פורום פסיכולוגיה קלינית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
רק להיום אנסה לנשום נשימות עמוקות לכל הגוף רק להיום אעשה דברים מועילים עבורי רק להיום אשמור על עצמי רק להיום אחשוב חיובי רק להיום לא אפחד מכל דבר ומכל אחד רק להיום אכבד את הפחדים שיעלו ואזכור מאיפה הם באים רק להיום אנסה להיות נוכחת קיימת באמת ....
רק להיום לא אפגע רק להיום לא אגיב מפגיעות רק להיום לא אראה שנפגעתי גם אם זה קרה רק להיום אקח אחריות על חיי רק להיום אדאג לבריאות רק להיום לא אחבל במערכות יחסים רק להיום אשמח בחלקי רק להיום אוקיר טובה
רק להיום אשמח רק להיום אהיה יותר אופטימית רק להיום...... אין כרגע עוד חטולית
תודה שקמתי לציוץ הציפורים תודה על יום חדש תודה על בריאות מה שנשאר תודה על כל הגשמי שבחיי תודה על קפה בבוקר תודה על מקלחת של בוקר תודה על מי שאני על מורכבות וחיבור תודה על המקום הזה תודה עליכם כולכם שאתם כאן שבוע נפלא לכולם
תודה שעזרתי לעצמי ואני מרגישה טוב היום סוריקטה
תודה שאני לא מוותרת תודה שאני עושה את מיטב יכולתי לסמוך תודה על דוביים תודה על המקום הזה תודה על הניתוק תודה על מילים רכות ומכילות תודה על המקום הזה תודה
תודה על פגישה טובה עם ילדי תודה על שיחה טובה עם ביתי תודה שאני מצליחה לתפקד תודה על על אוכל טעים תודה על בית תודה על מיטה תודה על בריאות
תודה על שהצלחתי לקום הבוקר מהמיטה תודה שאני מצליחה להקליד תודה על משפחה אוהבת תודה על אוכל שנמצא זמין תודה על בשורה טובה, שכלתי עבר במצב בריאותי יותר טוב, אומנם תצטרך להיות בהמשך מעקב .....אבל נכון להיום יש שיפור במצבה תודה על המקום תודה על אנשים נפלאים כאן ותודה לך אודי שאתה עונה יומטוב לכולם
שלום כולם, שלום אודי, ברוך השב, סוף השבוע עבר עליי בטיפול אינטנסיבי להצלת היצורה שלי (וכך עדיין) ובהרגשה רעה מאד, כאילו הורעלתי. ואז נזכרתי, וזה מעניין, שבכל שנה בערך בחודש מאי וסביב פסח יש לי גל של תופעות כאלה, ואז אני חושבת לי (אין אני יודעת) שההתקפה הגדולה של אמא, אי אז לפני שהזכרון עבד (או אבד) התרחשה סביב התקופה הזאת בשנה. מדהים, אין אף אחד (גם אלו שהיו אז מבוגרים) שזוכר מתי זה קרה. וזה לא היה סתם אירוע, אושפזתי בבית חולים ועברתי טיפולים מטורפים ארוכים. כולם, ואני לא משתמשת בהכללות על פי רוב, כולם לא זוכרים, ואף אחד לא מעוניין לפשפש בארכיון, שאולי קיים, כדי לפתוח תיבת פנדורה. הרבה אנשים, וחלקם חשובים, עד כמה שנשמע הזוי, היו מעורבים. וכאילו הכל פג. מפחיד. ועם זאת, ושוב אנ'לא יודעת מאין היו הכוחות, ערכתי שיחה חשובה והייתי סוג של אסרטיבית, כשאני אני נוטה להתקפל בדרך כלל. גם זה מפחיד. והייתה לי שיחה נוספת, בה, לצערי, שמתי גבול (כמו שנכון והתחייב). גם זה מפחיד. וגם - קניתי לי עוד שמלה, ואמרו לי סקסית (ומה לי ולמיניות בכלל). וגם זה מפחיד. הלוואי שאצליח לנוח לפני שהשבוע יתחיל. סוריקטה
סוריקיטה יקרה לא הבנתי אותך עד הסוף.. סליחה אבל כן מבינה בטריגרים- בזמנים מסויימים שהם טריגר.. של החיבור בין גוף לנפש... מבינה שלא פשוט.. איתך סוריקיטה יקרה
מן ה ס ת ם.....שאנשים לא יכולים או רוצים לזכור דברים קשים מהעבר גם להם בטח היה קשה הזכרון שלך נמצא שם ואומר לך כן היה.....כן קרה והם אינם מעוניינים להיות שם שוב תתחדשי על השמלה החדשה ותהני ממנה בלי קשר למה שאחרים אומרים.....את לא חייבת להתחבר למה שמפריע לך חטולית
סוריקטה יקרה לי, מקווה שהצלחת לנוח בכל זאת ולצאת לשבוע חדש בשמלה חדשה. יפה שאת, כמו שאת. שלך שירה
הי סוריקטה, ברוכה הנמצאת! מפחיד, אבל נשמע נהדר. עם פחד אפשר להסתדר נראה לי, ואז מרוויחים את הנהדרות הזו. אודי
היי אודי, מה שלומך? אני חושבת כאן עליך ועל הכנס ואשמח לשמוע חוויות ואיך היה? בקשר לנושא שאני עסוקה בו לאחרונה- פגיעות במקום העבודה. הייתי עכשיו בפגישה ודיברתי על זה. אתה יודע אודי? כשאני נפגעת זה כמו מוגלה בנפש. הכל שורף אני חסרת שקט ולא מצליחה להתרכז בכלום. לא ישנתי הלילה מרוב הכאב והבילבול. אודי, למה אני מגיבה חזק כל כך לפגיעה? יש לי יכולות ואישורים ואני רוצה להביא אותם לידי ביטוי. אני באמת רוצה להשתנות, אני בכנות רוצה לקחת אחריות על החלק הזה שבי. אני הולכת לטיפול ומדברת על זה, מנסה להיות מודעת, לא לפעול מתוך אוטומט. ועדיין זה כל כך קשה. זה כמו לקחת את היד ולעקם אותה בכוח אחורה. זה מנגנוני נפש כל כך נוקשים. זה כואב לי ברמות שאני לא יכולה לתאר. זה שורף לי הפצע הזה. יש שם כמויות של מוגלה, אודי. אני בוכה עכשיו אולי הדמעות יצליחו לנקז משהו מהפצע השורף בנשמתי. אני לא רוצה לריב לעצמי וכשאני נפגעת זה כואב כל כך. לא שעשיתי משהו דרמטי מעבר למה שתיארתי שקרה עם אותה בחורה בעבודה. אני מפחדת מעצמי בחיי. יש בתוכי אוייבת פנימית. אודי- אתה מסכים לירות בה? אין לי כבר כח לעצמי. בחיי. הילה
הילה יקרה נפגענו כל כך ובגלל זה כל כך רגישים ופגיעים. וכן יש לנו את החלקים שלא נעימים לנו.. אני יודעת שאת עושה את מיטבך.. אני יודעת... אני יודעת כמה קשה ללכת נגד תגובת " המוכר" לנו.. אני יודעת.. מאמינה בך...מאמינה שיהיה בסדר איתך, ינשוף
הילה מתוקה את באמת ממש בסדר עושה כל מה שאת אמורה לעשות לוקח זמן להקלט למקום עבודה חדשה וכן....לפעמים קורים דברים שפוגעים בנו בצורה קשה מאוד מבינה אותך מאיפה ,,,,, תהי קצת יותר סבלנית..... טוב שדיברת על בפגישה מאוד חשוב תני להם להכיר אותך.ואל תתיאשי מהר אל תרימי ידיים...... את מסוגלת לעבור את המשוכה הזו למרות שנפגעת למרות הכאב.....למרות המוגלע חלק בלתי נפרד לצערי איתך מתוקה חטולית
הי הילה, היה כנס נהדר ומוצלח. לגבי לירות - חלילה וחס. הייתי מזמין את האויבת הפנימית להידבר ומנסה להרגיע אותה. הרי יש פצע ויש כאב. ומוגלה משמעותה שיש תהליך של ריפוי שהגוף עושה. אודי
היי אודי, היי חתולים וחתולות. אני כותבת בהפוך על הפוך על המשקל של קוראת קבועה. יש כאן בני אדם נפלאים. באמת רגישים וכנים. אני לא רוצה לנקוב בשמות כדי לא לפספס ולפגוע, אבל האנשים כאן מיוחדים במינם. וסיפור קטן על חתולים- בדרכי הביתה מהעבודה אני רואה בכל יום אוכל ומים לחתולי רחוב. כל פעם זה ריגש אותי מחדש לראות שיש מישהי או מישהו שדואג ליצורים החלשים ביותר. והבוקר פגשתי אותה, הולכת בצד הדרך. התגברתי על החשש ואמרתי לה כמה זה מרגש אותי. ואז חשבתי עליך סוריקטה, ועל כל החתולים והחתולות שכאן. אני אוהבת אתכן.ם 🏵🏵💟💟 הילה
וגם חשבת על הינשופים וינשופות ועל כולם נכון?
ברור
הי הילה, סוריקטה מאכילה חתולים. נשמע משובב לבבות. אני יותר ממאכילה. אני גם דואגת להם לטיפולים וטרינריים. שלך, סוריקטה
חמודה שאת תודה על מילותיך אהבתי את הסייפור ..... שיהיו לך חיים יפים חטולית
שלום. אני בן 37 , כבר עשור לא מפסיק תרופות פסיכיאטריות,. גר עם אמא . והשאלה שכל פעם כש אני מגיעה הביתה, אז מתחיל הדיכאון, מחשבות טורדניות וזעם.. גם בעבודה. בנופש לא. למה ?
שלום לך דן נסה לחשוב מה גורם לך להרגיש לא טוב ביחס למקום יכול להיות אולי שאתה צריך להחליף מקום מגורים..... אולי עצם זה שאתה בגילך עדיין גר עם אמא.....? קרה לך משהו......שהשאיר חותמו בחייך.....ואז כשאתה חוזר גורם לך להרגשה לא טובה ? בנופש לא קורה לך שאתה מרגיש..... וטוב שכך.....כי שם....זה המקום האחר שבו אין מה שירגיש לך לא טוב חטולית
כתבתי לה...אחרי תקופה ארוכה שלא נעזרתי בכך....אכלתי עד שבא להקיא....ואז..וכתבתי לה שלא יודעת מה יעזור..אמרה תחשבי על חיבוק...אוףףף הלילה .. .לו היו מילים....חמלה לו הייתה לי...זכרונות, מחשבות בוחשות...לו היו מילים היה יותר קל אז חיבוק לו יהי...אני לבד....ככה בפינה...ולך אודי, כנס מועיל.
איתך שולחת חיבוק גדול בלי מילים חטולית
בהצלחה בכנס. וסוף שבוע רגוע הילה
ומעניין למה, אולי כשאראה את המושג אבין. הי, דיברתי כאן עם במבי על חשיפת פרטים אישיים של גולש אנונימי אחד על ידי גולש אחר (שמכיר את הפרטים וללא רשות מהשני) בפורום, כשהפורום היה 'פתוח' בעבר הרחוק. איך לעזאזל זה נקרא... נתקע לי במקומו ה'שיימינג' הזה (מושג חדש יותר בעידן הרשת). וגם אין זה 'הרמת מסך'... סוריקטה
הי אודי, בוודאי. תודה :-) סוריקטה
כאב זיכרונות פלאשבקים ריחות קולות ועוד קולות והלב שמרגיש שמת עצוב כל כך עצוב לראות ולהגיש את הרגשות האלו כבר לא יכולה לברוח שזה שלי גם אם מפוצל ... ועדין לא מאמינה .. מצטערת בשביל עצמי שלא מסוגלת להביט במראה ולומר .... את המילים הכואבות והאמיתיות כל כך ....פשוט לא יכולה אבל הבן .... פשוט היה כל כך מחושב שנתן לי לחשוב שמה שהוא אומר קדוש . וכל מה שהוא אומר לעשות אני חייבת ... אז בדבר אחד אני בטוחה היום אני כבר לא .@@@@.....
מבינה אותך כל כך כמעט לגמרי ונכון שעצוב נורא וכואב מאוד אבל את כבר לא...... ואת כן מתמודדת עם הכל גם אם לא אומרת את המילים המפורשות הן קיימות שם בפנים יגיע גם הזמן שלהן לצאת כשיגיע.....תני לזמן את הזמן חטולית
אביב אהובה, מנסה לנשום איתך ביחד בתוך התהום. כמה כאב. שלך שירה
אודי, רוצה לברך אותך בהצלחה והנאה מרובה בכנס !!! איזה קטע.. אתה יודע שאני מרגישה גאווה על כך שאתה בראש הפירמידה של האגודה הישראלית להיפנוזה.. אתה יודע אודי ? נכון אתמול היה מתח במדינה ? גם הנאום של טראמפ שביטל את ההסכם עם אירן והחזיר את הסנקציות הכלכליות עליה , וגם ההודעה של צה"ל לגבי המקלטים ברמת הגולן.. שמעת בחדשות אודי ? אז אני ממש נכנסתי למתח .. שהשפיע עלי אפילו לגבי המקלחת.. אני נוהגת להתקלח כל ערב לפני שהולכת לישון.. אתמול פשוט לא התקלחתי בערב.. מתתי מפחד.. פחדתי שבאמצע המקלחת פתאום תשמע אזעקה עולה ויורד בכל המדינה ואני אהיה כך ללא הבגדים שלי ועוד עם סבון בעיניים ובכל הגוף כך שלא אוכל לראות כלום והכל ישרוף לי.. ולא התקלחתי אתמול בערב אלא רק הבוקר.. ואפילו לא נשמעה אזעקה ואירן לא שלחה טילים ארוכי טווח ובנתים אני שומעת את ציוץ הציפורים אבל... אמא צביה מתעופפת הלילה לחו"ל ותחזור בשני.. היום בבוקר נפגשנו אבל לא ניפגש מחר וגם לא בראשון ולא בשני.. אמא צביה סידרה כך שביום שלישי כן ניפגש כבר והיא גם לקחה דף קטן אדום וכתבה לי כל מיני מילים שאוכל להחזיק ביד עד שהיא תחזור.. כשהיא כתבה אני שכבתי על הספה ו"צילמתי" אותה חזק חזק בעיניים בכדי שאולי היא תישאר לי במוח עד שלישי.. אודי.. שניכם הולכים לי היום... מי יישאר ????? כאילו כבר בא לי להגיד :"..אז מה ,לא צריכה אף אחד..מסתדרת לבד.." אבל שתדע אודי שזה לא נכון.. אני כן צריכה !!!!! ומאוד !!!!!!!! שלך-במבי.
הי במבי, אני בעד להצטרך, כזכור. מה שכן, אני מקווה שלא נצטרך מקלטים או מלחמות בזמן הקרוב (על זה אפשר לוותר...). ותודה במבי על הברכות! אודי
היי אודי בהצלחה בכנס. אתה גם מרצה? מאמינה בך. בעבודה החדשה- התחלה לא קלה בכלל. רצון לעשות התלהבות והתרגשות. כניסה לעניינים. ואז- בום. נפגעת מאשת צוות. יודעת שהיא לא התכוונה לפגוע. הפגיעה שורפת הולכת הביתה עם זה ולא מצליחה להרגע. אני לדפוסים שבי- לא אתן לכם לנצח הפעם! אתם לא תהרסו לי את העבודה החדשה!!!! החלטה שלי- לדבר את הפגיעה. אני בסך הכל ביום הרביעי לעבודה. מבקשת לדבר עם המנהל המקצועי. מדברת איתו משתפת חושפת את הפגיעות. זה לא פשוט בכלל. יודעת שאחרת זה יצא גרוע, זה יתפוצץ. הוא הבין, הוא הקשיב ואמר שהוא מבין. אחרי זה שיחה עם אותה אשת צוות מסבירה את עצמי מדברת. שוב מקבלת תגובה חיובית. עכשיו אני רגועה יותר. שבת שלום. שבת טובה לכולם. בואו נאסוף כוחות. אוהבת 🌷🌷 הילה
הי הילה, אני יו"ר הכנס. מרצה, מארגן, אפילו מופיע עם הלהקה שלי... מאוד שמחתי לקרוא על הדרך שבה התמודדת עם הסיטואציה. אודי
היי אודי איזה תותח אתה! באמת אין דברים כמוך. הילה
הצלחת לשחרר הצלחת לדבר.....להבהיר להסביר הכל עבר בשלום יצאת נהדרת והרווחת כל הכבוד חטולית
לכולם, אינני באה עכשיו להתעטף באצטלה מצטדקת ולשאול בתמימות מעושה "מה כבר עשיתי". כפי שכבר ציינתי, בעת כתיבת ההודעה ההיא הייתי מודעת לפוטנציאל הפגיעה שלה. כן אומר, שבעקבות התגובות הבנתי שככל הנראה טעיתי, או לכל הפחות טעיתי חלקית, ואני מתנצלת בפני מי שננעצו בו קוציי על לא עוול בכפו. "כבדהו וחשדהו", אמרו, ומוטב היה לזכור זאת. אילו רציתי לזכות באהדת האנשים כאן, קרוב לוודאי הייתי בוררת את מילותיי ההן ביתר זהירות. התגובות המבטלות והמזלזלות שקבלתי הגיעו לי בצדק. מי שמותקף, סביר שיתקוף בחזרה. I had it coming. במבי כתבה שהיא מצרה על כך, ואני מתפעלת מהיכולת שלה להפריד את הפגיעה מהפוגע. בעיני זו גדלות. עם זאת, שעשעו אותי ההצעות בסגנון של "חפשי לך מקום אחר". אני נמצאת כאן זמן ארוך יותר כמעט מכל אחד אחר (לא דור המייסדים כמו סוריקטה, אבל חוויתי את גלגוליו השונים של הפורום, הרבה לפני שקבל את צביונו הנוכחי). איך אמרה סוריקטה? עניינים של מקום, ונראות, ותפקידים.
קוראת הכי שמחה שכתבת ככה בהכי כנות שמאוד משקפת אותך ולא , בעירפול ... תודה
הי, איני בטוחה שאלו הדברים כשלעצמם, אולי יש מקום גם לעיתוי ולסגנון. את ותיקה, ואני לא מצליחה לדעת מי את... הייתי מזמינה, לו היית מסכימה. סוריקטה
קוראת..... כמי שנפגעה מאוד ממה שכתבת מקבלת את התנצלותך ומקווה שתמשיכי לכתוב גם בעתיד תוך מחשבה תחילה...... חטולית
אודי יקר שיהיה כנס מועיל מפרה וקל....יודעת שאתה עובד קשה ובכל זאת מאחלת לך גם להנות ...בהצלחה ☺ לכולם כאן שיהיה סופש קל נעים וטוב ..סופש של מנוחה ומילוי מצברים ..
גם אני מצטרפת לאיחולים לך אודי שיהיה כנס מועיל ומהנה- נתגעגע אביב יקרה מאחלת לך ימים רגועים ושלווים אוהבת, ינשוף(ים)
רק להיום אקשיב לגופי רק להיום אהייה שם לכל חלקי אהייה שם בשביל עצמי רק להיום אחשוב חיובי רק להיום לא אפחד מאנשים רעים וממקומות לא מוכרים רק להיום
רק להיום לוקחת המון כדורים נגד כאבים רק להיום עוד לילה לבן רק להיום וכמעט כבר מחר רק להיום אוריד מעט מהעומס שעלי רק להיום רוצה כל כך לישון ליל מנוחה חטולית
תודה על המקום הזה תודה שקמתי תודה על אנשים טובים סביבי תודה על תזכורות וחיזוקים תודה על יום חדש בפתח תודה שאני מנסה גם וגם. גם כאב וגם שמחה גם חידלון וגם עשייה תודה לכל המתנות שבדרך תודה לקשיבות ולנשימות תודה לכם שאתם כאן
תודה לבוקר. יאללה יצאתי לעבודתי. 💗 סוריקטה
תודה על תובנות תודה על תקווה תודה על ניתוק תודה על המקום הזה
תודה על יקיצה מוקדמת תודה על יכולת לארגן את הבית למרות כל הכאבים תודה על המקום תודה על ה מזון שקיים בבית תודה על כוחות כל בוקר מחדש לקום מהמיטה, הבוקר היה קשה תוגה על שיש גם לילה להניח את הגוף לנוח, גם אם לא לישון ליל מנוחה חטולית
אודי, במבי, קוראת קבועה וכולכן.... אני כתבתי את ההודעה ההיא, מבינה כעת שמילותיי היו מכאיבות ומזלזלות הגזמתי בדימויים שלי , אבל לא הייתה לי כוונה לפגוע אבל אני עדיין חושבת שההודעה של קוראת קבועה לא הייתה במקום. ולא כך תופסים מקום בקבוצה. לא על ידי הטלת ספק בחבריה וזריעת חוסר אמון ועמימות. שזוהי פעולה טרולית מובהקת. (ובלי לכתוב אף מילה על קוראת קבועה כאדם, אלא על ההודעה שלה בלבד) ובפרט ששיערה לעצמה קוראת קבועה טרם כתיבת ההודעה, שהודעה כזו תמשוך אש. לכתוב לאדם שהוא לא אמיתי כאן ומביא עצמו באופן לא עקבי או אמין נשמע לי מכאיב אני יודעת שאני אמיתית כאן ומפחדת לחשוב על כך שיש אנשים שלא, או שיש כאלה שקוראים אותך ומפקפקים במילותך ובעצם היותך כאן. אם מישהו כאן לא אמיתי, זה מבהיל אותי מאוד. ובכל זאת, מתקשה לבקש סליחה מקוראת קבועה. יש בי כעס עלייה ועל ההודעה שכתבה. אני לא מצליחה לאהוב את קוראת קבועה ואת מה שהביאה לכאן. עשיתי בלגן, ונראה לי שאני אלך מכאן קצת עכשיו...
הי מיקה, המלצה - לנסות פחות לברוח מחלקיך התוקפניים. במיוחד בטיפול, ולכן, אני חוזרת על ההלצה להחזיר דברים שנאמרים כאן גם לטיפול. כי זה מחבר ומגדיר, להבנתי. וגם פה אשמח אם תישארי. סוריקטה
היי מיקה מזדהה עם כל מילה שכתבת אל תברחי את גם לא צריכה לבקש סליחה גם אני נפגעתי וכתבתי מהכאב שהיא עוררה בי ערערה אותי לגמרי בטוחה שאני לא היחידה כבר כתבו על זה כאן איתך חטולית
אל תלכי אנחנו יחד נתמודד עם מה שבא . זה בסדר מה שאת מרגישה את הכעס הפחד והבילבול ...אתך ברגשות האלו . אבל הדרך היא לא לברוח היא להתמודד. כמוך זה הלחיץ אותי עד מאוד עד רצון להסתלק מכאן ובכלל .אבל בטוח כאן ,ואודי כאן לעזור להתמודד. וקוראת כפי שכבר כתבתי גם לבמבי יש לה מקום כאן וזה בסדר שאודי ואנחנו מאפשרים לכל אחד את הדרך שלו להיות כאן . וכן כמוך מרגישה שההתנהלות של קוראת לא הוגנת מוליינו.. אבל מניסיון עבר כאן אני תוהה למה? למה קוראת בוחרת בדרך הזו ...ויודעת שזו ההרגשה שלי ולא בהכרח היא נכונה.. מה ששלי לפחות כמו שאני רואה אותו זה איך אני מגיבה ומרגישה כלפי הדרך הזו ... והיום אני בוחרת להישאר כאן ולבטוח באודי ובחבריי .... מה את אומרת מיקה . אפשר להיות כאן לכבד דרכים של אחרים ...להרגיש כעס ותסכול ופחד ועדין להיות יחד ????
הי אנשים טובים, כן, אני יודעת שהשתניתי. אומרים לי ואני גם מרגישה. סוג של אושר. באמת. אושר ועושר פנימי. כמה שנים של עבודה קשה וכואבת לתקן. אולי שליש מהחיים. רק בשביל מה שנשאר. מוטב מאוחר וגו'. עצוב, אבל היה שווה את זה. אז אין כמוני שתומכת כל כך בסיוע נפשי. מאיש מקצוע שעבר הכשרה ארוכה בפני עצמה. מאידך, כן, צריך משאבים, וצריך גם מזל שיהיו. אולי לא תמיד הכל רע. ועכשיו, עכשיו גם יש מה להפסיד. הדמעות לא יוצאות ולא נראות, אבל אולי עוברות במילים. שלכם, סוריקטה
סריקיטה יקרה טוב שאת רואה איך היית ואיך שאת עכשיו. וכן, יש חלק ניכר מהחיים שנלקח מאיתנו. שומעת את העצב וכאב במילותייך .. איתך ומעריכה אותך מאוד, ינשוף
סוריקטה יקרה... ברור שהשתינת ברור שיש פירות לעבודה קשה עצוב שצריכים לתקן ויחד עם זה מזל שנפל בחלקיינו לתקן ...(יש מי שלא מצליח לתקן ) ותמיד יש עוד ....העיקר שהפנים קדימה .... חיבוק אוהב
לא כל כך יודעת מה להגיד אבל אם לך מרגיש שיש שינוי והוא טוב אם זה גורם לאושר שלך שיהיו לך עוד המוני ימים וחודשים.....ושנים כאלה של אושר מי שמשקיע בסוף נהנה מההשקעה שמחה בשבילך חטולית
הי לכם... רוצה לומר לכם שקראתי את הודעתה של קוראת קבועה ,ההודעה שבה היא תוהה האם מסתובב כאן טרול..מישהי שכותבת הודעות בשמות(ניק) שונה.. קוראת קבועה קיבלה תגובות לא מעטות..גם ממני.. תגובות שהתייחסו לתוכן שהיא הביאה וגם כעס על כך שהיא בוחרת להגיח מפעם לפעם דרך ביקורת על אנשים מסוימים וזאת באופן עמום ולא ישיר.. אני ערה לעובדה שעדיין נכתבות תגובות ומאוד לא קלות.. אני חושבת שבתגובות האחרונות "יורדים"עליה כאדם, מבטלים אותה ומזלזלים בה כאדם.. אני רוצה לומר לכם שאני לא שותפה לכך !!! אני מתנגדת לדיבורים האלו על קוראת קבועה ועל ביטולה כאדם.. יותר מזה.. כואב לי לראות שהופכים אותה ל"שעיר לעזאזל" בגלל שהיא העזה לכתוב את הפוסט ההוא.. לגיטימי בעיני שיש אנשים קוראים שקטים שמגיחים מפעם לפעם.. ייתכן מאוד שקוראת קבועה "ראתה" משהו וניסתה להזהיר אותנו בכדי שלא נפגע... ...כן.. גם אני הייתי שמחה לו היה בה את האומץ להישיר מבט ולדבר ישיר עם האנשים אותם היא חושבת שמופיעים כטרול.. אך מפה ועד לבטל אותה כאדם ולזלזל בה ....???? לי זה כואב.... במבי.
במבי מסכימה איתך בכל מילה כפי שכתבתי גם אני לקוראת היא חלק מהפורום הזה כבר שנים רבות. עדין בעיני לבחור לזרוק פצצה בעמימות ולא בישירות זאת התנהגות טרולית כשלעצמה . אבל אין כאן מקום להשמצות ולפגיעה אישית ואין לנו לשכוח שכל מי שכותב כאן או קורא כאן זקוק למקום הזה . בדרך זו או אחרת ויש לכולם מקום . שוב תודה במבי ....
אביב הי, אני יכולה להבין את הבהלה,כעס ורגשות לא פשוטים אחרים שעלו בעקבות הודעתה של קוראת קבועה.. גם בי עלו רגשות לא פשוטים וכתבתי לה ישירות.. אך מה שנעשה בימים האחרונים כלפיה מאוד כאב לי .. גם הרגשתי שזה לא הוגן כלפיה ואולי כלפי כולנו.. אני חושבת שכשאנחנו מבטלים מישהו כאדם פה בקבוצה,ראשית,אנחנו פוגעים בו וגם באוזה גם לא פייר,היות שזה מרגיש כמו הקבוצה כנגד פרט אחד ולקבוצה יש כוח חזק מאוד.. ועל הדרך אני חושבת שהפגיעה היא גם בקבוצה..אנחנו יוצרים חורים ברשת הביטחון שלנו.. היום זו קוראת קבועה,מחר אולי אני במבי אבוטל כאדם על ידי הקבוצה בגלל שאמרתי משהו שהבעיר אש.. וזהו לעכשיו.. חיבוק אביב.. ומרשים בעיני איך שאת לא מוותרת לעצמך ומוצאת על מה להודות.. וגם ה..רק להיום... :))
כרגע יקרה אני כמו גוש גבינה שעמד בשמש כל היום אבל החורים נשארו בו חורים חורים אז מעדיפה לא כל כך להגיב ..ובכל זאת בגלל שטרחת וכתבת ואני יודעת כמה לא פשוט לך לכתוב את מה שהיה לי להגיד לקוראת כבר אמרתי לה אישית , אני חושבת שזאת הדרך פנייה ישירה . אבל כמו שכתבתי לך ולמיקה וגם לקוראת מההתחלה ...יש לקוראת מקום מאוד גדול כאן . דווקא כקוראת קבועה כאן שבאה בגלוי וביושר ואומרת אני קוראת ואני עושה זאת שנים כאן ושוב מסכימה אתך , שהכל צריך ויכול להאמר כאן כל הקולות והגוונים השאלה איך ?? אישית ברגע שהבנתי שיכול להיות מצב שפגעתי בקוראת (בך קוראת ) לא רק שעצרתי את עצמי גם התנצלתי ומקווה שגם הצלחתי לשנות את הכיוון שלי ... ולגבי התודות , יש כל כך הרבה על מה להודות שצריכה להיות עיוורת ולפספס את זה . בגדול החיים שלי טובים אלי ... והעבר אך העבר .... חיבוק
הי במבי, בהמשך לדברייך - מכירה את הנטייה להתנפח בעצמנו, כיחיד או קבוצה 'מגובשת', ולראות איזה אוביקט אחר כשלילי ופסול לחלוטין, מוקא, מבוטל, מנודה, מוחרם. אני בכל אופן מנסה מאד לא לקחת את הצד הזה, אך מבינה מה מושך לשם. סוריקטה
הי במבי אחותי, מצטרפת לאודי. אמירה חשובה. מוזמנת לומר לי ישירות אם ראית בי משהו בהקשר זה או אחר ששווה לי לבחון מול עצמי. סוריקטה
הי.. את יודעת מתוקה ? לפעמים אני ממש מפנטזת שניפגש במציאות ממש.. אני חושבת שהיינו יכולות להיות ידידות נפש.. רוצה לומר לך סוריקטה שאני לא חושבת שמסתובב/ת פה טרול.. חושבת שאני מזהה פחות או יותר את הסגנון,התכנים והאיכויות שהאנשים מביאים לכאן.. אני חושבת שהאנשים שפה מביאים באמת את הפנים שבם על כל הכאב,כעס,עצב,לפעמים גם התרגשות ושמחה..אני חושבת שהאנשים מביאים את עצמם ללא כחל ושרק..באמת מדברים מדם ליבם.. אני חושבת שלא מעט מהמשתתפים פה פגועים לא מעט ..וזה בא לידי ביטוי באופנים שונים.. ישנם אנשים פה עם פיצולים גדולים יותר או פחות אך כולם לדעתי משתמשים באופן קבוע רק בניק שלהם מה שמאפשר לראות כל אחד פה על הפיצולים והמורכבויות השונות.. יכולה לומר לך סוריקטה שגם אני מאוד פגועה רגשית ובין יתר המקומות שזה בא לידי ביטוי זה כשאמא צביה או אודי יוצאים לחופשה.. אני משתגעת.. מרגישה שהם נעלמו.. שאין יותר עולם..שאין לי רצפה.. העולם כזה פוער לוע ענק ועוד מעט יבלע הכל ולא יהיה כלום.. למעשה כל דבר שלא בשגרה מפחיד אותי מוות.. אתמול ,הדיבורים של טראמפ ואחר כך של צהל לפתוח מקלטים ברמת הגולן.. כל כך פחדתי ..אין לך מושג עד כמה.. אפילו פחדתי להתקלח אתמול בלילה.. פחדתי שאולי באמצע המקלחת תשמע אזעקה עולה ויורדת בכל המדינה ואני בזמן הזה אהיה ללא בגדים ,במקלחת,עם סבון בעיניים ובכל הגוף.. כך שלא אוכל אפילו לראות.. בחרתי שלא להתקלח בלילה אלא הבוקר כשהשמש האירה כבר.. אגב, תגידי סוריקטה וגם אביב.. אתן לא ישנות בלילה ? קמות בחמש בבוקר ? מה זה ? אתן מעירות את השמש ? :) אז סוריקטה.. רוצה לומר לך שאני חושבת שאת ואביב וחטולית וקהלת ומיקה וקוראת קבועה וכולם פה מדברים את עצמם ואין פה טרול... לגבייך סוריקטה אהובה, רוצה לומר לך שגם אני רואה שינוי מאוד מאוד גדול אצלך.. אולי משהו בביטחון העצמי שבך, האמונה בעצמך וההפנמה שאת באמת מאוד מאוד מיוחדת.. ואיך זה בא לידי ביטוי ? רואה את זה גם פה בפורום.. אם פעם הבאת את עצמך בתפקיד "המטפלת" העוזרת,מסייעת לאחרים.. כשכאילו הפגנת שאת חזקה,מסתדרת לבד.. כאילו"הכל בסדר" "אין לך צרכים" .. היום אני שומעת ו"רואה" אותך כאדם שלם יותר.. מביאה גם את החלקים המטפלים,הרואים למרחק ולעומק מביאה גם את סוריקטה החכמה,המוכשרת היודעת הנותנת אך גם את סוריקטה שצריכה,זקוקה, מרגישה חלשה, בעיני סוריקטה, את מאפשרת היום לראות אותך על כוליותך..ואולי לתחושת הביטחון ,האמונה בעצמך וההפמה שאת כל כך מיוחדת יש השפעה על כך.. גם בחיים החיצוניים.. למשל בעבודה..עמדת על שלך.. לדעתי ,המקור לשינוי - זהה... וזהו לעכשיו.. שלך, במבי. .
הי במבי, כתבת ממש יפה. כרגע לא נראה לי שמישהו משתמש כאן בכמה כינויים, וגם לא בזמן האחרון. מהזכור לי בעבר בפורומים - מצב 'טרולי' הוא מצב שלעתים מערער קשרים בין דמויות דומיננטיות בפורום, או, לחלופין, מוביל כמה מהקבועים לשוחח בנפרד מחוץ לקבוצה (מייל, או אפילו להיפגש במציאות). זה מה שהרגשתי בניחוחות והיה כיוון מחשבתי. לפני שנים היה אדם אחד, רק אחד, וברור היה מי הוא גם בשמו האמיתי אמיתי (חשפו את פרטיו). וכן, אני מתעוררת לפני השמש. גם בקיץ. סוריקטה
הי שוב במבוש, מסכימה שבעבר הייתי יותר בקטע של משחקת אותה אומניפוטנטית סטייל אנורקסיה, והיום מרשה לעצמי להיעזר ולקלוט מבחוץ. סוריקטה
במבי ...הלילה שלי מתחיל אחרי חצות ונגמר בחמש כשמתפנקת בחמש וחצי בשש אני כבר בעבודה הראשונה 😊 לכן אני מודה על מה שישנה תמיד......היום פורשת מוקדם למשל ...
בוקר במבי אחותי, מאד מושך אותי, כבר זמן לא מבוטל לחשוב על התפקידים של הנפשות כאן בקבוצה. אודי, נדמה לי, אמרת, שיש כל מיני כלים בתזמורת ואהבתי. מי שרוצה - אשמח ממש לשיתוף בנושא. סוריקטה המתקשרת
סוריקטה.. :) .. כן... ישנם כלים שונים שיוצרים את התזמורת שאודי מנצח בגדול ,במסירות ומחויבות עמוקה שמרגשת ומעוררת השתהות... מה התפקיד של כל פרט בתזמורת ?... ... אממ... אולי תעזרי לי בכך ??... :)) אולי רק אומר לך סוריקטה שלדעתי את מחזיקה בתפקיד רגשי מאוד משמעותי בקבוצה.. לדעתי,למילים שלך השפעה חזקה על הקבוצה.. את אולי נושאת בתפקיד מנהיגותי.. מעניין.. מוצאת את עצמי קצת מפחדת..ממה ??? אההה.... אומר לך משהו שאני אולי מזהה אצלך... אם זה לא מתאים לך .. בבקשה, זרקי לפח !!!!! בקשר לתפקיד הקבוצתי אני מקווה שאיכשהו הייתי ברורה... אבל אני מזהה אצלך משהו בקשר לאודי... תהליך מעניין... בהתחלה ..לפני שנים..אם אני זוכרת נכון.. את נכנסת ורק הגבת לאנשים... לא פתחת הודעות בנפרד וגם לא פנית לאודי... ואם פנית אליו זה היה באופן עקיף דרך תגובות לאנשים פה... היום סוריקטה את פונה ישירות לאודי,מדברת אתו ישיר .. ו..... אולי אולי את גם באיזשהו קשר של העברה סימביוטית עם אודי.... ... אני שמה לב שלא מעט פעמים את מצטרפת לאמירות של אודי..כמו למשל : "מצטרפת לאודי. אמירה חשובה." שהגבת לי... ... מעניין אם הקשר שלך לרופא הנפש דומה... ואולי אני טועה.... ואולי גם את וכולכם תביעו דעתכם לגבי התפקידים השונים שלנו בקבוצה ...??? ומה התפקיד שלי פה בקבוצה.. ?? במבי.
היי במבי אני עדיין חדשה כאן עדיין לא...... מי יודע אולי ההמשך תודה לך חטולית
אודי יקר, הסערה גדולה ואין לה מילים, רק תחושות קשות. מרגישה שאני מתפוגגת לתוך עצמי. תודה לכל מי שדרשה בשלומי וסליחה שאיני מוצאת מילים להיות איתכן בקושי ובכאב. שירה
בואי בלי הרבה מילים עם מה שיש אפילו אחת או שתיים לאט לאט יבואו יותר אתך בכל הלב
הי שירה, אני מנסה להביא את עצמי לכאן לאחרונה דווקא ברגעים שאינם קושי וכאב. לא פשוט להתחבר לזה. אולי זה זר, אולי מעורר קנאה. אבל אולי אפשר להיות כאן גם בשביל רגעי תקווה ורווחה וחמלה? מחבקת, סוריקטה
קצת נדחפת....כמו תמיד:) אבל את יודעת , זה נראה כאילו מאוד קל להתחבר לכאב לי אישית זה ההודעות שהכי קשה לי לתת להם מקום גם אם נראה שלא ? לצערי את רגעי החוזק קצת קשה יותר להביא לכאן לא בגלל שקשה לכתוב אותם כי אם בגלל שהם חושפים . את החיים היום ....וקל יותר לזהות בהם אותנו ..אבל בעיני חוץ מהקטע שיגלו אותי הם הכי קלים לכתיבה . אבל רגעי כאב מחוברים לכאב ....וואוו כמה קשה לכתוב ....ועוד יותר רגעי תקווה בתוך הכאב...אוףףףףזה הגם וגם ....
שירה.. אין לי מילים חכמות לומר לך.. רק רוצה שתדעי שאני ממש אוהבת אותך... יש בך משהו מאוד מיוחד, עדין ואצילי.... ואת רואה את העננים האפורים שבשמים שירה ? ומפעם לפעם השמים הכחולים מבליחים ואז גם שומעים את ציוץ הציפורים... וחוצמזה אם את רוצה אז תהיי פה סתם בלי להגיד אפילו מילה שלך, במבי.
אתם לא יודעים מה זה... הי כולם, אחרי חודשים ארוכים יש רגעי תיאבון. והכנתי לי סלט מעגבניות ואבוקדו וזיתים ואגוזים. רווחה. סוריקטה
רק בריאות מתוקה רק בריאות שימחת אותי חטולית
תיאבון רק לכמה שעות. ואפילו גם בישלתי לי (שזה וואו, כי יש לי קושי עצום בנקודה הזאת). אבל גם משהו. מזכיר לי שאחרי שנתיים של טיפול הרגשתי לשביב שנייה חיבור. כזה קצר. וכל זה אחרי הוצאה כספית נכבדת מאד. ואמרתי שזה היה שווה את זה. אז. רגע אחד קטן. איך שהנפש שלי בקושי עמדה ברגעונצ'יק של חיבור... זוכרת. סוריקטה
אז למה דווקא אני רוצה לברוח? בטח תחזיר לי את השאלה...אולי אולי קשור לנראות ו...אני במצב כזה שממש לא אופייני לי שאין לי מילים :( וגם לא ממש יכולה לכתוב לאחרים, סליחה כלם. ואתה נשמט לי פתאום (ברור הרגשה שלי)
מיכלי מתוקה לכולנו יש מצבים שאין לנו מילים תקופה לא קלה עברת קחי לך את הזמן..... מתי שירגיש לך נכון כמו שאמרת יש לאן לחזור תמיד כאן זה הבית של כולנו אם עכשיו נוח לך לברוח מכל סיבה גם זה בסדר הבית מחכה לך תמיד כשתהי מוכנה חיבוק חטולית
כבר עברו כמה שנים מאז הפעם האחרונה שהייתי במצב סטרס בלתי נשלט....עברו 6 שנים מאז שבעלה נפטר ולטומטומי קיוויתי שמעכשיו כבר לא יהיו עוד טריגרים.......ואז בא האיחשפוז שלה וכל השאר....היא מעולם לא הפסיקה לדבר עליו בכל הזדמנות , להזכיר אותו...שעשה ככה,...וככה.....ועוד יותר מאז שחזרה לעצמה.....אמרתי לה כמה פעמים באופן מפורש שזה מפריע לי, מציק לי , עושה לי ממש רעעע ועכשיו הוא שוב הופיע הפצע, שתמיד מופיע אחרי.....אחריו כואב , אדום,.....והתחיל להתנפח מחדש הכאבים שבאים איתו איומים עד שזה מבשיל ומתפוצץ בנתיים גם אני מתפוצצת שוב יקח זמן עד שזה יעבור.....שיחלים רק אני לא מחלימה בכלל לא חשוב לה מה אני אומרת וכמה אני מדגישה לה שתפסיק שזה מפריע וכואב אמרה לי בפרוש שככה היא מעדיפה לזכור אותו... שזה מה שנשאר לה ממנו... ומה איתי....???? אני קיימת כנראה רק לצרכים שלה כלום לא השתנה ולא הולך להשתנות לצערי הרב למה אני זו שתמיד צריכה להתאים אץ עצמי לתנאים שלה.....כי אחי לא נמצא ואין על משהו אחר ליפול זה יושב עלי כמו הפצע שמתמלא ועומדת להתפוצץ אחרי שהשבת עברה שוב ריצות איתה ובשבילה. לא ישנתי כבר שני לילות עייפתי בחיי, מאוד חברה טובה הפנתה אותי למתנדבי ניצולי שואה לקבל מהם תמיכה, אבל גם זה לוקח הליכים וזמן...... סבלנות,,,,,סבלנות.....סבלנות שיהיה לכולם שבוע טוסט ÷=))) חטולית
חתולית יקרה מאוד מבינה שקשה.. אין לי הרבה מילים כרגע- סליחה חברתך, ינשוף(ים)
חטולית יקרה בבקשה תורידי קצת הילוך .... אני יודעת את תגידי שאי אפשר תמיד אפשר .... לפעמים תחשבי שאת בחו"ל תחשבי גם עלייך מחבקת ....ובנתיים בואי לכאן ותוציאי קיטור .... חיבוק עוטף ..איתך
תודה לכם אבל לצערי לא מתאפשר כשאין עוד מישהו לחלוק את העומס תודה חטולית
ההתמזגות הזאת היא עם החלק הדיכאוני .לכן אני מרגישה כל כך בדאון ...אבל לפני שנתיים אפילו לא היה לי האומץ לתת לה להגיע לכאן בכתיבה ..אחר כך לאט לאט היו פעמים של כתיבה נפרדת אבל כאן.. אחר כך ראיתי יותר מיזוג בכתיבה... ועכשיו אמנם קשה לי ועצוב לי להגיד אבל זאת אני הדיכאונית שחיה בעבר וזוכרת כל דבר שקרה ...אמנם מכחישה עדין שזה שלי ...אבל הרבה הרבה פחות .... וזה הרבה יותר מחלחל .. ועוד צעד מחכה לי השבוע ..לפני כמה שנים אודי נתת לי יד ושיר בצעד הראשון ...עכשיו נושמת לפני הצעד השני .. מקווה כל כך שאצליח ...תחזיקו לי אצבעות בבקשה..
אביב יקרה לא קל להכיר את בחלקים הפחות נעימים ועוד יותר להשתייך אותם אלינו את עושה עבודה כל כך טובה מאמינה בך אוהבת, ינשוף
הי אביב, התפתחות. התחזקות. השגת יעדים ואבני דרך. נחזיק אצבעות. סוריקטה ובעלי החיים
בצעדים מדודים את הולכת ומתקדמת נשמע קשה מאוד גם להשלים עם ...... אבל את אמיצה מאוד אמיצה והגעת עד הלום בזכות,,,,,בזכותך עם כל המלחמות וכל המאמצים שלך ריגשת אותי כל כך מעריצה את הכוח הלוחמני שלך יפה. שלי, יודעת שיגעת והצלחת ..... ובנחלט מגיע לך להצליח גם בצעד הבא , מאמינה בך , גאה בך בדרך שעשית המון הצלחה בשלב הבא...... את חזקה ויכולה.... שולחת לך כוחות הנפש להתמודד עם מה שיבוא תמיד איתך ולא משנה מה חטולית
תודה לכולם על המילים התומכות אקח איתי את מילותיכם והעידוד למסוכה הבאה ...בזכותכם מאמינה שאני יכולה ... תודה
היי אודי אליכן.ם התקבלתי לעבודה וכבר התחלתי. הכל קרה מאוד מהר. המנהל פחות התעקש על המדריכות הוא מכיר באופן אישי מנהלת שלי לשעבר לשעבר שממליצה עליי טוב. התרגשות הבטן מתהפכת לי. אני עובדת בתחום האהוב עליי ומוכר לי- בריאות הנפש. לנשום הילה, תנסי לנשום. אני עוטפת את עצמי טוב עם המטפל שלי 4 פעמים בשבוע. נתפלל שזה יצליח לי מבחינת הזמנים. אני יודעת שזה משמח מאוד וזה חלום חיי. משהו בי נלחם בזה כמו שדים שבאים מהרוח. אני הילה ואני עובדת סוציאלית. הלוואי- אני מתפללת מקוה ומבקשת שהדפוסים הישנים יהיו מדוברים בלבד, הפעם אני לא אתן לכם לחבל- זה ברור??? ובנימה אופטימית זו- לילה/בוקר טוב. הילה
הילה יקרה טוב לשמוע על ההתפתחויות משמחות.. מאמינה בך ינשוף
הילה, איזה תותחית שאת :)
הילה מתוקה גאה בך .. ידעתי שתצליחי. וגם אני מאוד אוהבת את העבודה בבריאות הנפש מבינה אותך מאוד.
הי הילה, תתחדשי! פרפרים בבטן - הגיוני להתחלות חדשות. זה בסדר לגלות במה את אלופה, וזה גם בסדר לגלות במה את פחות טובה. בהצלחה! סוריקטה
היי הילוש בשורות טובות אמרתי לך שאני מאמינה בך עשית את השינוי..... עכשיו תוכלי להנות מהתוצאות כל הכבוד לעובדת הסוציאלית החדשה מגיע לך שיתגשמו לך החלומות שלך מאושרת בשבילך חיבוק גדול ממני בהצלחה בדרכך החדשה חטולית
שבוע טוב לכם. בפגישה היום היא העירה לי על הדרך שלי לומר תודה, הסיקה מזה שאני יוצר מניפולציה כדי לקבל ממנה יותר, לא יודע מה. למה היא לא מבינה שלפעמים יש אנשים שפשוט אומרים תודה מהלב? כאלו שבאמת מודים על מה שיש.. כשאת החידה שאיתה אפשר לפתוח את הכל ולדבר, את כמו מים צוננים ביום חמסין לאדם במדבר. מודה על כל טיפה, מכל הלב. בקיצור לפי מה שהבנתי ממנה, להפסיק לומר תודה אמיתית מהלב. היא טוענת שאני נתלה בדברים הקטנים כי הם נראים לי בתור האחד המושיע.. יכול להיות?! כדאי שאהיה קריר?!?! 🤔 לא מבין...
הי קהלת וואוו .. אתה יודע יש הרבה במה שאמרה לך ... ברור שלא להפסיק להגיד תודה אבל ,הייתי מפתחת את זה איתה לא ממקום של עלבון כי אם ממקום של אותה תודה . הערה כזו זה סוג של מתנה ,להבין מאיפה אני מגיב . תודה וסליחה יכולות להגיע מהמון מקומות ממקום של ריצוי ואשמה ממקום של תיראו אותי אני בסדר ועוד.... שוב מציעה כנס בדלת הזו בגדול דברו על זה ... מניחה שגם יעלו כעסים .... ולא זה לא אומר להפסיק להודות מהלב זה רק לכוון את הצליל למקום נקי יותר ...
הי קוהלת, אפשר להבין מדוע זה נשמע כך. כן, יש אנשים שבאמת מרגישים את התודה מהלב, ואין להתווכח עם רגשות, אך יש אצלם משהו במה שאמרה המטפלת, זה מעין 'תודה-עוד'. אין לי מושג אם כך זה אצלך, בכל אופן, קח בחשבון, שמה שאומרת המטפלת היא השערה והצעה לבחינת הדברים. ייתכן שיש מעט צדק בדבריה ואותו צריך לבחון. אתה מוזמן לחלוק עליה ולשתף אותה בכך שאינך מסכים. מאידך, אם תגובתך לאמירה שלה מאד הודפת - ייתכן שזה רמז לאיזו נכונות בראייה של המטפלת. תקשיב לה, תסכים או לא, שתף, ותקשיב גם לעצמך. יכולה להיות כאן אמת חלקית, וזו יכולה גם להיות טעות. הרעיון הכללי - להשתדל לא להתייחס לדבריי המטפלים באופן נחרץ. להערכתי כוונתם להית צנועים בין כה וכה. התחבר גם אל החלקים הצנועים והגמישים שבך. זה יפה. סוריקטה
הי קוהלת יקירי, ה'תודה-עוד' הזה - ייתכן שחבויה בו חרדת נטישה. דברו על כך. חתיכת נושא. סוריקטה
קוהלת יקר באמת שלא מבינה את התגובה שלה מה אכפת לה שזה בא מ..... יש אנשים שבכלל לא יודעים להודות גם אם יתנו להם עולם ומלואו אם זה פוגע בך תגיד שלום אפילו בלי להסתכל עליה ותלך..... ואת כל הלב הנדיב שלך תשאיר לאנשים שכן יודעים להעריך אותך זו דעתי הצנועה אם לא מתאים לך.....זרוק לפח.... %=))) חטולית
קוהלת איש יקר כשאמרתי לך להגיד שלום בלי להסתכל .....התכוונתי שתהיה פחות חם בתגובה שלך לצערי מכירה את המקום הזה חוויתי אותו עם המטפלת הראשונה שלי...... הייתי אסירת תודה על זה שמשהו עושה משהו למעני ואני לא צריכה " לשלם " עבור זה..... ודיברנו את השלום....שלי במשך 4 פגישות....... לא נשארו לי זכרונות טובים מהענין לכן כתבתי את מה שכתבתי , זה זרק אותי למקום שלי ולא שלך אבל חכמות ממני כבר כתבו לך לדבר עם המטפלת , אז כנראה שזה באמת מה שעדיף לך לעשות בהצלחה חטולית
היי אודי, המון קרה מאז שהפסקתי לכתוב פה. קצת חוששת לפרט כדי לא לאבד מן האנונימיות שלי. התקדמתי מבחינה מקצועית, ואני עדיין בטיפול. הטיפול שרד המון טלטלות. שרד גם ניסיון אובדני שכשל. הילה - התרגשתי מאד לראות אותך כאן. גם נעמה ביקרה אותנו אבל זה היה די ממזמן.... אני חושבת עליה המון. היה בה משהו "שנגע" בי. וקשה לגעת בי. חלמתי על מילי שלשום. היא הושיטה יד לעברי, ואז שנייה לפני שאחזתי בידה, היד נשמטה. שמטתי אותה. התעוררתי עם תחושה קשה של אשמה. גם חנה לא כתבה פה די הרבה זמן... לא יודעת מה אני מנסה לומר... אודי, אולי אתה יודע? נטע.
היי נטע. *ניסיון אובדני- אני מצטערת לשמוע. מצטערת שסובלת כך. טוב שכתבת. נכון כשאני חושבת על זה חנה לא כאן. לגביי מילי זה פצע שאני לא יודעת עד היום כמה הוא השפיע עליי. המרחב הזה על מילותיו וחסרונותיו. מילי באמת נשמטה כמו בחלום. אני מושיטה לך יד, אני אחזי אותה. הילה
נטע ...איזה יופי שבאת עצוב לקרוא שניסית הכי שמחה שלא הצלחת גאה בך על ההתקדמויות .... תישארי קצת ?? כמה שנכון לך ...
הי נטע, ברוכה השבה. נחמדי שחוזרים לכאן. גם אם לומר אני כאן. ואנחנו, אנחנו פורשים כפיים ברוך ועדינות. כל הכבוד על ההתקדמויות. עצוב לשמוע על הניסיון. פנינו לעתיד. נקווה. סוריקטה
נשמע שאת מתגעגעת...... לחברות, למקום טוב שנכנסת חטולית
יש מחקר בביה"ח סורוסקי על הקשר בין סרטן המעי הגס לנפש אשמח לקבל פרטים
שלום, כדאי להתקשר למחלקה האונקולוגית שם, בטח ידעו לכוון (או לחפש באתר של בית החולים). אודי
אתמול הייתה לי שיחה עם חברה טובה על האנשים הטובים שסביביינו ועל הטוב הזה שאנחנו מקבלות והוא לא מובן מאליו...אחרי כל הרע שלמדנו לראות ברור שאתה אחד האנשים שאני מאוד מאוד מוקירה ומעריכה ושהם מהאנשים הטובים האלה שסביבי אבל אודי רוצה לספר לך משהו , אבל חוששת שאולי זה כניסה למקום שהוא פרטי ואישי ואולי חציית גבול ...אז אם טעיתי אל תעלה את ההודעה הזו .. אני רוצה להגיד לך שבכל פעם שאתה נכנס המון פעמים במשך היום. בכל לילה שאתה נכנס בשעות מטורפות אני חושבת על האנשים שסביבך שמאפשרים לך את זה ..כל כך הרבה שנים כל כך הרבה זמן .. ואני רוצה שתגיד להם תודה בשמי , לאלו שלימדו אותך להיות איש טוב כזה ולאלו שמאפשרים לך להיות כזה .... אתה פשוט ....איש טוב כל כך אז רק להגיד לך תודה כי זה המעט שאני יכולה לעשות על כל המילים והשירים והאחיזות שאתה משאיר לי כאן והם תמרורים של שפיות בדרך.... תודה , וחיבוק מכל הלב אביב (שלא חותמת כי פוחדת שלא תהייה היא ותחתום בטעות את שמה , אבל הפעם אני רוצה )
אביב אודי וכולם כל כך ברור! אני מקנא שאת יודעת להתבטא כלכך טוב. היה חוסך לי המון עוגמת נפש. מול אנשים אחרים. תודה לכולם ובמיוחד כאן, לך אביב. תודה שאיפשרת לי להתחבר למילים האלו שלא ידעו לצאת. קוהלת
את מקסימה ונהדרת אולי לא כל מי....מבאי הפורום מסוגלים לכתוב .....ואפילו רק חושבים כמוך ייצאת גדולה...כמו שופר ....פה לכולם תודה לך יפה שלי חטולית
רק להיום אנסה להסתכל באור חיובי יותר על חיי רק להיות אמנע ממה שלא טוב ולא בריא עבורי רק להיום אתן להם עוד זמן בהייה וחיבוק מגיע להם רק להיום אהייה ביקורתית ושיפוטית פחות רק להיום אנסה להיות יותר קלילה וספונטנית רק להיום אקשיב, אקשיב , אקשיב.....
רק להיום אנסה לחזור לאכול רגיל, אחרי שבימים האחרונים זללתי לי קצת עוגות וגלידות, כי אמרו לי שירדתי מידי במשקל (אוביקטיבית זה נכון). סוריקטה
רק להיום אנסה להרגע רק להיום אחשוב חיובי יותר רק להיום אנשום אנשום אנשום לפני שאקפוץ רק להיום אקשיב לכל מה שמופנה אלי רק להיום אשמח במה שיש לעולם הזה לתת לי
רק להיום חסר לי אוויר רק להיום אשתדל להיות יותר סבלנית רק להיום מתפללת לרפואה שלמה של כלתי שנמצאת בטיפול אחרי ניתוח להוצאת סרטן רק להיום אשמח בברד שירד ולא בדרום ספרד אלה ממש כאן על הראש שלי והצחיק אותי חטולית
תודה שקמתי תודה שעוד יש לי כוחות לעשות את מה שאני עושה למרות שבכל פעם מחדש אני שואלת את עצמי עד מתי וכמה תודה על אנשים טובים סביבי תודה שאני מנסה להחזיר לעולם קצת מהטוב שהוא נותן לי תודה שאני רואה את הטוב סביבי תודה לחיים תודה על מי שאני על המורכבות שלי תודה גם לאלה שעדין חיים בעבר אמנם הם גורמים לי לחיות שם אבל בקטנה תודה להם שהם מחזיקים בגבורה במה שהם מחזיקים תודה לנפש החכמה שלי בזכותה הצלחתי לחיות גם עם בצורה שורדת ועדין אני חיה ובועטת תודה על המקום הזה תודה לך אודי על הכל
תודה שחוזר לי התיאבון לפעמים, אם כי, עדיין לא ממש מפתים אותי מאכלים. תודה שהתסמינים שסחבתי חודשים שככו. הסיפור שלי בחוץ, ואני קצת מתאכזבת מהתגובות הרדודות יחסית, אבל תודה שיכולתי לספר אותו ולהמשיך לחיות עם זה. תודה, שגם אם לא מספיק, הצלחתי מעט לנוח יחסית. תודה שאני מרגישה יותר (תוצאה של הפסקת תרופות), אם כי זה גם מפחיד. סוריקטה
תודה שיש את המקום הזה בבוקר עבורי. כך מתאפשר לי להתחבר ולשפר מצברוח. ולא רציתי לקלקל את העץ האישי שלך, אביב, מול אודי - בכל אופן - אני עובדת כעת עם הורים שעיסוקם הוא כזה, בו רוב הזמן הם לבד (פסיכולוג, למשל - כן - רוב הזמן בטכני לבד מול מטופלים בקליניקה שלו). ההורים (שלכל אחד עבודה משלו ועולם פרטי משלו) מאפשרים את המרחב האישי זה לזה (נהדר, אגב), כך גם בזוגיות המופלאה של המטפל שלי, ויש גם המון אהבה וביחד ושיתוף. מן הסתם גם ילדים. אני נפעמת. נכון יפה? תודה לקשרים המאפשרים לבד וביחד. גמישי גבולות בריאים. יש משהו כזה גם בפורום, כך אני מרגישה. אוהבת, סוריקטה
אהובה את אף פעם לא מקלקלת לי את העץ ובטח לא בעץ כזה ....את הכי מוזמנת בעולם לצרף את מילותייך היפות לשם . חיבוק אוהב
תודה על בוקר תודה על הדברים הקטנים תודה על חשיבה חיובית הבוקר אחרי שהאוטומט ראה הכל שחור תודה על מוזיקה ושירים תודה על הבנות תודה עליכם כולכם שאתם כאן
תודה על אביבוש שמחזיקה אותי שפויה תודה על אנשים נפלאים שכאן תודה על הברד...... תודה על שאודי לא מאכזב תודה על שהראש עוד עובד חטולית
שלום לכולם, ירדתי סופית מהתרופות. נקווה לטוב. המעטה מרגיש שהוסר מעט. לילה טוב. נקווה. וחתולה שלי, אנא החזיקי מעמד. שלכם, סוריקטה
שמחה לקרוא אותך איזה נפלא שיהיה שבוע נהדר שבוע של שפיות ועשייה...
נפלא סוריקטה בשורות ממש טובות והחלמה מהיאה לחתולה שלך עם הטיפול המסור שלך אין לה ברירה אלה רק להחלים :-))) חטולית
סוריקיטה יקרה- שבוע טוב יקרה טוב לשמוע.. תשמרי עלייך ינשוף(ים)
האם ניתן לאבחן בשלבי ההריון הראשונים מחלת סיכזופרניה עם מאניה דיפרסיה בעובר?
הי חטולית פספסתי איכשהו את ההודעה של קוראת קבועה שכתבה כאן ועכשיו חזרתי אחורה כדי לקרוא את התגובות של כולכן רוצה להגיד לך חטולית שבעיניי את ממש לא חתול, את יותר נמר כי את באה לכאן ואת מביאה את עצמך, ויש לך קול וסגנון וייחודיות ואי אפשר לטעות בך ולא התכוונתי כלל בקטע תוקפני, בסדר? הממ, אולי נמר צמחוני? אבל עם כוח ועוצמה ונוכחות! ולדעתי לכתוב הודעה כזו כמו שנכתבה לך (אולי?) זה בהחלט לצאת חתול , גור חתולים קטנטן ומפוחד שמתבונן סביב ואז לרגע מבליח את עצמו. וזו הדרך שלו להביא את עצמו לכאן. וסוריקטה, הממ היא בכלל ינשוף :) אהה, ואני מיקה מאוס העכבר , אם תהיית...
מיקה. נראה לי שאמרת כל מה שרובנו אם לא כולנו היינו רוצים לומר ולא הצלחנו או לא הספקנו... כל מילה בסלע.
אחרי שקראתי את התגובות בפוסט המעצבן ההוא, הבנתי כמה הפורום הזה חזק. איזה אחדות והבנה של האחר. טוב שיש עם מי להתייעץ.. אתם אנשים נפלאים! נשמות טובות. מעניין שרק מי שנפגע, יודע להיות טוב כלפי האחר ולא לפגוע שוב. (חומר למחשבה קוראת יקרה, אולי חפשי לשחק במגרש אחר. Fxp וכל השאר.) חיבוק 😄
עולם החי אהוב עליי, אהוב מאד. הידעת שהצלנו גוזל של עוף יום דורס בסופ"ש? מרגש. ובכלל, יש גם אנשים ששמם האמיתי הוא שם של בעל חיים. אני פחות בעד לעג. מחבקת, סוריקטה (לו יכולתי הייתי אי שם באפריקה מצילה בעלי חיים וגם אנשים. אז לא, אבל פה כן, בקטנה)
היי מיקה מתוקה אני יודעת שאת בכלל לא תוקפנית להפך .... תודה על המילים החמות שלך חיממת לי את הלב %-))) לצערי לפעמים חייבת לשלוף המון תודה לך כייפית חטולית
הי חטולית, אני תוקפנית נורא לצערי. יש בי צדדים מאוד רומסים ולא מכבדים את האחר. התכוונתי שאת לא תוקפנית.
רגועה ונינוחה בלי טריגרים בלי כאבים בלי הצפות רק שקט ומנוחה משהו רוצה כוס שוקו....... זה משקה האלים. ( לא שלי....נלקח ממקום אחר ) רק הזכיר לי חיוך... ÷)) שבת מבורכת לכולם חטולית
שוקו עם מרשמלו המון מתוק לשבוע נפלא תודה אהובה
הי חטולית, שולחת לך חיבוק, נהנית מהניחוחות המופלאים הנובעים ממעונך. כמה טוב. אני אצטרף לתה ירוק או אכינצאה. חליטה ללא תוספות. סוריקטה
שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת סוף השבוע. נוחו היטב ואספו כוחות. נשוב וניפגש בראשון. שמרו על עצמכם, אודי
היי אודי מה שלו שלומך גם אתה תנוח ותאגור כוחות בסופש כמו שאתה כותב לכולנו כאן ליל מנוחה חטולית
היי אודי מה שלומך? היום הייתי בפגישה באתי מבולבלת מאוד. שכבתי על הספה ושתקתי, זה היה שתיקה כואבת. סיפרתי לו שיש הרבה בלגן בגדים מפוזרים חוסר סדר. אמר שהוא חושב שזה דברים בתת מודע שלא מדוברים. לאט לאט ניסיתי לתת מילים.... לתרגם את הנפש לגוף, ולהיפך. דיברנו על ההתפרקות על התחושות על הפחד לאבד על ההרס העצמי. דיברנו עוד על הילדים. היה נעים שם קצת כאב אבל לא נורא. הרגשתי שהוא איתי שהוא מקשיב באמת. הוא מדבר הרבה על זוגיות לאחרונה לי עדיין קשה לחשוב על זה... אני יודעת שהוא רוצה בטובתי וזה עדיין קשה לי לתת אמון, להיות בקשר. אינטימיות מפחידה אותי ופחד להיבלע. אודי, אני זקוקה לו וזה מפחיד אותי כל כך. וגם כואב. הפעם אני לא בורחת גם לא בתוכי. נפגשים גם מחר. אודי תודה שאתה כאן. הילה
הי הילה, מדהימה, בעיניי, גם האמירה על הבלגן החיצוני. זה מאד מדבר אליי, כי מקום מסוים שהכרתי (לא ביתי שלי ולא בית שגדלתי בו) - לא ראיתי עמוס ומבולגן כדוגמתו. תודה שכתבת, סוריקטה
ראיתי רק עכשיו את התגובה שלך מכאן ... https://www.doctors.co.il/forum-6/message-1133146/ אהובה ,זה כל כך למטה שאף אחד לא רואה ... שולחת לך חיבוק ענק ענק זאת אחת הסיבות שמזכירה לך שוב ושוב ושוב לשמור עלייך והרבה עלייך כי אף אחד לא יוכל לשמור עלייך..... אוהבת אותך מליונים 😍😍😍😍
אני מאוד משתדלת אבל מצד שני גם רוצה לשתף התכוונתי להכנס ולכתוב לכולם.......!!!!! אם משהי מנסה להכניס כאוס לפורום פשוט לא לאפשר לה למי שלא כותבת ולא משתפת ונמצאת כאן רק כדי להעביר ביקורת .....לתקוע מילים מכוערות ועקיצות אני לא מתייחסת אליה ולא עונה לה. בכללללל לאף אחד אין זכות לפגוע באף אחד לא לשם כך נמצא כאן הפורום!!! אין תמיכה אין שיתוף כך אני מרגישה שכל אחת/ד יעשה מה שהכי נכון לעצמו אל תתנו שיגרשו אותכן מהבית שלכן בהמון אהבה חטולית
הי לשתיכן - חטולית ואביב, תודה אביב, כן, גמני פספסתי את ההודעה של חטולית (אבל אודי לא - והעלה אותה), ואת, אביב, טרחת והקפצת. מצטערת לשמוע, חטולית. קשה מאד. מאד מאד. ולוואי ותהיי מוקפת בנכדייך האהובים שיחממו את ליבך וירככו. סוריקטה
תודה סוריקטה אני בפרוש לא מתכוונת שוב לענות להודעות כאלה כמו שכתבה קוראת בכלל לא מענין אותי לתת להודעות כאלה במה.....התעלמות מוחלטת אולי כך לא ניתקל שוב בפרובוקציה כמו זו שרק נועדה ליצור תסיסה לשם תסיסה...... חוסר אחריות משווע שלא חושב על הנפשות העדינות הפועלות כאן מתוך אמון מוחלט שזה מקום מקלט.....מקום מוגן לא יכולה לסלוח, חוצפה בלתי אפשרית חטולית
אודי וכולכם הי, מאחלת לכם שבת נעימה ומלטפת.. שלכם, במבי.
הי במבי אחותי, כולי תקווה. גם עבור היצורה שלי שעדיין באשפוז ותזדקק לטיפול מתמשך שאין לדעת אם תצא מזה. אני רוצה להאמין. וגם שזו לא תהיה יותר מידי התאבדות כלכלית עבורי. סוריקטה
תודה במבי שתהיה גמלך שבת שקטה ונעימה חיבוק חטולית
שבת שלום גם לך במבי יקרה
במבי שבת שקטה לך. הילה
ועוד משהו לבמבי החכמה ולכולם - סופשבוע. קחו מנוחה מהאיטרנט. נשוב לכאן בראשון. לילה טוב, לילה טוב למוח שלי. Bye סוריקטה
אחרי שנים של שינה לא בריאה, ללא חלומות. חלמתי. בחלום, רואה את עצמי הולך אחרי רב מתעלל בסימטא שמזכירה את מאה שערים.. לא יודע לאן, הרגשתי פחד. תוך כדי הליכה שמתי לב שהבן הקטן שלי נמצא בחנות בסמטה חשוכה מתחנן למוכרת /גננת (?!) למשהו.. הייתי חייב להמשיך ללכת בפקודה של הרב. אחרי כמה שניות התעשתתי וחזרתי בריצה לבן הקטן שלי, החנות כבר היתה סגורה והוא עומד בחוץ ומתחנן בפחד לגננת שתיקח אותו, תוך כדי היא ממהרת ונעלמת והוא רץ אחריה לשוא. אני רץ אליו, מחבק אותו ומאמץ אלי. התעוררתי מזיע מבוהל מפוחד ועצוב. ככה נגמר הלילה....
הי קוהלת, הייתי רוצה להאמין שכן הייתה לך שנת רע"מ, רק שאינך זוכר. אולי זו הגנה. לא'דעת. זכירת חלום היא אולי שלב קדימה. ומעבר לבהלה - להריץ אסוציאציות, שאולי יסייעו. סוריקטה
חלום בלהות כמעט הייתי מושיטה יד כדי להעיר אותך נשמע שהציף אותך לגמרי מאוד ק ש ה מפחיד גם בחלום אתה ממשיך להגן עליך.....על הבן שלך מצטערת שאין לי עוד אתה אמיץ חטולית
וקוהלת, עכשיו יכולתי לקרוא יותר - נראה שבחרת לחבור לחמלה כלפי הילד הקטן שבך ובאומץ 'בגדת' ברב המתעלל. מה דעתך? סוריקטה
הי קוהלת, כתבת שהרגשת מבוהל, מפוחד ועצוב. בחלום יש גם תיקון. אתה רואה אותו? מה אתה מרגיש מולו? אודי
הלואי שהיה לי את האומץ לבגוד במתעללים כשהיה צריך.. מסתבר שאני סופסוף מתחיל להתחבר יותר לילד.. חומל מרחם תומך ומחזק. תודה לכם על התמיכה. חיבוקקק שבת שלום
היי אודי וחברות.ים אני מאתמול במצב רוח מדוכדך. התחלתי לעקוב על המחזור החודשי.ביוץ וכל זה ואני מתחילה להבין שאני סובלת מהתסמונת הזאת. זה אומר מצבי רוח ודכדוך, עצבנית, תאבון מוגבר, כאבים באזורים רגישים ועוד. עד עכשיו הייתי בטוחה שזה בא והולך בגלל הפוסט טראומה.... אני כבר יומיים נטולת אנרגיות בלי כח לעשות משהו... אני אצטרך בהמשך להיפגש עם הפסיכאטרית. כרגע בעיקר מתוסכלת וחסרת אונים. הילה
הי הילה, מכירה בחורות עם התסמונת, שסייעה להם משמעותית רפלקסולוגיה. ואני, נו, מיתרונות גיל המעבר :-) סוריקטה
הילוש.... רק להגיד לך שקראתי וזה באמת באסה ... שולחת חיבוק וכוח
אולי כדאי לפני שאת מסיקה מסקנה לבדוק , ואם זה נכון מה אפשר לעשות. אני לא יודעת מה להציע לך אני מכירה את התופעה הזו כן מפוסט טראומה בכל זאת שווה לבדוק חיבוק חטולית
אוף, אודי, הייתה פגישה נוראית. ממש גרועה. המטפלת אמרה שאני לכאורה באה לפגישה אבל היא מרגישה שיש בינינו ניתוק. אני גם לא יושבת במקום הרגיל שלי כי בכלל לא נוח לי בכיסא הרגיל של המטופלים אצלה. המממ, מעניין באמת כמה מטופלים יש אצלה? שהיא ככה מוותרת עליי ובכיף שלה שיש בינינו "ניתוק" וזה סבבה מבחינתה. כי היא ממש אדישה לגבי זה אודי. ורק משפילה מבט ברצפה. השפלת מבט זה הקטע שלי ולא שלה. שלא תיקח לי פה את התנועות!!! רציתי שהיא תתקרב אליי עם הכיסא, שהיא תגיד שהיא חושבת שיש בינינו חיבור, שהיא רואה את המאמץ שלי לבוא למרות שהיא מטפלת אדישה ומשעממת שמשנה שעות ולא עונה להודעות (זה קרה לה בטעות, אני סולחת). אני רוצה שהיא תילחם עליי! שהיא תגיד, מיקה את אתגר ועלייך אני לא מוותרת!!! כי בסוף את תהיי סופר אישה וסופר אימא. המטפלת הזאת היא סופר אישה אגב. היא באמת מתלבשת ממש ממש יפה. הממ, אני מקנאה בה , אודי, ומרגישה נחותה ולא רצויה. באמת לא ראוי שאני אחתום את שמי הוירטואלי עכשיו :(
הי מיקה, הנה - אני רושמת את שמך הוירטואלי ומגדירה אותך. גם כשאת כועסת, זה עדיין חלק ממך. מיקה. כן, מיקה זועמת, זועפת, חמה אש. גם כשאת דורשת. גם כשיש לך משאלות. אבל מיקה - כמו שאני מאגדת את כל אלה למיקה כך רצוי גם בטיפול. כרגיל - ההמלצה להחזיר לשם. הדפס ואמור. סוריקטה
היי מיקה עצוב לקרא על כל מה שמרגיש לך בטיפול לא מבינה את המטפלת שלך אני מאמינה שאת כן אמא נהדרת ושכן תהי בסופו של טיפול כל מה שאת רוצה להיות נכון שלפעמים רוצים גם לקבל חיזוקים ממשהו מקצועי, אל תזלזלי בעצמך ואייך זה ק ש ור לחתימה שלך כאן ? את אישיות חיה וקיימת בזכות עצמך לא חושבת שמשהו צריך למנוע ממך את החתימה שלך כאלו שאת לא קיימת חיבוק גדול חטולית
אודי אני יודעת שאתה מאפשר ואתה בעד שיח גלוי וישיר אחת מול השנייה ... אבל שתדע זה מחלחל ....וזה משאיר תחושת חוסר ביטחון ובהרגשה שקיפות .... אודי אני לא רוצה שתתערב ובכל זאת דווקא עכשיו שאתה עמוס והכנסים שבדרך...והחגים שהיו.. אני לפחות צריכה להרגיש כאן בטוח ...וכרגע מרגישה הרבה פחות מוגנת ובטוחה כאן ...מה שמתמזג נפלא באיך שאני מרגישה בכללי ...
כואב לי שאת מרגישה ככה מבינה אותך. מאוד הלוואי ויכולתי לעשות משהו כדי להקל איתך חטולית
אודי ממש קשה מנסה למצוא דרך אבל לא ממש מוצאת כתבת לי תנוחי ...איך אודי ... בשעה שאני נחה הם חוגגים אין מי שישמור שזה לא יצא מפרופורציה ... ובכלל רציתי לכתוב לך משהו אחר ...על עירבוב ...מנסה להבין את המצב הזה של הנפש . .יש לו מונח מקצועי, שאוכל למצוא מאמרים ...זה כל כך מתסכל המצב הזה זה לא אני ולא הם זה ...בן כלאיים .. אני עייפה באמת אודי שאני עייפה ...פשוט מותשת ...
הי אביב, כנראה שאיכשהו יש כאן ניחוחות של ערבוב, וזה מה שקוראת הרגישה ורשמה במילותיה. קוראת, משהו ממחשבותיי בכיוון? מונחים - אני הייתי מדברת על הגדרה עצמית, זהות וכדומה. שכבות וחלקים באישיות. לערבוב בשיאו - אולי פרגמנטציה. ספריה אולי לא תסייע במיוחד. הכי הכי זה לימוד ארוך ועמוק דרך החווייה, כנראה. סוריקטה
עצוב לי באמת עכשיו.... מצטערת שזאת אני ועירבוב זה מונח שגם מטפלים משתמשים בו ... ותעזבי אותי מצדדים ועוד ... זאת מי שאני זה מה שאני מרגישה ...יש שעות שמרוב שאני כמה אני לא מוצאת את עצמי .. ואת יודעת מתחילה להצטער שנחשפתי כאן ...במי שאני . אבל !!!!!!! בכל העירבוב המטורף שאני חיה אני עדין יודעת מה אני עושה . ומעולם ,גם אם אני יודעת שלא לשם לקחת ...מעולם לא כתבתי בשני כינויים במקום אחד .. כן בפורומים שונים ברחבי הרשת יש לי כינויים שונים . ולגבי הספרייה לי מאוד עוזר לצוף ולא לשקוע כשאני מבינה דברים בהגיון ...כשאני מבינה את התהליך אני מצליחה לשהות בו תוך תמיכה בכל החלקים והצדדים .. תוך כדי תפקוד סופר מלא. לכן ביקשתי כאן את עזרתו של אודי .... כרגע מאוד מאוד עצובה.....
הי יקירתי, כשאנחנו נמצאים במצב עדין עדין עדין, הכל צורב כל כך ומערער. זה באמת מאד מאד עצוב. אעיד, שגם אני בתחילת הדרך חיפשתי הרבה חומר לקריאה. קראתי ולא באמת הבנתי, וקראתי ולא באמת הבנתי, ויכולתי להבין יותר אמיתי ולעומק רק אחרי שנים של טיפול. ובכל זאת, אדבוק בגישת החווייה. וגם מימה, אם את עדיין מעיינת כאן - הדברים גם עבורך. יש לך השכלה בקריאת חומרים רבים, את נבונה עם מנת משכל גבוהה, ועדיין, כנראה שהקריאה בלבד זה לא באמת זה. עדיין זו את עם עצמך. איכשהו, נראה לי, שחייבים מראה. זולת. ומקצוענים. מן הסתם, כנראה שמתנגדים והודפים את האפשרות הזו, וזה מובן. מקצוען יפעל בהדרגה, ועם זאת, יהיו כשלים, ותהיינה בעיטות. ככה זה, כנראה. והאומץ, אביב, האומץ הוא גם לא לברוח (לא אומר זאת באופן גורף, אך לעתים מזומנות זו הדרך המומלצת והנכונה). אז בואו גם ננסה לא להדוף אומץ. אנחנו חזקות. ודבריי נאמרים באהבה וחיבה. באמת. 💗 סוריקטה
יקרה אני לא בתחילת טיפול אני עמוק עמוק בתוכו אחרי 8 וחצי שנים אני יודעת מה הדרך שנכונה לי גם המטפלות שלי שתהן הסכימו איתי . אני לא קוראת כל דבר את רואה שאני גם לא משתמשת במונחים אלו ואחרים זאת לא הייתה הנקודה . הכוונה שלי הייתה להבין את התהליך ולא יותר . בעיני הדרך לא פחות חשובה מהתוצאה. חוויות ברור שאני חווה את מה שקורה לי אבל לא רואה סיבה גם לא להבין . ואומץ לא חושבת שלרגע עזבתי אותו . נראה לך שאפשר לעשות תהליכים עמוקים כמו שאני עושה ללא אומץ . אבל הכל בסדר וקיבלתי את הכיוון והמה שחיפשתי מהמטפלת .פשוט ניסיתי להבין מאודי . אבל הכל בסדר . ואני יודעת שאת בעדי זה בסדר לרגע לא חשבתי אחרת . מותר גם לא להסכים בדיעותיינו הכל לטובה 😊
בן כלאיים כתבת זה נורא קשה להרגיש אותם כל הזמן ללא הפסקה באמת מרגיש לי שאין לך מנוחה וכל הזמן נמצאת רק במלחמה איתם מאמינה לך שמאוד קשה לך יעזור לך אם רק אשב כאן לידך בלי לדבר ובלי להציק לך רק סתם להיות חיבוק עוטף ברכות חטולית
תודה יקרה פשוט תודה שאת
הי אביב, 'ערבוב' זה מונח טוב, שמתאר את חוויית הזליגה שיש בין חלקי-אני שונים. הקצה השני של זה זה הניתוק ביניהם. המצב האופטימלי זה מצב של מצבי-אני שנמצאים בקשר ממיד זה עם זה ונחווים כחלקים וצדדים של האישיות השלמה. יש על זה כתיבה לא מעטה, אבל נראה לי, כמו שכתבה סוריקטה, שנכון יותר להכיר אותם מהחוויה (ובתוך טיפול) ולא דווקא מקריאה. ואגב - את מכירה חומרי קריאה טובים בנושא? אודי
וגם לא ממש כאן..(גם בשביל אביב שלא תדאגי).אשתף שאמא בסדר יחסי.. שתפתי בחיובי בטיפול ובסןפו עלה הכאב...של קשר שלי עם אימי משהו שמנסה לברר כבר תקופה ומתלבטת עד כמה....כשיצאתי ממנה בכיתי בשירותים פתאום נפגשנו ביציאה מהשרותים שבאותה קומה..שאלה אם אני בסדר..לא רציתי ככה לדבר אז אמרתי אמנם שלא אבל לא משנה יהיה בסדר..והיא אחלה שארגיש טוב וזהו...לא יוצרת איתה קשר בין כבר תקופה והיא ברור שלא תברר עכשיו מה קורה רק בפגישה בשבוע הבא.....אז לבד מתמודדת וגם לא ממש חשבתי לשתף פה אבל אביב הזכירה אותי אז....תודה אביב...ובלילה חלמתי חלום שהעיר אותי בבהלה..שהיא הופיעה בו והגיעה לבית הוריי וספרה דברים וכו ובסופו טרקתי לה את הדלת בפנים.לא יןדעת מה זה אומר...בכיתי על מיטת הוריי אחרי הטריקה בחלום...לא יודעת..אודי?? משהו עובר עליי אבל גם מתקשה בשיתוף איתה ואולי גם פה....סליחה.
הי מיכלי ...שמחה שניכנסת וזה בסדר גם שלא ...מה שנכון לך וכמה שנכון לך ... לפעמים לא צריך לשתף רק להגיד קשה מורכב ....ולתת לשני להיות אתך .... מחבקת
חשוב עד כמה שאפשר לא להשאר לבד, גם ככה קשה.... והלבד רק מעצים את התחושות ואת החרדות איתך מתוקה חטולית
הי מיכל, תאפשרי מקום לקושי הזה לשתף. הוא נראה לי חשוב. אפשר לשתף בו, ורק אם מתאים - אח"כ - לשתף גם בתכנים עצמם. אודי
שלום כמו כל אדם נולד עם תכונות תורשתיות כמו אינטליגנציה נטייה לחרדה לדיכאון עצב שימחה כישורים מוזיקלים ועוד האם יש גם אנשים שנולדים עם צורך נמוך בקשר זוגי?
שלום לך.. אני חושבת שקיים צורך זוגי.. צורך אבולוציוני.. אך האופן של הקשר הזוגי לדעתי שונה מאדם לאדם ומושפע לא מעט מאופן ההתקשרות של האדם עם הדמויות המשמעותיות בילדות המוקדמת בחייו. במבי.
מאמינה שבכל אחד/ת יש את הצורך מי יותר ומי פחות לא בטוחה אם נולדים עם זה אומרים שאצל בנות זה מפותח יותר והן כבר מגיל מאוד צעיר משחקות בלהיות כלה..... האם בסופו .....היא תהיה.... רק ימים יגידו חטולית
שלום ליסה, יש הפרעות של קשר, שחלקן מולדות (כמו אוטיזם). המנעות מקשר זוגי נראיית לי יותר כמו משהו נלמד (אם זו לא המנעות מקשרים בכלל). אודי
מגיעים לטיפול ואני לא מצליחה להרפות ולאפשר לחלקים מקום. ואז כאשר מגיעים הביתה( ועוד לפניכן- כאשר אני יוצאת מהדלת של הקליניקה) המצוקה גוברת בפנים. אני מתאמצת לאפשר אבל לא מצליחה. כל הזמן יש מנטרה בראש שאומרת, " את שקרנית, זה לא אמיתית, את תענישי..." . אני כל כך מתוסכלת... ומרגישה ייאווש גדול.
יקרה ...כל כך עצוב לקרוא אותך ויחד עם זאת הכי מבינה וזוכרת .. התנגדויות ודחיקה הצידה גם עכשיו קשה לי עם מה שהם מביאים ..... זה יבוא בסוף עוד קצת ועוד קצת בקצב שלך ,זה בסדר ... שולחת חיבוק לכולך ...אוהבת אותכם מאוד מאוד
אביב יקרה המילים שלך כל כך מרגיעות - כמו חיבוק לנפש... תודה רבה
קשה לשאר כאן כאשר מרגישים שהכל מתפרק... כאשר את מתפוררת ומתחלקת וכמעט לא נשאר כלום מעצמך..
ינשופית מתוקה מבינה שמאוד קשה לך מה יכול להקל על התחושות הקשות שאת מרגישה ? חיבוקים. לכולכם איתכם טוב שאת נכנסת אפילו רק לכמה מילים חטולית
חתולית יקרה שאלה טובה חושבת שהכי היה עוזר התייחסות לחלקים.. לפחות כאן אני כן מצליחה להביע וקצת לתת להם מקום.. תודה שאת כאן ותומכת חתולית יקרה
ינשוף יקרה ייאוש זה כל כך כואב. אפשר לשבת לידך? הילה
הילה אפשר.. תודה כל כך מפחדים
הי ינשוף, זה לא פשוט לתת מקום לחלקים, כי הרי מלכתחילה הם נוצרו כדי שלא יהיו מחוברים לזרם המרכזי של התודעה. תני להם מקום, בקצב הנכון. כל אחד מהם מביא אתו משהו חשוב שהוא חלק ממך. אודי
תודה רבה אודי - במילים שלך נעימים לי..
הי כולם, התנצלותי על פתיחת הודעה נוספת - אני קצת עייפה, ועל כן, נראה שפספסתי קריאת כמה הודעות, ומניחה שאף הבנתי כמה מהן בעיוות מסוים. עמכם הסליחה, ככה ימים של דאגות (מהסוג ה'רגיל') אבל עניין של עייפות בכל זאת. קשת יום כזה. סוריקטה
הי סוריקטה אחותי האהובה.. מתגעגעת אלייך.. מנצלת את הדקות שהאצבעות שלי מקלידות.. משונה.. אני קוראת את כל ההודעות אך איכשהו לא מצליחה לענות .. חיבוק ענקי לך במבי.
הי אישה טובה שאת אוהבת שאת פותחת הודעות ולוקחת מקום. ... את לא צריכה להתנצל זה בסדר חיבוק
ממתי. את צריכה להתנצל על פתיחה..... אוווף רציתי לכתוב משהו וכבר ברח לי מהראש סוריקטה את אשה מקסימה נורא מצטערת על מה שקרה ותמיד תמיד רק אאחל לך בריאות טובה ואיתנה אוהבת את הנוכחות של כאן ולא זוכרת איפה כתבת לי על הנכדים שלי אז כן.....יש לי 4 נכדים מקסימים ואני חולה על הצורה שלהם והבנתי שגם הילדים שאת מטפלת בהם מרגישים....... לא חשוב מה ברור להם....אם את סבתא או ..... חשוב שהם מרגישים אותך מספיק קרובה.כדי להיות חלק מהמשפחה שלהם ואת זה את השגת בכוחות עצמך עם כל ההשקעה נאינטנסיבית האוהבת שלך מותר לך להנות מפירות האהבה שלך חטולית
עכשיו ...אני מבינה את פשר ההודעה הזו .... עצי המשך ...קצת בעייתי מהפלאפון . מה שלומך אהובה...את עובדת מאוד קשה וכמעט לא רואים אותך ...את חסרה... וסאחד המקומות למטה מזמן שאלתי אותך לשלום החתולה אז שואלת שוב... חיבוק ...לסופ"ש טוב ומבריא
רק להיום אנסה לעשות כמיטב יכולתי רק להיום אשמור על כולי רק להיום אקבל כל שיבוא רק להיום אנסה להיות שמחה ואזכור שכפי שהביט על העולם העולם יראה לי....
רק להיום הייתי כל כך עסוקה ששכחתי (גם) שיש כאן פורום. אבל נזכרתי. המקום שמחבר לכאב. סוריקטה
אמשיך להתפלל עבור כלתי שתוצאות הבדיקות שלה יהיו טובות רק להיות רוצה. להרגיש שלא.פגעתי באף אחד רק להיום רוצה שהכאבים יעזבו אותי רק להיום אני בגישה חיובית רק להיום השמש זורחת רק להיום לא מתחשק לי רק להיום חטולית
היום אני רעבה. מוזר. אחרי חודשים של אובדן תיאבון. אפילו אכלתי לחם עם ריבה. סוריקטה
רק להיום אני כאן גם שמרגיש פחות בטוח רק להיום אני אזכור את הקולות הנכונים ולא את הקולות המרעילים והמפחידים ... רק להיום ....
הי אביב, ההזדהות עם הקולות שנשמעים בעיננו יהירים, גאוותנים ומתנשאים - יוצרת חרדות. לעתים בלהות, כאשר לא פשוט להפריד. אולי כדאי לזכור מה המשקל האמיתי שלהם מעבר לרוח ולנפח העצום שהם יכולים לתפוס בתוכנו אנו. איך למדתי לומר ולהבין - להישען על החלקים החזקים ולא על החלשים. כי אז נהיה דומינו ראלי. אני אפילו מסבירה זאת לתינוקות הפיצים שאני מטפלת בהם. חוכמה לחיים. המלצה קונקרטית שיכולה לעזור (אולי) - מקלחת טובה. צחצוח שיניים. החלפת מצעים במיטה, היגיינת שינה וכד'. נשימות עמוקות. החזקת אוויר ונשיפות הדרגתיות. כדי שהבפנים לא יהפוך כולו לביוב, הגם שיש ביוב. בכל אחד. שיזרום לו בצינורות שלו. סוריקטה
תודה שקמתי תודה שישנתי מה שישנתי תודה שאני מבינה הרבה דברים תודה שהקושי מדובר תודה שהסערה קצת שכחה תודה שמתאפשר לי לתת להם קצת מקום תודה על ציוץ הציפורים תודה על יכולת הקשבה תודה על היותכם בחיי
תודה שאני שומרת על תזונה בריאה כבר לפחות חמש שנים. תודה שאני בכושר, גם כן כמה שנים טובות. סוריקטה
תודה על כל מה שנתת תודה על שפיות תודה על עייפות כרונית תודה על ......רוצה לישון אבל למה ביום במקום בלילה ? תודה על האנשים הנפלאים כאן תודה על המקום תודה על אודי תודה על.....לא יודעת, לפעמים לא יודעת הכל תודה שהרחוב כבר לא מסריח ממדורה וגם לא בבית חטולית
תודה שאתם כאן תודה
תודה לכל מי שעודדה אותי ...ראיתי .... ואני כאן לא מוותרת ...אז תודה שאני בן ידידים תודה לכם אנשים טובים על שאתם בחיי... תודה אודי על הכל חיבוק לסופש רך במיוחד
תודה שאני מוגדרת עצמית סוריקטה
