אפליה לטובת הגבר

אתמול הייתי אצל הרופא הוא נתן לי פרוטוקול להפריה וממש התעצבנתי בתוכי. למה אני צריכה לעבור מסכת ייסורים בגלל שלבעל שלי בעית זרע?????????? הוא רוצה להפציץ אותי בהורמונים ובדיקות וטיפולים. אני לא מוכנה נפשית לעבור את זה. אין טיפול לזרע אני לא מבינה. אני ממש מיואשת. בן זוגי ממש היה עצוב ואמר שהוא מוכן להפרד ממני בשביל שאני חא אסבול. זה מצב ממש מביך.

אני לגמרי מבינה את הרגשות שלך. אז קודם כל מקצועית - האם מדובר בבעיית זרע קשה? אני יודע שיש היום מעט רופאים שמתמחים בפריון הגבר ומטפלים בבעיה דרך הגבר ולא בהורמונים לאישה. שווה בדיקה. חוצ מזה אולי כדאי לנסות הזרעה (אם המצב לא כזה בעייתי) על בסיס טבעי לפני שמתחילים לקח כ"כ הרבה הורמונים אלא עם פרוטוקול פשוט... ברמה האישית - אני יכולה להבין את התסכול שיש בכל התהליך הזה של טיפולים, יחד עם זאת מזכירה לך שלבן זוגך נפלה כרגע פצצה על הראש. תנסי להבין שכרגע הוא חסר אונים לא פחות ממך. אל תשכחי להיות שם בשבילו כמו שהוא צריך להיות שם בשבילך - תמצאו את האיזון. מחכים לבשורות טובות

אני לא יודעת אם הבעיה קשה או לא. הוא אמר אני מטפל בנשים לא בגברים. אנחנו נחפש גם מומחה לפוריות הגבר נראה מה יהיה לו להגיד. אני רואה כבר שאני לא הולכת לישון בלילות. אני נמצאת בעבודה עם קבוצה גדולה של בנות בגילי בערך והן כולן אמהות כבר. ועוד אני מנהלת שלהן שאמורה גם לתמוך בהן. למה הטבע בוגד בנו?אוףףףףףףףףףף. תודה על ההקשבה מותק. סתם מתוסכלת.

אני זוכרת ממש איך התעלמתי מהעובדה שאני מטופלת פריון, כעסתי ממש. זה היה נראה כאילו כל העולם מסביבי נקלט בקלות ובלי לתכנן ורק אני פתאום בבעיה ועוד בלי סיבה בכלל (אנחנו מה'לא מוסברים'). הפעם הראשונה שהתחלתי להזריק - נשבעת לך הרגשתי כמו חולה סופנית. לא הפסקתי לבכות! ועם הזמן את מבינה שאת במלחמה וזה בסדר - אני לא מתביישת בזה... ואז את צוברת כוחות ומבינה שזה מה שמניע את התהליך. זה לא פשוט. אבל אין לנו ברירה אחרת. תאמיני לי שזאת מלחמה ששווה לנצח ולפעמים זה לוקח קצת זמן ולפעמים זה מהיר יותר. אני יודעת היום שיש לי בן ובת מקסימים מהמלחמה הזאת - וזה שווה כל רגע. אנחנו פה לחיבוק מרחוק. רק תגידי :)