הרזיה וכסף...

שלום לאה ובלה, לא ממש דיברתי עם אף אחת מכן, אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שההסתייעות הפרטנית בכן עשויה לעלות מאות ואלפי שקלים. השאלה שלי היא מה קורה אם אין לי כרגע סכום פנוי להשקעה בסדר גודל שכזה. האם ישנה דרך להתחיל לעבוד על כך בעצמי? יש סיכוי שאוכל ללמוד לבד איך להקשיב לתחושות הרעב/שובע של הגוף, וכל שאר הכישורים הנפלאים שאתן בוודאי מלמדות?

בוקר טוב טלי ותודה על השאלה המצוינת. התשובה הקצרה שלי תהיה בהחלט כן, הסיכוי תמיד קיים. תלוי במה שאת תביאי לתהליך שלך וביכולת שלך לזהות את מה שחייב להשתנות, במסוגלות שלך לזהות את מערך האמונות שלך ולבחור אחרת, בעשייה שלך ובמחוייבות שלך לשינוי הזה. הענין הוא שהנטייה שלנו היא לשמור על סטטוס קוו שמשרת את היציבות והבטחון כך שבבסיסנו אנו מתנגדים לשינוי. כאן נכנס תפקידי כדיאטנית המאמנת בתהילכי שינוי החלק בו אני, כמאמנת, "מלמדת" הוא קטן בתהליך. חלקם של הפרטים הטכניים (הקשבה לתחושות הרעב והשובע ועוד) הוא אמנם בסיסי אך מינורי. אם יצא לך לדפדף בין דפי הפורום, יכולת להתרשם שמדובר בתהליך מודעות ושינוי הרבה יותר רחב ומעמיק כיוון שהשינוי הוא בראש ובראשונה תודעתי, תפישתי, קוגניטיבי. כדי ליצור שינוי מהותי, השינוי צריך לבוא מבפנים החוצה וזה מתחיל בדפוסי החשיבה שלנו. לפני כשלושה או ארבעה שבועות פורסם במגזין "לאשה" סולם הרעב-שובע לשימוש הציבור. אין זה ידע הספון בכספות שלנו. את יכולה לנסות להשתמש בכלי הזה ולהבין מה את מרגישה, ומה לעשות עם זה. אלא שבגישה הדיאטטית, השינוי הוא התנהגותי - חיצוני. ומי שבא מהגישה הזו (אנשי מקצוע ומדיאטים) לרוב יחפש את העשייה - "מה אני צריך לעשות? איך לאכול? מתי? מה? וכ"ו. העיסוק המרכזי הוא ב- doing. מתוך התפישה הזו, גם שימוש בסולם הרעב - שובע יהפוך מהר מאוד לכלי דיאטטי, חסר אחיזה ועיגון פנימיים. כשאנשים בוחרים במאמן ללוות אותם בתהליך הם עושים זאת, כדי: 1. שיהיה מי שישקף להם את מה שלהם קשה לראות לבד. לבד, זה לא קל. לא בלתי אפשרי, אך לחלוטין לא קל. קשה לנו לראות את הדבשת של עצמנו ויותר מכך, כיוון שאנו כ"כ מזוהים עם צורת החשיבה המקובעת שלנו, קשה לזהות אותה, את הבאגים שבתוכה ובעיקר קשה לחשוב אחרת. כל אופציה אחרת נראית בלתי רציונלית, רחוקה מה"אמת" שהשרשנו בתוכנו במשך שנים. 2. כדי ליצור מסגרת מחוייבות ופעולה (הפעולה איננה ברמת התנהגותי – חיצונית, בהכרח). 3. כדי להעלות סוגיות שהקשר בינן לבין ההרזייה שלך לא נתפש כרגע ולהעלות אפשרויות חדשות לבחירה עבורך. 4. כדי ליצור מסגרת תמיכה וחיזוק במקומות בהם הכי קשה לשנות. אנו נוטים להתמגנט לצורת החשיבה הישנה שלנו ובעקבותיה לדפוסי ההתנהגות הישנים שלנו, כפי שהסברתי בתחילה. 5. כדי לקבל כלים להתמודדות במישורים שונים (קוגניטיביים, רגשיים ומנטליים בעיקר. החלק של הכלים הפיזיים הוא כפי שאמרתי קטן) 6. ועוד. הלוואי שכל הקסם היה רק בללמוד לזהות ולהבין את סיגנלי הגוף. החלק הקטן הזה בו לקוחותיי לומדים להיות קשובים לגופם הוא רק כלי טכני, אם כי גם בחלק זה, בשלב בו אנו עדיין איננו מיומנים דיינו, אנו מוצאים את החשיבה שלנו משתלטת על הענינים כך שאנו פחות מרגישים ויותר חושבים את הרעב-שובע שלנו. לא מעט גולשים בפורום לקחו את המושכות והחליטו להתנסות לבד וזה נפלא בפני עצמו, יש מי שמצליחים ומגלים עולם חדש ממש ויש (הרוב) שחווים תחושה של "רעב מתמיד" – כאן אני תוהה בנוגע ליכולת שהם כביכול פיתחו. דבר נוסף שחשוב לציין. אמנם המטרה זהה לכל המצטרפים לתהליך (כולם רוצים להיות רזים מבפנים ומבחוץ, כולם רוצים לחיות בהרמוניה עם גופם ועם המזון בחייהם וכ"ו) אך הדרך מאוד משתנה בין אדם לאדם. וכאן לליווי האישי יש משמעות כבירה. למעשה הדבר המשותף היחיד בדרך הוא לימוד מנגנון רעב-שובע כבסיס להבנת צרכינו הפיזיולוגיים. אך זוהי רק ההתחלה-לה-לה.... (נכנסתי לרגע לאוירת החג). וכדי לחזק את ההבנה הזו אשתמש בדוגמא מעולם הפיננסים דווקא. כל אחד יודע שכדי לצבור הון או כדי לסגור מינוס – עליו מצד אחד, לצמצם הוצאות למינימום ההכרחי (לקנות רק מה שצריך) ומצד שני להגדיל הכנסה. הידע הזה הוא נחלת הכלל...אז מה? האם הוא יישומי עבור כולם? ואם לא, מדוע לא? כי התפישה ומערכת האמונות המושרשת מנהלת ומייצרת התנהגות אחרת. כל העבודה, בין אם תעזרי במאמן ובין אם לאו היא אישית - עצמית, שלך, בכל מקרה יש את ה"לבד". רק דעי שיש לך אפשרות, במידת הצורך להיעזר. ואגב, ישנו תחום בו אני, אישית, מרגישה שהנחות היסוד שלי כ"כ חזקות שקשה לי לבד וגם אני, כמאמנת, משתמשת בשרותיו של מאמן מעולם תוכן מסוים. מתוך גישה שאומרת "אני הולכת להשיג את זה. נקודה. ומשתמשת בכל המשאבים שעומדים לרשותי – מבפנים (אני והעבודה העצמית שלי) ומבחוץ (מה שלמאמן הספציפי יש להאיר לי, להציע לי)". טלי יקרה, מקווה שקיבלת תשובה שתאפשר לך לקבל החלטות. ובכל מקרה את מוזמנת להמשיך ולשאול הן בפורום והן למיילים האישיים ככל שתחפצי. אני מאחלת לך חג אביב שמח, חג של התחלות חדשות, התחדשות ובעיקר אושר. שלך לאה פינטו

אכן נתת לי מספר נקודות למחשבה. אני מפנה אליךמספר שאלות נוספות באמצעות המייל. חג שמח!