נטישה...................

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

03/07/2018 | 23:51 | מאת: ינשוף

תחושת נטישה מלווה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי.. נטישה של אז... נטישה של היום אימא אמרה שבתור תינוקת היתה סוגרת אותי בחדר ורק נגשת כדי לתת בקבוק.. היתי בוכה שעות אבל אימא אמרה שאני צריכה ללמוד להתמודד לבד.. זה המשיך במשך כל הילדות ונשארתי רוב הזמן בחדר כי היא אמרה שהנוכחות שלי גרם לה להרגיש חולה.. היום תחושת הנטישה היא אחד הרגשות הכי קשות שחווים.. מייד עם יצאת מטיפול וסגירת הדלת המצוקה מתחיל... לא משנה כמה שאני אומרת שאנחנו כבר גדולים והמטפלת לא נוטשת... שוכחים אותה,לא זוכרים איך היא נראת, בקושי זוכרים שהיינוו שם.. ורוצים מייד לחזוד לשם אבל אי אפשר המטפלת שמה גבולות ולא תמיד מצליחה לשלוח סמס כמו שקבענו ואז המצוקה יוצאת מכל פרופוציות... מרגשים לא רצויים ופוחדים שהיא שונאת אותנו.. נמצאת בטיפול הרבה שנים ותחושת הנטישה הוא באותה עוצמה... מנסה להעסיק את עצמי, מתאפקת בכל כוחי לא לתת להם לשלוח מלא סמסיים אבל לא תמיד מצליחה... זה מקשה על המטפלת וגורמת לי להרגיש חוסר אונים מרגישה במבוי סתום המצוקה לא פוחתת רק מתגברת מתגברת מתגברת..

לקריאה נוספת והעמקה
04/07/2018 | 07:24 | מאת: סוריקטה

07:24 ינשוף אהובה, זה נורא. נורא הסיפור. והרגשות האיומים האלה תמיד יהיו איתנו. אולי, אולי אפשר ללמוד, איך אפשר לתת להם, לפעמים פחות נפח. תודה ששיתפת. מחבקת, סוריקטה

04/07/2018 | 10:42 | מאת: אביב 22

ינשופי אהובה ואני מאמינה שלאט לאט עוד ועוד חוויות מטיבות עם המטפלת זה יחדור וצריך לזכור שיש בור שכנראה אף פעם לא יתמלא , עצוב וכואב אתך בכאב הזה, הלא נגמר 10:40

04/07/2018 | 15:20 | מאת: ינשוף

ושכחתי הנטישה של אימא בזמן הפגיעה כאשר היא ראתה, ונטשה

04/07/2018 | 16:32 | מאת: חטוליתוש

ינשופית מתוקה.......חרדת נטישה....אחד הדברים הכי הכי קשים שיכול לקרות.....סגורה בחדר....רק כדי ללמוד להתמודד להיות לבד.....זה התעללות קשה לאין תאור.....מה הפלא שכל כך קשה לכם להרגיש בטוחים....אני בטוחה שהמטפלת לא שונאת אותכם....זה התפקיד שלה....מבינה שאת עוברת תקופה לא פשוטה יפה שלי....שולחת לך חיבוקים עד אלייכם 🤗🤗🤗 בהמון אהבה...😿😿חטולית

04/07/2018 | 17:04 | מאת: סוריקטה

17:03 הי שוב ינשופים. אמא ראתה וידעה וויתרה עלינו, ובחרה בבן זוג הזה. הכי מכעיס שיש. וגם לא נסלח. איתך, סוריקטה

04/07/2018 | 17:57 | מאת: ינשוף

חטולתוש יקרה איך ידעת את המילים הכי מדוייקות שהיינו צריכים לשמוע??!! מילים מחבקות .. תודה רבה

04/07/2018 | 17:59 | מאת: ינשוף

סוריקטה יקרה תודה שאת מבינה והקשבת תודה רבה

04/07/2018 | 18:01 | מאת: ינשוף

אביב יקרה אולי יחדור... אולי? תודה שאת איתנו

05/07/2018 | 08:23 | מאת: שירה2017

ינשוף יקרה, כל כך מזדהה עם תחושת הנטישה, התסכול וחוסר היכולת להפנים דמות טיפולית מיטיבה. איתך, שירה

05/07/2018 | 14:22 | מאת: ינשוף

בבקשה בבקשה תרגיעו את הממצוקה שבפנים

הי ינשוף, בוודאי שכך. זו טראומה שנחרטת עמוק בזכרון, וכמו בזכרון טראומטי - הוא נחווה כמתרחש כעת, ולא כזיכרון עבר. זה קשה ביותר, ולוקח הרבה זמן לשנות זכרונות כאלו. אודי

05/07/2018 | 21:45 | מאת: ינשוף

תודה אודי שאתה מבין ונותן תוקף למה שאנחנו חווים.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית