לך בריחה והמנעות בהתעסקות משמעותית יותר בשלב זה של חייך? מאפשרת לך סוג של נסיון שליטה? אולי כן ואולי לא. בכל אופן, קראת לזה "הארוע של החיים שלי" - תני לו להיות כזה, ללא תנאי. זה הדבר הטוב ביותר שאוכל להמליץ לך. בהצלחה רבה שלך לאה

ברור שזה לא אידאלי לטווח הארוך, אך לשבוע אין שום בעיות... אני עושה ככה: לשתות המון המון מים. תקני לך 5 חבילות של מסטיקים (באמת...) ופשוט תלעסי כל היום- זה עוזר ב-2 צורות: 1. הגוף שלך מבלבל בין רעב לבין הצורך ללעוס משהו ומסטיק עונה על הדרישה.. 2. מסטיק על בטן ריקה עושה הרגשה קלה של בחילה, וזה מונע את הרצון לאכול. 3. פשוט לאכול המון ירקות. להגיד לעצמך שזה רק שבוע ושזה אפשרי... לאכול כמה שפחות, ולא להכנע לבולמוסים! 4. לא להיות הרבה בבית, ולהחליט בשום אופן לא לקנות אוכל בחוץ! אני ירדתי בשבוע 4 קילו ככה. תזכרי שלאחר השבוע את הולכת לעלות את 4 הקילואים בחזרה הרבה יותר מהר ממה שחשבת... בהצלחה!

להשתדל ללכת כמה שיותר ברגל- עד כמה שזה אפשרי.

שלום. אני בת 30. אמא ל3. אנישוקלת היום 20 קילו יותר ממה ששקלתי לפני הלידות, ואני מאוד רוצה לרזות. אבל אני כל הזמן רוצה לאכול. אין לי כסף לדיאטנית או ללכת למכון כושר או משהוא. מה עושים???????????

שלום לך. כשתסתכלי רק על הבעיות לא תראי שום פתרון. כשקראתי את שאלתך התיאשתי כי סגרת לי כל פתח להושטת יד. זה אי אפשר, זה קשה וזה לא יוצא אבל הרצון קיים. אני מציע לך לא להתרכז בבעיות אלא בהזדמנוית לא באין אלא ביש לא במה את לא יכולה אלא איך את כן יכולה. הכל עניין של צורת הסתכלות. בברכה, בלה

תודה לך. אני מבינה מה שאת אומרת. אבל רציתי שתיתני לי טיפ מעשי יותר. מה אני יכולה לעשות בהתאם לנתונים שהיצגתי. מטבעי אני אדם אופטימי, אך בעניין המישקל אני ממש מיואשת, כי אני מרגישה שכל דבר שקשור בזה עולה המון כסף. אוכל דיאטטי עולה הרבה, חדר כושר או חוג, דיאטנית, שומרי מישקל זה כסף שאין לי כרגע. תודה

אשמח מאוד אם אהיה באותה השקפת חיים כמוך ,שבשביל לרזות זה לא אומר דייטות חריפות אימונים.ביקשת איך זה אצלי ארוחות לא סדירות: אני מלמדת חצי משרה יומיים בשבוע(בבוקר רצים עם הילדים,אין זמן לארוחת בוקר,התרגלתי כך ולא יכולה לאכול ארוחת בוקר בימים אחרים.יומיים לומדת תוכנית מרוכזת משמונה בבוקר עד תשע בערף ארוחות איך שמזדמן.שישי שבת מלמדת התלמידים דלי שמכינה אותם לבגרות ...אז איך תהיינה ארוחות סדירות

השקפת עולם מייצרים ובוחרים. את בוחרת לראות את מה שאין את מה שקשה ואיך זה בלתי אפשרי. ברור שדרך משקפיים כאלה הכל נראה רע ותקוע. אני מציע לך בכל זאת לנסות לספר סיפור אחר לעצמך. אני מכירה הרבה נשים וגברים עסוקים מאד שמוצאים בלי בעיה זמן להזין את עצמם ולעשות פעלות גופנית . הכל עניין של סדר עדיפויות . מפנה אותך לספרו המופלא של סטבן קובי - 7 הרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד - ספר משנה חיים לדעתי. יש שם את כל התשובות.

למומחות שלום! לפני כחודש וחצי הפסקתי לעשן. בתחילה לא אכלתי יותר מלפני הפסקת העישון, אך במשך השבועיים האחרונים לערך התחלתי "לחטוף" יותר בין הארוחות וגברה תחושת הרעב במשך היום. בנוסף, שמתי לב שכאשר סדר היום שלי מסודר ואני אוכלת בשעות קבועות תחושת הרעב יורדת וה"חטיפה" בין הארוחות פוחתת משמעותית. אך סדר יומי אינו קבוע, כל יום מתחיל ונגמר בשעות אחרות (דרישות עבודה) לכן קיויתי שתוכלנה לתת לי אומדן אידיאלי של מרווח בין הארוחות. תודה רבה!

בוקר טוב גלי. ראשית, ברכותיי על ההחלטה החשובה שקיבלת ואיחולי הצלחה בהמשך הדרך. מרווח השעות בין הארוחות נוטה להשתנות ותלוי בעיקר בערך האנרגטי של הארוחות. ההצעה הטובה ביותר שאוכל לתת לך היא לוותר על הניחוש ועל אומדנים והערכות, לטובת תשומת לב לסיגנלי הרעב-שובע של גופך. לרוב, הגוף האנושי זקוק להזנה מדי 3-4 שעות. אך זה לא תמיד נכון ודאי. יהיו ימים בהם תחושת הרעב תדחה בשל תכולה אנרגטית גבוהה של הארוחה האחרונה. יהיו ימים בהם פרקי הזמן הללו יצטמצמו מאותה סיבה. (וגם מסיבות אחרות, הורמונליות, למשל). לדעתי יש כאן בלבול בין המושגים ובין התחושות. אני תוהה ביני לבין עצמי, למה את מתכוונת כשאת אומרת "חטיפות". אז בואי נחליט לרגע שאין מושג כזה שנקרא "חטיפות" ויש רק מושג אחד שנקרא "אכילה". ועכשיו, האכילה הזו בין הארוחות האם היא באמת מיותרת או שמא אלה צרכים אמיתיים ל גופך שאינם מתיישבים לך עם מה שאת מאמינה שצריך להיות. כי אם את אומרת שתחושת הרעב במהלך היום גברה, בהנחה שאת יודעת לזהות את הרעב הביולוגי שלך ולהבחין אותו מרעב רגשי, מדוע האכילה הזו איננה לגיטימית. נשים רבות חוות לפני מחזור, רעב מוגבר (שיש לו הגיון ביולוגי), תבנית האכילה שלהן משתנה בהתאם וזה ממש ממש בסדר. הן אינן חוות השמנה בעקבות האכילה הזו כיוון שהיא בהתאמה לצורכי הגוף. תבנית האכילה המושלמת היא כזו המותאמת לסיגנלים המגיעים מהגוף. זוהי דרכו לציין בפנינו מתי חסר לו, מתי די לו, מתי הוא צריך עוד ומתי הוא ממש לא צריך כלום. צרכיו של גופך משתנים, ולו במעט, מדי יום וזה לכשלעצמו משפיע על תבנית הצריכה שלך. אז למה לנו לנחש אם אפשר לדעת באופן מדויק? לפרשנות שאת נותנת יש כח אדיר על הרגשתך. אם תדעי לזהות בודאות את הרעב והשובע שלך, יהיה לך קל להבין מתי האכילה שלך היא הכי נכונה ומתי היא על רקע אחר. ואז תראי שהמושג "חטיפות" יוצא ממילון המושגים שלך. תודה על פנייתך לפורום ומקווה שנמשיך להיות לך לעזר. שלך לאה פינטו

שלום לך לאה! קודם כל אני רוצה להביע את תודתי הרבה אליך בכך שעזרת לי דרך הפורום הזה להוריד במשקל, אומנם אני רק בתחילת הדרך אבל כמו שאמרת (אם את זוכרת) שהתהליך הוא ארוך, אני כבר מתחיל לראות תוצאות וזה בהחלט נותן לי את המוטיבזיה להמשיך!! כעת יש לי בעיה אחרת ואני מאוד מקווה שתעזרי לי בה, בעוד חודש וחצי אני צריך לעבור ניתוח בלסת. חלק מהניתוח כרוך בכך שסוגרים לי את הלסת למשך חודש וחצי ואני יכול לאכול רק אוכל נוזלי ולשתות, וידוע לי שבמשך כל הזמן הזה אני יכול להוריד במינימום 5 קילו, מה שטוב, אבל לפי מה שאני יודע כשאני אוכל לאכול אוכל מוצק אני ישמין את הכל בחזרה ואפילו יותר.. (שוב פעם לפי מה שאני יודע ויכול להיות שאני טועה..) אבקש את עזרתך בעניין. בתודה מראש, משה.

איזה כיף לפגוש אותך שוב ועם בשורות כ"כ אופטימיות. טוב אתה עושה כשאתה בוחר להתמקד בהיבטים החיוביים של השינוי שאתה עושה ולא בהיבטים שיכולים להיות מתסכלים (כמו משך זמן התהליך), וטוב שיש לך זמן וסבלנות כלפי עצמך וכלפי גופך. יישר כח. אז לפני הכל, איחולי הצלחה בניתוח. ועתה לשאלתך. משה, גופך אינו מכיר את המושגים "מוצק" "נוזלי" בדיוק כמו שאינו מכיר "פיצה" או "חסה" - כשהמזון מגיע למערכת העיכול המרכזית והתחתונה (הווה אומר מהקיבה ומטה, שם מתרחשים תהליכי הפירוק המהותיים ותהליכי הספיגה לדם, לגוף), הוא מקבל צורה אחרת לחלוטין הוא הופך לרכיבים. כך החלב, לדוגמא, שהוא מזון נוזלי בקיבה שלנו הוא: מים, חלבונים שהופכים לפפטידים, סוכרים (מסוג לקטוז) שומנים בצורת חומצות שומן, כולסטרול וויטמינים (A, D וכ"ו). לחלבונים, לשומנים ולסוכרים יש גם ערך קלורי והגוף שלך יודע לכמת אותו. מבחינתו הוא קיבל תכולה אנרגטית וזה פחות משנה אם היא הגיעה מסטייק או ממוצר מרוסק בעל תכולה גבוהה של מים. כשניהלתי את מערך התזונה והדיאטה באחד מבתי החולים, טיפלנו באנשים שהיו ניזונים בהזנה אינטראלית (זהי הזנה שנעשית באמצעות צינור ישירות לקיבה. ההזנה היא נוזלית, כמובן. ובאמצעותה, במקרים מסוימים בהם חשבנו שזה נכון, גרמנו לאנשים להשמין. עם "נוזלים". יש מי שיגיד לך שמילק-שייק זה משמין, הוא הרי גם נוזלי ואילו חסה שהיא מוצקה "מרזה". מה שיכול לגרום לנו להשמין או לרזות אינו קשור למוצק או לנוזלי. אלא לתכולה האנרגטית של ההזנה עצמה, ביחס לצורכי הגוף.. אינני יודעת מה לקחת מדבריי בפעם הקודמת ושהיה לך לעזר, אך מה שחשוב לזכור זה לתת לגוף לנווט את האכילה (של מוצקים, נוזליים, זה ממש לא משנה) ולהיות ערים לסיגנליו. בהצלחה ואשמח לשמוע ממך בהמשך. שלך לאה פינטו

דיברת על זה שהגוף מכמת את הקלוריות של מזון מסויים, אז למה פיצה, למשל שהיא הרבה יותר קלוריות ממנת לחם אחת היא פחות משביעה מהלחם, הרי אם יש יותר קלוריות, זאת אומרת שיש יותר אנרגיה, לא כך? תודה, המבולבלת.

לאה שלום. רציתי להתייעץ עימך. אני בת 19, משקל 65 וגובה 1.70. לפני גיוסי לצה"ל שקלתי כ 58 קג'. אני מנסה לחזור למשקלי הקודם ע"י כך שהחתתי בצורה משמעותית בכמות האוכל, שינוי סוג האוכל (אוכל בריא יותר) והחשוב מכל התחלתי לפני כחודשיים לערך לצעוד על בסיס יומי כ45 דק' צעידה מהירה. למרות כל זה איני מצליחה לחזור למשקל המקורי. האם יש לכך היגיון והאם זה קשור לכך שאני אוכלת ארוחה אחת ביום (בערך) תלוי בימים. תודה, רעות.

הי רעות. כשאת פעילה מדי יום 45 דקות, אלו ביטויים והשלכות יש לכך? עזבי לרגע את מאזני השקילה והתמקדי בגופך - איך זה מרגיש? האם יש הבדל כלשהו? נסי לבחון את ההשפעה של היותך פעילה על מוצקות גופך, על ההיקפים. מחכה לתשובתך שלך לאה

לאה שלום. מבחינת ההרגשה, ההרגשה לאחר צעידה כזו היא מצויינת. אני מרגישה קלילה וטוב מאוד עם עצמי. העיניין הוא שמבחינה חיצונית אין כל שינוי של שיוני במבנה הגוף. בעבר הייתי רזה יותר ואני לא יודעת אם שאיפתי היא לחזור למידות ההן אבל בטוח שכוונתי היא לשנות ולהצר הקיפים. אז שיוני חיצוני לא רואים, הפנימי מורגש מאוד. חסר לי רק את הדבר ההוא. בנוסף, אם אני אוכלת ארוחת בוקר אני מרגישה כאילו משקלי מחפיל את עצמו. האם זה הכרחי?

שלום! אני בת 22 גובהי הוא 1.50 ככה שכל קילו נראה עלי בקלות ונורא קשה לי לשמור על משקלי ואף לרדת בו מכיוון שיש לי אהבה לאוכל מהיר - הרבה מקדונלדס, הרבה תפוחי אדמה ושניצלים. עוד בעיה שיש לי - אני לא אוכלת ירקות ופירות, אני פשוט לא אוהבת. אני לוקחת ויטמינים אז אין דאגה אבל אפילו דיאטה אני לא יכולה לעשות בגלל חוסר אהבתי לדברים בריאים. אני גם לא אוכלת הרבה בשר. אז איך אני מורידה במשקל אם אני לא יכולה לעשות דיאטה נורמלית ולאכול ירקות??

שלום לך ליאה מאוד מעריכה אתסגנון הגישה שלך אבל זה לא בראש שלי, אז איך אני יכולה להאמין בזה??אם הבטן שלי כמו בצק רך ומלא שריטות של הריון כושל בתאומים עם ריבוי וריבוי וריבוי מי שפיר (הגעתי למשקל של 110 ק"ג אז והתאומים היו כ אחד ק"ג ביחד")

אשמח עם תרשמו לי את הטלפונים שלכם תודה

כלל ראשון בחיים הוא כ-ר-פ-ס כלל ראשון פה סגור.. ואחרי זה תיראי שהכל יסתדר לך וגם הרבה כושר.. הליכה פעמיים או אפילו יותר בשבוע.. את מרגישה רעב?! לשתות מים..! להפסיק אם הממתקים והלחם וה"ג'נק פוד" ובקיצור בהצלחה גם אני בדיאטה..=]

ערב נעים ל"אחת שמבינה".. וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה, אני חוזרת - "הרזייה ללא דיאטה". תודה שביקרת ומקווה שתפיקי הנאה ותועלת מרוח הפורום וגישתו. שלך לאה פינטו

בהצלחה לך בדייטה,אז מה ??את לא אוכלת ??? או שיש לך תוכנית שעושה לפיהה דייטה????

אני בת 35 עם 3 הריונות שניים תאומים , משקלי 75,אורח החיים שלי לא מאפשר ארוחות סדירות או פעילות גופנית (רק כשמזדמן)בקשתי היא האם יש שיטה שאוכל לרזות

ערב טוב אמא. ברשותך, אתחיל עם קצת "פילוסופיה" (במובן החיובי של המילה) כל התנהלות שלנו נבנית על הנחות היסוד שלנו, על מספר אקסיומות / פרדיגמות / אמונות שאימצנו לעצמנו במהלך חיינו. כשהנחות היסוד שלך הן: 1. כדי לרזות צריך לאכול ארוחות מסודרות 2. כדי לרזות יש לעסוק בפעילות גופנית כשאת רואה באקסיומות הללו אמת ומאמינה בהן, את אכן, יכולה למצוא את עצמך בבעיה, נוכח המצב המשפחתי הנוכחי, ובעיקר אם קיימות הנחות יסוד נוספות שנוגעות לקשר בין הגוף לבין הריון, בין אכילה לבין גידול ילדים וטיפוח משפחה וכ"ו (ואני מרשה לעצמי להניח, שקיימות). אז מה דעתך על אפשרות אחרת: 1. אפשר לרזות ללא לו"ז אכילה מוכתב וקבוע 2. אפשר לרזות גם בהעדר פעילות גופנית האם כשאת חושבת באופן זה ואפילו מרשה לעצמך להאמין בזה, את עדיין חשה מוגבלת? אם כן, זה ודאי רק בגלל שאין לך בסיס הוכחות לאמונות מסוג זה. אשמח אם תשתפי אותנו בהגדרה שלך ל: "ארוחות סדירות" ואיך את מוצאת את אי קיומן בחייך, בעל השפעה על מימדי גופך. יהיה לי לעונג להמשיך ולשתף אותך באופן בו את יכולה להסתייע בגישת ההרזייה ללא דיאטה, עם קבלת תגובתך. בכבוד רב שלך לאה פינטו

אשמח מאוד לשתף אותך, ארוחות לא סדירות ז"א,אני מורה חצי משרה(יומיים בשבוע)אז קמים בבוקר רצים בכל ההכנות לילדים אין זמן לאכול , חוזרת הביתה אוכלת מהר משהו ורצה לעשות אוכל למשפחה ,לפעמים מחקים לבעל ולפעמים לא כי הוא מאחר. יומיים לומדת תוכנית מרוכזת מ8:00 עד 21:00 אז תלוי בהפסקות לא( תמיד אותו דבר) אז מה דעתך על זה . בנוסף איך אפשר לרזות בלי תוכנית דייטה מסודרת ואימונים???? מאוד אסמח אם תאירי לי את דרכי

שלום רב, אני קוראת את הדברים הנאמרים בפורום ומאד מתחברת לגישה, אך יש לי שאלה תאורטית. כרגע אין באפשרותי להתחיל תהליך עם ליווי בצורה מסודרת. כרגע אין ספק שאני אוכלת יותר ממה שגופי צריך. אם אינני משנה את כמויות המזון, אך עושה יותר פעילות גופנית, הרי שלכאורה אני "עוזרת" לעצמי לאכול על פי הצרכים (מגדילה את הצרכים באמצעות פעילות גופנית ולא מוסיפה מזון). האם שאלתי הובנה? אודה להתייחסות

שלום יעל. אני מנסה להבין את שאלתך, בקול רם. מה שאת בעצם אומרת זה שהרעיון הוא ליצור מאזן אנרגטי שלילי בין ההכנסה להוצאה ומה שאת מציעה בחוכמה זה להגדיל את נפח ההוצאה (ע"י פעילות גופנית) ומבלי לשנות את ההכנסה (ע"י צריכה אנרגטית), יווצר הפער המיוחל. הבנתי? זה נכון. לא הדרך שאני הייתי ממליצה עליה ליצירת מציאות חדשה ויציבה בחייך, אך תיאורטית זה נכון. לאכול ע"פ הצרכים אין משמעותו לנחש אותם, אלא לחוות, להרגיש אותם. מה שאת מציעה זה לכפות על הגוף מאזן אנרגטי שלילי ואני מציעה לעזור לו, לא בכפיה עקב סטרס גופני, בנוחות לשחרר את רקמת השומן. אבל...תיאורטית, זה נכון. גם אני מקווה שהבנתי כהלכה, ואם לא, אל תתיאשי חדדי את השאלה. שלך לאה פינטו

כן, הבנת את השאלה, והבנתי את תשובתך. מאחלת לעצמי להגיע לחוויה ולרגש שאתן מדברות עליו.

לפי מה שהבנתי (ותקני אותי אם אני טועה), את אומרת שאם אני עושה ספורט אז עליי לאכול יותר ממה שאני אוכלת ביום רגיל ללא ספורט, לא כך? אשמח לתשובה והרחבה בנושא שעליו הסברת ליעל (על המאזן האנרגטי השלילי), תודה, אורית.

האם זה ייתכן שאוכלים פחות קלוריות ממה ששורפים ועדיין לא יורדים במשקל ? זה מה שקורה לי כבר כמה חודשים (ואני לא מפתח שרירים. ) אני אוכל רגיל, כל היום, (אין "הרעבה") בוודאות פחות קלוריות ממה שאני שורף (בערך 500 פחות) ולא מצליח לרדת . מה עושים? תודה!

שלום גילי. התשובה הקצרה תהיה: כן, בהחלט אפשרי. ויש לכך ערב רב של סיבות. מה שמעניין אותי הם השינויים שאתה כן חווה. שתף אותי. ואמשיך משם. לאה

אני בן 35 180 סמ שוקל בערך 87 קג. כ 4 חודשים אני אוכל בממוצע כ 2000 קלוריות ליום (פלוס מינוס...) שנפרסים על פני כל היום ואני עדיין נשארתי סביב אותו משקל. אני לא עושה כרגע שום פעילות ספורטיבית (כך שזה לא פיתוח שרירים כסיבה אפשרית) לפי מאזן הקלוריות הנ"ל אני חושב שהייתי אמור לרדת במשקל. מה זה יכול להיות? תודה לאה

שלום, אני מורה בביה"ס וכאוכל אני לוקחת 3 סנדביצ'ים למהלך כל היום וזה נראה לי דופק את הסיכויים שלי לרדת במשקל, אני מקפידה על פעילות גופנית אך לא כ"כ מצליחה לרדת. יש לכם עצה בשבילי?

בוודאי. תשני את האמונות הפנימיות שלך. מאפה הרעיון ששלושה סנדבצים הם המונעים ממך לרזות? האם לא שמעת על דיאטת הלחם של אולגה ששם אוכלים הרבה יותר סנדבצים ובכל זאת מרזים . את לא מרזה מסיבה אחרת וחשוב לאתר אותה. בברכה, בלה

שלום, אני מקבלת תרופות לטיפול בסכרת סוג ב'. שומרת על תזונה מאוזנת, אך לא מצליחה להוריד במשקל. לפני כמה חודשים עברתי ניתוח בברך רגל שמאל, ישנם סיבוכים שמונעים ממני לעסוק בפעילות גופנית. איך אפשר בכל זאת להוריד במשקל?. לפי הוראת הרופא צריכה להוריד 5 ק"ג, אך בשל מטבוליזם נמוך, הצלחתי להוריד רק ק"ג אחד במשך חודשיים!. הורדתי מהתפריט פחמימות וסוכרים פשוטים. מה אפשר עוד לעשות???

בוקר טוב, טובה. ראשית, קבלי ח"ח על האיזון הגליקמי. זה לכשלעצמו הישג חשוב ומכובד. כפי ששמת לב, התחלתי בשאלה. מאין את יודעת שמדובר בחילוף חומרים נמוך? האם קיימת הפרעה הורמונלית נוספת, פרט לאינסולין? או שקבעת זאת נוכח התוצאה הלא מספקת בדיאטה שכפית על עצמך? הגבלה של פחמימות, ובודאי הגבלה קיצונית כמו המנעות (כפי שאת מתארת) יוצרת סטרס משמעותי שמעורר לא מעט מנגנוני הגנה של הגוף. בין מנגנוני ההגנה הללו: ירידה ברמת חילוף החומרים, שמירה על מאגרי השומן ואף הגדלתם. הגוף חש מצוקה, ובימי בצורת, כמו בימי בצורת - ממלאים ימ"חים ומשתמשים בהם בחסכנות רבה. הפחמימות הם חלק מהותי מתזונת הגוף, בעיקר בשל העובדה שישנם תאי מוח שאינם יכולים להשתמש בשומן לצורכיהם האנרגטיים. אז לשאלתך, "מה אפשר עוד לעשות?" בראש ובראשונהלהפסיק את ההגבלה הזו. את אמורה לסייע לגופך להתמודד עם הקושי שלו לווסת גלוקוז ועל כן, טוב את עושה כשאת מגבילה את הסוכרים הפשוטים בתזונתך...אין זה נכון לכלל הפחמימות, זה כבר בעוכרייך. פעילות גופנית איננה תנאי להרזייה. רוב המתאמנים אצלי בתהליך הרזייה ללא דיאטה אינם עוסקים במאמץ גופני. הפעלה של הגוף צריכה לבוא ממקום אחר, של הנאה, של רווחה בריאותית, רווחה רגשית - ולא, לא הרזייה. ולכן, אל תראי במצב האורטופדי מחסום להשגת מטרה. גם עם סוכרת ניתן לרזות בתהליך של הרזייה ללא דיאטה. כיוון שהעקרון הבסיסי בגישה הוא שעלינו לעבוד עם הגוף שלנו באופן מלא. לכבד את הסיגנלים שהוא מעביר אלינו לרעב ולשובע. מנגנון זה אינו נפגע מהפרעה בלבלב. אינני יודעת באיזה עודף משקל מדובר (פרט ל- 5 ק"ג שעליהם המליץ הרופא), אך כל עודף מלמד אותנו על חוסר איזון בין הצרכים לבין האספקה. וכדי לדעת לספק נכון (תזונה מאוזנת, אמרת?), עלינו לדעת לזהות את הצרכים נכון. מאחלת לך בריאות נהדרת שלך לאה פינטו

שלום לכן מלאכיות טובות פעם ראשונה שאני בפורום אני בת 38 גובהה152 ומשקל 67 בחלק העליון של הגוף אני מאוד צרה עד למותן אחכ הכל שמן (הבטן הרגליים והכי הטוסיק . איך יורדים ומהר אשמח לקבל מייד טלפון

בוקר טוב שוהם וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה. רציתי לשאול 2 שאלות: 1. מה זה אומר "מהר"? 2. האם "מהר" זה תמיד טוב? שוהם, האופן בו את חווה את גופך, היום, הוא מראה לבחירות העבר וההווה שלך. על מנת לשנות את המציאות הזו ולראות משהו אחר במראה, להרגיש אחרת בבגדים ובכלל, עלייך לשנות את הבחירות שלך. כשאני מדברת על בחירות, אני מתייחסת לכל מישורי הבחירה וזה מתחיל בבחירה התפישתית - מחשבתית שלך. רק כאשר היא תשתנה (התפישה שלך את הגוף שלך, את המזון בחייך, את עולם הרגש שלך, את עצמך) תיווצר השרשרת שתוביל לשינוי בעולמך החיצוני. שימי לב שלא התייחסתי כלל לבחירות במזון. כמה מהר תלמדי לבחור בהתייחסות אחרת שמכבדת את גופך - תלוי בך. לכבד את גופך, משמעו, לכבד את הסיגנלים שלו ולכן, נרצה קודם ללמוד לזהות אותם כראוי. באמצעות הסיגנלים הללו הגוף מיידע אותנו בנוגע לצרכיו. וכיוון שהגוף שואף למשקל האידאלי, הרזה והקל שלו, כל השמנה (שאינה על רקע פתולוגי) מעידה על חוסר הלימה בין הצרכים של גופנו לבין הבחירות שלנו. "צרכים של הגוף", אגב - זה לא רק אוכל, זה מגוון רחב שבתוכו תוכלי למצוא צרכים כמו מנוחה, רוויה, הפעלה, רוגע ועוד. שוהם יקרה, נשמח להיות לך לעזר ואני בטוחה שנוכל להיות לך לעזר (טלפונים בהקלקה על התמונות), באם תתני לעצמך את הזמן הנדרש לבניית גישה אחרת כלפי עצמך ובניית מערך בחירות יציב ומבוסס שיאפשר את המציאות שאת מבקשת לעצמך באופן יציב. כמה זמן? אין לי מושג, תלוי ברמת ההתמסרות שלך לתהליך וההחלטות שתקבלי במהלכו. יום נפלא, מלאכית טובה. שלך לאה פינטו

שלום , שמי רונית ואני בת 14 גובה שלי הוא 1.62 ומשקלי 70. אני כל הזמן הייתי עושה הליכות ואוכלת נכון אבל זה לא עזר לי ואחרי שבוע או שבועיים התייאשתי. אני חייבת עזרה ותמליצו לי מה לעשות. בתודה רונית

מכיוון שכ"כ ניסיתי ועשיתי פעילות גופנית מידי יום כבר נמאס לי ואין לי כוח ! אני הייתי רוצה שתתנולי סוג של התחלה לבניית עיצוב הגוף. חג שמח , רונית

תנסי לעשות התעמלות שלא דורשת נעילת נעלי ספורט או יציאה מהבית , תעשי תרגילי פילאטיס, כפיפות בטן ,וכו,ובנוסף תעשי לעצמך תפריט אבל מאוזן ולאט לאט תשפרי אותו עוד קצת, אבל הכי חשוב אל תצפי לניסים ופלאות ביום יומיים זה לוקח זמן ושווה לחכות,בנוסף דיאטת כאסח תותרי על זה......!!!!! זה הורס לא בריא והכי חשוב את עולה אח"כ פי 3 במשקל בהצלחה, את עוד צעירה אז קחי את באיזי

רונית היקרה שלום רב, את מתארת מצב בו את נמצאת בעודף משקל ומנסה לרזות בעזרת דיאטה ופעלות גופנית בלי הצלחה. יכולות להיות לכך סיבות רבות וקשה לאבחן דרך הפורום. הגישה שלנו עוזרת לאנשים להתחבר אל הגוף וללמוד להקשיב לרעב ושובע, זה עם הזמן מביא את הגוף ואת הנפש לאכילה של רזה טבעי דבר המביא לאיזן במשקל. אין לי עצות וטיפים בנוסח תאכלי כך ותתעמלי כך אני לא מאמינה בזה מניסיון ארוך שנים. אני ממלצה לך לטפל בעצמך אצל איש מקצוע. ללא ספק משקלך גבוה לגובהך ועלך לרדת. לדעתי, חשוב גם לערב את הוריך בתהליך.

שלום לכן , הגובה שלי 169 ס"מ והמשקל שלי הוא 78 , לי בחודש הבא יש ברית של דודים שלי ובעוד חודשיים יש לי סמיבת סוף בית ספר , אני רוצה להררזות בחודש לפחות 10 קילו בוחודשיים להרזות 20 קילו זה מה שאני רוצה ולי יש בעיה אני מתייאשת מהר כיצד אני יעשה זאת , ודרך אב יש לי עוד בעיה אני לומדת בפרויקט מסויים וזה מצריך ממני הרבה שעות בבית ולפני כן עסקתי בטניס וכרגע הפסקתי עקב הלימודים מה אני עושה?

שלום ספיר. צר לי לאכזב אותך אולם אין אפשרות ראלית ובריאה לרדת כל כך הרבה בזמן כל כך קצר. בוודאי לא בגישה שלנו. ירידות מהירות מביאות לעליות מהירות ליאוש ולתקיעות כמו שאת מתארת. אם ניסית הרבה פעמים אותו דבר ולא הצלחת למה את רוצה לנסות שוב את אותה הדרך כאשר ברור לך שהיא לא מביאה אותך לשום מקום? מאחלת לך הרבה בריאות והצלחה. בלה

שלום, אני בקבע ומשרתת בבסיס סגור כבר כמה שנים. אי לכך, אינני יכולה לבחור את התפריט והארוחות. וכידוע, האוכל הצבאי הינו רווי בשומן ולא תורם כלל לתזונה. אין לי יותר מידי זמן להתאמן מיכיוון שאני עובדת לכל ורך היום ושעות הרגיעה שלי הן הארוחות שבהן אני בהפסקה מהעבודה. אני משתדלת לא לאכול בין הארוחות איך אין לי זמן לבצע פעילות גופנית. שאלתי היא, כיצד אני יכולה לרדת במשקל ולשמור על תזונה נכונה במסגרת הצבא?

בוקר טוב אורטל. השאלה אכן היתה מאוד מוכרת לי, בחיפוש קל מצאתי אותך (ואולי זו משהי שהזדהתה באותו שם?!), עם אותה שאלה בדיוק. אין לי מה להוסיף למה שכבר כתבתי אז את מוזמנת לקרוא אותה שוב, ואם יעלו שאלות נוספות, אנחנו כאן. בוקר נפלא שלך לאה פינטו

האם יש מגבלה בכמות העגבניות שמותר לצרוך ביום בדיאטה?

אם אתה בדיאטה עלך להתיעץ עם מי שנתן לך את הדיאטה הספציפית. לכל דיאטה יש את הכללים שלה את ההיגיון שלה ואת החוקים שלה. על פי השטה שלנו מה שקובע זה הגוף שלך . תאשל אותו כמה עגבניות בא לו ותאכל בהתאם.

בוקר טוב סבא 8. פעם שעברה, אם אני לא טועה זה היה "סבא 7". אני זוכרת שהכינוי סיקרן אותי, בעבר. ובכל מקרה, מזל טוב, הרבה הנאה ונחת. בנוגע לעגבניות....המרוקאים אומרים בימים אלה "תסעדו ותרבחו", אז באוירת חג המימונה, פשוט תהנה. ואגב, יש לי מתכון מנצח לסלט עגבניות, אם תרצה. בברכת בוקר טוב ויום נפלא שלך לאה פינטו

מוכן לגוון את הדיאטה שלי עם המתכון שלך ובשמחה!

שלום לכולם אני מעריך שכשמישהו כבר משתמש בשיטות שלכן הוא לא צריך הדרכה או המלצות השאלה היא איך מתחילים, אני 1.80 שוקל 120 קילו ומנסה לרדת כבר שנים, קשה לי להבין איך מקשיבים לגוף ומה זה אומר. בתודה מראש וחג שמח לכולם

שלום עמית. השיטה שלנו היא תהליך למידה - בידיוק כמו שחיה או לימוד נהיגה. אפשר להגיד לך איך להתחיל לנהוג או לשחות אבל זה לא יעזור לך להיות נהג או שחיין. כדי שזה יקרה ,יש לעבור תהליך של למידה אשר בסופו יווצר שינוי שיאפשר לך לשלוט בידע הזה. לכן, אין טעם להסביר דרך הפורום איך להקשיב לגוף כי זה לא יתרום לך הרבה לרכישת המיומנות הזאת. יש צורך בתהליך לימודי. בברכת חג אביב שמח. בלה

לאה, בלה היקרות!! אני אומנם לא מכירה אתכן לעומק, אבל אני אשמח אם תוכלו לעזור לי... הגובה שלי הוא 1.82 והמשקל שלי הוא 86, ואני רוצה לרדת 15 קילו, אך הבעיה היא שאני מאוד אוהבת לאכול וניסיתי את כל הדיאטות למיניהן...בבקשה תתנו לי עצה טובה, מהנה ומקווה שאני אשרוד בה... תודה רבה לכןן נ.ב--אשמח אם תשלחו לי תגובה לאימיילל :-)

[email protected]

שלום אתוש. העצה שלי אליך היא תשני את הדרך בה את רואה את המציאות. אל תראי בעיות תראי פתרונות, אל תראי חולשות תראי עוצמות אל תראי כשלון תראי ניצחון. בשאלה שלך את כבר מקבעת את הסיפור של הכישלון .את אומרת שאת אוהבת לאכל ומגדירה את זה כבעיה. אני לא רואה פה שום בעיה. כל רזה טבעי אוהב לאכל זה לא הופך אותו לשמן. את קובעת כמה את רוצה לרדת גם זה בעתי, מי אמר לך שצריך לרדת 15 קג? אולי צריך יותר ואולי הרבה פחות רק גופך יוכל להחליט את המשקל המתאים לו. אשמח להגיב למייל רק תסבירי לי קצת יותר מה את צריכה.

אני שוקל 81 ק"ג ומנסה כבר שנים להוריד 4 ק"ג הגובה שלי 176 ס"מ אני אוהב לאכול ואוכל הכל

כל הכבוד לך....נו...אז מה ????

כדאי לך גם להיכנס לאתר הבא, אחלה כתבות www.tevalife.com http://www.tevalife.com/article.asp?id=דיאטה

אני בת 15, 1.67 +- והמשקל שלי נע בין 55 ל-60. זה אולי לא נשמע הרבה אבל אני מרגישה לא נוח עם הגוף שלי וכבר הרבה זמן שאני מנסה איכשהו להרזות... אפילו טיפה. אני שחקנית טניס כך שאני עושה ספורט, וגם כשאני לא עם הטניס אני רצה על ההליכון, זו לא הבעיה. אני לא אוכלת מאפים/עוגות/פיצות/בורקסים/ג'אנק פוד וכל הדברים המשמינים האלו כבר המון זמן.. לא נוגעת בזה פשוט. רוב הקלוריות שאני מכניסה לגוף שלי זה בארוחת הצהריים... בבוקר אני אוכלת דגנים מסיבים תזונתיים, בין לבין פרי, ובערב אני בדר"כ לא אוכלת כמעט. בכל זאת, ולמרות זאת, עם הספורט ועם התזונה הנוכחית - אני נשארת פשוט באותו משקל כל הזמן... אני לא יודעת אם אני אוכלת נכון או לא, יותר מדי או לא, אבל אני לא מצליחה לעמוד במטרות שלי... למישהו יש איזשהי עצה בשבילי? זה לא כזה ביג דיל, אבל הקילוגרמים המיותרים האלו מציקים לי והבנתי שלבד אני כבר לא אצליח להוריד אותם כי זה פשוט לא הולך... אני מאוד מקווה שהגעתי למקום הנכון (ואם לא, סליחה מראש...) ותודה

שלום מעיין. משקלך תקין. זה שאת לא מקבלת את זה ,מראה על בעיה . ניסיון לרדת במשקל כשהוא תקין יגרום לנזק בטווח ארוך. אני מציע לך לבדוק עם עצמך למה את רוצה לרדת למרות שאת לא צריכה?

שלום, קראתי לאחרונה מספר כתבות העוסקות בחשיבות שתיית מיץ גזר ומיץ סלק בבוקר על קיבה ריקה (חצי כוס מכל ירק). אני מבינה את החשיבות מבחינת הויטמינים ומערכת העיכול. אך ירקות אלו עשירים בסוכר והמדד הגליקמי שלהם גבוה. במידה ואשתה 3 פעמים בשבוע בבוקר, משקה המורכב מ-3 גזרים וסלק אחד האם לאורך זמן תתכן עלייה במשקל? האם באותם ימים שאשתה עלי להפחית בקלוריות ובפחמימות ע"מ לאזן ? (אני לקראת סוף הדיאטה, נשארו לי עוד מס' ק"ג. אני משתדלת לאכול נכון ובריא ולכן משקה מירקות אלו שאני מאד אוהבת בבוקר - מאד קוסם לי אך גם מעורר סימני שאלה...) לשאלתי השנייה, כשכתוב משקה על בסיס סלרי, הכוונה לחליטה? (השריית העלים של הסלרי במים רותחים ואח"כ שתיית המים?) תודה וחג שמח!

שלום שאלה זו עליך להפנות לפורום תזונה טבעית של צביקה או פורום דיאטה

שלום נועה. כפי שבלה כתבה, אין זה הפורום שיסייע לך בדיאטה, ולא מתוך רוע אלא מכיוון שמהותו מנוגדת לחלוטין לגישה בה את בוחרת. גזר וסלק הם מזונות בעלי ערך תזונתי מכובד, וכן, הם גם מכילים כמות לא מבוטלת של סוכר. כל מיץ פרי / ירק יהיה בעל יחס סוכרים גבוה יחסית לפרי/ירק עצמו. אם בתזונה נבונה עסקינן אז אני תמיד אמליץ לך על הפרי / ירק עצמו ולא על מה שנסחט ממנו, וזאת על מנת לא להפסיד מרכיבים חיוניים אחרים,בינהם סיבים תזונתיים. האם תתכן עליה במשקל - לא ע"פ גישתנו, בהחלט אפשרי שכן ע"פ גישת הדיאטה (אלא אם כן תדעי לחשב, לקזז, להוציא שורש ובסוף ללחוץ לוג. ע"פ גישת ההרזייה ללא דיאטה, אין תפקידנו לספור קלוריות רק הגוף שךלנו יודע לעשות זאת נפלא ומדויק עבורנו. ולכן, אם בחרתי לשתות מיץ גזר בעל תכולה קלורית כזו או אחרת ואני יודעת להרגיש את הגוף שלי...סביר להניח שזה יבוא באופן טבעי על חשבון משהו אחר וסה"כ ארגיש נינוחה ומסופקת אנרגטית לאורך זמן. כך אנו יכולים להנות מכל מה שבא לנו. בלי להיות קטנוניים עם עצמנו על כוס מיץ גזר או סלק. בנוגע לשאלת הסלרי, צריך להפנות השאלה לחברה המייצרת. בהצלחה וחג שמח שלך לאה פינטו

לאה מקסימה תודה, ענית על שאלתי בין אם הגעתי לפורום הנכון או לא ! אני תמיד בעד הפרי השלם, אך המיץ הזה בבוקר מיטיב ומסייע לי ויחסית לפירות אחרים - לא גורם לי לצרבות לסלרי - התכוונתי חליטה במו ידיי (אני לא קונה לרוב, משתדלת להכין בעצמי - כך אני יודעת בוודאות מה נכנס לגוף שלי... והכל טרי ובלי חומרים משמרים ותוספות). חג שמח

ללאה ולבלה, שיהיה לכן חג שמח! תודה על העזרה שלכן, גם לי עזרתן מאוד ואני בטוחה שעוד הרבה פונים יסכימו איתי! קרין

קרין היקרה, למרות שאני לא מכירה אותך זה מאד נעים לקבל ממך ברכת חג שמח. תודה על הפירגון.

לך, קרין המקסימה ולכל גולשי הפורום. חג של התחדשות וימים של פריחה ולבלוב. באהבה רבה שלך / שלכם לאה פינטו

שלום לאה ובלה, לא ממש דיברתי עם אף אחת מכן, אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שההסתייעות הפרטנית בכן עשויה לעלות מאות ואלפי שקלים. השאלה שלי היא מה קורה אם אין לי כרגע סכום פנוי להשקעה בסדר גודל שכזה. האם ישנה דרך להתחיל לעבוד על כך בעצמי? יש סיכוי שאוכל ללמוד לבד איך להקשיב לתחושות הרעב/שובע של הגוף, וכל שאר הכישורים הנפלאים שאתן בוודאי מלמדות?

בוקר טוב טלי ותודה על השאלה המצוינת. התשובה הקצרה שלי תהיה בהחלט כן, הסיכוי תמיד קיים. תלוי במה שאת תביאי לתהליך שלך וביכולת שלך לזהות את מה שחייב להשתנות, במסוגלות שלך לזהות את מערך האמונות שלך ולבחור אחרת, בעשייה שלך ובמחוייבות שלך לשינוי הזה. הענין הוא שהנטייה שלנו היא לשמור על סטטוס קוו שמשרת את היציבות והבטחון כך שבבסיסנו אנו מתנגדים לשינוי. כאן נכנס תפקידי כדיאטנית המאמנת בתהילכי שינוי החלק בו אני, כמאמנת, "מלמדת" הוא קטן בתהליך. חלקם של הפרטים הטכניים (הקשבה לתחושות הרעב והשובע ועוד) הוא אמנם בסיסי אך מינורי. אם יצא לך לדפדף בין דפי הפורום, יכולת להתרשם שמדובר בתהליך מודעות ושינוי הרבה יותר רחב ומעמיק כיוון שהשינוי הוא בראש ובראשונה תודעתי, תפישתי, קוגניטיבי. כדי ליצור שינוי מהותי, השינוי צריך לבוא מבפנים החוצה וזה מתחיל בדפוסי החשיבה שלנו. לפני כשלושה או ארבעה שבועות פורסם במגזין "לאשה" סולם הרעב-שובע לשימוש הציבור. אין זה ידע הספון בכספות שלנו. את יכולה לנסות להשתמש בכלי הזה ולהבין מה את מרגישה, ומה לעשות עם זה. אלא שבגישה הדיאטטית, השינוי הוא התנהגותי - חיצוני. ומי שבא מהגישה הזו (אנשי מקצוע ומדיאטים) לרוב יחפש את העשייה - "מה אני צריך לעשות? איך לאכול? מתי? מה? וכ"ו. העיסוק המרכזי הוא ב- doing. מתוך התפישה הזו, גם שימוש בסולם הרעב - שובע יהפוך מהר מאוד לכלי דיאטטי, חסר אחיזה ועיגון פנימיים. כשאנשים בוחרים במאמן ללוות אותם בתהליך הם עושים זאת, כדי: 1. שיהיה מי שישקף להם את מה שלהם קשה לראות לבד. לבד, זה לא קל. לא בלתי אפשרי, אך לחלוטין לא קל. קשה לנו לראות את הדבשת של עצמנו ויותר מכך, כיוון שאנו כ"כ מזוהים עם צורת החשיבה המקובעת שלנו, קשה לזהות אותה, את הבאגים שבתוכה ובעיקר קשה לחשוב אחרת. כל אופציה אחרת נראית בלתי רציונלית, רחוקה מה"אמת" שהשרשנו בתוכנו במשך שנים. 2. כדי ליצור מסגרת מחוייבות ופעולה (הפעולה איננה ברמת התנהגותי – חיצונית, בהכרח). 3. כדי להעלות סוגיות שהקשר בינן לבין ההרזייה שלך לא נתפש כרגע ולהעלות אפשרויות חדשות לבחירה עבורך. 4. כדי ליצור מסגרת תמיכה וחיזוק במקומות בהם הכי קשה לשנות. אנו נוטים להתמגנט לצורת החשיבה הישנה שלנו ובעקבותיה לדפוסי ההתנהגות הישנים שלנו, כפי שהסברתי בתחילה. 5. כדי לקבל כלים להתמודדות במישורים שונים (קוגניטיביים, רגשיים ומנטליים בעיקר. החלק של הכלים הפיזיים הוא כפי שאמרתי קטן) 6. ועוד. הלוואי שכל הקסם היה רק בללמוד לזהות ולהבין את סיגנלי הגוף. החלק הקטן הזה בו לקוחותיי לומדים להיות קשובים לגופם הוא רק כלי טכני, אם כי גם בחלק זה, בשלב בו אנו עדיין איננו מיומנים דיינו, אנו מוצאים את החשיבה שלנו משתלטת על הענינים כך שאנו פחות מרגישים ויותר חושבים את הרעב-שובע שלנו. לא מעט גולשים בפורום לקחו את המושכות והחליטו להתנסות לבד וזה נפלא בפני עצמו, יש מי שמצליחים ומגלים עולם חדש ממש ויש (הרוב) שחווים תחושה של "רעב מתמיד" – כאן אני תוהה בנוגע ליכולת שהם כביכול פיתחו. דבר נוסף שחשוב לציין. אמנם המטרה זהה לכל המצטרפים לתהליך (כולם רוצים להיות רזים מבפנים ומבחוץ, כולם רוצים לחיות בהרמוניה עם גופם ועם המזון בחייהם וכ"ו) אך הדרך מאוד משתנה בין אדם לאדם. וכאן לליווי האישי יש משמעות כבירה. למעשה הדבר המשותף היחיד בדרך הוא לימוד מנגנון רעב-שובע כבסיס להבנת צרכינו הפיזיולוגיים. אך זוהי רק ההתחלה-לה-לה.... (נכנסתי לרגע לאוירת החג). וכדי לחזק את ההבנה הזו אשתמש בדוגמא מעולם הפיננסים דווקא. כל אחד יודע שכדי לצבור הון או כדי לסגור מינוס – עליו מצד אחד, לצמצם הוצאות למינימום ההכרחי (לקנות רק מה שצריך) ומצד שני להגדיל הכנסה. הידע הזה הוא נחלת הכלל...אז מה? האם הוא יישומי עבור כולם? ואם לא, מדוע לא? כי התפישה ומערכת האמונות המושרשת מנהלת ומייצרת התנהגות אחרת. כל העבודה, בין אם תעזרי במאמן ובין אם לאו היא אישית - עצמית, שלך, בכל מקרה יש את ה"לבד". רק דעי שיש לך אפשרות, במידת הצורך להיעזר. ואגב, ישנו תחום בו אני, אישית, מרגישה שהנחות היסוד שלי כ"כ חזקות שקשה לי לבד וגם אני, כמאמנת, משתמשת בשרותיו של מאמן מעולם תוכן מסוים. מתוך גישה שאומרת "אני הולכת להשיג את זה. נקודה. ומשתמשת בכל המשאבים שעומדים לרשותי – מבפנים (אני והעבודה העצמית שלי) ומבחוץ (מה שלמאמן הספציפי יש להאיר לי, להציע לי)". טלי יקרה, מקווה שקיבלת תשובה שתאפשר לך לקבל החלטות. ובכל מקרה את מוזמנת להמשיך ולשאול הן בפורום והן למיילים האישיים ככל שתחפצי. אני מאחלת לך חג אביב שמח, חג של התחלות חדשות, התחדשות ובעיקר אושר. שלך לאה פינטו

אכן נתת לי מספר נקודות למחשבה. אני מפנה אליךמספר שאלות נוספות באמצעות המייל. חג שמח!

רפואה אלטרנטיבית ?

למה הכוונה?

היי... לפני כשנתיים גילו אצלי סרטן והייתי טופלת בסטרואידים ובכימו.. ברוך השם עכשיו אני בריאה אבל בגלל הסטרואידים עליתי 25 קילו... הייתי שוקלת לפני הטיפולים 54 ועליתי ל 79 ועכשיו אני בסביבות ה 65-67 קילו אבל עדיין לא במשקל הקודם שלי... מה שנשאר זה צדדים וקצת בטן... איך אני מורידה את כל המשקל שיצטבר על גופי?? איך מורידים צדדים? אני אוכלת פעמיים ביום... בדרך כלל סלטים ופשטידות תרד או ברוקולי... לספורט אין לי זמן... כאשר הייתי אצל דיטאנית היא הביא לי תפריט אבל הוא גרם לי רק לעלות כי היה בו הרבה יותר אוכ מאשר אני אוכלת בדרך כלל. האם יש איזשהם כדורים שיכולים לזרז או לעזור לי לרדת?

אירית היקרה. גופך עבר טלטלה רצינית וכך גם נפשך. חלית במחלה קשה והצלחת להחלץ ממנה. כיום, עלך להתרכז בשיקום המערכת יחסים אתו, באהבה כלפיו בקבלתו ובדאגה מתמשכת לבריאותו. הרזיה נכונה היא תהליך שרק גופך מפקח עליו. את צריכה לתת לו את התנאים האדיאילים . מדבריך אני שומעת שאת מרכזת המון מאמצים בשומן שיש דבר שעלול להשאיר אותו במקומו. עצתי אליך, תברכי כל יום את גופך הנפלא על שהבריא. תשאלי אותו כל יום מה בידיוק בא לו לאכל , איך , כמה ומתי. תתעמלי רק אם הוא רוצה ורק בפעלות גופנית שמתאמה לו. אני מאד ממלצה גם על תהליך של מודעות עצמית בו תלמדי קצת יותר על הרבדים העמוקים שלך ותתחברי אל העוצמה היופי והבריאות ולא אל השיפוט הפנימי כלפי הגוף. אני מאחלת לך הרבה בריאות ואיזון. אני ממש לא ממלצה על כדורים משום סוג שהם בדרך כלל רעילים ומזיקים מאד. הרבה אושר, בריאות שלווה וחיים מהנים. בברכה בלה

שלום אני מןדאגת, פסקתי לעשן לפני ארבעה חודשים ועליתי כבר 5 קילו במשקלי שגם כך היה בעודף קל אני עושה ספורט כל יום (שעה באליפטיקל או הליכה שעה וחצי) במשך כל השבוע פרט לשבת. אני מנסה לאכול מסודר, להוריד מתוק ולשתות הרבה, וכלום לא זז. יש לציין אני בת 42 מה עושים? או מה אני עושה לא נכון? אני לא אוכל להמשיך כך, חשוב לי לציין שלפני שלוש שנים הפסקתי לעשן ומיד כשהתחלתי להעלות במשקל, חזרתי לעשן והכל ירד במהירות. הפעם החלטתי לא לוותר למשקל אבל אני מרגישה נורא אודה על עזרתך

שלום לך מודאגת. נראה שאת מנוהלת על ידי מערכת אמונות האומרת שכשמפסיקים לעשן עולים במשקל. אמונה זו אכן מתממשת מול עיניך. בנוסף נשמע שצורת מחשבה דיאטיתית ומגבילה שולטת בתודעה שלך. צורת מחשבה זו אומרת לך שאם לא תזהרי תשמיני. שתי מערכות אמונה אלו אכן עלולים לגרום לך להשמין אם לא תשני אותן. זה כאלו שאני בטוחה שאחד מהילדים שלי גנב ולכן אני לא סומכת עליו כל הזמן בודקת מה הוא עושה ומענישה אותו גם כשהוא לא גנב, בסוף מן הסתם הוא יגנוב. אני מציע לך לסמוך על גופך. תהליך הפסקת עישון אכן גורם לעליה קלה במשקל אצל חלק מאנשים. אם לא תבהלי ולא תכנסי לדיאטה חמורה אלא תסמכי על הגוף ותעבירי לו מסרים חיוביים הוא יחזור בסופו של דבר לאיזון. בהצלחה, בלה

אחת מהתשובות הכי לא יעילות והכי מתנשאות שקראתי בחיי אין שום עזרה, הבנה או אמפטיה בתשובה אלא רק תשובה של מישהי שלא מבינה אותך

כדאי לך גם להיכנס לאתר הבא, אחלה כתבות www.tevalife.com http://www.tevalife.com/article.asp?id=תזונה

שלום שמי מוטי נכנסתי לתוכנית הרזייה של אחת החברות הגדולות והרציניות ( לא אנקוב בשמם מטעמי פרסום ) , כמו שציינתי אני כבר חצי שנה בתוכנית , ירדתי במשקל אני מרגיש טוב עם עצמי וחי באורך יותר בריא.. עכשיו השאלה שלי היא לגבי המשך הטיפול במוצרים , האם אני צריך להמשיך על מנת לשמור על המשקל ? זה לא שאני לא מרוצה מהמוצר פשוט אני רוצה לדעת אם אני יכול להפסיק גם בגלל ההוצאה הכלכלית וגם אני לא יודע אם לאורך זמן המוצרים ימשיכו להיות אפקטיביים לגביי.. תודה מוטי

אך אני חוששת שלא לכתובת הנכונה. מוטי יקר, זוהי שאלה חשובה להפנות למי שהוביל אותך עד כה. ומקווה שגם תקבל תשובה טובה ומספקת. דעתי האישית כאן לא רלוונטית ולכן כל שנותר לי הוא לאחל לך דרך צלחה בשמירת יציבות הישגיך ובעיקר הנאה ו...כמובן, חג אביב שמח. שלך לאה פינטו

אני בת 21 1.66 שוקלת 91 ק"ג אני יפה ואוהבת להתלבש יפה ואני מנסה לאזות אבל אני כול הזמן נשברת מחדש!! אוף נמאס נמאס נמאס!!

הי שירלי. תארי לך שהיית מחליטה שזה מאד אופנתי לא לישון . זה קול זה יפה וכל מי ששוה לא ישן. היית מגייסת את כל כח הרצון שלך ומנסה לא לישון. אני מניחה שהיית מצלחה יום , יומיים אולי שלושה... ומה היה קורה אחרי זה? מן הסתם היית פשוט יושנת כמה ימים רצוף. היית מתעוררת כועסת על חוסר כח הרצון שלך ומתחלה מחדש. אני יודעת שזה נשמע לא הגיוני ההתנהגות כזאת אבל זה בידיוק מה שקורה כשמנסים לעשות דיאטה. הגוף צריך לישון הגוף צריך לאכל ,כשאת גוזרת עליו דיאטה זה לא טבעי ואין שום סיכוי שזה ישאר לטווח ארוך. כדי לרזות צריך לעשות משהו אחר. לא דיאטה. אם באמת נמאס לך -תנסי משהו חדש. נשמח לעזור , בברכה בלה

אבל פשוט נגמרו לי הרעיונות. עשיתי את כל הדיאטות האפשריות. ירדתי יפה במשקל. אך מייד כשהפסקתי, עליתי את כל מה שירדתי, ועוד קצת. כך אני מגיעה בכל פעם לשיא חדש. היום אני בת 28, גובהי 1.69, ומשקלי כ- 108 ק"ג. אני אשמח לעצה. נ.ב. באחת התשובות שלך אמרת שניתן ליצור קשר. איך??

אני בת 51 בדרך כלל בריאה לא מקבלת תרופות שוקלת 55 גובה 170 (השומן אצלי מתרכז במיוחד בבטו) רציתי לדעת אם עלי ללכת ליעוץ דיאטני בעקבות הבדיקות ה נ"ל במיוחד הכולסטרול - יש סיפור משפחתי של בעיות לב amylase 179 0.91creatinine CHOLESTEROL 235 CHOLESTEROL-LDL calc 144.4 יתר הבדיקות בגדר הנורמה תודה מראש

שלום חנה. אני מפנה אותך להמלצה רפואית כיוון שאינני יכולה להעריך על סמך 4 מספרים ואין זו מטרת הפורום. רופא המשפחה שמכיר אותך, את ההיסטוריה המשפחתית וההיסטוריה הרפואית ידע לעשות זאת מצוין ובודאי אם יש צורך יפנה אותך לדיאטנית בקופ"ח. בריאות נפלאה וחג שמח שלך לאה

גובהי הוא 1.63 ומשקלי הוא 55, אומנם זה נכנס להגדרה של משקל גוף רגיל, אך רציתי לדעת האם קיימת אפשרות שרופא יסכים לרשום לי רדוקטיל אם אגיע בבקשה כזו?

אורלי יקרה. כדי לדעת אם יש אפשרות כזו, תצטרכי לבדוק אצל הרופא. זו ממש לא הכתובת. שלך לאה

היי, היום נחשפתי בפעם הראשונה לפורום זה ...ונדמה לי שממש לא במקרה . שמי מיכל ומאז שאני זוכרת את עצמי אני במאבק על המשקל , כל הזמן שומרת על כל מה שנכנס לפה , בתקופות שאני "מתירה את הרסן" אני עולה בפראות. בשנה האחרונה העלתי כל כך הרבה במשקל שהפסקתי להשקל , אני חושבת שאני כרגע נמצאת בנקודת השיא מבחינת משקלי . כשראיתי את השם של הפורום נכנסתי מיד , מעניין אותי איך עושים זאת איך יורדים במשקל מבלי לעשות דיאטה ? אורח החיים שלי עמוס כמו של רובינו , התזונה לא מאוזנה , מנגנון הרעב ושובע שלי להערכתי די פגום . האם ניתן לחזור להתחלה ? אני אשמח לכל הכוונה ועזרה .

היי מיכל . ברוכה הבאה. אם את חדשה בפורום אני מאד ממלצה לך לשוטט ולקרוא תשובות. גם אני וגם לאה כתבנו תשובות מאד מפורטות לשאלות רבות. זה יבהיר לך את תפיסת העולם שלנו. הרזיה ללא דיאטה היא טיפול שורש לבעיית עודף משקל. היא יוצאת מנקודות הנחה שמשהו באיזון הפנימי המולד השתבש מסיבות שונות וניתן להחזיר את המצב לקדמותו. זהו תהליך מרתק המשלב גם את הגוף וגם את הנפש ועוזר לך להבין בשלב ראשון ולאזן בשלב שיני את הדפוסים הקשורים בבעיות אכילה. אשמח מאד לכוון אותך את מוזמנת להתקשר. בברכה חג שמח , בלה

שלום מיכל. כל מה שתארת (מאבק על המשקל,שמירה מתמדת, התרת רסן, עליה מתמדת במשקל...ואני מוסיפה תסכול, יאוש) הם אכן חלק בלתי נפרד מהדיאטה. מעניין שאנשים נוטים לייחס לה רק את הירידה במשקל ואילו את חלק העליה הם מייחסים למשהו אחר. דיאטה היא כל החבילה, ולכן לא סביר שבאמצעות דיאטה תצליחי להגיע אל השקט והשלווה. אז מהי דיאטה? ומהי הרזייה ללא דיאטה? דיאטה היא כל מערכת חוקים וצווים - חיצונית ומלאכותית שמכוונת אותך מה לאכול (ובעיקר מה לא לאכול), מתי לאכול, כמה לאכול וכ"ו. ובמילה אחת, דיאטה = חסך / הגבלה. אני יכולה לכתוב רבות על הבסיס הפיזיולוגי הקוגניטיבי והרגשי על מנת להסביר לך את השלכותיה של התנהלות זו (ושבעצם חווית) אך מוותרת בשלב הזה, ומעדיפה להתמקד במהי הדרך האולטימטיבית להרזייה שתוביל לתוצאות מצוינות ויציבות. הרציונל שבבסיס גישת ההרזייה ללא דיאטה הוא העובדה שגופנו שנועד לחיות ולתפקד במימדים אידיאליים ורזים (ואין הכוונה למה שלעיתים קרובות מדי משדר עולם האופנה המאוד לא רציונלי). כיוון שגופך מיועד להיות רזה, קיימים בו כל המנגנונים הטבעיים לעשות זאת עבורך ובעיקר עבור עצמו (זה חלק מה- well being שלו). בפשטות, תפקידך הוא להכיר בהם, להבין אותם ולסייע להם לבצע את העבודה שלשמה הם קיימים. כך שברמה המאוד טכנית אכן הבנת שויסות האכילה שלנו למען ויסות המשקל שלנו (וכמובן שלא רק) מתבצע ע"י מנגנון הרעב והשובע. בשביל זה הוא חי, נושם ובועט מיום לידתנו ועד יום מותנו. הוא מצוי במרכז משמעותי ומוגן מאוד במוח ויש לו חשיבות עליונה בהשרדותנו. "מנגנון הרעב והשובע שלי להערכתי די פגום" - הערכה שגויה, לטעמי. זה שאינך מבינה אמהרית, לא אומר שהיא שפה לא תקפה, נכון? זה שאינך יודעת לעבוד עם תוכנת מחשב כלשהי, אינו אומר שהתוכנה פגומה. מנגנון הרעב שובע שלנו לא נפגע ולא נפגם (אלא אם כן קיימת פגיעה מוחית חמורה או שיבוש הורמונלי חריג ביותר. אני לא מניחה שזה המצב אצלך. לכן, את כבר יכולה להרשות לעצמך להפסיק להאמין לאמירה הזו שלך. מה שכן נפגע ונפגם היא יכולת ההקשבה שלך וזיהוי הסיגנלים שמשדר לך גופך. נסי להזכר בעצמך כילדה ואולי אפילו כנערה - האם היית רזה? ואם היית רזה - האם זה היה בגלל שהגבלת את עצמך באיזשהו אופן? אני מעריכה שממש לו. מה שכיוון אותך באופן כ"כ טבעי הוא המנגנון הבריא הזה - הסתכלי על ילדים, על אנשים רזים טבעי (לא כאלה ששומרים), על תינוקות - מה גורם לתינוק לינוק בעוצמה מצד אחד ולזרוק את הבקבוק או השד עוד לפני שנגמרה כל התכולה? מנגנון הרעב שובע שלו. ניתן לחזור לשם, באמצעות אימון נכון. ניתן לחזור לשם, לאכול כשאנו רעבים מה שאנחנו הכי רוצים ולדעת גם מתי די לנו. רק כאשר נאכל בהתאם לצרכיו הביולוגיים של גופנו, נדע שאנו מספקים בדיוק מה שנדרש - לא פחות (שיגרום לריבאונד) ולא יותר (שיגרום להשמנה)...והגוף מרזה פלאים גם עם עוגות וגם עם פיצה וגם ללא פעילות גופנית. כי גם למזונות אלה יש מקום בתזונה שלנו ובאשר לפעילות גופנית - היא צריכה לבוא ממקום אחר לגמרי. אז זהו עקרון ראשון ובסיסי בגישה זו. עכשיו תבואי ותגידי לי (אני סתם מנחשת וגם אם אני טועה אז זה לא נורא): "יופי, אני לא רעבה ואולי אני אפילו שבעה, ובכל זאת בא לי לרדת על חבילת שוקולד" ואני אבין אותך לגמרי. כיוון שלא די בהבנה הזו ולא די בפיתוח יכולת ההקשבה לגוף. כתבתי בכותרת "בתהליך" כיוון ששינוי התנהגותי שיחזיק מים חייב להתבסס על שינוי תפישתי - קוגנטיבי. השינוי צריך לבוא מבפנים החוצה. זה שאת אולי מבינה אמהרית, לא אומר שאת יודעת לדבר אמהרית...אבל תודי שהפוטנציאל כבר עלה. תהליך הרזייה ללא דיאטה נע על מספר רבדים והחשוב מבינהם, בעיני, הוא הרובד התודעתי. כדי להצליח, יש לעבור מתודעה שמנה לתודעה רזה, מתודעת חסר לתודעת שפע וכ"ו. זהו תהליך שמטרתו איננה לגרום לך לרדת במשקל אלא לרזות (ויש הבדל בין השניים כפי שכבר כתבתי כאן בעבר) ולהגיע לתוצאות קבועות ויציבות. מילת המפתח בו היא כבוד ולא הגבלה. אין בתהליך הזה הנחיות תזונתיות ותפריטים - כי הגוף יודע מה הכי נכון לו בכל רגע. אין בתהליך הזה שקילה כי אנו לא רוצים לצמצם מסת שריר אלא מסת שומן (לכן המדידה נעשית בהיקפים) אין בתהליך הזה הנחיה לפעילות גופנית - לה אני אפילו מתנגדת כל עוד היא משמשת כאמצעי להרזייה ולא ממקום של הנאה ורווחה פיזית. ואיך יורדים בלי פעילות גופנית? מוד פשוט, כשאת פחות פעילה, גופך דורש פחות אנרגיה מן הסתם, ולכן תחושי פחות רעב לאנרגיה. תפעילי את עצמך, תחושי כיצד הצריכה שלך עולה במתינות ללא השמנה כי לאנרגיה הזו יש יעוד. והכי חשוב, אין בתהליך הזה שימוש בכח רצון ובשליטה על האכילה. אם את צריכה להשתמש בכח זה אומר שקיימת מלחמה פנימית, ובמלחמה כמו במלחמה (ובעיקר כזו הנמשכת שנים) כולם מפסידים. התהליך הזה משתמש במשאבים ובעוצמות האישיות שלך ולא נלחם בחולשות שלך. מיכל, אכן לא במקרה נחשפת לגישה הזו. היא מיועדת לכל אדם בריא ונכונה לכל מי שצבר נסיון בגישה הישנה והגיע למסקנה המתבקשת שהפתרון שלו הוא לא בספירת קלוריות ומדידת כל מה שנכנס לפה. יקירתי, ודאי עולות לך לא מעט שאלות, את מוזמנת להעלותן בהמשך השרשור ואני אשמח לענות לכל שאלה. שלך לאה פינטו

לאה ובלה תודה על תגובה מעוררת מחשבה.יחד עם תגובתך קיבלתי תגובות נוספות המאפשרות דיאטה עם אמצעים שונים , כשברור לי שזו לא דרך שעבדה עבורי במשך שנים רבות . ללא ספק כפי שהוספת לאה של תסכול ואכזבה. הדרך שלכם נשמעת ללא ספק הדבר ההגיוני ששמעתי לאחרונה , אך כיצד מתחילים, מה עושים? איך לומדים להקשיב לגוף? כי נכון להיום אם אקשיב לכל מה ש"בא" לי לאכול זה יסתיים בעשרה ק"ג נוספים. אני זקוקה להכוונה וגם מוכנה אליה. כיצד ממשיכים מכאן?

כדאי לך גם להיכנס לאתר הבא, אחלה כתבות www.tevalife.com http://www.tevalife.com/article.asp?id=תזונה

שלום רב! אני בחורה בת 20 תמיד נחשבתי לטיפה מלאה,לא יותר מזה(1.63 שקלתי65) הרגשתי טוב עם עצמי הייתי במכון כושר בלי קשר למשקל אף פעם לא הרעבתי את עצמי וכו' והנה אני כאן אז כנראה שבכל זאת משהו השתבש, אז ככה בשנתיים אחרונות העליתי בשירות המון ועכשיו אני שוקלת79(!!) אני מרגישה לא נוח עם עצמי,אני יודעת שזה לא אני ולא הגוף הטבעי שלי, אני לא רוצה עכשיו להוריד 30ק"ג או משו כזה, סכ"ה לחזור למשקלי הקודם. ואני לא מצליחה,ולפעמים זה ממש מתסכל.כי אני יודעת שזה לא אני ניסתי שומרי משקל ,דיאטנית,נטורופתית ולא עזר. אני ליודעת איך עליתי כ"כ הרבה כביכול בלי לשים לב, אני רוצה מאוד לחזור לעצמי,ממש מרגיז אותי שבגדים שלי במידה40 לא עולים עליי. אני ליודעת איך אפשר להרזות ללא דיאטה, אשמח אם תסבירו ותכוונו.במסגרת היכולות. תודה מקרב לב.

שחר היקרה שלום רב, ברוכה הבאה לפורום שלנו. מדבריך אני מבינה שהרבה שנים היית רזה טבעית - מושג המתאר אדם שאוכל על פי רעב ושובע מתעמל לצורך בריאות ונמצא בשיווי משקל גופני ונפשי סביב נושא של אכילה, משקל וגוף. משהו קרה בחייך שהפר את האיזון . משהו שגרם לך לעלות במשקל בלי ששמת לב והיום את אכן במשקל שהוא גבוה . את מנסה לרזות בעזרת דיאטות דבר, שהוא מניסוני חסר סיכוי. עלך לחזור בחזרה לאיזון הפנימי שהיה לך. זהו תהליך שחשוב לעשות אותו בצורה נכונה ומקצועית. נשמח מאד לכוון אותך. ולשאלתך לא רק שאפר לרזות בלי דיאטה אי אפשר לרזות עם (לטווח ארוך). בהצלחה בלה

קודם כל תודה על היחס הטוב והרצון לעזור, זה כשלעצמו מעודד!! אני לא יכולה להצביע על נקודה ספציפית בה הכל החל להשתנות. אני רק יודעת דבר אחד: אני רוצה לחזור לעצמי!!! אשמח לקבל ממך פרטים והכוונה בנוגע להכוונה מקצועית(ומה זה אומר הכוונה מקצועית אם לא דיאטנית?!) טלפון,או כל גורם אחר שאוכל להעזר בו. תודה רבה:)

היי שחר. אשמח לדבר אתך בטלפון את מוזמנת להתקשר ללא שום התחיבות מצדך כדי שאוכל לנסות לכוון אותך. הטלפון שלי 0528303005 . את מוזמנת כמובן גם לפנות ללאה הפרטים שלה תחת התמונה שלה. בברכת חג שמח. בלה

שלום רב! אבקש לקבל מידע אודות תרופה זו, השפעותיה ותוצאותיה. האם היא כימית והאם מותר ליטול אותה לאחר לידה?

שלום לילי. מידע אודות תרופות ניתן לקבל באתר אנפומד. בקשר ללקחתה אחרי הלידה עליך להתעיץ עם הרופא המטפל שלך.

שלום רב אבקש לדעת מהו נתרן? ומה הכמות הרצויה באוכל. בתודה מראש רן

בוקר טוב רן. נתרן הוא מינרל נפוץ במזון ובגוף האדם. קבוצת המינרלים (מלחים) כוללת סדרה של רכיבים, בינהם פרט לנתרן: אשלגן, כלור, ברזל, יוד, סידן, מגנזיום וכ"ו. זוהי קבוצה המונה למעלה מ- 20 סוגים ומתחלקת ל- 3 סוגים: אלה הנדרשים לגוף בכמות גדולה יחסית (100 מ"ג ויותר) נקראים מינרלים. (בינהם סידן ונתרן, למשל) אלה הנדרשים לגוף במינונים של 1-100 מ"ג נקראים יסודות קורט (בינהם, ברזל ואבץ) ואלה הנדרשים לגוף במינונים של פחות מ- 1 מ"ג (יוד, למשל). הם נקראים אולטרה-קורט. נתרן שנקרא גם סודיום הוא מינרל שסימנו הוא Na. מלח השולחן שבו אתה משתמש כדי להמליח את מזונותיך הוא תרכובת של נתרן וכלור (NaCl). ישנם מלחים שמורכבים מתרכובות אחרות של נתרן (כמו אשלגן למשל, NaK). בגוף משמש הנתרן הרבה מאוד תהליכים ביוכימיים, בינהם תפקוד תאי העצב והשרירים. וויסות רמתו בדם נעשה בכליות ולכן כשקיימת הפרעה כלייתית, צריכתו לרוב תוגבל. הכמות היומית המומלצת נעה בטווח של 0.5-2.2 גרם. חשוב לדעת שנתרן נמצא כמעט בכל מזון שאנו צורכים, מהצומח ומהחי, טרי או מעובד. כך שגם אם לא תוסיף מלח לצלחת שלך, דע שהוא יהיה שם ובכמות מספקת, במידה והאכילה היא נאותה, מגוונת ומספקת. שבת מבורכת ויום נפלא שלך לאה

שלום, אני משרתת בבסיס סגור ועצם תפקידי לא מותיר לי זמן לפעילות גופנית או לשינה נכונה. את האוכל שמגישים בצבא אינני יכולה לבחור ואני מוצאת את עצמי משמינה ומבצעת לעיתים רחוקות פעילות גופנית מפאת חוסר הזמן. כיצד אני יכולה להיכנס למשטר של תזונה נכונה ואף אימון גופני עם המטבח הצבאי?

שלום אורטל חביבתי, ברגע שתתעלי על הנסיבות, תמצאי שיש הרבה אפשרויות בשבילך. אז בשלב ראשון עצרי את המיקוד שלך במה שלטעמך מקשה, מסרבל ובולם. וכאן אני מתכוונת להנחות יסוד שעולות מההודעה שלך: 1. "בגלל התפקיד אין לי זמן לפעילות גופנית" - האמנם? זמן? ביממה יש 24 שעות ביממה. כמה זמן לטעמך נדרש כדי להפעיל את הגוף באופן אפקטיבי? מה נדרש כדי להפעיל את הגוף שלך? (מה לדעתך יקרה עם משאב הזמן כשתלמדי באוניברסיטה, תעבדי ותגדלי 2 ילדים במקביל? תפישת הזמן היא הבעיה, לא הזמן עצמו) 2. "את האוכל שמגישים בצבא אינני יכולה לבחור" - האם זו אמת? האם באמת לא קיים עבורך שום מרחב בחירה? האם אין באפשרותך, בשום אופן, להגדיל את אפשרות הבחירה שלך? האם קיימים משאבים סביבך שיאפשרו הגדלת מרחב הבחירה שלך? וכ"ו ברגע שתרתמי את עצמך לפתרון ולא לבעיה, תמצאי פתרונות ודרכים מאפשרות בשפע. כתבתי בכותרת שהמטרה איננה ברורה לי. האם המטרה היא: 1. לעסוק בפעילות גופנית, לישון טוב ולחיות במשטר אכילה מסוים. או שהמטרה היא: 2. לרזות? אלה הן שני מטרות שונות לחלוטין. אם מטרתך היא לרזות (ואולי אני טועה), אז הגעת לגישה שאינה רואה בפעילות גופנית תנאי או בסיס להרזייה, אינה רואה במשטר תזונתי דרך להצלחה ממשית. השמנה נובעת מאכילה עודפת (לא ממזונות משמינים או העדר פעילות גופנית) מאכילה שהיא מעבר לצורכי גופך. אם את בחורה בריאה ומשמינה, זה אומר שאינך קשובה לסיגנלי הרעב והשובע של גופך ומספקת יותר מהנדרש לו, בין אם את עוסקת בפעילות גופנית ובין אם לאו. צריכת המזון שלך, בחלקה או ברובה, היא תגובה לצרכים אחרים שלך. רוצה להכניס לחייך התנהגות תזונתית טוה התחילי עם להרתם לגוף שלך ולהיות ערה לסיגנלים השונים שלו שאומרים לך "עכשיו אני זקוק לאנרגיה, אני רעב, הנה אני מקרקר, אני מכווץ את הקיבה, אני נותן לך להרגיש בבטן" ולאלה המורים לך לעצור "אני לא צריך יותר, יש לי די והותר לעת עתה". זוהי רק ההתחלה. אך התחלה חשובה ושימי לב כמה מהאכילה שלך בכלל לא קשורה לרעב של הגוף שלך. שרות נעים ובטוח. שלך לאה פינטו הנחות יסוד, כמוהן כעובדות. וברגע שאת מקבלת זאת כעובדה, האפשרויות שלי מצטמצמות.

לאחרונה עשיתי בדיקות דם ערך הכולסטרול שלי אומנם לא חורג מהנורמה אבל נמצא בטווח העליון (193) ובי 12 מאוד נמוך 155 רציתי לדעת איך אפשר לאזן את עצמי משתי הבחינות הללו

בוקר טוב קרן. תוצאות בדיקות דם יש להפנות לדיאטנית המטפלת בקופ"ח, אין זה הפורום ולא זו הבמה להנחיות אישיות. את ראויה לתשובות בעלות משמעות אישית ולכן עלייך לעשות זאת באופן אישי. לא די בשני נתונים אלה כדי לקבוע, להחליט ולטפל. וראוי שמי שמנחה אותך ומטפל בך יראה את התמונה הרחבה יבסס עליה את המלצותיו. יום נפלא ושבת שלום שלך לאה פינטו

שלום, אני בן 18, ושוקל 95 ק"ג הגובה שלי הוא 1.70. יש לי בעיה: אני לא מצליח לעשות דיאטה, אם למשל אני מחליט שאני מתחיל לעבוד על עצמי כדי להוריד במשקל, למחורת אני כבר חוזר להרגלי הקודם ואוכל בצורה לא מסודרת, לא מזמן התחלתי לאכול ארוחות מסודרות, ארוחת בוקר: חלב וקונפלקס, ארוחת צהרים: סנדוויץ עם שניצל טבעול, וארוחת ערב: צלחת פחמימה (כמו למשל: אורז, פתיתים, ספגטי..) המשכתי ככה שבוע בערך ואז כבר נישברתי והתחלתי לאכול בצורה לא מסודרת, אני לא אוהב לאכול ארוחת בוקר ככה שבצהרים אני אוכל יתר על המידה כתוצאה מהרגשה של רעב שלא אכלתי כל היום. אני פשוט כבר אובד עצות כל פעם אני מתייאש מעצמי מחדש ותמיד חושב שאני לא אצליח לרזות לעולם. תעזרו לי בבקשה!! מאיפה אני מתחיל??

בוקר טוב, משה. מה שניסית לעשות עד כה, אכן לא עובד לפרקי זמן ממושכים. טכנית, זו ממש לא הדרך להפוך לאדם רזה.(לו"ז אכילה מלאכותי שאינו מתאים לצרכיך, פריטי מזון קבועים והגדרה כמותית שרירותית) תפישתית, זו ממש, אבל ממש לא הדרך. משה, ארוחת הבוקר אינה אחראית לאכילת יתר בשאר היום בין אם צרכת אותה ובין אם לאו (יש כאלה שמדווחים הפוך: "כשאני אוכל בבוקר, נפתח לי תאבון מוגבר לכל היום"). מה שלא עובד בשבילך, כמו עבור כל מי שמנסה לרזות באמצעות מערכת חוקים דיאטטיים כאלה ואחרים. הוא ההתעלמות מהצרכים האמיתיים שלך: פיזיים ורגשיים. הגוף שלנו, הגוף האנושי נועד להיות רזה (לא במובן השחיפי של המילה אלא במובן הבריא של המילה), וכיוון שכך, קיימים בו כל המנגנונים לאפשר הגעה ושמירה על מסת שומן אידיאלית. הגוף שלנו יודע להעריך באופן מדויק את האנרגיה (הנדרשת לו (קלוריות) ואת האנרגיה שהוא מקבל בכל אכילה. הוא יודע לעשות את החשבון הכי טוב. זהו לא תפקידך, לקבוע לו כמה הוא צריך. כל תפקידך הוא לתת לגופך להנחות אותך וטו לא. כשחסרה לגוף אנרגיה, הוא יאותת לך. זהו תפקידו החשוב של מנגנון הרעב והשובע - לעודד אותך לצרוך אנרגיה. מדובר במנגנון מורכב ורב משתתפים, בעל תפקיד השרדותי. כשבגוף מתעורר הצורך באנרגיה ו/או ברכיבי תזונה מסוימים הוא ישתמש במנגנון הרעב שלו כדי לציין זאת בפניך. רעב היא תחושה מציקה של אי נוחות ולא בכדי. כל עוד הגוף נינוח, המשמעות היא שהוא מסודר לעת עתה. מכאן, אתה יכול להבין שכל אכילה שאיננה בתגובה לסיגנל הגופני שלך היא....מיותרת ובעצם משרתת משהו אחר לגמרי (רגשי לחלוטין). עכשיו תסביר לי, מה פתאום לאכול ארוחת בוקר כשהגוף שלך לא מבקש זאת בכלל? כי ככה סיפרו לך שתרזה? כי ככה כתוב בספרים? כי כך מנחה אותך תפריט זה או אחר. ברגע שתחליט שרק הגוף שלך מכוון אותך באכילה, תרוויח בענק ואז תבחין גם ששעות האכילה שלך נוטות להשתנות, ובצדק. יש סבירות רבה שהרעב יופי מתישהו, יש מי שיבחין שהוא רעב לראשונה ביום בשעה 10:00 בבוקר, אחר יכול לחוש זאת ב- 13:00 ויש גם שיחושו זאת רק בשעות הצהריים המאוחרות. הכל נכון, כל עוד זו ההנחייה הפיזית שבאה מהמקור המהיימן ביותר - גופך. אז יתכן שתחוש רעב רק בצהריים ונניח שגופך זקוק ל- 400 קק"ל (אני סתם זורקת מספר שאגב, אותו איננו יודעים להעריך מראש). סבאבה לגמרי. זה זמן נפלא לבחור את מה שהכי יספק אותך ברמת הטעם, המרקם, הטמפרטורה, לאכול בהנאה. כי מזון הוא לא רק מקור להזנה אלא גם מקור להנאה וטוב שכך (תאר לך שלא היינו נהנים מאוכל...). כמה לאכול - פשוט לשים לב מתי הגוף אינו רעב יותר. גם כאן המערכת הפנימית משרתת אותנו נאמנה. השאלה הגדולה היא אם אתה יודע להבחין בין רעב פיזי לרעב אחר (רגשי) והאם אתה מתנהל באכילתך באופן שיאפשר לך להיות קשוב לסיגנל הפיזי שאומר "די לי". אני מניחה שבשלב זה אתה לא מיומן בכך, כיוון שאז לא היית מגיע למצב בו אתה אוכל "יותר מדי" בצהריים. אינני יודעת מה זה "יותר מדי" - האם זה יותר מדי ביחס למה שתכננת? (ואם תכננת ש- 250 קק"ל צריכים לספק אותך ובעצם אמרנו שהגוף שלך זקוק ל- 400 קק"ל...אז בעצם זה אפילו פחות מדי אלא שבמחשבתך הפרזת ולזה כבר יש השפעה על תחושת התסכול, האכזבה אולי אפילו מתעורר כעס והם רגשות משמינים מאוד כי הם יוצרים אכילת יתר) אני יודעת לאמר לך ש"יותר מדי" מתייחס רק למה שהגוף יסגנל לך. "...כתוצאה מהרגשה שלא אכלתי כל היום." - איזה רעב זה? זה נשמע לי יותר כמו תחושת פיצוי. פיצוי על מה? מה הקשר של זה לרעב פיזי של הגוף לאנרגיה ולרכיבי תזונה? אני מקווה שאתה מבין את האבחנה שאני מנסה להראות. משה, דיברתי על פרטים טכניים יחסית אך אלה מבוססים על תפישה מחשבתית שונה. כדי ליצור את ההרזייה האולטימטיבית, העבודה לא יכולה להתגמד לתפריט, בין אם אתה המצאת אותו על סמך הידע שלך ובין אם כתבה לך אותו הדיאטנית הטובה בעולם. כדי ליצור את המציאות שבה אתה רוצה לחיות, עליך לשנות את אופן החשיבה שלך וצורת ההתייחסות שלך לגוף האדם, לגוף שלך ולמזון. עליך ללמוד לספק גם את צרכיך הרגשיים שמתערבבים לך עם הצרכים הביולוגיים, כמו ברוב מקרי ההשמנה. עליך לתת מענה הולם, אמיתי וראוי למה שאתה צריך באמת הן במישור הגופני והן במישור הרגשי. להגביל את עצמך (וליצור תחושת חסך וקיפוח), לחיות ע"פ תפריט או אורח חיים שמתאים או למישהו אחר מצד אחד ולהתעלם ממה שאתה באמת צריך ברמה הרגשית מצד שני - לא יעבוד, לא היום ולא בעוד 10 שנים. עליך להבין שהגישה שלך צריכה להשתנות. יש לך גוף בריא ונפלא שיודע מה לעשות, תפקידך הוא לעזור לו. באופן בו פעלת עד כה הפעלת מניפולציות שהגוף יודע להתמודד איתן רק באופן אחד - אגירה. טוב עשית שפנית לפורום שלנו, פורום הרזייה ללא דיאטה. טוב שנחשפת לגישת ההרזייה ללא דיאטה. מדובר בתהליך רב רבדים ואתה מוזמן לבחור בו. תהליך בו תוכל ליצור שינוי מהותי מבפנים החוצה...רק אז תוכל להיות סמוך ובטוח שלאחר שהתוצאות יושגו הן תהיינה יציבות בחייך. נשמח לעמוד לרשותך להסברים נוספים. איחולי הצלחה. שלך לאה פינטו

אני בת 17 ואני סובלת מעודף משקל!!!!אנירוצה לרזות ו רוצה לעשות את זה כעת!!! אני גרה בפנימיה ולא יוצה לי כל כך לעשות ספורט!!מה אני צריכה לעשות

בוקר טוב דר. כדי לרזות מספיק לדעת להענות נכון לצורכי הגוף. ולפני כן רצוי לדעת לזהותם. פעילות גופנית איננה תנאי להרזייה. ולכן היא לא הבעיה בכל מה שקשור לתהליכי הרזייה. כדאי שהיא תהיה נוכחת בחיינו בשל תרומתה האדירה לחיוניות ולבריאות הפיזית , הרגשית והמנטלית שלנו. אך בשום פנים ואופן אין לקשור אותה להרזייה. כיוון שבין אם את פעילה ובין אם לאו, הגוף אומד את צרכיו בהתאם. ואין סיבה להשמנה בהעדר פעילות גופנית. כשאיננו פעילים, לגוף נדרשת פחות אנרגיה ולכן הו גם דורש פחות. פרט לזאת, הייתי רוצה להפנות אותך לקרוא את תגובתי למשה כהן. מקווה שזה יעזור ולו במעט. בהצלחה לאה

שלום קוראים לי ראם ואני בן 15 ואני סובל מעודף משקל [67 ק"ג]. בהתחלה עשיתי דיאטה של 1000 קלוריות ביום ואפילו פחות,אך לא ראיתי תוצאות מהירות ואני רוצה מאוד להרזות לקיץ ולתמונות ספר מחזור של סיום שנת הלימודים. אז התחלתי לאכול ממש טיפה, אני אוכל כל יום 150 גר' של תירס דל קלוריות שזה יוצא 70 קלוריות בערך לכל היום! ועשיתי כושר. אז ממש התחלתי לרזות. ירדתי 10 ק"ג בערך,זה לא מספיק ואני עדיין צריך להמשיך ולרזות עוד, אבל בזמן האחרון[שלושה הימים האחרונים] אכלתי טוב, לא הרבה בכלל ודברים בריאים, אפילו לא עברתי את ה800 קלוריות, אבל עליתי 4 קילו! מכלום! בזמן שלא הייתי שומר הייתי אוכל ממש מלא ולא הייתי עולה במהירות ובכמות הזאת! אני לא יודע מה לעשות עכשיו כל דבר קטן שאני אוכל אני משמין כפול! אני לא יודע מה לעשות, איך לסדר את זה כי אני לא רוצה לעלות הכל בחזרה! איך אני יכול לחזור לאוכל בריא ולסדר את זה בלי לעלות במשקל? בבקשה תעזרו לי ראם

השאיפה של כולנו היא להגיע למשקל רצוי. אין תרופות פלא, ואין דיאטה מהירה (לפחות לא כזו שמחזיקה מעמד) אז קודם כל לך לדיטאנית (אפשרי דרך קופ"ח) ותבקש תפריט מסודר שמותאם לך אישית (לפי אוכל שאתה אוהב ופעילות גופנית-גם אם אין כזה דבר אצלך,זה משהו שהן יודעות לקחת בחשבון), תחזור לאכול בריא ורגיל, כל דבר שעשוי מחיטה = תיקח מחיטה מלאה, דגנים עם סיבים, הרבה ירקות ומים.וכן מותר לך מנת בשר עם תפו"א. תזכור תמיד: כל דבר בטאקט הוא טוב. אם אין לך אינדיקציה לאמת מידה טובה (טאקט) לך לאיש מקצוע (דיאטן) שיעזור לך להפנים את זה. דיאטה אף פעם לא עוזרת רק שינוי באורח חיים יכול להוביל לתוצאות שמחזיקות לאורך זמן

ברגע שהגוף שלך הבחין שהוא לא מקבל מזון בצורה נורמלית וסדירה הוא בעצם נכנס למגננה וכל מזון שיקבל הוא ישמור ב"מחסנים" ולא ישחרר...יש לאכול בצורה מאוזנת ולשמור על אורח חיים שכזה, תאמץ דיאטה שתוכל להתמיד בה כל החיים!!!! רק זו הדרך וזה מנסיון- הורדתי 20 ק"ג ואני שומרת על הישג זה כבר 6 שנים!!!! (וניסיתי הכל!!!!!) בהצלחה

בוקר טוב, ראם. למדת שיעור חשוב מאוד על האופן בו גופך עובד ואם תסכיל להרוויח מזה משהו, תצליח בענק. ראם יקר, כמו שלא מעלים עודף משקל מהיום להיום, לא מורידים אותו מהיום להיום ולכן כל נסיון לעשות זאת מהיר פועל נגד אחד החוקים הבסיסיים של הטבע והוא שימור הסטטוס קוו, יציבות.כל נסיון להכניס לחיינו התנהגות שאין לה שום בסיס בהוויתנו, לא שורדת, מעבר לענין הפיזיולוגי. אני חושבת שזה גם מה שניסו לאמר מיכל ולמ בדרכם. הגוף שלנו מתוכנת לשרוד מצוקה. כשאתה מרעיב אותו (נער בן 15, גיל בו מתרחשת קפיצה משמעותית בצרכי הגוף בשל ההתבגרות וההתפתחות של מערכות הגוף) הוא חייבלהגן על עצמו, ומתוך תחושת האיום הוא יקלוט וינצל כל פרור אנרגיה שתספק. אני רוצה להפנות אותך לתשובה שכתבתי למשה כהן (מספר הודעות מעליך). כאן תמצא הבדל בין הגישה שמייצגים העונים המכובדים לפניי לבין גישת ההרזייה ללא דיאטה שמיוצגת בפורום זה. יש דרך אחרת ראם, ומקווה שתמצא בה את הכח למלא אותך באופטימיות ובתקווה, על חשבון היאוש והתסכול. שלך בברכה לאה פינטו

שלום, אשמח אם תעזרו לי בהמלצה על תזונאי/ת טוב/ה באיזור חיפה. תודה רבה, נועה.

בוקר טוב נועה. את מוזמנת לפנות לפורום דיאטה כלשהו או למותת עתיד, היא עמותת הדיאטנים. יכול להיות ששם תוכלי למצוא מענה הולם. אך לפני כן, מציעה לך להגדיר לעצמך : "תזונאי/ת טוב/ה" - מהו / מהי? בהצלחה שלך לאה פינטו

למנהלות הפורום שלום רב, אני בן 32 נשוי+ 2 וסובל מהשמנת יתר של להערכתי כ -30 ק"ג. באופן כללי אני עם נטייה להשמנה מאז שאני מכיר אותי כאשר תקופות בחיי היית רזה יותר (צבא -יחידה קרבית, מאבטח במע הביטחון וכדו') כל חיי אני מנסה דיאטות חדשות לבקרים ולעיתים היד על העליונה אך בעיקר על התחתונה. ניסתי דיאטנים ודיאטניות, שומרי משקל, קבוצות תמיכה, דיקור ועוד. באופן כללי אני נמצא בכושר סביר (בעבר התאמנתי באופן סדור). שגרת יומי עמוסה מאוד (תירוץ אמיתי) ולחוצה אך יחד עם זאת ישנן חלונות הזדמנויות לעסוק בפעילות גופנית. אשמח לקבל עצתכם מה לעשות שכן הנושא מחד מטריד מאוד ומאידך אני כבר מספר שנים ללא הצלחה ליירידה במשקל. ? תודה מראש

אני מכיר את המיקרה הזה. כי אני בן 19 ואני בעצמי לפני שנה הייתי גם די מלא אבל "לקחתי את עצמי בידיים" ובמשך 5 חודשים עשיתי ספורט וגם אכלתי פחות. אז תאכל 3 פעמים ביום בכמויות קטנות ולא משמינות. לפי דעתי הקוד של ההרזייה הוא: "להוציא יותר להכניס פחות". ואז תרזה במשך זמן. אחרי 5 חודשים רזיתי 33 קילוגרמים. ואני שוקל עכשיו 95 קילוגרמים. בהצלחה בהרזייה.

בוקר טוב r.f כל גוף אנושי מכיל תאי שומן. ובגוף אנושי בריא, לתאי השומן הללו יכולת להתרחב (השמנה) ויכולת להתכווץ (הרזייה). לכולנו יש את היכולת להשמין, כמו גם את היכולת לרזות (למעט מקרים פתולוגיים, חריגים שמהווים אחוז זניח באוכלוסיה). לא הייתי רוצה שתתייג את עצמך כבעל בעיה, כאילו נולדת איתה וזהו גורלך (אין לי ספק שמלבד התקופות שציינת, היו עוד זמנים בהם גופך היה רזה ו...ללא דיאטה). חשיבה מתייגת כזו מקשה ומרפה את ידיך, ויותר מכך, איננה נכונה ולכן מיותרת לחלוטין. מה שאני כן קוראת בין השורות הוא את התסכול שאומר: אני מנסה וזה לא עובד. כלומר, מה שאני עושה לא עובד בשבילי. ואני לא מתפלאה. כיוון שכל מה שלמדת שאמור לעבוד אכן אינו עובד לאורך זמן ובשלב מסוים מפסיק לעבוד בכלל. ויש הבדל גדול בין לאמר "משהו עם הגוף שלי לא בסדר" לבין לאמר: " משהו עם הדרך בה בחרתי לפעול עד כה, לא עובדת". אם אתה מאמין באופציה הראשונה - אז אין הרבה מה לעשות בנדון, נכון? לעומת זאת אם אתה בוחר באופציה השניה....אתה יכול להרשות לעצמך להיות מאוד אופטימי כיוון שיש דרך אחרת בה עדיין לא הלכת. ואני, אישית, בטוחה באפשרות הזו עבורך, עבור כל אדם בריא. הדרך עליה אני מדברת היא דרכה של גישת ההרזייה ללא דיאטה. אינך צריך לחיות ע"פ תפריט כדי לרזות. אינך צריך לעסוק בפעילות גופנית כדי לרזות. אינך צריך לספור קלוריות ולמדוד מזונות כדי לרזות. אינך צריך להמנע ממזון כזה או אחר כדי לרזות אינך צריך להלחם בתאוותיך כדי לרזות וכ"ו. מה כן לעשות, לעשות אחרת. גישת הרזייה ללא דיאטה היא תהליך מרתק ומהנה שעובד על ההתנהלות התזונתית שלך ממרחב של עוצמה ושפע, להבדיל מחסך וחולשות התובעים את כח הרצון והמשמעת העצמית המוגבלים שלנו (אתה מוזמן לקרוא קצת על כח רצון ומשמעת עצמית כמה הודעות למטה). גופך יודע לרזות גם בלי כל הצווים הללו. למעשה, לגופך הכי נוח, הכי בריא, הכי נכון להיות רזה. וכיוון שכך, הוא בנוי באופן מושלם להרזייה שלך. ואתה - לך, יש מסוגלות טבעית לכך. כל שעליך לעשות הוא לאפשר לה להתבטא תוך שינוי גישתך והתנהלותך מול גופך ומול המזו בחייך. וכל זאת באמצעות תהליך נפלא שבו גופך יהפוך להיות הנווט המרכזי באכילתך, יצירת מענה ראוי ומספק לצרכיך הרגשיים ועוד. זהו תהליך של למידה ואימון שלא רק יוביל אותך להרזייה אלא יעזור לך להיות אדם רזה מבפנים ומבחוץ. אל תתפשר על חיי נוחות ורווחה בכל המישורים (נוחות הגוף, רווחה בריאותית, מנטלית וקולינרית). יש דרך אחרת ואתה מוזמן לצעוד בה. להעמקת הבנתך, אשמח להמשיך לעמוד לרשותך בפורום ובטלפון 052-550-66-88. בהצלחה רבה וחג אביב שמח. שלך לאה פינטו

מתי מומלץ להתחיל בדיאטה אחרי לידה?

אף פעם , אלא אם את רוצה להשמין. להזכירך הגעת לפורום הרזיה ללא דיאטה והדגש הוא ללא דיאטה.!!!!

מהן תופעות הלוואי של הבולמייה?

שלום סיגל. עלי לדעת מה מטרת השאלה .(עבודת חקר,או סיבה אחרת).

שלום, אני בת 20 ועושה דיאטות רבות שתמיד מבוססות על ספירת קלוריות. כרגע התריט שלי בנוי על 1200-1400 קלוריות ליום ויחסית מאוזן. השאלה שלי היא האם המספר הכללי המוכר הזה של 1200 קלוריות הוא נכון גם אם אני ישנה כ-13 שעות בממוצע בכל יממה או שבגלל שאני ערה מעט שעות אני גם צריכה לאכול פחות? (השינה היא בעקבות כדורים לטיפול במיגרנות כרוניות)

היי אלונה טעית בכתובת. אנחנו פורום של הרזיה ללא דיאטה. מה שאומר בלי קלוריות בלי הגבלות ובלי ספירה. הכל מותר אין אויבים מה שהגוף רוצה הוא מקבל. אז תני לגופך להחליט כמה לאכל וכמה לישון . ככה זה עובד אצלנו. בברכה בלה

בוקר טוב אלונה וברוכים הבאים לפורום "הרזייה ללא דיאטה". אני קוראת את הודעתך וחשה אי נוחות רבה, כי כשחיים ע"פ חישובים שכאלה, הם לא נגמרים אף פעם ובשורה התחתונה זוהי התעסקות מיותרת לחלוטין. כמה אנרגיה הגוף צריך, בכל יום, בכל רגע נתון - רק הגוף יכול לדעת. כל הערכה שאתן לך, כדיאטנית, היא סטטיסטית בלבד. וסטטיסטיקה כמו סטטיסטיקה - נכונה לכלל ואינה רלוונטית לפרט. אז איך אני בעצם יכולה לעזור לך? יתכן שהגוף זקוק לפחות אנרגיה עקב אי-פעילות (שינה, במקרה שלך) אך יתכן גם שלא. איך לא? תהליכים הורמונליים וביוכימיים שונים שאינם קשורים ברמת פעילות השרירים, בהחלט יכולים להעלות את הדרישה לאנרגיה. ההתייחסות הצרה הזו שרואה את הגוף כמשוואה מתמטית פשוטה היא בעוכריי גישת הדיאטה. לכן, אנו מכבדים את הגוף שלנו על תהליכיו ומאפשרים לו לכוון את צריכת האנרגיה שלנו (בדיוק כפי שהוא מכוון אותנו להטלת שתן, לנשימה, לשינה וכ"ו). רק הוא יודע בדיוק מתי וכמה אנו צריכים. כך נחווה ימים בהם, אנו אוכלים יותר מ- 1200 קק"ל וימים בהם נצרוך הרבה פחות. כל יום הוא שונה. וזו, יקירתי, הדרך היחידה לאפשר לגוף שלנו לרזות ותוך כדי להנות מרווחה קולינרית ונפשית. ציינת שאת עושה דיאטות רבות - מדוע? הרי אם הדיאטה הראשונה היתה עובדת, היה די בה כדי לאפשר לך לחיות בנוחות ובהנאה עם גופך. אך זוהי בדיוק המלכודת. מדיאטה לדיאטה, אנו לא הופכים רזים יותר, ההיפך הוא הנכון. כל דיאטה היא מניפולציה על חוקי הטבע של הגוף. ולמעשה, גופך, הוא היחידי שיודע. אם תכבדי את נפלאותיו ורק תהיי קשובה לסיגנלים שהוא שולח ותגיבי להם בהתאם, תגלי שהוא פרטנר נפלא להגשמת מטרתך ותוכלי להיות בטוחה שאת מספקת בדיוק את הנדרש - לא פחות, לא יותר. ולכן, לא לתמרן ולשלוט בו אלא לעבוד איתו בהרמוניה. זה יפתור אותך מכאב ראש ומהתעסקות טורדנית בשאלות מעין אלה. בברכת בוקר טוב ויום נפלא שלך לאה

עד היום לא חשבתי שאני סובלת מהפרעת אכילה. לאחרונה התחלתי לקרוא מאמרים בנושאי בריאות ודיאטה וגיליתי סוג חדש של הפרעת אכילה.כלכך הזדהתי עם כל התסמינים שהיו רשומים שם שנבהלתי! זה לא בולימיה או אנורקסיה, אלא איזשהי אובססיה לאוכל. היום אני בת 21 ואף פעם לא סבלתי מעודף משקל, אך לפני כ-5 שנים החלטתי שאני צריכה דיאטה ורזיתי כ-5 ק"ג. מאז אני מרגישה שכל מטרתי היא רק לשמור על המשקל הקיים, לא להעלות והדבר מעסיק אותי כל היום! אני כל הזמן חושבת על אוכל "מה אני אוכל בארוחה הבאה שלי?". אני מתרצת לעצמי שאני אוכלת בריא אבל בתוך תוכי אני יודעת שאני פשוט לא רוצה להשמין בלי שום קשר לבריאות! אני אוכלת ושותה רק מאכלי דיאט, מנסה להמנע מעוגות ומתוקים ואם כבר "חטאתי" אני מייסרת את עצמי ומנסה להעניש את עצמי ע"י ספורט או דילוג על ארוחה.... אני תמיד אוכלת מסודר וממש מתכננת מראש מה אני אוכל כל היום כי רק ככה אני מרגישה בשליטה. ברגע שאני מפסיקה לספוק קלוריות זה כאילו אני לא בשליטה על חיי וזה נורא מפריע לי! למרות שאני מודעת לכך שיש לי בעיה אני לא מנסה לשנות את זה כי אני מפחדת להשמין. אני לא מבינה מהיכן נובע הפחד הזה ומה לעשות. אשמח אם תוכלו לעזור.

שלום ליטל. הפרעת אכילה שלך נכנסת לקטגוריה הקרויה הפרעת אכילה לא ספציפית. זה שם כללי לקושי סביב נושא של אכילה, משקל ודימוי גוף. מה שאת מתארת מרמז על קונפליקט פנימי הבא לידי ביטוי במלחמה שיצרת בינך לבין גופך. הפתרון צריך להיות משולב. תזונתי ונפשי גם יחד. בצד התזונתי עלך לחזור לאכילה נורמלית שזה אומר לאכל על פי רעב ושובע כל מזון שיש, בלי לספור קלרוית לפחד מהשמנה או להרגיש רגשי אשמה. כדי שתיהיי מסוגלת לעשות את זה צריך טיפול בצד הנפשי - לנסות להבין יחד אתך איך את גורמת לעצמך את ההתנהגות הזאת בעזרת פרדיגמה לא פונצקיונלית,לגייס את החלקים הבריאים הבוגרים והמתפקדים שלך לצורך תהליך של איזון ולאפשר לך חזרה הדרגתית לאכילה נורמלית. ליטל היקרה נכסת לבור בלי כוונה וכל ניסיון נוסף של דיאטה רק יכניס אותך יותר עמוק לבור הזה. לא מאוחר מידי לצאת מהבור , טפלי בעצמך. בלה

קודם כל תודה שענית כלכך מהר, אבל עדיין יש משהו שאני לא מבינה. את אומרת שצריך לאכול עפ"ע תחושת רעב ושובע, דבר שנשמע מאוד הגיוני. הבעיה היא שגם כששבעים תמיד יש "חשק" לאכול. וזאת הבעיה - אם אני רואה עוגיה, שוקולוד או משהו שנורא בא לי עליו, אז אני אגביל את עצמי כי אלו מאכלים משמינים שאני לא באמת צריכה כי אני לא באמת רעבה... דרושה משמעת עצמית בשביל להפסיק לאכול כשיש עוד אוכל בצלחת, או לא לחטוף משהו שנראה טעים גם כשאני לא רעבה! איך אני גורמת לעצמי לציית רק לתחושות של הרעב בלי להתייחס למה שהעיניים רואות? בלי להתייחס ל"חשק" למשהו מתוק?