פעם ראשונה פה

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

07/10/2015 | 10:08 | מאת: מעיין

היי לכולן זו פעם ראשונה שאני מעיזה להעלות פה את כאבי וצערי. התחתנו לפני שנתיים וחצי. מנסים כבר שנתיים. 4 חודשים אחרי שהתחלנו לנסות, נקלטתי ובשבוע ה-9 הפסיק הדופק. עשינו הפסקה לחצי שנה והתחלנו לנסות שוב. נקלטתי תוך 4 חודשים והפעם היה שק הריון ריק. עכשיו, כבר חצי שנה מנסים וללא הצלחה. אני כבר בת 34. ומרגישה כל כך מיואשת... :( מרגישה שמשהו בי לא בסדר, למרות שכל הבדיקות שלי ושלו תקינות. מתחילים ללכת לרופא פוריות. ואני מפחדת שהכאב והייאוש הזה יישאר לעוד הרבה זמן. מפחדת שהגיל שלי מונע ממני להיכנס להריון. מפחדת שנהיה במסע הזה עוד שנים, ואהפוך לבן אדם אומלל ומריר ולא מפרגן. מרגישה שנכשלתי בתור אישה. כי איזו מין אישה לא מצליחה להיכנס להריון? כולן מסביבי נכנסות להריון בקלות. ורק אצלי מרגישה שהכל נובל.ומה לא נסיתי? דיקור, רפלקסולוגיה. אין כדור בדולח שיכול להגיד לי שזה יקרה. אם למישהי כאן יש מסר מרגיע, או טיפ או אלוהים חדש שאפשר להתפלל אליו, דברו איתי. כל כך עצובה.

לקריאה נוספת והעמקה
07/10/2015 | 18:38 | מאת: מטופל"שית

זה נראה כאילו כל העולם נקלט באפצ'י ורק אצלי הכל ככ מתוזמן ומדוייק. והכי מעצבן זה שאין סיבה. הרי כל הבדיקות תקינות אז מה הקטע?! אין לי פתרון קסם בשבילך וגם לא כדור בדולח - לצערי. אני יכולה רק להגיד לך שאת צריכה המון אויר לנשימה ואורח רוח - עם כל הקושי. כי זאת מלחמה ואסור לך להרים ידיים. אני יכולה לספר לך אינספור סיפורי הצלחות ובנות שהיו פה שחובקות היום ילדים - כולל אני שיש לי בן ובת מטיפולים (מחזורים שונים) וגם אני בסתר ליבי (ודי בגלוי אם להיות כנה) מחכה ומתפללת לגלות יום אחד שאני בהריון טבעי. ואת רק בת 34. בשלב הזה הגיל עוד לא ממש מהווה עיניין. שולחת חיבוק ענק. ואנחנו כאן כדי להקשיב, לתמוך, לבכות איתך - כי אנחנו יודעות בדיוק מה את מרגישה. אבל בדיוק.

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה