נגישות
נגישות

העייפות הבלתי נסבלת של הקיום

(4)
לדרג

במשך שנים התעלם הממסד הרפואי ממטופלים שהתלוננו על תשישות וקשיי תפקוד, שלא נתמכו בממצאים מעבדתיים ברורים. אמרו שהם היסטרים או דכאוניים, ושלחו אותם לפסיכיאטר. היום כבר ברור, שמדובר על מחלות לכל דבר, ויש להן שם: "תסמונת העייפות הכרונית" ופיברומיאלגיה. אייך ניתן לנצח את העייפות.

מאת: מערכת zap doctors

מור פרנק

עמיר (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת) בן 30, נשוי פלוס ילד, מנהל רשת מסחרית מצליחה, היה עד לפני ארבע שנים אדם פעיל ונמרץ. וורקוהוליק אמיתי, שלא ויתר גם על בילויים עד השעות הקטנות של הלילה. אבל יום אחד הכל השתנה. "הסימנים הראשונים הופיעו באוגוסט 99': עייפות גדולה, סחרחורות, תחושה של ירידה בלחץ הדם. עד שפתאום, באמצע העבודה, הגיעה הנפילה: פשוט לא יכולתי לזוז יותר. הרגשתי כאילו אני עומד להתעלף, היה לי קשה מאוד לנשום ואיבדתי את צלילות הראייה, כאילו עישנתי סמים.

"אשתי באה לקחת אותי הביתה, וכשגם מנוחה לא עזרה החלטנו לגשת לחדר מיון. אבל הבדיקות לא העלו דבר, והרופאים טענו שזו רק עייפות מצטברת מעומס עבודה", הוא משחזר. "חזרתי לעוד יום בבית, והמשכתי להרגיש נורא. למחרת חזרנו שוב לבית החולים ועברתי עוד בדיקות, אבל עדיין איש לא היה יכול להצביע על כיוון".

השיטוטים בין רופאים ובתי חולים נמשכו, ועמם הלך וגבר התסכול על חוסר האבחון. הישועה הגיעה מכיוונו של ד"ר אבנר שחר, מומחה לרפואה פנימית ולעייפות כרונית מבית החולים "קפלן" ברחובות, שקבע: עמיר חלה במה שמכונה בסלנג "מחלת היאפים", ואנשי המקצוע מכנים: "תסמונת העייפות הכרונית" ((CFS.

מחלת היאפים ?

"השיוך של המחלה ליאפים, קשור לכך שבתחילה אפיינו את האוכלוסייה החולה בה כצעירים נמרצים ומצליחים, אנשי המעמד הגבוה, שאורח חייהם הצפוף כלל ניסיון לשלב עבודה, לימודים וחיי חברה. בהמשך התברר, שכולם מועדים ללקות בתסמונת", מסביר ד"ר שחר, וזורק את הפצצה: הוא עצמו לקה בתסמונת, וכך בעצם החל להתעניין בנושא, ובשלב מאוחר יותר להתמחות בו.

על אף שהוא שולל את הפרופיל ה"יאפי" של החולים, מתברר שיש בזה יותר ממשהו: מידע מצטבר וממחקרים שנערכים על התסמונת עולה, כי היא מופיעה בשכיחות הגבוהה ביותר בגילאים 20-60 (יותר נשים לוקות בתסמונת: 60%), וכי חלק ניכר מהלוקים בה הוגדרו כבעלי אישיות שאפתנית, החותרת להישגים ולשלמות, ולניהול חיים בסטנדרטים גבוהים. מה שנקרא בלשון העם: "פרפקציוניזם". עוד נמצא, כי קדמו להתפרצות התסמונת לחצים נפשיים, שינויים קיצוניים ופעילויות היוצרות מתחים ומצוקה נפשית. בקרב חלק מן הלוקים בתסמונת נמצאו תסמינים של חרדה או דיכאון, אולם לדעת החוקרים אלה נובעים מן המחלה ולא הגורמים להתפרצותה.

אוסף של תופעות

למה אתה מדבר על "תסמונת" ולא על מחלה?
"כי מדובר על אוסף של תופעות שאין להן מרפא, ולא על מחלה עם גורם אחד ברור. כתוצאה מכך, האבחנה של המחלה היא קלינית, על פי תחושות החולה ודבריו, להבדיל מאבחנה מעבדתית. זו גם אחת הבעיות באבחון ובטיפול: לא ניתן 'לכמת' את הפגיעה במספרים, כמו במחלות אחרות, ולכן יש רופאים שמסתייגים מהתיוג שלה כמחלה פיזית לכל דבר ולא כאיזה סימפטום פסיכולוגי-נפשי, ומתכחשים לקיומה או מתעלמים ממנה.

"גם לחולים עצמם קשה לתת אמון אם האבחנה נעשית על סמך הדברים שלי, אומר לעצמו החולה, הרי שאני יכול לאבחן את עצמי לבד, ומה יש לרופא להציע לי?".

אבל היום, כשכבר ברור שמדובר על עניין פיזי, אין מקום להיסוסים ולבושה, וכבר ידוע גם אילו תופעות צריכות להדליק נורה אדומה, עוד לפני שהמחלה מתפרצת במלוא עוזה:

1. שינויים במשקל שני שלישים מהחולים עולים במשקל בתקופה שלפני פרוץ התסמונת, ורק כשליש מאבדים ק"ג. מכל מקום, שינויים קיצוניים במשקל, עשויים להעיד על כך שהתסמונת כבר מקננת בגוף.

2. ירידה דרמטית במידת העניין במין (בליבידו) ובכושר המיני.

3. תחושה של ירידה ברמת הסוכר בדם. לעיתים זו אכן צניחה אמיתית של רמת הסוכר, ולעתים מדובר על התפרצות של התקפי אכילה או הרגשה של עצבנות כמה שעות לאחר ארוחה.
"אם אתם פרפקציוניסטים בני 30-40, ויש לכם היסטוריה של רגישות סביבתית ורפואית כגון אלרגיות, המעידות על מערכת חיסונית אקטיבית, אתם נמצאים בקבוצת הסיכון של התסמונת", מסכם ד"ר שחר.

ואיך יודעים אם חולים? ב=1987 הגדיר המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) מדד לאבחון המחלה, הכולל שורה של תסמינים. לפי מדד זה, אדם יוגדר כחולה בתסמונת התשישות הכרונית, אם מופיעים אצלו בו זמנית לפחות ארבעה תסמינים מקבוצה זו, במשך שישה חודשים או יותר:
1.עייפות ותשישות לאחר מאמץ או בלי קשר למאמץ, הנמשכת 24 שעות ואינה חולפת אחרי שינה.
2.ירידה קוגניטיבית בזיכרון, בריכוז וביכולת הביטוי.
3.כאבי שרירים.
4.כאבי מפרקים - ללא סימני דלקת.
5.בלוטות לימפה מוגדלות.
6.כאב בלוע בזמן בליעה, ללא נפיחות או אודם בגרון.
7.כאבי ראש.

"קיים קושי בזיהוי התסמונת ובאבחונה, כיוון שהתסמינים סובייקטיביים, שונים מאדם לאדם, ואף עשויים להשתנות אצל כל פרט בעקבות לחצים גופניים ונפשיים, פעילויות מסוימות, תזונה ועוד", אומר ד"ר מוטי פריד, הממונה על המרפאה לעייפות מתמשכת בביה"ח איכילוב. "בנוסף, למחלות פיזיות ונפשיות רבות יש תסמינים קליניים זהים, כמו עייפות,חולשה, הפרעות בשינה, כאבי מפרקים ושרירים ועוד שעשויים להופיע גם במצבים של תת פעילות של בלוטת התריס, זאבת, דיכאון, חרדה, אנורקסיה או בולימיה".

ואולי בעצם כולנו סובלים לפחות במקצת מן המחלה?
"בהחלט יכול להיות, וזו עוד סיבה לכך שאנו מתעקשים לכנות זאת 'תסמונת'", אומר ד"ר שחר. "גם אלו שלא ממש חולים, עלולים להרגיש משהו שמזכיר את הסימפטומים. למשל: אנשים שצורכים מריחואנה במשך שנים, מגלים אדישות, וחוסר מוטיבציה ואמביציה, וזה מאוד מזכיר את התחושות של החולים בתסמונת חוסר עניין אינטלקטואלי, בעיות ריכוז, עייפות. עם זאת, אצל הלוקים בתסמונת, השינה אינה מעלימה את העייפות, ובנוסף, הם מדווחים על כאבים ואי נוחות".

עד כמה היבטים נפשיים קשורים בהתפרצות המחלה?
"ייחוס של התסמונת לבעיה נפשית היא סוג של התחמקות של הרופאים. יש כמה מרכיבים פסיכולוגיים הקשורים לתסמונת, כמו פרפקציוניזם ואובססיביות, אבל אין כאן מה להפנות לייעוץ פסיכולוגי, שכן אלמלא התפרצה המחלה, הם לא היו נחשבים כהפרעות אישיות.

"בזמן המחלה, נוצרות הפרעות חשיבה ורגש, ומפני שהקשב והעניין האינטלקטואלי יורדים, נוצר חוסר סבלנות, ולפעמים גם דיכאון משני, המתפתח בעקבות המחלה. במקרה כזה, יש מקום להפנות לטיפול או לתת תרופות אנטי דכאוניות".

רעלים סביבתיים והורמונים

במהלך השנים הועלו השערות שונות באשר לגורמי הסיכון לתסמונת, ונבדקו גורמים כמו: מאפייני אישיות, מחלות קודמות, ערכי לחץ דם, סטרס מתמשך, השפעת חסרים תזונתיים ורעלנים סביבתיים.

מתברר, כי חשיפה מתמשכת לחומרי הדברה חקלאיים וביתיים רעילים המכילים זרחנים אורגניים, קשורה להפרעות במערכת העצבים, ובין השאר לפגיעה בפעילותו של המוליך העצבי אצטיל-כולין, שהוא רכיב חיוני ביותר לוויסות תהליכי הזיכרון והיכולת הקוגניטיבית. מחקר שנערך באנגליה העלה, כי חשיפה לזרחנים אורגניים, השכיחה יותר באזורים חקלאיים, קשורה גם לסיכון מוגבר ללקות בתסמונת.

גורם נוסף שעשוי להיות קשור להתפרצות המחלה, הוא הפרה כלשהי באיזון ההורמונלי בגוף. הידע המצטבר בתחום הביוכימיה, לגבי אופן פעולתם ההדדית של המוח ומערכת החיסון מעלה את האפשרות, כי התסמונת עלולה להופיע כתוצאה משילוב של כמה גורמים הפועלים בו זמנית, וגורמים הפרעות במערכת החיסון, במערכת העצבים ובמערכת ההורמונלית.

למשל: בלוטת ההיפותלמוס, הממוקמת בבסיס המוח, משתתפת בבקרת תפקודם של הורמונים שונים בגוף, ביניהם קורטיזול ההורמון המגן על הגוף מפני סטרס ומאפשר את הסתגלותו למצבי לחץ ומצוקה. ליקוי בתפקודה של הבלוטה גורם לתגובת שרשרת, שתוצאתה היא הופעת תסמיני ה=CFS.

במטרה לגלות את גורמי המחלה ולמצוא דרכים יעילות לריפויה, נבדק בשנים הראשונות למחקר הקשר בין נגיף האפשטיין-בר (EBV) לבין התסמונת, אולם התגלה כי פעילותו היא תוצאה של סיבוך של המחלה, ולא הגורמת לה.
האם ייתכן שהתסמונת היא בכל זאת מחלה נגיפית, או קשורה לפעילותו של וירוס כלשהו? "כ=50% מהחולים מדווחים, שהתסמונת הופיעה אצלם לאחר מחלה נגיפית, אבל העדויות הללו לא עומדות בבדיקה מדוקדקת", אומר ד"ר מוטי פריד. "למעשה, עד היום לא הצליחו להוכיח כי וירוס זה או אחר קשור להתפתחות התסמונת, וטרם התגלה הגורם הישיר למחלה".

בדיקות דם ובדיקות פיזיולוגיות הנעשות בחולי CFS מצביעות בחלק ניכר מהמקרים על רמה נמוכה של לימפוציטים (תאי הדם הלבנים, הממונים על הגנת התאים ועל ייצור נוגדנים); שיבוש בתפקוד המוליך העצבי סרוטונין (האחראי, בין היתר על מצב הרוח, הריכוז והעירנות); ורמה נמוכה של הוויטמין 12B, אך ד"ר פריד טוען, שנתונים אלה אינם מסייעים לקבוע באופן חד משמעי מהו הגורם לתסמונת. "קשה לקבוע האם השיבושים גרמו למחלה או שאלה שינויים פיזיולוגיים הנגרמים עקב המצוקה הרגשית, המוגבלות בתפקוד וחוסר הפעילות המאפיינים את החולים".

על פי מחקרים חדשים, העייפות הבולטת נובעת מהפרעות במערכת העצבים, הגורמות לליקויים בתפקודי מערכת החיסון והמערכת ההורמונלית.

שיפור, אך לא ריפוי

חוסר היכולת לקבוע באופן חד משמעי מה גורם להופעת התסמונת, מקשה מאוד למצוא לה תרופה. למעשה, הטיפול בחולים הוא סימפטומטי בלבד וכולל שינוי בהרגלי האכילה והשינה, שינוי בדפוסי העבודה וההתנהגות, וטיפול להפחתת התסמינים (בעיקר הכאבים). הטיפול המשולב, המומלץ לחולים, כולל משככי כאבים, תרופות נוגדות דיכאון, פסיכותרפיה (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי), פעילות גופנית המבוצעת בהדרגה ותחת השגחה, טיפול תזונתי (כולל התאמת תוספי מזון) וכן טיפול משלים ביו-פידבק, היפנוזה, דיקור סיני, קבוצות תמיכה ועוד.

"אני מציע למטופלים שלי בעיקר תקווה, וזה חשוב", אומר ד"ר שחר. "החולים עלולים להרגיש מתוסכלים: הם הוציאו המון כסף ואנרגיה רגשית על אבחונים וויטמינים, אבל אין להם מרפא מיידי. אני מציע להם לא לראות באבחנה סוף פסוק. לא לפחד מהסימפטומים, המעידים על שנים של חוסר איזון כלשהו שגרם להתפרצות המחלה.

"חלק מתהליך ההחלמה, הוא הכרה בגורמי התסמונת, וההבנה שקלקול של שנים רבות לא ניתן לפתור ברגע. אני אומר לחולים: 'אם כואב לכם, זה כבר לא רע, כי הכי גרוע כשכבר לא כואב בכלל... תנו לגוף שלכם כמה חודשים להוציא את המחלה מתוכו, ואל תוסיפו שמן למדורה".
בביטוי הזה מתכוון ד"ר שחר לצריכת מזונות ומשקאות כמו קפה וסוכר מזוקק. "אני מבקש מהחולים להקפיד על תזונה נכונה, נותן להם מספר ויטמינים בסיסיים, ולעיתים גם משככי כאבים, וממליץ על מספר פעולות שיש לאמץ כשיגרה". בין ההמלצות הללו: טיולים לאור הירח... "אני מאמין שכך משתקם השעון הביולוגי", מסביר ד"ר שחר. "ועוד משהו: אני ממליץ לחולים

לשקול מחדש את דגם השינה שלהם. יש אנשים שישנים בצורה סדירה, אבל בדגם שלא מתאים להם. למשל: סטודנט שהוא מטבעו 'ציפור לילה', אבל נאלץ לקום מדי יום בשבע בבוקר להרצאות. מומלץ לשנות דגם זה לפחות יום אחד בשבוע".

מבחינת תזונה, ממליץ ד"ר שחר לחולים להימנע ממאכלים מיוחדים, מרוכזים או מתובלנים/ חריפים מדי, ולצרוך מוצרים בסיסיים כמו גבינה וביצים, וכן יוגורט המכיל חיידקים פרוביוטיים, להרגעת תסמונת המעי הרגיז (IBS), ממנה סובלים חלק גדול מהחולים. כמו כן מומלץ לא לדלג על ארוחות, ולהימנע ממזונות המכילים שמרים "חיים", כמו פיצות ודברי מאפה (לחם, לעומת זאת, מותר לאכול). תוסף המזון המומלץ הוא ויטמין בי משולב, מעבר לצריכה המינימלית הרצויה לאדם בריא. מומחים אחרים ממליצים גם על תוספים כמו: פורמולה VM-2000, קו-אנזים 10Q, תמצית שורש רודיולה, ועוד.

"בשלב הראשון של הטיפול, אני מברר עם החולה באיזה היבט של חייו הכי דחוף לו לטפל. למשל: בהידרדרות בתפקוד בעבודה, שעלולה להביא לפיטורים - או בהתפרקות המערכת הזוגית עקב המחלה, וכיו"ב. בדברים האלה מתמקדים מיד, ומתחילים במתן תרופות, על מנת לתת פלטפורמה לחולה לצאת מתוך המשבר הקרב. זהו חיזוק מלאכותי, אך חשוב לשיפור המצב ולצורך מעבר לשלב הבא של הטיפול, שבו שמים דגש על ויטמינים, תזונה נכונה ואורח חיים בריא. בשלב השלישי, כאשר מורגש שיפור, אני מוודא שהחולים לא 'ישתוללו' ויחזרו לאורח החיים הקודם, כי אז התסמונת עלולה להתפרץ שוב".

מתפקד ב=70%

לדברי ד"ר פריד, התסמינים מופיעים במחזורים לאורך שנים, אבל בהדרגה חל שיפור במצב החולים. "הסיכויים לשיפור מגיעים ל=60%, וככל שחולף הזמן הם גדלים, אבל הסיכוי להחלמה מוחלטת נמוך ביותר. טיפול משולב, המתייחס בו זמנית להפרעות פיזיולוגיות ונוירולוגיות, מאפשר לחולים לפתח מנגנוני הסתגלות וללמוד לתפקד בהתאם למגבלותיהם".

"על פי המחקרים, יש שיפור חלקי ויש גם ריפוי, אבל אני אישית לא נתקלתי בחולה שיכול לדבר על המחלה בלשון עבר. רוב החולים חייבים לחיות בצורה מבוקרת, כי הם לא לגמרי בריאים", מסכים עמו ד"ר שחר.

עמיר מאשר את הדברים: "בהחלט חל שיפור במצבי, והרגשתי יחסית בסדר - אבל לא טוב ממש. עדיין יש עייפות אחרי הצהריים ובערב, הרגשה רעה אחרי ארוחות ובעיות להירדם בלילה. היתה תקופה שתפקדתי בסדר, עד שלפני חודשיים שוב היתה לי נפילה, אם כי לא באותה עוצמה".
יש דברים שאתה לא מסוגל לעשות?

"אני עושה הכל, אבל במינון נמוך יותר. אם פעם הייתי בליין רציני, שיוצא כל הלילה ובבוקר הולך לעבודה, היום זה כבר לא אפשרי. פעם הייתי חזק מאוד בספורט, היום אין לי כוח. פעם עבדתי 12 שעות ויותר ביממה, היום אני עובד פחות, או לפחות משתדל לעבוד 8-9 שעות. קרה שלא יכולתי לקום מהמיטה במשך חודשיים או שבועיים, אבל אחר כך הגוף התחזק, והיום אני מתפקד ב=70 אחוז מהיכולת שלי בעבר, שזה בסדר באופן יחסי".

כלומר: אתה מתפקד בעבודה, אבל בבית אתה בטח מתפרק. זה פוגע בזוגיות?
"בתקופת ה'נפילות' זה קשה מאוד, אבל בתקופות הטובות יותר אני משתדל מאוד לחזור הביתה ולא להיזרק על הכורסה, להיות עם הילד שלי ועם אשתי, ולהקל עליה באחזקת הבית. בטוח שיש פגיעה כלשהי בזוגיות, ופה אני 'הילד הרע' קשה לי מצפונית לחזור מהעבודה ולנוח, כשאני רוצה וצריך לבלות עם הילד והאישה".
מה לדעתך גרם לך לחלות?

"קשה לי לומר בוודאות, אבל אני חושב שהיה כאן שילוב של לחץ בעבודה ולחץ נפשי, ובנוסף - יותר מדי שעות פעילות ופחות מדי שעות מנוחה".

למה אתה מתראיין בשם בדוי?
"כי אין לי כוח לשאלות של אנשים. מי שמכיר אותי יודע שאני חולה, וכך גם בעבודה, אבל חשוב לי לשמור על הפרטיות, ואין לי כוח לחטטנות".

יש לך מסר לחולים?
"הרבה מהם נכנסים לדיכאון. אני טוען, שאפשר לתפקד עם המחלה צריך רק לתכנן נכון את שעות הפעילות ושעות המנוחה, לאמץ אורח חיים בריא ולהקפיד על תזונה נכונה. בסך הכל, זו לא מחלה סופנית. לא מתים מזה, והכל בידיים שלנו".

בת הדודה של CFS

מחלה נוספת, שנכרכת בנשימה אחת עם "תסמונת העייפות הכרונית" היא הפיברומיאלגיה (FMS). פרופ' מיכאל ירון, מנהל המכון הראומטולוגי ומרפאת הפיברומיאלגיה בבית החולים איכילוב מכנה אותה "בת הדודה של מחלת העייפות", ומסביר, כי בעוד ה=CFS היא הפרעה המתבטאת בעייפות, הרי שקרובתה היא הפרעה המתבטאת בראש ובראשונה בכאבים עזים, בעיקר בשרירים.

"הדמיון בין שתי המחלות מתבטא בכך, שלעיתים לחולה הסובלת מפיברומיאלגיה יהיו תסמינים של העייפות הכרונית, ולחולה במחלת העייפות יהיו כאבים כמו בפיברומיאלגיה".

מלבד הכאב, ההפרעה עשויה להתבטא עוד בשורה של תסמינים, כמו הפרעות בשינה, מיגרנות, עייפות, הפרעות בפעולות המעיים, רגישות לקור ונטייה לדיכאון. כמו במקרה של CFS, גם בפיברומיאלגיה רב הנסתר על הנגלה, ועדיין לא ברור מה גורם למחלה ואיך ניתן לרפא אותה. "בניגוד למחלות פרקים, שחלק מהן קשור לדלקות, כאן השריר כואב ללא דלקת. יש הפרעה כלשהי במערכת הכאב של הגוף, אבל לא ברור ממה היא נובעת ולמה היא פוגעת דווקא בשרירים מסוימים", אומר פרופ' ירון.

מטבע הדברים, גם במקרה זה "הואשמו" החולים בהפרעות נפשיות, אולם מחקרים לא הוכיחו שוני בפרופיל הפסיכולוגי של חולי FMS בהשוואה לאוכלוסיה הרגילה. מחקרים אחרים, הצביעו על קשר בין מצבי סטרס שמקורם בנטל יומיומי כבד, לבין הופעת המחלה ודרגת החומרה שלה.
לא ניתן לאבחן את המחלה בבדיקות מעבדה, ועל פי הקולג' האמריקני לראומטולוגיה, אמות המידה לקיום המחלה הם כאבים מפושטים בשרירים ובשלד המרכזי, ורגישות ב=11 נקודות כאב (TENDER POINTS ) במקומות קבועים בגוף, המתגלה בלחיצה.

לדברי פרופ' ירון, המחלה פוגעת ב=0.2% מהאוכלוסיה, כש=80% מהנפגעים הן נשים בגילאים 20-60, "אבל צריך לזכור שההפרעה יכולה להופיע בכל גיל ובכל מין. ההפרעה יכולה להתקיים גם כתוספת למחלה אחרת, והיא אמנם לא מסכנת חיים, אבל פוגעת מאוד באיכותם".

מרפאת הפיברומיאלגיה, שנפתחה באפריל האחרון בביה"ח איכילוב, הוקמה בשיתוף עם עמותת "אס"ף", שנוסדה לפני שנתיים במטרה להעלות את המודעות לתסמונת העייפות הכרונית ול=FMS ולסייע לחולים. מטרת השירות היא לאפשר אבחון טוב יותר של ההפרעה, ולתת לחולים טיפול משולב של צוות רב מקצועי רופאים, פסיכולוג ופיזיותרפיסט. בנוסף לטיפול התרופתי המקובל במחלה זו, מוצע טיפול אלטרנטיבי ובלנאותרפיה (טיפול בחמי טבריה).

"אנחנו מציעים אבחנה ברורה, וכן תכשירים ותרופות מסוימים אשר משפרים את איכות השינה, כך שיש גם פחות כאבים במהלך היום. אם נאבחן קווים של דיכאון, נטפל גם בו".

עד כמה יש להיבט הנפשי משקל בהתפרצות הפיברומיאלגיה?
"יש לו משקל, אך לא מכריע, והדיכאון שנלווה אליה הוא ברוב המקרים תוצאה של המחלה, ולא הגורם לה".
וממש כמו במקרה של "תסמונת העייפות הכרונית", גם מפיברומיאלגיה לא ממש נרפאים. גם הטיפול התזונתי והמשולב, דומה מאוד. "כשהמחלה מתפרצת, צריך להתמודד איתה. יש לקוות בתוך הטיפול תהיינה תקופות של הקלה במיחושים ובסבל, אבל אין בידינו תרופות פלא", אומר פרופ' ירון. "הצוות שלנו ער לכל התפתחות חדשה בשטח המחקר בנושא, ואנו נשתמש בכל תכשיר חדש שיקבל את אישור רשויות הבריאות".

למידע נוסף, וליצירת קשר עם עמותת אסף למען חולי CFS ו=FMS בישראל, היכנסו לאתר האינטרנט:il .org.http://www.asaf
או פנו לדואל: amuta@asaf.org.il
פרטים על מרפאת הפיברומיאלגיה ב"איכילוב", ניתן לקבל אצל הדסה זוהר מהמחלקה לראומטולוגיה, בטל' 03-6916163



ייחוס של תסמונת העייפות הכרונית לבעיה נפשית, היא סוג של התחמקות של הרופאים

ד"ר אבנר שחר: "ייחוס של תסמונת העייפות הכרונית לבעיה נפשית, היא סוג של התחמקות של הרופאים. יש כמה מרכיבים פסיכולוגיים הקשורים לתסמונת, כמו פרפקציוניזם ואובססיביות, אבל אין כאן מה להפנות לייעוץ פסיכולוגי, שכן אלמלא התפרצה המחלה, הם לא היו נחשבים כהפרעות אישיות"

חשיפה מתמשכת לחומרי הדברה חקלאיים וביתיים רעילים, קשורה להפרעות במערכת העצבים, כמו וויסות תהליכי הזיכרון והיכולת הקוגניטיבית. מחקר שנערך באנגליה העלה, כי חשיפה לזרחנים אורגניים קשורה לסיכון מוגבר ללקות בתסמונת, כמו גם הפרה כלשהי באיזון ההורמונלי בגוף

עד היום לא הצליחו להוכיח כי וירוס זה או אחר קשור להתפתחות התסמונת, וטרם התגלה מה בדיוק גורם למחלה. בדיקות מעבדה מצביעות בחלק ניכר מהמקרים על רמה נמוכה של לימפוציטים; שיבוש בתפקוד המוליך העצבי סרוטונין האחראי בין היתר על מצב הרוח, הריכוז והעירנות); ורמה נמוכה של הוויטמין 12B

הטיפול המשולב, המומלץ לחולים בתסמונת, כולל משככי כאבים, תרופות נוגדות דיכאון, פסיכותרפיה (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי), פעילות גופנית המבוצעת בהדרגה ותחת השגחה, טיפול תזונתי (כולל התאמת תוספי מזון) וכן טיפול משלים ביו-פידבק, היפנוזה, דיקור סיני וקבוצות תמיכה

התסמינים מופיעים במחזורים לאורך שנים, אבל בהדרגה חל שיפור במצב החולים. הסיכויים לשיפור מגיעים ל=60%, וככל שחולף הזמן הם גדלים, אבל הסיכוי להחלמה מוחלטת נמוך ביותר. הטיפול המשולב מאפשר לחולים לפתח מנגנוני הסתגלות וללמוד לתפקד בהתאם למגבלותיהם

עמיר, חולה בתסמונת: "הרבה מהחולים נכנסים לדיכאון. אני טוען, שאפשר לתפקד עם המחלה צריך רק לתכנן נכון את שעות הפעילות ושעות המנוחה, לאמץ אורח חיים בריא ולהקפיד על תזונה נכונה. בסך הכל, זו לא מחלה סופנית. לא מתים מזה, והכל בידיים שלנו"



צעירים חסרי מנוח - איך נמנעים מהמחלה? עוקבים בקפידה אחרי הטיפים הבאים

אם אתם רזים, אלרגים, פרפקציוניסטים וחסרי מנוחה אתם מועדים לפורענות, וכדאי לכם לנקוט בצעדי מניעה כבר עכשיו.

הטיפוסים הנ"ל מועדים ללקות ב"תסמונת העייפות הכרונית" פי 10 מאשר כלל האוכלוסיה. איך נמנעים מהמחלה? עוקבים בקפידה אחרי הטיפים שמעניק ד"ר אבנר שחר:

1. הימנעו משתיית קפה. הוא מעניק אשליה מדומה של נמרצות ועוררת, שדוחפת את הגוף "עד הקצה"; והוא ממכר ויוצר תלות. בנוסף, הגוף מפתח עמידות לקפאין, כך שנדרשות עוד ועוד כוסות קפה על מנת לשמור על העירנות. "הקפה מאפשר לטיפוסים המשיגנים לנהל אורח חיים שלא מתאים לדרישות הגוף שלהם. ברגע שהם יפסיקו לצרוך אותו - לא תהיה להם ברירה, אלא לסגל אורח חיים רגוע ונינוח יותר".

2. הימנעו מצריכת סוכר ומוצריו, בייחוד במשקאות. הסוכר גדוש בקלוריות "ריקות", אין בו ערך תזונתי, והוא מתיש את הגוף.

3. דאגו לנוח במהלך היום, או לפחות להפסקה מהעבודה. עשו יוגה, לכו לים, צאו למסעדה. רוב החולים חיו בקצב רצחני, לא עצרו לרגע ולא פינו זמן לעצמם. לכן, חיוני לזהות את הסטרס ולשלוט בו. אם אתם לא מצליחים ליהנות אפילו בחופשה, או שאתם מותשים מכדי לשים אליה לב - סימן שאורח החייים שלכם קלוקל, שהמערכת שלכם עובדת "על רזרבות" כבר זמן רב, ובחופשה היא מחפה על ה"אוברדראפט".

4. לימדו להגיד: לא! כך תימנעו מ"ימי שרשרת", בהם מבצעים מטלות רבות ללא מנוחה.


מגנט נגד עייפות - ניסיון רפואי חדשני לטיפול בתסמונת התשישות הכרונית

הטיפול החדשני נעשה באמצעות מכשיר ה= Seqex, הפועל בעיקרון התהודה המגנטית, שנמצא כבר בשימוש מזה שלוש במרפאת הכאב של בית החולים רמב"ם, בראשותו של ד"ר סימון וולפסון. השימוש במכשיר לטיפול בחולי CFS החל ב"מרכז דיין לרפואה שלמה" בתל אביב, בראשות הפנימאי ד"ר יוסף דיין.

המערכת פועלת על עיקרון של תהודת יונים ציקלוטרונית אנדוגנית, ויש לה יכולת לשפר את הפעילות החשמלית הזעירה ביותר המתרחשת בגוף האדם, ולהניע חומרים כמו סידן, נתרן, אשלגן ומימן, לרקמות שבהן הם נדרשים. בנוסף, מאפשרת המערכת לקבל היזון חוזר מן הגוף, ובכך להתאים ללקוח טיפול אישי אופטימלי.

ההנחה העומדת בבסיס הטיפול, היא כי הפגיעה בגוף מתחילה בהכרח משיבוש בתפקודו של תא אחד. מחקרים מדעיים הוכיחו, כי שיבוש שכזה מתבטא מייד בשינויי המתח החשמלי בקרומית שסביב התא. המערכת החדשנית מסייעת להחזיר את המתח החשמלי התקין לקרומיות התאים שנפגעו, ומעודדת את חיזוק המערכת החיסונית ומערכות הגוף, והעלאת רמת האנרגיה בתאים - כדי לחזור לתפקוד תקין. הדבר עשוי להועיל במיוחד לחולי CFS, אשר לא ניתן להתאים להם טיפול תרופתי, ויעילותו הוכחה כבר בטיפול בחולים בשוויץ.

הטיפול פשוט, ואינו כרוך בפולשנות או בכאב. בשלב האבחון הראשון מצמידים למטופל אלקטרודות למשך 40 דקות, ובודקים את תגובת הגוף לגלים המשודרים. אחר כך מנתחים את הממצאים, ובונים תוכנית טיפול אישית של 15 מפגשים בני כחצי שעה.

לנצח את העייפות - איך משלימים חסכים באנרגיה, ואיך שומרים שהיא לא תברח

אלון היבש, מרפא ומדריך לעבודה אנרגטית, מסביר: חולשה, דיכאון, עייפות, עצבנות ומתח, גורמים לאובדן אנרגיה. יש המשלימים את המחסור באמצעות מנוחה מוחלטת; אחרים מקבלים אנרגיה על ידי פעילות גופנית נמרצת; ויש הנלחמים בעייפות הפיזית והנפשית על ידי נטילת תוספי מזון (כמו "דינמיסן").

אבל לפני שפותרים את הבעיה, חשוב להקשיב לגוף וללמוד את הסיבות לחוסר האנרגיה. הבסיס לכך, הוא הקשבה לנשימה - פעולה בסיסית, אינסופית, המספקת לגוף חמצן, שהוא הוא "הדלק" המניע את פעילותינו ומהווה את המקור המרכזי לאנרגיית הגוף.

איך מקשיבים לנשימה? נושפים באיטיות, דרך הפה (רצוי לחייך תוך כדי), ואחר כך שואפים אוויר באותו קצב איטי ומתון, דרך האף (כאילו מריחים פרח מקסים). במהלך הנשיפה "מנקים" את הגוף מהעייפות, המתחים והכאבים שהצטברו בו. בשאיפת האוויר אל הריאות, מתמלאים באנרגיה, בכוח, באהבה ובחום.

מומלץ לתרגל נשימה עמוקה ומודעת במשך 20 דקות מדי יום, בישיבה או בשכיבה.





רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום