פורום פסיכולוגיה קלינית

44709 הודעות
37223 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית

1. ההודעות אינן מתפרסמות מיד, אלא לאחר אישורו של מנהל הפורום. 2. מטרות הפורום: היוועצות, מענה ותמיכה הדדית בנושאים הקשורים לטיפול ופסיכולוגיה קלינית. שימו לב: הפורום אינו בא במקום טיפול בידי איש מקצוע. 3. על הודעותיכם לעמוד במטרות הפורום. הודעות אלימות מכל סוג, הודעות מזלזלות או פוגעות - לא יזכו להתייחסות. 4. נא להימנע מאזכור שמות של מטפלים או מטופלים בהודעותיכם. זהו נושא אתי רגיש. שמרו על עצמכם ועל המשתתפים האחרים. אותו הדין לגבי המלצות - אין להמליץ ואין להשמיץ. 5. הפעילו שיקול דעת בכתיבתכם. הודעות שאינן עומדות בכללים אלו לא יפורסמו.
11/06/2018 | 07:55 | מאת: הילה36

היי :) טוב שחזרת אודי זה עושה לי שמח בלב. הנושא שאני רוצה לכתוב עליו הוא- לקיחת אחריות. ככל שהזמן עובר אני לומדת לקחת אחריות על הכסף, הדיבור והמעשים שלי. לאחרונה הגעתי למסקנה שהפגיעות שלי נובעת מחוסר בערך העצמי. ממאמר באינטרנט שקראתי היה "עלינו לקחת אחריות על הערך העצמי שלנו. כל עוד שאנחנו מפקידים את הערך העצמי בידיים של מישהו אחר ונפגעים, לא לקחנו אחריות על הערך העצמי שלנו." מזמינה לדיון ומחשבות על כך. יום נפלא אני אוהבת את המרחב הזה... הילה

הי הילה, גם אני שמח שחזרתי... וגם אני אוהב את המרחב הזה. אודי

10/06/2018 | 07:32 | מאת: אביב 22

אז קודם ברוכים הבאים ...כולם אודי אני שמחה שחזרת ...ושמחה שקל לי הפעם להתרגל שוב לכאן ...זוכרת איך פעם לא יכולתי לדרוך ,הייתי יושבת על המעקה ופוחדת...היום זה לא קורה ואני שמחה...... השבועיים האלה עברתי המון דברים בריאותיים ,נפשיים ושרדתי אותם בכבוד .. אבל הדבר הכי נפלא שעברתי השבוע זה עוד פיסת קבלה עצמית למי שאני ...עברתי משהו פולשני שהפיל אותי בגלל היחס של האחר .. והפעם ידעתי להגיד לא נעים לא מקובל ,למרות שזה עדין שבר ועדין כאן גם עכשיו ממתין לטיפול .. אני נושמת וזאת התקדמות אדירה בעיני. כמעט סיימתי את המסלול שהתחלתי לפני שנים ...ואני מנסה להכנס למסלול נוסף .. אבל ..פתאום השבוע בתוך ההליך קבלה שהוא קשה ..לא עלו בי קולות ביקורת עצמית כי אם הבנתי ....שאני מנצחת !!!!!! אני עם כל הקשיים הנפשיים והגופניים מנצחת אם אצליח או לא אני פשוט מנצחת .... זה כל כך לא מובן לעשות את הצעדים שאני עושה ....מרגישה איזו שלמות /חלקית בתוכי .. תזמורת שלמה שמורכבת מהמוני חלקים שלומדים לחיות אחד עם השני .... איך אמרתי לעצמי באמצע ההליך ....אנחנו צוות לעניין 😁😂😀 אז שימשיך השבוע בטוב והרבה לכולם .... אני כאן מנסה להיות קצת פחות ....אבל ממקום טוב של להוריד אובססיה ומחשבה שאם אני לא כאן אז לא רואים אותי או נעלמתי ... חיבוק לכולם 😍😍😍😍😍

10/06/2018 | 11:07 | מאת: סוריקטה

הי אביב אהובה, כל הכבוד ומלאן חיבוקים. חיוך ושלווה שלך סוריקטה

10/06/2018 | 11:52 | מאת: חטוליתוש

אביב כמה טוב לקרא אותך כמה דברים טובים ממש גאה בך גם אני לא כותבת ....... עונה למי שאני יכולה מתי שאני מסוגלת וזה לא.פסול יש לי תקופה כזו שאני צריכה רק לקרא ולא יותר מזה והכל בסדר מאוד עייפה וכולי כואבת גופנית במיוחד אחרי שבת שהגיעו כל החברה אז מותר להיות מתי שרק יכולה שבוע טוב בהמון אהבה חטולית

11/06/2018 | 12:03 | מאת: אביב 22

אוהבת אותכן מאוד ............

11/06/2018 | 19:17 | מאת: הילה36

אביב יקירה כל כך שמחה בשבילך... בטח שלא מובן מאליו. אני הכי גאה בך בעולם! אני הילה, מפורום פסיכולוגיה קלינית, גאה באביב היקרה. וזו המדליה. 🎖🎖🥇🏅🎀🎀🎀 הילה

הי אביב, אכן, חוזרים לשגרה. יופי של תהליך. אודי

10/06/2018 | 07:20 | מאת: אביב 22

רק להיום אהייה ממוקדת מטרה רק להיום אחשוב חיובי יותר על חיי רק להיום אשמח במה שיש רק להיום אנסה לא להיות שיפוטית אלי ואל האחרים רק להיום אשים לב מה נכנס לפה שלי ומה יוצא ממנו רק להיום אחבק ואהב את עצמי ואת זולתי רק להיום .....

10/06/2018 | 12:01 | מאת: חטוליתוש

רק להיום אשתדל קצת יותר לשמור עלי רק להיום אשתדל לנוח כמה שאפשר רק להיום .....המוח שלי לא עובד מצטערת חטולית

11/06/2018 | 05:40 | מאת: אביב 22

רק להיום אשים לב לבריאותי ובמיוחד ל.... רק להיום אנהג בחכמה רק להיום לא אגיע לקצה רק להיום לא אזלזל בגופי ואשמור עליו רק להיום אתכנן את היום שיהיה לטובתי רק להיום לא אעביר ביקורת ואזכור לראות באור חיובי יותר את חיי..

14/06/2018 | 05:45 | מאת: אביב 22

רק להיום אהייה ממוקדת מטרה רק להיום אעשה הכל שהיום יהיה מושלם רק להיום אזכור לנשום רק להיום לא אגיב מהבטן אגיב מהראש רק להיום אזכור שאנשים סביבי באים בטוב .

10/06/2018 | 07:16 | מאת: אביב 22

עץ התודות הקסום חוזר למקומו אתם מוזמנים באמת לכתוב עליו לחזק את היש..... לאוד השינויים שהיו כאן אני בוחרת לקחת לי חופש מסויים אמשיך לכתוב אותו כל תחילת שבוע ...לעיתים גם ברביעי בבוקר . אבל אם לא העלתי ברביעי אז העץ כאן לכל השבוע או שאם הוא חסר למישהו מוזמנים לשותלו .... תודה למקום הזה תודה עלייך אודי שמלמד המון תודה על השבועיים האלה שמלמדים קצת לשחרר תלות וזה בריא תודה על המקום שעטף אותי בזמן הזה תודה על התרחשויות שהיו שקידמו בזמן הזה תודה שהחיים שלי על הכביש המהיר אבל אני מצליחה לאחוז תודה שאני אני תודה שאני לומדת להכיר אותי תודה עליכם כולכם שבוע נפלא .. ובואו לכל המהססות והמההססים בואו .....תנו לכם את האפשרות להתרגל שוב ..בצעדים קטנים אבל בואו ...

10/06/2018 | 11:10 | מאת: סוריקטה

תודה למטפל שלי שהציל את חיי תודה למרחב הזה שעוזר לתחזק את ההישגים תודה לך אביב יפיפיה שאת שומרת על עצמך גם סוריקטה

11/06/2018 | 05:38 | מאת: אביב 22

תודה שקמתי תודה שישנתי תודה על מעברים תודה על מה שנשאר תודה שאני מבינה שצריך לטפל תודה שאני לא נלחצת תודה למי שמלווה ותומך תודה על המקום הזה

11/06/2018 | 07:49 | מאת: הילה36

תודות תודה למטפל מדהים שמחזיק תודה על עבודה תודה על משכורת תודה על רצף ושררה תודה על כסף לקנות לצרכים בסיסיים תודה על בוקר שקט תודה על יום חדש שבא הילה

13/06/2018 | 20:22 | מאת: אביב 22

תודה שהיום עומד להסתיים תודה על יום ארוך אבל משמעותי תודה על רגשות תודה על הבנות ותגובות נכונות יותר תודה על בית ומשפחה תודה שאני אני על כל המורכבות שלי תודה על המרחב כאן

14/06/2018 | 05:40 | מאת: אביב 22

תודה שקמתי תודה שישנתי תודה שאני מנסה כל הזמן תודה על שמחה תודה על תהליך תודה על היש בחיי תודה על המקום הזה שמשקף דברים ומאפשר למידה תודה .

10/06/2018 | 06:42 | מאת: סוריקטה

חסר לכם אידיוט" הי אנשים טובים, הי אודי, התגעגעתי. מתגעגת למטפל הטוב שלי. לאנליזה. מתגעגעת לשיח רב משתתפים פה. שמחה כל כך, אודי, שהיה לך מסע כייפי ומקווה שכל השבועיים עברו בחווייה מרגשת וממלאת. מקנאה - צריכה ללמוד למען עצמי ומשהו חדש ואחר. התבואו? בואו, בואו, איזה מרחב זה, אודי, איזה מרחב :-) סוריקטה

10/06/2018 | 12:07 | מאת: חטוליתוש

בוקר/צהרים טובים כמה טוב לקרא אותך סוריקטה מלאת מרץ אנרגיות חיוביות וואווו נפלא פשוט נפלאה אחלה של תחילת שבוע חיבוק גדול בהמון אהבה חטולית

10/06/2018 | 16:57 | מאת: אביב 22

הי סוריקטה, מסכימה אתך ...איזה מרחב כאן , מופלא .. ואתך , כל כך ... באמירה ,מול הרווח לראות את אודי ככה נוסע עושה, עבורו, חי את החיים באמת ... מלמד בעיני...מאוד .

11/06/2018 | 07:46 | מאת: הילה36

היי סוריקטה נפלאה ומיוחדת את... בוקר טוב... גם אני התגעגעתי... שלך הילה

הי סוריקטה, זה טוב להתגעגע, כזכור... וכן, זה יופי של מרחב. אודי

08/06/2018 | 16:44 | מאת: NOT_FOUND

גיליתי במקרה,כשנכנסתי לפיסבוק של אדם מסוים,שפסיכולוגית קלינית מקימת יחסי חברות קרובים עם אדם שהמון נשים העידו במיטו שאנס אותן.היו המון הפגנות נגדו ,והוא לאקבל אפילו פרס מסוים שהיה אמור לקבל בגלל מחאת הנשים. אני יודעת שהיא לא עברה על שום חוק .אבל הרגשתי אינה טובה.לא מבינה איך אישה שמטפלת בנפגעות תקיפה מינית יכולה לנהוג כך.אשמח לשמוע את נקודת המבט שלך ושל אנשים נוספים

11/06/2018 | 10:26 | מאת: חטוליתוש

הייי למען האמת גם אני לא מבינה למרות שלא עברה על החוק לא.צריך.להגיע.ל מצב של...... כנראה שכך טוב וראוי בעיניה ולא מפריע לה.מה יגידו או מה יחשבו....... היא חיה את החיים שלה לא את מה שידברו אותה..... וכל השאר...... יומטוב חטולית

שלום לך, אם היא המטפלת שלך - עלייך להעלות זאת בפניה. אם לא, וזו שאלה תיאורטית בלבד - נראה לי שאלו חייה שלה ובחירותיה ואין כאן עניין אתי. אם מישהו עבר עבירה - זו לא היא ויש לעשות את ההפרדה, למרות הקושי. אודי

בדקתי את מספר הרישיון שלה בכרטיס הפסיכולוגים וזה לא נמצא.גם חברה חיפשה ולא מצאה אותו.יתכן שהיא לא קבלה רישיון לעסוק בפסיכותרפיה למרות שיש לה מספר.מה עושים? זה כן נראה לי פלילי? למי מדווחים?

היא לא הפסיכולוגית שלי.לקחתי את מספר הרישון שלה ובדקתי בכרטיס הפסיכולוגים וזה לא נמצא.גם חברה לא מצאה.לקחתי את מספר הרישיון של הפסיכולוגית שלי לבקרה,ואותה כן מצאתי בכרטיס הפסיכולוגים.זה נראה לי התחזות.מה עלי לעשות ולמי פונים?

שלום חברות וחברים, חזרתי ממסע האופניים באירופה ומכנס הפסיכולוגים היישר לסופ"ש. נשוב לשגרה שלנו ביום ראשון. שמרו על עצמכם, אודי

08/06/2018 | 16:24 | מאת: אביב 22

אודי תודהההההה עכשיו זה הבית שלנו לא עיר נטושה ולא עיר עזובה הבית המוגן השומר הבטוח ואתה איש לא מפסיק לרגש... . תודה על היותך ....חלק ממסע הריפוי שלי ....

08/06/2018 | 11:11 | מאת: סוריקטה

הי אודי וכולם, ארשה לעצמי לפתוח הודעה נוספת, ואשאל שאלה, שאני יכולה לנחש מה המענה שלה. האם תקבלוני כאן, בריאה, שקטה, מווסתת, מחוברת וצלולה? האם גם כשאיני זועקת את סבלי, ייסוריי וזעמי, כשאני בוחרת לעתים לנוח או להיות בשקט? האם גם כך אני שייכת? סוריקטה

הי סוריקטה, את שייכת. נקודה. אודי

08/06/2018 | 15:49 | מאת: חטוליתוש

זו בכלל לא שאלה זה מובן מאליו....! תמיד שייכת ובכל מצב בהמון אהבה חטולית

08/06/2018 | 16:31 | מאת: סנופקין.

את מותק! לכבודך: https://www.youtube.com/watch?v=-UQugJVbRRg בדיוק בדיוק כמו שאני ככה זה טוב!!!

10/06/2018 | 18:21 | מאת: סוריקטה

הי סנופקין (כינוי מדהים) איזה אוצר של שירים יש לך! סוריקטה

10/06/2018 | 02:22 | מאת: קוהלת

היי סוריקטה. את חלק בלתי נפרד מהפורום הזה, בכל בית ומשפחה אנשים משתנים ולא נעלמים בגלל זה. שינויים למיניהם הם דברים לגיטימיים וכשהם חיוביים הם טובים במיוחד, גם לנו. 😊 שמח להיות כאן. קוהלת.

10/06/2018 | 18:22 | מאת: סוריקטה

טוב שאתה כאן, קוהלת. כמה טוב סוריקטה

10/06/2018 | 07:36 | מאת: אביב 22

ברור שאת שייכת !!!!!!!! והמטרה היא להוריד מינונים ואולי להגיע למצב שהלכנו ורק באנו לבקר ...לפעמים ... בעיני הפורום הוא קביים לטיפול וכשזה מתמנף אפשר לשחרר ... ובואי גם בטוב זה יחזק אצלך את הכוחות אני חושבת שזה רעיון נפלא ....ואז גם להצליח ברע עם טוב וטוב עם רע ....איזון ❤💙

10/06/2018 | 18:25 | מאת: סוריקטה

הי אביב, אני עדיין תוהה באשר לשייכות. למשל, לא מימשתי הורות. וזה אובדן ענק עבורי. גם הפוטנציאל אבד, זה מרגיש לי מאד נורא. במיוחד שפחות מבינים. אני מנסה להשתמש בפורום כמתחזק טיפול. נראה לי. וגם מנסה לתת דוגמא שהיא ולתת יד להישענות על החלקים החזקים וכן מגע עם המציאות. תודה יפה שלי, סוריקטה

07/06/2018 | 19:42 | מאת: סוריקטה

... אני מרגישה מרחפת במובן החיובי כמו שספורטאים מזכירים. זה נחמד גם כך. שחרור מחרדות ותוקפנות. לפחות עד הלילה. אודי - באמת באמת באמת שהסתדרתי בחופש. וכתבתי, כדי שגם אתה תהיה מאושר לשמוע בשורות כאלה. שלכם, מחבקת (ראיתי שיש כאן תנועה אז מנסה לרכב על הגל), סוריקטה

הי סוריקטה, שמח לשמוע. מתחילות אדוות קטנות וזהירות... הגלים יגיעו גם הם. אודי

08/06/2018 | 15:51 | מאת: חטוליתוש

כל הכבוד לך יקרה שמחתי מאוד..... חיבוק ענק חטולית

07/06/2018 | 11:16 | מאת: אביב 22

אתה יודע אודי ...זה היה הכי פחד שלי שתיכנס ותעלה הודעות ואז ,יגמר לך הזמן/כוח ותשאיר כאן פרוץ...כמו ההודעה של שירה האחרונה שענית עלייה ...עיר רפאים ....עיר נטושה ... המון קולות ורגשות..מצד אחד כל כך מעריכה אותך שניכנסת ,שהשארת סימנים שנתת זמן להתרגל אולי להגיב לבנות ...(לא מסוגלת כמו היד קפואה ) ומצד שני ..רצון להרחיק ...כבר לא לברוח ...אבל להתרחק ... לא להיות ....קולות של מי צריך בכלל את המקום הזה ...קולות שיושבים על פחדי העבר ,והיום ממשיכים לצוץ ולבקר.... אז לא בורחת ....ונותנת לעצמ י זמן להתרגל ..יודעת כבר מהעבר שדברים מסתדרים .... וגידי גוב שר עכשיו את כלים שלובים ....מה יותר מדייק מזה חיבוק של שבת שלום או שבוע טוב 😀😁

07/06/2018 | 21:35 | מאת: אביב 22

מוכיח שוב ושוב שאתה פשוט כל כך מחויב .... אתה פשוט תיקון של טוב ותודה שאתה מאפשר ,וסליחה ..... מקווה שזה בסדר

07/06/2018 | 23:38 | מאת: חטוליתוש

היי אביב לא נעים לראות את הגן הנעול..... רגשות ומחשבות......... טיבעם לנדוד כשאין מקום להכנס אליו ולתת להם ביטוי העיקר עכשיו שהכל מסתדר נכון אמרת שידעת שהוא יחזור ...... אז הנה חזל"ש..... סופש נהדר ושבת שלום לכולם חטולית

הי אביב, זה בסדר. חוזרים לשגרה (חוץ מהיום, שישי, שנכנסתי להגיב כדי לא לעכב עד ליום ראשון). אודי

04/06/2018 | 11:24 | מאת: שירי1

היי, מקווה שנהנית בטיול :-) נחמד שחזרת... אז זהו... סיימתי את הטיפול הנוכחי. החלטתי סופית אחרי התלבטות ארוכה... אני שלמה עם ההחלטה הזו. זה לא היה נכון בעבורי. לאור טעויות העבר, מתקשה להחליט לאיזה מטפל חלופי ללכת. אני מתלבטת בין 2 פסיכולוגים. החלטתי הפעם לנסות משהו הפוך / שונה מהטיפול האחרון. המטפל הקודם היה הרבה יותר מבוגר ממני, כפול מגילי (בערך בגילו של אבי) והוא היה מטפל קוגנטיבי ולא דינמי הוא גר מאוד רחוק ממקום מגוריי (שעה נסיעה ) והוא היה מאוד מאוד עמוס, מה שהקשה עליי מאוד במציאת שעה מתאימה למפגש. הפעם אני מתלבטת בין שני מטפלים צעירים, שנייהם גרים יחסית קרוב למקום מגוריי. אחד מהם מטפל לפי הגישה הדינמית והשני עובד בגישה רוחנית - דינמית. מאוד מתקשה להכריע ולהחליט מי מתאים יותר. לשנייהם יתפנה מקום רק בעוד מספר שבועות. כך שבכל מיקרה ניתן לי פסק זמן. שוחחתי עם אחד מהם בטלפון והוא נשמע נחמד... אך אני מודעת לחסרונות של מטפל שהוא יחסית צעיר ואני גם מודעת לכך שאני לא אדם פשוט ושאני צריכה מישהו עם הרבה סבלנות.... תודה..... מקווה שתהנה בכנס וסליחה אם חפרתי. תודה גם לכן בנות יקרות (ובנים יקרים)

07/06/2018 | 23:48 | מאת: חטוליתוש

היי שיר מברכת אותך על סיום הטיפול הנוכחי מבינה שזו היתה ההחלטה שלך בטח לא היה קל.... החלטות כאלה שבאות אחרי מחשבה שהיא רק לטובתך מן הסתם שלא נחפזת להגיע אליה בין שני מטפלים....... גם החלטה לא קלה אבל..... אין אפשרות קודם להגיע לפני כן לשיחת הכרות.... להתרשם.... אם אפשרי בטח יקל עליך את הבחירה הנכונה אם לא מתאפשר תצטרכי כנראה לסמוך על ההרגשה שלך שתוביל אותך לבחור בין השניים כאלו.... מה מדבר אליך יותר..... איזו שיטת טיפול היית רוצה...... כמה שבועות...... אולי גם יכולים לשנות את דעתך והחופש מהטיפול אולי יגרום לך להחליט שאת בכלל עושה פסק זמן זה לא פסול פשוט קחי גם את זה בחשבון החלטה לא קלה בכלל חטולית

הי שירי, מאוד נהנייתי בטיול! לגבי הטיפול החדש - אין אלא לנסות, לתת צ'אנס וזמן ולדעת שהיחסים הטיפוליים מזמנים (גם) קשיים בתוך הקשר, ועם זה עובדים. מקווה שיהיה מוצלח, עם מי מהם שתבחרי. אודי

03/06/2018 | 15:26 | מאת: הילה36

היי אודי היי סוריקטה היי לדרי הפורום הזה.... אחרי שאמרתי שלום בקצרה, באתי להביע משאלה. מחכה לגבר שלי לאהבה שתבוא. אני לא צריכה אביר על סוס לבן גם לא גבר עשיר שמחה בחלקי... רוצה אותו עם עניים רגישות, וחיבוק רך. שאפשר יהיה להניח עליו את הראש, אחרי מסע ארוך... לעשות אהבה מתוך רצון ולא רק מהסכמה... רק להניח את הראש על מישהו ולעצום עניים... כשאפקח אותן בבוקר הוא עדיין שם.. כל כך הרבה ביקשתי? הילה

04/06/2018 | 05:47 | מאת: סוריקטה

הי הילה, משאלת חיים. קשר. בדרך כלל אני לא מצליחה למצוא אותה אצלי, מתוך ההנחה שאיני ראויה. אך ייתכן שהיא מתהווה. ומן הסתם תהיינה פשרות רבות. יפה סוריקטה

04/06/2018 | 11:57 | מאת: שירי1

סוריקטה היקרה, בעיניי זוגיות היא "אומנות הפשרות". וכן, בהחלט יש דברים שמתפשרים עליהם. מאמינה שכולנו ראויים לחוות את הטוב שבחיים.

04/06/2018 | 12:49 | מאת: הילה36

היי סוריקטה.. מבינה כל כך.. גם את התחושה שלא ראויה וגם את ההתהוות... את הרצון... לגביי פשרות.. אצלי לפחות מוכנה להתפשר על דברים... זה כל כך מורכב... מאחלת לך טוב... הילה

04/06/2018 | 11:19 | מאת: חטוליתוש

היי הילה האמת שלא ביקשת הרבה זכותך לרצות את מה שחסר לך את עורגת לדבר שהכי נכון וחשוב לך זוגיות שתמלא אצלך את החסר מתוקה מאחלת לך שתמצאי את שחשקה נפשך .....שתהי אהובה ונאהבת כפי שאת חולמת ושתזכי להגשים כל מה שליבך חפץ חטולית

04/06/2018 | 11:49 | מאת: שירי1

היי הילה, איזו משאלה יפה... מאחלת לך שתמצאי במהרה את האחד המיוחד, שיהיה שם בעבורך ושתצאו יחד למסע חיים משותף...

07/06/2018 | 21:01 | מאת: אביב 22

הילה מתוקה קראתי אותך גם בלמטה שימחת את ליבי מנסה להגיב להתקרב לא לברוח וזה די קשה ... אז רק שתדעי קראתי ואני אתך

הי הילה, בקשה בהחלט לגיטימית. אבל למה 'רק' לחכות שאהבה תבוא? צאי להביא אותה... אודי

08/06/2018 | 19:55 | מאת: סוריקטה

הי אודי, איזה יופי של תיקון. נראה לי שגם המטפל שלי היה תופס אותי במילים ומייד מזכיר אותי והיוזמה. סוריקטה

03/06/2018 | 12:49 | מאת: NOT_FOUND

שלום רב. סבתי נפטרה לפני כשבוע. ומאז אני לא מפסיקה לבכות. סבתי בילתה איתנו ימים ולילות רבים בילדותנו. בשנים האחרונות היתה בבית אבות בשל היותה סיעודית. אך למרות מצבה הסיעודי היתה צלולה. בשנים אלו גרתי רחוק ממנה והבאתי לעולם 3 ילדים עם מרווחים קטנים בינהם. היו לי הריונות קשים ולאחר מכן עם כל ילד נשארתי בבית תקופה של שנה ויותר. לאחר מכן שבתי לעבוד ונשאבתי למרוץ החיים. לצערי בשנים אלו ביקרתי אותה מעט. נשאבתי למרוץ החיים ולא השכלתי למצוא ולפנות לה זמן. כעת אני מרגישה נורא . כועסת על עצמי, מאוכזבת מעצמי, מתקשה להבין איך לא הגעתי יותר, טילפנתי יותר, ניסיתי יותר לשמח אותה. מרגישה נורא. רואה את תמונותיה ובוכה. בוכה בלילה ובבית עם ילדי הולכת לשירותים ובוכה.

04/06/2018 | 07:10 | מאת: סוריקטה

הי, אני, כמטופלת שאולי קצת מכירה את עולם הנפש, שומעת אותך ברגשות האשמה שלך בבחירה בחיים. אולי גם בקושי להיות אנושית ולא סופר וומן כל יכולה. אולי גם קשה להיות עם סבתא כמו שהייתה בדמי ימיה, לא אותה אישה חזקה של פעם וטוב לנו לזכור את הדמויות כשהן עצמאיות יותר ופחות מוגבלות. סוריקטה

04/06/2018 | 11:14 | מאת: חטוליתוש

היי מבינה אותך ואת הכאב הגדול שמביעות מילותיך קצת מזכירה לי את סבתי עליה השלום גם היתה לי כתחליף לאם בהיותי ילדה קטנה כשהורי נפרדו ואמי נאלצה לעבוד המון שעות סביב השעון גם כשהייתי חולה היא סעדה אותי רק בהבדל אחד ממך שסבתי לעת זיקנה טופלה אצל אמי וכך יכולתי לראות אותה בתכיפות גדולה וזמינה למרות זאת יש בי המון געגועים אליה נפטרה כבר לפני המון שנים נשארה לי מזכרת נהדרת ממנה זוג פמוטים והם מוצבים מולי רגשות האשמה שלך מובנים לי מאוד אולי תוכלי לשמור אצלך משהו משלה שתוכלי גם את אולי.....להזכר בה ובמה שנותר לך בזכרון ממנה יותר צמוד טוב שבחרת בחיים....... אחרי הכל כולם עושים זאת והזכרונות דלך ממנה ישארו איתך תמיד חטולית

שלום לך, זה באמת עצוב מאוד על מותו של אדם אהוב. את מתארת גם תחושה של אשמה על שלא היית זמינה לה בשנים האחרונות. זה באמת עצוב. אודי

03/06/2018 | 12:35 | מאת: אביב 22

אודי כל כך התגעגעתי ואתה שוב הולך ואין אלייך פשוט אלוף שבכלל ניכנסת ... וואוו ריגשת , תודה אודי ,מקווה שנהנית מהאופנים ....ומאחלת לך כנס הכי מוצלח שאפשר ...

הי אביב, גם אני התגעגעתי. אודי

03/06/2018 | 09:14 | מאת: הילה36

היי אודי מה שלומך? איך היה להתגלגל? אני בסדר.. באתי להגיד שלום ולהגיד שמתגעגעת לכולן.ם... הילה

03/06/2018 | 16:56 | מאת: חטוליתוש

היי הילה שמחה לשמוע שאת בסדר שיהיה לך שבוע מוצלח חטולית

הי הילה, היה טיול נהדר וכנס משמעותי. טוב לחזור. אודי

03/06/2018 | 05:36 | מאת: סוריקטה

הי אודי, כן, אפתח. במה אפתח? תן לי דקה להתרגל אליך שוב אם רק תרצה נמשיך פה גם מתישהו ולוואי ניתן לך יותר מדקה לנשום נדליק ת'מזגן ובואו לא נדבר עכשיו, עוד יבוא הזמן ואז אדע אולי איך אני מרגישה ואז, אז אולי אמצא יותר מילים. הנה הקשתי בדלת, אולי אפילו נכנסתי שלך, שלכם, סוריקטה

03/06/2018 | 14:01 | מאת: סוריקטה

... ותשמעו... מעניין... אנ'לא מרגישה קשורה לכאן, אבל כשאני קוראת את הודעות העבר שלי, אני כן מצליחה לראות כמה אני כן... עכשיו סנכרון... שלום, אודי, שלום כולם :-) סוריקטה

03/06/2018 | 16:59 | מאת: חטוליתוש

סוריקטה מתוקה אכן הקשת בדלת וגם נכנסת עדיין יש זמן להתרגל מחדש ובטוחה שתמצאי המון מילים לומר אז רק עוד קצת והכל יחזור לשיגרה בטוחה שכולן.ם מחכים...... יומטוב חטולית

הי סוריקטה, הנה אני בבית. אודי

25/05/2018 | 06:43 | מאת: שירה2017

אודי, מרגיש פה כמו עיר רפאים, או איזור שכוח אל, איזור ספר שנשכח ותושביו נותרו מחוסרי סיוע. מרגיש פה נטוש. אני מרגישה נטושה. גם הוא נסע שוב. דאגה היא רק מילה. קשר חד-צדדי רק הוא יכול להתיר אותו כל אימת שירצה. מחוייבותו לטיפול מוגבלת מאוד. מרגישה כמו גרגר אבק שאפשר לנער. סליחה על הביקורת. מניחה שתכעס בחזרה. יש פה בנות שמאוד זקוקות לך ולמסגרת הקבועה. שמור על עצמך במסע האופניים ותהנה מפסק הזמן. שירה

הי שירה, הפסקה, וקצת אי רציפות. אבל בתוך משהו מובנה וידוע. אני חוזר, ולמרות שנכונים לנו כמה שבועות נוספים כאלו - נעמוד בהם. אודי

25/05/2018 | 08:54 | מאת: חטוליתוש

התאור שלך של עיר רפאים מדויק אבל מה לעשות האיש קצת עסוק בכייף שלו ומגיע לו גם פסק ז מן להיות להנות לנשום אוויר אחר .....ושונה מהפורום הרי כולן מאחלות לו רק טוב והנאה מרובה נכון...... קצת סבלנות עיר הרפאים תתעורר ........ גם כך הפורום די פעיל וכמעט כמעט כולם כאן חוץ ממי שבוחר לא להכנס ולכתוב שזה לגמרי בסדר גמור ואודי גם לא לגמרי לא נמצא נכון.....? אז תנו לו את ה ז מן שהוא צריך כדי לחזור עם אנרגיות חדשות וכוחות מחודשים אולי אפילו כוחות על....... %=)))) כדי להיות כאן כשיחזור שבת נפלאה לכולם חטולית

25/05/2018 | 05:51 | מאת: אביב 22

בבקשה אודי אל תשאיר אותנו ככה בלי סגירה ותיסע ... גם אם אנחנו הרבה יותר חזקים ובוגרים אנחנו עדין זקוקים לרצפה ...

הי אביב, אל חשש... אודי

25/05/2018 | 03:50 | מאת: קוהלת

ראיתי את מה שרשמת על "פידבק חיובי בעבודה" השארתי לך תגובה (מאוחרת) העדפתי שזה יהיה שם. בהצלחה

03/06/2018 | 18:46 | מאת: הילה36

היי קוהלת קראתי ולקחתי... תודה רבה לך.. מאחלת הצלחה באשר תלך... הילה

24/05/2018 | 22:24 | מאת: הילה36

היי היה עכשיו טקס קבלת תואר בעבודה סוציאלית. המטפל שלי, האיש שהולך לצידי את הדרך הזאת הגיע. הוא הבטיח לי- כשלא רציתי ללכת ללמוד כי לא היה מי שיבוא. יש רגעים שהלב עולה על גדותיו ואין מילים. הילה

הי הילה, ואוו. אודי

24/05/2018 | 20:11 | מאת: סוריקטה

הי אודי, לפני כחצי שעה רציתי לכתוב כאן - ברוך השם שהגיע סופשבוע וברוך השם שיש חופש פה. עכשיו, גם לילה, חזרתי הביתה, ועוד כל מיני, החרדות מרימות ראש ונשמע קול אחר. שפוחד. מאד. ועכשיו, אחרי שכתבתי גם את זה - ניתק לי הזכרון במוח. הומוריסטית אני. לילה טוב מסוריקטה שיש לה עדיין המון תופעות גמילה אנושות, סבל נוראי, באמת. והלוואי ותספר איך היה. אני

הי סוריקטה, לילה ובוקר טובים, ממש לקראת החופש פה... אודי

24/05/2018 | 01:01 | מאת: אביב 22

אני באמת מיואשת אין לזה פתרון ולברוח זאת לא אופציה פשוט אין לאן . חסרת אונים כל כך והמערכת מנסה לעזור אבל ידייה כבולות . לא רואה את הסוף של זה הפעם הזאת אלוהים בוחן את כוחות הנפש שלי קצת יותר מידי. אודי ....אני מרגישה חסרת הגנה עם עור חשוףףףף

24/05/2018 | 11:50 | מאת: סוריקטה

הי אביב, איני בטוחה שאת עומדת כאן למבחן מכוון, ואינך אשמה. מבינה שאת מדברת על מפיונרים (?) גם אני לא יודעת ממש מה לעשות. נורא ואיום. איחלתי להם בדימיון שיתוק, את יודעת... או שיכניסו בהם עם חרב ויעשו סיבובים מכל הלב. מה אומר, אבוי... היום, לשם שינוי, יש אוויר טוב בחוץ. אולי זה יכול קצת להקל... אם יש לך אפשרות לשהות בו ולגמוע ממנו. שלך, סוריקטה

24/05/2018 | 16:55 | מאת: הילה36

אביב שולחת לך כח בשקיק שולחת לך כח במייל שולחת לך כח באוויר שולחת לך כח בעפיפון שולחת לך כח ממני כח לאהוב כח לנשום כח לדעת כח לאסוף אוהבת אותך הילה

24/05/2018 | 18:18 | מאת: אביב 22

תודה יקרה כן אכן סוג של אנשים כאלה דווקא היום לא הרגשתי את ההקלה בחום . היה כאן חםםםםם.... אבל נהנתי להיות בחוץ בחברת בני אדם מסוג אחר סביבי ומבחן לא קשור לאשמה ....בהחלט בחינה של כוחותיי

24/05/2018 | 18:55 | מאת: חטוליתוש

את נשמעת באמת מיואשת אבל לא מבינה מה קרה שאת מרגישה ככה קשה בטיפול....? קשה בבית...... את יכולה לשתף יותר ? אני ממש דואגת לך מחבקת בחום חטולית

25/05/2018 | 06:32 | מאת: שירה2017

אביב יקרה, הלוואי היו לי מילים לנחם. מרגישה כמה קשה. הלוואי יכולתי לסייע במשהו. איתך שירה

הי אביב, אשב מעט ליידך, אם זה בסדר. אודי

23/05/2018 | 22:08 | מאת: הילה36

היי אודי אתה נוסע לשבועיים בא לי לאחל לך שתהנה.... בכנות קשה לי לשחרר אותך.... אני יודעת שזה חשוב שהחופש הפנאי והכייף הם דברים כה חשובים. אז בכל זאת תיסע ותהנה! הילה

הי הילה, תודה. אני בהחלט מתכוון להנות... אודי

23/05/2018 | 21:01 | מאת: ינשוף

רוצה לאחל לך מסע אופניים מהנה.. נתגעגע...ינשופ(ים)

הי ינשוף, תודה יקרה! אודי

23/05/2018 | 20:55 | מאת: מיכ...

גם היא לא פה..אז...סליחה על החרדה. על רגשות הבדידות הקיומית. על היותי כזו...יודעת שאתה מיטיב עימי, שאתה מסביר על ההעדרות. גם היא הסבירה מדוע היא נעדרת ונעדרה בתדירות שלא אופיינית לה.....אז...מפרגנת בגדול שיש לך וגם לה חיים ונהנים..ברור לי שאני בעייתית במצבים כאלו וילדותית....אז נתראה. מתישהו. אומר ששיתפתי בכוונה בדבר גדול ומפחיד והיא כהרגלה שאלה אם מתאים לי ואם אהיה בסדר....ואני אלופה בהפרדות כשממש יודעת שצריך להחזיק לעומת התפרקות שגם ישנן לעיתים....בקיצור תחזור בשלום. וסליחה על כעסים ו...מקווה שתהנה כמה שיותר. נשמע מלהיב.

24/05/2018 | 06:08 | מאת: סוריקטה

הי מיכל, את אמיצה. הרשי לי להאמין שלא את בלבד מרגישה ככה. בכולנו עלו מחשבות דומות ואת העזת לרשום אותן. מחשבות כאלה יותר רגשיות ופחות הגיוניות. יותר עובריות. מבלבל. הן ישנן. אנחנו מכירות את תחושת האשמה המתלווה אליהן, והפחד לחטוף בהבעתן. אלליי, מה שנקרא. לא בכל מקום מותר לגלות אותן. אלא, בעיקר במקומות טיפוליים, כי אנחנו איכשהו מבינים שאולי יש כאן עניין של עוצמות בעלות נפח גדול מה'רגיל'. לכן התכנסנו כאן :-) ובכל מקרה, גם בטיפול - אם מדברים את זה - על איך הרגשת מול הסיטואציה ולא 'יורקים' את זה ומטיחים במטפלים, זה, כנראה נעים יותר. אבל גם זה קורה וגם זה. קשה להיות (גם) מטפל. אני סוג של מטפלת, אחרת, אמנם, והחופש המקסימלי שהרשיתי לעצמי לקחת בעבר היה יום אחד של בחילות והקאות. יש מה ללמוד. צריך ללמוד להנות. אני מקנאה. בימים האחרונים, בחודשים האחרונים, אני מרגישה רע, וכן מגיעה לעבודה מתוך ציפייה לסופ"ש. נדבר, סוריקטה

הי מיכל, זה בסדר גמור. ואני חוזר, אל חשש. אודי

23/05/2018 | 10:01 | מאת: סוריקטה

הי כולם, היום המתנתי לראות איזה שטף כאן כדי להצטרף. הרגשתי רע מאד בבוקר ו'התעלפתי' לשתי דקות בכניסה לעבודה. ואז קמתי על הרגליים ואין יודע. אודי, תמהני, בלת"ק - המסע עצמי או בקבוצה? לאזורים מושלגים (בעונה זו של השנה)? יש לי אח שהוא בקטע אקסטרים, אחרת ממני, יותר מהר, יותר עוצמתי. אבל מן סוג של דימיון הייתי מוצאת. נשמע נהדר הטיול. לו יכולת לשלוח לנו תמונות. אנחנו כנראה נצטרך לדמיין נופים מרהיבים וחוויה מרחיבת נפש. אל תשכח אותנו, הא? ובנות - אצלי בטיפול הדיבור כבר יותר חופשי ורופא הנפש יכול לבקש שנקצר בכמה דקות כדי שיוכל לשתות קפה, או שאעבור לספה, כי הוא כבר ראה המון אנשים באותו יום. למנוחתו. היום אנחנו כבר יכולים להיות שם. שלכם, סוריקטה

23/05/2018 | 17:13 | מאת: שירי1

היי סוריקטה, מקווה שאת חשה טוב יותר. תישמרי על עצמך .

23/05/2018 | 20:33 | מאת: סוריקטה

תודה שירי יקרה, ועם הזמן הכל חולף :-) לילה טוב, סוריקטה

23/05/2018 | 18:50 | מאת: אביב 22

אהובה , נפלא שאת מאפשרת קשר ... ובקשר לטיפול חוייכתי פעם קראתי ספר שהמטפל אומר למטופלת בסוף הטיפול " פעם פחדתי לנשום לידך היום אני יכול לרקוע והאדמה לא תזוז.." גם אצלי יכולים היום כבר לרקוע ולא צריכים לפחד לנשום ...תהליך , מתנות הטיפול .

23/05/2018 | 18:51 | מאת: אביב 22

והכי חשוב תישמרי עלייך דואגת לך !!!!!!!!!!!!!!!

23/05/2018 | 20:14 | מאת: חטוליתוש

מפחיד אייך.פתאום התעלפת..... מקווה שאת כבר מרגישה טוב מאחלת לך בריאות טובה חטולית

24/05/2018 | 06:13 | מאת: סוריקטה

הי חטולית יקרה, לא התעלפתי ממש, אבל הרגשתי כמו. התיישבתי על הרצפה עם הרגליים למעלה והראש נופל. וזה יחסית נדיר שאני לא מתרוצצת, רצה וקופצת. עדיין מרגישה מאד לא טוב, אבל אם היום זה ימשיך, אולי ארשה לעצמי לבקש לפרוש באמצע. כן אגיע לפחות בהתחלה, כי יש משהו מאד חשוב לי היום שקשור לשם. כנראה שאעבור כבר את כל היום, כמו שאני מכירה את עצמי. בכל מקרה, אהיה אחראית ולא אסכן בכך קטנטנים. סוריקטה

23/05/2018 | 20:31 | מאת: סוריקטה

תודה, אביב יקרה. אני מרגישה ממש רע. באפיסת כוחות ולא מסוגלת לאכול (כנראה אפקט גמילה עדיין). מנסה לנוח בשכיבה. זה גל וזה חולף. אבל מעצבן להיות בפנים. אהבתי את מה שכתבת עם הנשימות. חייכתי. שלך, סוריקטה

24/05/2018 | 12:11 | מאת: סוריקטה

(המשך) ... וכאשר אני מרפה - לא היה לי כוח להשקות את הצמחייה לפני ואחרי החמסין - וחלק לא שרד. אנחנו בניין מאד ישן ודל אמצעים. אין מערכת השקייה מובנית. האמת, שבניתי את הגינה כך שתהיה חסונה ותשרוד תנאים קשים במיוחד - קרקע גרועה ומעט מאד השקייה, ועדיין גם לזה כנראה יש גבול. לא היה לי די כוח להאכיל את החתולה (הזנה כפויה) כמות מספקת. היא איתנו, אך חוששני שהיא נפגעה מזה. תלויים בעיקר בי. זו בעייה... נדמה לי שכך איתי משום שלקחתי יותר מידי על עצמי. זאת אפשרות. משתפת, סוריקטה, שהחליטה עכשיו לשבת על ספסל ולהפסיק ללכת בזמן שהחבריה נמים. פחות הקרבה. להתראות

25/05/2018 | 06:35 | מאת: שירה2017

סוריקטה אהובה, הלוואי יכולתי לשלוח לך אנרגיה מחזקת. את מפליאה לתאר את מה שעובר עלייך, אני ממש יכולה לראות. את הקושי ואיתו את התקווה שאינך שוכחת. סוריקטה, תשמרי עלייך טוב טוב. שלך שירה

הי סוריקטה, רוכבים בקבוצה, ולא מתכוון לשכוח. הנה - יום שישי ונכנסתי להשלים את מה שלא הספקתי אתמול ולהגיד שלום... אודי

23/05/2018 | 08:10 | מאת: אביב 22

הבוקר הבנתי משהו על עצמי אולי יעזור לאחרות כאן תלות וקשר ,כשאנחנו כבר מאפשרות תלות וקשר .. מעבר לחלקיות שקשה לנו לקבל. לפעמים גם אין אפשרות אמיתית לעזור. לא כי לאדם שמולך אין רצון פשוט כי כשממש קשה או כואב אף אחד לא יכול לקחת את זה ממך. אודי פעם כתבת לי לכאב הזה אין לי נחמה ... ואני חושבת על התקופה שאני עוברת עכשיו ,אין משהו שהמטפלת או מישהו יכולים לעשות שיקל במעט ....ואני מוצאת את עצמי מתאכזבת אפילו די מתוסכלת שהייתי אצלה וזה כמו לא הייתי ....ונשארתי לבד ואולי הכי מתסכל קשה וכואב אולי זה הכי קשה לקבל שגם שמאפשרים קשר ...ההתמודדות בסוף היא לבד .. גם אם היום יש שם אנשים שרואים זה אפילו משחזר יותר ,אני רואה אותך כתבה לי המטפלת ...ושמעתי את עצמי אומרת רואה ולא עוזרת....(גם אם ברור שלא נכון ) לפעמים עם כל הרצון הטוב אין נחמה או הקלה ...אני רק מחכה שהתקופה הזו תעבור .. .

23/05/2018 | 10:10 | מאת: שירי1

מצטערת לשמוע אביב היקרה. אכן, בסופו של דבר ההתמודדות היא שלנו. וגם כשיש אנשים מסביב שמנסים לסייע, ההחלטות וההתמודדויות הן שלנו ושלנו בלבד. וזה בהחלט לא פשוט.... מבינה את הכאב ואת הרצון שמישהו יסייע , יושיט יד ויוציא אותך מהכאוס. מקווה שעם הזמן ההקלה והנחמה תגיע. איתך, שירי

23/05/2018 | 18:33 | מאת: אביב 22

שירי יקרה שאת, תודה על מילותייך החמות אוחזת בתקווה שזרעת .... צודקת בעניין ההתמודדות אבל , אני מדברת על יותר מזה כשמדובר בהתמודדויות של העבר המטפל הוא עד להד אני קוראת לזה יש לי מישהו שהוא איתי וזה סוג של תיקון מהלבד של אז אבל בהתמודדויות שאני עוברת היום , גם אם המטפלת מבינה ומקשיבה לתחושות /רגשות שעולים בי .אני לבד . ואף אחד לא יכול לעזור לי בזה ...וזה משאיר בתחושה נוראית ....של חוסר אונים להיות במצב של סכנה ושאף אחד לא יכול לעזור לך זה פשוט הרגשה נוראית גם אם מובנת ...

23/05/2018 | 14:42 | מאת: ינשוף

אביב יקרה כל מילה בסלע.. מילים שלך משקפות את המציאות שלנו... זה קשה...אבל קשה מאוד.. אני מקווה שנוכל להיות שם בשביל אחת לשני.. את יקרה לי מאוד.. ינשוף(ים)

23/05/2018 | 18:34 | מאת: אביב 22

חמודה שאת , אוהבת חיבוק ענק

23/05/2018 | 20:25 | מאת: חטוליתוש

עם הכל ולמרות הכל בסופו של דבר התהליך דורש את מה שקשה לתת את הנשמה על המגש רק כשהנשמה יוצאת עם הכאב באה רגיעה כך אני תמיד הרגשתי בטיפול ולמרות שאת היא זו שמתמודדת עם הכל "לבד" את אף פעם לא באמת לבד הקושי נמצא שם כדי לשחרר את מאפשרת......זה משתחרר נכון במיוחד כשיש ימים קשים...... תקופה קשה.....עוד יותר...... הכל קשה אבל לא בלתי אפשרי ואת לוחמת מאמי בכל הכוח את לוחמת..... רק את תוכלי להנות מפירות המאמצים הקשים שאת משקיעה ואת משקיעה תסמכי רק על עצמך....כמו תמיד חיבוק גדול חטולית

24/05/2018 | 06:01 | מאת: אביב 22

אהובה שאת תיראי מה כתבתי לשירי כן אני לא לבד אבל אני ממש ממש לבד וזה קשה בטרוף

24/05/2018 | 06:18 | מאת: סוריקטה

הי אביב, בלת"ק - אודי ציטט פעם משפט מקסים של רופא, כמדומני, לדרכי סיוע, ובסופו - לפעמים לתת יד זה המקסימום שניתן לעשות עבור מצב נתון. הכי טוב שיש. ... סוריקטה

24/05/2018 | 11:30 | מאת: אביב 22

אכן כן סוריקטה ....זה מה שכתבתי .. תודה על יד מושטת אהובה מתקבלת באהבה ובתודה

הי אביב, זה מאוד נכון. לפעמים אין הרבה מה לעשות מלבד ולהיות עם אדם אחר בכאבו. וזה, אגב - הרבה מאוד. אודי

23/05/2018 | 05:55 | מאת: אביב 22

רק להיום אהייה חדורת מטרה רק להיום אקשיב למה שהיקום אומר רק להיום אהייה יותר מפוקסת רק להיום אראה באור חיובי יותר את חיי רק להיום אחשוב רק להיום אפיק תועלת ממעשי רק להיום אהייה שמחה יותר רק להיום אשמור על גופי ונשמתי

23/05/2018 | 10:09 | מאת: סוריקטה

רק היום ניסיתי להקל על עצמי ולא לסחוב יותר מידי. סוריקטה

24/05/2018 | 05:59 | מאת: אביב 22

רק להיום אשמח עם מה שיבוא רק להיום אקבל כל מה שיבוא רק להיום אנסה להיות ממוקדת מטרה רק להיום לא אפחד ואאמין שכפי שאני הביט על העולם העולם יראה לי.

23/05/2018 | 05:51 | מאת: אביב 22

תודה שקמתי תודה שישנתי מה שישנתי תודה על החלטות מקווה שנכונות תודה על עשייה תודה שאני לא מוותרת תודה שאני עדין מקישה תודה שאני עצמאית תודה על בריאות טובה שנשארה תודה על היש החומרי בחיי תודה על ימים לא קלים אבל עם המון רצון ואנשים טובים תודה על המקום הזה תודה עלייך אודי

23/05/2018 | 10:11 | מאת: סוריקטה

תודה לתרופות השינה שהחלטתי על דעת עצמי (בדיווח לרופא) לקחת כפול בערב, כדי שאוכל לישון 6 שעות. תודה לתינוקות שגדלו ונהיים עצמאיים יותר. תודה למים שמנסים להחיות חלקית את הצמחיה שנשרפה בחמסין בגינתנו. סוריקטה

24/05/2018 | 05:47 | מאת: אביב 22

תודה שקמתי תודה שישנתי מה שישנתי תודה על כוחות תודה שאני לא נשברת תודה שאני מנסה לחשוב על דברים אחרים תודה שאני לא לבד תודה על היש החומרי בחיי תודה על אנשים טובים שאיתי תודה על עשייה תודה על יום חדש תודה על יום שנגמר תודה על המקום הזה תודה עלייך אודי תודה

22/05/2018 | 23:53 | מאת: הילה36

היי אודי, ובמיוחד אליכן ואליך(קוהלת) חוזרת לשתף שוב בעניין העבודה. נושא מרכזי ומשמעותי בחיי, מקצה לו הרבה משאבים ואת מלוא תשומת הלב. במקום העבודה שלי, אני מחליפה עוסית שיוצאת לחופשת לידה. העיניין של הגבולות ושמירת המקום מאוד בסיסי ומשמעותי אצלי בעבודה. כרגע אני בחפיפה והכל נעשה בתאום עם הצוות, ההנהלה והעוסית שעושה לי את החפיפה. אני מדגישה לדיירים שאני אחליף את העוסית לחופשת לידה, עד שהיא תחזור. אני יודעת כמה רגיש העניין של נטישה, החזקה וכל העניין הזה ומנסה להקדיש לזה תשומת לב מיוחדת. היום הייתה קבוצה שאני והעוסית העברנו ביחד ועלה העניין של היציאה לחופשת לידה, אני הרגשתי שהמטופלים צריכים לדבר על זה ואיפשרתי להם בתאום עם הקולגה. עלו הרבה דברים חרדה, איחולי לידה קלה, שאלות תהיות ועוד ועוד. אחרי זה ישבנו לדבר אני והקולגה, והיא שאלה אותי עד מתי אני יעבוד שם. אמרתי לה שאני שם עד שהיא תחזור. היא אמרה שהיא לא יודעת מתי היא תחזור, שאולי הוא תאריך את החופש לידה, אולי לא תחזור. אמרתי לה שכמה שצריך אני שם. היא התחילה לדאוג אמרה שהיא רוצה לדעת שבאמת אני שם ממקום שהיא דואגת למטופלים שהם בלב שלה ואכפת לה. עניתי לה שאני שם בבחירה, שעברתי דרך ארוכה בשביל להיות במקום שמטפל באחרים, שאין לי כוונות לעזוב או להימלט. שכל עוד זה תלוי בי אני שם, שאעשה כמיטב יכולתי להעניק למטופלים ולתת להם מה שהם צריכים ולהמשיך את העבודה שלה. היא בן אדם שנראה מאוד קשוח כלפי חוץ, היא ממש בכתה, אמרה שהיא שמחה שבאתי. אמרה שזה מרגיע אותה שאני שם. שהיא שמה לב שאני מאוד מוכשרת, שיש לי תפיסה מהירה שהיא למדה ממני הרבה גם בתהליך של החפיפה. זה היה רגע ממש קצר כי מייד אחרי זה היא חסרה לעניינים כרגיל :)) בשבילי זה היה משמעותי מאוד. זה נתן לי פידבק שמה שאני עושה נכון, שאני פועלת נכון. אני עובדת הרבה על הדחפים והעניין של למתן את התגובות. אני לומדת להיות מחוייבת ולהתמסר. זה עדיין קשה לתת אמון. החשדנות עודנה כאן. הטראומה פגעה אצלי בדבר הכי בסיסי- לתת אמון בבני אדם, זה כל כך מורכב העניין הזה. אתמול עוד כעסתי והרגשתי חשדנות כלפי אותה עוסית הרגשתי שהיא לא מאמינה בי. דיברתי עם המטפל (בטלפון בגלל שנפלה פגישה). הוא אמר לי שביטחון בעבודה זה דבר שנבנה שאני לא ינסה להאיץ את זה. הלוואי שהתחושה הטובה תימשך. הלוואי שאצליח להחזיק את עצמי ולא להרוס. אמן ואמן. הילה. 👩💟

23/05/2018 | 18:46 | מאת: אביב 22

עוקבת אחרייך גם שלא כותבת לך ... את מדהימה וזה נפלא תני ליופי שבך לצאת ויופי שאת ממשיכה לטפל בעצמך .... אוהבת , גאה בך חיבוק

23/05/2018 | 20:32 | מאת: חטוליתוש

היי הילה את ממשיכה לעשות חיל כל הכבוד את משקיעה והכל דופק כמו שעון תענוג לקרא אותך ממש שימחת אותי חטולית

25/05/2018 | 03:48 | מאת: קוהלת

היי. ראיתי עכשיו.. אני חושב שדווקא בין המטפלים הכי טובים נמצאים אלו שעברו בחיים. בניגוד לחלק מהמטפלים שרק למדו ובאו לעשות כסף, ובכל פגישה מהנהנים בראש ונדקלמים פסוקים שכוללים את המילים "נכון, אתה צודק, אההם וכולי.." ואז כשמגיע הזמן נגמרת הפגישה. אנשים מיוחדים כמוך יודעים להבין את המטופל ולהיות איתו. כל הכבוד על המקום שהגעת אליו, זה מאוד מרשים ונותן תקווה שגם אני וגם כולם פה נוכל לתת מכל הלב ולעזור לאחרים במצוקה ולהבין אותם באמת. מכל הלב. שיהיה לך המון הצלחה וסיפוק מהמקום הזה. תמשיכי למעלה.. קוהלת.

03/06/2018 | 18:44 | מאת: הילה36

קוהלת תודה רבה לך.... הילה

הי הילה, יופי של משוב ואני שמח שאת שמחה אתו. אודי

22/05/2018 | 16:20 | מאת: שירי1

לו רק יכולתי להפוך לקטנטנה ולהיכנס לקונכיה, לנעול את הדלת ולהגיע לאי מבודד ורחוק ולשמוע שקט.... ועוד שקט ואך ורק שקט. רועש כאן והשקט רחוק ואינו בהישג יד וכל שאי פעם רציתי היה למצוא אותו, למצוא את השקט הזה. לא יודעת... כנראה שלעולם לא אשיגו וכל שנותר לי הוא לדמיין את עצמי בתוך קונכיה , הרחק הרחק מעבר לים , באי שכוח אל , לבד בשקט, שומעת את הים והגלים. טסה בשבוע הקרוב, כך שמיתבטלת עוד פגישה. קשה לי לאמר איך הייתה הפגישה האחרונה. היא בעיקר הרגישה לי מוזר. דיברתי... אבל עדיין לא פשוט אצלו. זה מאוד מורכב... והשקט טרם הגיע. מקווה שתהנה בטיול האופניים בחו"ל, זה נשמע כיף. והעיקר שתחזור בשלום...

23/05/2018 | 12:51 | מאת: סוריקטה

הי שירי, הייתי מציעה לחשוב על הקונכייה כמקום בו דווקא מתעצם הרעש. הרחק הרחק, על אי בודד, זה אולי מה שנותנת הדיסוציאציה. כמה מפחיד קרוב ובפנים. סוריקטה

23/05/2018 | 18:40 | מאת: אביב 22

וואוו שירי מתוקה ... מצטערת על הרעש שעוטף אותך אבל לא צריך לברוח לתוך הקונכייה בואי שבי איתנו כאן אולי נקשיב לרחש הגלים .....כל דבר שייתן קצת שקט בפנים , כל כך טוב מכירה את המקום הזה . שתהייה טיסה נעימה והעיקר תהני ....

23/05/2018 | 20:39 | מאת: חטוליתוש

רעש מפריע כונכיה סגורה ......גם רעש של הגלים בריחה שווה חוסר מנוחה קשה לך מבינה אותך גם אצלי עכשיו המון רעש...... רוצה רק שקט..... ואין שקט אי אפשר לעשות שקט.....בשום מקום אבל אפשר להכנס לכאן ולקבל המון מילות נחמה וחיבוק גדול שיעשה קצת שקט נסיעה טובה ומהנה ...בלי מחשבות חטולית

הי שירי, שימי לב לתנועה בין הדיבור על מפגש וביחד ובין הלבד והשקט. אני חושב על ביחד ושקט. אודי

22/05/2018 | 15:25 | מאת: אביב 22

איש יקר , וואוו...אני חושבת שמאז שאני כאן זאת פעם ראשונה שאתה מפרגן לך חופש שבועיים רצוף . גמרת לי את האויר בריאות ....אבל אני שמחה בשבילך שמחה על המסע אופניים ...איזו חוויה כל כך מגיע לך ראיתי את הגירו' וואוו זה היה מרגש ומדהים ברמות אז ...דרך צלחה לך ומאמינה שלא תיכנס גם בראשון בין לבין אז גם בהצלחה בכנס .. אנחנו כאן עם הקושי והפחדים הפנימיים ואם תסכול וחלקיות ושאר קשיים אבל אודי , אנחנו גם כאן עם הידיעה שאתה חוזר עם ידיעה שאיכפת לך מאיתנו , שאתה לא נוטש לא עוזב לא בורח שזאת רק הרצפה קצת זזה אבל יש לנו כבר רצפה פנימית לכל אחד ואחת מאיתנו ויש לנו בעיקר אחיזה ורצפה כקבוצה , מאמינה ביכולות שלנו ... ואודי בשבילך ...יודעת שאתה אוהב אותה , אז .... מערבה מכאן, עומדים צוקים ומחכים, ומחכים. מערבה מכאן, יש דברים אחרים מגדלים - ציפורי ענק שעוני קוקיה מוזרים. תהנה מהם אודי , עם המון המון אהבה בלב ,עם געגוע אחר כך שנחזור כולנו לכאן ...אפשר יהיה לכתוב על זה סינפוניה משגעת

23/05/2018 | 18:35 | מאת: אביב 22

https://www.youtube.com/watch?v=IbuVz19cbL0 אודי למרות שבטוחה שהבנת למה התכוונתי ....רואה שלא צירפתי אותו אז באהבה

הי אביב, שיר מעולה, תודה! אני כמובן חוזר והכל יהיה בסדר. אודי

22/05/2018 | 09:45 | מאת: mika

הי אודי, קודם כל שמחתי לקרוא שאתה נוסע למסע אופניים , זה נשמע ממש קסום ומרתק. מאחלת לך הרבה הנאה וחוויות טובות. אודי, אז אני עדיין בטיפול. ויש לי פתאום עכשיו מחשבה כזאת על המטפלת, מין מחשבה לא ברורה, שאני לא מרגישה את הנוכחות של המטפלת איתי. אני חושבת עלייה אבל לא מרגישה אותה איתי. שבוע שעבר אמרתי לה שחבל שאין לנו מטרות לטיפול, ושהיא לא עוזרת לי ואין שום שינוי. היא אמרה שלטיפול לא צריך להגדיר מטרות ושינוי עמוק לוקח זמן. אבל לא רציתי הסברים ממנה , רציתי להרגיש שהיא מרגישה. ולא מדברת כמו ספר כל הזמן, כי זה גורם לי לא להרגיש אותה. אני מרגישה עייפה מאוד מאוד.

23/05/2018 | 10:04 | מאת: שירי1

היי מיקה היקרה, מזדהה עם דבריך... גם אני חושבת על המטפל לא מעט, לצערי במיקרה שלי במרבית הפעמים אני לא חושבת עליו דברים חיוביים. ואני בוודאי שלא מרגישה את הנוכחות שלו איתי. אבל לפי דעתי זה מאוד תלוי בקשר שנוצר עם המטפל. כי אני דווקא כן מרגישה את הנוכחות של המטפל הקודם שהיה לי, שאיתו היה לי קשר מאוד טוב ולמרות שעבר זמן רב מאז שהייתי מטופלת על ידו, ברגעי משבר המשפטים שהוא אמר לי מהדהדים באוזניי. בקשר למטרות לטיפול, לפי מיטב ידיעתי כן נהוג לקבוע מטרות לטיפול. בדרך כלל המטרות נקבעות בשלבים הראשונים של הטיפול, במסגרת "החוזה הטיפולי" ואכן לוקח זמן עד ששינוי עמוק מתבצע. יכול להיות שהיא עובדת בגישה שונה, שבה המטרות מוגדרות באופן שונה. איתך, שירי

23/05/2018 | 12:54 | מאת: סוריקטה

מיקה, את יודעת, נדמה לי שלא הוגדרו מטרות רשמיות בטיפול שלי, והתגמשנו עם הדרך. גם כשיש מטרות, כנראה, מגלים מסלולים שונים ומשונים בדרך, ולעתים משנים את נתיב הזרימה בהתאם לתנאים והההתרחשויות בשטח. להניח, לשחרר, סוריקטה

23/05/2018 | 18:43 | מאת: אביב 22

מיקוש אהובה, את יודעת כשאת עייפה זה אומר שאת עובדת וקשה ... אז עם מטרות או בלי , דברים נעשים ... והכי חשוב לזכור שתהליכי עומק לוקחים המון המון זמן ואת השינוי רואים אבל אחרי הרבה ק"מ של טיפול הנוף משתנה ...בנתיים אהובה תהני מהדרך היא מרתקת ומעניינת . בואי לכאן אליינו לנוח .... הנה הכנתי לך משקה חם וטוב ....ופוף כזה להתכרבל בוא ....

23/05/2018 | 20:49 | מאת: חטוליתוש

הייי מיקה אני לא זוכרת שהיו יעדים מוגדרים אצלי בטיפול גם לא תמיד הרגשתי את המטפלת שלי איתי בתוך..... נכון שהפריע אבל כשכן הורגשה היה מוזר.....התרגלתי לריחוק כשזה נכנס לתוך מצבים קשים היה מעייף למשך כמה ימים ארוכים..... עד הטיפול הבא..... שבוע לאחר מכן אולי אם תזרמי יקל עליך זה מה שאני עשיתי תראי מה אביב מציעה אולי תיכנסי אליה.....( היא מטפלת בכייף ) %=))))) חטולית

הי מיקה, כמו שאני תמיד אומר לך - לדבר את זה בטיפול... אודי

שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת אמצע השבוע. הבטחתי, אז אעדכן שבסוף השבוע אני יוצא למסע אופניים בחו"ל, ואחזור ביום א' שבוע אחר כך (מקווה שאצליח לכתוב כי...), למחרת אצא לכנס הפסיכולוגים הקליניים שם אני מנחה סדנה (מקווה שבחמישי של אותו השבוע אצליח להעלות הודעות ולהגיב). לא קל, אבל נצליח. נתראה ברביעי, אודי

21/05/2018 | 23:40 | מאת: חטוליתוש

סוף סימני חיים ÷=))) כולנו דאגנו...... העיקר שאתה בסדר חטולית

אודי??????? אתה מעלה הודעות אבל מחליט לשתוק???? קשה לי עם זה.....ואז מחר בלילה תכתוב ותלך... אוףףףף ובטוח יש סיבה. ומקווה שאתה בטוב....בעצם מאמינה שאתה רק עסוק ואין לך זמן אלינו ואתה באמת לא חייב לנו כלום אפילו לא הסבר. הכל אצלי בראש. גם כעס עלייך..שאתה אולי מתרחק בכוונה...שנתבגר ונתגבר כבר ...שנפסיק עם השטויות..שתגיע כשלך יהיה נוח ולמי אכפת העקביות?? סתם גחמה של פינוק שלי!!! על השטות הזו ש.....סליחה. .הנה כתבתי.....

23/05/2018 | 20:51 | מאת: חטוליתוש

וטוב שכתבת הנה הכל יצא החוצה ונשארצ שלמה ובריאה כמה טוב להוציא כמה אומץ נהדרת חיבוק גדול חטולית

הי מיכל, בהחלט מובן הכעס על היעדרי. אני יכול להבטיח שזה לא 'תרגיל' כדי שתתבגרו. בסך הכל הפורום היום במצב בוגר מאי פעם, על אף הקשיים פה ושם. אודי

אודי איך אני שמחה שהגבת למיכל ...כל כך פחדתי שתפספס אותה .... וכן אנחנו מושכות כלפי מעלה וזה נפלא בעיני ...

21/05/2018 | 19:18 | מאת: הילה36

היי אודי מה שלומך? לא היית כאן בחג ולפניו כאדם בוגר אני מבינה שבוודאי היו לכך סיבות. בתוכי יש את הילדה והיא מתקשה להבין. אנחנו מנסים לגדל אותה ביחד, אני והמטפל שלי. הילדה שבי נבהלת כשאין רצף ואין ריצפה. זה מזכיר לה את כל הפעמים שעזבו ונטשו. האני הבוגרת יודעת שלא נטשת ואתה כאן. הילדה מבוהלת ומפוחדת. נפלה לנו היום פגישה בגלל שהיו צריכים אותי בעבודה אחר הצהריים. גם ביום חמישי טיפול פגישה. מנסים להחזיק. הילה

הי הילה, אכן, נעדרתי בגלל עומס לא מתוכן ומפתיע (סיבות טובות). תחושת האין רצף מערערת, ואנו רואים את זה כאן, גם. יהיו לנו כמה שבועות נוספים לא קלים, ואז נתייצב. אודי

21/05/2018 | 23:24 | מאת: חטוליתוש

הילה מתוקה נשמע שקשה מאוד אבל את חזקה את גם לא לבד את מסוגלת להתגבר ולהמשיך..... מצטערת שמרגיש לך רע חיבוק גדול חטולית

21/05/2018 | 18:54 | מאת: אביב 22

אין לי מקום שמצליחה להעזר בו לא כי אין מי אני לא מצליחה להעזר מכלום לא ממילים לא מחיבוקים רוצה להעלם מהעולם מרגישה שהחיים שלי רצופי מאבקים מפינה אחת לשנייה ולא מדברת על העבר מדברת על התמודדויות בהווה עם אנשים חסרי לב מהעולם האחר בצד האפל של הירח אנשים קטנים שניזונים מלאמלל אחרים עייפתי אודי אין סוף אין סוף למאבקים שלי בעולם ... אפשר להתחבא כאן ...ולצעוק אהההההההההה ואודי באמת מקווה שהכל טוב אצלך . סליחה שמעמיסה עוד..יודעת שממש ממש עמוס עכשיו .

21/05/2018 | 22:42 | מאת: ינשוף

אביב יקרה כל כך מבינה אותך.. הלוואי שיכלתי לקחת את הכאב והמצוקה ממך.. אני כאן איתך , אוהבת ומתפללת שהגל הזה יעבור מהר כבר💗💗

הי אביב, אפשר לנוח כאן, לא צריך להתחבא. ואז לצאת במשנה כוח ולהראות לכל מי שצריך להראות... אודי

21/05/2018 | 23:33 | מאת: חטוליתוש

אייך אפשר לעזור לך באמת מצוקה נוראית אפשר לצעוק איתך ביחד....... אההההההההההההה איתך חטולית

21/05/2018 | 10:15 | מאת: .במבי פצוע..

אודי ????? אתה בסדר ????? קרה לך משהו ?????? ... וואוו אודי...... ... בדיוק זו הסיבה שעדיף להיות בקשר עם העצים ביער.... הם נשארים... לא צריך למות מדאגה .... ... וואוו אודי...

הי במבי, אני בסדר, עומס של דברים מנע ממני מלהגיע למחשב בחמישי ועד להיום. מתנצל על הדאגות שעוררתי... בשבועיים הקרובים אעדר קצת, אפרט בהודעה נפרדת. אודי

21/05/2018 | 07:11 | מאת: סוריקטה

קצת פחות פשוט לי להתחיל. הי אודי, מה שלומך איש? התקיעה הזאת, שמסיבות לא ידועות לי בשלב זה התרחשה כאן, קצת מקשה עליי לשוב ולזרום. מניחה שכך אצל כולם. כל אדם נורמלי. אצלנו אולי העוצמות רציניות יותר ואירוע שכזה גם תופס יותר נפח. ואולי נשתלב שוב בהדרגה. צעד קטנטן חששני ופנימה. הנה כבר הצלחתי לעשות צעד. גם לקום לעבודה. יאללה. שלכם באהבה, סוריקטה

21/05/2018 | 15:12 | מאת: חטוליתוש

שבוע טוב סוריקטה לאט לאט הצלחת להכנס ולברך גם יצאת לעבודה פשוט נפלא נכון...... תודה לך על פתיחת שבוע טוב חיבוק גדול לבוקר אור למרות שכבר צהריים עד שעניתי....... ושבוע נפלא לך חטולית

הי סוריקטה, שבוע טוב ונהדר שיהיה לנו! אודי

21/05/2018 | 06:03 | מאת: אביב 22

ודה שקמתי תודה שהצלחתי לישון למרות הכל תודה על הניתוק לדעתי זה המנגנון שבזכותו אני עוברת את הימים האלה היום תודה לאנשים טובים שעוזרים תודה לאנשים ממש רעים שמחשלים תודה על משפחה תודה על כלבים ושאר חיות שאיפשרו לי זמן נשימה תודה על המקום שמאפשר שיח רעים תודה לפינה שאפשרה לי להיות בימים אלה תודה על המקום הזה תודה עלייך אודי מנצלשת כאן אודי שמקווה שאתה וכולם סביבך בסדר . היה לי עצוב ללא סגירה ...אבל תודה למילים שלך מפעם שהזכירו לי שזה בסדר וקורה ... יום נפלא שיהיה לנו וחופש טוב

21/05/2018 | 12:46 | מאת: סוריקטה

"תודה לפינה שאיפשרה לי להיות בימים אלה" - אימצתי

21/05/2018 | 15:07 | מאת: חטוליתוש

תודה על לילה ללא כאבים תודה על ערב חג מהמם תודה שהצלחתי לשמח את הנכדים שלי המקסימים עם ים של הפתעות ומתנות תודה על המשפחה הנפלאה שיש לי תודה על אנשים נהדרים כאן תודה על יכולת לצאת מהבית לסידורים.....כל כך חשוב תודה על המקום תודה שיש על מה להודות שיהיו לכולם חיים טובים ויפים חטולית

18/05/2018 | 12:17 | מאת: שירי1

היי אודי, מקווה שאתה חש בטוב. מאחלת לכולנו חג שבועות שמח וטעים.

21/05/2018 | 14:59 | מאת: חטוליתוש

אייך עבר עלייך החג הצלחת לאגור כוחות להנות מקווה שכל התשובות נכונות ח ח ח שיהיה שבוע קל ונוח חטולית

הי שירי, אכן. אחרי חג נהדר שיהיה. אודי

18/05/2018 | 01:32 | מאת: קוהלת

היי לכולם. מצטער שאני לא פה לאחרונה.. לפעמים קשה ולא תמיד אני יודע איך להגיב.. עדיף שלא אפגע באף אחד. קורא אתכם משתתף ומרגיש, שמח לשמוע על התקדמות לטובה ונעצב לקרוא פחד ויאוש. מלא תקווה לכולם. אבל נשאר בחוץ. אאחל לכולכם חג שמח רגוע וטעים. וחיבוק, אם בא לכם.. 😃 קוהלת.

21/05/2018 | 13:13 | מאת: אביב 22

הי קהלת יופי שאפשרת לעצמך מקום צעד ראשון לא פשוט אבל עשית זאת ועכשיו ...תן למילים לבוא לא נפגע בך והם לא יפגעו בנו ...

21/05/2018 | 14:52 | מאת: חטוליתוש

קוהלת איש יקר מבינה אותך מאוד הייתי שם ומכירה את ההרגשה אתה יודע...... זה בסדר גמור אם עכשיו קשה לך להכנס ולשתף.... גם רק לקרא.... אני פשוט לא מעלה בדעתי אייך אתה מסוגל לפגוע באי מי מבאי הפורום מקווה שכן תיכנס וכן תשתף ...... אתה חסר כאן..... חיבוק גדול חטולית

הי קוהלת, יש מקום. בוא. אודי

17/05/2018 | 21:29 | מאת: הילה36

היי אודי ואליכן, באתי לאחל סופ"ש נעים ורגוע חג שמח ושקט ככל האפשר.... הלוואי שהפצעים שבנפש יחלימו שיהיה מי שיחבק ברגע של כאב שנהיה שלמות יותר ואסופות.. הרי זה חג האסיף... שלכן, הילה

21/05/2018 | 14:47 | מאת: חטוליתוש

היי הילה כבר אחרי החג...... אהבתי את הברכות שלך את כל האיסוף..... עכשיו שקט עד ראש השנה...... המון זמן להתארגן מחדש עד ..... מקווה לימים יותר קלים מה איתך ? אייך את מתאקלמת..... חיבוק גדול מתוקה חטולית

הי הילה, אמנם בדיעבד - אבל אחרי חג שמח! אודי

17/05/2018 | 16:50 | מאת: מיכ...

לא חייבים לענות לכלם תמיד...זה בסדר. מותר לנוח גם מלענות לאחרים כשלא מתאפשר. חג שמח יקרה. מקווה שיהיה טוב יותר.

17/05/2018 | 18:39 | מאת: אביב 22

זה לא כי חייבים זה כי רוצה ומרגישה שפשוט לא יכולה אז שלחתי לכולן כוחות כי קראתי כמה קשה לכן.. וחג שמח ...ותקווה אולי כי זה בעיקר מה שאני כל כך צריכה ..😊

17/05/2018 | 19:09 | מאת: סוריקטה

הי מיכל, טוב, בעיניי, שפתחת הודעה מיוחדת עבור אביב. ממש. לשתיכן. לכולם. רואים אותך, מיכל. רואים אותך, אביב. 1, 2, 3, מצאתי! (כמו במשחק מחבואים, כשמחפשים, לא מוותרים, לא נוטשים, לא מביאים לידי השתבללות והתכנסות). למי אין פנטזיה שהמטפלים בפרט יבדקו איפה אנחנו. קוקו. שלכן, סוריקטה

21/05/2018 | 17:35 | מאת: אביב 22

בכנות הכי גמורה מעולם לא רציתי שיחפשו אותי ... רציתי שיראו כשבאתי אבל לא שיחפשו כשאני איננה... אבל חומר מעניין למחשבה ... גם אף פעם לא אהבתי מחבואים ...

18/05/2018 | 02:19 | מאת: חטוליתוש

מסכימה עם כל מילה חטולית

17/05/2018 | 16:48 | מאת: מיכ...

מאחלת לכלם. אני אוהבת את החג הזה מאוד, אוהבת מאכלי חלב..לא מתחברת לבשר. חבל שהוא מלא בפיתויים...אם ארגיש טוב מבפנים אוכל לאכול במידה. מקווה. אודי, תודה על חלב ודבש שניתן לחוש ולנשום פה אוייר נקי נטול ביקורת ואשמה..(נושאת עימי המון רגשות אשם בימים אלו לא אפרט על מה) הלוואי..שוב לו יהי....מאחלת לך ולמשפחתך חג שמח.

17/05/2018 | 21:30 | מאת: סוריקטה

הי מיכל, אני אוהבת חגים חקלאיים :-) סוריקטה

18/05/2018 | 02:14 | מאת: חטוליתוש

חג שמח מתוקה והלוואי שהחג יעבור כפי שאת רוצה מאחלת ומייחלת חיבוק גדול חטולית

הי מיכל, אכן, אחלה חג... מקווה שהיה טוב. אודי

17/05/2018 | 16:15 | מאת: אביב 22

כואב כל כך כואב שהנשמה מיובשת והלב מרגיש מת הפגיעה מחלחלת לתוך הרקמות העדינות .העירבוב הזה עם האני הדיכאונית מביא איתו המון יאוש המון מאבקי כוח בן חיים לרצון לחידלון בן להשאר במיטה לבן לקום לעשייה ... תודה ליקום ולאנשים הטובים שסביבי שעדין רוח הלחימה נוטה לטובת התקווה ויחד עם זאת קשה קשה לנו מאוד יש צורך גדול מאוד בעזרה יש צורך בעטיפה זה לא ניתפש שאבא אבא אבא אבא ככה פשוט פגע .... זה פשוט לא נתפש 😢😢😢😢😢😢😢 אודי ...יש לך מילים או שיר או משהו להקל על הכאב הזה הלב שלי נשרףףף

17/05/2018 | 17:36 | מאת: ינשוף

אביב יקרה איתך תמיד עוטפת אותך עם חיבוק אוהב אוהבת, ינשופים

18/05/2018 | 02:10 | מאת: חטוליתוש

אביבוש הכאב עצום ומה שקרה בלתי נתפס אבל יש מלא אנשים טובים מסביב שכן נמצאים שם ואני שולחת חיבוק גדול ועוטף חיבוק מנחם איתך חטולית

21/05/2018 | 17:37 | מאת: אביב 22

ימים נוראיים בלי קשר לעבר כמו האל פשוט לא מפסיק לנסות אותי ואני לא נשברת אבל נסדקת עייפתי מהכל פשוט עייפתי מהכל

הי אביב, זה באמת לא נתפס שכך. אני מקשיב עכשיו לשיר שצרפה סנופקין (של אביתר בנאי). ממליץ מאוד. אודי

17/05/2018 | 12:42 | מאת: סנופקין.

שלום... עבר המון זמן, לא יודעת לכמה זמן אוכל להישאר. שמעתי שיר חדש של אביתר בנאי והרגשתי צורך להביא אותו לכאן. https://www.youtube.com/watch?v=IsIKs3OYYhU עד האהבה ... לא מטיח בי אשמה, בלי שנאה בלי לתבוע שינוי, בלי לבקש סליחה לא מנסה לתקן, לא לוחץ לתוצאה רק לחבק ולהקשיב , הילד ואני לא מחכים לנס, עד שהוא יבוא עד עומק החמלה עד האהבה ... היו בטוב

17/05/2018 | 18:45 | מאת: אביב 22

סנופקין דאגתי אפילו מאוד שלא ניכנסת אחרי השידרוג שמחה לראות אותך תודה שבאת

21/05/2018 | 15:08 | מאת: סנופקין.

תודה על קבלת הפנים הלבבית. אין צורך לדאוג כ"כ. כמו שכתבתי לא יודעת כמה אוכל להיות פה. שבוע רך

17/05/2018 | 19:11 | מאת: סוריקטה

הי סנופקין, שיר מדהים. ואיזה ביצוע. ענק! מתרגשת שאת כאן. סוריקטה

21/05/2018 | 15:11 | מאת: סנופקין.

שלום יקרה. פלאים של העולם. תודה...

18/05/2018 | 02:04 | מאת: חטוליתוש

שיר מגניב תודה שהבאת חג שמח חטולית

21/05/2018 | 15:14 | מאת: סנופקין.

שמחה שאהבת. יום נעים

הי סנופקין, ברוכה הבאה. יופי של שיר. אודי

23/05/2018 | 10:19 | מאת: סנופקין.

ברוך הנמצא.

17/05/2018 | 06:16 | מאת: אביב 22

מצטערת שלא מגיבה המצב שלי ממש לא פשוט בימים אלה בקושי מצליחה לחבר אותיות למילים ... כדי לקרוא מה שכתבתן . אז רק להגיד לכן שאני אתכן וקראתי אותכם ושולחת לכולן כוחות ותקווה.... רוצה לאחל לכולם יום נפלא מלא בעשייה טובה וחג שבועות שמח ופורח 😊💜💗

17/05/2018 | 10:04 | מאת: סוריקטה

הי אביב, בלי רגשות אשמה, הא? מחבקת סוריקטה

17/05/2018 | 10:15 | מאת: ינשוף

אביב יקרה יודעת כמה שקשה לך מצטערת תשמרי עלייך יקרה איתך תמיד, ינשוף

17/05/2018 | 11:12 | מאת: הילה36

היי אביב חג שמח אהובה 👩💟💕 בואי לכאן בשביל לנוח בשקט ולאסוף כוחות. שלך, הילה

17/05/2018 | 11:33 | מאת: חטוליתוש

מקווה שתרגישי טוב יותר במהרה ותוכלי להכנס ולכתוב כהרגלך שהאותיות יתחברו למילים והם למשפטים מנוחה מעולם לא הזיקה לאף אחד וכנראה שגם לך לא.תזיק טוב שנכנסת והודעת שלא נדאג שקרה לך חלילה משהו רעעע חיבוק גדול מתוקה חטולית

17/05/2018 | 18:44 | מאת: אביב 22

סוריקטה ינשוף הילה וחטולית תודה בנות יקרות זה לא אשמה 😊 ולא מרגישה חייבת אולי כי היה לי צורך לשתף למה אני לא ...אולי כי יש לי המון מילים לכן והם לא יוצאות .... וגם כי מאוד רציתי לברך אותכן ואותך אודי לחג שמח ...ולאחל שיהיה לכולם טוב ...וזה שוב חופש ארוך...אבל מי כבר סופר 😊 תודה לכן על המילים על היחד

הי אביב, מקווה שהיה חג שמח גם לך. אודי

מוותרת על פגישות חלופיות.במילא זמן ההעדרות לא ממש מתקצר ככה ...רגש הנטישה כנראה משהו משותף פה בפורום...אצל כל אחד מתבטא אחרת...ואצלי איך? אולי לא קיצוני בתאורים אבל רגש של בדידות בעיקר...ותחושות של עד מתי אמשוך ככה??? וסתם מרגישה חוסר אכפתיות או שכבר אסתדר לי וזהו. אולי מחפשת יד כזו שתמשוך למעלה ותתמוך ולא תשמט לי....ואודי, מיוחד ושונה זה נחמד אבל מוזר ואחר מכלם זה כבר משהו אחר, זה חייזר לא שייך....תלוש מהכל..נפרד ובודד כל כך...רק כלפי חוץ נראה שייך ודומה, מבפנים שונה כל כך....עצוב בבדידות קיומית....לא יודעת אם מובן לך...

17/05/2018 | 11:27 | מאת: חטוליתוש

מיכ מתוקה למה לוותר על פגישות חלופיות.....הן גם נותנות משהו.....למרות שלא מקצרות את זמן ההעדרות ורגשי נטישה ברור שלכל אחד מרגיש אחרת אין שני אנשים בעולם כולו שמרגישים בדיוק אותו הדבר אנחנו כולנו שונים וזה לא בהכרח רעעע ולא הופך אותך לחייזר.....רק לחי .....שמרגיש מוזר.....%-)))) אבל זה לא מוזר זה נורמלי את מבינה שאת מאוד נורמלית ..... ואת כן שייכת לכאן כך לפחות אני מרגישה אולי המקום לא נותן לך מספיק מענה..... עצוב.....להרגיש בדידות קיומית....אך היא גם מובנת, מקווה שהתחושה תעבור ותתחלף למשהו יותר שיתופי......כאן למשל חיבוק גדול איתך חטולית

מיכל יקרה מבינה כל מילה הלוואי שיכלתי להקל ולהרגיע איתך, ינשוף

הי מיכל, מילים של עולם הפסיכה שמצאתי מתאימות - שבירת רצף ו/או שגרה, קבלת חלקיות, חיפוש אחר בלעדיות. ו... המממ... 'במילא' - מילה חשודה. המלצה - היי חכמה ולכי על פגישות חלופיות. מה את אומרת? שלך, סוריקטה השמחה

הי מיכל, תחושת הלבד זועקת. ברור כשמש. אודי

16/05/2018 | 21:25 | מאת: הילה36

היי אודי מה שלומך? התשובה שכתבת לי הייתה כה מדוייקת שקראתי אותה שוב ושוב וכל פעם זה נראה קצת אחרת... מה שכתבת על המוגלה שזה סימן להחלמה של הגוף... אתה יודע? היום שוב הייתי בעבודה. היה לי קשה היה הרבה רעש וניסיתי להתרכז. זה לא פשוט כשיש רעש מסביב. מאחורי ישבו שתי בנות שעובדות איתי ורצו לדבר איתי. הבנתי שהן צריכות תשומת לב, אז הקשבתי להן... אחרי זה שוב ניסיתי להתרכז והיה הרבה רעש אז חשבתי הרבה מה להגיד ואיך. בסוף הסתובבתי ואמרתי שם אפשר קצת יותר בשקט בגלל שאני מנסה להתרכז. הרגשתי שהן הבינו אותי ושלא פגעתי בהן. גולדה שלי שראתה שקשה לי (זאת שאז נפגעתי ממנה) שלחה אותן למשימות בגלל שראתה שקשה לי. אחרי זה חייכתי אליה בהבנה שהקלה עליי. עכשיו אני מצליחה לנשום. זה ממש דורש ממני עבודה ואני נכונה לכך. חוץ מזה יש לי פנקס בתיק מיוחד לזמנים כאלו שבו אני יכולה לרשום ולצייר ולשחרר קיטור מבלי לפגוע או להיפגע. אתה יודע אודי? בשקט בשקט אספר לך שאני בצוות הבכיר בעבודה ושותפה לישיבות והחלטות חשובות. אליכן שכתבן למטה תודה רבה! הילה

17/05/2018 | 07:07 | מאת: סוריקטה

הי הילה והי אודי, הילה, ממש כל הכבוד. הסיפור על הפנקס ממש ריגש אותי. שחרור אגרסיות מבלי לפגוע ולהיפגע. ואודי - קצת אומר מחשבותיי על מוגלה (סליחה, מילה פחות נעימה, אבל אתם התחלתם...). מוגלה, לפחות בעיניי, היא ניסיון של הגוף להתמודד עם משהו זר שחדר אליו, או התקיף אותו. מוגלה מורכבת גם מתאי דם לבנים מתים וחיידקים מתים ועוד כל מיני סחלה. לא תמיד הגוף מצליח להתמודד בעצמו. פעמים לא מעטות נדרש טיפול אנטיביוטי או ניתוח לניקוז. במקרים חמורים יותר, אפילו אשפוז כתוצאה של אילוח דם. ברוב המקרים הקונקרטיים ומוגלה קונקרטית וככל שמקדימים ניתן לטפל. אז אולי, זה קצת יותר מריפוי. ובמבי, הנה, לא התלכדתי עם אודי. סוריקטה

17/05/2018 | 15:50 | מאת: הילה36

היי סוריקטה יש את רופא הנפש שלי שמטפל מחטא וחובש. תודה על הדאגה אהובה וחג שמח. אוהבת אותך💟💕 הילה

17/05/2018 | 19:24 | מאת: סוריקטה

17/05/2018 | 11:01 | מאת: חטוליתוש

ממש כייף לקרא איך התמודדת במצב הלא נעים...... אמרתי לך שאת מסוגלת נכון ? הנה הוכחת לעצמך שאת עשויה מחומר משובח את נהדרת כל הכבוד לך שמחה בשבילך שמצאת את הדרך המתאימה לך ...... חטולית

17/05/2018 | 21:53 | מאת: הילה36

חטולית אהובה תודה שאת מאמינה בי ואיזה כייף שאת פה ומגיבה אליי ומאמינה בי.... תודה לך חג שמח ובריאות שלך הילה

הי הילה, איזה יופי! אודי