אודי, אני לא טובה בפרידות....וחייבת משהו בנימה אישית

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/07/2018 | 14:52 | מאת: מיכ...

אודי יקר, נפרדת כי לא פייר ללכת בלי להגיד, אז אומרת. חוץ מהמילים :תודה רבה, בית, מקום לנוח, לשתף ולהתעודד אין לי מה לומר.....המקום הזה חשוב לי, כלן חשובות..אבל מרגישה שמשהו לא נכון לי כרגע פה. אז להתראות איש יקר, נעמת לי מאוד, החכמתי, נעזרתי, נתמכתי רבות...8 שנים זה המון. קשה לי לסכם...בטיפול מסכמת המון אגב, בלי פרידה :) אולי אלמד גם להפרד בעתיד מהטיפול...הנה תרגול ראשוני. תודה איש יקר, בטוח תחסר לי ומשהו מפה יישאר בי לעד..ויהיה געגוע( מקווה מהסוג הטוב) אבל אתגבר. שוב תודה וקיץ נעים. ומשאירה את הדלת פתוחה, התאפשר? שלך, מיכל (לכבוד הפרידה שם מלא)

02/07/2018 | 17:25 | מאת: סוריקטה

שמעי, מיכל,         בא לי לומר לך: בואנה, מה זה השטויות האלה?! מה פרידה?!?! ומדוע כזה נורא הוד? את בטוחה שזאת האמת שלך? טוב, ברור שיש לך חירות להחליט והכל. בואי והלכי כאוות נפשך. תרשי לעצמך? חושבת עליך, סוריקטה

הי מיכל, אני בעד געגוע. זה משאיר זיכרון של הטוב ומאפשר לכאוב עליו. נתגעגע, אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית