אני לא יכול לעמוד בדיאטה

דיון מתוך פורום  הרזיה ללא דיאטה

23/03/2007 | 13:24 | מאת: משה כהן

שלום, אני בן 18, ושוקל 95 ק"ג הגובה שלי הוא 1.70. יש לי בעיה: אני לא מצליח לעשות דיאטה, אם למשל אני מחליט שאני מתחיל לעבוד על עצמי כדי להוריד במשקל, למחורת אני כבר חוזר להרגלי הקודם ואוכל בצורה לא מסודרת, לא מזמן התחלתי לאכול ארוחות מסודרות, ארוחת בוקר: חלב וקונפלקס, ארוחת צהרים: סנדוויץ עם שניצל טבעול, וארוחת ערב: צלחת פחמימה (כמו למשל: אורז, פתיתים, ספגטי..) המשכתי ככה שבוע בערך ואז כבר נישברתי והתחלתי לאכול בצורה לא מסודרת, אני לא אוהב לאכול ארוחת בוקר ככה שבצהרים אני אוכל יתר על המידה כתוצאה מהרגשה של רעב שלא אכלתי כל היום. אני פשוט כבר אובד עצות כל פעם אני מתייאש מעצמי מחדש ותמיד חושב שאני לא אצליח לרזות לעולם. תעזרו לי בבקשה!! מאיפה אני מתחיל??

לקריאה נוספת והעמקה
24/03/2007 | 10:15 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב, משה. מה שניסית לעשות עד כה, אכן לא עובד לפרקי זמן ממושכים. טכנית, זו ממש לא הדרך להפוך לאדם רזה.(לו"ז אכילה מלאכותי שאינו מתאים לצרכיך, פריטי מזון קבועים והגדרה כמותית שרירותית) תפישתית, זו ממש, אבל ממש לא הדרך. משה, ארוחת הבוקר אינה אחראית לאכילת יתר בשאר היום בין אם צרכת אותה ובין אם לאו (יש כאלה שמדווחים הפוך: "כשאני אוכל בבוקר, נפתח לי תאבון מוגבר לכל היום"). מה שלא עובד בשבילך, כמו עבור כל מי שמנסה לרזות באמצעות מערכת חוקים דיאטטיים כאלה ואחרים. הוא ההתעלמות מהצרכים האמיתיים שלך: פיזיים ורגשיים. הגוף שלנו, הגוף האנושי נועד להיות רזה (לא במובן השחיפי של המילה אלא במובן הבריא של המילה), וכיוון שכך, קיימים בו כל המנגנונים לאפשר הגעה ושמירה על מסת שומן אידיאלית. הגוף שלנו יודע להעריך באופן מדויק את האנרגיה (הנדרשת לו (קלוריות) ואת האנרגיה שהוא מקבל בכל אכילה. הוא יודע לעשות את החשבון הכי טוב. זהו לא תפקידך, לקבוע לו כמה הוא צריך. כל תפקידך הוא לתת לגופך להנחות אותך וטו לא. כשחסרה לגוף אנרגיה, הוא יאותת לך. זהו תפקידו החשוב של מנגנון הרעב והשובע - לעודד אותך לצרוך אנרגיה. מדובר במנגנון מורכב ורב משתתפים, בעל תפקיד השרדותי. כשבגוף מתעורר הצורך באנרגיה ו/או ברכיבי תזונה מסוימים הוא ישתמש במנגנון הרעב שלו כדי לציין זאת בפניך. רעב היא תחושה מציקה של אי נוחות ולא בכדי. כל עוד הגוף נינוח, המשמעות היא שהוא מסודר לעת עתה. מכאן, אתה יכול להבין שכל אכילה שאיננה בתגובה לסיגנל הגופני שלך היא....מיותרת ובעצם משרתת משהו אחר לגמרי (רגשי לחלוטין). עכשיו תסביר לי, מה פתאום לאכול ארוחת בוקר כשהגוף שלך לא מבקש זאת בכלל? כי ככה סיפרו לך שתרזה? כי ככה כתוב בספרים? כי כך מנחה אותך תפריט זה או אחר. ברגע שתחליט שרק הגוף שלך מכוון אותך באכילה, תרוויח בענק ואז תבחין גם ששעות האכילה שלך נוטות להשתנות, ובצדק. יש סבירות רבה שהרעב יופי מתישהו, יש מי שיבחין שהוא רעב לראשונה ביום בשעה 10:00 בבוקר, אחר יכול לחוש זאת ב- 13:00 ויש גם שיחושו זאת רק בשעות הצהריים המאוחרות. הכל נכון, כל עוד זו ההנחייה הפיזית שבאה מהמקור המהיימן ביותר - גופך. אז יתכן שתחוש רעב רק בצהריים ונניח שגופך זקוק ל- 400 קק"ל (אני סתם זורקת מספר שאגב, אותו איננו יודעים להעריך מראש). סבאבה לגמרי. זה זמן נפלא לבחור את מה שהכי יספק אותך ברמת הטעם, המרקם, הטמפרטורה, לאכול בהנאה. כי מזון הוא לא רק מקור להזנה אלא גם מקור להנאה וטוב שכך (תאר לך שלא היינו נהנים מאוכל...). כמה לאכול - פשוט לשים לב מתי הגוף אינו רעב יותר. גם כאן המערכת הפנימית משרתת אותנו נאמנה. השאלה הגדולה היא אם אתה יודע להבחין בין רעב פיזי לרעב אחר (רגשי) והאם אתה מתנהל באכילתך באופן שיאפשר לך להיות קשוב לסיגנל הפיזי שאומר "די לי". אני מניחה שבשלב זה אתה לא מיומן בכך, כיוון שאז לא היית מגיע למצב בו אתה אוכל "יותר מדי" בצהריים. אינני יודעת מה זה "יותר מדי" - האם זה יותר מדי ביחס למה שתכננת? (ואם תכננת ש- 250 קק"ל צריכים לספק אותך ובעצם אמרנו שהגוף שלך זקוק ל- 400 קק"ל...אז בעצם זה אפילו פחות מדי אלא שבמחשבתך הפרזת ולזה כבר יש השפעה על תחושת התסכול, האכזבה אולי אפילו מתעורר כעס והם רגשות משמינים מאוד כי הם יוצרים אכילת יתר) אני יודעת לאמר לך ש"יותר מדי" מתייחס רק למה שהגוף יסגנל לך. "...כתוצאה מהרגשה שלא אכלתי כל היום." - איזה רעב זה? זה נשמע לי יותר כמו תחושת פיצוי. פיצוי על מה? מה הקשר של זה לרעב פיזי של הגוף לאנרגיה ולרכיבי תזונה? אני מקווה שאתה מבין את האבחנה שאני מנסה להראות. משה, דיברתי על פרטים טכניים יחסית אך אלה מבוססים על תפישה מחשבתית שונה. כדי ליצור את ההרזייה האולטימטיבית, העבודה לא יכולה להתגמד לתפריט, בין אם אתה המצאת אותו על סמך הידע שלך ובין אם כתבה לך אותו הדיאטנית הטובה בעולם. כדי ליצור את המציאות שבה אתה רוצה לחיות, עליך לשנות את אופן החשיבה שלך וצורת ההתייחסות שלך לגוף האדם, לגוף שלך ולמזון. עליך ללמוד לספק גם את צרכיך הרגשיים שמתערבבים לך עם הצרכים הביולוגיים, כמו ברוב מקרי ההשמנה. עליך לתת מענה הולם, אמיתי וראוי למה שאתה צריך באמת הן במישור הגופני והן במישור הרגשי. להגביל את עצמך (וליצור תחושת חסך וקיפוח), לחיות ע"פ תפריט או אורח חיים שמתאים או למישהו אחר מצד אחד ולהתעלם ממה שאתה באמת צריך ברמה הרגשית מצד שני - לא יעבוד, לא היום ולא בעוד 10 שנים. עליך להבין שהגישה שלך צריכה להשתנות. יש לך גוף בריא ונפלא שיודע מה לעשות, תפקידך הוא לעזור לו. באופן בו פעלת עד כה הפעלת מניפולציות שהגוף יודע להתמודד איתן רק באופן אחד - אגירה. טוב עשית שפנית לפורום שלנו, פורום הרזייה ללא דיאטה. טוב שנחשפת לגישת ההרזייה ללא דיאטה. מדובר בתהליך רב רבדים ואתה מוזמן לבחור בו. תהליך בו תוכל ליצור שינוי מהותי מבפנים החוצה...רק אז תוכל להיות סמוך ובטוח שלאחר שהתוצאות יושגו הן תהיינה יציבות בחייך. נשמח לעמוד לרשותך להסברים נוספים. איחולי הצלחה. שלך לאה פינטו

מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה