פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
בני כמעט בן שלוש. ילד מפותח שהתחיל לדבר בגיל שנתיים. בגן יש לו חברים והוא מתקשר עם בני המשפחה וסביבתו הגננת אמרה שמשהוא לא נראה לה , שהיא חושבת שהוא לומד בעל פה והדיבור שלו מורכב מדברים שהוא למד בעל פה . בני כעט נמצא בתהליך אבחון אצל קלינאית תקשורת והיא אמרה שכנראה יש בעית תקשורת , היא גם אמרה כמו הגננת שרוב השפה שלו זה דיבור בעל פה , דרך אגב אני והסביבה הקרובה לא מרגישים שום דבר חריג . שאלתי היא : האם זה לא תהליך טבעי וכולם בהתחלה לומדים בעל פה את השפה ? האם יתכן שהוא עדין נמצא בשלב של למידה ובגלל זה מדקלם? במשך היום אני שמה לב שהוא אומר גם דברים שהם אינם דיבור בעל פה , הוא שואל אותי שאלות, ומספר לי על כל מיני דברים שהיו בגן בהנחה שהאבחנה ההתחלתית מוצדקת , מה הוא הטיפול שבדרך כלל מומלץ והאם אפשר בכלל ללמד אותו לדבר לא בעל פה? כיצד אני יכולה לעזור לו בבית ? בתודה רחל
מה זה "דיבור בעל פה? אם בנך מתקשר, מספר, שואל ויוזם שיחה אז, על פני השטח ניראה לי שאין בעיה ספציפית. אם הוא באיבחון אצל קלינאי תקשורת, אז, מכוון שהתחלט עם האבחון, סיימי אותו ושאלי את הקלינאית, אשר רואה את הילד מול עיניה, מה בדיוק הבעיה של בנך ובהמשך היא האדם המוסמך לחוות דעה בקשר להמשך הדרך. חשוב ביותר בעצם להשוות עם עצמו, האם לפני 3-4 חודשים, למשל, לעומת חנוכה היום שפתו יותר עשירה וחופשית, האם הוסיף אוצר מילים וביטויים נוספים לשפתו והאם מתקשר ומובן לסביבתו? אלה השאלות שיש להשיב אליכם, בכל מיקרה, מתאורך אין לי הרגשה של בעיה ספציפית או דחופה.
ראשית הרשי לי להחמיא לך, על התשובות האכפתיות שאת עונה כאן. בני, עוד מעט בן 3, הוגה מילים עדיין בדיבור "תינוקי" לא לגמרי ברור ולא כמו ילד גדול, למרות שאפשר להבין את מה שהוא אומר (חוץ מרגעים של התרגשות שאז הוא מדבר מאוד מהר ומשמיט הברות), יש לו עדיין טעויות בביטוי מילים (למשל את המילה "את" (you לנקבה)אומר "אתת" א' ות' ראשונה בפתח (כמו "אתה" אבל הוא יודע שהסיומת אמורה להיות "ת"). בגיל שנתיים הפנו אותו בטיפת חלב לבדיקת שמיעה. היינו במספר בדיקות והתברר שהוא שומע היטב אך יש לו לעיתים תכופות מים באוזניים שפוגעים זמנית בשמיעה. לאור זה אני קצת חוששת שהוא עדיין לא הוגה את המילים כמו ילד אלא כמו פעוט. האם זה נורמלי בגיל כזה?
בהחלט נישמע נורמלי. לפי תאורך למעשה יש לו כללי תחביר (גם עם מעט שונות מהתחביר שאת משתמשת). אם הזמן והניסיון בשימוש בשפה ילמד אילו כללים תקינים וכדי להשתמש ואילו לא תקינים ויזניח אותם, באופן טבעי. הירידה בשמיעה, גם כשהיא זמנית מתבטא אחרת מהמתואר. במידה ויש התקדמות בדיבור, אין מה לדאוג. כמובן שאם יש הפסקה של ההתקדמות במשך יותר משלושה חודשים כדאי להבדק על ידי קלינאי תקשורת.
בני בן 6.5 (בגן) "מרחף". נאורולוג הציע רטלין. אני חדשה בנושא ומבקשת עיצות
כנסי לאתר של ניצן. קלינאי תקשורת לא ממליצות בעניין תרופות תתחעצי עם הרופא של הילד, אשר מכיר אותו ומוסמך לתת לך עצה מקצועית מבוססת על הכרותו עם הילד.
אחייני,בן 10 שבועות,עוקב במבטו לזמן מועט ביותר,אם בכלל,ולא מחייך. (הוריו טוענים כי חייך אליהם פעם-פעמיים,אני לא ראיתי). בדיקת ראיה תקינה. רופא העיניים טען שאנו היסטרים. האמנם? יש מקום לדאגה? יש לציין, כי הוא אינו בוכה(אלא כאשר הוא סובל מיוחד). הוא רק רוטן, או "חורק". זה אומר משהו? ביקשנו הפניה להתפתחות הילד, אך הם, כרגיל, "לוקחים את הזמן". תודה רבה.
מזל שלוקחים את הזמן. מה קרה? הילד מתפתחת נורמלי ואתם רוצים ילד לא נורמלי? יותר מדי טוב? כניראה שטוב לו, אל תדאגו, הוא כבר יבכה, בקול חזק, כשיהיה מוכן. תפנו לאחות טיפת חלב וקבלו ממנה הדרכה והמלצות מבוססות על התפתחות נורמלית וילדים "תקינים" במידה ויש שאלה נוספת תוכלו לפנות לרופא בתחנה.
אז זהו,שניראה לנו שהוא לא מתפתח נורמאלי, כי רק אתמול הוא עקב בפעם הראשונה,והוא עדיין לא מחייך. עניין הבכי רק משמח אותנו...
ביתי בת 6 שבועות ועדיין לא מחייכת האם זה מאותת על בעיה כלשהי?האם לגשת לטיפול?
מחייכת כתגובה וחלק של פעילות פיזיולוגית של הבליעה. עדיין מוקדם לחיוך חברתי ומכוון. אם היא שקטה, אוכלת ויושנת טוב ונראה מרוצה, אין צורך בפניה לגורם מיקצועי. אם תרגישי צורך, תפני לאחות טיפות חלב, אשר ודאי תרגיע אותך, באופן אישי
תודה ל ההתיחסות, אך היא אוכלת ישנה וממש לא מרוצה היא כמעט כל היום בוכה,הרופא אמר שצריך לחכות 3 חודשים כנראה זה גזים. בנוסף היא גם לא כ"כ עוקבת היא עוקבת לעיתים רחוקות ולשבריר שניה האם יש ורך להמשיך טיפול את מוממחה לדעתך?
הוא טופל אצל הקלינאית,עד לפני כשלושה חודשים,והטיפול הופסק,מצידה,בשל "אי יכולת ריגשית של הילד להתמודד עם המאמץ". מאז,אנו מטופלים רק בריפוי בעיסוק. יש לציין, שבגלל המצב (וכנראה גם הגיל...), הוא ניתקף בהמון התפרצויות זעם,הנובעות,פעמים רבות,מתיסכול על כך שלא מבינים אותו. מה שבהחלט מקשה עלינו,כמשפחה. ושאלותי: 1.האם אין זה מתפקידה של הקלינאית למצוא את הדרך ללב הילד? (אותי לימדו שלכל ילד ניתן להגיע,בדרך זו או אחרת) 2.האם המצב שלו לא מחייב אימון אינטנסיבי של קלינאות תיקשורת? 3. ובכלל, כיצד מתבטא הטיפול במיקרה כזה? האם עלינו לתקן אותו (כמו ש"מותר",כמובן),האם להשתמש בשיטת החלוקה להברות (עם מחיאת כף)? (הקלינאית לא עושה את זה) 4. מה שהקלינאית עשתה במשך כל הזמן הזה, זה משחקי דמיון (להאכיל בובה וכד'), ובני השתעמם עד מאד. בקיצור, כיצד אדע אם בני מקבל את הטיפול האופטימלי,או ש"מורחים" אותנו? מתנצלת על אורך השאלה, פשוט ניראה לי שזהו מידע חשוב. אגב, בדיקות ראיה, שמיעה, ו-eegבשינה-תקינות,ב"ה, ומקומו במשפחה: ילד שני. מודה מקרב לב על התייחסותך.
1. בהחלט זה תפקידה של הקלינאית ואם היא לא הצליחה 0יש לברך אותה על כך שישי לה הגינות להודות בכך) יש צורך והצדקה לחיפוש של קלינאי אחר, בעל אישיות ודרכי עבודה שונים. 2. כן, לכן הופנה לגן שפתי, אך בינתיים חלב להמתין וכדאי להפנותו להמשך טיפול, עד שיכנס לגן (כן, גם בקיץ) 3. במסגרת הטיפול אצל קלינאי אחר בשקו הדרכה מאד ספציפית שתענה על השאלות שלכם. 4. חבל, הייתם צריכים להגיד לה מה דעתכם על הטיפול, בכל מיקרה, פנו לקלינאי אחר והתחילו ב"דף חדש". דרך הגב, בנכם זכאי, עד גיל 3 לטיפולים ללא השתתפות כספית מצידכם, ובעקרון, במספר רב של פעמים בשבוע, בהתאם למצבו וצרכיו. אשמח להמשיך לעזור לכם, בהצלחה
ראשית, תודה על התשובה המפורטת. כתבת לי, שאכן זהו תפקידה של הקלינית להגיע אל הילד. אבל במכון טוענים כנגדי(גם כשקבלתי על כך שהטיפול לא ניראה לנו),שהילד לא פנוי ריגשית,ולכן לא ניתן להגיע אליו.(והקלינאית, כמובן מעולה...) ביום שלישי יש לנו שיחה תקופתית, לה אנו מחכים בכליון עיניים. האם הם יכולים להמשיך ולטעון שבני אינו פנוי כרגע לטיפול שפתי בגלל מחסום ריגשי כלשהוא, או שבאחריותה של הקלינאית להגיע אליו? איני מתעלמת מהמאמץ להתעמת עם הקושי השפתי,רק שניראה לי קצת מוגזם להפיל הכל רק עליו. שוב תודה. אגב, פניתי לאתר קלינאי התקשורת, וכשחיפשתי שם של קלינאית עצמאית (אין גברים?) באיזור מגורי (נתניה),הופיעה הודעה שאין. האם ידוע לך בכל זאת על מישהי מתאימה?
שלום. בני בן 2:9,מטופל במכון להתפת' הילד מגיל שנה,לערך. הכל התחיל כשסירב לאכול,אלא ינק מלא עד גיל שנה,סירב שיאכילו אותו ,מיעט בקשר עין(הסתכל על הכדור שמתגלגל אליו ולא אל פני,לדוגמא) ומיעט למלמל,כפי שנידרש בגיל זה. התחלנו עם קלינאית תקשורת,פעם בשבוע, אך ללא שיפור. המשכנו עם מרפאה בעיסוק-מה שעזר מאד מבחינת "היפתחותו" לאנשים. עשינו הפסקה, חזרנו לקלינאית, ושוב למרפאה בעיסוק,כך במשך השנה וחצי האחרונות. במהלך זמן זה, הוא אובחן כילד דיספרקסי,והומלץ לנו על גן שפתי.(בשנה הבאה) כאמור, היום הוא בן 2:9,אוצר המילים שלו גדול,יחסית, והמילים ברמה די גבוהה (מחליק,אדים,מיצנח,אוהב,כועס) ,אך לא מבינים מילה ממה שהוא אמר. הוא משמיט את תחילת המילה והוגה רק את סופה. ("לה לה נה"=גולה לבנה גדולה) בגן, הוא מתקשה ביזימה של קשר חברתי, אך כאשר יוזמים בעבורו, הוא מצליח לשחק יחד לזמן קצר. כמו כן, יש לו אובססיה קשה לבלונים. הוא צריך שיהיו סביבו בלונים כ-ל ה-ז-מ-ן.(מה שמאד מרגיע אותו). אין לי מקום להמשיך-אשלח הודעה נוספת
רציתי לדעת אם יש טיפול מועיל לילד שיש לו דיספרקסיה והאם יש תוצאות בשטח אפילו לטווח ארוך
שבוע טוב, האם ניתן ללמד אנשים מבוגרים (בשנות ה-50 לחייהם) לתקן ו/או לשפר בעיות שפתיות ותקשורת מילולית, העשרת אוצר מילים היגוי (במיוחד מדובר במילים קשות ולועזיות וכן בניית משפטים מורכבים וארוכים, זאת ועוד פיתוח קול, קשיי ריכוז קשב, וזכרון. היכן אוכל למצוא חומר בנושא בלימוד עצמי באנטרנט ו/או קורס איכותי ו/או תרגילים ו/או דרך קופת חולים (יש לי ביטוח משלים) אנא עזרתך הדחופה בנושא (אני סובלת מסטיגמה/תדמית נוראית במקום עבודתי ואני מרגישה מקופחת וחסרת בטחון ותמיד נחבאת בפינות ולא מתלבטת). בברכה ובתודה מראש, מ.
בהחלט ניתן לעזור בכל גיל! תפני לקלינאי תקשורת שעובדים עם אנשים מבוגרים בתחום השפה. ואל תתביישי, הרבה אנשים בישראל לא שולטים שליטה מלאה בעברית ועדיין נחשבים מאד בחברה ובעבודה. אל תתיאשי!
שלום לך הבן שלי הוא בן 11 אשר נוטל רטלין באופן קבוע, בפעמים האחרונות שקניתי את הרטלין בבית מרקחת המליץ לי הרוקח לתת לו שמן דגים כי לפי הסברו זה עוזר לתאי המח ועושה את העבודה לטווח רחוק. אני יודעת שלפני הרבה שנים הסבתות שלנו היו נותנו שמן דגים מסיבות שאיני מכירה, האם ידוע לך משוה על זה? שאלה נוספת בענין הרטלין: הבן שלי נוטל רטלין כבר 3 שנים ואני מוצאת את עצמי נותנת לו לא רק לבית הספר אלא גם לפעולות חברתיות עם הכיתה, כדי שיעבור לו בשלום, אחרת ההתנהגות שלו היא עצבנית ואינו מצליחל עבור את הפעילות החברתית בשלום, ולכן יוצא שהוא לקח רטלין באופן קבוע את 8 שעות ועוד חצי כדור בבוקר לבית הספר, ואחה"צ עוד כדור של 4 שעות וכשהיה יותר קטלן בחופשים הפסקנו לגמרי וכעת גם בחופשים אני נותנת לו, כי אחרת הוא מאד עצבני (אני יודעת שזוהי לא תרופת הרגעה). מה דעתך?
שלום אני בת כמעט 18. כאשר אני מדברת ומבטאת מילים אשר מופיעות בהן האותיות הבאות: ש, ת, ז,ס הן נשמעות אחרת. כאילו אני מבטאת אותן לא נכון ולדוגמא: ש נשמעת כמו ס מה אני יכולה לעשות בנידון? תודה
תוכלי לפנות לקלינאי תקשורת אשר תבדוק את התופעה ותציע לך טיפול, במידת הצורך. אין גיל מבוגר מדי לטיפול ואת בהחלט הגיל מתאים במיוחד לאור המודעות שיש לך! בהצלחה
שלום. ובכן, אני לא בטוח שזה הפורום הנכון לבעיות מסוג זה (זה נראה לי יותר בעיה פסיכולוגית או נוירולוגית), אבל בכל אופן: אני זכר בן 17, ולאחרונה (מספר מועט של חודשים) יש לי מספר בעיות מאוד מוזרות ומטרידות. אני נתקל בקושי מסוים לקרוא ולהבין. כלומר, אני לכאורה מבין מה שאני קורא, אבל באותו הזמן אני לא מבין. נורא קשה לסביר את זה, אבל כשאני קורא מילים אני איכשהו חושב אוטומטית "מהי המשמעות של המילה הזאת?" למרות שהמשמעות ברורה לי באופן טבעי. או למשל כאשר מישהו אומר דבר מה אני לא יכול שלא לחשוב "למה דבריו הגיוניים" או "מה זה בעצם אומר", למרות ששוב, באופן טבעי, אין לי שום צורך לשאול שאלות אלו. נראה כאילו אני מנסה בכוח להסביר לעצמי דברים שאני כבר יודע. למשל לפני כמה ימים התחלתי לחשוב למה הטענה ש"אם a=b וb=c אז a=c" היא נכונה, למרות שזאת למעשה אקסיומה הברורה מעליו. כלומר לפתע נראה לי שזה כלל לא ברור שזה נכון, ולאחר מכן מתחיל תהליך מעצבן של הסבר עצמי של "למה זה נכון". וככל שאני חושב יותר על דברים אלו, כך אני מפקפק יותר במה שאני יודע, והכל נהיה לפתע מורכב הרבה יותר ממה שהוא, והכל מתחיל לאבד את המשמעות הלוגית הברורה שלו. פעמים רבות גם קורה לי שאני אומר משהו ומיד לאחר מכן חושב "למה אמרתי את זה?", אבל לא מבחינה של "עשיתי טעות שאמרתי את זה", אלא יותר מבחינה של "מדוע זה היה הגיוני להגיד את מה שאמרתי ולמה בעצם יש בכלל משמעות כלשהי למה שאמרתי". אין לי מושג מה קורה איתי :( מישהו?
מה השאלה? ניראה שזה חלק מתהליך ההתבגרות, שואלים שאלות שלכאורה היו טריביאליות! השאלה היא האם התופעה מפריעה לך בתפקוד היומ-יומי.
שלום, יש לי תאומות זהות בנות 10 חודשים. אחת מהן מברברת וחוזרת על הברות כבר מגיל 9 חודשים, ואילו השניה אומרת רק את ההברה "א". אני יודעת בוודאות שהיא שומעת (מסתובבת כשקוראים בשמה ומגיבה לרעשים). רופאת ילדים אמרה שעוד מוקדם וצריך לחכות, ואז לפנות אולי לאף-אוזן-גרון לבדיקת שמיעה. גם עם מזון מוצק ולא טחון היא מתקשה יותר מאחותה - יכול להיות קשר בין הדברים...? האם צריך להתחיל לבדוק? למי צריך לפנות? תודה, נועה.
ישלדת שתי ילדות, אך כל אחת מתכונות ההתפתחות שלה (גם בתאומים "זהים), על כן, ההשוואת מעיקות ולא תורמות כלום להרגשה הטובה וההתפתחות. לעניינינו: האם היא יוצרת קשר עין ומתעניינת בנעשה סביבה? האם היא פותחת את הפה ומקבלת את המזון האופן פעיל? האם היא "מתקדמת" בעניין האכילה, שמה חפצים בפה, שולטת מעט על הרוק וכו'? האם יש התקדמות, לו מעטה בתחום האכילה? אם התשובות הם שליליות לכל השאלות, תוכלי לפנות אלי או אל קלינאי המתמחה באכילה ובטיפול בתנוקות ולקבל עצה, יעוץ ומעקב.... עדיין מוקדם אולי לטיפול מסודר, אך עצה מקצועית תמיד מועילה! בברכה
לאורך כל הדרך אני משתדלת מאוד לא להשוות ביניהן, בעיקר בהתפתחות המוטורית, כי אני יודעת שלכל ילד הקצב שלו. העניין הוא שבדיבור מצפים בגיל הזה כבר לשמוע מס' הברות, ללא קשר להיותן תאומות. ומעט תשובות - היא אכן יוצרת קשר עין ומתעניינת, היא פותחת את הפה למזון (כשהיא רעבה...), שמה הכל בפה- צעצועים, אצבעות, אבל בעניין הרוק- יש לה המון המון, כל הזמן נוזל, כנראה ללא שליטה. בתחום האכילה- היא מצליחה לאכול במבה, מעט ירקות מעוכים במזלג, קשה של לחם. אבל ממש ארוחה - למשל קציצת עוף - קשה לה. אני מוטרדת יותר מעניין הדיבור ופחות מהאכילה, כי היא אוכלת יפה מזון טחון ולא אכפת לי לחכות עוד קצת למזון לא טחון. האם גם בענין הדיבור ניתן להתייעץ אתך? איך אפשר לקבל את פרטייך?
ביתי בת חודש וחצי ולא עוקבת אחר חפצים או מפנה את ראשה לכיוון של צליל,האם יש מקום לדאגה?אני מאוד לחוצה מכך.
תתיעצי עם הרופא שלה או עם אחות טיפת חלב. יש גם רופא התפתחותי בטיפת חלב, בקשי התיעצות איתו. בגיל קשה לפרש את התגובות של התינוקות, הם זקוקים לגירוי חזק כדי להגיב, וגם אז, התגובה יכולה להיות עדינה וקשה לאיתור. ישנם בתי חולים בהם מעבירים לכל הילודים בדיקת סינון לשמיעה. היכן הוא נולד? האם מצויין במכתב שחרור האם עבר אוטואקוסטיק אמיסיון?
תודה על ההתיחסות, ילדתי במאיר והילדה עברה בדיקת שמיעה בהצלחה,גם אני רואה עפ"י התגובות שהיא שומעת יותר מלחיץ אותי שהיא לא מפנה ראש לכיוון ולא עוקבת אחר חפצים כלשהם גם ממרחק מאוד קרוב.
לא יודעת אם זה הפורום המתאים אבל בכל זאת אפנה אלייך כי אני נהנית לקרוא את התשובות שלך. ילדה בת 10 שמסרבת לקחת אקמול נגד חום כמובן מנסים בכמה שיטות דיבורים ומתנות לתת לה את התרופה אך לשווא ניתן לציין כי היא לא מקבלת שום תרופה לא משנה באיזה טעם או צורה או צבע מדובר על כל תרופה שהיא לא רק נגד חום כולל נרות בלית ברירה ניתנה לה תרופה בכ'ח אך היא הוציאה הכל בבכי נוראי מה אפשר לעשות כבר לא נשארו אפשרויות אחרות כרגע היא עם חום גבוה ניסינו אני ובעלי לערבב את הסירופ עם פטל גלידה אך זה לא עוזר ואפילו סוכריות גומי ללעיסה ולהורדת חום.
אם ביתכם בת 10 והיא ילדה נבונה ניתן לתת לה הסבר על הנחיצות של התרופה ולנסות, יחד איתה לברר מה בדיוק הקושי שלה, לקבל את תשובתה ולנסות לסיע לה לקבל את התרופה תוך פתרון הקושי שלה. לעתים ניתן לבלועה את הכדור, חצוי, יחד עם כפית אחת של יוגורת או שמנת. עוד צורה הינה למעוך אותה ולתת אותה, שוב, בכפית עם משהו בעל טעם יותר חזק (כמו ריבה או ממרח שוקולד, לעודד את הבליעה, במכה אחת ולא להחזיק בפה) בליעה כדור נעסת הכי טוב תוך הורדת הסנטר למטה ולא תוך הטיית הראש לאחור! החדרת נר לילדה בגיל זה, אם נעשה נגד רצונה מהווה מעשה אלים למדי ואיננו מומלץ, בכל מיקרה...... זכרו, אקמול אינו מרפא, רק מוריד חום ונותן הקלה על הסימפטום.... לאחר התיעצות עם הרופא יכול להיות שעדיף לתת לה להרגיש את התופעות וההרגשה הרע של המחלה, ושהיא תחלית לבדה האם מעדיפה תרופה!
שלום, רציתי לשאול מהו טווח הטונים הנבדק בבדיקת ABR, והאם עדיף לכוון מכשירי שמיעה לפי בדיקת שמיעה סטנדרטית או לפי בדיקת ABR? תודה
אני אם לילדה בת שלוש הילדה מדברת, מתקשרת , מביעה עצמה בצורה יפה, יוצרת קשר עם הסביבה וחברותית הבעיה היא שהיא עדין מתבלבלת בשפה בין "אני" ואתה ובין זכר ונקבה לדוגמא היא אומרת "תני לה" במקום "תני לי" ומדברת על עצמה בגוף שלישי, בנוסף, לפעמים היא שרה או מצרפת הברות כמו ילד שרק התחיל לדבר כאשר אני מתקנת אותה היא מדברת נכון באותו רגע , אבל אחר כך יש שוב בלבול בין הגופים אמרו לי שזה מאפין ילדי פי די די , שאלתי היא אם הילדה מתקשרת בצורה מאוד יפה בבית ומביעה עצמה האם יש מקום לחשש? האם זה נורמלי בגיל זה עדין להתבלבל בגופים , וגם להתבלבל בין זכר ונקבה ? היא עוד שלושה חודשים תהיה בת שלוש והתחילה לדבר סביב גיל שנתיים האם יש דרך שאני יכולה לעזור, קראתי שאת ממליצה על ספר מסוים , האם הוא יתאים במקרה זה ? תודה רבה אור
את מתארת ילדה "תקינה", אל דאגה. ילדי PDD סובלים באופן ראשוני מקושי בתקשורת שמתבטא גם ברכישת שפה מאוחרת ולא תקינה. דברי אליה תוך שימוש בכל צייני השפה ומרכיביה, ללא שימו בגוף שליישי כשאת פונה אליה, כמו את רוצה ... ועכשיו אני עושה.... וכך הלאה. העודבה שהיא חוזרת נכון אחריך כשאת מתקנת לה (ולא אותה!) מצביעה על יכולתה לחקות את הצורה הדיקדוקית ומעודד מאד, המשיכי לדבר אליה נכון וחיזרי נכון על ביטויים שלה, ללא דרישה עקשת לך שגם היא תחזור אחריך, (אפשרי, אבל לא בכפיתיות!). כמו כן, עקבי אחר התקדמותה לאורך תקופה, מעכשיו עד הקיץ וכו', כך שיהיה טווח זמן להערכת התקדמותה. אין כאן מקום לרכישת הספר שאני ממליצה להורים עם ילדיפ בעלי אחור ברכישת השפה, אך תוכלי עם תירצי, לרכוש אותו וודאי תהני מקריאתו וייסום של עקרונותיו, אשר מתאימות לכל הורה וילד. הספר הינו של "עמותת הנן" וניתן לרכישה דרך האגודה של קלינאי התקשורת 03-9217815
לפרידה, בהמשך לתכתובת בנינו ב-20.1.04 שבו ספרתי לך כי בנינו (שכעת הוא בן שנתיים + 9 חודשים) יש בעיה עיכוב בדיבור, והוא עבר אבחנה במכון התפתחות הילד, וכן הוא בטיפול של קלניאית תקשורת דרך קופ"ח. כעת קבלנו את הדו"ח של המכון להתפתחות הילד שבו נאמר כי הם ממליצים כי בנינו ילך בשנה הבאה לגן שפתי.(ואז הוא יהיה בן שלוש +2/12 חודשים). אנו בדילמה אם להכניסו לגן מסוג זה, עקב האינגרציה שתהיה לו עם יתר ילדי הגן, והחשש כי בגן יהיו ילדים עם בעיות שאינם קשורות לתקשורת. (כגון מוטוריות, שכליות וכד) כי למעט בעית התקשורת, בנינו ילד נבון מאד , סקרני, מבין הכל, בעל יכולות של מוטוריקה עדינה ועוד. על כן שאלתנו הן:- א) האם ידוע לך רמת הגנים השפתיים ברמת גן. ב) האם טיפול אינטנסיבי ופרטי אצל קלניאית תקשורת מנוסה יכול לעזור לצמצם את הפער עד כדי כך שבשנה הבאה בנינו לא יזדקק לגן מסוג זה. כיום אנחנו בטיפול דרך הקופה פעמיים בשבוע, כאשר בהרבה מהטיפולים, ילדנו מאבד את הסבלנות ומאבד את הקשר עם המטפלת. רוב הטיפולים הם משחקים עם הילד כאשר הקלניאית מדגישה כמה מילים, האם זה הטיפול לילד בגיל זה ? כיום בנינו הגדיל את האוצר המילים אך 90% מהן משובשבות ואני חושבת ש"התקדמות" בדיבור שלו נובעת מהניסיון שלו והאינראקציה עם ילדים רגילים בגן. נודה על תשובתך אמא מודאגת.
בעקרון גנים שפתיים מיועדים לילדים שהם כמו בנך, לילדים עם בעיות שפתיתות בעקר, כשמתחילים את הגן השפתי בגיל 3 יש יותר סיכויים שזה יהיה "רק" לשנה אחת ובהתאם להתקדמותו הוא ישולב בגן "רגיל" בשנה שלאחר מכן. מידת ההתקדמות שלו כעת מעידה על כך שהטיפול מתאים והוא מפיק תועלת ממנו, ודאי שבמסגרת של גן, עם מעט ילדים וטיפול בדיבור אינטנסיבי, הוא יוכל לממש את יכולתו ולסגור את הפערים הקיימים בינו והין ילדים בגילו, ללא אחרו שפתי. אני ממליצה לך לרכוש את הספר הנן hanen אשר מיועד להורים לילדים עם איחור התפתחותי, דרך אגודת קלינאי התקשורת 03-9217815. כמו כן, בקשי מהקלינאית הנוכחית להדריך אותך על תכני עבודה ודרכי תמיכה שאת תוכלי להשתמש בהם בביתך, כך שתוכלי כל הזמן לעודד ולתמוך ברכישת השפה שלו. ברור שבשעת הטיפול הוא חייב להפיק טת המקסימום, לכן גן שפתי מאפר את העבודה האינטנסיבית במהלך היום ובכל יום, בהתאם למצבו של בנך (ריכוז, תעסוקה ותוכנית עבודה אישית) וכן על ידי צוות הגן, במהלך כל היום. ההמלצה לדעתי טובה וכדאי לך מאד לקבל את האפשרות לשלבו בגן שפתי, למשך שנה אחת ועם דרישה מצידך להערכה חוזרת בעוד שנה. (דבר שהמערכת תהיה מאד מוכנה לעשות) בהצלחה.
שלום ברצוני להתייעץ לגבי ילד אותו אני מכירה - א' הוא בן 3.5 שנים . ילד מקסים בעל אוצר מילים מפותח מאוד, אמו ואביו מדברים איתו ב- 3 שפות- גרמנית, רוסית ועברית. הבעיה היא- גמגום. כיוון ואני מורה לחנ"מ חברתי התייעצה עמי לגבי הבעיה של בנה. לדעתי יש לילד בעיה. חברתי טוענת שהגננת בגן טוענת שזה יעבור. אותי מטרידים שני דברים: 1. בבית דוברים מספר רב של שפות-אולי זה יוצר בעיה אצל הילד. 2. שמתי לב כי אמו של הילד גם היא מגמגמת קצת. וכידוע ילדים מחקים את הוריהם- יתכן והוא לומד לתקשר כפי שאמו מתקשרת. השילוב של השניים- מספר שפות+ חיקוי האם מטרידה אותי. 1. מה דעתכם? אשמח אם תמליצי לי על קלינאית תקשורת טובה המתמחה בטיפול בילדים באיזור הצפון (פרדס-חנה - חדרה)
התופעה לרוב נורמלית בגיל זה, ואכן עוברת עם הגיל והיכולת השפתית. יחד עם זאת יש כאן "גורמי סיכון" בעקר ההבט המשפחתי - ידוע שגימגום עובר במשפחות ולא עקב חיקוי בלבד, אולי יש משהו תורשתי שעדיין לא בתגלה. גם ריבוי השפות יכול להוות קושי נוסף, רצוי לשכל מבוגר יצמד לשפה אחת, בעקביות, ולא לעבור בין שפות ולבלבל ביניהם. בכל מיקרה, ב 75% מהילדים התופעה חולפת עד הכניסה לבית הספר. באלה שלא עובר ניתן לטפל, בהצלחה יחסית, ורצוי להתערב בגיל צעיר רק לאחר שהתופעה נשארת יציבה מעבר לשנה!!! התופעה נוטה להופיעה ולהעלם וזה המהלך הטבעי. ניתן לקבל יותר מידע באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il שם גם ניתן למצוא קלינאים באיזור הרצוי. בהצלחה1
שלום רב אני אינני חרשת או כבדת שמיעה אך אני מאד מעוניינת לעבור הכשרה לקריאת שפתיים אם מישהו מכיר או מעביר קורס שכזה ויוכל לכתוב לי אני אשמח מאד כי אני על סף ייאוש
בהמשך לשיחתינו, המלצתי, הכניסי את הפניה באתר של קלינאי התקשורת ולא כאן! www.ishla.org.il
מחפשת קלינאי/ת תקשורת לילד בן 9 עם בעיות שפתיות אולי יש המלצה למכון או לאחר בתודה
רצוי למצוא קלינאי באיזור מגוריך. עיין באתר של קלינאי התקשורת, וודאי תמצא! www.ishla.org.il
אני מחפשת מידע על לקויי למידה מילוליים ולא מילוליים ועל ההבדלים בין שני הסוגים, מאפינים של שתי הקבוצות ועוד על חומר שיש בנושא. אני מחפשת גם מידע בנוגע לתסמונת אספרגר. אשמח לשמוע איפה אפשר למצוא מידע בשני התחומים האלו. תודה רבה, אורית
תיקון כתובת אימייל: [email protected]
ברצוני לחזק את ידי האמהות יש לי ילד היפר אקטיבי ויש מאין בלי טיפול תרופתי ואני מקדישה לו שעות בהכנת שעורי הבית וכן יש התקדמות בכל התחומים עימו צריך לתת לילדים אלו המון המון חיזוקים תמיכה והבנה ותגלו שזה שווה ןיש כן יש תוצאות גם ללא ריטלין לא חלילה שאני שוללת זאת אבל כל מקרה לגופו מכוון שהרופאים מאוד ששים לתת את הריטלין לכן בררו היטב.
בני בן שנתיים ותשעה חודשים אובחן ע"י רופא התפתחותי שהוא גבולי הרופא אמר לי שהוא פי .די די גבולי הרופא ערך את האבחון במשך ארבעים דקות בהן הילד שיתף פעולה וידע לענות על כל השאלות, הוא אמר שילד אנטלגנציה גבוה מאוד האבחנה נעשתה על סמך זה שבמספר שאלות שהרופא שאל אותו הילד חזר על אותה השאלה וחיכה את הרופא ואת טון הדיבור שלו , ובמהלך האבחון הילד התענין מאוד בטייפריקורדר של הרופא והרופא אמר שזה אובססיבי מהכרותי עם בני קשה לי להצביע שקימת בעיה מלבד בעית החזרה על משפטים שהיא הולכת ונעלמת ככול שהוא גדל ואוצר המילים שלו גדל הרופא אמר שטיפול ע"י קלינאית תקשורת יעלים את הבעיה שאלתי היא : האם ארבעים דקות מספיקות לאבחן פי.די.די והאם רופא התפתחותי מוסמך לאבחן בעיה כזאת האם כדאי לפנות לקלינאית תקשורת ? אולי אפשר לקבל כמה עצות לעבודה בבית איתו? יש לציין שהילד בגן , מקיים אינטראקציה טובה מאוד עם הסובבים אותו וגם בבית הבעיה היחידה היא שהוא נדבק מידי פעם למה שמאוד מעניין אותו אבל זה לא על חשבון דברים אחרים , לדוגמא הוא מאוד אוהב לשחק בקומקומים חשמלים כמובן כאלה שלא פועלים אז עם הוא נדבק אליהם יותר מידי אני אומרת לו "מספיק עכשיו נשחק משחק אחר " הוא מחזיר לי את הקומקום ופונה לדברים אחרים . נראה לי שהוא נדבק לדברים שמאוד מענינים אותו וזה בהחלט לא על חשבון דברים אחרים האם זה פייר כלפי ילד כל כך מוכשר ונבון לקבוע שהוא פי די די בגלל התענינות בדברים לא שגרתיים שהם לא על חשבון הדברים הנורמלים שכולם עושים יש לציין שמאז אבחנה זו , כל דבר שהוא עושה אני חושבת שהוא לא בסדר וזה מאוד מזיק לו וגם לי א ודה לך מאוד על התיחסותך דורית
קראתי את מכתבך בעיון רב ובאמת קשה לי לענות! אם הינך מרגישה שהאיבחון לא מתאים, אז ברור שמשהו בתקשורת בינך ובין הרופא לא זורם. את יכולה תמיד לפנות לרופא אחר, במרכז רפואי אחר ולקבל דעה שניה. גם תוכלי לפנות, דרך שרותי העיריה במקום מגוריך, לשרות פסיכולוגי חינוכי ולקבל עצה מפסיכולוג חינוכי שיסיע לך לברר האם יש בעיה התפתחותית או של תקשורת אצל בנך. בכל מיקרה, את לא חייבת לקבל את האבחנה החד משמעית שגורמת לך להרגיש חוסר אמון וחוסר שקט, ובעקר, מותירה אותך ללא תוכנית עבודה או התערבות. לאחרונה אנו עדים לריבוי של אבחנות PDD, אשר רצות על רצף, מהקל אל הכבד, ולכן חלק גדול של ילדים מאובחנים כ- PDD "יוצאים מזה" וזה כניראה כי לא היו PDDD מההתחלה!!! בכל מיקרה, פני לעזרה דרך המערכת הרפואית או החינוכית, ובודאי תתיעצי עם מי שתרגישי אמון ותקשורת פתוחה. בהצלחה.
לקחתי את הילד לקלינאית תקשורת, היא אמרה שכנראה יש בעית תקשורת אבל מחצי שעה של הסתכלות עדין אינה יכולה לאבחן, אמרה שכנראה יצטרך טיפול מה שרציתי לשאול , בזמנו הרופא ההתפתחותי וגם הקלינאית אמרו שהילד לא זורם עם השפה באופן טבעי, הוא לומד אותה בעל פה . מה שהכי צועק לעין זה שהוא לא יודע להשתמש בשמות הגופים , למרות שהוא משתמש במילה "אני" הוא בדרך כלל מדבר על עצמו בגוף שלישי לדוגמא הוא אומר "תני לו מים" כאשר אני מתקנת אותו הוא אומר לי בפעם הבאה "תני לי מים" , יקח כנראה הרבה זמן עד שהקלינאית תאבחן אותו ותחליט על הטיפול המתאים , בנתיים מה שרציתי לשאול , האם יש שיטה או דרך מסוימת שאפשר ללמד את הילד להשתמש ולהתיחס לעצמו בגוף ראשון, האם קיימת ערכת לימוד או קלטות או שאפשר לעזור לי במשהוא , האם מומלץ לתקן את הילד מתי שהוא טועה? שמתי לב שביומים האחרונים שהתחלתי לתקן אותו הוא מנסה להשתפר למשל הוא אמר לי "כיביתי את האור" ומהבעת פניו הרגשתי שהוא מאוד משתדל לדבר בסדר לדעתי הזמן ממש דוחק ואני חייבת לעזור לו אז אם את יכולה ליעץ לי אודה לך דורית
שלום האם לשון קשורה יכולה לגרום להפרעת היגוי בהגה אחד בלבד והוא ה-ר-R (האמריקנית ולא העברית) ובשאר הכל תקין. הבן שלי בו 4.5 שבעיקר משמיט (ולפעמים משבש) את ה-R האם הוא יכול להיות עם לשון קשורה. איך מזהים לשון קשורה ותפקידו של מי לזהות . הרופא או קלינאית התקשורת.
בד"כ לשון קשורה מפריעה בהרמת קידמת הלשון, כמו ב /ל/ או ב /ר/. קידמית (כמתואר) ההפרעה היא בדיבור, בלעיסה ובניקוי קשתות השיניים החיצוניות, פרט להגבלה במרחב תנועת השלון. האבחון בידי ההורים, הרופא או קלינאי התקשורת, בתנאי שיש להם מעט נסיון קודם ויודעים מה הם רואים. לדעתי כדאי בכל מיקרה לחתוך את חתחיכת הבשר הזה. הגה ר נרכש מאוחר יותר, בגיל 5 בערך. במידה והילד לא יגיד אותה באופן חופשי ועקבי בגיל זה, יש מקום לפנות לטיפול, ללא קשר לקשירת הלשון ושיחרורה!
איך מתקנים דיבור שגוי של ילד או ילדה שלמשל במקום ר אומרים ל
הנני סובלת מליקוי שמיעה תחושתי עצבי בטונים הנמוכים הסף הוא 50 ד"ב ויורד עד 100 בטונים הגבוהים. עקב ירידה פרוגרסיבית חמורה בשמיעה (בטונים הנמוכים עד 75 ד"ב) אושפזתי לקבלת טיפול בסטרואידים (שעזר- כרגע אני שוב בסביבות 50-100 ד"ב). במהלך האשפוז עברתי בדיקות שמיעה כל יומיים, ABR, OAE, החזרי סטפדיוס ועוד. בדיקת הABR הראתה סף שמיעה כמו בבדיקות השמיעה, ולא נמצאו ממצאים "מסוכנים". בדיקת OAE תמכה בכך שאיני שומעת טונים גבוהים, אך לפי תגובת השערות נמצא שאני "אמורה" לשמוע בסביבות 40 ד"ב בטונים הנמוכים (כעשרה עד חמישה עשר ד"ב יותר מהנשמע בפועל). החזרי סטפדיוס לא הופקו כלל. היום, לאחר האשפוז נקראתי לבדיקה חוזרת- שוב ABR (למרות שהקודמת היא מלפני 4 ימים!!!) אך הפעם האלקטרודות ימוקמו בתוך האוזן... השאלות שלי הן- האם הבדיקה שנקראתי לעשות היא ECOCHG? אם כן (ואם לא) מה רוצים לבדוק בבדיקה זו שבדיקת ABR לא מספיקה??? אני מאוד מאוד לחוצה ומאוד לא רוצה לעבור את הבדיקה, ואודה לכל אינפורמציה שתוכלי לתת לי.
כל הבדיקות שתארת הינם "אוביקטיביות" מה שזה אומר זה שמקבלים מדדים אוביקטיבים שלא תמיד אומרים בדיוק מה את ש ומעת, החשוב הינו בתפקוד השמיעתי ובהגבלה שנגרמת כתוצאה ממנו. אין סכנה לביצוע הבדיקות אשר בסה"כ רושמות פוטניציאלים של תפקוד העצב, נעשות ללא חומר ניגוד או הרדמה, כך שבדיקה חוזרת לא גורמת לך לשום סכנה או חשיפה (כמו בצילומי רנטגן או כאלה...) את ריבוי הבדיקות כניראה עברת עקב ירידה בשמיעה פתאומית, sudden deafness כי אחרת לא מבינה למה לאשפז ולבצע אצ הבדיקוצ בצפיפות! שאלי את הרופא המטפל בך למה יש צורך בבדיקות ותני לו לשתף אותך בחשיבה הקלינית, ודאי יש סיבות לבחירה של הבדיקות והטיפול הניתן. בהצלחה!
שלום, אני סטודנטית שנה ב' בסמינר הקיבוצים. המסלול שבו אני מתחמה הוא גיך הרך חינוך מיוחד. במסגרת לימוד התפתחות השפה ישנו קורס "ליקויי שפה". אשמח לדעת היכן אוכל לקבל חומר אודות: 1. בעיות היגוי בגיך הרך כמו כן אשמח לדעת מגורמים מקצועיים המטפלים בילדים אלו מהם הקשיים בהם נתקלים בטיפול עם ההורים של ילדים אלו, מהן הבעיות הרווחות, מה הטיפול המוצע וכל מידע רלוונטי נוסף תודה רביד
יש סיפריה גדולה מאד בתל השומר, במכון להפרעות בתקשורת... אשר הינו חלק של אוניברסיטת ת"א. עיין גם באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il
תודה על התשובה. איך אוכל להיכנס לספריה זו? האם אוכל לקבל טלפון לפנות אליהם? תודה רביד
שלום, שאלו אותי אם אני מכירה שיטת טיפול של פויירשטיין? (או משהו כזה) שהיתה מאד פופולרית לפני 8 שנים בארץ ובעולם. זה מישהו ישראלי עם קליניקה בירושליים. מכירה?
החלט, מדובר על העשרה אינסטרומנטלית. בעקרון המטפל מלמד אסטרטגיות ודרכי עבודה ופתרון בעיות יותר מאשר נותן את הפתרונות או התשובות, הלמידה הינה בדרך ולא רק בפתרוון. יש להם מכון בירושלים ומנהל את המכון הבן של ממציא השיטה, אשר בהחלט הוכיחה את עמצה ומקובלת מאד. קלינאי תקשורת מייסמים חלק מהעקרונות של העבודה אשר כוונה בעקר לטיפול בליקויי למידה
ומה שמו המדויק של ממציא השיטה? איפה ניתן למצוא חומר כתוב בנושא? המון תודה!
שלום וברכה! רציתי לדעת האל יתכנו הפרעות שפה כלשהן אצל ילדים הנובעות מדו לשוניות? אשמח לתשובה מהירה!
הפרעה בשפב היתה אולי מופיה בשפה אחת, דו שפתיות מהווה קושי נוסף, אך לא בלעדי! עייני במידע בנושא באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il
שלום, אני סטודנטית לריפוי בעיסוק ובמסגרת הלימודים אנו לומדים על תסמונת DCD (development coordination disorder) . רציתי לשאול כיצד מתבטאים הקשיים השפתיים של ילדים אלה? האם הליקוי השפתי נחשב חמור? האם בעיית הארגון מתבטאת בעיקר בתיאום בין איברי הפה השונים, הקצב והנשימה, או שהבעיה מתבטאת גם בארגון המחשבה הראשונית לפני הביטוי המוטורי? או שאולי בשניהם יחד?? תודה רבה.
מה שמן של התופעות הללו? תודה.
DCD הינה תופעה אשר שינתה את שמה לאורך השנים, בעבר הילדים זוהו כ- בעלי הפרעות היגוי, לא עקביות דיספרקסיים ילדים מסורבלים וכו' כמו במרבית התופעות הם מזוהות ומקבלות שמות עלפי התאוריות המקובלות על ידי החוקרים הכותבים את המחקרים. יש לילדים אלו קושי לארגן גם את השפה שלהם ובעקר את רצף התנועות העדינות הדרושות להיגוי תקין ומובנות הדיבור, הקושי יכול להיות ברמות סירבול שונות, על כל המשתמע מכך. המונח DCD עדיין לא נמצא בג'רגון המקצועי של קליניא התקשורת, חפשי תחת השם developmental dyspraxia/ לפני כחודש ימים קיימה האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת את הכנס השנתי שלצידו קיימו קדם-כינוס בנושא הנידון. נסי לקבל את התקצירים של יום זה דרך קלינאי תקשורת שהיו בכנס או תרכשי את חוברת התקצירים, אם עדיין יש כאלה, דרך האגודה 03-9217815 בהצלחה
הגננת טוענת שהוא ילדותי מיחס לילדים האחרים בגן אז ראשית, הוא באמת קטן יותר מיתר ילדי הגן ושנית בבית מתייחסים אליו כמו לתינוק יש לו אחים בוגרים בני 20,22 כך שזה טבעי שהוא קצת יותר מפונק ואולי גם ילדותי מאחרים. אני מודה לך מאוד על התשובות שקיבלתי ממך אלה
מה יש לדבר!!!! בבית מפונק, אבל בחוץ חייב לתפקד כמו כל ילד בגילו, ללא הנחות! תני הזדמנות למכון להתפתחות הילד או לקלינאי בלבד, העקר שתשמעי בקול הגננת אשר איננה "משוכדת" לטובת ילדותיות או תכונה אחרת.... ודאי יש לה סיבות אוביקטיביות לבקשת לגבי איבחון מקיף.
שכחתי לרשום שאני מכיר כבר שלומדים באוניברסיטת ת"א וחיפה אני מעוניין יותר לדעת על מכללות טובות תודה,
שלום, רציתי לדעת איפה אפשר ללמוד הפרעות בתקשורת ברמה גבוהה בארץ (איזור המרכז או הדרום רצוי) ובחו"ל?? אם את יכולה בבקשה להפנות אותי לאתרים המתעסקים בנושא. תודה
המון תודה על תשובתך אך האם יתכן שניתן ללמוד רק ב-3 מוסדות בארץ??? ושאלה אחרת: איזה מוסדות לימוד בחו"ל נחשבים לטובים ??
אני מכירה תופעה שלילד יש שמיעה סלקטיבית כלומר הוא שומע מה שהוא רוצה לשמוע וזאת תופעה מאד מאד לא מובנת לי
שכחתי לציין שבני לומד בגן ילדים שבו כל הילדים הם בגילאי חמש וחצי ושש ורק בני ועוד שלושה ילדים הם בגיל ארבע וחצי.כך שהוא גם הקטן,החדש,והחלש . תודה אלה
הגננת המליצה על בדיקת התפתחות במרכז להתפתחות הילד, האם הבר לא מוגזם קצת בהתחשב בנסיבות? תודה אלה
בני בן ארבע וחצי נמצא השנה בגן חדש אחרי 4 שנים במעון ויצו. מסרב לדבר בגן מסרב ליצור .לדבריו הוא אוהב את הגן ורוצה להמשיך וללמוד בו גם בשנה הבאה אני מיואשת וחסרת אונים לחלוטין.בהמלצת הגננת פנינו למרכז להתפתחות הילד ובחודש הבא בני יעבור אבחון.מה אני יכולה לעשות בינתיים?עלי לציין שבבית בני ילד עליז חכם וקופצני??? מה עלי לעשות?????
אין לך מה לעשות, חוץ מלהעזר בסבלנות. ילדים מסויימים מעדיפים להיות "צופים" ולא "שחקנים" בחיי הגן, זה לא אומר שאינם עוקבים או מעורבים בנעשה. ישנם ילדים שמגלים איזה מין חרדה חברתית, מה שזה אומר שקשה להם ולוקח להם זמן "להתחמם" ולדבר - זה אומר, לגלות את עצמם, על כל המשתמע מזה. אם בנך הולך ברצון לגן, חוזר שמח ויכול לעתים לשתף אותך בנעשה שם, אז, ניראה לי שהזמן יעשה את שלו. חשוב לא להפעיל לחץ שידבר, זה יכול לחזור אליו כמו בומרנג ולעשות שיחפר בהתנגדות לדבר, רצוי לעזור אותו, לשאול אותו שאלות שיוכל לענות במילה בודדה או לא לענות, ללא הפעלת לחץ או דיבור על הדיבור........ טוב שיאובחן במכון להתפתחות הילד, השאלה הגדולה, האם שם ישתף פעולה ויענה על כל מה שישאל?
שלום רב, ביתי בת השנתיים ושמונה חודשים התחילה לגמגם לפני כחודשיים. האם יש סיבה לדאגה? ממה יכול לנבוע הגמגום?
בעקרון אין סיבה לדאגה, מדובר על תופעה נומלית בהתפתחות השפה. עייני באתר בפניות שהיו בעבר, דרך שימוש בחיפוש בחלק העליון של הדף. יש מידע נוסף באתר של קלינאי התקשורת בישראל www.ishla.org.il
שלום , בני בן שנתיים ו-8 חודשים ואובחן כ-PDD ומקבל טיפול. אני מחפשת לו טיפול נוסף של קלינאית תקשורת שמתמחה בילדים עם בעיות תקשורת בירושלים. אנחנו חושבים שהבעיה שלו היא בעיה של שרירי הפה , כי הוא לא מצליח לבטא שום הברה חוץ מ: אה ואו , למרות שהוא מנסה לחקות אותנו אבל כלום לא יוצא . הקלינאית שמטפלת בו היום הזכירה שיש מספר שיטות לעבודה , אשמח לשמוע על השיטות הקיימות. תודה
תוכלי לקבל מידע באתר של קלינאי התקשורת www.ishla.org.il ושם גם יש רשימה של קלינאים, לפי מיקומם בארץ ותחומי עיסוק, תחת הכותרת "למי לפנות" תוכלי גם להתיעץ בקלינאית שעובדת עם בנך והיא ודאי תסיע לך בחקירת שיטות הקיימות באיזורכם. בעקרון השיטות השונות נעות בין שיטה "נטורליסטית" להתנהגותית, עם גוון ביניהם. חשוב למצוא גישה שתאפשר לבנך למצות את היכולת ולהתקדם ליצירת קשרים יעילים עם סביבתו. בעניין שרירי הפה - יכול להיות רפיון של השרירים או קושי בתיכנות, תפני את האלה לקלינאי שעובדת עם הילד ומכירה אותו. דרך הגב, כיצד אוכל ולועס? בהצלחה
תודה על התשובה המהירה. הוא אוכל את כל סוגי המזון , אבל הוא מעדיף יותר אוכל רך מאשר קשה. בד"כ הוא לועס את האוכל , אבל יש פעמים שנראה שהוא פשוט בולע .
יש לי ילד בן שנתיים וחודשים אין לו הרבה אוצר מילים האם יש קשר לזה שהוא נמצא בגן בקבוצה של תינוקיה?.?. לקחתי אותו לקלינאית תקשורת ועשתה לו איבחון ההבנה שלו בסדר אבל האוצר מילים שלו ירוד תוך כמה זמן ניתן לשפר את זה אם הוא מתחיל בטיפולים
שלום , בני בן שנתיים ו-4 חודשים. עדיין לא מדבר. משמיע הברות בלבד. מבין הכל. משמיע קולות של חיות בהברה אחת. לעיתים חוזר על אותה הברה כמו" תה-תה, דה-דה. ביצענו בדיקת שמיעה ומצאנו כי שמיעתו באוזן אחת תקינה ובאוזן השניה נמצאו נוזלים כך שיש לו ירידה קלה-בינונית בשמיעה. האם כתוצאה מירידה בשמיעה באוזן אחת , קיים אצלו איחור שפתי ? האם , בשלב זה , כדאי לגשת לטיפול אצל קלינאית תקשורת ? רופא הילדים שמכיר את בני , המליץ לחכות עד גיל 3. לטענתו עד גיל זה ,המצב נחשב לנורמלי . אנא עצתך. תודה, שרון.
כדאי להבדק אצל קלינאי תקשורת ולא להמתין. יכול להיות שתקבלו הדרכה ספציפית והקלינאי תוכל להזמין אותו לאחר מספר חודשים, להשווא ומעקב אחר התפתחותו. בכל מיקרה, אם יש כעת ירידה בשמיעה באוזן אחת, יכול להיות שהזמנים אחרים הייתה ירידה בשני האוזניי וכן השפעה על התפתחות הדיבור. יש שאלות רבות בקשר ליצירת תנאים להבעה בעל פה וכו' שרק שלינאי תקשורת יכולה להצביע ולבדוק. האם הילד עבר את בדיקת התקשורת בטיפת חלב בגיל שנתיים ושלושה חודשים? הרופא שמכיר את הילד קיבל, לשמחתינו, חינוך בטיפול בילדים חולים, אך המידע שנתן להם איננו תואם את הגישה ההתפתחותית המקובלת היום. לדעתי כל הורה שמזהה "בעיה" או עקוב התפתחותי ופונה לרופא זכאי לקבלת תשובה ואיש המקצוע הייחודי לכל תחום. בברכה ומתוך כבוד לרופא של בינכם אני בכל זאת ממליצה לקבל ממנו הפניה לבדיקה אצל קלינאי.
1. תודה. 2. ביקרנו בטיפת חלב ונכחנו בבדיקה של גיל שנתים ו-3 חודשים. מאחר ובני אינו מדבר לא היתה חשיבות לבדיקה. בקריאה של מספר שאלות ותשובות בנושא של איחור שפתי אני רואה כי את שואלת לגבי בדיקה זו ומציינת שהיא חשובה. חשובה ? אם בני אינו מדבר כלל אלא משמיע הברות בלבד מה נחוצה בדיקתם ? איך בני יכול לקרוא בשמם אם אינו מדבר ?
שלום בני בן קרוב ל- 4, אובחן כ- PDD. הוא מדבר ומתקשר עם כל בני המשפחה המורחבת וכולנו מבינים אותו. אך יש לו מס' בעיות בדיבור כאשר העיקרית שבהם היא דיבור "לא לעניין, לא הגיוני". למשל - אומר לאמו: "את חריפה" או תוך כדי צפיה בטלויזיה במשחק כדורגל "הנה הלול של התינוק". כמו כן משבש לעתים מלים כמו גזר - גרז. כמובן שבדיבורו אין "עומק". משתמש במשפטים פשוטים ביותר. האם יש סיכוי שבעקבות טיפול של קלינאי תקשורת המצב הנ"ל ישתפר? (בעיקר הדיבור שאינו לעניין). האם אנו, כהורים, יכולים לשפר זאת? למשל כאשר מדבר לא לעניין להגיד לו "אנחנו לא מבינים אותך", "מה זה קשור?" וכו'? תודה רבה
הבעיה העקרית שלילד PDD הינה בתקשורת ולא בדיבור, הדיבור הינו פועל יוצא של היכולת שלו לתקשר ולהמשיג (לתת מושג?) את הכוונה של המילים והמשפטים. כדי מאד לקבל יעוץ רלוונטי לבנכם, יכול להיות שמה שבעינייכם נראה כדיבור סטמי למעשה ממלא תפקוד תקשורתי ודווקה כדאי לעודד אותו, גם אם נשמע לכם כלא קשור או רלוונטי. ילדים אלו יכולים ליצור קשרים שלנו לא נראים רלונטיים, אך היכולת שלנו לתת משמעות ולעקוב אחר הכוונה לתקשר יכולים להוביל אותו לתקשורת יותר יעילה וקשורה לחוויותו. דרשו הדרכה על ידי קלינאי התקשורת שעובדת עם הילד ותמשיכו לעבוד איתו באותו קו משותף. באשר למה שיהיה בעתיד..... הנבוא ניתנה ל....................
המשיכי לתת תשובות מעניינות מרתקות ומהירות כל הכבוד
בוקר טוב פורים שמח מה הסיבות שילד בן שנתיים ושלושה חודשים משלים מילים אך לא מדבר מילים שלמות. דוגמא במקום לומר שמש - אומר מש. או תודה אומר דה.
מבחינתו הוא אומר את כל המילה, יכול להיות שעדיין נמצא בשלבי רכישה - זהו תהליך של הבעה חלק של המילה לפני שיגיד אותה בצורתה המלא. אין מה לדאוג כעת, הוא ימשיך לדבר כך עד שיהיה מסוגל לזכור ולהגיד את כל חלקי המילה.
בעבר פניתי לפורום זה באותו עיניין. ועדיין אינני רגועה. בני כמעט בן שנה וארבעה חודשים ובקושי יש לו שתיים עד שלוש מילים. גם מילים אילו לא ממש עקביות כלומר משתמש בהן לעיתים רחוקות עד כי אני חושבת שאולי שכח אותן. (חם=אה/אם, אם אם= אוכל, אה אה = קלטת שהוא אוהב) כמו כן עושה כבר צירופים כגון אבא ואמה (אמא) אבל לא בהקשר ברור שמראה שבאמת התכוון אלי או לבעלי, אין לא כלל חיקוי של צלילים, שאנחנו אומרים לו, למשל אם נגיד לו אבא למרות שכבר אומר את הצירוף לא יחזור אחרינו, ואינו מגיב לשמו באופן עקבי. בשאר התחומים התפתחותו תקינה מחקה תנועות, עושה לא עם הראש, ביי ביי, לשבת לקום ועוד. בנוסף שמיעתו נבדקה בגיל 10 חודשים ונמצאה תקינה, אך מכיוון ששתה רמדיה צמחית וראיתי כתבה אודות ילד שהתחרש כנראה כתוצאה מתזונה בפורמולה אני שוקלת לבדוק שוב שמיעה, מה את חושבת על כך , האם לפנות להתפתחות הילד או שסבלנות היא התרופה?
עד עכשיו תארת ילד עם התפתחות תקינה - שלוש מילים בגיל זה עדיין נמצא בתחום הנורמה, גם אם הינך מכירה ילדים שמפיקים יותר מילים. קולות בעלי כוונה נחשבים כ"מילים" גם כשאינכם מאתרים את המילה המקובלת בעברית. חשוב לאפשר לבנך לנסות את הקולות ואת המילים בכוונה לתקשר. אם הוא מוסיף קולות וצלילים בעלי כוונה ואם הוא יוצר קשר עם סביבתו, אז נראה לי שאין מקום לדאגה, כרגע. כמובן שרכישת שפה הינו תהליך דינמי, תנסי לצלם את מצבו כעת ותשוואי בעוד חודשיים - ודאי תגלי שהוא מתקדם בקצב המתאים לו, זה לא קשור להתפתחות בתחומים נוספים! אשמח לשמשיך ולקבל דווח על השגי בנך. בינתיים תמשיכי לגרות את שפתו על ידי פניה אליו, בצורה פטושה וישירה, תוך שימוש בכל מרכיבי שפה ובודאי שמו.
שלום, בני בן שנתיים וארבעה חודשים והוא כמעט ולא אומר משפטים חוץ מ"לא רוצה" מחקה את המשפטים לא יותר מ3 מילים, יש לו עוצר מילים די מצומצם לגילו (לפי טיפת חלב), הוא מבטא כ 50-60 מילים, מכיר את כל החיות וצלילים, התפתחות מוטורית תקינה, שמיעה תקינה, חברותי, יוצר קשר עין,מצביע על משהו שהוא רוצה, אוהב להצביע בספר על דמויות שהוא מכיר ולהראות לנו, מבין כל ההוראות,מתקדם מבחינה שפתית אך איטי מאוד, משחק משחק משותף עם כדור ו"קוקו",בגן מנסה לדבר עם ילדים אחרים אך ורק בזמן המשחק, אוהב להתעסק עפ פעולות יצירה ומקשיב לסיפורים, האם יש לי סיבה לדאגה?האם הבעיה היא שאנו משפחה דו לשונית (עלינו לפני 17 שנה)? האם כדאי לי לפנות רופא התפתחותי וקלינאי תקשורת? האם העיקוב בחיבור משפטים מצביע על בעיה? תודה
למנהלת הפורום בוקר טוב חג פורים שמח ילד בן 10 הוא ילד מאד מאד מאד ביישן. לא מתקשר עם מוריו. אין לו חברים. האווירה בבית היא אווירה חיובית אוהבים אותו מפנקים אותו נותנים לו הכל. מסרב לשתף פעולה עם אנשי מקצוע. אבקש את התייחסותך. יום נעים הרבה בריאות
אם הוא סובל מהקושי הזה? עייני באתר של asperger אולי יש לו "לקות למידה" בתחום החברתי? ילדים מסויימים מתקשים בהבנה של מצבים חברתיים ובשילוב בפעילויות אלו.
בתי בת ה-12 סובלת מגמגום עברנו מספר קלינאיות תקשורת והתוצאה שיפור קל וחזרה או גרוע יותר האם כדאי להשתתף במרתוני דיבור? האם יש לך רעיון אחר? תוך כמה זמן אפשר לראות שיפור משמעותי?
מה זה מרתון דיבור? ישנם שיטות טיפול שונות ואני לא יכולה לדעת מה יעבוד הכי טוב בשבילה. תתיחסי לגימגום כמו לאלרגיה, שמופיעה ונאלמת ולא תמיד יודעים מה הגורם... רק יודעים שחולף וחוזר, בקצב שלו! בכל מיקרה, בילדים רבים יש הקלה בולטת לקראת גיל ההתבגרות (13-15) ויתכן ותהיה הקלה, יחד עם זאת הנטיה נשארת ובמצבי לחץ או תקופרת שינוי יכולה שוב להופיעה. עם השנים יש שיפור משמעותי המרבית המקרים. ישנם טיפולים מרוכזים של מספר שבועות, אבל לדעתי בתך עדיין צעירה לטיפול זה. עייני האתר של AMBI אירגון של מגמגמים לעזרה עצמית, אולי שם תקבלי עוד כוונים. השיפור יהיה הדרגתי לאורך הזמן
1. האם סימנים של ילד בגיל שנה וחודשיים וחצי שלא מגיב לשמו, אינו מצביע על חפצים(ולעיתים כאשר מנסים ללמד אותו להצביע הוא משתמש ביד אימו כדי להצביע), אינו מתיחס לבקשות כגון תביא בבקשה את הכדור, הם סימנים אופינים לאוטיזם ? 2. מה הן האפשרויות האחרות אם יש כאלה ? 3. האם הבעיות הנ"ל פתירות ואם כן אז באיזו רמה כל אחת (באופן חלקי, באופן מלא), תוך כמה זמן כל אחת (הכוונה לסדר גודל של טווח זמן), ומה הן אפשרויות הטיפול של כל אחת מן הבעיות ? 4. מה הם הסימנים האופיניים לאוטיזם ? 5. האם יש קשר בין אנמיה מחוסר ברזל (המוגלובין 9 ) לאוטיזם ?
על פי התאור נראה שיש בעיה, ראשית: האם הילד עבר בדיקת שמיעה? האם מגיב לגירויים אחרים, פרט להוראות או בקשות מילוליות? האם דגם ההתפתחות הכללית נראה תקין? האם מתקשר וקשוב לנעשה סביבו? יש הרבה שאלות שצריך לברר לפני שניתן להחליט הקשר לאבחנה מבדלת ותצפית להתהפתחות עתידית. הצעתי: לפנות לאבחון במכון להתפתחות הילד, בהמשך להפניה של רופא הילדים. אין קשר בין אנמיה לאוטיזם בגיל הרך יש מספר הסברים לאותה תופעה התנהגותית, לכן רצוי לערוך איבחון במכון רב-תחומי. בהצלחה
1. שמיעתו תקינה. 2. מגיב לגירויים אחרים בסביבתו כגון רעש חזק פתאומי או כאשר הוא במטבח והוא שומע ששמים קלטת שלו אז הוא בא לסלון לראות את הקלטת. 3. מה לגבי שאר השאלות ששאלתי ?
לשאלותיך: 1. חלקם אופייני וחלקם לא, צריך להסתכל על תפקודו בכל מיני הקשרים 2. הפרעות קשב, ריכוז, חוסר בשלות ואחרים. 3. הפתרון תלוי בבעיה, כמו כן, הפרוגנוזה... לכן צריך ךהתחיל באבחון רב מקצועי 4. חלקם בלבד. 5.למיטב ידעתי, אין
אז מה הם בעצם הסימנים האופיניים לאוטיזם ?
הנני אם לילד בן שנתיים ושמונה חודשים, הילד מתענין בצורה קיצונית במכשירים אלקטרונים, הגננת מוטרדת מאוד מכך והמליצה לי ללכת לאבחון, היא חושדת שיש לו בעיה בתקשורת, בבית הילד מתקשר מצוין איתנו, משחק עם אחיו ומביע רצונותיו ומחשבותיו אני חושבת שמדובר בהתענינות חזקה במכשירים אלקטרונים ,האם לשמוע לעצת הגננת ולגשת לאבחון? האם אבחון אצל קלינאית תקשורת או אצל פסיכולוג התפתחותי? תודה רחל
השאלה האם ההתעניינות הזאת מונעת ממנו או מפריעה לו לתפקד בין ילדי הגן ולהשתתףבפעילויות היום יומיות המצופות מילד בגילו. האם השיג את צייני ההתפתחות שמצופים ממנו, עלפי גילו? האם מצליח סהתעניין בעוד נושאים? אם התשובה שלך לכל השאלות חיובית לא נירא לי בעיה מיוחדת שדורשת הפניה למסגרת מאבחנת. אם יש לך ספקות תפני לשיחה עם פסיכולוג מומחה לטיפול בילדים והתפתחות. פניה מיותרת לא תפגע בבנך, אך הזהרי מהדבקת תביות, אשר יכולות לפגוע בתדמית בנך בעיניי הסובבבים אותו.
האם אפשר להביאו לאבחון כזה באופן פרטי אצלך ?
אני מחפשת קלינאי/ת תקשורת לטיפול פרטני ופרטי לאבא שלי. הוא עבר אירוע מוחי. ההבנה בסדר, הדיבור קשה. היכן ניתן למצוא קינאי תקשורת לעבודה פרטנית?
התקשרי אלי לדוא"ל ע"י לחיצה על שמי המופיע בכחול
שלום רב האים ידוע לך ששימוש בריטלין לילד לטווח ארוך יכול לגרום לאפילפסיה? תודה על תשובתך
הודעה זו התקבלה ללא תוכן! לקבלת פרטים על לימודי הפרעות בתקשורת אפשר לעיין באתר קלינאי התקשורת בארץ www.ishla.org.il
